שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז ט'תתקצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה אלא שכמה פעמים ככה הוא בנוגע לציווי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שנתן בתורתו לעמו ישראל, לכל אחד ואחת עד סוף כל הדורות, והודיע שאינו מבקש לפי כוחו הוא הבלתי מוגבל, אלא לפי כוח האדם המצווה; אלא שעל האדם לקיים באופן של "נעשה ונשמע (נבין)" שהוא יסוד קבלת התורה והמצוות במעמד הר סיני.
5 נעשה ונשמע משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן ). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שדמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמנהג בני ישראל לקשר הענינים עם (הוראות) ימים אלו, וכהוראת רבנו הזקן "לעבן מיט דער צייט", הרי זה גם מעניני דימי הפורים הבע"ל, אשר אז קיימו וקבלו היהודים , קיימו (בימי אחשורוש ) מה שקבלו כבר (במתן תורה ).
9 קיימו . . כבר אסתר ט, כז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א סט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ורי"א דאפי' אין עושין תשובה מעצמן נגאלין, כי הקב"ה מעמיד להן מלך שגזירותיו קשות כהמן כו' ומחזירן למוטב - והוא כמו ביצי"מ, שנגאלו בזכות קבלת התורה (שמ"ר פ"ב), ואמרז"ל (שבת פח, א) שכפה עליהם הקב"ה כו' מכאן מודעה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א ע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ורי"א דאפי' אין עושין כו' הקב"ה מעמיד להן כו' ומחזירן למוטב , והוא כמו ביצי"מ שנגאלו בזכות קבלת התורה (שמו"ר פ"ג) ואמרז"ל (שבת פח, א) כפה עליהם כו' מכאן מודעה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמו"כ גם ברוחניות הי' בזה ענין כללי, וכמרז"ל (שבת פח, א) שאז קימו מה שקבלו כבר , היינו שבזמן ההוא הי' גמר וקיום קבלת התורה והמצות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ג"כ מעלת האי יומא דיום הפורים דאמרז"ל (שבת פח, א) קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר כי במ"ת היתה קבלת התורה ע"י שכפה עליהם הר כגיגית ופי' רבנו הזקן (תו"א ד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא) דהיינו התגלות אהבה העליונה מלמע' על ישראל..
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וצע"ק במה שנשתבחו ישראל במ"ת עמא פזיזא (שבת פח, א, שגם רבא הסכים ע"ז) אף שאז הי' חרות מיצה"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אר"ז (תענית כ, א) משנכנס אדר מרבין בשמחה, והוא מפני ימי הפורים, והנה עיקר ענין פורים, ובפרט ע"פ המבואר בדא"ח, הוא מה שקיימו על מה שקבלו כבר (שבת פח, א) בנתינת התורה , ולכן כמו שנתינת התורה תלוי בזה שהנשים נתרצו תחלה לקבלה וכמרז"ל (שמ"ר פכ"ח) כמו"כ גם עיקר נס פורים ע"י נשים הי' וכמ"ש הרשב"ם (תוד"ה שאף מגילה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) איך מתאים מרז"ל כפה עליהם כו' מכאן מודעה רבה לאורייתא (שבת פח, א) עם העני' נעשה ונשמע (ומלכותו ברצון קבלו עליהם - מדבר בשעת קרי"ס ולא בקבלת עול תומ"צ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שע"י שכפה עליהם הר כגיגית באו להקדמת נעשה לנשמע, ובמדרש תנחומא ובתוס' (שבת פח, רע"א) מוכח דהקדמת נעשה לנשמע הי' קודם כפיית ההר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונראה לומר , שגם לפי פשטות סוגיית הגמ' שאמירת נעשה ונשמע היתה קבלת כל התורה כולה (שקבלו אותה קודם ששמעו אותה, הקדמת נעשה לנשמע ) — א"א להחשיב אמירה זו שקודם מ"ת גדר של קבלת מצוות (הנצרך לגירות).
56 שבת פח, א.
ולהעיר, שגם לפרש"י עה"ת, אמירת ישראל (יתרו יט, ח) "כל אשר דבר ה' נעשה" , היתה בפשטות קבלה על "שמירת התורה" (רש"י שם, ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז מתורצת בפשיטות קושיית התוס' במחז"ל ש"כפה עליהם את ההר כגיגית" (ולכן "מכאן מודעה רבה לאורייתא" , שיש לישראל תשובה ע"ז שלא קיימו התורה , "שקבלוה באונס"), והרי "כבר הקדימו נעשה לנשמע" — וע"פ הנ"ל י"ל, שאמירת נעשה ונשמע אין בזה תורת "קבלת מצוות", וקבלת המצוות דישראל היתה בשעת עשה"ד, ואז הי' זה באופן ד"כפה עליהם הר כגיגית" .
62 שבת פח, א ד"ה כפה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בירחא תליתאי , ה'תשמ"ז.
2 בירחא תליתאי : שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יהי רצון אשר יתבוננו בתוכן יום זה — של כתיבת המכתב — י"ב סיון, סיום ימי התשלומין דחג השבועות, זמן מתן תורתנו, אוריאן תליתאי לעם תליתאי ,
10 אוריאן תליתאי לעם תליתאי : שבת פח, א. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רעח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דעריבער האָט דער אויבערשטער באַוואָרנט, "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו", "הגבל את ההר וקדשתו" — אַז זיי זאָלן ניט אויסגיין און בטל ווערן דורך זייער געוואַלדיקע תשוקה און ברען שטייענדיק לעבן הר סיני ("נגד ההר" ), וועלכער האָט אין זיי (אויך) גע'פועל'ט אַן עלי' (נאָך בר"ח סיון), נאָר זייער תאוה ותשוקה זאָל זיין פאַרבונדן מיט זייער מציאות אַלס נשמות בגופים (וועלכע זיינען צוזאַמען מקבל די תורה ) — דערפאַר האָט דער אויבערשטער אָנגעזאָגט "והגבלת גו' השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו", ניט נאָר מ'זאָל ניט עולה זיין בהר (ע"ד עליית וכלות הנפש דבני אהרן), נאָר אפילו ניט "נגוע בקצהו".
36 וכמו שהי' בעת העשרת הדברות — שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן והחזירן בטל של תחי' (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות הוספה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ז"ע הגיע לידינו ביכל כתב יד מעתיק הכולל דרושי ומאמרי כ"ק אדמו"ר האמצעי, ולתועלת הרבים מועתק הרשום שם (דף פו, ב):
* ולהעיר מפרז"ל עה"פ בפרשתנו ויתיצבו בתחתית ההר (יט, יז) שכפה עליהם הר כגיגית (חופה) שלפני מ"ת (קידושין) — שעי"ז באו לביטול ומס"נ ורצון ואהבה כו' לתכה"י (תו"א מג"א צח, סע"ד — וראה פרש"י עה"ת שם. שבת פח, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם הקשר עם כללות הענין דמ"ת — "אוריאן תליתאי כו' בירחא תליתאי" — שהרי "כל
56 שבת פח, א. וראה פי' ר"נ גאון שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ראה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וצע"ק במה שנשתבחו ישראל במ"ת עמא פזיזא (שבת פח, א, שגם רבא הסכים ע"ז) אף שאז הי' חרות מיצה"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דלפני מ"ת הי' העולם במצב של "ארץ יראה" , ולאחר מ"ת נעשה במצב של "ושקטה" .
39 תהלים עו, ט. שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
החידוש בהעבודה של דור מ"ת הוא, ש(לא רק שאין העולם מפריע לעבודת האדם, אלא להיפך) שעבודת האדם פועלת בעולם קיומו וביסוסו, וכמרז"ל עה"פ "ארץ יראה ושקטה" מתחלה יראה ולבסוף שקטה [דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית , "אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו"], דלפני מ"ת היתה הארץ (העולם) במצב של "יראה" , ועי"ז שישראל קבלו את התורה — "שקטה" .
26 שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
האבות "ראו זה את זה") חלה בתחלת חודש כסלו או בשבת מברכים החודש כסלו — החודש השייך (במיוחד) לגילוי תורת החסידות, וכידוע שחודש סיון, ירחא תליתאי לחדשי הקיץ הוא זמן גילוי תורת הנגלה, וחודש כסלו, ירחא תליתאי לחדשי החורף שייך לגילוי תורת החסידות
34 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[ועפ"ז יש לומר, שבמדרש שנאמר "שבזכות התורה שהן עתידים לקבל על ידך בהר הזה הם יוצאים משם", אין הכוונה, שיש להם עכשיו הזכות של קבלת התורה שלעתיד, שלכן הם ראויים להגאל, אלא "בזכות התורה" בעצם, שהתורה היא הנותנת זכות (טעם וסיבה) ליציאתם ממצרים, כדי שיוכלו לקבל את התורה (ולכן לא נאמר במדרש "בזכות שהם עתידים לקבל את התורה" וכיו"ב)].
14 וע"ד שהוא ביחס לבריאת העולם, שהיא בשביל התורה , ובגמ' (שבת פח, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת בראשית א, לא) דהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל בנדו"ד, הרי מ"ת לא הי' מצד בחירת בנ"י, וכדברי חז"ל "שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" ולכן "מכאן מודעה רבא לאורייתא" , הרי שאין מ"ת דבר התלוי ברצונם ובבחירתם, וא"כ אין מקום לשכר עבור מעשה זה.
19 שבת פח, א. הובא בפרש"י יתרו יט, יז "ומדרשו". אבל ברש"י לא הובא ההמשך "אם אתם מקבלים כו'". וע"פ פרש"י האזינו (לב, י ד"ה יסובבנהו) משמע, שלפרש"י לא הי' בגדר הכרח אלא חיבה. וראה תו"א מג"א צח, ד. וראה לקמן בסוף השיחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל לכאורה מצינו להיפך, שלא זו בלבד שלא נתעלו לגבי הביטול שכבר הי' בהם במצרים (בהשתוקקותם לתעבדון גו'), ובפרט לאחרי יצי"מ שנעשו "עבדי השם", אלא להיפך, שבעת מ"ת הוצרך להיות "כפה עליהם הר כגיגית" , להכריחם לקבל את התורה .
51 להעיר מקושיית התוס' (שבת פח, רע"א) עד"ז — לענין הקדמת נעשה לנשמע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דאמרו חז"ל שבעת מ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית כו' מכאן מודעה רבה לאורייתא (שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה שקבלוה באונס.
30 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
1 יום שלישי : שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) — שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סרמ"ח (ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) — שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) — שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) — שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) — שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שנתברך משבת פ' מתן תורה — אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) — שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חג השבועות חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזוהי ההכנה להפעולה דמתןתורה בהחפצא דכללות העולם — שיהי' ניכר שכל מציאותו אינה אלא "בשביל התורה" , ובלשון הגמרא בסוגיא דמתןתורה:
47 שבת פח, א. וראה גם ע"ז ג, א. ושם (בהתחלת הענין) מובא גם הפסוק "אם לא בריתי יומם ולילה (בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה, והיינו תורה , דכתיב והגית בו יומם ולילה, וכתיב אלה דברי הברית — פרש"י) חוקות שמים וארץ לא שמתי" (מלכתחילה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות ענינים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובדא"פ אולי י"ל דטהרת האויר הוא רק ענין של הכנה לגאולה השלימה (וידוע ג"כ אשר קבוץ גליות שאין מתכנשות אלא בזכות המשניות עדיין יש להם מספר אבל יהי' דורו של משיח ועוה"ב שאין להם מספר) נת' בארוכה בד"ה ואלה שמות לאדהא"מ , ויובן גם בהנ"ל דהנה אותיות דתורה נק' סוסים, וסוס אשר רכב עליו המלך ומ"ת הדר קבלוה בימי אחשורש (שבת פח, א) כך ע"י הכנת הסוסים נזכה ב"ב ליעוד ודמה לך לצבי או לעופר האילים אחשורש זכו אחישנה וכמשנ"ת בהוספות לתו"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
וכנגד מחצית השקל בקע לגולגולת, – מצוות הצדקה שהיא "כללות המצוות" – וכנגד שני הלוחות ועשרת הדברות – שהן "כללות התורה" – שישראל קבלום עליהם בקבלת־עול באמרם "נעשה" קודם ל"נשמע" – משום, שיסודותיו של בית בישראל, הם תורה ומצוות בקבלת־עול.
25 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי כל עיקר ההתהוות – שעל־ידי עשרה מאמרות – היתה על־ידי התורה ובשביל התורה , כמאמר "בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית" , וכל עוד לא הגיע יום הששי , ששי בסיון, יום מתן־תורה – היו "שמים וארץ מתמוטטים" ורק בבוא יום מתן־תורה – אז "ארץ וגו' ושקטה" , הוענק הקיום לבריאה.
90 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עבודת עבד, בדרך של קבלת עול – לבין החדש השלישי, ירחא תליתאי (סיון), בו ניתנו אוריין תליתאי לעם תליתאי .
9 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"מי גלה לבני רז זה" , הקשור ב"מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי" המוסב על הקב"ה, וגם כאן הפירוש:
5 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בודאי יודעות אתן, שנמצאים אנו בחודש סיון, ולמרות, שהתורה ניתנה ביום מסוים לחודש זה, בששי לחודש סיון, מייחסת הגמרא, את כל החודש למתן תורה, ואומרת עליו שהוא "ירחא תליתאי" (החודש השלישי, לניסן ראש החדשים), ולכן ניתנה אז "אוריין תליתאי" , תורה שגם היא משולשת, (מחולקת לתורה נביאים וכתובים), ל"עמא תליתאי" , עם המתחלק אף הוא לשלש (כהנים לוים וישראלים).
51 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות ויקרא, מצד העמל ויגיעה שבו .
2 ולכן בס' דברים לא נאמר טוב אף שגם הוא מלא (משיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב) הלכות רבות (ראה ב"ר שם). בריש ירחא תליתאי: ה"ז כאילו נשלמו כל הז' שבועות הזקן יתרו סד"ה בחודש השלישי. וראה בהוספות שם). וישראל מוכנים ועומדים לקבל התורה (תו"א לרבנו ובפסיקתא דר"כ פסקא בחדש השלישי: ביום הזה באו לעשות מדבר סיני וכן הוא אומר היום הזה ה' אלקיך מצוך ירחא תליתאי: שבת פח, א. וראה ר' נסים גאון שם גו'. (ממדרש תנחומא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
התורה, שלכן נקראת (שבת פח, א) אוריאן תליתאי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות ויקרא, מצד העמל ויגיעה שבו .
2 ולכן בס' דברים לא נאמר טוב אף שגם הוא מלא (משיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב) הלכות רבות (ראה ב"ר שם). בריש ירחא תליתאי: ה"ז כאילו נשלמו כל הז' שבועות הזקן יתרו סד"ה בחודש השלישי. וראה בהוספות שם). וישראל מוכנים ועומדים לקבל התורה (תו"א לרבנו ובפסיקתא דר"כ פסקא בחדש השלישי: ביום הזה באו לעשות מדבר סיני וכן הוא אומר היום הזה ה' אלקיך מצוך ירחא תליתאי: שבת פח, א. וראה ר' נסים גאון שם גו'. (ממדרש תנחומא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
התורה, שלכן נקראת (שבת פח, א) אוריאן תליתאי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, כאשר "רוח הקדים" עברה, מיד התבטל שינוי הטבע והים שב "לאיתנו".
24 וכן הוא בכל הנסים שהנס הוא שינוי טבע הדבר. וראה להלן הערה 27 בשוה"ג; הערה 38. וי"ל שזהו מ"ש (תהלים קלו, ו) "לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו", דמכיון שמצד טבע הבריאה שהטביע הקב"ה בד' היסודות, המים הם למעלה מהעפר – הרי המציאות דרקיעת הארץ על המים הוא היפך הטבע. ולכן צ"ל חסדו (שפועל "לרוקע הארץ" ) נמשך לעולם – בתמידות. ומה דביטול הגזירה דתחתונים לא יעלו למעלה שבמתן־תורה (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו) אינה פעולה תמידית* – אף שחיבור עליונים ותחתונים הוא חיבור ב' הפכים, שאין לו [לכאורה] מקום בטבע הבריאה – היינו לפי שהתורה היא הכלי אומנות דבריאת העולם (ב"ר רפ"א), ויתירה מזו: גם לאחר הבריאה "התנה הקב"ה עם מע"ב... אם... מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו" (שבת פח, א) – הרי א"א שהבריאה תנגד להענין דמ"ת, ואדרבה – טבע הבריאה עצמו דורש הענין דמ"ת, מכיון שעי"ז דוקא הוא קיומה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
13) וי"ל, שאופן ביטול הים באם לא הי' מקיים תנאו [ועד"ז, אופן הביטול דכללות הבריאה באם לא היו ישראל מקבלים את התורה (שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המעלה ב"הדור קבלוה בימי אחשורוש" לעומת הקדמת נעשה לנשמע בזמן מתן תורה היא, שהקדמת נעשה לנשמע נבעה מגילוי אור מלמעלה, ואילו "הדור קבלוה בימי אחשורוש" היה באופן של "אתערותא דלתתא מצד עצמם".
45 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
קרח" הוא בדומה לרקיע המבדיל, או כנאמר במקומות אחרים, שהוא בדומה לדור הפלגה, שאף הוא קשור לרקיע המבדיל, הוא ההיפך ממהות התורה, אשר "ניתנה לעשות שלום בעולם" , ולפיכך – גם ההיפך ממשה , אשר התורה נקראת על שמו.
38 שהוא ג"כ שלישי (שבת פח, א. וראה מדרש משלי פכ"ב) ותפארת (ראה אוה"ת שם ס"ע תשיז). וראה סד"ה כל פטר רחם תרכ"ז, שמשה רצה לברר את קרח כמו שיום השלישי מברר את המחיצה שנעשה ביום שני (ראה לעיל הערה 30). ולהעיר ממלחמת מדין (מלשון מדון ומריבה – נסמן בד"ה החלצו תרנ"ט בתחלתו) שהייתה צריכה להיות ע"י משה דוקא, לפי שהוא "הגורם החיבור וההתכללות" (לקו"ת מטות פז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
2 ראה שבת פח, סע"א: עמא פזיזא כו' אי מציתו קבליתו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ההבדל בין חמשת הימים הראשונים של ששת ימי בראשית , כאשר ההמשכה בפועל היתה מצד "חפץ חסד", לבין "יום הששי" , ראש השנה של אותה שנה, כאשר התחדש הענין של אתערותא דלתתא, דומה להבדל שבין כ"ו הדורות שהיו לפני מתן תורה , שהיו ניזונין בחסדו של הקדוש־ברוך־הוא, לבין התקופה שממתן תורה ואילך, כאשר כל ההמשכות מגיעות על ידי עבודה.
47 הרומז גם ליום ששי בסיון – מ"ת (רש"י: בראשית א, לא. שבת פח, א. ע"ז ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
1 קיימו מה שקבלו כבר במי"ת (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
7 ירחא תליתאי : זמן מ"ת תליתאי (שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 ירחא .. ביום תליתאי : כרבנן (שבת פח, א) וכן הלכה (שו"ע אדה"ז ר"ס תצד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שע"י שכפה עליהם הר כגיגית באו להקדמת נעשה לנשמע, ובמדרש תנחומא ובתוס' (שבת פח, רע"א) מוכח דהקדמת נעשה לנשמע הי' קודם כפיית ההר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שעומדים אנו בסיום חודש סיון, ירחא תליתאי , שבו ניתנה תורתנו, אוריאן תליתאי , לעמנו, עמא תליתאי , כהדגשת חכמינו ז"ל (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 ירחא תליתאי : ראה שבת פח, א. פ" ר"נ גאון שם. אוה"ת יתרו (ע' תשסת ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
משא"כ לדעת הסדר עולם רבה (פ"ה. וראה שבת פח, רע"א) שט"ו באייר א' בשבת הי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אצל מרדכי העיקר בנס פורים הוא ה"נצחון" הרוחני של ישראל – חזרתם בתשובה באופן כזה, אשר הביא לידי "קיימו מה שקבלו כבר" – "הדר קבלוה בימי אחשורוש" , ואשר הסיר את "מודעא רבה לאורייתא" של מתן תורה [ולכן רצה מרדכי שפורים יהיה אסור במלאכה, ובדומה ליום הכיפורים, יום התשובה ונתינת הלוחות השניות, יהא זה יוםהמוקדשלהתמסרות לעניניהנפש].
34 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על הפסוק "קימו וקבלו היהודים" אומרים חז"ל:
2 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומזה מובן, שלא רק ההנהגה הנסית, הקשורה עם "בחר ביעקב ובניו" תלויה בעבודת בני ישראל – אלא גם זה ש"בחר הקדוש־ברוך־הוא בעולמו", ההנהגה הטבעית, תלויה בעבודת בני ישראל ,
33 כמחז"ל (שבת פח, א. ע"ז ג, א) "אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" . ועיין ד"ה וירד תרס"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכאשר פרשת החודש חלה בפרשת תזריע – הדבר מדגיש ומזכיר שהם (בפנימיות) ענין אחד;
61 ולהעיר שברוב השנים קורין פ' החודש עוד בחודש אדר – שנקודתו, פורים, שענינו "קיימו מה שקבלו כבר" (שבת פח, א), אתעדל"ת, דוגמת "אשה מזרעת תחלה" (תו"א מג"א צט, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל בסדר עולם לפנינו (וכ"ה בשבת פח. רע"א "דתניא בסדר עולם" ) די"ד ניסן יום חמישי הי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 יומא תליתאי . . ירחא תליתאי : ראה שבת פח, א. פיי ר"נ גאון שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"נעשה" קודם ל"נשמע", "דקדמיתו" פומייכו לאודנייכו" (=שהקדמתם פיכם לאוזנכם), ההיפך מן הסדר.
17 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כדי להבין זאת טוב יותר, יש להקדים ולהסביר את דברי חז"ל על הפסוק "ארץ יראה ושקטה" – "בתחילה יראה ולבסוף שקטה" :
42 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מתן תורה חל "ביומא תליתאי בירחא תליתאי" – כך היה בגילוי פנימיות התורה בי"ט כסלו, שהוא החל:
6 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפי האמור לעיל מובנים יותר דבריהם הידועים של חז"ל על "קיימו וקבלו היהודים" – "קיימו מה שקבלו כבר" ושבפורים בוטלה "מודעא רבה לאורייתא" ("מודעה של ביטול קבלת התורה ח"ו כיוון שהיתה, כביכול, בכפיה), כי "הדר קבלוה בימי אחשורוש" , (= לאחר מכן קיבלו אותה – מרצון – בימי אחשורוש ), וכפי שמבואר בתורת החסידות הפסוק "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", שבמתן תורה היתה רק התחלה – "החלו לעשות" – כי אז נבעה מסירות הנפש
44 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
4 ראה רד"ה וקבל הג"ל: דעתה בזמן הגלות הם קבלו מה שהחלו כבר בזמן דמתן תורה . וממשיך במחז"ל (שבת פח, א) עה"פ (אסתר שם, כז) ,קיימו וקבלו היהודים" : קיימו מה שקבלו כבר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה -- אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) -- שבת פח, א. וראה רינ גאון שם. וראה לקו"א להה"מ סרמ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 ובפרט עפמחז"ל (שבת פח, א) אוריאן תליתאי לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי . וראה תנחומא יתרו י. באָבער שם ח. ר"נ לשבת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 בירחא . . תליתאי : שבת פח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 ירחא . . תליתאי : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
3 בירחא . . תליתאי : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
9 בירחא . ., תליתאי : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הענין המיוחד של קבלת המלכות מתבטא גם בכך ש"אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום", ולא כן לגבי קבלת הגזירות, המצוות, בדברות האחרים, ובכלל בכך ש"תורה צוה לנו משה מורשה – תורה בגימטריא תרי"א".
45 והיינו (ע"פ המכילתא) ב' הענינים כפי שבאים בעשה"ד. אבל בכללות יותר י"ל שזה הי' כשאמרו נעשה ונשמע (משפטים כד, ז) והקדימו נעשה לנשמע (ראה שבת פח, א). וראה סדר אליהו רבה פל"א (פכ"ט): אתם צריכים לקבל מלכותו של ממ"ה הקב"ה עליכם שכך קבלתם לו עליכם מתחלה ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע . וראה ספרי ברכה לג, ג: מקבלים על תורתך וכה"א .. נעשה ונשמע . וראה מדרש הגדול פרשתנו יט, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לקבל..." לבין מתן תורה וישראל:
54 להעיר שגם מ"ת לבנ"י בא ע"י "שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (שבת פח, א) – ע"ד "צוה משה כו' לכוף כו' לקבל מצות כו' וכל מי שלא יקבל יהרג". וראה מדרש הגדול שם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איך מתאים מרז"ל כפה עליהם כו' מכאן מודעה רבה לאורייתא (שבת פח, א) עם העני' נעשה ונשמע (ומלכותו ברצון קבלו עליהם -- מדבר בשעת קרי"ס ולא בקבלת עול תומ"צ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה -- אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע'י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) -- שבת פח, א. וראה ר"ן גאון שם. וראה לקו*א להה"מ סרמ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שנתברך משבת פ' מתן תורה -- אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) -- שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 יום שלישי: שנתברך משבת פ' מתן תורה -- אוריאן תליתאי (שניתנה לעם תליתאי ע'י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי ) -- שבת פח, א. וראה ר*ן גאון שם. וראה לקו*א להה*מ סרמ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אר"ז (תענית כ, א) משנכנס אדר מרבין בשמחה, והוא מפני ימי הפורים, והנה עיקר ענין פורים, ובפרט ע"פ המבואר בדא"ח, הוא מה שקיימו על מה שקבלו כבר (שבת פח, א) בנתינת התורה , ולכן כמו שנתינת התורה תלוי בזה שהנשים נתרצו תחלה לקבלה וכמרז"ל (שמ"ר פכ"ח) כמו"כ גם עיקר נס פורים ע"י נשים היי וכמ"ש הרשב"ם (תוד"ה שאף מגילה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
8 ל,חודש השלישי" (כמודגש בחז"ל (שבת פח, א. וראה פי' ר' נסים גאוז שבת שם) ,אוריאן תליתאי לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" ), כי ,,התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" (רמב"ם סוף הלי חנוכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב' סיון – "אמר להו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", ג' סיון – מצות הגבלה, ד' סיון – ציווי הפרישה, ה' סיון – "בנה מזבח
11 שבת פח, א. מכילתא (ורש"י) יתרו יט, י־יא. פרש"י עה"ת משפטים כד, ד. – הדיעות בחז"ל ומפרשים עד"ז נקבצו בתו"ש שם עה"פ ובמילואים לשם סכ"ז. וראה לקמן ע' 17 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דזה שאמרו נעשה ונשמע היתה רק התחלה (החלו לעשות), ובימי אחשורוש (בזמן גזירת המן) היתה הקבלה, וקבל היהודים .
1578 וכ"ה גם ברד"ה זה בתו"א (מג"א צו, ג) ובשערי אורה (שער הפורים פח, ב). וכ"ה גם בתו"א שם צ, א. צח, א. שערי אורה נד, א. רד"ה זה תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' קצו). ובכ"מ.
ולהעיר, שבתו"א שם (צח, א) ובהמאמר דתרפ"ז (בתחלתו) שהוא ע"ד שארז"ל (שבת פח, א) עה"כ (אסתר ט, כז) קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר [אף שלכאורה הם שני ענינים, ד"וקבל היהודים את אשר החלו" הוא שרק בפורים היתה הקבלה, משא"כ "קיימו מה שקבלו" הוא שגם במ"ת היתה הקבלה* אלא שלא הי' לה קיום. וראה לקמן סי"ב]. ובשערי אורה שם (בשני המקומות), ועד"ז ברד"ה זה תרע"ח, הובא פירוש זה עצמו (עה"פ וקבל היהודים ) בשם "ארז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שבימי הפורים הי' הגמר והשלימות דקבלת התורה (וקבל היהודים ), כנ"ל בארוכה, וגם קיום התורה , כדאיתא בגמרא עה"פ קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר , דזה שקבלו במתן תורה לא הי' באופן דקיום נצחי, דלאחרי שחטאו בעגל התנצלו את עדים, ובימי הפורים כתיב וימי
1663 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ענינו של פורים הוא גמר ושלימות מתן-תורה , כמ"ש "קיימו וקבלו היהודים" , "קיימו מה שקבלו כבר" (במ"ת), וכתיב "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", שבמ"ת היתה רק ההתחלה ("החלו") בלבד, וגמר ושלימות הקבלה היתה בימי הפורים.
1681 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ראש-חודש סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בראש חודש סיון הראשון, להיותו לפני מ"ת, לא היתה יכולה להיות ההכנה ע"י התורה עצמה, אלא היתה מוכרחת להיות ע"י ענינים אחרים, כמו, הקדמת נעשה לנשמע [כפי שלמדו ממלאכי השרת , כמארז"ל "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע , יצתה בת קול ואמרה להן , מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו" ]; ואילו בראש חודש סיון בכל שנה ושנה, להיותו לאחרי מ"ת, יכולה וצריכה להיות ההכנה ל(החידוש ב)מ"ת דשנה זו ע"י התורה עצמה .
682 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מתן תורה – להיותו באופן ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו כו'" ("קבלוה באונס"), אין זה באופן של שמחה.
785 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו החידוש שאעפ"כ היתה עבודתו בבחי' ריחות בלבד, והיינו, לפי שעדיין לא הי' אז ביטול הגזירה ע"י ההמשכה דמ"ת שהיא המשכת העצמות ממש, שזהו"ע אנכי גו', אנא נפשי כתבית יהבית, שלכן כללות הענין דמ"ת הוא נעלה יותר מהמעמד ומצב דג"ע שבתחלת הבריאה, כמובן ממארז"ל עה"פ יום הששי , תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל את תורתי מוטב, ואם לאו אחזיר את העולם לתוהו ובוהו , והיינו לפי שדוקא במ"ת היתה המשכת העצמות.
1322 שבת פח, א. פרש"י בראשית עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובהקדמה – שהצדוקים אינם מודים בניסוך המים, כיון שלא נתפרש בתורה שבכתב, כי אם בדרך רמז והלכה למשה מסיני, שכן,הגישה של הצדוקים היא שכל ענין צריך להיות בהבנה והשגה דוקא , וכדברי הצדוקי לרבא "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו" , ולכן אינם מודים בניסוך המים, שמורה על קבלת עול, שאין בו טעם, הבנה והשגה.
175 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
"בקע – רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת, ושני צמידים – רמז לשנילוחות מצומדות, עשרה זהב משקלם – רמז לעשרת הדברות שבהן", כי, מחצית השקל ("בקע לגלגלת") הו"ע הצדקה שהיא " כללות המצוות ", ושני הלוחות ועשרת הדברות הם " כללות התורה ", שבנ"י קיבלום עליהם בקבלת-עול בהקדימם "נעשה" ל"נשמע" ; ולכן קידש אליעזר את רבקה ב"נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים גו' עשרה זהב משקלם" – כי, היסוד של בנין בית בישראל הוא תורה ומצוה בקבלת-עול .
