ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות*, ה'תשכ"ז
14
רשימה פרטית בלתי מוגה
ליל א' דחג השבועות
א. א' המסובים אמר שעכשיו יש אפשרות ללכת ל"כותל המערבי", והרבה יהודים מחו"ל מתכוננים לנסוע לאה"ק, ואם כ"ק אדמו"ר שליט"א יסע – יסעו עמו עשרת אלפים יהודים! ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: למה רק עשרת אלפים? – כשיבוא משיח, יסעו הרבה יותר!
* * *
ליל ב' דחג השבועות 3 * *
ב. הרש"ג הזכיר אודות המנהג דאמירת "תיקון" 4 , למרות מ"ש רבינו הזקן בשו"ע 5 ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כ"ק מו"ח אדמו"ר ואביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע היו אומרים כל ה"תיקון", ומסתמא נהג כן גם רבינו הזקן.
אצל רבינו הזקן הי' ענינים שהורה לרבים, ענינים שאמר רק לחסידים, וענינים שנהג בעצמו, ולא בתור הוראה לאחרים. ולדוגמא בנוגע לתפילין – שבשו"ע נזכר רק ע"ד הנחת ב' זוגות תפילין 6 , ואילו רבותינו נשיאינו נהגו להניח ד' זוגות תפילין 7 . ועד"ז בנדו"ד, שלמרות שבשו"ע כתב רבינו הזקן ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ", נהג בעצמו לומר "תיקון".
15
הרש"ג הזכיר אודות דברי הרה"צ מקאָמאַרנא 8 "שאין ללמוד כלל משניות בלילה הזה", באמרו, שבליובאַוויטש אחזו ממנו כו'.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כאשר הביאו את ספרו לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ועיין בו וראה שאומר להיפך מדברי רבינו הזקן, הוציא הספר מחדרו!
(והוסיף:) אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר היו ספריו מונחים על המדפים התחתונים.
ג. הרש"ג אמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר כבר שאביו (כ"ק הרלוי"צ ז"ל) הי' נוהג לומר "אקדמות" 9 . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בכלל אצל חסידי חב"ד לא נהגו לומר "אקדמות", וכך נדפס ב"היום יום" 10 – ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר – "אין אומרים אקדמות". אבל ביעקאַטרינאָסלאַוו נהגו לומר "אקדמות" (אבל לא מגילת רות, שרק מתנגדים נוהגין לקרותה, אבל לא חסידים, לא רק חסידי חב"ד. וכידוע גם מ"ש הרגצ'ובי 11 בענין זה 12 ).
כשהרש"ג שאל איך נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו בנוגע לאמירת "אקדמות", אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
פעם שאלו אצל הגאון הרגצ'ובי איזה תפילין הוא מניח – רש"י או ר"ת, באמרו, שבדרך כלל מניחים שתיהם בגלל הספק, אבל הרגצ'ובי בודאי יודע מי מהם צודק... והשיב הרגצ'ובי להשואל: פּעטאַח! כששואלים אותי דבר הלכה – הנני חייב להשיב, אבל כששואלים אותי בנוגע להנהגה שלי – אינני חייב להשיב.
ד. א' המסובים סיפר שבליובאַוויטש היתה נערכת "חזרה" על המאמר, וכשהאיר היום, היו מפסיקים באמצע ה"חזרה" כדי לומר ברכות השחר1. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ומה עם סעודת יו"ט? והשיב: שלא אכלו סעודת יו"ט...
* * *
16
יום ב' דחג השבועות
ה. [הרש"ג סיפר בהתפעלות שאומרים שמאה אלף יהודים הניחו תפילין בעקבות דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א 13 . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: רק מאה אלף?!... ואמר הרש"ג: כוונתי היתה שמלבד אלה שמניחים תפילין תמיד, ניתוספו עוד מאה אלף יהודים!].
