45

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מלובש בטבע. מכך רואים שהנס הוא ממקור כה נעלה, שמפני מעלתו הוא יכול לרדת למטה ביותר, עד כדי "התלבשות" בטבע, כחבית מלאה יין, אשר מפני שהיין שבה כה רב, הוא נשפך ממנה גם החוצה.

ובכך הוא מבאר את מאמר חז"ל40 "הנביאים והכתובים עתידים להיבטל, ומגילת אסתר והלכות אין עתידין ליבטל" – כי שורש נס פורים, המסופר במגילת אסתר, הוא בדרגה נעלית ביותר, שמשום כך היה הנס מלובש בטבע41.

ובהמשך לכך מופיע שם (ב"תוספת " ביאור על פסוק יביאו לבוש מלכות") ההסבר על אור הקו המגיע "על פי צמצום ומקום פנוי". שכיון שאור הקו בקע את הצמצום, הרי זאת הוכחה שיש לו תוקף עצום42, ויש לו בכך יתרון לעומת האור שהיה ממלא מקום החלל לפני הצמצום, בדומה להסבר הראשון על "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", שמפני שהענין של "נדדה שנת המלך" מצביע על גילוי אור מדרגה נעלית ביותר, לכן הוא חודר גם להעלם של "בלילה ההוא".

אך במאמר "חייב אינש לבסומי בפוריא"43 מדובר על ענין עמוק יותר במעלת הפורים44: המעלה ב"הדור קבלוה בימי אחשורוש" לעומת הקדמת נעשה לנשמע בזמן מתן תורה45 היא, שהקדמת נעשה לנשמע נבעה מגילוי אור מלמעלה, ואילו "הדור קבלוה בימי אחשורוש" היה באופן של "אתערותא דלתתא מצד עצמם".

וכיון שה"אתערותא דלתתא" נבעה מהמצב של "הסתר אסתיר" של בני ישראל, וזה עורר אצלם את "קבלוה" הנעלה אף ממתן תורה, מובן, שההסתר עצמו הפך לאור, כהסבר השני על

בלילה ההוא נדדה שנת המלך", שההסתר עצמו גרם והפך לאור.

ולכן, כאשר מוסבר בסוף מאמר זה הענין של "מגילת אסתר לא תיבטל", מבואר, שזאת מפני המעלה שבהסתר שבמגילה, שמהסתר זה נובע, על ידי קריאת המגילה, גילוי עצמותו ית'46 – הנעלה מן השמות.

הערות

  1. 40. ירושלמי מגילה פ"א, ה"ה. רמב"ם סוף הל' מגילה.
  2. 41. וכן ההלכות מלובשות בגשמיות (תו"א שם. וראה גם שם (צד, סע"ב), שגם בהם ישנו המשל ד"צבי").
  3. 42. ראה עד"ז סדור רלב, ב. רנח, א. וראה גם לקו"ת פרשתנו ח, סע"ד ואילך.
  4. 43. תו"א צט, רע"א.
  5. 44. ראה לעיל ע' 22 ואילך, שזהו תוכן הענין דחייב לבסומי כו' עד דלא ידע.
  6. 45. שבת פח, א.
  7. 46. שלמעלה גם מבחי' האור שלא נגע בו הצמצום, שממנו נמשך הקו. וראה המשך באתי לגני תש"י פי"ג ואילך, שהתפשטות וגילוי האור – גם במדריגות היותר שפלות בתכלית, הוא מצד הענין ד"למטה מטה עד אין תכלית", שגם בשרשו הראשון הוא בגדר גילוי (שם פט"ז וי"ז). משא"כ שרש ההעלמות וההסתרים, הוא מבחי' "למעלה מעלה עד אין קץ" (שם פט"ו), בחי' "אוצר" שאינו בגדר גילוי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.