22 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ערב חג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איתא בגמרא "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע" .
7 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ז) ובזה יובן שההכנה למ"ת היתה עי"ז שהקדימו ישראל נעשה לנשמע , דהנה, הענין דמ"ת הוא שניתן בחינת הדיבור דתורה שהוא בלי גבול, שדוקא עי"ז נעשה הזיכוך בהנברא שלא לפי ערכו כלל, כנ"ל בארוכה.
74 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז נעשה קיום העולם, כמארז"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו', וכמאמר קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא בר נש אשתדל באורייתא ומקיים עלמא.
55 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב) והנה ענין זה (שבשעת הגזירה נעשה קיום התומ"צ בתוקף גדול יותר) מצינו גם בהימים שלפני נס חנוכה, שאז היתה גזירת יון, שהיתה גזירה רוחנית, כדאיתא במדרש שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל , והסיבה לכך שהיו יכולים לבוא ולדרוש מבני ישראל כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל , היא, משום שכבר היתה ההתחלה מזה שרצונם הי' להשכיחם (לא תורה סתם, אלא)תורת ך ולהעבירם (לא ממצוות סתם, אלא) מחוקי רצונך דוקא, כידוע הדיוק בזה, שלא הי' איכפת להם שבנ"י ילמדו השכל שבתורה, כי אם, להשכיחם תורת ך דייקא, שזהו מה שלימוד התורה הוא משום שזוהי תורתו של הקב"ה, שאז לא נוגע אם יש דבר שאינו מובן בשכלו, ואדרבה, הסדר הוא שתחילה צ"ל נעשה , ורק אח"כ יכולים לדרוש שיהי' גם נשמע (הבנה והשגה), הנה על זה היתה הגזירה להשכיחם תורתך, שלימוד התורה יהי' רק ע"פ שכל בלבד.
12 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא, דהנה, גילוי שם הוי' הי' במתן תורה , שאז נפעל שלימות כוונת הבריאה, כדרשת חז"ל ע"פ יום הששי , שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו' אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו'.
5 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וצריך להבין טעם התחלקות הזמנים במקרא מגילה, דהנה, בפורים כתיב קיימו וקבלו היהודים , ואמרו רז"ל קיימו מה שקבלו כבר , והיינו שפורים הוא אותו הענין דמתן תורה , ויתרה מזה, שפורים הוא גמר וקיום הענין דמ"ת, דבמ"ת קבלו ישראל את התורה בדרך כפי', ובפורים קבלו ברצון ובמס"נ, ואז נתחדש (האָט זיך אויפגעטאָן) חיוב קיום התומ"צ ברצון על כל הדורות, וא"כ אינו מובן טעם התחלקות הזמנים בפורים, שהרי במ"ת כתיב ויחן שם ישראל נגד ההר , ויחן לשון יחיד, ואיתא במכילתא דכאשר יצאו ישראל ממצרים היו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, אבל כאן השוו לב אחד, ומסיים במדרש אמר הקב"ה הרי שעה שאני נותן תורה לבני, והיינו שענין מ"ת הוא באחדות והעדר ההתחלקות דוקא, ואף שבמ"ת הי' משה מחיצה בפ"ע אהרן מחיצה בפ"ע כו', מ"מ, לא הי' התחלקות דזמנים, לפי שענין מ"ת הוא באחדות דוקא, ומזה מובן שבפורים שהוא גמר וקיום הענין דמ"ת הרי בודאי לא שייך ענין ההתחלקות.
5 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, מצד התחלקות העבודות שכל עבודה יש לה זמן מיוחד, לכן צריך להיות התחלקות זמנים, אמנם במ"ת שהי' מצד למעלה, היינו שהגילוי הי' מלמעלה למטה, שזהו"ע כפה עליהם הר כגיגית , כדאיתא בתו"א שהוא התגלות אהבה רבה מלמעלה, לכן לא הי' התחלקות זמנים, והיינו, דעם היות שמצד סדר העבודה למטה צריך להיות התחלקות זמנים, מ"מ, כיון שהגילוי הי' מלמעלה למטה, לכן לא הי' התחלקות זמנים.
45 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרטיות – הן כשמדובר אודות הצלת עם ישראל, והן כשמדובר אודות הרמת בנ"י למדריגה נעלית יותר, שזהו כללות הענין דפורים,שע"י הגזירה נתגלה בבנ"י כח המס"נ, ועי"ז נפעל ענין עמוק יותר בקיום התומ"צ לדורות, כיון שעד אז הי' קיום התומ"צ באופן ד"אשר החלו לעשות" בלבד, כמארז"ל "מכאן מודעא רבה לאורייתא" (שקבלוה באונס), ואילו בפורים הי' הענין ד"וקבל היהודים" ברצון ובמס"נ על כל הדורות.
32 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה, בחודש השלישי הי' הענין דמתן-תורה – כמארז"ל "אוריאן תליתאי כו' בירחא תליתאי" .
21 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד שמצינו בכללות הענין דמ"ת – ש"כפה עליהם הר כגיגית" , ומבאר אדמו"ר הזקן ש"הר הוא בחינת אהבה עליונה", עד לאהבה רבה שלמעלה מהכלים, שנשמות בגופים לא היו יכולים לקבל בפנימיותם,שלכן "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן", ורק לאחרי זה קיבלו התורה , וישבו ללמדה.
10 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע לעבודה רוחנית – שאע"פ שידע איניש מעמדו ומצבו, לאיזה ענינים יכול להגיע ואיזה ענינים הם שלא בערכו, מ"מ, כיון שבימי הפורים "קיימו מה שקיבלו כבר" [היינו, שהכחות לזה ניתנו אמנם במ"ת, אלא שנשאר בהעלם, ולאח"ז נמשך בגלוי ע"י כללות הענין דימי הפורים בימים ההם], ונמשך גם "בזמן הזה" ע"י הענין ד"עד דלא ידע" – יכולים להגיע לתכלית העילוי.
185 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
להבין ענין מתן תורה , שהסדר דמתן תורה הוא שבתחילה היתה יציאת מצרים שהיא ההכנה למ"ת, כמ"ש בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, ונוסף לזה היתה גם ההקדמה דכפה עליהם הר כגיגית , שזהו מ"ש ויתיצבו בתחתית ההר .
2 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שאמרו רז"ל בקיצור – שישראל "הקדימו נעשה לנשמע" :
38 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם, וידוע שעשרה מאמרות הם העשר ספירות, שבזה נכללים גם המוחין, ובפרט לפי מ"ש במדרש ובזהר שעשרה מאמרות מכוונות כנגד עשרת הדברות שהוא כולו מוחין, וא"כ ישנו ענין המוחין גם מצד הבריאה עצמה, ומ"מ אין זה מספיק, כמארז"ל תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית אם יקבלו ישראל את תורתי דוקא, והיינו שההתחדשות דתורה הוא שעל ידה הוא המשכת מוחין פנימיים ועצמיים, היינו, לא המוחין השייכים אל המדות, כי אם מוחין פנימיים ועצמיים.
56 ראה שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ד' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדברי הגמרא "הדר קבלוה בימי אחשורוש" – שאף שההתחלה דמתן-תורה היתה בו' בסיון, הרי גמר קבלת התורה הי' בזמן הפורים.
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן פורים שייך יותר לענין המצוות, והמצוות דפורים הם"משלוח מנות איש לרעהו" וכו', שהן מצוות הקשורות עם הגוף, והמשלוח מנות צ"ל דוקא בדבר שהגוף יכול להנות ממנו, ועד שיש דעה שאפילו בבשר חי אי אפשר לצאת ידי חובת משלוח מנות.
37 ואף שאמרו חז"ל (שבת פח, א) "הדור קבלוה בימי אחשורוש" , והיינו שבפורים הי' גמר קבלת התורה (וא"כ, לכאורה, פורים שייך דוקא לתורה ולא למצוות) – הרי קבלה זו עצמה התבטאה בענינים של קיום המצוות (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמסופר בגמרא אודות רבא "דקא מעיין בשמעתא ויתבה אצבעתא דידי' תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתי' דמא" – דלכאורה אינו מובן:
44 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ג"כ מה שבפורים כתיב וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה הי' רק ההתחלה בלבד, ובפורים הוא הקיום, שזהו לפישההמשכה שבמ"ת היתה בדרך אתעדל"ע, דעם היות שגם בשעת מ"ת הקדימו נעשה לנשמע, הרי ענין זה הי' עי"ז שכפה עליהם הר כגיגית , שהו"ע גילוי אהבה רבה מלמעלה, שהו"ע הר, וכמו שאמרו לא כאברהם שקראו הר, דהיינו שבאברהם הי' גילוי האהבה שנקראת הר.
10 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בני ישראל הם תמיד "כארי וכלביא", ואין זהאלא ש" מי יקימנו" – ע"ד הענין ד"מי גילה לבני רז זה" , שענין זה קשור עם מ"ש "מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי", דקאי על הקב"ה, וזהו גם הפירוש שבחי' " מי – דהיינו הקב"ה – יקימנו", שהוא יוציא אותנו מהגלות, וכמש"נ "מי יתן מציון ישועת ישראל".
11 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ע"ד שהי' במתן-תורה שבנ"י הקדימו נעשה לנשמע , היינו, שתחילה יעשו מה שיאמרו להם, ואח"כ ישמעו ויבינו בשכלם למה נצטוו לעשות כן,
42 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"כפה עליהם הר כגיגית" – זוהי החופה, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" הרי זה – כנוסח הקידושין – "מקודשת לי".
142 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם בנגלה דתורה מצינו השייכות דמתן-תורה לחודש השלישי – כדאיתא בגמרא "בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" , שבזה מודגשת השייכות של התורה ("אוריאן תליתאי" ), לחודש סיון, חודש השלישי ("ירחא תליתאי" ) דוקא.
6 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואין זה סותר למשנת"ל בענין סגולה, התכללות המדות, שגם ענין זה הוא ע"י המשכת הכתר דוקא שלמעלה מהשתלשלות, כי, בענין הכתר יש ב' בחינות, והו"ע ב' הכתרים שבמ"ת אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע , דנעשה הוא הביטול דקב"ע בכללות, שמצד האהבה מסותרת כנ"ל, ונשמע ענינו צוהערן זיך לפרטי המצוות, והו"ע קיום המצוות שבגשמיות, שמצד הביטול דאהרן, שעי"ז נמשך בחי' כתר נעלה יותר.
53 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שהתורה שולטת על העולם, ועל ידה נעשה קיום וחיזוק העולם, כדרשת חז"ל "מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , ה' יתירה למה לי , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין כו'" (ויהי ערב ויהי בוקר של גמר בראשית תלוי ביום הששי והוא ו' בסיון שנתנה בו תורה ) – הרי מובן שכאשר קיבלו בנ"י את התורה כולה בשלימותה, כל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, שהם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים, אזי בדרך ממילא נעשו כל רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם של מקבלי התורה בשלימות.
124 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והיינו לפי שכל ההתהוות – שע"י העשרה מאמרות – היתה ע"י התורה ובשביל התורה , כמאמר "בראשית , בשביל התורה שנקראת ראשית" , ועד שבא יום הששי , ששי בסיון, היום דמתן תורה – היו שמים וארץ מתמוטטים, וכשהגיע היום דמתן תורה , אזי "ארץ וגו' ושקטה" , שנעשה קיום בהבריאה.
13 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובפרט ע"פ מארז"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , ה' יתירה למה לי , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו' (וזהו יום הששי , ו' בסיון שניתנה בותורה), והיינו, שאנכי הוי' אלקיך (מתן תורה ) הוא הקיום דמעשה בראשית , ומ"מ היתה בריאת העולם בבי"ת דוקא, ורק לאח"ז ניתוסף ונמשך האל"ף בהעולם שנברא בבי"ת (ע"ד הנ"ל שאברהם השביח את הארץ ).
52 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, דהנה כתיב קיימו וקבלו היהודים , ודרשו רז"ל קיימו מה שקבלו כבר , שבשעת מתן תורה היתה ההתחלה, והסיום הי' בימי הפורים.
131 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שבפורים "קיימו מה שקבלו כבר" , לכן גם בפורים ההמשכה היא ממקור התורה , וזהו מש"נ בפורים "ליהודים היתה אורה ", לשון מפעיל, שממנו נמצא הענין ד"תורה אור", ואדרבה:
190 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו הטעם ג"כ שבפורים קיימו מה שקיבלו בסיני, לפי שבמ"ת כפה עליהם הר כגיגית , הענין הואשהי' אז אתעדל"ע שמצד עצמו .
27 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הענין הוא, דכשם שמצינו מעלה בפורים על מתן תורה , וכמ"ש "קיימו וקבלו" , וארז"ל "קיימו מה שקבלו כבר" , במ"ת, כך יש מעלה בפורים גם על יציאת מצרים – שהרי היא הכנה והתחלת ענין מ"ת, כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".
20 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה מובן שהתורה קשורה עם "שלישי", שהרי נוסף לכך שכל הענינים, ובפרט עניני תורה ומצוות, הם בהשגחה פרטית, הרי הקישור דחודש השלישי עם מתן-תורה מפורש בדברי רז"ל – "אוריאן תליתאי לעם תליתאי .
27 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם , אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין , ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו" (היינו, ש"ויהי ערב ויהי בוקר של גמר בראשית תלוי ביום ה ששי" , "הששי המיוחד במקום אחר", "ו' בסיון שבו נתנה תורה" ).
226 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמבואר בהדרושים, דזה שבתחלה דיבר משה אל קרח ואל עדתו והי' מחזר אחריהם בדברי שלום, הוא, כי משה חשב דכמו שיום השלישי (ת"ת) בירר את המחיצה וההבדלה שנעשה ביום השני , עד"ז יהי' גם בנוגע לקרח, שמשה [שהי' שלישי , ת"ת] יברר אותו.
41 שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה מדרש משלי פכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בירחא תליתאי" , נעשה גם בעולם החלוקה ל"שלשה דברים":
141 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וההסברה בזה – שלידת משה בשבעה באדר, שאז "נתמלא כל הבית אורה", שהו"ע התורה , פעלה שבימי הפורים יהי' גמר וחותם קבלת התורה , כדאיתא בגמרא שבשעת מ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית .
161 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע שהענין ד"קיימו מה שקבלו כבר" , החיזוק על קבלת התורה , הי' בנוגע לענינים דתורה שבע"פ (שהרי תושב"כ קיבלו ברצונםבתחילה), וכמשנת"ל (ס"ג) שזהו גם הענין ד"אורה זו תורה" , כפירוש אדמו"ר הזקן ש"אורה" קאי על תושבע"פ, שבענין זה ניכרת ההבדלה בין בנ"י לאוה"ע (שלכן נקרא בשם "אות"), שגם בענין הקשור עם הבנה והשגה, הנהגתם של בנ"י היא באופן ש" יראתו קודמת לחכמתו".
364 ראה תנחומא נח ג – הובא במפרשי הע"י שבת פח, א. ועיי"ש, שעפ"ז מתורצת קושיית הרשב"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"י עבודת המרכבה דחודש אייר, נעשה חודש זה "ממוצע" בין חודש ניסן – "בהוציאך את העם ממצרים (על מנת ובאופן ש) תעבדון את האלקים על ההר הזה", "תעבדון" מלשון עבודת עבד, קבלת עול – לחודש השלישי, "ירחא תליתאי" (סיון), שבו ניתן "אוריין תליתאי לעם תליתאי" .
49 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וידוע המבואר בזה, שאין זה בסתירה למ"ש בגמרא שבשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ס"ר של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע , שהרי איתא במדרש קדושים משל לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו, כך בכל יום ויום העליונים מכתירים להקב"ה ג' קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל .
6 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן, צריכה להיות עבודת ומלאכת האדם לפעול קיום במלאכת הוי' בבריאת העולמות, כמארז"ל אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ , שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, וכן אמרו רז"ל מאי דכתיב ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה ולבסוף שקטה , כיון שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימין ואם לאו כו', כי, לאחרי שבפעם הראשונה היתה הבריאה מצד כי חפץ חסד הוא, הרי זה נעשה ע"י עבודת האדם.
110 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– שהרי אמרו "נעשה ונשמע", ולא עוד אלא שהקדימו נעשה לנשמע, שענין זה מבטל את בלבולי השכל, שלא יעמיד תנאי שלכל לראש צריך להבין בשכלו, אלא "קדמיתו פומייכו לאודנייכו" , ומקבל עליו לקיים ציווי הקב"ה מבלי לחשוב אם הוא מבין זאת אם לאו, כך,שענין התומ"צ נמשך כבר במחשבה ודיבור, וחסר רק ענין המעשה, שזוהי הדרגא היותר תחתונה –
27 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואילו כללות הענין ד"הקדש" – הרי זה רק מצד זה שבשעת מתן תורה "ביטל (הקב"ה) גזירה ראשונה, ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים", ולא עוד אלא ש"אני המתחיל, שנאמר וירד ה' על הר סיני", ועי"ז ניתן הכח ש"התחתונים יעלו לעליונים" – "ואל משה אמר עלה אל ה'", ולאחריו גם כל ששים ריבוא מישראל , ועל ידם גם כללות העולם , שנברא בשביל ישראל, ותכלית שלימותו היתה ב"יום ה ששי", "הששי המיוחד .
38 בראשית א, לא ובפרש"י. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר מדובר אודות קיום השמים והארץ שתלוי בקיום התומ"צ, אזי מדגישים את הענין ד"יום הששי" , שעל ידי זה נעשהקיום ב"השמים והארץ וכל צבאם" באופן ד"ויכולו", מלשון תענוג, שהרי "ויכולו השמים גו'" אומרים בהמשך וביחד עם "יום הששי" , וכדאיתא במדרש ש"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" הי' "ביום הששי" ].
183 בראשית א, לא ובפרש"י. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איתא בגמרא בפירוש הפסוק "קיימו וקבלו היהודים" , "קיימו (בימי אחשורוש ) מה שקבלו כבר" (במתן-תורה בחג השבועות), היינו, שפורים קשור עם חג השבועות, והרי גם חג השבועות הוא יום אחד (מן התורה ), דלא כחג הפסח שהוא שבעה ימים (כנ"ל), וחג הסוכות שהוא שמונה ימים (שלאחרי שבעת ימי הסוכות נאמר "ביום השמיני עצרת תהי' לכם").
36 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ב סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, דובר כמ"פ שהתכלית דמתן-תורה הו"ע המעשה, שהרי "המעשה הוא העיקר", ולכן היתה ההכנה למ"ת ע"י שהקדימו נעשה לנשמע , שבזה הדגישו את מעלת המעשה דוקא.
17 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והמשכת פנימיות הקו היא ע"י התורה, אוריאן תליתאי , שהיא בקו האמצעי, ת"ת הנעלם.ד) וזהו גם מ"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט.
43 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ג סיון, מבה"ח תמוז ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וראי' לדבר – מדברי הגמרא "אוריאן תליתאי .
29 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה ארז"ל על הפסוק קיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקבלו כבר במתן תורה , דבשעת מתן תורה הי' ענין כפיית הר כגיגית ,ולכן מכאן מודעא רבה לאורייתא (שלא היתה להם ברירה, דאנוסים היו), אך אח"כ הדר וקיבלוה בימי אחשורוש , ע"י מסירת נפשם במשך השנה, היינו שאז היתה קבלת התורה מרצונם הטוב.
9 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש להוסיף, שגם הב' כתרים שנותנים במ"ת באים לאחרי הקדמת העבודה דנה"א בבירור נה"ב דוקא, כי, העבודה בבירור נה"ב הו"ע של מסירת נפש אצל נה"א, ולכן, עי"ז נותנים לה את ב' הכתרים (כתר שלמעלה ממוחין, שקשור עם מס"נ), ולאח"ז נותנים גם את התורה, תחילה בבחי' מקיף ואח"כ גם בבחי' פנימיות, שנעשית קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
43 שבת פח, א. וראה בארוכה מאמר שלאח"ז - ד"ה בשעה שהקדימו דיום ב' דחג השבועות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ מ"ש צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, ואמרו חז"ל שמלך שלמה קאי על הקב"ה שהוא מלך שהשלום שלו, ואמו קאי על כנסת ישראל , ויום חתונתו זה מתן תורה , וא"כ, הפירוש דבעטרה שעטרה לו אמו הוא שבמתן תורה עטרו והכתירו נשמות ישראל עטרה להקב"ה, שזהו הכתר הג' שע"י העבודה דהקדמת נעשה לנשמע, שנטל לעצמו.וביאור ענין ג' הכתרים ושייכותם למתן תורה , יובן בהקדם מארז"ל מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , ה' יתירה למה לי , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין וכו', וזהו ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , שויהי ערב ויהי בוקר של גמר בראשית תלוי ביום הששי והוא ו' בסיון שנתנה בו תורה .
18 שבת פח, א. ע"ז ג, א ובפרש"י. וראה פרש"י בראשית א, לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן הוצרך להיות הענין דמחיית עמלק מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר [שאז הי' גם הענין דוקבל היהודים , ע"ד שהי' בדורו של משה, כדאיתא בזהר וקבל (לשון יחיד) דא משה, וכן איתא בגמרא קיימו מה שקבלו כבר , בימי משה, ומזה נמשך גם ענין המס"נ דימי הפורים].
96 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא , כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".
56 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובהקדם החילוק שבין ר"ה (יום הששי למע"ב) ליום הששי דמ"ת (ששי בסיון), דעם היותם שייכים זל"ז, כדרשת רז"ל מאי דכתיב ארץ יראה ושקטה כו' בתחלה יראה ולבסוף שקטה , וזהו מ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , בה"א יתירה , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה שמים וארץ ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו', היינו, שבמ"ת נעשה קיום ותוקף במעשה בראשית (גם כפי שעולם על מילואו נברא ), מ"מ, יש הפרש ביניהם, שבמ"ת היו חילוקי מדריגות בבנ"י, והיינו, דעם היות שהגילוי מלמעלה (וירד הוי' על הר סיני , עם כל הפמליא דילי' ) הי' באופן שלמעלה מהתחלקות, מ"מ, כפי שגילוי זה נמשך למטה היו חילוקי מדריגות, משה מחיצה בפ"ע אהרן מחיצה בפ"ע וכו' , משא"כ בר"ה כתיב אתם נצבים היום כולכם, והיינו, שגם מצד המטה אין ענין של התחלקות.
65 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועל זה מוסיף בד"ה חייב איניש לבסומי בפוריא ענין נעלה יותר בפורים , ששם נתבאר המעלה היתירה דהדור קבלוה בימי אחשורוש לגבי הקדמת נעשה לנשמע שהיתה בזמן מ"ת , שהקדמת נעשה לנשמע היתה מצד הגילוי אור שמלמעלה, ואילו הדור קבלוה בימי אחשורוש 108 הי' בדרך אתערותא דלתתא מצד עצמם.
206 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
להבין, דהנה, הן אמת שבכדי ש"אתה קדוש" [שמצד עצמו הוא קדוש ומובדל מעולמות] יהי' "יושב" [היינו, שיומשך למטה, שהמשכה זו נקראת בשם ישיבה, כמו היושב שמשפיל קומתו, כנ"ל] יש צורך בעבודתם של ישראל, אבל, לכאורה יכולים לפעול זאת גם ע"י לימוד התורה [וכמובן גם ממ"ש בגמרא על הפסוק ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה ולבסוף (כשקיבלו בנ"י התורה ) שקטה ,
496 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איתא בגמרא , שבמתן תורה "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית כו'", ו"מכאן מודעא רבה לאורייתא" (שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם, יש להם תשובה שקבלוה באונס), ו"אעפ"כ, הדור קבלוה בימי אחשורוש , דכתיב קיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקבלו כבר" .
33 שבת פח, א (ובפרש"י). וראה גם ע"ז ב, ב. פרש"י יתרו יט, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמבואר בדרושי חסידות בפירוש מאמר רז"ל שבמ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית כו'", שהו"ע התגלות האהבה העליונה כו', שעי"ז נתעוררה האהבה אצל ישראל לקבל את התורה ברצון ובשמחה; משא"כ אילו קבלת התורה היתה באונס, לא הי' הדבר כדבעי, ובלשון הגמרא10:
1239 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה, כשדובר בענין זה, נזכר בין הדברים גם מאמר הגמרא "מכאן מודעא רבה לאורייתא" .
7 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומה גם – ממשיך לטעון – שכשם שהגילוי דמ"ת חדר בגשמיות העולם, שזהו שע"י מ"ת נעשה קיום העולם באופן ש"ארץ יראה ושקטה" , כן הוא גם בנוגע להגילוי שנעשה ע"י לימוד התורה , שחודר גם בגוף – כמובן ממארז"ל "מה להלן באימה וביראה כו' אף כאן כו'", וכפי שמבאר רבינו הזקן "שלכאורה אינו מובן דמיון זה ..
39 תהלים עו, ט. וראה שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שנשמה בגוף הראה להם את המעלה שבגוף גשמי דוקא, ואז הודו המלאכים, שנאמר ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב3, וכל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, ואחר כך נתנו מתנות לכל ישראל, שזהו שירדו ששים רבוא מלאכי השרת וקשרו להם שני כתרים , שהוא ענין סיוע המלאכים על עבודת האדם, והיינו, דתמורת זה שבתחילה קטרגו, הנה הם עצמם הודו וסייעו לעבודת האדם (והוא ע"ד משנת"ל (ס"ב) בפירוש סור מרע ועשה טוב).
79 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אלא מאי, מלכתחילה הרי זה צריך להיות באופן של קבלת עול – כשם שכללות הענין דקבלת התורה ע"י משה רבינו, מבחר מין האנושי , הוצרך להיות באופן של הקדמת נעשה לנשמע, "קדמיתו פומייכו לאודנייכו" , וכפירוש החסידות ש"נעשה" הוא מלשון כפי' , היינו, שצריך לכפות את עצמו ללמוד תורה (ואח"כ יבוא ל"נשמע", ללמוד מתוך הבנה והשגה ו"געשמאַק"),
928 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכנראה, גם לא ב"ידיעת" המברך עצמו – שעשה זאת באופן של "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו" :
668 שבת פח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שבת זו היא שבת מברכים "ירחא תליתאי" , שבו ניתנה תורה לעם ישראל, לאחרי שהביאו ערבים על התורה, באמרם "בנינו עורבים אותנו" .
1829 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אוריאן תליתאי כו' לעם תליתאי , כן הוא במ"ת בכל שנה ושנה, וגם בכל יום ויום , דנוסף לכך שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני , הרי אמרו רז"ל בכל יום יהיו בעיניך כחדשים , וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו , ולכן אמרו מה להלן באימה ביראה כו' אף כאן כו' , כי גם עסק התורה שבכל אדם ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני וכאילו קבלה היום מהר סיני , על מנת ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים כו' באהבה .
96 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אע"פ שגם קודם מ"ת הי' ענין של עבודה, ש"הקדימו נעשה לנשמע" – אין זה מגיע להמשכה שלאחרי מ"ת (אף שגם אז יש צורך בעבודה), כי, קודם מ"ת היתה ההמשכה מלמעלה רק עד כמה שעוררה והמשיכה העבודה באתעדל"ת, ואילו לאחר מ"ת ההמשכה מלמעלה היא שלא לפי ערך העבודה; אלא שאעפ"כ יש צורך בענין העבודה, שפועלת עילוי בההמשכה שמלמעלה.
61 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, דהנה, בימי הפורים נעשה הקיום והקבלה על כללות התומ"צ, כמ"ש קיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקיבלו כבר .
386 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן בתורה, לא רק ג' בחינות, "אוריאן תליתאי" , פשט רמז דרוש, אלא גם בחי' הרביעית, סוד, נשמתא דאורייתא.
295 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם כללות הלימוד מימי הפורים, שבהם "קיימו וקבלו עליהם" – "קיימו מה שקבלו כבר" , במ"ת :
719 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מה שמצינו בגמרא בנוגע לתורה – "אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" .
1781 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עומדים אנו בשבת מברכים "ירחא תליתאי" , החודש דמתן- תורה, אשר, החל מראש חודש מתחיל כבר הענין דמ"ת, כמבואר בתורה אור .
1982 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והכח על זה – לפי שמשנה דתורה נלקח מעצמותו ית', למעלה גם משלישי המדבר (שמחבר הוי' ומשה) , ועל ידו יכולה להיות הירידה למטה באופן של התלבשות, ובה בשעה נשארת במהותה – דבר ה' .
1524 להעיר מהשייכות ל"אוריאן תליתאי לעם תליתאי כו'" (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז כשעמדו לקבל את התורה – "כפה עליהם את ההר כגיגית , ואמר להם , אם אתם מקבלים התורה , מוטב , ואם לאו , שם תהא כו'" .
592 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמרו רז"ל שבמ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" , ולכן "מכאן מודעא רבה לאורייתא" (יש להם תשובה שקבלוה באונס), אלא ש"הדור קבלוה (ברצון) בימי אחשורוש , דכתיב קיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקיבלו כבר" , והיינו, שבפורים יש עילוי גם לגבי מ"ת (כולל גם לגבי "יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות" , שזהו"ע דמ"ת באופן ד"כפלים לתושי'" – שהוא רק " כ פורים", כמו פורים ), כמודגש גם בענין השמחה, כמארז"ל "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", למעלה מהשמחה דחג השבועות, "זמן מתן תורתנו", שהיא כמו השמחה שבכל המועדים.
954 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
2 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופירוש הב' במ"ש שבו נברא העולם, שכל המכוון מבריאת העולם הי' בשביל התורה , כמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וכו'.
92 ראה שבת פח, א. ע"ז ג, א. תנחומא בראשית א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופי' הב', שכל המכוון בבריאת העולם הי' בשביל התורה , כמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית , אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וכו', וכן אמרו רז"ל אלה תולדות השמים והארץ , אלה בזכות מי עומדים ובזכות מי קיימים, בזכות ואלה שמות בני ישראל , ואלה בזכות מי כו', בזכות אלה העדות והחוקים .
183 שבת פח, א. ע"ז ג, א. ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הרצון שלהם .
597 להעיר מתו"א מג"א צח, ד ואילך בפירוש מרז"ל (שבת פח, א) כפה עליהם הר כגיגית כו' מודעא רבה לאורייתא , דכיון שהקדימו נעשה לנשמע מצד הגילוי מלמעלה ולא מצד עצמם – אין זה בבחירה ורצון, כפה . ודוקא בימי אחשורוש , זמן של הסתר, קבלו ברצון גמור, רצון שמצד עצמם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וראי' לדבר, שהרי אמרו רז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ,
743 שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עיקר ענינו של חודש סיון – שהוא "ירחא תליתאי" שבו הי' מתן-תורה, כדברי הגמרא :
529 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויתירה מזה, שגילוי זה נמשך ופועל גם בעולם, שזהו שאמרו רז"ל על הפסוק ארץ יראה ושקטה , בתחילה (קודם מ"ת) יראה ולבסוף (ע"י מ"ת) שקטה , והיינו, שנוסף על גילוי העצמות במ"ת, אתה הראת גו', נעשה עי"ז מציאות חדשה בקיום כל העולמות, שקיומם הוא לא רק מצד בחי' כי חפץ חסד הוא , בחי' החסד שלפני הצמצום, אלא בחי' העצמות.