כ"ק אדמו"ר שליט"א : קיבלתי מכתב 14 חריף בקשר למה שדברתי10 ע"ד ההשתדלות בהנחת תפילין כדי לפעול הענין דאריכות ימים 15 , והענין ד"ויראו ממך" 16 – היתכן להניח תפילין בשביל מטרה זו, היפך דברי הרמב"ם 17 וכו' 18 . ובכן, ידובר על זה בהתוועדות הערב, בתור השתתפות בה"כינוס תורה" 19 .
ו. הרש"ג : אנשים שואלים כיצד לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א על עצמו את האחריות להורות שיהודים לא יצאו מארץ ישראל 20 .
כ"ק אדמו"ר שליט"א : הרי זה לאו מדאורייתא – "אל ירך לבבכם גו'" 21 (אלא שלא רציתי לצאת בפרהסיא עם ענין של איסור).
א' המסובים אמר, שבכל העיתונים כותבים אודות כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא הניח לעזוב את ארץ ישראל, ומשבחים אותו על כך. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אומרים שבדבר זה כיוונתי יפה.
[א' המסובים אמר שהאדמו"ר מקלויזנבורג עזב את א"י והגיע לכאן. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אי אפשר לבוא אליו בטענות ולהתווכח כו', לאחרי שכבר איבד ל"ע אחד עשר ילדים כו'].
ז. א' המסובים שאל: כיון שישראל אמרו "נעשה ונשמע" 22 , למה הוצרך להיות הענין ד"כפה 23 עליהם הר כגיגית"? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: זוהי שאלת התוספות 24 .
17
וי"ל בביאור הדברים (נוסף על המבואר בתוס'), שעד כמה שהבן רוצה שיתן לו אביו – רוצה האב ליתן לו יותר. ועד"ז בנדו"ד: אף שבנ"י אמרו נעשה ונשמע, הי' זה רק לפי רצונם כו', ולא לפי מה שהקב"ה רצה לתת להם 25 .
______ ● ______
הערות
- 3. **) ראה גם לקמן ע' 42 הערה 127 (לחוזרים מה"תהלוכה" בליל זה).
- 4. ראה גם ר"ד לילות חג השבועות (בעת הסעודות) דאשתקד ס"ג (תו"מ חמ"ז ע' 5). וש"נ.
- 5. או"ח סתצ"ד ס"ג.
- 6. ראה שם סל"ד ס"ד. וש"נ.
- 7. ראה תו"מ – רשימת היומן ע' קצב. ע' רצו. ע' רצט.
- 8. זהר חי להקדמת הזהר ה, ב (לה, ב).
- 9. ראה גם ר"ד הנ"ל ס"ה (תו"מ שם ע' 6). וש"נ.
- 10. ו סיון.
- 11. שו"ת צפע"נ (דווינסק) ח"ב סוס"ח. וראה גם ר"ד הנ"ל ס"ו (תו"מ שם ע' 7).
- 12. א' המסובים אמר שיש נוהגים לקרוא מגלת רות ללא ברכה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאם קורין מתוך מגילה, חייבים לברך (ראה "מועדים בהלכה" (לרש"י זוין) שבועות רפ"ד. וש"נ).
- 13. שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון סי"ב (תו"מ חמ"ט ס"ע 433 ואילך).
- 14. ראה גם "צדי"ק למלך" ח"ז ע' 357.
- 15. מנחות מד, סע"א ואילך.
- 16. תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
- 17. הל' מזוזה פ"ה ה"ד.
- 18. א' המסובים אמר, שזוהי חוצפה מצד כותב המכתב כו'. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אדרבה, הוא שאל בעדינות, תוך כדי התנצלות, ששאל מישהו, והלה יעץ לו שישאל אצלי.
- 19. ראה שיחת יום ב' דחה"ש סמ"א (לקמן ע' 67 ואילך). וש"נ.
- 20. ערב מלחמת ששת הימים – ראה מברקים מי"ד אייר שנה זו (אג"ק חכ"ד ע' שלב ואילך).