561 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[ולהעיר, שגם כללות קיום העולם תלוי בישראל – כפי שדרשו רז"ל על הפסוק "ארץ יראה ושקטה" , "בתחילה יראה ולבסוף שקטה ..
897 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היהודים את אשר החלו לעשות , ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה שאמרו בפורים קטן לפני ארבעים שנה (בשנה האחרונה שהי' במדינה ההיא בחיים חיותו בעלמא דין), דעתה בזמן הגלות הם קבלו מה שהחלו כבר בזמן דמתן תורה , וכאמרם ז"ל ע"פ קיימו וקבלו היהודים , דקיימו עתה מה שקבלו כבר בזמן דמ"ת.
224 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היהודים את אשר החלו לעשות , ומבאר רבינו נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו , דעתה בזמן הגלות (בימי אחשורוש ) הם קבלו מה שהחלו כבר בזמן דמתן תורה , וכאמרם ז"ל ע"פ קיימו וקבלו היהודים , דקיימו עתה מה שקבלו כבר בזמן דמ"ת (כי בנוגע למ"ת נאמר מכאן מודעא רבה לאורייתא , והקיום על זה הי' בימי אחשורוש ).
321 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המקור בקדושה לחטא ע"ז (פירוד מאחדות ה') הוא מענין ההתחלקות שבתורה (ע"ד מארז"ל על הפסוק " נעשה אדם", בלשון של ריבוי, "כתוב והרוצה לטעות יטעה" ) – "שתי פנים", ומזה נעשה אח"כ "יש אומרים" (כלשון רש"י בפיסקא הב'), שנרגש ל"יש" האומר, ועד שנעשה "דבר אחר" (בפיסקא הג').
605 וכמו שהי' בהתחלת הבריאה, כך הי' גם במ"ת – שגם הוא שייך לענין הבריאה, כמובן מדברי הגמרא (שבת פח, א ובפרש"י) שמ"ש בסיפור הבריאה "יום ה ששי" (שם, לא ובפרש"י), קאי על ששי בסיון שבו ניתנה תורה , שעל ידה נפעל בהבריאה המעמד ומצב ד"שקטה", במקום המעמד ומצב ד"ארץ יראה" שהי' עד אז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בהתחלת המאמר מפרש הפסוק "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", ש"עתה בזמן הגלות (בזמן אחשורוש ) הם קבלו מה שהחלו כבר בזמן דמתן תורה" , והיינו, שכיון שבאותו זמן הי' ענין המס"נ עבור תומ"צ, הרי מובן, שהענין ד"החלו" קאי על תומ"צ, והרי התחלת הענין דתומ"צ היתה במתן-תורה .
770 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לאורייתא" ) , וכנ"ל (ס"ד) שזהו מ"ש "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות", ש"קבלו מה שהחלו כבר בזמן דמתן תורה" .
1164 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שמצינו במ"ת – שהקדימו נעשה לנשמע , והיינו, שתחלה צ"ל "נעשה" , ורק לאח"ז יכול להיות הענין ד"נשמע", ואז הענין ד"נשמע" הוא באופן נעלה יותר, דהיינו שהמוח והלב נעשים מסוגלים יותר להבין יותר, וביתר קלות, עניני תורה ומצוות (וכנ"ל, שע"י הגבהת בחי' הדומם נגבהים גם בחי' צומח חי ומדבר).
1702 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיון שנמצאים כאן התלמידים שהגיעו מארץ ישראל – יאמרו "לחיים", ומתוך קבלה טובה [שהרי נוסף לכך שכאו"א מהם "מושבע ועומד מהר סיני" , צריך הדבר להיות גם מרצונם הטוב, שעי"ז תתבטל ה"מודעא רבה לאורייתא" ] – להוסיף בשקידה והתמדה בלימוד התורה , נגלה וחסידות, ובקיום המצוות בהידור, ובכל הענינים הנחוצים.
1839 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שהזכות שבגללה יצאו בנ"י ממצרים היא [לא בגלל שהקב"ה ידע שעתידים לקבל את התורה , שהרי קבלת התורה לא היתה מצד בחירתם, כמארז"ל "שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית כו'", ומה גם שהיו מוכרחים בזה מצד עצם דיבורו של הקב"ה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה"10, אלא] התשוקה לקבלת התורה שנתעוררה אצלם עוד בהיותם במצרים , מיד כשנתבשרו שעתידים לקבל את התורה [וכלשון המדרש אגדה שהובא בשבלי
1871 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם צריך להבין בעצם הפירוש בענין העטרה שעטרה לו אמו, דקאי על כנס"י שנקראת בשם אמי, ביום חתונתו1 זה מתן תורה , היינו, שבמ"ת עטרו והכתירו כנס"י עטרה להקב"ה, הרי אמרו רז"ל בסוגיא דמ"ת בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע , היינו, שבמ"ת עטרו את ישראל בשני כתרים , ואיך נאמר שבמ"ת עטרו ישראל עטרה להקב"ה .
9 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמבואר במק"א , דבזמן הגלות, ובפרט בדרא דעקבתא דמשיחא, ההעלמות וההסתרים הם גדולים במאד, וישנם העלמות והסתרים שהאדם מצד עצמו (גם ע"י הקבלת עול שלו שמקבל ברצונו), כיון שהוא מוגבל, אין ביכלתו להתגבר עליהם , וזה שישראל מתגברים גם על העלמות והסתרים אלה הוא לפי שהביטול דקבלת עול שלהם הוא (לא מצד המציאות שלהם אלא) מצד האלקות, מפני שהקב"ה בחר בהם להיות לו לעבדים, ולגבי האלקות אין הגבלות ].
218 להעיר מתורת הבעש"ט (כתר שם טוב – הוצאת קה"ת – סימן מ"ז (ז, ד)), דהטעם שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית (שבת פח, א), אף שאמרו מעצמם נעשה ונשמע (כקושיית התוספות ד"ה כפה שם), הוא "ללמד שגם כשאינו חושק בתורה ועבודת ה', מ"מ אינו בן חורין ליבטל, רק יעשה על כרחו וידמה כמו שכופין אותו לעשות בע"כ" – דלכאורה, אמירתם נעשה ונשמע היא התחייבות על כל הזמנים, ומהי הקס"ד דע"י שאח"כ (לאחרי ההתחייבות) "אינו חושק" יהי' בן חורין ליבטל?
וי"ל הביאור בזה, דההתחייבות דנעשה ונשמע, כיון שהיא מצד האדם שהוא מוגבל, אפשר שלפעמים לא יוכל להתגבר על זה ש"אינו חושק בתורה" , ובמילא הוא "בן חורין ליבטל" דאונס רחמנא פטרי' (ב"ק כח, ב); וע"י שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית – ניתן הכח לכ"א מישראל לעשות בעל כרחו, גם כשאינו חושק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מ"ת פועל קיום שמים וארץ , כדרשת רז"ל "מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי , ה"א יתירה (הששי המיוחד ..
286 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
א) כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע, "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו" , שזהו ענין עיקרי בהנהגת הצבא,
1234 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לבנ"י היתה לאחרי שהקב"ה העלה אותם למדריגת צדיקים, שזהו גם תוכן הענין ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" , כפי שמבאר רבינו הזקן, בעל השמחה, בתו"א בסופו , שזהו"ע התגלות אהבה רבה .
1091 שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מצינו בשעת מתן תורה [שגם אז הי' המעמד ומצב כבתחלת הבריאה כאשר עולם על מילואו נברא , כמובן ממארז"ל על הפסוק יום הששי , מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו', היינו, שבמ"ת בששי בסיון נעשה אישור וחיזוק על בריאת העולם], שמצד זה שהי' אז גילוי מלמעלה ללא עבודה ויגיעה, וכמשנת"ל (ס"ה) שכללות הענין דמ"ת הי' באופן דפנים בפנים, היינו, שהפנימיות בכל הענינים ניתנה מלכתחילה מלמעלה, ללא עבודה ויגיעה באופן של בעל הנסיון, לכן נכשלו בחטא העגל.
433 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אחד בתשרי מורה על מעמד ומצב העולם כפי שהוא מצד הבריאה, שלמרות גודל מעלתו כפי שהי' קודם החטא, כמארז"ל "עולם על מילואו נברא", מ"מ, אין זה מגיע להעילוי שנעשה בשעת מתן-תורה , כמארז"ל ש"התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו'", היינו, שתכלית כוונת הבריאה נשלמה רק בשעת מ"ת, ולא היתה בתחילת הבריאה, וכן אמרו רז"ל על הפסוק "זה ספר תולדות אדם", "ראוי הי' אדם הראשון שתנתן התורה על ידו כו'", אבל לפועל ניתנה התורה לאחרי כ"ו דורות, "לא לאדם ..
509 שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובזה ניתוסף עוד יותר בימי הפורים – כי, במ"ת ישנה האפשריות ל"מודעא רבה לאורייתא" , ש"יש להם תשובה שקבלוה באונס" , כיון ש"כפה עליהם הר כגיגית" 10, ואילו בפורים מתבטל התירוץ ד"מודעא", כיון ש"קיימו מה שקבלו כבר" ברצון הטוב , ואפילו ברצון הטוב של הגוף (לא רק של הנשמה).
813 פרש"י שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן מצינו שלאחרי יצי"מ, בחג השבועות, זמן מתן תורתנו – כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", במתן-תורה – אזי המצוה היא לא בענין ה"מצה", אלא בענין "שתי הלחם" (ש"חמץ תאפינה") דוקא, והיינו לפי שבמ"ת, "יום ה ששי" , היתה שלימות הבריאה כפי ש"עולם על מילואו נברא" , שהרי "פסקה זוהמתן" , ע"ד המעמד ומצב שיהי' בביאת המשיח, כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" .
1256 בראשית א, לא. וראה שבת פח, א. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[בכללות, המעלה דקו האמצעי היא בכללות התורה, שלכן נקראת "אוריאן תליתאי " .
1787 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואין זה בסתירה למ"ש בגמרא בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע , היינו שבמ"ת עטרו העליונים (מלאכי השרת ) כתרים לנש"י, ואילו כאן אומר שבמ"ת עטרו נש"י עטרה להקב"ה, דשניהם אמת, והוא, ע"פ מ"ש במדרש על פסוק קדושים תהיו כי קדוש אני, משל לבני המדינה שעשו ג' עטרות למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו, כך בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל .
13 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו וידבר גו' את כל הדברים האלה לאמר , שעשרת הדברות (שכוללים את כל הדברים האלה, כללות התורה שנתגלתה בתושב"כ ובתושבע"פ) נותנים קיום בעשרה מאמרות (לאמר ), וכמרז"ל ע"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , בה"א יתירה (דמשמע הששי המיוחד), מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין כו', היינו, שכל מעשה בראשית תלויים ועומדים עד יום הששי בסיון שבו ניתנה תורה שעל ידה נעשה
89 שבת פח, א. וראה גם פרש"י בראשית א, לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שהחידוש דמתן-תורה הוא מעלת העבודה דנשמה בגוף, הוצרכה להיות גם ההכנה למתן-תורה בדומה לזה – לא לשכב לישון, התפשטות הנשמה מהגוף, אלא לעסוק עם הגוף (אע"פ שהי' זה עדיין קודם מתן-תורה, ועדיין היתה הגזירה שגשמיות לא תתחבר עם רוחניות ).
229 וע"ד שהקדימו נעשה – מצות – לנשמע – תורה (ראה לקו"ת במדבר טז, ג), אף שהי' אז קודם מ"ת עדיין*.
*
) כלומר : מבואר בלקו"ת (שם) שאי אפשר להיות המשכת חכמה עילאה בעסק התורה אלא ע"י הקדמת בחי' יראה תתאה בקיום המצוות בפועל ממש ,
אמנם , סדר זה שייך רק לאחרי שכבר ניתנו לישראל תומ"צ , אבל בשעת מ"ת שעדיין לא היו ישראל מצווים על המצוות , היתה המשכת חכמה עילאה בתורה באופן של אתערותא דלעילא , ומ"מ , הבינו ישראל מעצמם שאי אפשר להיות כן בקביעות לדורות אלא ע"י קיום המצוות , ולכך הקדימו נעשה לנשמע .
ועל זה אמר הקב"ה " מי גילה לבני רז זה " (שבת פח , א) , שענין זה הי' באמת בבחי ' רז והעלם , אלא שישראל הבינו הסוד שהי' בהעלם ,
ועפ"ז יש לבאר גם בנדו"ד – שטענת הקב"ה היתה שכשם שישראל הבינו מעצמם גם קודם מ"ת שצ"ל הענין דהקדמת נעשה לנשמע , כמו כן היו צריכים להבין מעצמם שעיקר העבודה היא עם הגוף דוקא , ובמילא צריכה להיות ההכנה למ"ת לא ע"י שינה (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אם אתה מסתלק, מה טוב, ואם לאו – "שם תהא ...", ואינו מניחו להכנס, כיון שארץ ישראל שייכת לבנ"י – "לתת להם נחלת גויים".
476 ע"פ לשון חז"ל – שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מה דאיתא במדרש מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זה תלמוד וכו', דלכאורה אינו מובן, הרי גם לולי ברכת יצחק היתה התורה ניתנת לישראל, שהרי כוונת הבריאה היתה בשביל שישראל יקבלו את התורה ותנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו' אם ישראל מקבלים התורה כו' , ומהו שברכו בתורה .
1899 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שהי' עיקרי בתחילה" , כמבואר בהמשך מאמרי ההילולא , שמשה שהוא השביעי, וכל השביעין חביבין , הוריד את השכינה מרקיע הא' לארץ – כמו שהי' בתחלת בריאת העולם, קודם החטא, ועוד יותר, כדברי הגמרא שמ"ת פעל קיום העולם, ולכן נאמר בגמר מעשה בראשית "יום ה ששי" , ד"משמע הששי המיוחד", כי "גמר בראשית תלוי ביום הששי , והוא ו' בסיון שניתנה בו תורה" .
638 שבת פח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה נעשה באופן ד"קיימו וקבלו" , "קיימו מה שקיבלו כבר" , בקיום נצחי, ללא שינוי, וכן תהי' לנו.
1118 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן זה ע"פ המבואר במק"א בענין ג' חדשים הראשונים (ניסן אייר וסיון), דהטעם שבג' חדשים אלה דוקא נזכר יציאת מצרים [חודש האביב כי בו יצאת ממצרים , באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים , בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ], הוא, כי התכלית דיציאת מצרים [ענינו דחודש ניסן] הוא מתן תורה [ענינו דחודש סיון ], וספירת העומר [ענינו דחודש אייר ] הוא הממוצע שעל ידו באים מיציאת מצרים למתן תורה .
2243 כמ"ש (יתרו שם) בחודש השלישי גו' באו מדבר סיני. וראה שבת פח, א "אוריאן תליתאי גו' בירחא תליתאי" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה התחיל כבר בהכנה למ"ת ע"י גלות מצרים , שזהו"ע כור הברזל שזיכך את ישראל להיות נפרד הרע מן הטוב כו', שעי"ז נזדכך גם גשמיות העולם וחומריותו, ולאחרי הקדמת הזיכוך ע"י גלות מצרים הי' יכול להיות הענין דמתן תורה , שע"י קיום התומ"צ יהי' אמיתת ושלימות בירור וזיכוך העולם, וקיום העולם באופן דארץ יראה ושקטה , בתחילה יראה ולבסוף שקטה , שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין התורה אתם מתקיימין כו' , וכמ"ש בפרשת השבוע41 אם בחוקותי תלכו, ודרשו חז"ל חוקים שבהם חקקתי את השמים והארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.
2656 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אם הי' זה קודם מ"ת או לאחרי מ"ת , והיינו, שיש ענינים שהיו מוכרחים להיות קודם מ"ת, כמו הציווי "וקדשתם גו'" , "הגבל את ההר וקדשתו" , וכן "כל אשר דבר ה' נעשה" , שזה הי' תנאי לקבלת התורה; אבל הענין דנעשה ונשמע הוא רק פרט במ"ת (ובגלל זה ניתנו לישראל שני כתרים ), אבל אין זה מוכרח להיות קודם מ"ת דוקא, אלא יכול להיות גם לאחרי מ"ת.
92 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לפורים נאמר "קיימו וקבלו היהודים" , ופירשו רז"ל "קיימו מה שקבלו כבר" , במ"ת (שאז רק "החלו לעשות" , התחלה בלבד ), והיינו, שלמרות גודל מעלת הגילוי דמ"ת ("אַ געוואַלדיקער גילוי"), ועד שהי' מעין הגילוי דלעתיד לבוא, כמבואר בתניא , הנה בפורים נשלם מה שהי' חסר במ"ת, כך, שזהו"ע נעלה יותר.
1907 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
זה ע"פ מה שאמרו רז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
1355 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דובר אודות המבואר במאמר חג השבועות תרנ"ו בפירוש הכתוב "ועשית חג שבועות גו' מסת נדבת ידך גו'", שענין הנדיבות הו"ע הוותרנות להשפיע בפיזור כו', שזהו לפי שחג השבועות קשור עם ענין הכתר (כמארז"ל שקשרו להם שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע ), ובחי' הכתר היא בלי גבול – איך מתאים זה עם מ"ש " די נדבת ידך" , שמורה על ההגבלה, כמו "די מחסורו" , "אבל אי אתה מצווה עליו לעשרו" .
1663 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ולהעיר ממאמר רז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כו' מי גילה לבני רז זה ומבואר בחסידות דזה שהקדימו נעשה לנשמע [שבהביטול דקבלת עול עצמו הוא ביטול נעלה ביותר, ביטול לבעל הרצון] הוא ע"י גילוי אהבה המסותרת, רז .
2271 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
ויתירה מזו, שהביטול דעבד לאדונו [גם כשהוא נולד עבד] קשור עם מציאותו, שענינו הוא זה שהוא עבד של האדון , והביטול באופן הנ"ל הוא (לא מצד ענינו של האדם, אלא) שאי אפשר שתהי' מציאות בעולם היפך ציווי הקב"ה .
2294 תו"מ סה"מ שם הערה 32, שהביטול דישראל ע"י שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית (שבת פח, א) הוא ביטול נעלה יותר מהביטול שלהם ע"י שהקדימו נעשה לנשמע (וע"ד החילוק דמכר עצמו ומכרוהו ב"ד). וע"פ מ"ש בפנים, הביטול שנמשך במתן תורה הוא ביטול נעלה יותר גם מהביטול דכפה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובתורה – אף שאיתא בגמרא "אוריאן תליתאי" , ובפרטיות יש חמשה חומשי תורה וכ"ד ספרים, ועד ש"ששים המה מלכות , אלו ששים מסכתות, ושמונים פלגשים5 אלו הברייתות ..
825 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
חודש סיון, חודש השלישי מניסן, קשור עם מתן-תורה – "ירחא תליתאי" שבו ניתנה "אוריאן תליתאי לעם תליתאי" .
1903 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
א' המסובים שאל בנוגע לשני הכתרים "אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע" , שלכאורה די בכך שיהיו ב' הענינים, ולמה הוצרכו להקדמת נעשה לנשמע דוקא?
2394 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
נסב הדיבור אודות הענין ד"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" , וא' המסובים אמר, שבעלי-המוסר אומרים שאין הכוונה כפשוטו בפועל (כי לא מתאים לומר שקיבלו התורה בעל כרחם), אלא להורות שללא התורה חייהם אינם חיים.
2423 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חודש הראשון הוא ניסן, ואילו תשרי הוא חודש השביעי), כי, החילוק בין כ"ה אלול לר"ה הוא בדוגמת החילוק שבין קודם מ"ת, שההמשכה היתה מצד כי חפץ חסד, ולאחרי מ"ת, שכל ההמשכות הם ע"י עבודה, ולכן, שבת שלפני ר"ה הוא בדוגמת הזמן שלפני מ"ת , שאז הי' תשרי "ירחא קדמאה "; ואעפ"כ קוראו גם "חודש השביעי" (כמו לאחרי מ"ת) , כיון שגם אז ישנו ענין
1512 דאף שבכ"ה באלול היו כלולים כבר כל פרטי הבריאה, שהרי "כל תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון, הוא שכתוב את השמים לרבות תולדותיהם ואת הארץ לרבות תולדותי'" (פרש"י בראשית א, יד), ובאופן ד"אלה תולדות גו'", מלא כתיב, כיון ש"עולם על מילואו נברא" (ראה ב"ר פי"ב, ו. פי"ג, ג. פי"ד, ז) – מ"מ, ביום ששי למע"ב, יום ברוא אדה"ר, ניתוסף עילוי בכל הבריאה בדוגמת העילוי דמ"ת, כדאיתא בגמרא (שבת פח, א ובפרש"י) "מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי , ה"א יתירה .. מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו'" (והיינו, שויהי ערב ויהי בקר של גמר בראשית תלוי ביום הששי (הששי המיוחד במקום אחר), והוא ששי בסיון, שנתנה בו תורה ), ועז"נ (תהלים עו, ט) "ארץ יראה ושקטה" , "בתחילה (קודם מ"ת) יראה , ולבסוף (במ"ת) שקטה" , והיינו, שמ"ת פעל קיום ושלימות בכל הבריאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וסדר העבודה – שתחילה צ"ל קיום המצוות ולאח"ז לימוד התורה, כמו במ"ת שבנ"י הקדימו נעשה לנשמע , והיינו, שבתור הקדמה ללימוד התורה – "נשמע" , צ"ל קיום המצוות – "נעשה" .
924 משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והתירוץ בזה4, שבמ"ת היו ישראל במדריגת צדיקים (דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ), ועד שהקדימו נעשה לנשמע , והיינו, שלא זו בלבד שהגיעו לתכלית השלימות בעבודה שע"פ שכל, אלא הגיעו גם לעבודה שלמעלה מהשכל, שהו"ע הקב"ע, משא"כ בשמע"צ הבא לאחרי המחילה סליחה וכפרה ביוהכ"פ בשמחה ובלב שלם, כמ"ש סלחתי כדברך, אזי עומדים ישראל במדריגת בעלי תשובה, ולכן עושין שמח"ת בשמע"צ דוקא.
1041 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכפי שמבאר רבינו הזקן בתניא ש"קדושה היא לשון הבדלה כו'", החל מהענין ד"המבדיל בין ישראל לעמים", שנעשה ע"י קיום המצוות, כפי שהתחיל במ"ת [והרי בימי הפורים "קיימו וקבלו היהודים" , "קיימו מה שקיבלו כבר" בשעת מ"ת בששה בסיון];
1365 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ברישא איבעיא לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו" , והיינו, שגם כאשר בנ"י היו במדריגה תחתונה, שלא ידעו עדיין מה שצריכים לעשות, קיבלו על עצמם לעשות זאת.
587 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונרמז גם במ"ש בגמרא עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , שיום הששי הוא ששי בסיון שבו ניתנה תורה , כי קיום העולם הי' תלוי במתן התורה .
1358 שבת פח, א. ע"ז ג, א. ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואע"פ ש"זמן מתן תורתנו" הוא רק יום אחד בחודש סיון, וא"כ, מהו ההכרח לומר שענין זה קשור עם כל החודש, שבזה הוא מיוחד מכל שאר החדשים – הרי מצינו בגמרא בנוגע לסיפור עניני מ"ת והגדרים והתנאים שבו, שמ"ת הי' " בירחא תליתאי" , שמזה מובן, שהענין של מ"ת קשור עם החודש כולו.
1377 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
1611 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן גם ההכנה למ"ת היתה עי"ז שירדו מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל ב' כתרים (כמבואר בסוגיא דמ"ת ).
1760 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהעיר, שגם במ"ת מודגש הענין דשלשה דוקא, כמארז"ל "אוריאן תליתאי לעם תליתאי כו' ביום תליתאי בירחא תליתאי" , ובפי' ר' ניסים גאון מוסיף (ממדרש תנחומא ) עוד כו"כ ענינים שהם במספר שלשה דוקא.
2201 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וידועים הדיוקים בכתוב זה, מהו ענין ג' הלשונות תשמעון ושמרתם ועשיתם , דלכאורה מספיק לומר תשמעון ועשיתם, כמו נעשה ונשמע , שכולל כל הענינים, ולמה צריך להוסיף ולפרט תשמעון גו' ושמרתם ועשיתם.
774 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"ד שמצינו בכללות ענין התורה , שדרשו רז"ל עה"פ יום הששי (בה' הידיעה), תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית וכו', והיינו דכתיב ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה ולבסוף שקטה , שע"י התורה נעשה הקיום דשמים וארץ , וכמ"ש אם לא בריתי יומם
37 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
חודש כסלו, שהוא החודש השלישי בחדשי החורף [כמשנ"ת במאמר דשמע"צ אופן העבודה דימות החורף ע"פ המשל ד"בנות נשואות למקום רחוק" ], הוא בדוגמת "ירחא תליתאי" שבו הי' מתן-תורה, שאז הי' הענין ד"וירד ה' על הר סיני" , שזהו כללות הענין דהמשכת אלקות למטה.
1608 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם הביאור במארז"ל שבמ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" – דלכאורה אינו מובן :
1203 שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו, שאע"פ שבהר סיני הי' הענין דכפה עליהם הר כגיגית , כמבואר בתו"א שהו"ע המשכת האהבה רבה של הקב"ה לבנ"י, ומצד הענין דכמים הפנים לפנים גו' , ה"ה גורמת את האהבה רבה של בנ"י להקב"ה, שעי"ז נעשים ישראל אורייתא וקוב"ה כולהו חד , הנה ביחד עם זה צ"ל גם הפעולה בעולם כו'.
1374 שבת פח, א. ע"ז ב, ב. זח"ג קכה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היהודים את אשר החלו לעשות , והיינו , מה שהתחילו במתן תורה , גמרו לקבל עתה בימי אחשורוש (בפורים), כדאיתא בגמרא על הפסוק קיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקיבלו כבר .
1873 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דובר לעיל במאמר – שמיוסד על מאמרי רבותינו נשיאינו בתורה אור, שערי אורה ואור התורה על הפסוק "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות" – שבפורים הי' הסיום של מתן-תורה , כי, מ"ת הי' באופן ש"כפה עליהם הר כגיגית" , ש"מכאן מודעא רבה לאורייתא" (שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם יש להם תשובה, שקבלוה באונס), אלא ש"אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש , דכתיב קיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקיבלו כבר" (במ"ת), ועי"ז בטלה ה"מודעא רבה" , כיון שעשו זאת מדעת עצמם, לפי שהכירו בעצמם גודל ויוקר התורה .
2133 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מה שהוא ספר השלישי דה' הספרים שבתורה, דמעלת התורה שהיא אוריאן תליתאי הוא בגילוי יותר בדיני הקרבנות דתורה.
2698 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שאמיתית ענין התורה הוא העצם שלמעלה מהשכל, לכן מצינו בנוגע לפורים – שבו "קיימו מה שקבלו כבר" ("אשר החלו לעשות" ) במ"ת – שעבודת היום מתבטאת בענין ד"עד דלא ידע" , ע"ד הענין דרישא דלא ידע ולא אתיידע, כנ"ל.
2794 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
זה מודגש במיוחד ב(ערב) ר"ח סיון, עליו נאמר בחודש השלישי ביום הזה באו מדבר סיני, ודרשו חז"ל שביום הזה היינו ראש חודש, דכתיב הכא ביום הזה, וכתיב התם החודש הזה לכם (הזה הזה לגזירה שוה), מה להלן ראש חדש אף כאן ראש חדש, כמבואר בתו"א שר"ח סיון הוא ביום ג' בשבוע הז' דספירת העומר שזוהי ההכנה לקבלת התורה בשבועות, וכיון שבשביל קבלת התורה יש צורך בהקדמת ענין הביטול, במכ"ש מהביטול הדרוש ללימוד התורה (כנ"ל ס"ב), ועאכו"כ בנוגע לכללות הענין דמ"ת, שהוצרך להיות הביטול דהקדמת נעשה לנשמע , ודוקא עי"ז נעשו כלים להגילוי דמ"ת באופן דאנא נפשי כתבית יהבית , הנה בר"ח סיון נעשו ישראל מוכנים ועומדים לקבל בחי' ביטול זה, והי' אז מולד הלבנה, לאחרי ביטול הלבנה בערב ר"ח.
1748 ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו כו' מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים (עטרות) אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
2014 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שדוקא רב יוסף מבאר את המעלה של מ"ת, כיון שכללות הענין של מ"ת הוא להוסיף ענין עיקרי בעולם – שלאחרי השלימות ד"עולם על מילואו נברא" , כולל גם הענין ד"באת שבת באת מנוחה" , וכן ענין התורה כפי ש"אלפים שנה קדמה תורה לעולם" , ועד ללימוד התורה כפי שהי' ע"י האבות, ש"הן הן המרכבה" , הרי זה עדיין מעמד ומצב ד"ארץ יראה" , ואילו ע"י מ"ת נעשה מעמד ומצב ד"שקטה"40, שנעשה עולם אחר לגמרי, ואז גם השותפות להקב"ה במעשה בראשית היא באופן נעלה ביותר.
2128 תהלים עו, ט. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
2217 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד שמצינו בנוגע לתורה, שישנו הענין ד"אוריאן תליתאי" , וישנו הענין ד"תורה אחת" .
2673 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
זה בהקדם מאמר רז"ל על הפסוק ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה ואח"כ שקטה , תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין .
10 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מלאכי השרת אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
334 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ט
וכמו כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע, אף שהעולם צועק שזוהי הנהגה של "עמא פזיזא" , היפך סדר העולם ; ודוקא הנהגה זו מביאה הצלחה להיות בעה"ב על העולם ולשנות את המציאות כו' (כדאיתא בירושלמי ).
1016 שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שגם קודם מ"ת הי' לימוד התורה , גם תושבע"פ ופלפולא דאורייתא, א"כ מהו החידוש דמ"ת, ועד כדי כך, שאמרו רז"ל מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה , בתחלה יראה
1040 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"וקבל היהודים את אשר החלו לעשות" , "קיימו מה שקבלו כבר" במ"ת, שאז הי' רק באופן ד"החלו לעשות".
1497 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וקבלו" , "קיימו מה שקיבלו כבר" (במ"ת) , ובאופן ש"ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם"31, כך, שגם עכשיו בנ"י הם "עם אחד", שקשור עם "ה' אחד" באופן של מס"נ .
1990 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
1874 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויה"ר שכשם שלפני מ"ת "כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית" , כאמור (ס"ו) שזהו"ע התעוררות אהבה רבה, שביטלה את היצה"ר, עם כל ההגבלות והמדידות, והעמידה את כל אחד מישראל על טהרתו, שיהי' לומד תורה ומקיים מצוות כרצונו של הקב"ה – כך יהי' גם עתה, שבשעתא חדא וברגעא חדא יערה עלינו רוח ממרום, בנוגע לכל אחד ואחת מישראל בעניניהם,
2023 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב' קצוות הנ"ל בשם אלקים מצינו גם בהכנה למ"ת מצד בנ"י, שהקדימו נעשה לנשמע , שעז"נ תומת ישרים תנחם, והיינו, שבגלל זה זכו למ"ת, שהדיוק בזה הוא נעשה ונשמע , לא נקיים מה שנשמע , אלא נעשה דוקא, והרי עשי' היא דרגא הכי תחתונה שבכחות האדם, כמבואר בתניא עה"פ כולם בחכמה עשית.
2068 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ענינו של חודש סיון הו"ע התורה, שהרי חודש סיון הוא "ירחא תליתאי" , שבו ניתנה "אוריאן תליתאי לעם תליתאי ע"י תליתאי" (משה תליתאי לבטן ; וגם ענין זה שייך לכל אחד מישראל, שיש בו מבחי' משה ).
2775 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך ישנו אופן עבודה שניתוסף על העפר גם ענין המים, אין מים אלא תורה , בדוגמת הענין דשני כתרים , אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע , והיינו, שמלבד ענין העפר, שזהו הנעשה שקודם לנשמע , ניתוסף גם ענין ההבנה והשגה (נשמע ) שבתורה.
136 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ו) והגם שגם הגילוי דחפץ חסד שהי' תחלה, שרש המשכתו הוא מהתענוג עצמי בעבודתם של ישראל [וכנ"ל, שזהו הסיבה לזה שנתעורר להיות חפץ חסד], מ"מ, ע"י עבודתם של ישראל בפועל, ניתוסף עילוי נעלה יותר, וכמובן מזה שבכדי שתושלם הכוונה דנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוצרך להיות בריאת העולמות בפועל, עד לעולם הזה התחתון, ואח"כ הוצרך להיות מתן תורה שאז דוקא נעשה התוקף דקיום העולם כמארז"ל עה"פ ארץ יראה ושקטה , ואח"כ צ"ל עבודת האדם (שלאחרי מ"ת) בפועל, לימוד התורה , ובאופן דגדול לימוד שמביא לידי מעשה בקיום המצוות בפועל – אף שכל זה הי' בידיעתו ובמחשבתו ית' גם מקודם (ומחשבה זו היא הסיבה לזה שנתעורר להיות חפץ חסד) – כי המחשבה שהיתה מקודם היא מחשבה עצמית שבעצמותו ית' שלמעלה מגילוי, וזה שמצד מחשבה זו נעשה ההתעוררות דחפץ חסד הוא רק באופן דהבדלה [היינו, שהמחשבה נשארה בעצמותה ולא נמשכה בהענין דחפץ חסד, והענין דחפץ חסד שנעשה עי"ז הוא רק החפץ והתענוג בחסד, גילויים], וע"י עבודת האדם בפועל, נעשה גילוי העצמות, דירה לו ית', לו לעצמותו.
45 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו מה דאיתא במדרש מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זה תלמוד וכו', דלכאורה אינו מובן, הרי גם לולי ברכת יצחק היתה התורהניתנת לישראל, שהרי כוונת הבריאה היתה בשביל שישראל יקבלו את התורה ותנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו' אם ישראל מקבלים התורה כו', ומהו שברכו בתורה .
28 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ה) ובזה יובן מה שארז"ל עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי , שיום הששי דמעשה בראשית [שעיקר ענין מע"ב הוא ביום הששי , יום ברוא אדה"ר, כמו שאומרים בר"ה זה היום תחילת מעשיך.
45 שבת פח, א. ע"ז ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תצוה, יו"ד אדר-ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[וע"ד מארז"ל עה"פקיימו וקבלו היהודים , קיימו מה שקבלו כבר , דזה שהקדימו נעשה לנשמע במ"ת היתה רק הקבלה, ובימי אחשורוש קיימו מה שקבלו ].
20 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תצוה, יו"ד אדר-ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין הוא, דמהטעמים על זה שבמתן תורה היתה רק ההתחלה (החלו לעשות) ובימי אחשורוש היתה הקבלה (וקבל היהודים ) הוא, כי זה שהקדימו נעשה לנשמע במתן תורה הי' מפני שכפה עליהם הר כגיגית , גילוי מלמעלה, ובימי אחשורוש היתה הקבלה מצד עצמם.
52 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמאמרם ז"ל על פסוק קיימו וקבלו היהודים וכו', דקיימו עתה (בימי אחשורוש ) מה שקבלו כבר בזמן דמ"ת.
5 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דזה שאמרו נעשה ונשמע היתה רק התחלה (החלו לעשות), ובימי אחשורוש (בזמן גזירת המן) היתה הקבלה, וקבל היהודים .
4 וכ"ה גם ברד"ה זה בתו"א (מג"א צו, ג) ובשערי אורה (שער הפורים פח, ב). וכ"ה גם בתו"א שם צ, א. צח, א. שערי אורה נד, א. רד"ה זה תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' קצו). ובכ"מ.
ולהעיר, שבתו"א שם (צח, א) ובהמאמר דתרפ"ז (בתחלתו) שהוא ע"ד שארז"ל (שבת פח, א) עה"כ (אסתר ט, כז) קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר [אף שלכאורה הם שני ענינים, ד"וקבל היהודים את אשר החלו" הוא שרק בפורים היתה הקבלה, משא"כ "קיימו מה שקבלו" הוא שגם במ"ת היתה הקבלה* אלא שלא הי' לה קיום. וראה לקמן סי"ב]. ובשערי אורה שם (בשני המקומות), ועד"ז ברד"ה זה תרע"ח, הובא פירוש זה עצמו (עה"פ וקבל היהודים ) בשם "ארז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שבימי הפורים הי' הגמר והשלימות דקבלת התורה (וקבל היהודים ), כנ"ל בארוכה, וגם קיום התורה , כדאיתא בגמרא עה"פ קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר , דזה שקבלו במתן תורה לא הי' באופן דקיום נצחי, דלאחרי שחטאו בעגל התנצלו את עדים, ובימי הפורים כתיב וימי הפורים האלה לא יעברו גו' וזכרם לא יסוף מזרעם, דזה שקבלו בפורים קיים בקיום נצחי.
89 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מה שהוא ספר השלישי דה' הספרים שבתורה, דמעלת התורה שהיא אוריאן תליתאי הוא בגילוי יותר בדיני הקרבנות דתורה.
7 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן זה ע"פ המבואר במק"א בענין ג' חדשים הראשונים (ניסן אייר וסיון), דהטעם שבג' חדשים אלה דוקא נזכר יציאת מצרים [חודש האביב כי בו יצאת ממצרים, באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים, בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים], הוא, כי התכלית דיציאת מצרים [ענינו דחודש ניסן] הוא מתן תורה [ענינו דחודש סיון], וספירת העומר [ענינו דחודש אייר] הוא הממוצע שעל ידו באים מיציאת מצרים למתן תורה.
38 כמ"ש (יתרו שם) בחודש השלישי גו' באו מדבר סיני. וראה שבת פח, א "אוריאן תליתאי גו' בירחא תליתאי" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ז) ויובן זה ע"פ מה שאמרו רז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע .
39 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, דפסוק זה הוא דיבור הראשון דעשרת הדברות שניתנו במתן תורה בו' סיון, לאחרי שהקדימו ישראל נעשה לנשמע [ובאו מלאכי השרת וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע ] בחמישי בסיון.
3 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ה) והנה , כמו שבמתן תורה בפעם הראשונה נעשה תוקף בקיום העולם כמאמר חז"ל עה"פ ארץ יראה ושקטה , שעד יום הששי בסיון ארץ יראה , וביום הששי בסיון, כשישראל קיבלו את התורה , שקטה , עד"ז הוא בכל שנה ושנה, שע"י ההוספה במתן תורה ובקבלת התורה נעשית הוספה בהתוקף דקיום העולם.
44 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, ט' סיון ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמבואר במק"א, דבזמן הגלות, ובפרט בדרא דעקבתא דמשיחא, ההעלמות וההסתרים הם גדולים במאד, וישנם העלמות והסתרים שהאדם מצד עצמו (גם ע"י הקבלת עול שלו שמקבל ברצונו), כיון שהוא מוגבל, אין ביכלתו להתגבר עליהם , וזה שישראל מתגברים גם על העלמות והסתרים אלה הוא לפי שהביטול דקבלת עול שלהם הוא (לא מצד המציאות שלהם אלא) מצד האלקות, מפני שהקב"ה בחר בהם להיות לו לעבדים, ולגבי האלקות אין הגבלות].
32 להעיר מתורת הבעש"ט (כתר שם טוב – הוצאת קה"ת – סימן מ"ז (ז, ד)), דהטעם שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית (שבת פח, א), אף שאמרו מעצמם נעשה ונשמע (כקושיית התוספות ד"ה כפה שם), הוא "ללמד שגם כשאינו חושק בתורה ועבודת ה', מ"מ אינו בן חורין ליבטל, רק יעשה על כרחו וידמה כמו שכופין אותו לעשות בע"כ" – דלכאורה, אמירתם נעשה ונשמע היא התחייבות על כל הזמנים, ומהי הקס"ד דע"י שאח"כ (לאחרי ההתחייבות) "אינו חושק" יהי' בן חורין ליבטל?
וי"ל הביאור בזה, דההתחייבות דנעשה ונשמע, כיון שהיא מצד האדם שהוא מוגבל, אפשר שלפעמים לא יוכל להתגבר על זה ש"אינו חושק בתורה" , ובמילא הוא "בן חורין ליבטל" דאונס רחמנא פטרי' (ב"ק כח, ב); וע"י שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית – ניתן הכח לכ"א מישראל לעשות בעל כרחו, גם כשאינו חושק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, כ"א סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ולהעיר ממאמר רז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כו' מי גילה לבני רז זה ומבואר בחסידות דזה שהקדימו נעשה לנשמע [שבהביטול דקבלת עול עצמו הוא ביטול נעלה ביותר, ביטול לבעל הרצון] הוא ע"י גילוי אהבה המסותרת, רז .
38 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, כ"א סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
ויתירה מזו, שהביטול דעבד לאדונו [גםכשהוא נולד עבד] קשור עם מציאותו, שענינו הוא זה שהוא עבד של האדון, והביטול באופן הנ"ל הוא (לא מצד ענינו של האדם, אלא) שאי אפשר שתהי' מציאות בעולם היפך ציווי הקב"ה .
61 לעיל שם הערה 32, שהביטול דישראל ע"י שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית (שבת פח, א) הוא ביטול נעלה יותר מהביטול שלהם ע"י שהקדימו נעשה לנשמע (וע"ד החילוק דמכר עצמו ומכרוהו ב"ד). וע"פ מ"ש בפנים, הביטול שנמשך במתן תורה הוא ביטול נעלה יותר גם מהביטול דכפה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ה) וזהו בשעה שעלה משה למרום והמלאכים טענו מה אנוש כי תזכרנו תנה הודך על השמים, אמר הקב"ה למשה רבינו החזר להם תשובה, והיינו שהתשובה היתה צריכה להיות מנשמה בגוף דוקא, שנשמה בגוף הראה להם את המעלה שבגוף גשמי דוקא, ואז הודו המלאכים, שנאמר ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב , וכל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, ואחר כך נתנו מתנות לכל ישראל, שזהו שירדו ששים רבוא מלאכי השרת וקשרו להם שני כתרים , שהוא ענין סיוע המלאכים על עבודת האדם, והיינו, דתמורת זה שבתחילה קטרגו, הנה הם עצמם הודו וסייעו לעבודת האדם (והוא ע"ד משנת"ל (ס"ב) בפירוש סור מרע ועשה טוב).
78 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמבואר בהדרושים, דזה שבתחלה דיבר משה אל קרח ואל עדתו והי' מחזר אחריהם בדברי שלום, הוא, כי משה חשב דכמו שיום השלישי (ת"ת) בירר את המחיצה וההבדלה שנעשה ביום השני , עד"ז יהי' גם בנוגע לקרח, שמשה [שהי' שלישי , ת"ת] יברר אותו.
41 שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד. וראה מדרש משלי פכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז במזמור קג [ששייך לשנת הק"ג, מתחיל מיום ההולדת] שמתחיל ברכי נפשי את ה' שהוא תפלת שבח והודי', ובהמשך המזמור אומר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו , ברישא עושי והדר לשמוע, הקדמת נעשה לנשמע שהיתה הכנה לקבלת התורה.יו"ד) והנה ידועה תורת הבעש"ט דכל מה שאדם רואה או שומע הוא הוראה בעבודת השם.
62 שבת פח, א.
*) וזה שייך גם לאחר ההסתלקות – ראה רשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בהוספות לסה"מ פר"ת ע' שנז . לקו"ש ח"ה ע' 103 ואילך . ח"כ ס"ע 400 . ד"ה ויהיו חיי שרה תשמ"א ס"ט (לעיל ח"א ע' רפד) . סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך . ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהמשך המזמור אומר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו , ברישא עושי והדר לשמוע, הקדמת נעשה לנשמע שהיתה הכנה לקבלת התורה.
43 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שמדייק בהמאמר כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, דזה שהם יוצאים להקביל את פני המלך הוא מצד הרצון שלהם .
13 להעיר מתו"א מג"א צח, ד ואילך בפירוש מרז"ל (שבת פח, א) כפה עליהם הר כגיגית כו' מודעא רבה לאורייתא , דכיון שהקדימו נעשה לנשמע מצד הגילוי מלמעלה ולא מצד עצמם – אין זה בבחירה ורצון, כפה . ודוקא בימי אחשורוש , זמן של הסתר, קבלו ברצון גמור, רצון שמצד עצמם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והגם שע"י העבודה דתומ"צ (גם כשהעבודה היא במדידה והגבלה) נמשך אור נעלה יותר מהבחי' דג"ע, וכדמוכח ממ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, לעבדה זה רמ"ח מ"ע ולשמרה זה שס"ה מל"ת, והיינו שהג"ע אצל אדה"ר לא הי' בחינת קבלת שכר כ"א שהג"ע הי' מקום עבודתו, וע"י עבודתו בג"ע המשיך אורות נעלים יותר מהבחי' דג"ע, מ"מ, זה מה שנמשך ע"י העבודה כמו שהיא במדידה ע"פ תורה הוא רק מה ששייך לעולם, והוא מה שע"י התורה נעשה קיום העולם, כדאיתא בגמרא אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין .
43 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכדרשת רז"ל על פסוק "יום הששי" (שבת פח, א) "שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים " – שקיום העולם תלוי בכך שישראל מקיימים תומ"צ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ענין התפלה, דהנה ארז"ל דיש מלאך סנד"ל שקושר כתרי"ם מן התפלות ומבואר זה בזוהר ג"כ בכמה דוכתי וכתר כזה זכו ישראל במ"ת כשאמרו נעשה ונשמע שניתן לכאו"א מהם ב' כתרים והיינו מ"ש ויתנצלו בנ"י את עדים מהר חורב כידוע שע"י החטא העגל נסתלק מהם ב' כתרים הללו וע"י התפלה נעשה כתר כזה אך לא מצד כחם של כנ"י בתפלתם בלבד אלא בסיוע של מעלה דהיינו ע"י המלאך הנ"ל הממונה ע"ז לעשות הכתר מתפלות ישראל.
76 שניתן לכאו"א מהם ב' כתרים : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם גם בשעת מ"ת היה ג"כ אפס קצה מאותה ההארה מבחי' מקיף דכתר הכללי הנ"ל בשעה שעמדו בהר סיני בבחי' ההתכללו' והאחדות כאיש אחד וכמ"ש ויחן לשון יחיד כנ"ל שהאחדות הזאת גרמה שנכללו כל הראשים יחד ונעשו כולם בחי' מקבלי' מראש אחד והוא בחי' מקיף דכתר הכללי כנ"ל לפי שבהתכללות והתאחדו' דכל הראשי' יחד אזי ממילא נמשך אור המקיף הכללי משא"כ בהפרדם כו' ומה שלעתיד נתגלה המקיף הכללי הזה מצד עצמו בשעת מ"ת נתגלה מצד התכללו' ואחדו' דכנ"י ובפרט כשאמרו נעשה ונשמע ברעותא דלבא וכולם כאיש אחד כו' ולכך זכו גם כאו"א בפרט לב' כתרים וכללות הכתרים האלה האיר בהם מבחי' כתר הכללי הנ"ל וד"ל.
63 לב' כתרים : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שרש התורה הוא ע"י התפלה דוקא בבחי' שיר ורינה בפה מנקודת הלב אליו ולא למדותיו כו', כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח בחי' רצון העליון הפשוט שרש התורה, וכמ"ש בזוהר וכן בגמ' שסנדלפו"ן קושר כתרים מבעותהון וצלותהון דישראל, וכן במ"ת היו קושרים לכאו"א ב' כתרים א' כנגד נעשה כו' רק בחטא העגל כתיב ויתנצלו את עדים כו', ועתה מחזירין העטרה ליושנה ע"י התפלה ואח"כ ת"ת דייקא ולכן (התפלל) אמר אבא בנימין על ב' דברים הייתי מצטער כו' על תפלתי שתהא סמוכה למיטתי דייקא, מצד שהת"ת שקודם התפלה הוא למטה במדרגה הרבה, כי ע"י התפלה יצטרך להמשיך תחלה הרצון עליון, שיר"ה עמי ואח"כ ללמוד בתורה לשמה ממש וכנ"ל וד"ל.
64 ב' כתרים א' כנגד נעשה : משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא דזה ודאי שא"א להיו' בחי' ביטול לגמרי בהמשכת הרוחני בסדר השתלשלו' דאבי"ע מחמת כריתו' ברית כנ"ל, אבל הנה מ"מ צריכי' לקיום המצות, לפי שכל בחי' ההמשכה והשפע שנמשך מן המאציל לד' עולמות דאבי"ע אינו בא רק בבחי' צמצום ומדה ושיעור רק כדי חיות וקיום העולמו' בלבד ע"פ מאמר קו המדה כידוע בזהר ובע"ח, אבל כדי שיהי' נמשך תוס' אור ושפע חדשה יותר מכפי מדה הקצובה שהוסדה מכבר בסדר ההשתלשלות מצד כריתו' ברית כנ"ל הנה לזה צריך דווקא קיום המצוה למטה, וז"ש אם בחוקותי תלכו כו' אזי יומשך תוס' אור חדש בתוס' מרובה על העיקר שכבר הוסד ע"פ מאמר קו המדה כו' ואם לאו לא יומשך תוספו' או"ח מחודש, אלא רק כמו שהוסד בוימ"ב הילוך השפע בבחי' צמצום ומדה כדי שיעור וחיות וקיום העולמו' בלבד, וז"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ויתפרש בב' אופני', הא' ע"פ פשוט דקאי בכריתות ברית שכבר נעשה ביום ולילה שלא ישבותו כמ"ש לנח והקימותי את בריתי אתכם כו' זאת אות הברית את קשתי נתתי בענן כו' וראיתי' כו', ובדרז"ל ידוע שתנאי הי' להקב"ה במע"ב אם יקיימו מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתהו כו', וזהו אם לא בריתי בקיום תורה , חוקות יום ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כו' חוקות מזונם ע"פ ק"ה ג"כ והיינו ע"פ הנ"ל וד"ל.
35 שתנאי הי' להקב"ה במע"ב : ראה שבת פח, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובכ"ז יובן ג"כ מארז"ל דבשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו מלאכים עליונים וקשרו ב' כתרים לכאו"א א' כנגד נעשה והב' כנגד נשמע רק שבחטא העגל נטלו מהם אותם ב' הכתרים וכמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיים מהר חורב כו'.
72 דבשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(וזהו שארז"ל ע"פ ויתנצלו בני ישראל את עדי"ם מהר חורב שהן ב' כתרים שע"ג כאו"א שקיבלו בשעת מ"ת כו' מטעם קבלת מעשה המצות כשאמרו נעשה ונשמע כידוע וז"ש ותבואי בעד"י עדיי"ם כו' וכמ"ש במ"א).
18 וזהו שארז"ל ע"פ ויתנצלו : שמות לג, ו. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צדיקים מה הם עושים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה שנק' ראשית , בראשית ות"י בחוכמתא כי מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמ' עשית שכל התהוו' העולמות הוא ע"י בחי' החכמ' בחכמה יסד ארץ אך זהו בחי' חכמה תתאה והתורה היא ג"כ בחי' חכמה אלא שהיא חכמה עילאה ולכן אין העולם מתקיים אלא בזכות התורה ואם לא התורה הי' העולם חוזר לתהו כדאי' בגמרא, וע"ז כתי' חכמות בחוץ תרונה ב' חכמות, כי איתא במדרש עד שלא נברא העולם היו מים במים פי'
7 העולם חוזר לתוהו כדאי' בגמרא : שבת פח, א. וראה גם מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רפ. ח"ג ע' תשצג. ח"ד ע' א'שכא, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל יש סתירה לזה ממ"ש בשעת בריאת העולם התנה הקב"ה במעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה מוטב וא"ל אחזיר אתכם לתוהו ובוהו כו' דנראה שנתינת התורה הוא העיקר והוא במדריגה יותר נעלה מכמו קודם הבדלה כמ"ש בראשי' בשביל התורה שנק' ראשית כו'.
29 התנה הקב"ה במעשה בראשית : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
והענין הוא כי הנה אמרז"ל בשעה שהקדימו ישראל נעשה
97 בשעה שהקדימו : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב יביאו לבוש מלכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה שייכות כל ג' בחי' אלה בפורים הוא משום שבפורים נאמ' וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וארז"ל אשר החלו לעשות במ"ת שהקדימו נעשה לנשמע הדר קבלוהו בימי אחשורוש ולכן כמו שבמ"ת הי' ג' בחי' אלה לבוש מל' ע"י שהקדימו נעשה לנשמע וכתר מל' היא העטרה שעטרה לו כנ"י אשר לא זז מחבבה עד שקראה אמו כו' וסוס אשר רכב עליו הוא ענין המרכבה מסוסי אש אשר רכב עליהם ונגלה מלכו של עולם כנ"ל בפסוק כי תרכב על סוסיך כו' כך גם בפורים בשעה שהדר קבלוהו להארה זו שהחלו לעשות במ"ת הי' ג"כ כל ג' בחי' אלה.
6 וקבל היהודים . . אשר החלו לעשות במ"ת : אסתר ט, כג. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ענין יביאו לבוש מל' דהיינו להיות המשכת א"ס ב"ה הסוכ"ע ע"י אתעדל"ת בעשי' וגשמיות כענין שהקדימו נעשה כו' כי שרש העשי' נלקח משם דוקא כו', ואח"כ ואשר ניתן כתר מל' בראשו הוא בחי' המצות כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם בגימ' תר"ך שהם תר"ך עמודי אור הנמשכים מכתר
23 שהקדימו נעשה : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואף שששה בסיון שלנו הוא יום נ"א מט"ו בניסן שבו יצאו ישראל ממצרים , והתורה נתנה ביום נ"ב לצאתם ממצרים .
627 בברייתא וגמרא שבת פו, ב – פח, א יש ג' דעות:
א) דעת רבי יוסי , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים , שחל בז' סיון . וכדאמרינן (שבת פז, א): "אמר לך ר' יוסי יום אחד הוסיף משה מדעתו ... הסכים הקב"ה על ידו, דלא שריא שכינה עד צפרא דשבתא". דהיינו שמתן תורה הי' ביום נ"ב לצאתם ממצרים (ולא ביום נ"א).
ב) אוקימתא אחת בדעת רבנן , שיציאת מצרים בששי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"א ליציאת מצרים , שחל בו' סיון . וכדאמרינן (שבת פח, א): "תניא בסדר עולם ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהן בחמשה עשר יצאו ואותו היום ערב שבת היה ... הא מני רבנן היא" . היינו שישראל יצאו ממצרים בערב שבת (ולא ביום החמישי), ומתן תורה הי' ביום השבת, ו' סיון , שהוא יום הנ"א לצאתם ממצרים (ולא ביום הנ"ב).
ג) אוקימתא שנית בדעת רבנן , שיציאת מצרים בחמישי בשבת, ומתן תורה בשבת, שהוא יום נ"ב ליציאת מצרים , שחל בו' סיון , כיון שבאותה שנה עיברו את החדשים ניסן ואייר . וכדאמרינן (שבת פז, ב): "ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם ובחמשה עשר יצאו ... ואותו היום חמישי בשבת היה ... אמרי לך רבנן אייר דההיא שתא עבורי עברוה".
הכרעת רבינו כאן, כאוקימתא השנית בדעת רבנן , שמתן תורה הי' בו' בסיון ביום נ"ב ליציאת מצרים .
וכן הוא לעיל סי' תל ס"א (שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים ).
והקשה על זה בח"י סי' תל ס"ק ב (דלהדיא איתא בסדר עולם (רבה פ"ה) דבערב שבת יצאו ישראל ממצרים , וכן הוא להדיא בש"ס בשבת שם ריש דף פ"ח בשם סדר עולם , ואתי כרבנן דבששי בסיון ניתנה תורה בשבת, מה שאין כן לרבי יוסי שניתנה בשבעה בסיון סבירא ליה ביום ה' יצאו ממצרים , ואם כן כיון דלדידן לעולם שבועות בששה בסיון , ומנהגינו לומר את יום מתן תורתנו כרבנן , ואם כן צריך עיון איך כתב הטור ושאר פוסקים טעם זה אצל שבת הגדול, שהוא שלא אליבא דהלכתא כרבי יוסי ).
ועפי"ז כתב בדברי נחמי', בהשלמה לסי' תקפא קונטרס אחרון בסופו (נראה יותר ... דהלכה לגמרי כר' יוסי ... לרבנן משמע בגמרא פרק רבי עקיבא דיצאו בערב שבת, כמ"ש בסדר עולם (עיין ח"י שם שהניח זה בצ"ע)).
אמנם נתבאר במחצית השקל בהקדמה לסי' תצד (צריך לומר דברייתא ראשונה עם סדר עולם פליגי אליבא דרבנן אי אייר הוי מלא או חסר, וקיימא לן כרבנן וכברייתא ראשונה דבה' יצאו ואייר הוי מלא, כן צריך לומר להטור ומנהגנו).
ונתבאר בלקוטי שיחות (ח"ג ע' 997 הערה 10, וח"ז ע' 289 הערה 10): "דהלכה כרבנן . ודלא כמ"ש בדברי נחמי' שם (ומה שהוכיח שם ממ"ש בסימן ת"ל שישראל יצאו ממצרים בה' בשבת, הרי רבינו הזקן בסימן תצד כתב להדיא, שגם לדעת רבנן היתה יציאת מצרים בה' בשבת, וניסן ואייר דשנה ההיא היו שניהם מלאים (ועיין במחצית השקל (סימן תצד) שהוכיח מלשון הש"ס: "הא מני רבי יוסי היא" (ולא אמר אלא), שהברייתא דיציאת מצרים הי' בה' בשבת אתיא גם לרבנן ))".
וכן הוא בלקוטי שיחות (חי"ז ע' 63 הערה 46): "מה שהוסיף [=בשוע"ר סי' תל ס"א] "שהרי בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים כמ"ש בסי' תצ"ד", אפשר לומר שהוא בכדי לתרץ קושיית הח"י בסי' ת"ל. ולכן גם ציין "כמ"ש בסי' תצד", כי שם מבואר שגם לדעת רבנן היתה היציאת מצרים בה' בשבת – ראה מחצית השקל שם (וראה לקוטי שיחות ח"ג ע' 997 ובהערות שם)".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש נוהגים לאכול תפוח מתוק מטובל בדבש, ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה.
76 טור (באשכנז שרגילין לאכול בתחלת הסעודה תפוח מתוק בדבש, לומר תתחדש עלינו שנה מתוקה). רמ"א ס"א (ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש, ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה, וכן נוהגין).
וכן הוא בפסקי הסדור (בראש השנה בלילה ראשונה נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש בתחלת הסעודה).
והטעם שבחרו בתפוח נתבאר במהרי"ל הל' ראש השנה ס"ז ע' רעז (מאי טעמא למיכל תפוח , הא איכא כמה מיני מתוקים טפי. ויש ליתן טעם דרומז לשדה של תפוחים הידוע למקובלים, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה (תולדות כז, כז)). הובא בד"מ ס"ק ג, וט"ז ס"ק ב. והיינו כדאמרינן בתענית כט, ב (ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' , אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כריח שדה של תפוחים), ובזח"א רכד, ב (ועל דא כתיב ראה ריח בני כריח שדה, דא הוא חקל דתפוחין קדישין). ונתבאר בתורה אור וישב כח, א (בחינת חקל תפוחין, שהיא מלכות דאצילות). אגרות קודש ח"ג אגרת תקד (טעם לקיחת תפוח דוקא כתב מהרי"ל – הובא בד"מ – לרמז על חקל תפוחין קדישין. ולכאורה הול"ל דמרמז לזח"ג (קלג, ב) דכתב דמיני' – תפוחין דלעילא – חיי. ומזח"ג עד, א. ובשני המקומות מדבר בתפוחים ולא באתרוגים (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) כי משבחו בטעם מתוק ובג' גוונין. – ואולי עדיפא למהרי"ל רמז הנ"ל, כי בראש השנה הוא בנין המלכות, שהיא חקל תפוחין קדישין, משא"כ תפוח שהוא מחולק משאר פירות דשייך לז"א דוקא ולא למלכות (זח"ב טו, ב). וראה גם בפלח הרמון ח"א סא, ד טעם מרבנו הצמח צדק, לאכילת תפוח דוקא.