- 21. פ' שופטים כ, ג. וראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ז.
- 22. משפטים כד, ז.
- 23. שבת פח, א.
- 24. שם – ד"ה כפה.
- 25. ראה גם לקו"ש חל"ו ס"ע 14 ואילך. ועוד.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ה׳:ד׳ - הטקסט מספריא
מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ז׳ - הטקסט מספריא
אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת הרשות ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה ומושחין אותו בשמן המשחה וזהו הנקרא משוח מלחמה.
שתי פעמים מדבר משוח מלחמה אל העם אחת בספר בעת שיוצאין קודם שיערכו המלחמה אומר לעם מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' כשישמע דבריו יחזור מעורכי המלחמה ואחת בעורכי המלחמה אומר אל תיראו ואל תחפזו.
עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם משוח מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו ואומר להם בלשון הקדש שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם עד כאן אומר משוח מלחמה וכהן אחר תחתיו משמיע אותו לכל העם בקול רם ואח"כ מדבר משוח מלחמה מי האיש אשר בנה בית חדש וגו' ומי האיש אשר נטע כרם וגו' ומי האיש אשר ארש וגו' עד כאן משוח מלחמה מדבר והשוטר משמיע לכל העם בקול רם ואחר כך מדבר השוטר מעצמו ואומר מי האיש הירא ורך הלבב ושוטר אחר משמיע לכל העם.
ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
אחד הבונה בית לישיבתו ואחד הבונה בית הבקר בית העצים בית האוצרות הואיל וראוי לדירה ואחר הבונה ואחד הלוקח ואחד שניתן לו במתנה או היורש הרי זה חוזר אבל הבונה [בית התבן] ובית שער אכסדרה ומרפסת או בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות או הגוזל בית הרי זה אינו חוזר.
אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת מיני מאכל אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב הברכה והרכבה שהיא חייבת בערלה אחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו במתנה אבל הנוטע ארבעה אילני מאכל או חמשה אילני סרק או שגזל כרם אינו חוזר עליו וכן כרם של שני שותפין אין חוזרין עליו.
אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה וכן אם נפלה לו יבמה אפילו חמשה אחים ומת אחד מהן כולן חוזרין קדש אשה מעכשיו ולאחר שנים עשר חדש ושלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו.
המחזיר את גרושתו והמארס אשה האסורה עליו כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין אינו חוזר.
כל אלו שחוזרין מעורכי המלחמה כששומעין את דברי הכהן חוזרין ומספקין מים ומזון לאחיהם שבצבא ומתקנין את הדרכים.
ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר ואין מטריחין אותם לשום דבר בעולם הבונה בית וחנכו והנושא ארוסתו או שייבם ומי שחלל כרמו אין יוצאין עד תום שנה שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח מפי הקבלה למדו שיהיה נקי שנה בין לבית שקנה בין לאשה שנשא בין לכרם שהתחיל לאכול פריו.
כל השנה אין מספק מים ומזון ולא מתקן דרך ולא שומר בחומה ולא נותן לפסי העיר ולא יעבור עליו שום דבר בעולם שנאמר לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר לעבור בשני לאוין לא לצרכי העיר ולא לצרכי הגדוד.
בנה בית והשכירו לאחרים והקדים לו שכרו הרי זה כמי שחנכו נתן לו שכרו לאחר שנים עשר חדש הרי הוא כמי שלא חנכו עד עתה.
בנה בית ונתן בו חפציו ינעל עליהם אם היה צריך לבטל על שמירתן הרי זה כמי שחנכו והתחיל לישב בו ואם אינן צריכין לישב ולשומרן הרי זה כמי שלא חנכו.
וכל הבונה בית או נוטע כרם בחוצה לארץ אינו חוזר עליהן.
מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו הרי זה כמי ששפך דמי הכל שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