גם בחרוסת שבליל הסדר, נתבאר לעיל סי' תעג סל"ב (ויש לעשות החרוסת ... ותפוחים, זכר לתחת התפוח עוררתיך שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב), ושם (הערה רפה). אלא שטעם זה אינו שייך בראש השנה, רק הטעם האמור לעיל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אהבתי אתכם אמר ה' כו' וכתי' אה"ע אהבתיך כו', שזהו בחי' המשכה דאה"ר דבחי' סובב כ"ע שהוא שם הוי' בבחי' החסד דימין מקרבת כמ"ש וימינ"ו תחבקיני כו', ואה"ר זו דמשפיע למקבל גדולה יותר כנ"ל בענין יותר ממה שהעגל כו', וא"כ בחי' אה"ר העליונה לישראל כמו שאנו אומרי' הבוחר בעמ"י באהבה גדולה יותר מאהב' דכנ"י להקדב"ה (והוא מטעם שא' האדם זאת הפעם עצם מעצמ"י ממש כו' כי מאיש לוקחה זאת וע"כ אמרו דאשתו כגופ"ו דמיא ולכך א' ע"כ יעזוב כו' כנ"ל), והטעם הוא לפי שבחי' האהבה שנמשך מן המשפיע אל המקבל באה בתחלה וקודם להתעוררו' האהבה מן המקבל למשפיע, והוא מה שנמשך האהב' דמשפיע למקבל בבחי' מקיף דוקא שהוא להקיף ולסובב את המקבל בבחי' חיבוק דימין מקרבת (לפי ששרש הנוק' שנק' בת זוגו הרי היא מאיש לוקח' זאת כנ"ל), כמו שמחבק אב לבנו ילד שעשועי' שמחמת גודל האה"ר שבבחי' מקיף שלא יוכל להכיל בגילוי כמו בדיבור באה בבחי' מקיף מלמעלה ע"ג המקבל, ומחיבוק זה הוא שמקרבו ומצמידו ומחברו אליו (כמו שהי' בשרשו כלול בו כמו שא' עצם מעצמי כו') לבלתי יוכל המקבל ליפרד ממנו לעולם, כי זהו יתרון מעלה שיש בכח או"מ זה דאה"ר בבחי' חיבוק בימין מקרבת ברוב עוז וחיבה יתירה שפועל חיזוק כח האהבה היתירה בהעלם בלב המקבל אל המשפיע שיומשך אליו תמיד ולא יוכל להפרד לעולם (וזה שנמשך המקבל אחר המשפיע ע"י חיבוק זה הוא ג"כ בבחי' מקיף דמקבל (בבחי' צלם דחי' יחידה שבה (כמו ביצ"מ שא' זכרתי לך חסד נעוריך לכת"ך אחר"י כו' שהי' זה מצד התקרבו' דמקיף העליון שנגלה עליהם כו' (כמו ענין האירוסי' בטבעת קידושי' וכמ"ש וארשתיך לי באמונ"ה כו'), וכך יש בכל אדם בכל יום דכתי' אך בצלם יתהלך איש שיתהלך מכח המקיף העליון שחופף עליו לבלתי יוכל לבא לחטא גמור כו'), וכמ"כ הי' במ"ת קודם שנגלה עליהם בקולו' וברקים ובגילוי קול ודיבור ארז"ל שכפה עליהם ההר כגיגית כו' כלומר שכפה עליהם ההר שהוא בבחי' אה"ר דרב חסד העליון בבחי' מקיף להקיפם מכל צד כו' (כידוע דהר הוא בבחי' צומח שבדומם שעולה למעלה (והוא מצד יסוד הרוח שבעפר שעולה למעלה כמ"ש במ"א), וכאברהם שקראו הר ה' ואבות הן המרכבה נק' הרי"ם שהן המדו' אהבה ויראה כידוע,
66 שכפה עליהם ההר : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה מכל זה יובן עכ"פ שבחי' ראשית הטיית מוה"ע ית' ממש בבחי' האחדות פשוטה שלו להיו' בבחי' התנשאו' העצמו' במדה זו דמל' דא"ס עצמו ושיהי' מתצמצם במח' דאנא אמלוך להיו' מל' כ"ע בר"ה כנ"ל היינו לפי שנמלך בזה בנשמתן ש"צ דוקא, וכמו שא' בראשית בשביל ישראל כו' ובשביל התור' שנק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו פי' בראשית הטיית מוה"ע להיו' לו רצון במלוכה העצמי' ובהתפשטו' שלה כנ"ל, והיינו לפי ששרש נש"י והתורה הוא בבחי' מח' הפנימי' ועצמיו' דא"ס ב"ה ממש ע"כ בהן נמלך אם יהי' לו רצון לרצון ועונג זה אם לאו , וזהו שאמר שתנאי הי' כו' וכתי' אם לא בריתי כו' חוקות שמים וארץ לא שמתי וד"ל.
136 שתנאי הי'. . אם לא בריתי : שבת פח, א. ירמי' לג, כה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' סובב וממלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמ"כ יובן בנשמות שבגופים שנק' כנ"י דלתתא שבהם נאמר ג"כ ואל אישך תשוקתך שהוא הקב"ה שנק' חתן וכנ"י נק' כלה כידוע, להיות שנשמות שבגופים יש להם ג"כ בחי' תשוקה ואהבה נפלאה ליכלל ולידבק בה' אחד שהוא הקב"ה בחי' סובב הנ"ל, וכמ"ש שמע ישראל שהוא הניצוץ האלקי בפרט ובכללות נק' כנ"י שמלובשי' בגופי' כו' למסור נפשו באחד כו' וזהו ואהבת ממילא בכל נפשך כו', וכמים הפנים כו' נתעורר בחי' אהבה עליונה של הקדב"ה לכנ"י שהוא בחי' סובב הנ"ל, כמו אהבתי אתכם אמר הוי' וכן הבוחר בעמו ישראל באהבה כו', ומבואר למעלה דיותר ממה שהעגל כו' הפרה רוצה כו' דאהבת המשפיע גדולה יותר, א"כ הרי אהבת ה' לישראל גדולה יותר, והוא ענין כפה עליהם הר כגיגית שהאהבה נק' הר כמו לא כאברהם שקראו הר, כמו הר הבולט מן הארץ כך אור האהבה צומחת ועולה למעלה כו', והר כגיגית ה"ז אהבה שבבחי' מקיף שמקיף למקבל כמו הגיגית שמכסה ומקיף על האדם לבלתי יוכל לצאת משם כו'.
9 כפה עליהם הר כגיגית . . לא כאברהם שקראו הר : שבת פח, א. פסחים פח, א [וראה לעיל ח"א ע' ריד. ס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"א ע' שצב. ס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' קט. ח"ב ע' תרסו ובהמ"מ שם].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה ארז"ל ביום חתונתו זו מ"ת שהקב"ה נק' חתן וכנ"י נק' כלה כידוע ע"ש קבלת שפע הח"ע דתומ"צ שקיבלו במ"ת שבזה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתי' למעלה שנק' חתן וכלה העליונים כו', ויש להבין מה הי' החידוש בזה הלא כבר מוימ"ב הי' יח"ע דחו"כ למעלה שהוא יחוד בשם הוי' ואלקים שהוא בכלל ענין השפעת והמשכת אוא"ס בעולמות בבחי' סובב וממלא בי' מאמרות שנעשה אז בחי' יחו"ע דקודב"ה ושכינתי' בכלל מסובב לממלא שזהו ענין חו"כ למעלה בחי' משפיע ומקבל, וכידוע בענין כללות מע"ב שנמשך ע"י שם אלקים בחי' אותיות דבחי' המל' כמ"ש ואתה מחי' את כולם שהוא בחי' מקבל ממדות וחו"ב דאצי' שבשם הוי' כידוע כמ"ש בסוף ביום עשות הוי' אלקים ארץ כו' וכמארז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד בש' אלקי' ואח"כ שתף כו' (ואם בשביל ששפע זו על תנאי הי' אם יקיימו ישראל התומ"צ כו' כמ"ש אם לא בריתי כו' וכמ"ש בראשית בשביל התורה שנק' ראשית דח"ע ובשביל ישראל שנק' ראשית שהוא בחי' יח"ע דמשפיע ומקבל שהי' במ"ת, עכ"ז אין כל חדש בזה אחר שכבר הי' יח"ע זה במע"ב והי' נכלל בזה פנימית היח"ע דקודב"ה ושכינתי' שהן כנ"י למעלה).
6 אם יקיימו ישראל. . אם לא בריתי. . בראשית בשביל התורה : שבת פח, א. ירמי' לג, כה. רש"י ר"פ בראשית .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שירדה התורה בעה"ד טו"ר לתקן ע"י ישראל במצות בפו"מ, ואבות סימן לבנים זהו שניתן ליעקב איש תם יושב אוהלים שרש התושב"כ ושבע"פ שעשה הכל במדה ושיעור בעובדא דמקלות בצאן לבן העליון להביאם לגילוי אור בהתחלקות רבות והתכללות שונות בתוס' מרובה על עיקר המדה הראשונה שהי' בתחלת ההשתלשלות כשעלה ברצונו וחכמתו למע"ב כו' (וכבר הי' התחלה מאברהם שא' לו לך לך מארצך מח"ס להיות תוס' אור מן המאציל לאצילות ולעלות מבריאה לאצי' (כמ"ש במ"א) ונוסף לו ה' ע"י המילה להיות אב המון גוים לברר ולהעלות כל הניצוצים דקדושה שנפלו באוה"ע ונתן לו הז' אומות ששרשם בז"מ דתוהו כו', ואמנם יעקב גמר בחי' התיקון הזה בשלימות כפי בחי' שם מ"ה דתורה דכתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל דוקא, ולזה הי' גם הכוונה גם בקו המדה שבתחלת ההשתלשלות שהרי א' אם לא בריתי כו' חוקות שמים וארץ בקו המדה לא שמתי כו', וע"כ א' בראשית בשביל התורה שנק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו ובשביל ישראל שנק' ראשית כשיקבלו התומ"צ בה"ס ותנאי הי' וכו' שלפי אופן המדידה דשם מ"ה דחכמה דתוה"ק דוקא שנמשך בתו"מ הנגלות לנו כך הי' אופן הרצון במע"ב לא יוסיף ולא יגרע, וזהו שיעקב הוא שהוסיף על המדה ע"פ התורה כנ"ל שזהו שעלה במח' טרם שעלה ברצונו להאציל ולברוא כו', וגמר הדבר ממש הי' במ"ת דכתי' ביום חתונתו כו' שחכמת אדם תאיר פניו בבחי' התכללות דחו"ג דתורה כמ"ש מימינו אש דת כו' באש שחורה ע"ג אש לבנה במזיגה נכונה באופן שפנימי' ועצמות דא"ס ממש מתלבש ושורה בזה (משא"כ בקו המדה הראשונה בקו"ח דגם שכלול מצמצום והתפשטות יחד ומודד כל מדה כו', זהו רק בחי' חיצוני' האור דעצמות א"ס בשביל בנין העולמות לבד כי חפץ חסד הוא כו', אבל בהתכללות דחו"ג דתו"מ שורה כל עצמותו בזה כמו במ"ת שא' אנכי כו', ואין זה הצמצום כשאר הצמצום אלא אדרבה בזה מתצמצם כל אמיתי' עצמותו כמו בגילוי שכינה בהיכל קד"ק אע"פ שהשמים ושה"ש טה"ת וטה"ע לא יכלכלוהו, וכמ"ש במצות דכתי' רחבה מצותך מאד ובתורה א' ארוכה מארץ
148 אם לא בריתי. . בראשית בשביל התורה שנק' ראשית . . ה' קנני. . ותנאי : ירמי' לג, כה. רש"י ר"פ בראשית . משלי ח, כב. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו פי' מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקדושין דמשמע דשניהם ענין אחד ממש שהוא בחי' המקיף שבאירוסין (ובאמת יש הפרש בין חופה לקדושין שהחופה עיקר בחי' הנשואין כמ"ש בנוסח הברכה והתיר לנו הנשואות לנו ע"י חופה כו' והארוסות שבימים הקדמונים היינו קדושין בלא חופה ואסר לנו הנשואות לנו כ"א ע"י חופה כו' וגם עכשיו שהקדושין בשעת החופה [מ"מ] יש הפרש גדול בין מקיף דקדושין למקיף דחופה כמו שיש הפרש בין אירוסין לנשואין בכלל, ומ"ש מקדש עמו ע"י חופה וקדושין קאי במקיף הכולל שניהם מפני שזה הי' במ"ת, ועכ"פ עיקר בחי' נשואין שבבחי' יחוד גמור [יהי'] לע"ל דייקא), וכמו"כ יובן דבמ"ת הי' בחי' אירוסין שקידש עמו ישראל בחופה וקדושין וכמ"ש וארשתיך לי כו' כי האשה נקנית בג' דרכים בכסף כו' וכנ"י נק' אשה יראת ה' כו' והיינו שנמשך עליהם בחי' או"מ כמו בטבעת קדושין הנ"ל (והוא ענין ב' כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע שעל זה נאמר בחטא העגל ויתנצלו בני ישראל את עדיים כו' וכן ותבואי בעדי כו' וכן מ"ש וככלה תעדה את כליה וכה"ג), ובחי' נשואין שהוא כמו הזיווג שהוא יחוד משפיע ומקבל בגילוי כמו כי בועליך כו' היינו לעתיד בהתגלות טעמי תורה למטה ועין בעין יראו כו' וגם שבמ"ת נאמר עין בעין כו' זהו רק בבחי' אין דחכמה שנק' ראי' כידוע אבל בבחי' העצמות ממש אינו אלא לע"ל דכתיב ואמר הנה אלקינו זה כו' וכמ"ש במ"א יבוא טוב ויקבל טוב כו' וזהו ביום שמחת לבו.
18 ב' כתרים . . ויתנצלו . . ותבואי בעדי. . וככלה תעדה : שבת פח, א. תשא לג, ו. יחזקאל טז, ז. ישעי' סא, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הנה הענין הוא דודאי מ"ש וירד ה' כל בחי' עצמותו ירד אך א"כ הי' העולם מזדכך מחומריותו שנעשה ע"י חטא עה"ד כו', וגם שהי' חירות גם ממלאך המות לולי חטא העגל אח"כ עכ"ז לא היתה ירידה זו כמו שיהי' לע"ל דכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר שיהי' גילוי אא"ס למטה כמו למעלה ממש משום דאת רוח הטומאה אעביר כו', ומוכרח לומר שירידת ה' על הר סיני בגילוי הי' רק מבחי' גליא שבו דקודב"ה סתים וגליא וכל בחי' אורות העליונים דע"ס דאצי' ולמעלה מעלה הגנוזים בעצמות המאציל אע"פ שגם הם באו ונמשכו למטה וכמ"ש בעטרה כו' מבחי' מקיפים דע"י וא"א כו' אבל כולם היו בבחי' ההעלם וההסתר על בחי' הגילוי היינו בבחי' אור מקיף ולא בא בחי' הסתים שהוא פנימי' אור א"ס שבפנימי' ע"י כו' לידי גילוי גמור בבחי' או"פ רק הי' בבחי' מקיף על האו"פ וסובב עליו מכל צדדיו כו', ולא שהי' בהעלם והסתלקות לגמרי אלא אדרבה הי' הכל שם רק שנשארו בהעלם על אור הגילוי שבא בבחי' או"פ, וכמו הדיבור אנכי כו' ודאי הי' בבחי' גילוי גמור אך מה שהי' גנוז ונעלם בבחי' מקיף על הדיבור הוא בחי' פנימי' אור א"ס שבטעם ועונג העצמו' ובחי' פנימי' ח"ע שבזה הדיבור ע"כ על כל דיבור פרחה נשמתן כו', והוא ענין המא' שכפה עליהם ההר כגיגי"ת בבחי' מקיף כו' וד"ל.
147 שכפה עליהם ההר כגיגית : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובאתדל"ת בבחי' מקיף פרטי של כל אחד ואחד שנק' מקיף דאו"ח מעוררים למעלה ג"כ בחי' מקיף דאו"י ג"כ לכל אחד בפרט כפי מדרגת אור מקיף שלו, וזהו הנק' חופה עליונה, וכמארז"ל כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו דלע"ל יהי' חופה לכל צדיק לפי ערך מקיף דאו"ח שלו שלמעלה מכלי לבו ומוחו בעבודתו בתפלה ותו"מ כו', וחופה עליונה דאור האלקי הוא שנמשך לכאו"א בבחי' מקיף דאו"י (והיינו צדיקים יושבים ועטרותיה"ן בראשיהן עטרות שעשו מצד עבודתם בבחי' מקיף דאו"ח נמשך להם עטרות מקיף דאו"י, וכמ"כ בשעת מ"ת שנמשך כתר לכל א' כפי מדרגתו דוקא כמ"ש במ"א).
267 צדיקי' יושבי'. . בשעת מ"ת שנמשך כתר לכל א' כפי מדריגתו דוקא כמ"ש במ"א : ברכות יז, א. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מזה יובן ג"כ דכל מה שהאציל ע"ס כאו"א עד בחי' דבור העליון שנק' פה לאדם כו' הכל הוא ע"פ חכמה שבתו' הקדומה דוקא, וכמ"ש מי מדד כו' שהוא ע"פ מאמר קו המדה דקו וחוט ש[נ]משך במדה בכל האצי' באו"מ ואו"פ עד גם במל' דאצי' שנק' פה הוא הנמשך ע"פ רצון העצמי' של המאציל ב"ה כפי הקריאה שקרא באותיות התו' שקדמה לעולם אלפים שנה כו', עפ"ז הי' אופן התחלקות הי' מא[מרו'] בה' מוצאות הפה [ה]עליון כמשל אומן שרואה וקורא בלוח כך מצווה לעשות הבנין לא יוסיף ולא יגרע כו', וכידוע שזהו פי' בראשית בחוכמתא כמ"ש בחכ' יבנה בית והוא ב' דבראשית דבראשית נמי מאמר הוא דע"ז א' במאמר א' יכול להבראות הכל כו' והוא מ"ש כולם בחכ' עשית כו', אך מאמר זה דבראשית נמשך מח"ע דתורה הקדומה דאסתכל באוריי' כו' (וכמ"ש במ"א בענין יו"ד הדברות שהן מקורים אמיתים לי' מאמרות שהוא שא' תנאי הי' עם וימ"ב כו' וכמ"ש בזהר), ונק' מאמר זה דבראשית מאמר פתוח שבא בדיבור לגילוי בי' מאמרות כמו עד"מ השכל שיתגלה בכלי המוח שיוכל לבוא בדבור בפה, אבל מאמ' דאותיות התו' דח"ע הקדומה נק' מאמר סתום חכ' דחכים ולא בחכ'
637 תנאי הי' עם וימ"ב : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והדוגמא [מ]כל זה בהפרש שבין פנימי' לחיצוני' שברצון יובן למעלה בבחי' רצון העליון שא' בראשית ברא בקדמין פי' ברצונו ובחי' הרצון הזה הוא המקור הראשון לכל מע"ב שממנו נמשך לחכמה ומחכ' למדות [ו]מדו"מ כידוע, [ו]כמ"ש כי הוא א' בלשון ויהי וכן או' שאמר והי' העולם והי' בלשון זה כלול מפנימי' וחיצוני', הפנימי' הן הנשמות של הצדיקים ותו"מ ש[י]קיימו בסו"מ עבמ"ת בבחי' כוונה פנימי' לרצון כמ"ש בראשית בשביל התורה ומצות שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית שהוא קיום התו"מ שע"י ישראל כמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ כו' וארז"ל תנאי הי' להקב"ה במע"ב כו' אם יקיימו כו' והוא במ"ת שדיבר עמהם פב"פ יו"ד הדברות שזהו פנימי' המכוון שהי' בי"מ כידוע.
621 תנאי הי' להקב"ה במע"ב [יד: בוימ"ב]: ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מספר בנ"י כחול הים כו' למעלה מן המספר דס"ר למעלה [ב]שרשם בח"ע וח"ת, וכמו על צבאותם למעלה ממספר צבאותם בשם הוי' כאשר הן בבחי' אדם לקבלת התורה דמ"ה דחכ' כו', והוא בעצם הרצון כמו שאמר תחלה כל אשר דיבר ה' נעשה שהקדימו נעשה לנשמע שזהו בעצמיו' דמקור הרצון כידוע שממילא עי"ז קיבלו אח"כ בשמיעה בהתחלקות הרצון לחו"ג במ"ע ול"ת באנכי ולא כו').
721 שהקדימו נעשה לנשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואח"כ ותבואי בעד"י עדיי"ם פי' עדי זה ע"ד הפשוט הוא ענין הקישוט שנק' עדי כידוע, והענין הוא כמ"ש בעטר"ה שעטר"ה לו אמ"ו כו' והיינו ביום חתונת"ו בשעת מ"ת כשאמרו נעשה ונשמע שאז נתעטר כאו"א מישראל בבחי' עטרה מעד"י וקישוט ע"י המלאכים כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיי"ם מהר חורב כו'.
99 כשאמרו נעשה ונשמע . . עטרה. . ע"י המלאכים : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואח"כ ותבואי בעדי עדיים עדי זה הן הקישוטים שנק' עדי [ו]היינו ב' כתרים דנעשה ונשמע שנמשך לכאו"א מישראל (מבחי' עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זו מ"ת כו') ע"י המלאכים עליונים להיות בבחי' עטרה ומקיף על [ה]ראש כאו"א כו', וכשחטאו בעגל נפסק מהם הכתרים ועדיים הללו כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדיים מהר חורב וכידוע.
240 ב' כתרים דנעשה ונשמע : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה יש בזה ב' אופנים, הא' מלמעלמ"ט שע"י תוקף גילוי אור חסד [ה]עליון באהבה [העליונה] נמשך בו בחי' הביטול והזזה [ממקומו] לעשות [בחי'] בית קיבול בחלל ריקן, או בבחי' יראה ופחד אלקי' שנופל על האדם כמו במ"ת שנא' וירא העם וינועו ו[ב]אה"ר שכפה עליהם ההר כגיגית (וכמו שהאשה כורתת ברית למי שעשאה כלי בית קיבול כו') כמ"ש קול ה' יחולל אילות שנפתח כל[י] מוחם ולבם כו'.
178 שכפה עליהם ההר כגיגית [הט: כו']: שבת פח, א. ראה גם לקמן פ' ויקהל תכה, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' חצר. וש"נ. ש"א ב, ב ובהערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואפשר יכול להיות דגיבורי כח הללו שעושי דברו דבחי' מל' בכת"ר מל' שנק' דבר"ו שנצב בשמים דבחי' ז"א דאצי' כמ"ש וממשיכי' אותו להיות בנין בע"ס דבריאה באו"כ, לפי שגיבורי כח הללו הן המלאכים דאצי' בבחי' נה"י דז"א שהן למ"ד כלים דנה"י בראש תוך סוף דז"א שנק' ג' עדרי צאן רובצים על הבאר כו', והן ל' מעלות דהאשה נקנית בהן שהיא בחי' המל' והן למ"ד הגיבור"י' שעוזרי' לדוד מלמעלה מאצי' להיות המל' כת"ר לבריאה כו' להיות ה"א כמלקדמין בכחב"ד דבריאה כו', או שעושים דברו בבנין חדש באצי' והדר לשמוע בקול דברו בבנין בבריאה שנק' קול דבר מל' כו'.
88 והדר לשמוע בקול דברו : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין הוא כידוע ומבואר במ"א ע"פ צאינה וראינה כו' בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו כו' שהן ב' מיני עטרות, א' עטרה (מאמו הוא תושבע"פ) מאבנים טובות המאירים בעצם הווייתם והן אותיות דתושב"כ שנק' כת"ר תורה , ועטרה שעטרה לו אמו מתושבע"פ שנק' תור"ת אמ"ך שהן כמו אבנים טובות שנזדככו וכמו אבני החושן כנ"ל כמו הבירורי' דמעשה המצות בדברים גשמי' דק"נ שנק' מע"ט, וכן התשובה מעומקא דלבא שנהפך גם הרע לטוב כמו שנזדככו כל הפסולת שנק' טהרה שבאה מן הטומאה שנק' בר לבב כו' כנ"ל שזהו כאבן ספי"ר שמבריק בעין (וז"ש ותחת רגליו בחי' תשובה ומע"ט כלבנת הספי"ר כנ"ל), [ו]זהו ג"כ ענין התפלה (כמשי"ת) (ויש בחי' ממוצע מאו"י ואו"ח והוא כמו הכדכ"ד שא' להוי כדין וכדין כו' וע"ז רמזו ב"פ ע"פ קדושים תהיו כו' משל למלך כו' ג' עטרות שתים נתן לבניו שהן תו"מ וא' נטל לעצמו כו' שהן ב' כתרים דנעשה ונשמע כל[ו]לי' שנתן לבניו וכאשר מאו"י ואו"ח יחד שז"ש בעטרה שעטרה לו אמו כו' זהו עטרה שנטל לעצמו כו'), וזהו בעטרה שעטרה לו אמו למלך שלמה שהוא כלול מב' מדרגות דתורה ותפלה.
294 ב' כתרים דנעשה ונשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך לאחר חטא העגל הנה כתיב ויתנצלו בנ"י את עדים מהר חורב שהוא בחי' ב' כתרי"ם שקשרו בראש כאו"א שלא הי' אחיזה ויניקה לחיצונים בהם כלל, ולאחר שהורד עדים זה נמשך עליהם מסט' דחויא בישא ובלשון הגמ' נק' זוהמא של נחש הקדמוני וישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן ולאחר חטא העגל חזר להם ושלט בהם אילנא דמותא כו' מבחי' עה"ד טו"ר כו'.
252 עדים . . ב' כתרי"ם : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא כו'. יהי רקיע בתוך המים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(יא) והנה בזמן מ"ת היה חבור וקשר בין מ"ע ומ"ת דח"ע וח"ת כנ"ל שהרי נאמר (שם יט, כ) וירד הוי' על הר סיני שירד מעצמות ח"ע וידבר אלקי' כו' מי שאנכי כו' והוא בחי' הארת ח"ע בח"ת שהרי אנכי ולא יהיה לך שרש מ"ע ול"ת וכללות יו"ד הדברות רק בסו"מ וע"ט בכלל כבד כו' זכור כו' לא תרצח כו' כידוע והוא בחי' ח"ת שבא לברר לעה"ד טו"ר דבחכמה אתברירו כנ"ל ונמצא היה חבור למ"ע עם מ"ת שהרי נאמר וירד הוי' על הר סיני שירד אור ח"ע בח"ת כדי לברר כנ"ל וז"ש בראשית בשביל התורה שנקרא ראשית דחכמה שבראשית ברא כו' בחי' ח"ת דמע"ב לא היה רק בשביל בחי' בירור דחכמ' שבתורה וכמאמר (שבת פח, א) תנאי היה להקב"ה בששת ימ"ב אם יקבלו ישראל את התורה מוטב וא"ל אחזיר אתכם לתוהו כו' וכן (ירמי' לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כו' ובמצות ת"ת לבד א' (ישעי' נא, טז) ואשים דברי בפיך כו' וזהו בשביל התורה בעבורה ולא שבחכמ' שבתורה עצמה אע"פ שנאמר ואהיה אצלו אמון כאומן שרואה בלוח כו' היינו ג"כ בשביל בחי' הבירורים דרפ"ח כו' לפי אופן הרצון העליון בבירורים דרפ"ח בעה"ד בתו"מ כך ברא ויצר כל העולמות וזהו דאסתכל באורייתא וברא עלמא וכמ"ש (משלי ח, כב) ה' קנני ראשית דרכו כנ"ל והן יו"ד הדברות שאחר יו"ד מאמרות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואע"פ שאמר אשר ברא אלקים לעשות לתקן דמשמע שלא היה שלימות בכל הבריאה אלא חסרון דבר מה שצריך תקון וא"כ למה אמר שראה שכל אשר עשה הוא טוב מאד בשלימות הבירור והתקון הענין הוא כך דמה שעלה ברצונו וח"ע לברוא שזהו אשר ברא בלא שלימו' האמיתי עדיין היינו כדי שיהיה מה לתקן בח"ת אחר הבירור דח"ע הקדומ' והוא מה שיושלם עיקר הבירור במעשה דוקא בירור שני וזהו לעשות לתקן וד"ל וזהו שאמרו (שבת פח, א) התנה הקדב"ה עם מע"ב אם יקבלו ישראל כו' וא"ל אחזיר אתכם לתהו ובהו שנאמר (ירמי' לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וזהו בראשית בשביל התורה שנק' ראשית שנאמר (משלי ח, כב) ה' קנני ראשית דרכו ובשביל ישראל שנק' ראשית שנא' (ירמיה ב, ג) קדש ישראל כו' כשיקיימו התו"מ בפ"מ ומרמז בכ"ז לב' מיני בירורים הנ"ל הא' בירור הראשון שהיה בח"ע הקדומה שזהו התורה הקדומה שהוברר בחי' התמצית כנ"ל והוא מ"ש ואהיה אצלו אמון אומנא כאומן הבונה ע"פ השכל וחכ' שכבר הוברר בחכ' העצמי' (והן כ"ד ספרים דאורייתא כמשי"ת) והוא מ"ש דאסתכל באורייתא וברא עלמא די' הדברות מקור הפנימי' לי"מ כידוע (והוא מ"ש ה' קנני ראשית דרכו וגם זהו מ"ש בשביל התורה שנק' ראשית דפי' בשביל עיקר המכוון דהיינו בסוף מעשה דוקא שהוא בחי' הבירור השני דבח"ת אתברירו בקיום התו"מ בפ"מ שזהו כחכם המנסה החכ' הברורה במעשה ובהנהגה שזהו מ"ש (משלי ג, יט) ה' בחכ' יסד ארץ (שם כד, ג) בחכ' יבנה בית שע"ז אמר וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד יותר משעשה בבירור הראשון דמח' ורצון הקדום וזהו בשביל ישראל כו' אם יקיימו התו"מ בפ"מ דסוף מעשה דוקא עבמ"ת וכמא' במי נמלך בנשמתן של צדיקים שעלו במח' כו' דהיינו מה שיהיה מהם בירור השני בסוף מעשה וז"ש אם לא בריתי כו' (אך בשבת שיש בו מעין עוה"ב שכולו שבת ומנוחה לחה"ע שעולה החכ' בבחי' האין האמיתי בבחי' או"ח למעלה מבחי' הירידה דבירורים שבח"ע וח"ת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא א' לעשות לתקן כו'):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כו, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה בשעת מ"ת שקבלו עליהם לשמור ולעשות כל אשר יצוה ה' עליהם ואמ' כל אשר דבר ה' נעשה כו' ודאי היה בזה קבלת הלב גם לאותן המצות שהן למעלה מן הטעם ודעת רק חוקה וגזירו' מלך לבד מאחר שאמרו הכל נעשה גם שלא שמעו עדיין מה שיצוה א"כ ה"ז בחי' ביטול רצון לגמרי מכל וכל לבטל עצמם מפני רצונו שבלא טעם שזה א"א כ"א שהיה בהם בחי' ביטול רצון ג"כ בזה האופן שהוא למעלה מן הטעם ודעת לגמרי לפי שזה הרצון הפשוט העליון שבמצות שנק' חוקים שלמעלה מן הטעם וסוד לגמרי כנ"ל א"א שיקבלוהו בנפשם כ"א בהעלאת וביטול עצמי ג"כ באותו אופן שהוא רצון פשוט עצמי דהיינו ביטול דכל מוה"ע שלמעלה מן הטעם ודעת לגמרי וזהו שהקדימו נעשה לנשמע כמ"ש במ"א בארוכה וד"ל אך מאין היה בהם כח הביטול העצמי כזה לקבל בעצמם מבחי' רצון הפשוט העליון שלמעלה לגמרי מכל טעם וסוד ע"י שאמרו נעשה אין זה רק מאשר הכינו בנפשם ביצ"מ ע"י האמונה החזקה שבנפשם ע"י אכילת מצה בליל א' דפסח שהאמונה ניתוסף בהם ע"י אכילה זו עד שיצאו במס"נ שלמעלה מן הטעם ודעת והי' שעמד' לאבותינו כו' כנ"ל והוא בחי' רצון פשוט ועצמי שעי"ז יכלו לומר כל אשר דיבר ה' נעשה בביטול רצון פשוט למעלה מן הטעם כדי שיומשך להם החוקים דהיינו רצון העליון הפשוט שלמעלה מטעם וסוד העליון לגמרי כי כל העלא' גורם המשכה באותו אופן ומדריגה שהיא כו' ובהיות שיש בכלל מאתי' מנה אז ממילא נמשך להן אותן המצות שבאו בטע' וסוד העליון שזהו בהתחלקות קוין דימין ושמאל באנכי ולא יהיה לך (שמתחלק מח"ס שבכתר שנק' טעם כמוס לרצון הפשוט כידוע) והן טעמי המצות שיתגלו לע"ל כמ"ש ע"פ ישקני כו' כנ"ל וזהו ענין הנ"ל דבאמונה זו דוקא שיצאו ממצרים זכו לקבלת התור' שיבא להם מלמעל' מן הטעם כמוס (דהוא בחי' ח"ס שנחלק לקוין) כי עלו למעלה בעצמו' ומהות אא"ס ב"ה שבפנימית הרצון הפשוט שלמעלה מן הטעם כמוס לרצון כו' דזהו מ"ש אם צדקת מה תתן לו כו' וממילא נמשך אח"כ בג' קוין שהן תור' ועבודה וגמ"ח שהן מצות שיש בהן סוד וטעם העליון בהעלאת מ"ן שזהו בקו השמאל והמשכות חסדי' בקו הימין והממוצע דקול תורה כו' ובכולן יש בהם טעמי' וסודות העליונים שנק' טעמי מצות וד"ל וזהו ההפרש בין יצ"מ דפסח לחג השבועות ובאמת הן א' ממש והא בהא תליא דמשום שיצאו באמונ' באו לכלל טעמי מצות כנ"ל ונמצא דשניהם אמת דצדיק באמונתו יחי' הוא רק עמוד א' שהיא האמונה ועל ידה דוקא נמשך ג' דברים שהן תור' ועבודה וגמ"ח שיומשך בבחי' טעם עכ"פ למעלה ויש מהן שנגלה למטה כמ"ש הנסתרות נסתרות לגמרי והנגלות לנו מן הנסתרות למטה אך אין עלינו רק לשמור ולעשות כמ"ד מצות א"צ כוונה אלא רצון פשוט שהוא
28 שהקדימו נעשה לנשמע : שבת פח, א. ראה סה"מ תקס"ב ח"א ע' רח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואחר שקיבלו ישראל תו"מ אז עיקר העלאת מ"ן הוא מכנ"י וזהו שתנאי הי' להקב"ה בוימ"ב אם יקבלו ישראל כו' וא"ל יחזיר' כו' וזהו בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית כו' ודוקא בתו"מ בפ"מ שישראל עושין למטה עי"ז דוקא נתעורר למעלה להמשיך אורות דאצילות מחדש להקרו' בשם חכים וחסדן כו' כמו בצדקה וחסד שעושין נק' בתקונא דא חסד דרועא ימינא דקוב"ה כו' וכיוצא בזה בכל המצו' מעשיות דכתיב ועשיתם אתם כאלו עשאוני ברמ"ח אברים שהן רמ"ח אברי' העליונים הרוחני' בציור קומת אדם דאצי' וכללותם מצות ת"ת שעי"ז ממשיכים אא"ס בח"ע שזהו לשמה לשם התורה כידוע והנה באמת יש להבין מאין יש לכנ"י כח גדול כזה עד שיהי' עי"ז חיבור וקשר עצמות המאציל בנאצלים שלא הי' כזה גם בראשית ההשתלשלות דאבי"ע גם ע"י צמצום הראשון שהרי ידוע בעיקר מעלת יחודים עליונים שבמ"ע למעלה היינו להוסיף אור גדול מפנימיות ועצמות אא"ס שלמעלה הרבה מבחי' הצמצום דמאמר קו המדה כו' וכמ"ש בע"ח שכל עיקר המצו' להוסיף אור באצילות אך הענין הוא דיש בנש"י ב' מדרגות הא' במקור שרשם למעלה בפנימית ועצמות אא"ס ממש כי חלק הוי"ה עמו שישראל עלה במח' בעצמות ממש טרם שצמצם עצמו שנמלך בנשמתן של צדיקים כו' וע"כ בעשות א' מישראל גם בגוף גשמי בעה"ז הגשמי איזה מצוה בפ"מ או ע"י מס"נ אם בכח במוח ולב בק"ש או בפועל כתשובה מעומק הלב (כתשוב' דראב"ד וכה"ג) אזי מעוררים לבחי' שרשם הראשון למעל' מעלה במהו"ע ממש בבחי' הפנימי' ועצמות ממש עד שיש בכח זה לעורר מחדש להוסיף ולהמשיך אור חדש ממהו"ע באצילות והן בחי' רמ"ח אברים דמלכא שנעשים באו"כ שע"י המצות שלמטה נמשך תוס' אורות בכלים כמו בצדקה וחסד נמשך תוס' אור באור חסד דאצילות וכה"ג וכנ"ל לפי שבחי' הפנימית דנש"י בשרשם בפנימית ועצמות מעורר להמשיך תוס' אור פנימית בע"ס או"כ כו' כנ"ל וזהו שהי' התנאי לוימ"ב העליונים עד רום המעלות אם יקבלו ויקיימו ישראל תו"מ כו' דסוף מעשה זו דנשמות הצדיקים עבמ"ת וזהו עיקר ההעלאת מ"ן יותר מהעלאת מ"ן דנשמות שבדורות הראשונים עד מ"ת וד"ל אך זהו מצד בחי' הפנימי' של נש"י בשרשם למעלה בפנימית ועצמות ע"כ הן העושין את המצות עליונות למעלה וכמ"ש כאלו עשאוני כו' שנמצא שישראל מנשאין ומגביהי' למצות העליונו' שיומשכו מלמעלה כו' אבל המדריגה הב' בישראל היינו בחי' החיצוניות שבהם שהוא למטה הרבה מן המצות הרוחניות דאצילות עד שהמצות שעושין המה מנשאין ומעלין לנש"י למעלה כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם דחיות נש"י שנק' אדם הוא ע"י המצות דוקא והענין הוא לפי שנשמות ישראל שבגופים באו למטה בדרך השתלשלות בבחי' בריאה מאין ליש ממש כידוע דנר"נ דבי"ע נמשך מחיצוניות הכלים דאצילות על ידי יחוד זו"נ כו' וכמו שאנו אומרים אתה בראת אתה יצרת כו' וכן אמ' בפי' ויברא ה' את האדם כו' וייצר כו' וכתיב לכבודי בראתיו יצרתיו כו' וכמו חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת וכידוע ולפ"ז בסיבת קיום רצון העליון שבמצות נמשך תוס' אור להאיר בנשמות דבי"ע עד בחי' הנפ' דעשי' והיינו
22 שתנאי הי' להקב"ה : ראה שבת פח, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קמ־ תו"ח בראשית ב, ד הערה 37.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה זה הממוצע שכלול במזיגה טובה מב' הפכיים דחו"ג הוא שנקרא אמת כו' ונקרא תפארת כנ"ל, וכמו שאנו רואים היופי וההידור הוא בעירוב הגוון דלובן ואודם במזיגה טובה ויפה ונכונה בציור, ובלובן לבדו אין יופי והידור כלל וכן באודם לבדו אין יופי, רק בהתכללותם יחד בציור נאה הוא שנקרא תפארת והידור, וכן במזיגת הקולות בטוב נקרא קול נעים ומהודר, וכן במזיגת מיני הדומם והצומח ובהידור הגוונין כתפוח כמ"ש כתפוח בעצי היער וכה"ג, וכן במדת התפארת במדות דחסד וגבורה ההפכיים כשהוא מתנהג במזיגה יפה משניהם יחד, וכן במדות שבשכל לחסד ולדין דרך אחד הוא, שמן השכל שבמוח נמשך למדות שבלב.
2585 כמ " ש כתפוח : שה"ש ב, ג. וראייתו מהכתוב י"ל עפמ"ש בזוהר (ח"ג קלג, ב) כתפוח בעצי היער וגו' מה תפוח זה כליל בתלת גווני כו'. וראה ג"כ זח"א (פה, א) וזח"ג (רפו, ב) – ולכאורה יש להקשות משמות רבה (פי"ז, ב) כתפוח כו' מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום כו'. – אבל תפוח זה שני פירושים בו: א) כפשוטו, ובזה מדבר בזוהר. ב) אתרוג (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) ולפירוש זה מדבר בש"ס ומדרש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ךו) ויובן זה גם בבחי' תורה ג"כ, דהנה ארז"ל ע"פ וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שבמ"ת הי' רק החלו לעשות אך הדר קבלוה בימי אחשורש שזה הי' קבלה גמורה, ולכאו' יפלא איך כל ענין קבלת התורה ומעמד הר סיני נק' רק בשם התחלה לבד ובימי אחשורש הי' קבלה גמורה, ויובן זה ע"פ מ"ש איש יהודי כו' ושמו מרדכי כו' איש ימיני, ופי' רש"י איש ימיני שהי' משבט בנימין, וא"כ צ"ל למה קרי לי' איש יהודי דמשמע שהי' משבט יהודה, גם צ"ל שבגזירת המן נא' להשמיד להרוג כו' כל היהודים , והרי בשבע ועשרים ומאה מדינה מל' אחשורש הי' גם מכל השבטים אפרים ומנשה, אלא שנקראו כולם יהודים מפני בחי' הביטול שיש בהם לאוא"ס ב"ה, כמו שאנו אומרים בש"ע מודים אנחנו לך, שעש"ז נק' יהודי כמו שאמרה לאה הפעם אודה את ה', ע"כ קראה שמו יהודה, ויש בכאו"א מישראל בחי' ביטול זה וכמ"ש בת"א ויחי ע"פ יהודה אתה שזהו בחי' ומדריגת ש"ע שהוא כריעות והשתחוואות, וכמאמר ואנחנו כורעים ומשתחוים, ולכן נק' מרדכי ג"כ איש יהודי, פי' שר ליהודים כמו איש הר הבית, כי הוא הי' מקור הביטול כמארז"ל מרדכי מן התורה מנין דכתי' מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא, ומור זה לדעת הרמב"ם ושארי מפרשים, רק
806 וקבל היהודים . . לעשות : אסתר ט, כג. ראה שבת פח, א. תו"א מג"א צו, ג. וראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש בסופה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
(ךז) ועפ"ז יובן מה שבמ"ת הי' רק החלו לעשות, וגמר הקבלה הי' בימי אחשורש כמ"ש וקבלו היהודים את אשר החלו לעשות, שבמ"ת שהקדימו נעשה לנשמע ועכדו"ד פרחה נשמתם שהוא בחי' ביטול ומס"נ שלכך
872 שבמ"ת שהקדימו נעשה לנשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
זכו למ"ת התגלות אלקות, אבל בימי אחשורש הי' הביטול הזה ביתר שאת ויתר עז, כי במ"ת הי' ביטול זה מחמת כח האתעדל"ע שכפה עליהם הר כגיגית , וכמים הפנים כו', אבל בימי אחשורש הי' הביטול מצד עצמם בבחי' אתעדל"ת תחלה, ולכן גם ההמשכה שנמשך עי"ז הוא ממקום עליון יותר, עד שהגילוי שבמ"ת נק' רק החלו בחי' התחלה לבד לגבי אור ההמשכה שנמשך להם בימי אחשורש שאז היתה קבלה גמורה, וכמ"ש וקבל קבלה גמורה, וכ"ז <38>
875 שכפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. ראה תו"א כאן צח, ד. ש"א ב, ב הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי בימי אחשורוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן כל מגילות אסתר הכל ברמז ולא יש שם הוי' בכל מג"א רק בר"ת כמו י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום הוי' בר"ת ואח"כ י'בוא ה'מלך ו'המן י' ה' ו' בר"ת והוא שהגביה את המן כדי שיהי' משם אורידך נאום ה', ברמז יש הכל במג"א כמו מרדכי מירא דכיא, וזהו ואנכי הסתר אסתיר פני שהו"ע ההסתר אך העיקר הוא מתוך ההסתר יכולים לבוא למדרי' היותר עליונה, וזהו וקיבלו היהודים את אשר החלו לעשות במ"ת הי' רק התחלה ובימי אחשורוש הי' גמר הקבלה, והוא ע"י המס"נ, וזהו ויהי בימי אחשורוש מי שאחרית וראשית שלו ומצד מקום זה אינו תופס מקום כלל ואפ"ל וי כנ"ל, אך ע"י המס"נ היתה הגאולה וזהו וקיבלו היהודים את אשר החלו לעשות שמ"ת הי' רק ההתחלה ואח"כ ע"י המס"נ הי' גמר הקבלה כו'.
35 וקיבלו היהודים . . לעשות : אסתר ט, כג [ושם: וקבל[ednref_226_ד]]. ראה שבת פח, א. תו"א מג"א צו, ג. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קצב. לקמן הנחה ד"ה צאינה וראינה על יד הערה 33. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 36. לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו רפכ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה כמו שנת"ל במ"ע ומל"ת כמו"כ יובן בתורה ג"כ דהנה כתי' וקבלו היהודים את אשר החלו לעשות ואמרז"ל דבמ"ת רק החלו לעשות והדר
33 וקבלו היהודים . . לעשות : אסתר ט, כג [ושם: וקבל[ednref_262_א]]. ראה שבת פח, א. לעיל הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש בסופה. וש"נ.
[edn_262_א] ראה לעיל בהנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש בסופה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז יובן מ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש דבמ"ת רק החלו לעשות כו' הגם דבמעמד הר סיני כתי' וירד ה' על הר סיני והיו במס"נ דעל כל דבור ודיבור פרחה נשמתן והקדימו נעשה לנשמע ה"ז רק החלו לעשות וגמר הקבלה הי' בימי אחשורוש דוקא.
95 והקדימו נעשה לנשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין דהנה במ"ת אמרז"ל כפה עליהם הר כגיגית והיינו אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת הגם שפעל האתעדל"ע שנתעוררו ע"י, אך מ"מ לא יתעוררו מצ"ע, אבל בימי אחשורוש התעוררו מצ"ע שעמדו במס"נ כל השנה במה שנשאו ע"ע שם יהודים היינו שהיו בטל לאלקות וההתעוררות הי' מצ"ע ה"ז מ"ש אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, דהנה כתי' מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם , דבחי' מ"ה הגיע עליהם , דהנה יש ב' מדרי' מ"ה וב"ן, ב"ן הוא ירידת האור בהשתל' המדרי', ומ"ה הו"ע ביטל לאלקות, ובימי אחשורוש שהיו בטלים לאלקות במס"נ בפ"מ ומצ"ע המשיכו בחי' מ"ה וזהו מ"ה הגיע כו' רק דאלמלא עזרו לא היה יכול אין זה שייך להאתעדל"ע, אבל מ"ת הי' באתעדל"ע אתעדל"ת לא המשיכו רק בחי' ב"ן, וה"ז ע"ד ההפרש בין ביטל דאלי' לביטל דמשה, דאלי' זיכך גופו עד שעלה בסערה השמימה שגם גופו נתעלה, מ"מ הביטל דמשה הוא גבוה יותר, דאלי' זיכך גופו אבל בתחילה כשהי' נשמה מלובשת בגוף הי' באו"א, אבל משה נא' עליו ואנחנו מה דגם כמו שהי' מלובש בגוף הי' ג"כ בבחי' מה, או י"ל ע"ד ההפרש בין משה ואהרן דעל שניהם נא' ואנחנו מה מ"מ יש הפרש ביניהם דאהרן הי' ב"ן ומשה הי' מה דמה, ב"ן דמה הוא בחי' יולדת נקבה ומ"ה דמ"ה הוא בחי' יולדת זכר, וזהו שבמ"ת הי' רק ההתחלה ובימי אחשורוש הי' גמר הקבלה, דהנה בתורה יש כמה מדרי' וע"י המס"נ שלהם המשיכו מדרי' בתורה מה שנק' משל הקדמוני שהוא משל לא"ס קדמונו ש"ע מקדם אשר לא נעשה ובכלל הוא מדרי' חכ', וזהו תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה נק' כלה וכנס"י חתן, והיינו מה שהמשיכו במ"ת והו"ע יולדת נקבה, אבל בימי אחשורוש שאז הי' גמר הקבלה זהו מה שהתורה נק' חתן שהוא בחי' יולדת זכר וכנס"י נק' חתן ע"ש כלתה נפשי שהוא כליון ותשוקה לאלקות והו"ע אשה מזרעת תחילה עי"ז יולדת זכר.
96 כפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. ראה תו"א מג"א כאן צח, ד. ש"א ב, ב הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי בימי אחשורוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כחדא נינהו, א"כ לפי זה מצד בחי' אחשורוש אינו תופס מקום כלל שמשם אפשר שיומשך למקום שאינו ראוי ג"כ וע"כ נא' ויהי, וע"כ אנו רואים שאחשורוש מתחלה נתן טבעת להמן ואח"כ נתן הטבעת למרדכי שמצדו שניהם שוים שאינו תופס מקום כלל אך ע"י שעמדו במס"נ והגיעו מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם עי"ז בעבור זה עשה ה' לי ולא לו, וע"כ לא נזכר שום שם במגילת אסתר לבד יבוא המלך והמן נזכר יה"ו משם ה' שזהו מפני שהיינו בחי' אסתר שאלקות בתכלית ההסתר ואסתר הגביע את המן למעלה מאד כדי שיפול למטה מאד אם תגביה כנשר משם אורידך כו' אך באמת יש במגילת אסתר הכל ששם מרדכי מורה על בחי' מירא דכיא, וז' הנערות היינו ז' היכלות דבריאה שזהו בחי' גבוה מאד ויש הכל במג"א רק שזהו בתכלית ההסתר אך ע"י מס"נ שלהם הגיעו לבחי' מה ראו על ככה, לי ולא לו, ע"כ קיימו וקבלו היהודים שארז"ל שקיימו מה שקיבלו כבר שהתחלת הקבלה הי' במ"ת וגמר הקבלה הי' בימי אחשורוש ע"י מס"נ שלהם הגיעו לבחי' מה ראו על ככה כו', וזהו מצד אחשורוש אינו תופס מקום כלל שא"ל ויהי אם צדקת, אך ע"י מס"נ שעמדו אז הגיעו לבחי' מה ראו על ככה, לי ולא לו, וזהו ויהי בימי אחשורוש כו'.
36 קיימו וקיבלו היהודים : אסתר ט, כז. ראה שבת פח, א. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויובן זה בהקדם שרש ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה מאד שאין כמוה שהרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, ועמידתה לפניו ז"ע האוי"ר שהי' לה, ע"ד המלאכי' שנק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים, ויעמידם לעד לעולם שא' בסיפור הילולם כו', וא"כ למה היתה כזאת מלפניו ית' שתרד הנפש כ"כ פלאים למטה מטה להתלבש בגוף ונה"ב גשמי שנק' בשם יצה"ר גם כשכבר פעל בו הביטול כנ"ל משום אל תאמין בעצמך, אלא ע"כ בהכרח לומר שיש איזהו יתרון בירידתה זו, וצ"ל מהו, והענין הוא כמ"ש במ"א באריכות שעיקר מכוון בברה"ע, הוא בשביל התומ"צ וכמ"ש בראשית ברא וארז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה שנק' ראשית , וכן דרז"ל ע"פ עשרה עשרה הכף שעשה"ד הם כנגד עש"מ, תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל כו', וכן ע"פ אלה תולדות השמים והארץ, אלה בזכות מי נבראו ובזכות כו' בזכות אלה שמות בנ"י כו' ואלה בזכות כו' בזכות אלה העדות כו', וכתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, שנשפל <11>
193 תנאי התנה הקב"ה : ראה שבת פח, א. לעיל המשך מצה זו שם הערה 1686.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואמנם לא הכוונה הוא העיקר במעשה המצות, כ"א עצם העשייה דוקא, כי זהו כלל גדול בעבודת ה', שהעבודה שמצד הרצון והבחירה מחמת השגת המשכילי' בחי' קרבת אלקי' כי טוב הוא, א"ז נק' בשם עבודת עבד וכתי' כי לי בנ"י עבדים, שדוקא ע"י העבודה בבחי' עבודת עבד דוקא עי"ז נעשה לי היינו לבחי' אוא"ס עצומ"ה וע"י העבודה זו דוקא נמשך אוא"ס ממקורא דכולא כו', וז"ע קבלת עומ"ש שקדם לעול מצות, וכענין הקדמת נעשה קודם לנשמע , שנשמע הוא בחי' פרטי המצות אשר וציונו, ונעשה זה"ע הביטול שכל אשר יאמר לנו נעשה בלתי שום כוונה ונתינת טעם כלל, והיינו כמו בצדיקים הכוונה להוסיף אורות באצי' ושעי"ז יהי' הכח בבינוני' לברר הנר"נ שזהו כמו נתינת טעם למעשה המצות, כ"א נעשה כל אשר יצוונו ולא נלך אחר השגת הטעם כלל וכוונת הענין בעשייתינו כו', וכמו שכאשר יצוה לנו לחטוב עצים יהי' שוה להנחת תפילין וציצית וכדומה שענין בחי' ביטול זה דנעשה זהו בחי' קבלת עול שלמעלה מהטעם ודעת, וכמארז"ל בטל רצונך מפני רצונו שיהי' בבחי' ביטול הרצון, וכאלו אין לו רצון אחר כלל, רק לקיים מה שמצוה עליו השי"ת כו', וע"י בחי' קבלה זו אתכפיא סט"א ואסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין כו'.
116 הקדמת נעשה קודם לנשמע : שבת פח, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רח. ש"א נט, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסא. סה"מ תרכ"ט ע' רנג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה אף שנמשך בחי' טל מ"מ גשם הגוף הוא כמו שהי' אף ששיבר אותו מ"מ נשאר חלק העפר ועז"נ כנשר יעיר קנו הו"ע התעוררות רחמים דגבי מ"ת כתי' ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אלי וצ"ל דגבי מ"ת אינו שייך חטא ועון שהרי הי' קודם מ"ת א"כ מהו"ע ואשא אתכם על כנפי נשרים, אך מפני שבמצרים היו מושקעים במ"ט דהיפוך ואח"כ ביצ"מ כתי' כי ברח העם שברחו מהרע ובחמשים יום קבלו תורה ויחן ישראל נגד ההר כולם כאיש אחד וכפה עליהם הר כגיגית בחי' אה"ר לכן הי' צ"ל כנפי נשרים שע"י התעוררות יוכל לעלות גם דבר גשמי, וכמו"כ בר"ה ועשי"ת ויוה"כ צ"ל התעוררות ר"ר וזהו כל מי שאינו בוכה בר"ה אין נשמתו שלימה, דשלמות הוא כמו עד"מ שליח לעשות איזה
82 וכפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. ראה תו"א מג"א צח, ד. ש"א ב, ב הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שקיום עש"מ הוא ע"י עשה"ד , וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקת ארץ ושמים לא שמתי ואי' במד"ר תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקיימו ישראל תורתי מוטב ואם לאו יחזיר את העולם לתוהו , וכן אי' במד"ר ע"פ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואלה בזכות מי הם עומדים ובזכות מי הם קיימים בזכות ואלה שמות בנ"י ואלה בזכות מי הם עומדים וקיימים בזכות ואלה העדות והחוקים, נמצא שעיקר קיום העולם הוא בשביל התורה דוקא, וכן מצינו בפירוש מקרא מלא הכתוב מדבר שנא' אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי ולכאורה מהו הסיפור, אך הענין הוא כי כדי שיוכל להיות מאנכי מי שאנכי ארץ הגשמי' הוא בשביל אדם עלי' משום שאדם הוא מובחר הנבראים כמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה פי' לצוות שיהי' הצוותא וחיבור לזה, והנה ענין זה הוא כמ"ש סוף דבר הכל נשמע את אלקי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, שעיקר המכוון הוא זה, ומהו זהו בראתי שבראתי גימט' תרי"ג שעליהם קיום העולם.
26 ואי' במד"ר תנאי התנה הקב"ה : ראה שבת פח, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' קמ. וש"נ. תו"ח בראשית ב, ד הערה 37. סה"מ מלוקט ד' ע' שכו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והוא ע"ד שמצינו במ"ת שכתי' ואשא אתכם על כנפי נשרים שלכאורה אינו מובן מה היו צריכים אז למדת הרחמים הלא הי' קודם מ"ת שאינו שייך חטא ועון ולמה הי' צריכים אז לבחי' רחמים, אך מפני שבנ"י הי' במצרים שקועים במ"ט שערי היפך ולאחר נ' יום הי' צריכים לקבל את התורה , ולהיות כי ברח העם שהרע הי' בתקפו רק שהם ברחו מהרע וכדי שלהיות ויחן ישראל נגד ההר כפה עליהם הר כגיגית שהוא בחי' אה"ר לכן הי' צריכים לבחי' רחמים.
92 כפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. ראה תו"א מג"א צח, ד. ש"א ב, ב הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה על בחי' רקיע זה שהוא הקרח שעל ראשי החיות נא' מבטן מי יצא הקרח, פי' מי הוא מה שאינו מושג כלל אשר ע"ז נא' מי יתן מציון ישועת ישראל, מי גילה לבני רז זה כו', ולהבין זה הנה כתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, פי' אלה הוא לשון גילוי, והנה אלה גימ' ל"ו, והיינו ופ"ו גימ' ל"ו שקאי על ו"ק גשמיי'
60 מי גילה לבני רז זה : שבת פח, א. ראה לקו"ת במדבר ו, ד. יד, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א [נקדישך] וביאור הענין עדר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהבין ענין ג' עטרות, צ"ל מארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, וצ"ל מה"ע שחשיב בכ"מ מספר שלשה כמו ג' אבות וג' מדריגות בישראל כהנים לוים וישראלים, וגם התורה נק' אוריין תליתאי לעם תליתאה בירחא תליתאי , וכאן חשיב ג"כ ג"פ קדוש.
23 אוריין תליתאי . . תליתאי : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל אחזיר את העולם לתוהו ובוהו , אלה תולדות שמו"א אלה בזכות מי כו' בזכות אלה שמות בנ"י ואלה כו' בזכות אלה העדות כו' אלמלא מעמדות לא נתקיימו שו"א הרי עיקר הקיום ע"י תורה , וכ"ה באמת דעיקר ע"י יעקב דכתי' אלה תולדות יעקב יוסף ולכאו' הול"ל ראובן, והענין דיעקב הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ובמשכן הו"ע כרוב א' מקצה מזה וכרוב א' מקצה מזה, וכ"ז בעולמות עליונים שלמעלה מעולמות הנבראים וכדי שיומשך גם בנבראים כתי' ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ שהמשיך בבי"ע ג"כ והוא ו' עם מילוי ו', א"כ הרי יעקב הוא המשפיע בעולמות, אך זה הי' עד מ"ת דאי' במדרש כל המצות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמיך כדבר שמריקים מכלי לכלי לכן במ"ת שהי' השפעה עצמיות הי' ע"י משה, דמשה מלגאו ויעקב מלבר, לזאת עד מ"ת שהי' בחיצוניות הי' ע"י יעקב אבל במ"ת שהוא השפעה עצמיות הוא ע"י משה.
53 תנאי התנה הקב"ה : כ"ה בכ"מ ומהם: לקמן הנחה ד"ה והמים להם חומה על יד הערה 48. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום ובהערה 27. מאמרי אדה"א בראשית ע' קמ. וש"נ. תו"ח שם ב, ד הערה 37. — ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין דכדי שיהי' בחי' ארץ חפץ הנ"ל הוא ע"י ק"ש דהנה ארז"ל למה קדמה שמע לוהי' א"ש כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ, ענין עו"מ הוא שלא יעשה המצוה בקרירות דרך מצות אנשים מלומדה ע"צ ההרגל ה"ז כאילו אינו בעת שעושה המצוה, ואף שא"א שהוא כאילו לא עשה אבל א"ז כדבעי שצ"ל שמחה ש"מ והיינו כשמתבונן שעושה נח"ר ליוצרו ולכאורה איך שייך לומר שהוא עושה נח"ר כו', אך כח זה ניתן במ"ת נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני ומזה צ"ל שמח, וז"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב כו' וזהו עד"מ שבעת שעושה המצוה ירגיש כח המצווה של מצוה זו, אך תחילה צ"ל קבעומ"ש היינו שיהי' מוכן לכל מה שיצוה, וזהו"ע הקדמת נעשה לנשמע ועי"ז אח"כ קבלת עו"מ, וזהו ארץ חפץ, לכן נק' מצות ק"ש בשם מצות הארץ שע"י ההתבוננות בה' אחד בשכמל"ו ואהבת יהי' בחי' ארץ.
164 הקדמת נעשה לנשמע : שבת פח, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רח. ש"א נט, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסא. סה"מ תרכ"ט ע' רנג. תר"ם ח"ב ע' תתלג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ישועת ישראל, מי גילה לבני רז זה .
92 מי גילה לבני רז זה : שבת פח, א. ראה לקו"ת במדבר ו, ד. יד, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ההפרש בין קבלת התורה שקבלו ישראל בשעת מתן תורה ובין קבלת התורה שקבלו ישראל בימי הפורים, שבשעת מתן תורה לא היתה רק התעוררות מלמעלה מצד עצמו ליתן להם התורה [ומה שהקדימו נעשה לנשמע שהוא ביטול גמור בחי' חותם שוקע זהו נפעל בהם מלמעלה מצד אתעדל"ע כו'] ולכן לא האירה בהם רק הארה בעלמא מבחי' חכמתו העצמי' [שהוא בחי' חכ' שבבחי' נוק' דע"י כנ"ל] ולכן לא נתקבל אור התורה בבחי' פנימי' גמור רק בבחי' מקיף וזהו כפה עליהם הר כגיגי' כו' ונק' החלו לעשות התחלת בלבד משא"כ בימי הפורים ע"י מסי"נ שלהם על התורה נתעורר חכמה העצמי' ממש [שהוא בחי' חכ' דדכורא דע"י] ולכן נתקבל בהם אור חכמתו העצמי' בבחי' פנימי למטה כמו למעלה ולכן נאמר וקיבל היהודים שנתקבל בהם בבחי' פנימי ממש את אשר החלו בשעת מתן תורה בבחי' מקיף כו' וד"ל.
73 שהקדימו נעשה לנשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ההפרש בין קבלת התורה שקבלו ישראל בשעת מתן תורה ובין קבלת התורה שקבלו ישראל בימי הפורים, שבשעת מתן תורה לא היתה רק התעוררות מלמעלה מצד עצמו ליתן להם התורה [ומה שהקדימו נעשה לנשמע שהוא ביטול גמור בחי' חותם שוקע זהו נפעל בהם מלמעלה מצד אתעדל"ע כו'] ולכן לא האירה בהם רק הארה בעלמא מבחי' חכמתו העצמי' [שהוא בחי' חכ' שבבחי' נוק' דע"י כנ"ל] ולכן לא נתקבל אור התורה בבחי' פנימי' גמור רק בבחי' מקיף וזהו כפה עליהם הר כגיגי' כו' ונק' החלו לעשות התחלת בלבד משא"כ בימי הפורים ע"י מסי"נ שלהם על התורה נתעורר חכמה העצמי' ממש [שהוא בחי' חכ' דדכורא דע"י] ולכן נתקבל בהם אור חכמתו העצמי' בבחי' פנימי למטה כמו למעלה ולכן נאמר וקיבל היהודים שנתקבל בהם בבחי' פנימי ממש את אשר החלו בשעת מתן תורה בבחי' מקיף כו' וד"ל.
76 וקיבל היהודים . . מתן תורה : אסתר ט, כג. ראה שבת פח, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקטו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וא"כ השמחה הוא מצד עצם המהות ולא מצד ההמשכה שנמשך ממנו שזהו"ע כוונת המצוה כו' ולעתיד תהי' מאיר בשלימות כנ"ל, אך עכשיו לא תוכל להאיר בחי' זאת בשלימות רק הביטול בדרך עמל בלבד שהוא בחי' הביטול לבחי' בעהר"צ וכמו בשעת מ"ת שהקדימו ישראל נעשה לנשמע שזהו בחי' הביטול לבעהר"צ כידוע אך בשבת שמאיר מעין לע"ל אז מאיר בחי' עונג מביטול זה שלגבי בעהר"צ והו"ע נשמה יתירה שהוא התגלות רצה"ע הנק' רעדכ"ר בבחי' תענוג וכידוע בענין נשמת כל חי נשמתא דפרחא מחי העולמים [שהוא בחי' א"ק כו'] אך כ"ז הוא הארה מעין לע"ל אבל לעתיד תאיר בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום בבחי' או"ח מעצמות המהות דא"ס עצמו [שלא הי' בגדר אור מעולם כלל וזהו למע' מאור הגנוז שהי' בגדר אור רק שנגנז ואח"כ נתגלה מגניזותו ולא נק' בשם אור חדש עדיין כו' וד"ל] וזהו"ע מקדשי שמך כו' שממשיכים ע"י המצות בחי' קדושת העצם ממש לבחי' שמך העצמי' שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום [והיום לעשותם שמכינים גילוי אור הזה ולע"ל יתגלה ויהי' הקיבול שכר כו'].
114 שהקדימו ישראל נעשה לנשמע : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמנם כל זה הוא לכאורה ההיפך מהאמור בסדר עולם ובגמרא (שבת פח, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום חג השבועות - יום מתן תורתינו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומביא לזה המ"א הוכחה מסי' תל, דקיי"ל שביום ה' יצאו ישראל ממצרים , וקיי"ל שבשבת ניתנה תורה (שבת פו, ב), הרי שהתורה ניתנה ביום נא לספירה, ומבואר בגמרא (שם פח, א) שזהו דוקא לדעת רבי יוסי שבז' בסיון ניתנה תורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כי הרצון הגלוי מוסתר הוא בשכל ומדות העלם אחר העלם ונעשה כמו טבע שני ברגילות הרצון מצד הטעם והמדות וגופי תנועות האברים שנשמעות להרצון כו', אבל מצד בחי' יחידה שבנפש אין זה הכרח כלל ויכול להפוך מרצון לרצון, כנראה בחוש כו', והיינו על פי בחי' יחידה דוקא, וזהו מי גילה רז זה לבני פירוש בהיות כי הרגיל בתומע"ט על פי טבעו ובבחינת מצות אנשים מלומדה אעל פי שיהיה סור מרע ועשה טוב , בכל אופן הטוב לא יהי' מקושר לבעל הרצון כלל כי לא העלה מ"ן בבחינת אור חוזר בבחינת יחידה שבנפשו אבל אם יעשה המצוה בבחינת היפך הטבע והוא ההפקירות כו' אזי מעורר בזה גם כן למעלה גילוי הרז כו' והוא בחי' בעל הרצון כו', אבל מצד הטבע הנה אור הרצון מוסתר בו מאד בכלים שונים מחכמה למדות וממדות למעשה עד שיכול להיות גם כן יניקת החיצוני' כו', עכ"ל בדילוג קצת במקום שכתב תיבת כו'.
512 מי גילה רז זה לבני : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
צ"ל מה שמזכיר ביראה דווקא במוח ואהבה דווקא בלב, כי ידוע שהולדת המדות הוא מחב"ד שבמוח, אשר מקודם יתפעל במוח באהוי"ר עד שאח"כ ירגיש גם הלב הגשמי מהתפעלות אהוי"ר, הנה יש התפעלות הדחילו ורחימו במוח ובלב, ואם כן אינו מובן למה חלק היראה במוח והאהבה בלב, הענין הוא שמהות היראה הוא היפוך ממהות אהבה, כי היראה הוא כווץ הנפש בחי' הביטול, ואהבה הוא להיפוך התפשטות הנפש לחוץ מעצמותו, וטבע השכל שבמוח הוא קרוב יותר לבחי' כווץ, כמו שאנו רואין כאשר יעסוק האדם במושכל עמוק יכווץ כל כוחותיו בעצמותו ולא יכול לגלות שום התפשטות, כנראה בחוש בעת העמקת הדעת אין בכח הדיבור שום התפשטות וגילוי להשיב לשואלו דבר, וגם כח השמיעה נתכווץ כ"כ שאינו שומע הדיבור מזולתו, וגם לא יראה מי שעומד לנגדו אף שעיניו פתוחות, וגם הרגשת הכאב בגופו יחסר לגמרי בעת העמקת הדעת, כמבו' במ"א עד שהי' דם מבצבץ מאצבעותיו כו' כידוע, והלב הוא היפוכו ממש רק לגלות הכוחות בהתפשטות יתירה , כמו השמחה בלב יעשה התפשטות וגילוי בכל הכוחות, שכח הדיבור הוא בבחי' הרחב גדול בעת שמחת לבו, עד שההתפשטות פועל גילוי גם בחיצוניות האברים לספק בידיו ולרקד ברגליו, אבל כח התענוג השורה במוח נראה בחוש שאין מזה שום התפשטות חיצונית, רק התענוג ספון וטמון בעצמותו, כמבואר במ"א ההפרש בין מצות התענוג בשבת ובין מצות שמחת יו"ט, וגם מובן ממה שידוע שדברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב זולתו בעומקו, והוא ג"כ מצד כח ההתפשטות שיש בהלב לעשות התפעלות עד גם בלב זולתו הנפרד ממנו לגמרי, ומכ"ז מובן שבאמת יש אהבה במוח ויראה בלב, רק במוח מצד טבעו בחי' הכווץ, עיקר ההרגשה הוא היראה בגילוי גדול והאהב' הוא בבחי' העלם, ובלב הוא ההיפוך מצד טבע הלב הוא התפשטות לחוץ דוקא, לכן האהבה שהיא מהות התפשטות עיקר גילוייה הוא בלב דווקא, ובאמת גם מדת היראה ישנה בלב ג"כ, רק היראה אינה כ"כ בבחי' גילוי בהרגש בלב כמו במוח, מצד שהיראה הוא בחי' כיווץ והלב טבעו להיפוך, ובכאן מדבר מבחי' אהוי"ר הנגלים ומורגשים, עד שיתפעל במעשה להיות סור מרע ועשה טוב, אשר זה א"א להתגלות כ"א ממדות הגלויי' ומורגשים, לכן היראה מורגשת בגילוי גדול דווקא במוח, לכן הזכיר בלשונו הק' ויראת הוי' במוחו, ועיקר הרגשת אהבה בגילוי הוא בלב דווקא, לכן הזכיר בלשונו הק' ואהבת ה' בלבו דווקא, שזהו גילוי אהבה הבא בהרגשה, אשר הגילוי והרגשת אהוי"ר דווקא שייך למעשה , וכאשר מלה"ק שזהו כוונתו במ"ש וז"ל מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו להיות סו"מ ואהבת הוי' בלבו לדבקה בו בקיום המצות.
248 ראה שבת פח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק ו - מכתבי רבינו בתקופת החקירות סה · רבינו למושל חאוואנסקי · בד קודש · [אדר-ניסן תקפ"ו?]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה זה הממוצע שכלול במזיגה טובה מב' הפכיים דחו"ג הוא שנקרא אמת כו' ונקרא תפארת כנ"ל, וכמו שאנו רואים היופי וההידור הוא בעירוב הגוון דלובן ואודם במזיגה טובה ויפה ונכונה בציור, ובלובן לבדו אין יופי והידור כלל וכן באודם לבדו אין יופי, רק בהתכללותם יחד בציור נאה הוא שנקרא תפארת והידור, וכן במזיגת הקולות בטוב נקרא קול נעים ומהודר, וכן במזיגת מיני הדומם והצומח ובהידור הגוונין כתפוח כמ"ש כתפוח בעצי היער וכה"ג.
151 שה"ש ב, ג. וראייתו מהכתוב י"ל עפמ"ש בזוהר (ח"ג קלג, ב) כתפוח בעצי היער וגו' מה תפוח זה כליל בתלת גווני כו'. וראה ג"כ זח"א (פה, א) וזח"ג (רפו, ב) - ולכאורה יש להקשות משמות רבה (פי"ז, ב) כתפוח כו' מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום כו'. - אבל תפוח זה שני פירושים בו: א) כפשוטו, ובזה מדבר בזוהר. ב) אתרוג (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) ולפירוש זה מדבר בש"ס ומדרש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תרנו
מקור מפורש
בדף זה
ונקודה יתרה בזה, שאם דברים היוצאים מן הלב פועלים פעולתם בכל עת ובכל מצב, כי לב ישראל ער הוא לתורה ולמצוות, על אחת כמה וכמה כשנמצאים במסגרת של הצבא, שיסודו במשמעת וקבלת עול, בחינת נעשה קודם לנשמע.
13 נעשה קודם לנשמע : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשסו
מקור מפורש
בדף זה
ובסגנון המסורתי – הקדמת נעשה לנשמע.
6 הקדמת נעשה לנשמע : ראה שבת פח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קלז
מקור מפורש
בדף זה
אבל – אין צ"ל קושיא (בפי' הרגיל בתיבה זו), והעיקר – שאסור שיהי' זה בתור תנאי מקודם למעשה, כ"א בסגנון חז"ל:
3 בסגנון חז"ל שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קלז
מקור מפורש
בדף זה
וביארו חז"ל שדוקא ע"י גישה זו מבינים התורה וכמש"נ תומת ישרים תנחם (שבת פח, א בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצד
מקור מפורש
בדף זה
א) משמעת, או בלשון חכמינו ז"ל – קבלת עול, או בנוסח הידוע – נעשה ונשמע, בהקדמת נעשה לנשמע.
3 בנוסח הידוע . . בהקדמת נעשה לנשמע משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שפט
מקור מפורש
בדף זה
וכמדובר בהזדמנויות שונות, אשר דוקא מסגרת הצבאית מכשירה את אנשי הצבא לדיוק בשמירת התורה ומצוותי', שהרי מיסודות הצבא הוא קבלת-עול ומילוי הפקודה באופן ד"נעשה קודם לנשמע", ובשלילת הגישה שהנהגת היחיד הוא ענין פרטי ואינו נוגע לרבים, ואצ"ל לכל עם ישראל, למרות הודעת חכמינו ז"ל אשר כל ישראל ערבים זה בזה.
3 נעשה קודם לנשמע ראה משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתו
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
בדף זה
מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (ואין עוז אלא תורה) גו' להשבית אויב ומתנקם - וכמו שהאריך בזה בעל השמחה במאמרו-דא"ח ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות (בזמן דמתן תורה).
6 וקבל . . תורה אסתר ט, כג. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקד
מקור מפורש
בדף זה
ובשני המקומות מדבר בתפוחים ולא באתרוגים (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) כי משבחו בטעם מתוק ובג' גוונין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תרט
מקור מפורש
בדף זה
ואף שמובן שגישה האמורה קלה יותר שתהי' אצל ילד קטן בשנים מאשר אצל לומד תורה זה כמה שנים אבל כנ"ל גם להם נאמר הכלל דלמיגרס והדר ליסבר וגם בהם נאמר החיוב הקדמת נעשה לנשמע, שרק באופן כזה קבלו ישראל ומתקיימת תורתם (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשיט
מקור מפורש
בדף זה
ואנצל הזדמנות זו לעוררו אשר החסידות היא חלק מתורתנו תורת חיים, וכמו שבכל התורה כולה הודיעו רז"ל שאפשרי לקבל רק ע"י הקדמת נעשה לנשמע וכמ"ש תומת ישרים תנחם וסלף בוגדים ישדם (שבת פח, א) עיין שם, וכן הוא בהנוגע לכל חלקי תורתנו, חלק הפשט, חלק הרמז, חלק הדרוש וחלק הסוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרנ
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שפא
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תכב
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תמד
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרכח
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתלב
מקור מפורש
בדף זה
כרבנן (שבת פח, א) וכן הלכה (שו"ע אדה"ז ר"ס תצד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקפג
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רסט
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, שלישי בתמוז,
1 שלישי: דהתורה משולשת ואומתנו משולשת (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע שקיום העולם תלוי בקיום התומ"צ של בנ"י.
25 ראה שבת פח, א. וש"נ. וראה גם זח"ב קסא, אב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בדף זה
"נעשה ונשמע" — את כל המצוות ואת כל התורה כולה, לנצח.
12 נעשה ונשמע: משפטים כז, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
יסוד כל העבודה (גם עבודה דטעם ודעת) — ה"ה ביטול וקבלת עול, הקדמת נעשה לנשמע [וכמבואר בכ"מ שזהו ענינה של ברכת התורה — שצ"ל "ברכו בתורה תחילה", דלפני לימוד התורה בהבנה והשגה, צ"ל הברכה וההודאה ש"נתן לנו את תורתו", שזוהי תורתו של הקב"ה].
38 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראש השנה ראש השנה
מקור מפורש
בדף זה
ככל המשל הזה כן אנחנו בנ"י, בשעת מ"ת החזיר הקב"ה התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה, ואנחנו בנ"י קבלנו התורה בשמחה ועונג עד אשר קדמנו נעשה לנשמע, וקבלנו עומ"ש ונמליכו למלך עלינו, לקיים מצותיו וחוקיו ותורתו הקדושה, ועתה פשענו ומרדנו נגדו.
36 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
היינו שאין זה דבר נוסף על מציאות הבריאה, אלא זה קשור עם עצם מציאותה.
29 וראה גם פרש"י שם א, לא (משבת פח, א. ע"ז ג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות קיץ
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, שלישי בתמוז
1 שלישי : דהתורה משולשת ואומתנו משולשת (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ואתחנן
מקור מפורש
בדף זה
וביארו חז"ל שדוקא ע"י גישה זו מבינים התורה וכמש"נ תומת ישרים תנחם (שבת פח, א בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
שעבודה זו תביא את הגאולה העתידה, שהיא גאולה נצחית שאין אחריה גלות, הקשורה בבית-המקדש השלישי שיהיה בית נצחי, "מקדש אדני כוננו ידיך, ה' ימלוך לעולם ועד".
255 ביתהמקדש השלישי. . בית נצחי : "וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה ["ביום השלישי" — יתרו יט, טז. וראה שבת פח, א]. . שעל כל דיבור פרחה נשמתן [שבת שם, ב (ושם "יצתה")]. . אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל (ממשות — ע"ד מאור) [כתובות קיא, ב ע"פ גירסת היל"ש ואתחנן רמז תתכד. ובכתובות לפנינו "אור תורה". וראה סה"מ תרכ"ז ע' תלא] שעתיד להחיות בו את המתים והוא טל תורה" (ל' התניא ספל"ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
וכשם שהתורה חלוקה (וקשורה) למספר של שלוש, כפי שחכמינו ז"ל אומרים שהתורה היא "אוריין תליתאי" (תורה משולשת:
275 כפי שחכמינו ז"ל אומרים : שבת פח, א ובפרש"י שם. ובארוכה — תנחומא יתרו י. ר"נ גאון לשבת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
נוסף על כך נמצא הקשר שבין החודש השלישי לבין מתן תורה – בפירוש בדברי רז"ל:
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
"הסתכל בשלשה דברים", כפי שהשלשה הם יחד, תורה המכילה תורה עבודה וגמ"ח, ולכן תוארה (וחשיבותה) – "אוריין תליתאי".
24 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
ורעים להקב"ה, ואפילו לאביונים – טעם ולא ריח – יתן (וכל הנותן בענין
10 ראה פע"ח שער פורים פ"ו. ויק"ר פ"ל, יב. בכל ‘ ‘ ‘ שם הוי': ראה ג"כ סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט. נקרא כשנתעלם: פסחים נ, סע"א. נקראת ופרסומי ניסא: להעיר מצפנת פענח (להגאון כל יומא: זח"ג צד, ב. וראה זח"א רסד, ב. (ממכתב ר"ח אדר תשכ"א) הרגצובי) על הרמב"ם הל' מגלה פ"א ה"ג. לבו ביום (שו"ע רבנו הזקן סתכ"ט ס"ד). ז' אדר שני: להעיר מיפ"ת לשמ"ר פ"א הובא בסה"ד ב קיימו .. לאורייתא: שבת פח, א. דת"ת דרבים: ראה מגילה ג, רע"ב. מג"א לשו"ע או" ובפרט שאפשר: ראה קונטרס עה"ח פט"ו, כא. לקו"ת "א שסח. ח סתרפ"ז סק"ג. ויקרא ביאור ולא תשבית פ"ה. הגוף ועניניו. דבירור ג' קליפות.. הצ"צ: ראה בכ"ז סוף ביאור אחרי וכביאור חז"ל: ברכות סג, א. שמחת הגוף: ראה ט"ז לשו"ע או"ח סתר"ע סק"ג. (בסו"ס המצות להצ"צ). הוראה הידועה: ראה קונטרס שיקאגא ע' ה' ואילך*. וכדיוק חז"ל: הובא בשל"ה פ' תרומה ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
וכמרז"ל (שבת פח, א) שאז קיימו מה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כא
מקור מפורש
בדף זה
"ר פ"ג) ואמרז"ל (שבת פח, א) כפה "ל הוא בשנה ונפש ואואפ"ל דבעולם וא"כ הוא ענין אחישנה, ור"י אפ"ל גם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
"ר פ"ג) ואמרז"ל (שבת פח, א) כפה "ל הוא בשנה ונפש ואואפ"ל דבעולם וא"כ הוא ענין אחישנה, ור"י אפ"ל גם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ובמיוחד, שיום מתן תורה הוא "יום חתונתו" של הקדוש־ברוך־הוא עם ישראל, ובנישואין החתן עולה לתורה בשבת שלפני החתונה, כהכנה לחתונה,
4 דרושי חתונה (בסה"מ קונטרסים ח"א) ד"ה וכל בניך תרפ"ט קרוב לסופו. ולהעיר ממ"ש שם "קוראין אותו לקרות האותיות שבתורה שהם המקיימים עשרה מאמרות" – והרי מהענינים דמ"ת הוא קיום (העולם שנברא ב)עשרה מאמרות ע"י נתינת עשרת הדברות (ראה שבת פח, א. נתבאר בדרושי חתונה שם פ"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לפני כן "כפה עליהם הר כגיגית" – הקדוש־ברוך־הוא גילה את אהבתו לישראל, "אהבתי אתכם אמר ה'", כדי לעורר אצלם אהבה אליו, והיתה ההתבטלות של הקדמת נעשה לנשמע – שישראל רצו "להתקדש" לקדוש־ברוך־הוא.
49 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
9 משפטים כך, ז. שבת פח, א. וראה פרש"י (משפטים שם, א), תוס' שבת (שם דייה כפה) רהקרמת נעשה לנשמע היי קודם מ"ת. הדיעות בזה נסמנו בתו"ש למשפטים שם ובמילואים שם ס' כן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
4 אוריין תליתאי : שבת פח, א. וראה ר' נסים גאון שם. אור תורה להה"מ ד"ה במדרש ביום הזה (לג, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 תליתאי .. תליתאי: שבת פח, א. ועיי"ש בפי' ר"נ גאון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 שבת פח, א.' 2) שמו"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
7 שלישי: להעיר דהתורה משולשת ועמנו משולש (שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 משפטים כד, ז (וראה פרש"י שם, ד). שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
אם יקבלו את תורתי"), וכוונת מתן תורה היא איחוד בין "עליונים" ל"תחתונים".
25 שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר שזהו ההסבר לכך שפרשת לך לך היא השלישית (בדומה ל"אוריין תליתאי) – הקו השלישי, האמצעי, המחבר "עליונים" ו"תחתונים".
5 שבת פח, א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 10, ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
10 חודש השלישי: ראה שבת פח, א ובר' נסים גאון שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
התורה היא "אוריין תליתאי" (=תורה משולשת), נחלקת לשלוש דרגות, לפי התחלקותה, באופן כללי, לתורה נביאים וכתובים.
39 ראה שבת פח, א. זח"ג רמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
באמצעות ציווי הבורא לאדם אפשר לשנות גם את החפצים שבהם נעשית המצוה, או העבירה, ר"ל.
15 ועפ"ז יומתק זה שמ"ת דוקא פעל קיום העולם, כדרז"ל (שבת פח, א. וש"נ. וראה המשך הגמרא פסחים שם "והא"ר אליעזר כו'"), אף שלפני זה קיימו האבות כל התורה, כי רק התורה שלאחרי מ"ת פועלת בחפצא דהעולם, משא"כ דלפני מ"ת. וראה צל"ח פסחים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
בהכנות למתן תורה, שמסופר עליהן בסוף הפרשה, נכלל גם הספור על כך שבני ישראל אמרו "נעשה" , "נעשה ונשמע" , הם צייתו ("נעשה" ) לקדוש־ברוך־הוא עוד לפני שהבינו ("נשמע" ), דבר שהוא ההיפך מן המשמעות של "משפטים" (כלומר, מצוות שכליות), ויוצא אפוא שסופה של הפרשה אינו רק ענין השונה משמה "משפטים", אלא הוא ענין ההפוך ממנו לגמרי.
9 ראה שבת פח, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ישראל משולים הן ל"תפוח" והן ל"רמון".
39 שבת פח, סע"א (אבל בתוס' שם דהיינו אתרוג). שהש"ר פ"ב, ג (א). זח"ב (רע"מ) קכ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
2 שלישי. . . מישראל... ותורה: ראה שבת פח, א. זח"ג רמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
4 בחודש השלישי . . ישראל . . תורה: ראה שבת פח, א. זח"ג רמו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
4 בימי הפורים .. כל התורה כולה: שבת פח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שהרי כדי לקבל את תורת ה' יש צורך ב"נעשה ונשמע", הקדמת נעשה לנשמע.
41 שבת פח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
מכיוון שתורתו של הקדוש־ברוך־הוא היא אין סוף, אין היא יכולה להתפס בשכל האדם, שהנו נברא ומוגבל, אלא אם כן קיימת אצלו תנועה של ביטול, ועל ידה יכול הוא לקבל את תורתו של הקדוש־ברוך־הוא; ובדומה למה שמצינו במתן־תורה, שהכלי לקבלת התורה היה הביטול באמירתם "נעשה ונשמע" (ובהקדמת נעשה לנשמע).
36 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
6 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
1 תהלים עו, ט. שבת פח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
8 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כפי שאומרים חז"ל ומדגישים לגבי התורה באופן כללי:
19 שבת פח, א. וראה פי' ר' נסים גאון שם. תנחומא פרשתנו (י) עה"פ בחודש השלישי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
11 במ"ת* (ראה שבת פח, א) ועפ"ז מובן שענין
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, הבסיס לקיום התורה הוא הקדמת נעשה לנשמע, אך למרות זאת אין די ב"נעשה" בלבד, אלא הכרחי, לאחר נעשה, גם "ונשמע" – מלשון הבנה, כמו:
20 ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 שבת פח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
7 אוריין תליתאי: שבת פח, א. ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
נכון אמנם שאף שלפני שמבינים אסור לעכב את קיום הציווי בפועל, יש להקדים את הנעשה לנשמע, וממילא ידאג ודאי לכך שכך יהא גם אצל יהודי אחר – אך קיימת אצלו התחושה שבכל זאת אין זה אופן האמיתי של קיום המצוות, אלא שמאחר שעדיין אין הוא מבין ויודע דברים אלו, אסור להמתין עד שיגיע להכרה וידיעה מלאה, אבל בכל זאת עיקר קיום המצוות יהיה לאחר הידיעה וההכרה, כדלעיל.
45 שבת פח, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
המספר של ששים רבוא מופיע ביציאת מצרים "כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף", וכן מוזכר מספר זה בקשר למתן תורה בכמה מאמרי חז"ל.
79 ראה שבת פח, א. כתובות יז, סע"א. ולהעיר גם מהר"ת ד"ישראל" – יש ששים רבוא אותיות לתורה (מגלה עמוקות אופן קפו. ע"ש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
4 נעשה ונשמע: משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
11 ו3) משפטים כד, ז. וראה שבת פח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בסוגיא העוסקת במתן תורה אומרת הגמרא:
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5) שהיתה כבר בתחלת הבריאה, כמאחז"ל (שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
8 שבת פח, א. וראה פי' ר' נסים גאון שם. תנחומא יתרו י (עה"פ בחודש השלישי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
דהתורה משולשת ואומתנו משולשת (שבת פח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
2 שבת פח, א (בהסוגיא דמ"ת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וסמכנו עליו כו') כתיב בן תומת ישרים תנחם".
185 שבת פח, סע"א ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
(א) מס"נ בכח, היינו, מצד הנשמה – "פרחה נשמתם", (ב) והתעוררות המס"נ באה מצד הגילויים מלמעלה – "על כל דיבור ודיבור", וכן כללות הענין ד"כפה עליהם הר כגיגית", שהו"ע התגלות האהבה העליונה כו';
7 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
"כפה עליהם הר כגיגית" – הוא דוגמת ענין החופה.
108 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שמצינו בשעת מתן תורה, שההתחלה היתה בהקדמת נעשה לנשמע, שזהו"ע הקבלת עול – דכיון שעדיין לא ידעו כלל במה המדובר ("וועגן וואָס עס האַנדלט זיך"), הרי מובן שלא הי' יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול.
64 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שאיתא ברז"ל שהקדמת נעשה לנשמע היתה בחמישי בסיון, דהיינו בערב חג השבועות, בבוקר.
30 ראה שבת פח, א ובפרש"י. מכילתא יתרו יט, יו"ד. הובא בפרש"י שם, יא. משפטים כד, ד-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואיתא בגמרא:
4 שבת פח, א (ובפרש"י). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' כ"ו אלול, ג' דסליחות ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אלא שחילוקי הזמן שבתורה – הם רק מצד ענין ההשגה דתורה, אבל היסוד דתורה הוא קבלת-עול , הקדמת נעשה לנשמע, שלמעלה מהשגה.
13 ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
– כאשר הסדר הוא באופן של הקדמת נעשה לנשמע, כפי שהי' במתן-תורה, היינו, שמקבל על עצמו ללמוד ולקיים תורת ה', ולאחרי שלומד ומקיים מתעוררת אצלו קושיא – הרי זה ללא אחריות...
28 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
חייבים להתנהג בדרכו של יעקב איש תם, ואז הולכים בדרך הנכונה, כדברי הגמרא על הפסוק "תומת ישרים תנחם", שההליכה בתמימות – "תנחם", זוהי הדרך הנכונה.
126 שבת פח, סע"א ואילך. וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 428 ואילך (תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 25 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ט
וזהו גם כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע שבמתן-תורה, שכן, ללא הקדמת נעשה לנשמע יכול להיות הלימוד שלא כדבעי, וכדאיתא בגמרא שכאשר "ההוא צדוקי" אמר לרבא "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו" , השיב לו רבא "אנן דסגינן בשלימותא (התהלכנו עמו בתום לב) כתיב בן תומת ישרים תנחם, הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם".
77 שבת פח, סע"א ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ג) ויובן כל זה ע"פ מה שמצינו במ"ת בענין הקדמת נעשה ונשמע, דבכללות יש בזה ג' בחי' בעבודה, נשמע, נעשה, והקדמת נעשה לנשמע.
16 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
חרטה על העבר – שהו"ע עקירת הרצון, שעי"ז מוציאים את החיות מהקליפות, וקבלה על להבא – שעל ידה ממשיכים רצון חדש, והיינו, לפי שהקבלה על להבא היא באופן של "נעשה ונשמע", הרי זה נוגע בהעצמות, וממשיך רצון חדש.
36 משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
1 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ומעלת הנערות הוא כמו בן קטן שמאמין באמונה פשוטה בדברי הוריו ומוריו, משא"כ גדול שחוקר בשכלו כו'.וענין זה הוצרך להיות במ"ת – שזהו"ע הקדמת נעשה לנשמע, היינו אמונה פשוטה וקבלת עול.
43 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא (בהסוגיא דמ"ת בענין הקדמת נעשה לנשמע) "ההוא צדוקי דחזיי' לרבא .
34 שבת פח, סע"א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ונקודת הביאור בזה - ע"פ הידוע שהשבועה בהר סיני היתה בהכרח, כמאמר חז"ל:
47 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ו' בסיון שניתנה בו תורה", שבו נעשה קיום העולם עי"ז ש"ישראל מקבלין התורה" , וכמ"ש "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"; משא"כ קודם מ"ת, כאשר עדיין לא היתה "בריתי יומם ולילה"
394 שבת פח, א ובפרש"י. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אלא גם עשר כחות נפש האלקית, החל מהכחות היותר עליונים שבהם, שזהו הכח דחב"ד, חכמה בינה ודעת שבנפש, הנה אע"פ שענינם הוא להתייגע בתורה, ולהתייגע בענין "דע את אלקי אביך" עד שיבין בשכלו, מ"מ, צריכה להיות הגישה של הקדמת נעשה לנשמע :
954 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ערב חג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר גם מהענין שהזמן גרמא – קבלת התורה בחג השבועות, שהיתה באופן דהקדמת נעשה לנשמע .
16 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
"הסתכל בשלשה דברים" כפי ששלשתם הם ביחד – התורה , שכוללת תורה עבודה וגמ"ח, שלכן ה"תואר" (המעלה) שלה הוא – "אוריין תליתאי" .
447 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
בנ"י קיבלו על עצמם לשמור את התורה ע"י הקדמת נעשה לנשמע , והקב"ה נתן להם שאר כסות ועונה, שזהו מה שבמ"ת נתרפאו כולם כו' .
131 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ומזה יובן גם בענין הרצון, כפי שמבאר הצ"צ בהגהה בלקו"ת [67] , בענין נעשה ונשמע , שאף שתוכן שניהם הוא לקיים רצון הבורא, מ"מ, יש מעלה בבחי' נעשה שהוא ביטול הרצון שמבטל דעתו ורצונו לגמרי [והיינו, שלא זו בלבד שפועל שהרצון יהי' כדבעי, שזהו"ע נשמע, אלא יתירה מזה, שהו"ע ביטול הרצון לגמרי, שלכן נקרא בשם נעשה, שיש אצלו רק ענין העשי', ואין לו רצון משלו כלל], ומבאר, שענין זה נמשך מבחי' רעוא דכל רעוין, דהיינו רצון לרצון.
62 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכמודגש גם בכך שההכנה למ"ת היתה דוקא ע"י הקדמת נעשה לנשמע , שזהו"ע הביטול והקב"ע דוקא, שעוד לפני שיודע מה שיצוו עליו, אם יבין זאת בשכלו אם לאו, ה"ה מקבל עליו לקיים זאת, וכסיפור הגמרא :
1865 שבת פח, סע"א ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וטעם הדבר, לפי שהעבודה במעשה בפועל בענין הבירורים כו' היא תכלית כוונת הבריאה, כמאמר רז"ל
462 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
והעיקר – שצריך להיות במעמד ומצב שהקושיא אינה נוגעת כלל, בידעו שצריך לקיים את הציווי מתוך קבלת עול, וכמאמר רבא :
607 שבת פח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יובן מ"ש בסיום הפרשה, שקודם מ"ת אמרו בנ"י "נעשה ונשמע" :
337 פרשתנו כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
שהיא נעלית יותר גם מהקבלה בעת במתן תורה, עד שמתן תורה נקרא רק "החלו", התחלה, לגבי הקבלה של בנ"י בזמן ההוא) – שנאמר שם " וקבל ", לשון יחיד, כי, כשם שבמתן תורה כאשר בנ"י אמרו "נעשה ונשמע" , התמסרות שלמעלה משכל למלא רצון הקב"ה, נאמר "ויחן" לשון יחיד, כמאמר חז"ל "כולם כאיש אחד בלב אחד", כך גם כאן "וקבל" הוא לשון יחיד, כי כאשר מסורים ומוכנים למלא רצון ה' בהתמסרות שלמעלה מהשכל, אזי יכולה להיות ההתאחדות האמיתית של בנ"י.
2122 משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע ענין ההתהוות שע"י שם אלקים, שאמיתית ההתהוות היא משם הוי', שזהו שפירוש שם הוי' הוא גם מלשון מהוה , אלא שע"י שם הוי' לבדו לא היתה יכולה להיות (כביכול) התהוות מציאות העולמות בבחי' גבול, ובמילא לא היתה יכולה להיות כללות העבודה דתומ"צ שצריכה להיות במעמד ומצב דלמצרים ירדתם כו' ויצה"ר יש ביניכם , ולא הי' יכול להיות הנח"ר דאתכפיא ואתהפכא, כנ"ל.
374 ראה שבת פח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
כיון שישראל אמרו "נעשה ונשמע" , למה הוצרך להיות הענין ד"כפה עליהם הר כגיגית"?
23 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לתורה שקשורה עם ענין הרצון – כמובן מזה שקבלת התורה היתה (לא ע"י הלימוד בהבנה והשגה, אלא) דוקא ע"י הקדמת נעשה לנשמע , שזהו ענין הביטול ומסירת הרצון לבעל הרצון ; וכמו"כ הי' הענין דמ"ת באופן ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , שזהו היפך הענין של הבנה והשגה שהיא באופן שהנשמה נמצאת במוח באופן של התישבות בכלי, והיינו לפי שכללות ענין התורה הו"ע הרצון כו'.
516 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בפשטות הכתובים, שלאחרי שבנ"י נוכחו ע"י "האותות והמופתים הגדולים ההם" שאירעו לפני ארבעים שנה שצריך להיות הענין דהקדמת נעשה לנשמע , והנחה זו חדרה אצלם באופן ד"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע", אזי יקפיד הקב"ה גם על המצוות שניתנו בסוף שנת הארבעים.
742 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
– שזהו עיקר בריאת העולם, כדברי הגמרא "מאי דכתיב ..
814 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שיש אמנם אופן בעבודה שאין סתירה בדבר – שזהו הענין ד"הקדמת נעשה לנשמע" , שמקבלים את כל הענינים שבתורה
594 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ג) בזמן מ"ת – נצטוו בכל המצוות וקבלום עליהם בהקדמת נעשה לנשמע .
1588 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וההכנה לזה היא וארשתיך לי באמונה, לפי שההכנה למ"ת היתה ע"י אמירת נעשה ונשמע , ובאופן של הקדמת נעשה לנשמע , שזהו ע"ד ענין האמונה.
2844 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הטעם שבתור הכנה למ"ת הוצרך להיות הענין דהקדמת נעשה לנשמע , שזהו"ע הקבלת עול.
235 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכמו במ"ת (שהו"ע הנישואין ) דלוחות ראשונות, שלא מספיק הגילוי מלמעלה באופן שכפה עליהם הר כגיגית , אלא צ"ל גם עבודת האדם החל מאמירת נעשה ונשמע וכו'.
2830 שבת פח, א. וראה תו"א מגילת אסתר צח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד שמצינו בנוגע לחג השבועות, זמן מ"ת, שבנ"י פעלו את הענין דמ"ת עי"ז שעמדו בתנועה של מס"נ בהקדימם נעשה לנשמע , ועי"ז המשיכו את כח המס"נ שבתורה – אף שענין המס"נ גופא נעשה ע"י התורה שבה נתגלה ה"רז" דמס"נ, והרי עדיין לא ניתנה התורה].
1020 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
להם שייכות לעבירה – שהרי במ"ת הי' גמר הגירות , וזה עתה אמרו "נעשה ונשמע" , והי' אצלם ענין המס"נ בפועל – "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , והיינו, שגם לאחרי שפרחה נשמתן כששמעו את הדיבור הראשון, מסרו נפשם ושמעו את הדיבור השני!
1494 משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם דיוק הלשון שלישי , שמורה על מעלתו שהוא למעלה משניהם, שזהו ע"ד שמתן תורה הי' ביום השלישי , וע"ד מש"נ יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו, וכמשנת"ל שיומיים הם ב' הגילויים דממכ"ע וסוכ"ע, ויום השלישי הוא גילוי עצמות אוא"ס שלמעלה משניהם (למעלה גם מבחי' סובב הכללי).
875 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומסופר בגמרא שזהו חודש מיוחד שיש לו משמעות מיוחדת – להיותו החודש שבו ניתנה תורה לבנ"י.
1990 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואף שהקב"ה הי' יכול להכריחם (לכפות עליהם הר כגיגית ) לקבל את התורה – הנה מאיזו סיבה שתהי' לא רצה להכריחם, והסכים שלא יקבלו את התורה, ונתנה לבנ"י דוקא.
2214 ראה שבת פח, א. הובא בפרש"י עה"ת יתרו יט, יז. האזינו לב, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מונח (לא בעשיית הדירה, אלא) בקיום רצון העליון – "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו", מבלי שיהי' נוגע לו מהו הרצון ורק בגלל שיודע שרצון העליון הוא עשיית הדירה בתחתונים, לכן עושה זאת, אבל עיקר התענוג שלו הוא בקיום רצון העליון – שזהו בגלל הביטול וההתמסרות לבעל הרצון (שלמעלה מהרצון), כפי שמבאר רבינו הזקן בענין הקדמת נעשה לנשמע .
2567 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר גם מדברי הגמרא :
2610 שבת פח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בלוחות ראשונות היו בנ"י בדרגת צדיקים – שהרי מ"ת הי' ענין של גיור, ו"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (כדברי הגמרא במסכת יבמות ), ללא עוונות; היתה זו התחלה חדשה של תקופה חדשה של עם חדש שקיבל על עצמו – באמירת "נעשה ונשמע" – לחיות את חייו ע"פ תורה ומצוות.
544 משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה", באמרם "נעשה ונשמע" ; אבל, כיון שאמרו רז"ל בנוגע להר סיני:
1110 משפטים כד, ז. וראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז, ח, ט
ובדוגמת מ"ש בגמרא בנוגע לכל התורה כולה, שכיון שבנ"י הם עמא פזיזא שהקדימו נעשה לנשמע , הנה אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תומת ישרים תנחם , ועד"ז כאשר מקדימים את הכוונה הכללית שבכל המצוות, שזהו"ע דנעשה , אזי נשמע (ונבין) באופן ישר (תומת ישרים גו'), לידע שמצוה זו היא קלה שבקלות ומצוה זו היא חמורה שבחמורות.
1230 שבת פח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ט
דובר אודות הענין ד"ערב" שבת ויו"ט, שבו מתחילים כבר עניני השבת והיו"ט , וכמו בערב חג השבועות, חמשה בסיון, שבו התחילו כבר עניני מ"ת (החל מהקדמת נעשה לנשמע ), ואדרבה:
1642 וענין זה צ"ל גם בחמישי בסיון בכל שנה ושנה, בתור הכנה למ"ת, כדברי רבא (להצדוקי שאמר לו "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו" ) שעז"נ (משלי יא, ג) "תומת ישרים תנחם" (שבת פח, סע"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
כל ענין התפילין הוא – לשעבד המוח והלב לעבודת ה' (כמ"ש רבינו הזקן בשו"ע ), והיינו, שאין הכוונה לשלול את ענין השכל והרגש ("ער האָט ניט קיין קאָפּ און האָט ניט קיין געפיל"); אדרבה:
2321 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בגמרא בסוגיא דמ"ת .
1384 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
שבועות תספר לך", כך, שהוא מצדו עשה את הכל, עד להקדמת נעשה לנשמע , ועומד מוכן ומזומן לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות,
2142 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ט
והשייכות ללימוד התורה בדיבור דוקא , "למוציאיהם בפה" , ועד לאופן ש"ערוכה164 בכל רמ"ח אברים" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חט"ו ע' 326 ואילך.
2417 ולהעיר גם מהמסופר בגמרא (שבת פח, סע"א ואילך) אודות לימודו של רבא מתוך טירדא גדולה כו', עד כדי כך, שבגלל זה אמר לו הצדוקי "עמא פזיזא .. אכתי בפחזותייכו קיימיתו" , ועל זה השיב רבא: "אנן .. כתיב בן תומת ישרים תנחם", שדוקא ע"י הנהגה כזו מקבלים את התורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם כללות הענין דנעשה ונשמע ובאופן של הקדמת נעשה לנשמע , שנעשה
2755 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ט
(א) לבחון באיזה אופן אפשר לקיים זאת בדרך הטבע (דוקא ), (ב) להתבונן בתוכן ענינם ותכליתם של התומ"צ שבא ללמוד ולקיים – שהקב"ה נתן לנו את תורתו, וקדשנו במצוותיו (כנוסח ברכת התורה והמצוות).
2782 וע"ד שמצינו שהסדר והגישה לכללות ענין התומ"צ צ"ל באופן ד"נעשה ונשמע" – שלכל לראש צריך לומר "נעשה", שבודאי (נוכל ו)נקיים את המצוות, ואח"כ צריך לבחון את פרטי ואופני קיום המצוות – "נשמע".
וענין זה אינו רק מצד קבלת עול שלמעלה מהשכל, אלא אפשר להסביר זאת אפילו בשכל של נפש הבהמית – כמסופר בגמרא (שבת פח, סע"א ואילך): "ההוא צדוקי דחזיי' לרבא .. אמר לי' עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו וכו', אמר לי' (רבא), אנן דסגינן בשלימותא, כתיב בן (משלי יא, ג) תומת ישרים תנחם וכו'", והיינו, שלמרות קושייתו של הצדוקי, שמזה שהובאה בגמרא, מוכח שיש לה מקום ע"פ תורה, הנה כשרבא השיב לו שקבלת התורה היא דוקא באופן של הקדמת נעשה לנשמע, קיבל הצדוקי את המענה, שהובן אפילו בשכלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ט
וכפי שמצינו בגמרא שהצדוקי טען לרבא "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו ..
1584 שבת פח, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
והרי הענין של קבלת התורה שייך לפורים – כדאיתא בגמרא :
1694 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובאותיות פשוטות – שצריך לצאת מכל המדידות וההגבלות, לצאת ממציאותו וההנחות שכליות שלו, ולא לעשות מה שמונח ומתקבל אצלו, אלא להתנהג באופן של הקדמת נעשה לנשמע .
1073 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומהטעמים לזה (נוסף לכך שהן אלו שהעמידו ילדי ישראל במצרים כו') – לפי שההכנה למ"ת היא ע"י הביטול דהקדמת נעשה לנשמע [וכמו ב"תלמיד חכם שיושב לפני רבו" שצ"ל "שפתותיו נוטפות מר",
1568 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וב' קצוות אלו מצינו גם בהכנה למ"ת ע"י הקדמת נעשה לנשמע – שמחד גיסא, מודגש ענין המעשה, שזוהי הדרגא היותר תחתונה, ולאידך גיסא, מודגש ענין הביטול לבעל הרצון , שזהו תכלית העילוי.
2447 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אומה אלא בתורתה], שהתנאי לקבלת התורה הי' הקדמת נעשה לנשמע , והיינו, שלכל לראש צריך לקבל על עצמו שתהי' אצלו העשי' בפועל (נעשה), ורק לאח"ז בא הענין דנשמע, מלשון הבנה והשגה , היינו, להשתדל להבין זאת באופן שגם שכלו יסכים שהוצרך לעשות כן.
39 משפטים כד, ז. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
ויתירה מזו, שגם ההבנה והשגה דתורה היא ע"י הענין דהקדמת נעשה לנשמע כמ"ש תומת ישרים תנחם, דענין הקדמת נעשה לנשמע הוא הביטול לבעל הרצון (שלמעלה מהביטול להרצון), דביטול זה בא מעצם הנשמה (שלמעלה מהגילויים דהנשמה), בחינת יחידה.
52 שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וקבל היהודים
מקור מפורש
בדף זה
וקבל היהודים את אשר החלו לעשות וארז"ל החלו בשעת מ"ת שאמרו נעשה ונשמע כו'.
3 וארז"ל החלו בשעת מ"ת : ראה שבת פח, א. שבועות לט, א. וראה סה"מ מלוקט ח"א ע' שיז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שמח תשמח
מקור מפורש
בדף זה
לישראל, וכמ"ש אהבתי אתכם אמר ה', וכן הבוחר בעמו ישראל באהבה, ואדרבה אהבתו ית' אלינו נפלאה יותר על אהבתינו, שהרי ארז"ל כפה עליהם הר כגיגית, דהיינו שמעוצם אהבתו ית' אלינו גם הוא פועל ישועות בקרב לבנו שיהי' בנו בחי' אהבה אליו ית', שלא נהי' נפרדים ממנו ית' וכמ"ש וימינו תחבקני, כמו המחבק את חבירו בידים ומחזירו כלפי פניו, ואינו מניחו להפרד ממנו שאהבת המחבק להנחבק גדולה יותר מאהבת הנחבק, שכדי שלא יתפרד הנחבק ויוכל לשכוח על אהבתו הוא מחבקו ואינו מניחו להפרד כו'.
8 כפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א. וראה תו"א מג"א צח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כז
מקור מפורש
בדף זה
ומגודל בטחוני בגודל אהבתם וחיבתם למצוה רבה זו, אשר מאליהם יקדימו נעשה לנשמע , קצרתי, ואומר שלום למעשה הצדקה וחיים עד העולם .
1723 יקדימו נעשה לנשמע: ע"פ שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
בדף זה
ומעתה י"ל בענין מ"ת דודאי בי' הדברות דכתיב אנכי שהוא בחי' עצמות המאציל וכתיב וירד הוי' דמשמע שיורד עם כל מה שבעצמותו גם מפנימית התענוג העצמי, אך ורק שלא בא כל זה הפנימי' לידי גילוי בכנס"י בבחי' אור פנימי אלא נשאר עליהם האור בבחי' מקיף כמו האור המקיף השורה עכ"פ על בחי' אור פנימי ומקיפו מכל צדדיו וכך כפה עליהם הר כגיגית.
14 כפה עליהם הר כגיגית : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בדף זה
והנה ידוע בענין ג' קשרים ישראל ואוריי' כו' שהן בב' מדרגות דסתים וגליא והן כמו ב' מיני אותיות דמח' ודבור כו' והיינו כמו שנש"י עלו במח' הקדומה בבחי' פנימי' ועצמיי' והן בחי' סתים וכן האותיות דתורה הקדומה כו' שמתקשרא' בעצמות א"ס ב"ה סדכ"ס כו', וע"כ גם בריא' אותן הנשמות בגופים למטה שהן ת"ר אלף שעמדו במ"ת כו' נעשים בחי' כלים פנימי' לקבלת אותיות התורה די' הדברות בבחי' גילוי אור בדבור בפה כו' גם לדורות הבאים עד ימוהמ"ש, שכנ"י הן בחי' כלים ממש בבחי' אדם לקבלת התומ"צ שנק' מצות ה' ממש כמו שאו' אשר קדשנו במצותיו ממש כו' בבחי' ביטול פנימי מיש לאין כו', שאין זה הכח דכלים בזולתם כלל לפי שבאור פניך ממש נתת לנו תורת חיים כו' ואנו או' נותן התורה לשון הוה לפי שדבריו חיים וקיימים וכמאמר מה להלן באימה כו' (וזהו אז ראה ויספרה בספר וסופר כו' כנ"ל).
266 ת"ר אלף שעמדו במ"ת : ראה שבת פח, א. לקמן פ' תרומה שיא, ד הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ שכ"ז הוא בבחי' התיקון דח"ע דתש"מ בבחי' ההתכללות דחו"ג כמו שירד בה"ס בהתכללו' זו באנכי כו' כמ"ש מימינו אש דת כו', אבל עיקר שלימות דח"ע זו בהתכללות הי' בהתלבשות במ"ע ול"ת למטה בפו"מ דוקא מטעם הנ"ל, וזהו פי' בראשית בשביל התורה שנק' כו' בשביל תורה שלמטה דוקא ובשביל ישראל שמקיימי' התו"מ בפו"מ כמא' תנאי הי' כו' וד"ל.
350 תנאי הי' : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
והנה יובן כ"ז בעבודת ה' במה שא' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, דהנה ידוע מ"ש תוכן רוחות ותוכן לבות [ש]הרוח הוא רוח חכמה ובינה שבמוח שיש לכאו"א אופן מדרגתו בשכלו והשגה שבשכל והשגה אלקית להשיג ולהכיר את בוראו כחו"ח לפוש"ד דוקא כמ"ש בזהר, וז"ש נודע בשערים בעלה בענין תרעין עילאין שהן חמשים שע"ב ונק' שער [ע]"ש לשון שיעור דמשער בשכלו והשגתו דוקא והוא לפי אופן מדריגת שרש נשמתו למעלה וכ"א יש לו שכל והשגה מיוחד[ת] נבדל משכל והשגת זולתו, וכמו שאנו רואים בחוש שיש שכל שמתפעל משכל והשגה [אלקי'] זה דוקא וזה יתפעל מהשגת שכל אחר לפי שאין כל הדיעות שוות להיות שיש לכ"א מדריג' שלו בפ"ע וזהו תוכן רוחות ה', כי נו"ר חלק אלוה הוא כמ"ש נשמת שדי תבינם וכ' אכן רוח הוא באנוש, כי רוח האדם העולה למעלה, וכמו במ"ת שהי' ס' רבוא מיני דיעות והשגות באלקות, לפי שכללו[תם הוא] ע' נפש דיעקב שמתחלקים לס"ר ע"י [התחלקות ה]מדות כנ"ל בענין צבאות הוי' כו' וע"כ מ"ש ס"ר מיני דיעות והשגות לפי מספר [ההתחלקות] דס"ר ניצוצי' ומס"ר הללו מסתעפים ענפים פרטים בכל דור ודור עד שיש לכ"א מישראל דעת והשגה לפום שעו"ד כו'.
466 במ"ת שהי' ס' רבוא : ראה שבת פח, א. לעיל הערה 434.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
השמים פרשתי אתכם נאום ה' (שאם היו כולם קבוצים יחד נק' עם בפ"ע ויש להם התגברות כח מצ"ע כי הם כמו ציור אדם שלם ברמ"ח אברים שכ"א עוזר לזה בשיתוף כולם ביחד) (כדוגמא דדור הפלגה שא' ונעשה לנו שם אדם כו' (וע"כ פזרן כמ"ש במ"א), וזהו עיקר מעלת קיבוץ גליות שיהיו כולם יחד ש[י]אור אחדות ה' בהם בציור קומה דאדם שבצלם אלקים, כמו במ"ת שהיו ת"ר אלף כ"א כאיש א' ממש כמ"ש ויחן ישראל כו'.
542 במ"ת שהיו ת"ר אלף : ראה שבת פח, א. לקמן פ' תרומה שיא, ד הערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בדף זה
אך תחלה היו כנ"י בגלות מצרים בבחי' עיבור והעלם דקטנות דנה"י שהוא אוי"ר המסותרת הנ"ל, ובחי' לידה דנש"י שנפקחו עיניהם כו' שזהו בחי' היניקה דחלב עד שהיו מוכנים לקבלת התורה פב"פ שזהו בחי' שלימות דיניקה זאת, והוא כמו השגות פנימית התורה בימות המשיח, שהרי עכ"ד פרחה נשמתן כו' ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמעו בביטול במציאו' ממש ונמשך להם ב' כתרים כו'.
419 ונמשך להם ב' כתרים : שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
הוא במדות שבחכ' שבראש שנמשך למדות שבלב ומו"ד שהן ו' מדות כלול[י'] כל א' מק' אלף ומתחלקי' לאין שיעור כמו יוסף ה' עליכם כו', כמו נשמות שבכל הדורות שנמשכי' מת"ר אלף נשמו' שבמ"ת כידוע.
604 מת"ר אלף נשמו' שבמ"ת : ראה שבת פח, א. לקמן פ' תרומה שיא, ד הערה 33. תניא פל"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ו ס"ע קצ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בדף זה
וישראל שעמדו בהר סיני כאיש א' הרי היו ס"ר נשמות בגופים שהשגתם ומדות שלהם מצומצם מאד כערך הקטן ששכלו ומדותיו קטנים מאד אע"פ שנק' ג"כ אדם כי בצלם אלקים עשה כו', אבל אין ערך כלל ביניהם, ועכ"ז דיבר ה'
33 וישראל. . בהר סיני. . ס"ר : ראה בא יב, לז. מכילתא יתרו יט, יא. ב"ר פ"ע, ט. שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע במ"ש כל הנקרא בשמי שהוא שם מ"ה לכבודי בראתיו כו' אף עשיתיו לרבותא דסוף מעשה עלה במח' תחלה כידוע שהרי ע"י שאמרו ישראל נעשה הי' ענין
205 ע"י שאמרו ישראל נעשה : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
ולכך ס"ר נש"י היו ראוים לקבלת התורה פנים בפנים שלא הי' זה באבות דכתי' בהם ושמי הוי' לא נודעתי להם שהן תומ"צ בגשמיות שניתן לס"ר נש"י במ"ת שלמעלה מן המצות ברוחניות דיחו"ע דאצי' שקיימו האבות כו'.
412 ס"ר נש"י. . לקבלת התורה : ראה שבת פח, א. הנסמן לעיל פ' תרומה שיא, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו כל ענין החכ' בראש שנתלבשה וירדה למטה לברר לעה"ד בין טו"ר אעפ"י שעצמות החכמה דתורה היא מעה"ח שלמעלה מעה"ד אבל ירדה בחכמה שבה לתקן ולברר החסרון שנעשה באו"כ מצד השבירה דכלים דתהו כו', וזהו שתנאי הי' כו' שהעיקר דתיקון זה בחכמה דתורה הי' במ"ת שהאיר ה' בחכ' דתורה למטה ממש בא' אנכי ולא כו' שהן חו"ג דמ"ע ול"ת בכלל
1017 שתנאי הי' : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צו, ב
מקור מפורש
בדף זה
מוגבל כלל דהיינו שלא יוגבלו בשכל וטעם כלל כו' והנמשל מכל זה יובן במ"ש בהעברה שני' בנהר פרת והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים דוקא דהנה שבע' נחלים אלה הן ז' מדות שבבינה דאצי' שכלולים בנ' שערי בינה דמ"ט שערים הן זפ"ז והן כמו מדות שבשכל והשגה הנ"ל שמוגבלים הם לפי ערך כח המולידם ושרשם הראשון הוא באור אבא שמשפיע לאימא עילא' בחי' בינה אם הבנים כנ"ל ומבואר למעל' בעיקר ענין העבר' זו בנהר שיוצא מעדן שהוא להיות גלוי ההעלם והכיסוי שלא יכסה ויעלים בחי' ההשגה וטעם לפנימי' ועצמות כו' ע"כ כאשר העביר בנהר זה הכהו לז' נחלים היינו לז' מדו' שבבינה שלא יעלימו ויסתירו עוד כמו שהן בהשגת שכל והיינו מצד שהאיר מאור הנעל' וסתום דעדן סתימאה הנ"ל שהוא למעלה הרב' מבחי' החכמ' שנק' אין ליש כנ"ל ושם הז' מדות הן בבחי' אור א"ס ממש שמאיר בפנימי' התענוג ורצון כו' וכמבואר למעל' שזהו כל עיקר מעלת העברה שניה בנהר דבינ' מה שהוא גלוי כל אורו' הסתומים ביותר בפנימי' ועצמו' המאציל כו' שיבואו לגלוי כו' ולכך הכהו לז' נחלים ובז' נחלים העבירם ביבשה ברגל בלי לבוש מסתיר כלל וכלל והן בחי' ז' מדות דע"י וא"א כו' בלא התלבשות בחו"ב כלל וד"ל וזהו ישכיל כו' ירום ונשא וגבה ג' מדות חג"ת דאבות כנ"ל אבל הכל במדות שבעצמות אא"ס שבפנימית ע"י וא"א כנ"ל וע"כ אמר מאד היפוך אותיות אדם דאדם גי' מ"ה הוא שרש התהוות מציאו' המדות מחכמ' לבינה כנ"ל וכמ"ש מה שמו כו' אבל למעלה מבחי' אדם היינו למעלה מבחי' חכמה דשם מ"ה להוליד מדות דאדם כו' והוא פנימית ועצמות אור א"ס שבכתר והיינו בחי' פנימי' ועצמות דחכמה בראיה והסתכלות העצמיו' הנ"ל וזהו נק' מאד בהיפך אדם שהו' בלי גבול כלל כי א"א שיבואו בגבול דחו"ב כנ"ל והיינו פנימית התור' שיקבלו ע"י משיח שנא' בה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים כו' דלא יכילנה ארץ וים עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא כו' אפי' ים העליון שהוא נהר שיוצא מעדן שמשוטט בלי הפסק כלל כנ"ל אבל הנהר עצמו מכסה על מקורו ובהעברה בנהר שיופסק ויוסר הכיסוי דנהר שהוא השגה דבינה אז דוקא יתגלה פנימית התורה שהיא בלי שיעור ומדה כלל ומכ"ש שלא יכילנה ים התחתון שהוא הדיבור שיש לו הפסק כנ"ל וכמ"ש דוד נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אגידה ואדברה עצמו מספר כו' וד"ל אך בקי"ס שהי' בבחי' הדבור נקרע לי"ב גזרים דוקא לפי שבדבור נמשכו המדות חג"ת שבלב להתחלקות ששה בכפליים נגד י"ב שבטים י"ב ג"א בעלמא דדכורא ויב"ש בעלמא דנוק' כמ"ש ששם עלו שבטים כו' כנ"ל מפני שהוא בשביל התורה הנגלית דוקא שיבא לגלוי בת"ר אלף נש"י למטה לשמור ולעשות צריך לקרוע לי"ב דוקא משא"כ בעלי' המל' כנ"י בהעבר' שניה בנהר דבינה עילאה הרי עולין למקורן ושרשן שלמעל' מחו"ב שנקרא או"א דהיינו למדות שבע"י שהן ז' נחלים עליונים והן הנק' ימי קדם כמ"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כמ"ש במ"א וד"ל:
19 בת"ר אלף נש"י : ראה שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב
מקור מפורש
בדף זה
הן אמת ניתן לכתוב ולהודיע מודעא רבא לאורייתא , זו תורת אמת מתמים דעים כבוד א"א מו"ר נבג"מ, שניתן לדפוס כפי הסדר בסידור הנדפס כעת.
1419 מודעא רב א לאורי י תא: ע"פ שבת פח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
מקור מפורש
בדף זה
אך כ"ז אינו תכלית המכוון של מצות, רק שהיא הכוונה דמצות בצ"ג להוסיף אורות באצי' ובבינונים לברר הנר"ן, אבל תכלית המכוון של מצות שיהי' כעבודת עבד בלי כוונה, דכשעובד בכוונה בצ"ג להוסיף אורות באצי' ובינונים לברר הנר"ן ה"ז שמשיג (בפ"א דמצוה שהוא ברצון ובחירה כמו מי שהוא משכיל ומשיג) אשר קרבת אלקים לו טוב ה"ז כוונה, ועיקר המצות הוא שיהי' בעבודת עבד וכמ"ש כי לי בנ"י עבדים עבדי הם, כי לי קאי על אוא"ס עצומ"ה כאדם האומר כי לי שמורה על עצמותו, וכדי שיבוא לבחי' לי הוא ע"י עבדים, עבדי הם, ע"י בחי' עבודת עבד בלא טעם, דשר הולך אחר הכוונה אבל עבד עושה כמו שאמרו לו בלי טעם כלל, והוא משלים הרצון, וזהו"ע הקדמות נעשה לנשמע, נשמע הם הרצונות פרטים ונעשה הוא ביטול הרצון לגמרי, דמ"ש נשמע ה"ה הרצונות פרטים וה"ז כמו כוונות המצות אבל נעשה הוא שמבטל א"ע מכל וכל, וכל מה שיאמר לו עשה אפי' אם יהי' או' לחטוב עצים היינו מקיימים כמו הנחת תפילין, רק שהציווי הי' להניח תפילין, וזהו"ע קבלת עול מ"ש ועי"ז אתכפי' סט"א ואסתלק יקרא דקוב"ה בכולא עלמין, וזהו בטל רצונך מפני רצונו שיהי'
66 הקדמות נעשה לנשמע : שבת פח, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רח. ש"א נט, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסא. סה"מ תרכ"ט ע' רנג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בדף זה
וזהו סוף דבר, דהנה בברכת ק"ש אנו מבקשים ותן בלבינו בינה להבין, ונודע כי פי' בינה להבין דבר מתוך דבר, תוך דבר הוא ממכ"ע, ודבר הוא בחי' סוכ"ע, וזהו סוף הוא שיתגלה בחי' דבר הוא בחי' סוכ"ע, וז"ע כל עבודת האדם בירידת הנשמה בגוף שיומשך ע"י עבודתו בחי' זה שנת"ל כו', ואיך יהי' גילוי ד"ז הוא ע"י ואת מצותיו שמור, שהם הזריעה כמ"ש ברבות זרע הקב"ה כנ"ל, והזריעה היא באדם ואיך יהי' האדם כלי לזה זהו ע"י קבעומ"ש שזה"ע את האלקים ירא כו' קדימת שמע שהוא כענין הקדמת נעשה דוקא כו'.
166 הקדמת נעשה : שבת פח, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רח. ש"א נט, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רסא. סה"מ תרכ"ט ע' רנג. תר"ם ח"ב ע' תתלג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר