שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יז, כא
עס איז זיכער איבעריג צו אונטערשרייכן די גרויסקייט פון צדקה בכלל, און בפרט אַ צדקה וואָס איז פאַרבונדן מיט גמילות חסדים און טיילווייז אויך מיט חינוך בנות ישראל וואָס מיט דער צייט וועט יעדע איינע פון די תלמידות זיין די עקרת-הבית פון אַ אידישע היים און אַ אידישע משפחה, און טיילווייז אויך מיט מבצע תפילין וואָס, ווי די גמרא דערציילט, ווען אַ איד טוט אָן תפילין "שפּיגלט" עס זיך אָפּ אין די תפילין פון הקדוש ברוך הוא , וואו די פרשיות ריידן בשבחן של ישראל און דערמיט ווערט אַראָפּגעבראַכט ספּעציעלע ברכות און סגולות פאַר אידן.
5 די גמרא : ברכות ו, א. וראה גם לעיל חכ"ד אגרת ט'שסו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
2) הסכנה דמצפון תפתח גו' ר"ל – גדלה יותר מאז ובהרבה, אלא שאינו ענין להפחיד את בנ"י שליט"א – כ"א לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעש"ט שביד כאו"א – ובפרט מצוה המטלת יראה ופחד וכו'.
3 מצוה המטלת יראה ופחד : מצות תפילין , עלי' ארז"ל (ברכות ו, א. וש"נ) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך – אלו תפילין שבראש" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וסגולה מיוחדת במצות תפילין אשר כהודעת חז"ל כל עמי הארץ יראו ממך , ובכל זה תגרום נחת רוח אמיתי לאביך ה' יקום דמו, אשר מעולם האמת בו הוא נמצא משגיח בהנעשה את ילדיו, מתענג עונג רב בהנהגתם הטובה ושמח שמחה גדולה בראותו אשר הולכים הם מחיל אל חיל בתורתנו תורת אמת ומצותי'.
2 כהודעת חז"ל : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והרי זוהי סגולה מיוחדת דמצות תפילין , וככתוב (והועתק גם בסיום מכתבם) וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך , ותניא – אלו תפילין שבראש .
10 ותניא : ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (ופירשו חכמינו ז"ל שהכונה לתפילין ) ויראו ממך .
6 ופירשו חכמינו ז"ל : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ויהי רצון שתקבל עליך עול תורתנו תורת חיים ומצוותי' בשמחה ותקיימם מתוך בריאות ומנוחה כי יתן ה' שלום בארץ , וגדול זכות התורה והמצות להגן על הארץ ועמנו בכל מקום שהם ולהפיל אימתה ופחד על כל אויב וצר, וסגולה מיוחדת במצות תפילין אשר כהודעת חז"ל כל עמי הארץ יראו ממך ומביאה נצחון לאנשי המלחמה, ובכל זה תגרום נחת רוח אמיתי לאביך ה' יקום דמו, אשר מעולם האמת בו הוא נמצא משגיח בהנעשה את ילדיו, מתענג עונג רב בהנהגתם הטובה ושמח שמחה גדולה בראותו את אשר הולכים הם מחיל אל חיל בתורתנו תורת אמת ומצוותי'.
7 כהודעת חז"ל : ברכות ו, א. הלכות קטנות להרא"ש הל' תפילין סט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וראו כל עמי הארץ כי שם ה' (ופירשו חז"ל – אלו תפילין ) נקרא עליך ויראו ממך .
2 ופירשו חז"ל : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתנג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובפרט שעלי' נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך .
1 עלי' נאמר : תבוא כח, יו"ד. ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וסגולה מיוחדת במצות תפילין אשר כהודעת חז"ל כל עמי הארץ יראו ממך ומביאה נצחון לאנשי המלחמה,
3 כהודעת חז"ל : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ומסגולות מצות תפילין הרי גם זו אשר – בלשון הכתוב – "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .
5 בלשון הכתוב : תבוא כח, י. וראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'צו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ואמרו חכמינו ז"ל בפירוש הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך – אלו תפילין שבראש , זאת אומרת שקיום יעוד זה קשור במיוחד בקיום מצות תפילין .
5 ואמרו חכמינו ז"ל ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'צח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובפרט שעלי' נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , ובמקומו וסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו – שכל חבריו שליט"א יעשו ככה.
2 שעלי' נאמר תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וגדול זכות התורה והמצוות להגן על הארץ ועמנו בכל מקום שהם, ולהפיל אימתה ופחד על כל אויב וצר, וסגולה מיוחדת במצות תפילין אשר, כהודעת חז"ל, כל עמי הארץ יראו ממך ומביאה נצחון לאנשי המלחמה,
3 כהודעת חז"ל ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלקים נצב בעדת א-ל, ואמרו חכמינו ז"ל פירושו, שהקב"ה מצוי בבתי כנסיות.
9 ואמרו חכמינו ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רסד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובפרט שעלי' נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , ובמקומו ובסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו – שכל חבריו שליט"א יעשו ככה.
2 שעלי' נאמר תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שטז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אינו ברור כ"כ מה קשה לו, האם קושית מרע"ה "צדיק ורע לו" או זו שרש"י מתרץ שמא יגרום החטא (פ' וישלח).
2 אינו ברור במכתבו: מאד פלא בעיני מאמר הגמ' (סוטה יב, א. שם יג, רע"א) שעמרם גדול הדור הי', ובעת שנתקיימה נבואתה של מרים עמד אבי' ונשקה על ראשה, ובשעה שהיו צריכים להשליך אותו ליאור עמד וטפח על ראשה, ומבאר המהרש"א בזה בפירוש הראשון שמתוך יאוש עשה כזאת. והדבר תמוה ביותר, מאמר חז"ל לפום גמלא שיחנא הוא גם באותה גמרא (יג, ב), עאכו"כ ובפרט שעמרם גדול הדור הי', ואיך בא אליו מעשה כזה?!
ועד"ז אליהו בשעה שברח מאיזבל ג"כ ביקש מהקב"ה שמחמת היסורים וטרדותיו נוח לו שימות (מלכים-א יט, ד)?!
גם לא הבנתי מעשה דאלישע בעל כנפיים הנזכר בגמ' אחרת (שבת מט, א), כשגזרו לא להניח תפילין ואלישע כן הניח, וראה אותו קסדור א', דהגם דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , ודרש ר"א הגדול (ברכות ו, א) אלו תפילין שבראש , הנה במקום שהקסדור יברח מאלישע, נהפך הסדר ואלישע ברח מהקסדור?!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז.
13 תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
ג' תמוז יום היציאה מבית האסורים (א' פ' בלק, תרפ"ז).
וכנהוג לקשר ראה קונטרס ביקור שיקאגא ע' ז (ס' השיחות תש"ב ע' 29).
וכהוראת הכתוב מיכה ו, ה .
עמי זכר נא ראה זח"ג ר"פ בחוקותי.
נושא משלו ראה ב"ר (מד, ו) י' לשונות נקראת נבואה כו' משל כו'. ולהעיר מתו"א ר"פ לך. ל"ת להאריז"ל ר"פ בלק. אוה"ת להצ"צ עה"פ ולא קם נביא.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. ראה במדב"ר עה"פ. ביאוה"ז עה"פ. באוה"ת שם.
וירושה . . בנפשותינו ראה תניא פי"ח ואילך וספל"ח.
שעושה . . בעולם ראה ברכות ו, סע"א. וראה ד"ה את ה' האמרת (אוה"ת להצ"צ תבוא).
מי . . ישראל בלק כג, יו"ד.
ומתנהגים כיאות וכפי' השני באותה התיבה "עפר" – מצות שהן מקיימים בעפר.
כל . . יכונה מכתב בעל השמחה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים ה'תש"ח ע' רסג).
וכפירוש רש"י חוקת (כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו ) שלבו הוא לב כל קהל ישראל . ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל קהל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנן התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז מצוה שבגופו.
בכל אחד ואחת . . על אחת כמה וכמה עיין תניא פ"ב.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תנז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וגדול זכות התורה והמצות להגן על הארץ ועל עמנו בכל מקום שהם, ולהפיל אימתה ופחד על כל אויב וצר, וסגולה מיוחדת במצות תפילין אשר כהודעת חז"ל כל עמי הארץ יראו ממך ,
6 כהודעת חז"ל ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובודאי מדייק ככל הדרוש במצות תפלין, ובפרט שעלי' נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , ובמקומו ובסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו שכל חבריו שליט"א יעשו ככה.
5 שעלי' נאמר תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וסגולה מיוחדת במצוות תפילין אשר כהודעת חכמינו ז"ל כל עמי הארץ ייראו ממך ומביאה נצחון לאנשי הצבא,
7 כהודעת חכמינו ז"ל ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
שנאמר ומי כעמך ישראל גו' - שזהו שבחן של ישראל (ברכות ו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ב) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך כו' אלו תפילין שבראש" (ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
על שם שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עליו ויראים ממנו כמו דאמרינן לקמן וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך גו' אלו תפלין שבראש" ], ומ"מ לא כתב הרמב"ם שה"אות" והעדות גורמים דינים מיוחדים בישיבה לפני התפילין .
22 מנחות לה, ב. ברכות ו, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
[ויש להוסיף ביאור בזה שכל המצות כולן נקראות "דרכיו" של הקב"ה, שאין זה רק מפני שהקב"ה ציווה אותנו ללכת בהן, אלא שהן הדרכים שהוא ית' הולך בהם, כמרז"ל עה"פ מגיד דבריו ליעקב גו', שהקב"ה מקיים כביכול כל המצות, "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור" (וכדאיתא בגמ' ש"הקב"ה מניח תפילין" , "הקב"ה מתפלל" ועוד), ולכן, הרי המצות כולן הן "דרכיו" של מקום.
13 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו , ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ , ישראל הן התפילין של הקב"ה, בתפילין מצויים תפילין של יד ותפילין של ראש, שניהם – מצוה, ומחוייבים בברכה – ברכה אחת או שתים כהדעות השונות שבזה – והנחת תפילין של יד קודמת להנחת תפילין של ראש.
32 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכשיש את הדעה הנכונה, "חרות מטפשא", אפשר לכוין את התפילין – שעבוד המוח והלב לאלקות, עד שאפילו עמי הארץ (שבתוך האדם וגם אלו הנמצאים בחלקו בעולם) יראו ממך .
12 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יג
לגבי קרבנות בגשמיות, פשוט שהם קשורים במקום המשכן ומקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות", וכן אחר כך כש"באו לירושלים" היה אסור להקריב קרבנות במקום אחר מלבד בבית המקדש; ואפילו קרבנות ברוחניות – תפילה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא" שמחמת פיזור הנפש אי אפשר לכוון שם כראוי וכיוצא בזה) – מכל מקום נקרא בית המקדש לעולם "וזה שער השמים", שם הוא המקום דרכו עוברות התפילות תמיד, שלכן צריך להתפלל עם הפנים לארץ ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ ישראל עצמו, עם הפנים לירושלים, ובירושלים עצמו – למקום המקדש.
13 שו"ע אדמוה"ז סי' צד, א. ואפילו מחוץ לביהמ"ק התפלה אינה נשמעת אלא בביהכנ"ס (ברכות ו, א. שו"ע סי' צ), שהיא מקדש מעט (מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
גם לגויים יש מועדים משלהם, של חרות וכיו"ב; כך גם מילה – יש גויים רבים המלים עצמם (לשם בריאות); וכן הוא גם בנוגע לתפלין – כשם שיהודים מניחים תפלין לציין שהם שייכים להקב"ה (כמאמר הגמרא, שעל ידי הנחת תפלין רואים "כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" ), כך גם נוהגים עמים שונים, להבדיל, לשאת על עצמם סימן מסויים, כדי שיכירו לאיזה אומה או שבט הם שייכים.
4 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובמיוחד שבמצב הנוכחי אין זו רק צדקה ברוחניות, אלא אף צדקה בגשמיות, כי כל הוספה בהנחת תפלין מוסיפה ב"ויראו ממך" וב"וטרף זרוע אף קדקוד", שבזכות הנחת תפלין יפול פחד על כל שונאי ישראל , והיהודים ינצחו.
49 ברכות ו, א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 271 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
תפילין של ראש צריכים להיות מגולים כדי להביא לידי "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .
28 תבא כח, יוד. ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
4 שלש . , התורה: פיה"מ אבות פ"ד מי"ג (כן הוא בחלוקת המשניות בסידור אוה"ז). -- ראה המשך תער"ב בתחלתו ששלש אלה הם בג' קווין ובד"ה קדוש אתה (המשך תרס"ו) שהם כתרים דכל סדר ההשתל/ -- במשנה מסים : וכתר שם טוב, ויל שוהו וגוי קדוש, וכפי' המכילתא : שנאמר ומי כעמך ישראל גו' -- שזהו שבחן של ישראל (ברכות ו, א), ולא הובא בש"ס שבת, כמו שלא נכנס במנין במשנה אבות. ורמזו אדה"ז בהוספת תיבת ,וגו * אף שאינה בש"ס. ואכמ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך – אלו תפלין שבראש" , שעל ידי ש"עמי הארץ"
31 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
7 תפלין : דע"י תש"ר ויראו ממך (ברכות ו, סע"א), ותש"ר זקוקה ל(הקדמת) תש"י (מנחות לו, סע*א). וראה תורת הבעש"ט על מרז"ל תפלין דמארי עלמא (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 133).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
אך למרות זאת אין זה דומה כלל לענין של "ישראל אשר בך אתפאר" – ובלשון חז"ל, שה' אומר "אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם" – שהרי עם ישראל הוא מטרת הבריאה כולה, כפי שהוסבר לעיל.
38 ברכות ו, סע"א. וש"נ. וראה ד"ה את ה' האמרת (אוה"ת תבא ע' תתרסח ואילך. תתרעט ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בתפילין שלמעלה רומזות תפילין "של יד" לעבודת האנשים הפשוטים, ותפילין "של ראש" לעבודת בעלי התורה.
42 שתוכנם שבחייהו דישראל (ברכות ו, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ועל ידי העבודה באופן של "אחת" – ממשיכים בעולם ענין של "אחד" – "כמאמר תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ..
44 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
0 שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת (ברכות ו, א. רמב"ם הל' תפלה רפ"ח), והקב"ה מצוי בבית הכנסת (ברכות שם. ירושלמי שם פ"ה ה"א (וראה אוה"ת שבת שובה ע' א'תעה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
דהנה, כשיש חסרון למטה יש גם חסרון למעלה, כמארז"ל בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי [ויש לבאר דיוק הלשון ראשי וזרועי דוקא, שראש וזרוע הם מקום הנחת התפילין , ואמרו חז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל גו', ולכן, כשישראל מצטערים אומר הקב"ה קלני מראשי קלני מזרועי דוקא], ולזה צ"ל התפלה על החסרון דלמעלה, וכאשר יתמלא החסרון שלמעלה, אזי במילא יתמלאגם החסרון למטה, דכיון שכללות החסרון למטה הוא מצד החסרון למעלה, לכן כשיתמלא החסרון שלמעלה יתמלא ממילא החסרון למטה.
42 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר תורה מהבעש"ט אודות הענין דאהבת ישראל גם לאנשים פשוטים:"תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו , ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ" .
14 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וענין זה חוזר וניעור בכל שנה, שבר"ה צריך להמשיך מלכותו ית' מחדש, כמארז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, ופירש רבנו הזקן שאמרו הוא מלשון והוי' האמירך היום , שהוא מלשון שבח, היינו שבר"ה צריך לשבח ולפאר ענין המלכות שעי"ז ממשיכים רצון ותענוג במלוכה.
11 תבוא כו, יח. וראה רש"י ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
משא"כ אצל אלה שלא חטפו (ולא נהנו מהחלה, וגם הי' להם עגמת-נפש) – הרי זה באופן ש"מעלה עליו הכתוב כו'", ו"הכתוב" עושה את הענין ללא פניות!...
114 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
דהנה, בענין קיום המצוות שלמעלה יש ב' ענינים, ענין א' הוא כמ"ש מגיד דבריו ליעקב גו', ואמרו רז"ל מה שהוא עושה הוא מצוה לבניו לעשות, והיינו שבתחילה ישנו קיום המצוות למעלה, שהקב"ה מניח תפילין ומצלי, ומבקר חולים ומנחם אבלים, ומה שהוא עושה הוא מצוה לבניו לעשות.
57 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמו כן כאשר הילד נעשה בר-מצוה, ומתחיל להניח תפילין – הרי למרות שעל תפילין נאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך" , כמארז"ל "אלו תפילין שבראש" , היינו, שכאשר ילד יהודי המניח תפילין הולך ברחוב, יש בכחו שגם הגדול שבגדולים מאומות העולם יפול לפניו – הרי בסופו של דבר, מסתירים את מקום התפילין בשיער, שלא יבחינו שמניח תפילין !...
52 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ע"י הנחת תפילין למטה פועלים הנחת תפילין למעלה, כפי שמצינו ש"הקב"ה מניח תפילין" :
59 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכדברי הגמרא על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי גו' ויראו ממך" , "אלו תפילין שבראש" .
17 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט, כא, כב
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדם המדובר פעם אודות הענינים שעליהם אמרו "מעלה עליו הכתוב כו'", שהם באופן נעלה יותר מכמו שעושה אותם בעצמו – כי, כאשר עושה בעצמו, אזי יכול להיות שעשייתו היא עם פניות כו', אבל כאשר "מעלה עליו הכתוב ", הרי זה בודאי בתכלית השלימות.
11 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועד שהפעולה היא אפילו על אינם-יהודים שנמצאים בבית – ע"ד מ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , כפישדרשו חז"ל בנוגע למצות תפילין , והרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – כדברי הרבי, שהשפחה שבבית יודעת שאין לה להרעיש בדפיקת הדלת, הדלת שבין הבית להחוץ, כיון שהחתן יושב ולומד תורה, והיינו, שאף שאין לה שייכות וידיעה כלל בענין זה, מ"מ, יש לה יראה שפועלת אצלה ביטול במציאות ("זי ווערט אויס מציאות פון טיר-קלאַפּערין"), כדי שיהודי יוכל ללמוד תורה במנוחה.
124 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועי"ז – "ויראו ממך" , כיון שגם אז "שם ה' נקרא עליך" , כדרשת חז"ל "אלו תפילין שבראש" – תפילין דייקא, שאסור להסיח דעתו מהם וצריך לזכור את ה"אזכרות" שבתוכם, שזהו"ע "פחד היהודים", ובמילא מתבטלים כל הקטרוגים והנסיונות כו' שבאים מצד הגוים.
163 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
תורה – גם הגויים מכירים ולומדים באופן שהם יודעים את גודל השכל שישנו בתורה, כמ"ש "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", שגם "לעיני העמים" התורה היא חכמה גדולה; יום-טוב – גם לגויים ישנם ימים-טובים של חירות וכיו"ב; וכן מילה – ישנם גויים רבים שמלים את עצמם (מצד בריאות); וכן בנוגע לתפילין – כשם שיהודים מניחים תפילין כדי להראות שהם שייכים להקב"ה (כדאיתא בגמרא שע"י הנחת תפילין רואים "כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" ), כך נוהגות אומות שונות, להבדיל, לשאת על עצמם סימן ידוע, כדי שיכירו לאיזו אומה או שבט שייכים הם.וא"כ אינו מובן:
10 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ואמר רבינו הזקן, שזהו מ"ש בגמרא על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , "אלו תפילין שבראש" , וכיון שראו את התפילין שבראש , לכן נפל פחד עליהם.
337 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכאשר ישנה ההבנה האמיתית, "חרותמטפשותא", אזי יכולים לכוון את התפילין – שעבוד המוח והלב לאלקות, ועד שאפילו עמי הארץ (שבו פנימה, וגם אלו שבחלקו בעולם) "יראו ממך" .
118 ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם , שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" .
46 ברכות ו, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וע"ד מ"ש "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", "מה שהוא עושה (שזהו הפירוש ד"דברי ו ", "חוקי ו ומשפטי ו ", שהוא בעצמו מקיימם, וכמארז"ל "הקב"ה מניח תפילין" ) הוא אומר לישראל לעשות", היינו, ש"הוא עושה" מהוה נתינת-כח "לישראל לעשות".
8 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אצל כל היהודים, גם אלה שהיו בעבר תחת השליטה של היו"ד השני ד"וייצר", היו"ד דיצה"ר (כנ"ל ס"ד) - גם אצלם יהי' "אורה ושמחה וששון ויקר", הן כפשוטו, והן כדרשת חז"ל "אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפילין" , עליהם נאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , "אלו תפילין שבראש" , היינו, שאפילו "כל עמי הארץ" רואים בגלוי שמתהלך יהודי שנקרא עליו שם ה' , כיון שניכר עליו ה"תפילין שבראש" - כפי שפירש רבינו הזקן הדיוק "תפילין ש ב ראש" (ולא על הראש), " אין קאפ".
203 ברכות ו, א. - "לפי שהן בגבהו של ראש ונראין ושייך בהו וראו , אבל תפילין של יד מכוסין, דכתיב לך לאות על ידך, ולא לאחרים לאות" (תוד"ה אלו - ברכות שם ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
– ואמר הצ"צ, שזהו מה שאמרו רז"ל על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , "אלו תפילין שבראש" .
225 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמו"כ צריך להיות נמשך גם בענין הדיבור (כפי' הב') – שזוהי הפעולה על הזולת, ע"י הדיבור עמו כו', ומה גם שבמצות תפילין מודגשת ביותר הפעולה על הזולת, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" , "אלו תפילין שבראש" , והיינו, שקיום מצות תפילין צריכה להיות באופן שגם הזולת ("כל עמי הארץ" ) רואה כו', ובלאה"כ אינו מקיים המצוה כו'.
599 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
("ששון זו מילה"); והסיבה לכך שזוכה ל"יקר" מגויי הארץ היא – בגלל ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (שנאמר בתפילין – "יקר אלו תפילין" ), ולכן נותנים לו יקר וגדולה.
273 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וענין זה צריך להיות לא רק בפנימיותו, אלא באופן ש"ראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך" , היינו, שאפילו אומות העולם צריכים לראות ששייך ל"זרע ברך הוי'" , וצריכים לראות זאת לא רק ב"תפילין שבראש" , במוח ולב, אלא גם בעקביים, והיינו, שגם כאשר עוסק בעובדין דחול, באמצעות העקביים (שהרי הכחות הנעלים הם באופן שמלכתחילה אין להם שייכות לארציות, אפילו לא באופן שיש דבר המפסיק ביניהם), הרי זה באופן שיש "מנעלים לרגליו", היינו, שהוא מובדל מהם, ועושה אותם רק בגלל היותו "אנוס על פי הדיבור" (כנ"ל סט"ו).
775 ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
קיום מצות תפילין בתכלית העילוי – ע"ד סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות רבינו הזקן, בעל הגאולה והשמחה, בעת שהביאו אותו לחקירה ודרישה ב"טיינע-סאָוועט", ששם נחקר ע"י הממשלה להחליט אם מגיע לו עונש מות, רח"ל, שכאשר נכנס לחדר בהיותו מעוטר בתפילין , הנה כל הפקידים שהיו נוכחים בחדר – אותם פקידים שהיו אמורים לחקור ולדרוש אותו – מי שישב לא הי' יכול לעמוד, ומי שעמד לא הי' יכול לישב, מרוב הפחד שנפל עליהם בשעה שהביטו על רבינו הזקן, וכאשר שאלו אח"כ את רבינו הזקן לפשר הדבר, השיב, שמקרא מלא דיבר הכתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , ודרשו בגמרא :
1231 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו גם מ"ש "רחבה מצוותך מאד", ומבואר באגה"ק דיוק הלשון "מצוותך", ולא "מצוותיך", לשון רבים, דקאי על "מצות הצדקה שהיא מצות ה' ממש, מה שהקב"ה בכבודו ובעצמו עושה תמיד כו'" – דלכאורה, הרי אמרו רז"ל שהקב"ה מניח תפילין ומתפלל, ועד"ז בנוגע לקיום כל המצוות?
1653 ראה ברכות ו, סע"א (תפילין ). ז, רע"א (תפלה). שמו"ר פ"ל, ט (מצוות). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כולה (המצוות שבתורה ) לתפילין" , שעי"ז "ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .
863 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
– כמו במצות תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), שבתפילין של בנ"י נאמרה מעלתו של הקב"ה, "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד , וכן שאר הפרשיות; ואילו בתפילין של הקב"ה נאמרה מעלתם של בנ"י, כדאיתא בגמרא :
1594 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וע"ד החילוק בין אכל בי' עשרה שכינתא שריא לאחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו , שדוקא בעשרה שהם נגד ע"ס דאצילות, שם שורה כללות האור שבע"ס דאצילות, וכמו"כ בספירות דאצילות גופא, שבאצילות שכל הע"ס הם בהתאחדות מאיר בהם עצם האור, שזהו האור העולה על כולנה שהוא בע"ס הגנוזות שכל הע"ס הם בהתאחדות ממש, וכמו"כ באצילות כל הע"ס הם באחדות, דוגמת בחי' עקודים , אע"פ שבאצילות יש עשר כלים ובעקודים הם בכלי אחד, משא"כ כשנמשך האור בבי"ע הרי זה רק כפי שהוא במדריגה פרטית.
140 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
קיבלתי מכתב חריף בקשר למה שדברתי10 ע"ד ההשתדלות בהנחת תפילין כדי לפעול הענין דאריכות ימים , והענין ד"ויראו ממך" – היתכן להניח תפילין בשביל מטרה זו, היפך דברי הרמב"ם וכו' .
16 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
המשך הביאור בענין הנחת תפילין בגלל הסגולה ד"כל המניח תפילין מאריך ימים" , והסגולה ד"וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך" (בהמשך להמדובר בחג השבועות בתור השתתפות ב"כינוס תורה") – נכלל בשיחת יום ב' דחג השבועות סל"ד ואילך .
447 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם" ), ולכן יש צורך לפעול את הענין ד"ויראו ממך" , ע"י הסגולה דקיום מצות תפילין .
558 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ואעפ"כ, הי' אז נס גלוי לעין כל , באופן ש"ראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך" , וסוכ"ס פעל הדבר שתהי' היציאה
824 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
למטה, כידוע שע"י מצות תפילין פועלים שיהי' הקב"ה מניח תפילין , שהו"ע המשכת המוחין מלמעלה למטה .
136 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא" , שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב ) – מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא תמיד "וזה שער השמים" , ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ-ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם" , ובארץ-ישראל גופא – כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש .
874 שו"ע אדה"ז שם רסצ"ד. ואפילו מחוץ לביהמ"ק התפלה אינה נשמעת אלא בביהכ"נ (ברכות ו, א. שו"ע שם ס"צ), שהיא " מקדש מעט" (יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אמנם, ע"פ הסדר בקדושה באופן ד"ילכו מחיל אל חיל" , ניתוסף בזה עוד יותר כאשר "מדברים בדברי תורה" – כדברי המשנה "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרוי'", וכפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ק הנ"ל, שאע"פ ש"אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו'" , אין זה בדומה כלל, באופן של ריחוק הערך, למעלת השראת השכינה שע"י עסק התורה בעשרה דוקא.
895 שם מ"ב. וראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובנוגע ליום הראשון – בטוחים כבר בהמשכה זו, כיון שיו"ט של ר"ה חל להיות בשבת, שאז "מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" , היינו, ש"הכתוב" פועל את כל ההמשכות , ובנדו"ד, עצם הענין דיום השבת, כמבואר בלקו"ת בדרוש יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת , ובהמשכים דר"ה שחל להיות בשבת .
1547 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כיון שמדובר אודות פעולת הענין ש"ראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך" , והענין דאריכות ימים – נשאלת השאלה:
545 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
א) בתחילת ההתעוררות עד"ז , הדגשתי בפירוש שהטעם לההתעוררות במיוחד ע"ד מצות הנחת תפילין , מיוסד הוא על דברי רז"ל "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך 210 ..
1578 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
זה ע"פ תורת הרב המגיד על מארז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו כו' ומי כעמך ישראל גו', דאיתא בכתבי האריז"ל תפילין נקראים מוחין, דפירוש מוחין (כאן) הוא תענוג.
173 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
והיינו, שעי"ז ש"ראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך" , "אלו תפילין שבראש" , אזי באים לקיום היעוד "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר".
388 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
תפילין , שלכן מביא בהמאמר הדוגמא ממצות תפילין , שע"י קיום מצות תפילין ממשיכים להיות הקב"ה מניח תפילין (כנ"ל), וגם כשמביא בהתחלת המאמר המד"ר דפ' משפטים שהקב"ה מקיים את כל המצוות, מביא הדוגמא מענין הקב"ה מניח תפילין .
572 ברכות ו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
"ויקר אלו תפילין – שהוא כבודן של ישראל , ע"ש כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , שחזרו לזה, כמ"ש כי נפל פחד מרדכי וגו'", והיינו, שעי"ז שמרדכי הניח תפילין , שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , "אלו תפילין שבראש" , אזי "נפל פחד מרדכי עליהם".
899 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועכצ"ל, שהכוונה ב" להראות (שנוח ומקובל לישראל כו')" לאלו שאינם יהודים היא – לאומות העולם , כפי שמצינו דוגמתו בעניני תומ"צ, כמו במצות תפילין , עלי' נאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , וכמו"כ בנוגע להשמחה דחג השבועות, שצריך "להראות" לאוה"ע ש"נוח ומקובל לישראל כו'".
175 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
דמכיון שתפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ , דקוב"ה משתבח בשבחייהו דישראל 61 – הרי בזה נוגע עוד יותר העבודה דישראל , הנחת תפילין דישראל .
1865 ברכות ו, א. יל"ש עה"פ ואתחנן ד, ז (רמז תתכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וענין זה קשור גם עם כללות ענין התפילין – שהרי ענין התפילין הוא המשכת מוחין למדות, כהפי' במארז"ל "הקב"ה מניח תפילין" , שקוב"ה קאי על בחי' ז"א, שזהו"ע המדות, ומניח תפילין הו"ע המשכת המוחין בכלל, ועד למוחין דאריך אנפין בפרט – שזהו כללות ענין המשכת המוחין במדות.
1888 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וממשיך לבאר מה שאמרו רז"ל תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ [וכמבואר גם בד"ה תפילין דמארי עלמא תרנ"ג (שאמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ביום הבר מצוה, ונמשכה אמירתו בשבעת ימי המשתה ), שתפילין נקראים פאר, כמ"ש פארך חבוש עליך, דקאי על תפילין , וכתיב ישראל אשר בך אתפאר,
1969 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כיון שמתקרבים לחודש אלול, שבו נמצא המלך בשדה, ומקבל את כל הבאים להקביל פניו בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם , הנה אע"פ שיכולים לגשת אל המלך באותם לבושים שבהם נמצאים בשדה באמצע העבודה, הרי צריך להראות שהוא מקבל פני המלך, וענין זה מתחיל עי"ז ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" , שזהו ענין התפילין .
2622 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולכן, הנה דוקא על מצות תפילין נאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" , "אלו תפילין שבראש" ,
1345 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובאופן ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (כדרשת חז"ל בנוגע למצות תפילין – "ויקר אלו תפילין" ), שאפילו האינם-יהודים שמסביבו מכירים שהולך "איש יהודי" ב"שושן הבירה", וממנים אותו בתור "משנה למלך אחשורוש" , כל זמן שנמצאים עדיין בגלות,
2160 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
לקשר זה עם המבואר בהמאמר בענין מ"ש נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, ודרשו חז"ל בימינו זו תורה , שנאמר מימינו אש דת למו , ובזרוע עוזו אלו תפילין , שנאמר ה' עוז לעמו יתן , ומבאר, שלמעלה הנה גם השמאל הוא ימין, כמאמר לית שמאלא בהאי עתיקא, והיינו, שענין השמאל למעלה אינו ענין של גבורה כפשוטו ממש, אלא אדרבה, שענינו הוא תגבורת ההשפעה, ע"ד גבורות גשמים .
2087 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הענין ד"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – שייך בעיקר לתפילין של ראש ("קדקד"), "לפי שהן בגבהו של ראש ונראין דשייך בהו וראו [שרואים " רוב שם של שד-י, שהשי"ן כתובה בקמט שבבתים והדלי"ת ברצועות" (אף שהיו"ד הוא רק ברצועה דתש"י ); ועאכו"כ להדעה שעושין כעין יו"ד גם ברצועות דתש"ר], אבל תפילין של יד מכוסין, דכתיב לך לאות על ידך, ולא לאחרים לאות" , ולכן לא שייך לומר על זה "וראו גו'".
789 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אלו תפילין שבראש" .
1431 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
להניח תפילין , מתוך שעבוד (ופתיחת) הלב והמוח, כמ"ש רבינו הזקן בנוגע לכוונת הנחת תפילין [וכידוע שכוונה זו אינה כמו כוונת כל המצוות, אלא היא חלק מהמצוה, וכמו הכוונה דמצות סוכה, "למען ידעו דורותיכם גו'"35], ואז יהי' כבר הענין ד"ויראו ממך" , כך, שגם הגוים יעניקו לו "מדלי'" (אם יש צורך בכך...), וע"ד מ"ש "ברוך תהי' מכל העמים".
1912 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
"אטו ק"ש מילתא זוטרתי היא, ונ"ל שהעיקר הוא על התפילין שבראש , כי הקורא ק"ש מסתמא אינו קורא כ"א ע"י תפילין , שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו , וע"י תפילין שבראשו תפול אימתה ופחד על האויבים, כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , ואמרו רז"ל אלו תפילין שבראש , ולדבר זה היו צריכין במלחמה, שיראו השונאים וייראו מהם".
2108 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וענין זה יפעל שיקויים מ"ש "וטרף זרוע אף קדקד" (כפסק הרא"ש ), ועד שיחזרו למעמד ומצב ד"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .
2404 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
בסיום ההתוועדות הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א הענין דפורים – שעי"ז שעמדו במס"נ במשך כל השנה כולה , אזי "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" , "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה וגו'" , וכדאיתא בתרגום ש"עטרת זהב גדולה" קאי על ענין התפילין , שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .
2420 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ולכן, כאשר שוללים ש"אמריקא אינה שונה", שלכן, הנה כשם שהי' צ"ל אלקות בגילוי מעבר לים, כך צ"ל אלקות בגילוי גם כאן, ועד ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , ובאופן שנעשה כן בפועל,
2719 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ, כב
הפסוק "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" הוא השבח שמשבח הקב"ה את בנ"י – כדאיתא בגמרא :
2144 ברכות ו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ואף שבכ"מ כעת הוא הפסקת האש – הרי גם שם זקוקים לסגולת תפילין ד"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , בכדי לבטל את מחשבתם הרעה של קצתם – בניצול הפסקה ושביתה זו.
840 תבא כח, יו"ד. ואמרו רז"ל ( ברכות ו, א) "אלו תפילין שבראש" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
הוי' האמרת גו' והוי' האמירך גו' , ואיתא בגמרא אמר להם הקב"ה לישראל כו' אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ .
1239 ברכות ו, א. חגיגה ג, סע"א. וכ"ה גם בבמדב"ר פי"ד, ד (בתחילתה). יל"ש עה"פ ואתחנן ד, ז (רמז תתכה). ועה"פ ישעי' מט, ג (רמז תסז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך וארז"ל אלו תפילין שבראש , דההמשכה שע"י הנחת תפילין פועלת גם באלה שצריך לחדש בהם ויראו ממך (להיותם
1312 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
של עבודה , ועד שגם הענין דחפץ חסד גופא הוא מצד עבודת בנ"י – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש הנ"ל (ס"א).
1516 וכמשנ"ת בהתוועדות שלפנ"ז (שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ס"ו (לעיל ע' 208 ואילך). וש"נ) מ"ש (תבוא כו, יז-יח) "את ה' האמרת גו'" ("אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם כו'" (ברכות ו, א)) ואח"כ "וה' האמירך גו'" – אף שלכאורה צ"ל הסדר באופן הפוך, שהרי תחילה הוצרך להיות הענין ד"לקחת לו גוי מקרב גוי" (ואתחנן ד, לד), ורק לאח"ז, בשעת מ"ת, אמרו בנ"י נעשה ונשמע – שתחילה צ"ל עבודת בנ"י*, ולאח"ז באה ההמשכה מלמעלה.
*) שזוהי כוונת כל הבריאה – " בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית " (ובנוגע לישראל ותורה גופא – הרי ישראל קדמו לתורה) – בשביל עבודת נש"י , שעז"נ (איוב יד , טו) " למעשה ידיך תכסוף ", שהקב"ה נכסף כביכול לעבודת בנ"י , כיון שעי"ז נשלמת הכוונה שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו גם מ"ש "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו", "בזרוע עוזו אלו תפילין" , והיינו, שע"י מצות תפילין פועלים על יד שמאל – שמצד עצמה היא יד כהה – שיהי' בה חוזק ועוז ("זרוע עוזו") יותר מאשר יד ימין; ועי"ז נעשה הענין ד"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , וגם – אם יש צורך בכך – "וטרף זרוע אף קדקד" .
282 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזהו גם מ"ש את הוי' האמרת היום גו', האמרת מלשון חשיבות , כמארז"ל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם .
311 רש"י ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
פעם תבעו מחסידים ענין ההתבוננות; אבל עכשיו, אין זמן להמתין עד שיהי' ענין ההתבוננות, אלא צריך להתחיל מיד בענין המעשה (מעשה קודם לתלמוד), לעסוק במבצע תפילין – "וקשרתם", שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" , וכן בנוגע לשאר המצוות.
1194 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
– שאע"פ שבכללות הבריאה יש דוגמת ג' מעלות אלו , שהרי בכל נברא יש כוונה ורצון ה' (אתרעי), וגם במצב של העלם (אתכני ) יכולים להכיר את דבר ה' שמחי' אותו, וכל נברא מוסיף בכבודו של הקב"ה (אתפאר), מ"מ, אין זה דומה כלל לאמיתית מעלות אלו אצל בנ"י דוקא, שהם תכלית ומטרת (לב) הבריאה כולה (וע"י עבודתם למטה נעשה כביכול עילוי וגדלות בשכינה שעיקרה בתחתונים ) –
2342 שאז נמצא גם איש ישראל במעמד ומצב שזקוק לענין ד"בנו בחרת", מצד "הגוף החומרי שנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם" (תניא פמ"ט) – לא כמו (למשל) בשעה שמניח תפילין , שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" (תבוא כח, יו"ד. ברכות ו, א. וש"נ), ועד"ז בשעה שמקיים שאר המצוות (שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א. וש"נ)), רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, שכנגדם הם רמ"ח אברים ושס"ה גידים (זח"א קע, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ועל זה אומרים לו, שצריך לחטוף בקומו משנתו גם ענין התפילין , שעל ידם פועל גם על הרואה אותם (כנ"ל (ס"ט) מפירוש רש"י בתיבת "לטטפת"), כי, יהודי אינו יכול להסתפק בכך שהוא בעצמו כדבעי, אלא הוא מוכרח להשתדל להשפיע גם על אחרים, ויתירה מזה, שצ"ל באופן כזה אשר "וראו כל עמי הארץ גו'" , וכדרשת חז"ל "אלו תפילין שבראש" .
186 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ידוע שהבעש"ט הי' משבח ומפליא דוקא עבודת אנשים פשוטים, וכידוע תורת הבעש"ט בענין הקדמת תש"י לתש"ר – בשייכות לבנ"י, שהם תפילין דמארי עלמא , כמאמר "תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו , ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" , שבנ"י ממשיכים ה' אחד בארץ – שזהו לפי שהעבודה דקבלת עול של אנשים הפשוטים (תש"י) היא נעלית יותר מהעבודה של בעלי מוחין בידיעת והשגת התורה (תש"ר).
1282 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
הוי' האמרת היום גו' והוי' האמירך היום גו' , ואיתא במהרש"א שענין זה הוא ע"ד אני לדודי (ואח"כ) ודודי לי , שהרי הסדר הוא שתחילה ישנו הענין דאת הוי' האמרת (ע"ד אני לדודי), ואח"כ והוי' האמירך (ע"ד ודודי לי).
1349 חדא"ג לברכות ו, א – הובא באוה"ת פרשתנו ע' תתרנז. וראה גם ד"ה זה דאשתקד פ"ב (תו"מ סה"מ אלול ע' רנח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ובהקדמה – שענין התפילין קשור גם עם הענין ד"את ה' האמרת היום גו' וה' האמירך היום גו'", כדאיתא בגמרא :
1505 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והגם שמבואר במהרש"א שמ"ש את הוי' האמרת היום (ואח"כ) והוי' האמירך היום הוא בדוגמת מ"ש אני לדודי ודודי לי, שזוהי העבודה דאלול מלמטלמ"ע, הרי כתב הרשב"א (שידוע שהי' מקובל גדול) שהוא ע"ד דודי לי ואני לו , והיינו
46 בחדא"ג לברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
עמי הארץ" – הגוי רואה שהולך יהודי שקשור עם יהדות – "ויראו ממך" , וכמ"ש במגילה :
2061 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
"אמרו" – פירושו (גם) שבח ותהלה, וכמרז"ל "ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל , אין , דכתיב את ה' האמרת גו' ..
1350 ברכות ו, א. פרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
והענין בזה, כמבואר במאמרים על מארז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו , שתכשיטים פועלים ענין היופי, ולכן גדלה מעלתם על הלבושים [ולהעיר, שיש לבוש סתם, לבוש שהוא גם תכשיט, ולמעלה מזה הם תכשיטים בפ"ע], שאף שמכבדים את האדם, כפי שמצינו שרבי יוחנן קרי למאני' מכבדותי (שמכבדין בעליהן) , הרי עיקר ענינם הוא להגן על האדם, ואינם בערך התכשיטים שכל ענינם הוא רק לקשט ולייפות את האדם, ועוד זאת, שמייפים את האדם שלא לפי ערך מדתו (ולא כמו לבושים שהם לפי ערך מדת האדם), וכמו הכתר שמקיף את האדם, כולל גם האבר הכי נעלה שהוא הראש שבו נמצאים המוחין, ועד שמקיף גם על הגולגולת שלמעלה ומקיף גם על השכל שבמוחין כו' .
336 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
כל יהודי, יהי' מי שיהי' ובאיזה מצב שיהי', הוא לא רק יקר אצל הקב"ה, אלא עוד זאת, שהקב"ה מתפאר בו, כמארז"ל "הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו ..
1203 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ובקרוב ממש יהי' זה בגלוי, ועד לאופן ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" , "אלו תפילין שבראש" , שעל ידם יהי' ניכר שבשעה שיהודי הולך ברחוב משועבד מוחו להקב"ה, לתורתו ומצוותיו.
312 ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כאשר יהודי עוסק בעניני העולם, החל מאכילה ושתי', שבהם הוא דומה לבהמה , וכן בשעה שיוצא לעולם כדי לעסוק במשא ומתן כו', הנה בשעת מעשה הוא אמנם במעמד ומצב של "מטה", שלא נראה בו ענין של חיות, והוא מרוחק ומנותק מאלקות; אבל ביחד עם זה, יש לו תוקף של "מטה", כך, שביכלתו לפעול גם בעולם כו', ובאופן שלא זו בלבד שאינו מתפעל מהגוי, אלא אדרבה, הוא פועל על הגוי להיות במעמד ומצב ד"ויראו ממך" , כפי שמצינו בנוגע לתפילין , שעי"ז נעשה הענין ד"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .
663 תבוא כח, יו"ד. וראה ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט, כא, כב
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
אך הענין יובן בהקדים הפירוש דהאמרת והאמירך מלשון שבח, כדרשת חז"ל ע"פ זה, אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם , אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד , ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ .
8 ברכות ו, סע"א. במדב"ר פי"ד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
יד) ויובן זה ע"פ תורת הרב המגיד על מארז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו כו' ומי כעמך ישראל גו', דאיתא בכתבי האריז"ל תפילין נקראים מוחין, דפירוש מוחין (כאן) הוא תענוג.
94 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ועד אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וכן תהי' לנו, אורה זו תורה [ובתורה גופא, אורה לשון נקבה דקאי על תושבע"פ, תורה בפירושה, שממנה יוצאת אורה לכל העולם כולו] ושמחה זה יו"ט וששון זו מילה ויקר אלו תפילין , דהוקשה כל התורה כולה לתפילין , וי"ל דכולל גם תפילין דמארי עלמא דכתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ , היינו שניכר בגילוי המעלה דישראל , נדדה שנת המלך.
86 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרוי' ביניהם כו' אפילו חמשה כו' אפילו שלשה כו' אפילו שנים כו' אפילו אחד , ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל הגאולה במאמרו ד"ה זה שניתן על ידו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (שנת תרפ"ח), דהגם שגם אחד שיושב ועוסק בתורה (ומכש"כ שנים שלשה וחמשה) הוא ממשיך גילוי אלקות (שכינה שרוי'), מ"מ, ההמשכה שע"י תורה דרבים (עשרה) היא המשכה נעלית יותר.
6 ראה ברכות ו, א ובנו"כ המשנה (אבות שם) דיש חילוק בין עשרה לחמשה, בין חמשה לשלשה וכו'. והחידוש בהמאמר הוא שהשראת השכינה בעשרה שעוסקים בתורה היא סוג בפ"ע (משא"כ החילוק דחמשה שלשה וכו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
דמכיון שתפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ , דקוב"ה משתבח בשבחייהו דישראל – הרי בזה נוגע עוד יותר העבודה דישראל , הנחת תפילין דישראל .
61 ברכות ו, א. יל"ש עה"פ ואתחנן ד, ז (רמז תתכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
את הוי' האמרת גו' והוי' האמירך גו', ואיתא בגמרא אמר להם הקב"ה לישראל כו' אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ .
2 ברכות ו, א. חגיגה ג, סע"א. וכ"ה גם בבמדב"ר פי"ד, ד (בתחילתה). יל"ש עה"פ ואתחנן ד, ז (רמז תתכה). ועה"פ ישעי' מט, ג (רמז תסז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך וארז"ל אלו תפילין שבראש , דההמשכה שע"י הנחת תפילין פועלת גם באלה שצריך לחדש בהם ויראו ממך (להיותם מנגדים).
75 ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות צב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
אַמאָל האָט מורנו הבעש"ט געזאָגט, אַז אידן זיינען די תפילין דמארי עלמא , כמאמר (ברכות ו, א) תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ , אידן זיינען ממשיך דעם אחד ה' בארץ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
כו' וסיבת השמחה למעלה בא ע"י מעשה המצות דוקא וכמ"ש פיקודי ה' משמחי לב פי' לב העליון דבחי' ז"א כו' כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם קאי לבחי' האדם דלעילא כמ"ש למעלה ופקודי הוי' הן מצות הוי' כמו מה שהקב"ה מניח תפילין וכיוצא והן המשמחי' הלב דוקא.
24 הקב"ה מניח תפילין : ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, יט
איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' הכל בבחי' א"ס כי גם הכלים שנק' גרמוה"י אין הענין שלהם כמו בחי' בריאה מוגבלת ממש יש מאין אלא הם בבחי' א"ס בבלתי גבול רק שהם כחו' אלקיי' המצמצמי' האור וכל שהוא בבחי' אצי' הרי עדיין הוא בחי' אלקו' ממש כידוע וא"כ הגילוי שם אין זה בבחי' נפרד מעצמותו עדיין ועיקר הכונה הי' שיתגלה כבוד"ו בנפרדי' יש מאין דוקא וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' שעיקר הכבוד הוא לרחוקי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל אך הנה ע"י מה נעשה לו דירה זו בתחתוני' אחר שירדו להיו' בבחי' נפרד דוקא כו' הענין הוא מפני שע"י תורה ומצות נעשה בחי' יחוד עליון להיו' גילוי אור אלקי בתחתונים כו' והוא להיו' ידוע שרש ענין המצות שנק' רמ"ח איברי' דמלכא ופי' אבר הוא בחי' אור וכלי כמו כשאור הנפש מתפשט באיברי הגוף הרי נחלק לכמה מדרגו' וכללותם הוא רק בחי' המשכו' אורו' וכחו' הנפש רק שמתחלק לכמה כלים מיוחדי' כו' כך למעלה בחי' המשכו' אור המאציל בכלים בנאצלי' נק' איברי' דמלכא והן הכל רק בחי' גילוי אורו' המאציל בנאצלי' בכלים מכלים שונים ופרטיהם הן רמ"ח רמ"ח גילויי' כו' והטעם לרמ"ח מבואר בע"ח לפי שכללו' הספירו' הן רק ט' ספי' וכאו"א להיותו מתגדל ע"י החסדי' נתחלק לט' פעמי' ט' שעולה בגי' פ"א ועד שנעשה בבחי' ראש תוך סוף עולה ג"פ פ"א הרי רמ"ג ועם ה' החסדי' עולה רמ"ח כו' וד"ל ולכך נתחלקו המצות לכמה פרטי' עד שאין אחת דומה לחברתה כלל כמו התפילין ממשיכי' בחי' מקיפי' דאור אבא והאתרוג מבחי' מלכו' והסוכה מקיפי' דאימא כו' וכיוצא ולפי שהן הן בחי' רמ"ח איברי' דמלכא למעלה באצילו' והן הנקראי' חיוהי וגרמוהי שהוא כל בחי' קומת ז"א דאצי' עם בחי' המוחי' דאו"א שמלובשי' בו וכמארז"ל הקדב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כו' וכאשר עושה צדקה והיינו ענין חסד דרועא ימינא להחיו' רוח שפלי' כו' אך בירידות המצות מבחי' אצילו' לבי"ע נתלבשו בעניני הבריאה הגשמי' עד שבעוה"ז התפילין נעשי' ע"ג קלף גשמי כו' וכמבואר כל זה במ"א וד"ל ולהיות כן ע"י המצות הנעשו' למטה בבי"ע נמשך ונגלה כבוד ה' שברמ"ח איברי' דמלכא למטה ע"י התפילין המשכת אור החכמה דאצי' וע"י הצדקה בחי' אור החסד וכיוצא כו' ועי"ז נעשה בחי' דירה בתחתונים להיו' גילוי אלקו' למטה בנפרדי' דוקא שלזה היתה כל עיקר הכונה של המאציל כנ"ל וד"ל.
22 הקדב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית : ברכות ו, א. ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו שאמרו שקיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה כו' שנא' וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ולכאורה יפלא איך קיים בפ"מ מצות תרומו' ומעשרו' וכיוצא עד שלא הי' כהן וכן שאר מצות שא"א שיתקיימו בלתי סיבה הידוע' להם כמו מצות סוכו' ופסח כו' אך הענין הוא שרצונם לומר שקיים כל התורה למעלה ברוחניו' והיינו ע"י שהמשיך אורו' בכלים כנ"ל והן הנק' מצות למעלה דהיינו מצות שהקדב"ה עושה בעצמו וכמאמר הקדב"ה מניח תפילין מתעטף בציצית כו' הקדב"ה מבקר חולים כו' וכיוצא בזה וזהו שאמר וישמור משמרתי מצוותי כלומר מצות שלי כמו שהם בבחי' אצילו' והוא להיות על ידם המשכו' אורו' בכלים כמו בחכמה ובחסד כנ"ל ולפי שמצוותי נק' איברי' דמלכא ע"כ המה מיוחדי' בו בתכלית וכמאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' וכנ"ל אך יש להבין איך הוא ענין מצות תפילין למעלה לומר שהקדב"ה מניח תפילין עד שעי"ז יהי' המשכו' אורו' בכלים כו' וכמ"כ ענין מצות ביקור חולים איך הוא מבקר חולים כו' הענין הוא בבחי' הרוחניו' למעלה דהנה ענין החולי למעלה בעולמו' עליוני' הוא ענין חולת אהבה מחמת העדר הקירוב כשמשיג באלקו' <רז>
27 הקדב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. פסיקתא דרב כהנא פ"ה. פרשת החודש (נה, א). וש"נ. תו"א מקץ לה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ואינו מתדבק כראוי וכענין כנ"י בגלותא שאומרת סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני כו' וכמ"ש בזוהר משום דבגלות מתרחקת מאד ותגדל בה חולי האהבה כו' והרפואה לחולי זה הוא מה שאומרת סמכוני באשישו' רפדוני בתפוחים שהן עניני אורות רוחניים שמרפאי' כ"כ עד שמשיבי' את הנפש לחולה זה כו' והוא ענין ביקור חולים שהקדב"ה מבקר חולים והוא במה שירדפנה בתפוחי' כו' וכיוצא וה"ז מצות ביקור חולים למעלה בבחי' הרוחניו' ועד"ז כל המצות שיעשה הקדב"ה וכמו שמניח תפילין הנה ידוע מאמרם ז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל כו' וזהו שנק' תפילין מלשון התחברות כידוע משום דלכך נתחבר אור א"ס להיות שורה בחכמה בשביל
33 תפילין . . ומי כעמך ישראל : ברכות ו, א. דברי הימים-א יז, כא. וראה סידור שער התפילין טז, ג. אמרי בינה שער התפילין רפכ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד, כה
דהנה ענין המצות בשרשן המה ג"כ בחי' כלים לאורו' דז"א שהרי נק' רמ"ח איברים דמלכא וע"ד דוגמא הנה מצות התפילין למעלה כמאמר שהקדב"ה מניח תפילין ותפילין דמארי עלמא כתיב בהו כי מי גוי גדול כו' ועוד פסוקי' כאלה מפני שנא' אלה המצו' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם פי' האדם הוא האדם דאצי' שהוא בחי' הגדל' המדות דז"א כנ"ל ומה שהוא חי ע"י המצות כלומר שנוסף <ריח>
8 שהקדב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
והנה עיקר ענין הגדלו' האורו' בכלים למעלה הוא ע"י המצות שהקדב"ה עושה כמו מה שהקדב"ה מניח תפילין והקדב"ה מבקר חולים כו' וז"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי כו' והיינו שקיים כל התורה כו' וכנ"ל וביאור הדברי' מבואר קצת למעלה ולהבין בתוספת ביאור בפרטי המצות הנה מה שאמרו ז"ל שהקדב"ה מבקר חולים כו' הענין הוא להיות כי אמרו ז"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה כו' והוא בחי' מל' דאצי' שנק' בכ"ל וכמ"ש ומלכותו בכ"ל משלה ובגלותא שהמלכות מסתתרת בבי"ע בתכלית ההסתר וההעלם כנודע אזי היא בבחי' חולת אהבה כלפי ז"א דאצי' בעלה כו' כי כל בחי' ריחוק גורם ענין חולת אהבה וכידוע ומבואר במ"א וקצת מזה יובן עד"מ מכל השפעת עילה ועלול שטבע העלול להיות תשוקת דביקותו בתמידו' אל העילה באהבה רבה וכאשר יתרחק העלול מן העילה מאד מאד אזי יתעורר תגבורת התשוקה מפני העדר הקירוב ואז יהי' אור האהבה חלש וגרוע מצד העדר מילואה בקירוב הנאהב עד שיגרום בחי' חולי לעלול בעבור ההעדר ונק' זה בשם חולת אהבה כידוע וביקור חולי זה הוא כשיבא בחי' קירוב מן העילה לעלול שלו ויתגלה לו בדברי אהבה וקירוב זאת תהי' רפואת החולי להשיב נפשו ממש וזהו המשל להבין למעלה בבחי' ז"א דאצי' שהוא הקדב"ה שמרפא בחי' חולת אהבה דמל' דאצי' בגלותא דכתיב בה בגלותא כי חולת אהבה אני כו' והוא מצד מדת החסד ח"ס דלי"ת כנ"ל והוא ענין החסד שעשה אברהם למעלה ע"י בחי' העלא' מ"ן שלו כנ"ל עם בתו שנק' בכ"ל וגם נק' בת נדיב בתו של אברהם כו' וד"ל ועד"ז ענין מצות תפילין שהקדב"ה מניח למעלה כו' ולמטה הי' זה שאברהם המשיך בעולם אחדו' ה' וע"כ כתיב בתפילין דמארי עלמא מי גוי גדול כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד וכיוצא כו' וכנ"ל וד"ל.
63 שהקדב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
והנה עיקר ענין הגדלו' האורו' בכלים למעלה הוא ע"י המצות שהקדב"ה עושה כמו מה שהקדב"ה מניח תפילין והקדב"ה מבקר חולים כו' וז"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי כו' והיינו שקיים כל התורה כו' וכנ"ל וביאור הדברי' מבואר קצת למעלה ולהבין בתוספת ביאור בפרטי המצות הנה מה שאמרו ז"ל שהקדב"ה מבקר חולים כו' הענין הוא להיות כי אמרו ז"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה כו' והוא בחי' מל' דאצי' שנק' בכ"ל וכמ"ש ומלכותו בכ"ל משלה ובגלותא שהמלכות מסתתרת בבי"ע בתכלית ההסתר וההעלם כנודע אזי היא בבחי' חולת אהבה כלפי ז"א דאצי' בעלה כו' כי כל בחי' ריחוק גורם ענין חולת אהבה וכידוע ומבואר במ"א וקצת מזה יובן עד"מ מכל השפעת עילה ועלול שטבע העלול להיות תשוקת דביקותו בתמידו' אל העילה באהבה רבה וכאשר יתרחק העלול מן העילה מאד מאד אזי יתעורר תגבורת התשוקה מפני העדר הקירוב ואז יהי' אור האהבה חלש וגרוע מצד העדר מילואה בקירוב הנאהב עד שיגרום בחי' חולי לעלול בעבור ההעדר ונק' זה בשם חולת אהבה כידוע וביקור חולי זה הוא כשיבא בחי' קירוב מן העילה לעלול שלו ויתגלה לו בדברי אהבה וקירוב זאת תהי' רפואת החולי להשיב נפשו ממש וזהו המשל להבין למעלה בבחי' ז"א דאצי' שהוא הקדב"ה שמרפא בחי' חולת אהבה דמל' דאצי' בגלותא דכתיב בה בגלותא כי חולת אהבה אני כו' והוא מצד מדת החסד ח"ס דלי"ת כנ"ל והוא ענין החסד שעשה אברהם למעלה ע"י בחי' העלא' מ"ן שלו כנ"ל עם בתו שנק' בכ"ל וגם נק' בת נדיב בתו של אברהם כו' וד"ל ועד"ז ענין מצות תפילין שהקדב"ה מניח למעלה כו' ולמטה הי' זה שאברהם המשיך בעולם אחדו' ה' וע"כ כתיב בתפילין דמארי עלמא מי גוי גדול כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד וכיוצא כו' וכנ"ל וד"ל.
70 בתפילין דמארי עלמא מי גוי גדול כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד : ברכות ו, א. דברים ד, ז. דברי הימים-א יז, כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו פי' ברכות המצות ברוך אתה ה' פי' אתה הוא לנוכח מכוין לבחי' עצמות אור א"ס שיהא מתברך ונמשך לעולם הנאצל שהוא שם הוי' הכולל ע"ס יו"ד חכ' כו' ואח"כ להיות מלך העולם שהוא בחי' מל' דאצי' בעולם הנברא והיינו בחי' יחו"ע ויחו"ת כו' אשר קדשנו במצותיו פי' אשר לשון עונג כמו באשרי כו' כידוע והוא בחי' עונג העליון הנ"ל שנק' שעשועי המלך בעצמותו והוא בחי' מקור התענוגים כו' שמלובש במעשה המצות כו', והמשך כוונת הברכה כך היא שיהא בחי' גילוי הארה והמשכה מעצמות אא"ס ביחו"ע ויחו"ת שהוא הוי' ומלך העולם כנ"ל להיות בחי' אשר שהוא עונג העליון קדשנו במצותיו דהיינו שגם מצות שלנו הנעשות בדברי' גשמיי' יהא גם בהן התלבשות מבחי' עונג העליון הנק' אשר וז"ש קדשנו במצותיו שיקדשנו בקדושת מצותיו שהוא בחי' רצה"ע ממש שבו מאיר עונג העליון הנ"ל וכמ"ש מצותיו וע"ד שארז"ל שהקב"ה מניח תפילין כו' וכמ"ש בזהר שהמצות נק' רמ"ח אברים דמלכא כידוע, והטעם שצריך לומר ברכה זאת ולמה לא יומשך ויתלבש עונג העליון הנ"ל מעצמו בעשותו המצוה הענין הוא עד"מ אם רוצה אדם להאיר למרחוק או במקום חושך ואפלה צריך להדליק אבוקה גדולה ולהוסיף על אור הנר משא"כ כאשר אינו צריך להאיר רק מקרוב די באור הנר כו' והנמשל יובן דלמעלה בבחי' אצי' שהוא בקירוב יותר להארת אוא"ס דאיהו וחיוהי כו' וגם הארת אוא"ס מאיר שם בתמידות א"צ כ"כ לתוס' אורה וברכה מאת"ה כו' אבל בשביל המשכה וגילוי למטה מטה בדברים גשמיי' דנוגה שבמעשה המצות שהוא בתכלית הריחוק והוא
74 שארז"ל שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. וראה תו"א מקץ לה, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וזהו שארז"ל שהראה לו קשר של תפילין שבאחוריו, כי הוקשו כל התורה לתפילין בבחי' בירורי' דעשי' דוקא שהוא בחי' ההילוך מלמטה למעלה וכמ"ש אחרי ה' תלכו במצות מעשיות דוקא כנ"ל, וע"כ הראה לו קשר של תפילין דוקא (ומה שהראה לו קשר של תפילין מאחוריו ולא התפילין שבראשו לנגד פניו להיות בחי' המוחין העליונים הפנימי' מקבלים מבחי' המקיפי' שעל התפילין שבראש דז"א וכמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך וזהו שהקב"ה מניח תפילין כו' כמ"ש במ"א ומפני שבחי' פני לא יראו עכשיו אלא לעתיד אחר הבירור ע"כ לא הראה לו רק בחי' קשר של תפילין שמאחורי הראש שהוא בחי' מל' דתבונה שמאחוריי' דחו"ב כו' כמ"ש במ"א בענין קשר של תפילין של ראש וענין הרצועות כו') (אך לכאורה יש לתמוה דלפ"ז הי' מעלת
75 וזהו שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולהבין זה בתוס' ביאור הנה שרש פי' לשון תורה הוא לשון הוראה להורות על דבר מה כמ"ש יורו משפטיך כו', וההוראה תלוי' במי שמורה אם כך או כך, והיינו כאשר יש ב' אופנים אם כך או כך אז צריכים למורה שיורה איך יהי' אם כאופן זה אם כאופן זה, וכך יובן בשרש התורה למעלה באצי' שהוא המורה איך יהי' בחי' המשכה עליונה ע"י המצוה מבחי' אור הכת"ר דהיינו איך יהי' הרצון העליון של המאציל אם כך או כך כמו מצות תפילין למעלה שהוא רצון המאציל שיהי' ד' בתים וד' פרשיות, ובזה יהי' המשכות מוחי' דאו"א לז"א כנ"ל, הנה זה הרצון נמשך עפ"י בחי' החכמה עילאה שנק' בחי' מו"ס דא"א (או בחי' חכ' הקדומה דא"ק כו') להיות המשכות מוחי' דאו"א לז"א דוקא ע"י אופן זה דד' פרשיות שנק' תפילין דמארי עלמא כו' ולא באופן אחר והוא הנק' הוראה שתלוי' במי שמורה כי הי' יכול להיות המשכת רצון המאציל באופן אחר במצות תפילין וגזר החכמה והורה שיהי' באופן כך וכך דוקא ועד"ז במצות ציצית בטלית ול"ב חוטין דוקא יומשך ל"ב נ"ח ולא באופן אחר וכיוצא בזה בכל המצות הרוחניות דאצי' שנק' רמ"ח אברי' כו' הכל
16 תפילין דמארי עלמא : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין ונוסח ברכת תפילין של ראש אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין ויאמר לְהָנִיחַ בקמץ הה"א ולא בפתח שהוא לשון עזיבה כמו שכתוב אחיכם האחד הניחו אתי תְּפִלִּין הלמ"ד בדגש להורות על חסרון למ"ד השניה לפי שהתפילין הוא לשון פלילה והוכחה שהתפילין הן עדות והוכחה שהשכינה שורה עלינו כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי"ה נקרא עליך ודרשו חכמים אלו תפילין שבראש :
עב ברכות ו, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
י לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור ואף על פי שיכול להתפלל בביתו בעשרה מכל מקום ברוב עם הדרת מלך וגם אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם (תהא תפלה ) דהיינו בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימות קול ערב שם תהא התפלה נשמעת .
פ ברייתא ברכות ו , א ורש"י ד"ה במקום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומי שהוא בעיר ונאנס ולא התפלל עם הצבור והוא מתפלל ביחיד לאחר שכבר גמרו כל הצבור תפלתם בבית הכנסת אעפ"כ יש לו להתפלל בבית הכנסת מפני שהוא מקום קבוע ומיוחד לתפלת צבור ותפלתו של אדם נשמעת שם כמו שנתבאר לעיל וגם מפני שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר אלהים נצב בעדת אל כלומר בבית מועד שלו שנועדים שם לפניו:
צה ר' יצחק ברכות ו , א ורש"י ד"ה בעדת . וראה לבוש ס"ט. וראה לקו"ש חי"ד ע' 77 הע' 42.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
טז שנים שנשארו לבדם אחרונים בבית הכנסת ומיהר אחד וסיים תפלתו קודם חבירו חייב לגמול חסד עם חבירו ולהמתין עליו אם הוא בבית הכנסת שבשדות שיש בהם חשש מזיקין או אפילו בבית הכנסת שבעיר אלא שהיא תפלת ערבית שמתפללים בלילה ומפחד חבירו להשאר שם יחידי ועל ידי כך מתבלבלת תפלתו ואם חבירו נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפלתו ואעפ"כ עמד להתפלל הרי גילה דעתו שאינו מפחד לישאר יחידי לפיכך א"צ להמתין עליו מן הדין אבל מדת חסידות להמתין עליו אפילו בענין זה ואפילו בבית הכנסת שבעיר ואפילו בתפלת שחרית ומנחה וכל זה כשחבירו מאריך בסדר התפלות שדרך כל הצבור לאמרם אבל אם מאריך בבקשות ותחנונים א"צ להמתין עליו:
קלד רש"י ברכות ו , רע"א ד"ה למצותי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
טז שנים שנשארו לבדם אחרונים בבית הכנסת ומיהר אחד וסיים תפלתו קודם חבירו חייב לגמול חסד עם חבירו ולהמתין עליו אם הוא בבית הכנסת שבשדות שיש בהם חשש מזיקין או אפילו בבית הכנסת שבעיר אלא שהיא תפלת ערבית שמתפללים בלילה ומפחד חבירו להשאר שם יחידי ועל ידי כך מתבלבלת תפלתו ואם חבירו נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפלתו ואעפ"כ עמד להתפלל הרי גילה דעתו שאינו מפחד לישאר יחידי לפיכך א"צ להמתין עליו מן הדין אבל מדת חסידות להמתין עליו אפילו בענין זה ואפילו בבית הכנסת שבעיר ואפילו בתפלת שחרית ומנחה וכל זה כשחבירו מאריך בסדר התפלות שדרך כל הצבור לאמרם אבל אם מאריך בבקשות ותחנונים א"צ להמתין עליו:
קלה רבינו חננאל , הביאו הרב רבינו יונה שם (ד"ה הא), וטור. ר"ת בתוס' ברכות ו, א ד"ה המתפלל. שו"ע שם. וראה לעיל סי' ל ס"ד. לקמן סי' רסו סכ"ז. סי' רסח סי"ג. הל' ת"ת פ"ג ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובשעה שמתעטף בציצית ותפילין יכוין שהוא מדמה בזה אליו ית', כי הקב"ה מניח תפילין וכדומה.
1346 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה לא הי' עליו רק צרכי צבור הנוגעים אל הכלל ולא ליחידים, כי אם לדון ביניהם במשפטי התורה , כמשארז"ל דדין היינו תורה , והוא אחד מעמודי העולם , ועם כל זה ארז"ל וכי תעלה על דעתך שמשה רבינו ע"ה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית, דהיינו מלהתבודד ולהתבונן בינו לבין עצמו בדברי תורה ששמע מפי הגבורה, אבל ליתן עצות לכל יחיד שלא בדברי תורה ויראת שמים לא היתה זאת מעולם.
2109 דין היינו תורה : ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
כ אם בירך על דעת לספור ארבעה ימים לעומר , שהוא סבור שהיום יום רביעי, ולאחר שגמר הברכה נזכר שהיום יום חמישי , אין צריך לחזור ולברך, אלא סופר מיד חמשה על סמך הברכה שבירך כבר, אף על פי שהברכה היתה על דעת יום רביעי אין בכך כלום, לפי שדברים שבלב אינן דברים לענין זה , כמו שנתבאר בסי' ר"ט :
313 מקור הלכה זו הוא בברכות יב, א (היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה, וקסבר דחמרא הוא, פתח ובריך אדעתא דחמרא, וסיים בדשכרא (פתח אדעתא דחמרא כדי לסיים בפה"ג, וכשהגיע למלך העולם נזכר שהוא שכר וסיים שהכל, רש"י), מאי, בתר עיקר ברכה אזלינן (בתר עיקר ברכה אזלינן, ועיקר ברכה אדעתא דיין נאמרה, והוי כמו שסיים ביין, ואין ברכת היין מוציאה ידי ברכת שכר שאין השכר מן הגפן, רש"י), או בתר חתימה אזלינן).
ורי"ף שם ו, א (ולא איפשיטא ולקולא עבדינן ולא מהדרינן ליה, דספיקא דרבנן לקולא).
וכן נפסק בשו"ע סי' רט ס"א (ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין, ופתח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם , על דעת לומר בורא פרי הגפן, ונזכר שהוא שכר או מים וסיים שהכל, יצא).
ובמ"א שם ס"ק ב (כתב בלשון ויש אומרים, משום דלהרמב"ם לא יצא, משום דהיה בדעתו לומר שלא כהוגן ... אבל העיקר דיצא).
ומזה למדו גם לענין ספירת העומר, כמבואר בראבי"ה פסחים סי' תקכו (והיכא דפתח לברך אדעתא דסבר היום ארבעה ימים, וסיים בחמשה, והיום הוא חמשה ימים ... בכי האי גונא בפרק קמא דברכות נקט כסא דשיכרא וסבר דחמרא הוא ופתח ובירך אדעתא דחמרא וסיים ב[ד]שיכרא מהו בתר פתיחה אזלינן או לא, [ולא איפשיטא]. והכי נמי אלו סיים אדעתא דפתיחה לא נפיק, דהא טעי בחשבון, וכיון דספירה דאורייתא היא אזלינן לחומרא, וצריך לספור ולחזור ולברך. ואף על גב דברכה לאו דאורייתא היא, דכיון דספירה דאורייתא וצריך לספור, לאו מילתא [היא] לספור בלא ברכה, ואין כאן משום ברכה לבטלה).
ובב"י ד"ה וכתב עוד אבי העזרי (ולפי מה שכתבתי [לעיל] בשם הר"ן שרוב המפרשים מסכימים דספירת העומר עכשיו אינה אלא מדרבנן בעלמא, הויא ספיקא במידי דרבנן ולקולא ואינו חוזר ומברך).
ועפי"ז פסק כן בשו"ע סעיף ו (אם פתח ואמר בא"י אמ"ה אדעתא דלימא היום ד', שהוא סבור שהם ד', ונזכר וסיים בה', והם ה' ... אינו חוזר ומברך).
וכיון שנפסק לעיל (סעיף ב): "ויש אומרים שבזמן הזה ... אין מצוה זו נוהגת כלל מדברי תורה אלא מדברי סופרים שתיקנו זכר למקדש, וכן עיקר", לכן פסק רבינו גם כאן ש"אינו צריך לחזור ולברך".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רסח דין הטועה בתפלת השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
שהיתה מחשבתו על תפלת החול אין בכך כלום, שאין הברכה נפסדת בשביל כוונה אחרת כמו שנתבאר בסי' ר"ט .
66 בשו"ע שם ס"א (ויש אומרים
שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין, ופתח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם , על
דעת לומר בורא פרי הגפן, ונזכר שהוא שכר או מים וסיים שהכל, יצא). מ"א שם
סק"ב (כתב בלשון ויש אומרים, משום דלהרמב"ם לא יצא, משום דהיה בדעתו
לומר שלא כהוגן, וכ"כ בכ"מ, אבל העיקר דיצא).
וכן הוא לקמן סי' תפט ס"כ (אם בירך על דעת לספור ארבעה
ימים לעומר, שהוא סבור שהיום יום רביעי, ולאחר שגמר הברכה נזכר שהיום יום חמישי,
אין צריך לחזור ולברך, אלא סופר מיד חמשה על סמך הברכה שבירך כבר, אף על פי שהברכה
היתה על דעת יום רביעי אין בכך כלום, לפי שדברים שבלב אינן דברים לענין זה, כמו
שנתבאר בסי' ר"ט).
ו מקור הלכה זו הוא בברכות יב, א (היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה,
וקסבר דחמרא הוא, פתח ובריך אדעתא דחמרא, וסיים בדשכרא (פתח אדעתא דחמרא כדי לסיים
בורא פרי הגפן, וכשהגיע למלך העולם נזכר שהוא שכר וסיים שהכל, רש"י), מאי,
בתר עיקר ברכה אזלינן (בתר עיקר ברכה אזלינן, ועיקר ברכה אדעתא דיין נאמרה, והוי
כמו שסיים ביין, ואין ברכת היין מוציאה ידי ברכת שכר שאין השכר מן הגפן,
רש"י), או בתר חתימה אזלינן).
ורי"ף שם ו, א (ולא איפשיטא ולקולא
עבדינן ולא מהדרינן ליה, דספיקא דרבנן לקולא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
תְּפִלִּין הלמ"ד בדגש, להורות על חסרון למ"ד השניה, לפי שהתפילין הוא לשון פלילה והוכחה, שהתפילין הן עדות והוכחה שהשכינה שורה עלינו, כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי"ה נקרא עליך , ודרשו חכמים אלו תפילין שבראש :
47 ברכות ו, א (ומנין שהתפילין עוז הם לישראל , דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך , ותניא רבי אליעזר הגדול אומר , אלו תפילין שבראש ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש מצות דרבנן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכן כשמניח תפילין באתעדל"ת גם הקב"ה מניח תפילין אז מאיר בנפשו האלקי' בחי' תפילין דמארי עלמא ממש וד"ל.
21 תפילין דמארי עלמא : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא לכן אמור לבני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
[ו]עד"ז יובן תחת אשר לא עבדת בשמחה ו[ב]טוב לבב דייקא, ועבודה זו קאי על מעשה המצות שצריך להיות [ב]שמחה דוקא כשעושה המצוה, ויש להבין מאחר שהמצוה עבודה הי[א] לקיים דבר המלך לבד מה הצורך להיות שמח בעשייתה כו', אך הענין הוא לפי שהמצות נק' ארחות הוי', שהקב"ה מקיים בעצמו כל המצות כידוע בדרז"ל שהוא מניח תפילין ומתפלל ועושה צדקה כמ"ש אני מדבר בצדקה כו' וכמ"ש במ"א, ולכך אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו וכמ"ש מצותי כו' וד"ל, וידוע [דרמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברי' דמלכא כו' שהרי מצות ה' במה שהוא מניח תפילין וכדומה הוא הגבה] מאד נעלה מכל השתלשלות דאצי' בבי"ע, וזהו אשר קדשנו כו', וא"כ כשאינו שמח במעשה המצוה הוא רק בבחי' עיבור למעלה רק להוסיף האור באצי' עצמו, אבל אינו יורד האור בגילוי בבי"ע [ב]בחי' לידה כנ"ל, אבל ע"י השמחה מתגלה בבחי' לידה וזהו תחת אשר לא עבדת כו' וד"ל.
28 שהקב"ה. . מניח תפילין : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש המצות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ, כב
כמו"כ עד רום המעלות בשרש דשרש המצוה ושרש דשרש הנפש יהי' אופן ההפרש ביניהם ג"כ עד"ז, דהיינו כידוע ומבואר במ"א בתפילין שמניח הקב"ה שהוא ז"א דאצי' שהם בחי' קלף גשמי בעולם אצי' וכתוב בהן ומי כעמך ישראל כו', הרי התפילין שלו הם צירופי אותיות בבחי' אצי' והם בחי' דומם לגבי מדות דאצי' הנק' אדם דאצי' והוא הקב"ה כידוע, וכשמניחן מצד שיש בהם הארה מלובשת מאור חכ' דאצי' ניתוסף בו מוחין פנימי', והוספת מוחי' הגלויי' במדות אינם ערוך לגבי עצמיות אבא שרש כל עולם האצי' כידוע.
49 בתפילין שמניח הקב"ה : ברכות ו, א. ראה גם סידור שער התפילין ז, ג ואילך. תו"א מקץ לה, ג. תו"ח לך פג, ב. לעיל נד, ג. לקמן סג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וביאור הענין ידוע בשרש המצות שהן בבחי' פנימי' דרצה"ע ממש כמו שהוא בפנימי' ועצמו' דא"ס שנק' פנימי' רצונותיו (שלמעלה הרבה גם מרצונו הפשוט להאציל או"כ ע"י הקו"ח כו'), והיינו כמו שהמצות הן בעצמותו ית' שנק' מצות הוי' ממש, וכן אנו או' אשר קדשנו במצותיו כו', שנק' מצותי וחוקתי כו' (למעלה גם מבחי' רמ"ח אברים דמלכא שהן רק או"כ דאצי', אלא הן באור א"ס עצמו רק שנמשך בבחי' הלבשה ומקיף על אדם העליון דאצי' שהוא בחי' ז"א, כידוע ומבואר במ"א בענין מה שא' שהקב"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' מניח תפילין בראשו כו' ותפילין דמארי עלמא מאי כתי' בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ , וכה"ג מתעטף בטלית ועושה צדקה ועוסק בתורה וגמ"ח וגם [ב]ביקור חולים שביקר לא"א כו' וכה"ג וד"ל), וזהו שנק' שמי הוי' שבעצמותו ית' ממש.
160 ותפילין דמארי עלמא : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וז"ש אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי' שיצוה להם שיהי' בהם הכח ועוז לשמור דרך הוי', וכל שמירה הוא במח' וכוונה ורעותא דלבא באוי"ר ודביקות אמיתי' להיות עי"ז תוס' אור בשם הוי' דאצי' כמו במצות העליונות בשם הוי' דאצי' עצמו שנק' מצות["י] וכן או' שקדשנו במצותיו כידוע שה' מניח תפילין ומתעטף בציצית ועושה צדקה כו' שזהו הנק' דרך להוי' דאצי' שנמשך מן העצמו' דא"ס דוקא כמ"ש דוד בפקודיך כו' אביטה אורחותיך וכידוע.
288 שה' [ו: שהוי'] מניח תפילין ומתעטף בציצית : ראה ברכות ו, א. ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ונמצא מובן עכ"פ דמצד בחי' הכלים דוקא נמשך בחי' המקיפים (וראי' לזה מתש"י ותש"ר, דתש"י לכ"ע צריך ברכה לפי שהכלי של תש"י הוא לבחי' המל' שמקבל מהלב דז"א צריך להמשיך בחי' מקיף מטעם הנ"ל, אבל תש"ר שהוא עצמו בבחי' מקיף דמוחין דז"א וכמ"ש כי שם הוי' נקרא עליך אלו תש"ר כו', וכידוע בבחי' ד' בתים שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש כו', א"צ להמשיך בחי' מקיף, להיות שצריך להמשיך מקיף עליון ביותר שיהי' מקיף על המקיף דתש"ר ע"כ נסתפקו אם צריך לברך על תש"ר כו' וד"ל).
237 כי שם הוי'. . תש"ר : תבוא כח, י. ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו, יז
אמנם הענין הוא שיש בזה ב' טעמי', א' מצד בחי' קדושה העליונה דפנימי' הכתר ופנימי' החכ' שבתו"מ, שהמצות הן פנימי' רצונו ית' כמו שהוא בפנימי' התענוג בעצמו' ממש (שזהו העוה"ב כנ"ל) והתורה אור פנימי' אור חכמתו העצמי', וגם מה שבאי' בבחי' התלבשו' למטה בדברים גשמיי', לא נסתר עצם האור שלהם כמו שהן למעלה ממש, וכמו שאנו או' שקדשנו במצותיו ממש בטו"ת שלמעלה שמתעטף בטלית ומניח תפילין ועושה צדקה ומשפט כו' ונק' מצותי ותורתי כו', והוא מה שהתורה נק' אור בב' מדרגו' דאו"פ ואו"מ (וכן המצות), באו"פ זהו מה שבאה באותיות המוגבלות בקלף ודיו בתשב"כ בג"ן סדרי' דאוריי' ששרשם למעלה באותיות דקדש העליון כמו ואתא מרבבות קדש כו' ומאיר בכל אות ואות מאור קדושת העצמו' דא"ס ב"ה והיינו ממקור כל התענוגי' העצמי' כמ"ש ואהי' אצלו שעשועי' כו', וזהו בחי' טנת"א שבתורה אור וע"ז א' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן גן זה הוא ג"ן סדרי' דאוריי' שמקבלים מנהר דבינה ש"מ [oldpage_22] שיוצא מעדן דחש"מ ממקור התענוג הפשוט כו' וזהו בחי' כלי לאור א"ס ממש, שזהו מה שהנשמה תוכל להשיג ממהו"ע אור התענוג העליון דזיו השכינה בג"ע ועוה"ב ולא תתבטל במציאו' כלל, לפי שאותיות התורה שבאים בנשמה להאיר אור [יש] בכחם לקבל אור הגדול הזה, לפי שמלובש בהן אא"ס ממש כידוע דאין התלבשות אור א"ס אלא בחכ' הפנימי' דתורה בחי' מ"ה דח"ע כמו מה שמו כו' שהוא בבחי' אין העצמי כמו ונחנו מה דמשה בביטול פנימי' ועצמי' כידוע.
328 ומניח תפילין : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ועוד דהלא בחי' אברים דמלכא היינו בחי' או"כ דע"ס דאדם דאצי' שכבר נאצלו בבחי' ציור אדם וכמ"ש אפיק' י' תקונין וקרית לון י"ס כו' עד חסד דרועא ימינא כו', ובאמת הרי ידוע ששרש המצות למעלה היינו כמו [מה ] שהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כו' ועושה צדקה וכמו שא' תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו כו' והן הנק' מצות"י וכמו שאו' שקדשנ"ו במצותי"ו, והן המצות העליונות שקיימו האבו"ת כאברהם שקיים כל התורה כו' כמ"ש וישמור משמרתי מצותי כו' וא"כ זהו בחי' מקיפי' דלבושי' ע"ג האדם העליון כמו מצות תפילין בראש שהן בחי' מקיפי' דד' מוחי' ע"ג הראש וכן מקיף דטלית שא' לבושי' כתלג [חיוור] כו' וכה"ג במצות הצדקה שעושה ביד שנק' דרועא כו' שע"ז א' אלה המצות שיעשה אותם האד"ם דלעילא כו'.
551 תפילין דמארי עלמא : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד ] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
129 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. מאמרי אדה"א שבהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד ] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
141 תפילין דמארי עלמא : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
הראש דז"א כענין הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בטלית כו'.
191 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יז
אך הנה ידוע שבמצות יש ב' ענינים א' כמו שהן למעלה ממש שנק' מצות הוי' מצותי ממש (כמו שה' מניח תפילין ומתעטף בציצית ועושה צדקה בחסד עליון דאצי' שנק' דרועא ימינא דקוב"ה וכן עוסק בתורה בחכמה מוחא כו' וכה"ג שזהו בבחי' אדם העליון דאצי' כידוע).
581 שה' מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה מאמרי אדה"א שבהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ואף שלא יגיע לו מעסק זה דתו"מ שום התפעלות אוי"ר במורגש כלל, עכ"ז הרי נמשך גילוי אלקות ממש בתו"מ הללו מצד שהתו"מ הן בחי' פנימי' גילוי הרצון והתענוג העליון שבעצמותו ית' ממש כמו רחבה מצותך מאד [בבחי' א"ס ממש, וכן התורה הקדומה כמו שהיא בבחי' חכמתו העצמי' ממש וכמ"ש ואהי' אצלו אמון כו', והן בחי' המקיפי'] דע"ס דאצי' שלמעלה מהגבלת האור בכלי דאצי', כמו מצות תפילין למעלה בחי' תפילין דמארי עלמא שהקב"ה מניח תפילין שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש ומוחין דז"א, וכן מתעטף בטלית שנא' עוטה אור כשלמה בבחי' מקיף הכללי וכמו לבושי' כתלג חיור כו', וכך מצות הצדקה למעלה שנק' חסד דרועא ימינא [הוא] למעלה מאור החסד המוגבל בכלי כו'.
419 תפילין דמארי עלמא : ברכות ו, א. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך ורק בבחי' הלבושים שנפרדי' מן העצם דאו"כ שם יוכל להיות תערובות טו"ר שיוכלו החיצונים לקבל משם יניקה ג"כ, וראי' לזה ממה שאמרו הני מאני דרבנן דבלו מחופייהו דידהו הרי יכולים החיצונים לשלוט בלבושים דרבנן לבלותם, וזהו השבח שאמר שמלתך לא בלתה כו' וכמ"ש במ"א, והיינו בחי' לבושים דנוגה דבי"ע שיש שם תערובות טו"ר בכל עולם לפ"ע וכמ"ש בע"ח דנוגה דבריאה רובו טוב כו', והיינו בבחי' לבושים דנוגה אבל לא בכלים אפי' בחיצונים כנ"ל וד"ל.
361 הני מאני דרבנן דבלו : ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמו"כ למעלה באדם העליון דאצילות נק' רמ"ח אברים דמלכא שהן רמ"ח מ"ע העליונים שנק' מצו"ת ממש כמ"ש שקדשנו במצותי"ו שהן ג"כ בחי' לבוש שמתלבש הקב"ה בהן כו' (וכמ"ש הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כמ"ש לבושי' כתלג כו' כידוע).
1619 הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. ברכות ו, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו
(טז) והנה יש ב' מיני מראה א' בבחי' אור ישר והב' בבחי' אור חוזר ויובן זה ע"פ המבואר במ"א בענין המאמר (ב"ב עה, א) ושמתי כדכד כו' (ישעי' נד, יב) ח"א שהם וח"א ישפה כו' שזהו בחי' או"י ואו"ח דצ"ע וצ"ת כו' דשהם הוא אבן טוב המאיר בעצם שמבהיק האור ביותר כך יש מראה עליונה שנק' אספקלריא המאירה שמאירה האור בעצם כמו שהוא ממש בבחי' הבהקת האור דבחי' המקיף דעצמות אא"ס שלמעלה מאור המוגבל בכלי שנק' מאור כמאור השמש עצמו כמו לע"ל דכתיב (תהלי' לו, י) באורך נראה אור באורך דתורה אור נראה אור עצמותך ממש והיינו אור דתו"מ כמו שהוא למע' במהו"ע ית' שנק' מראה שמראה אור העצמות ממש כמו (ש"ה ה, טו) מראהו כלבנון כו' והוא בחינת התענוג הפשוט שברצון העצמי שבמצותיו ממש כמו (תהלים קיט, צו) רחבה מצותך מאד וכמו שמניח תפלין (ברכות ו, א) ומתעטף בציצית כו' כידוע שהן בחי' מקיפין דאו"כ דאדם דאצי' דע"ס דאצי' והוא שיתגלה בעוה"ב כמ"ש (ישעי' כה, ט) הנה אלקינו זה לנוכח כו' וכן במ"ת היו רואים פב"פ כו' וכן שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' כו' שזהו כמו במשה דכתיב ביה (במדבר יב, ח) ותמונת ה' יביט כו' דפא"פ אדבר בו במראה כו' להיות שרשו מאור דתורה הקדומה שמראה אור העצמות ממש כו' (וכך יש ל"ו צדיקי' בכל דור דחזו אפי שכינה (סוכה מה, ב) בכל יום) והב' מראה דאו"ח שהאור אינו נראה שם בעצם כמו שהוא אלא דרך דמות ודמיון הנראה לעין לבד כמו (הושע יב, יא) וביד הנביאים אדמה כו' כמו המראה שבקשת שנראים בה גוונים דשמש כמ"ש (יחזקאל א, כח) כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' כו' שגוונין אלה בקשת זהו אור החוזר שמראה הגוונין שבשמש כאשר עומדים לנגד הענן וכמו מראה שמביטים בה (שנק' שפיגל) שהוא מראה הצורה הרואה בה בדרך דמיון לפי שאחוריו דבוק בדבק שמפני זה הוא אור החוזר אל מול פני הרואים להראות כצורתו ממש כידוע וכך יש למעלה מראה שנק' אספקלריא שאינה מאירה מצד העצם אלא שהיא דבר בהיר וזך שנראה בה שנק' אור החוזר או אור הנכפל כו' ונק' ג"כ הארה דהארה כו' והוא כמו גלוי אור השכינה לנביאים ע"י מראה שמראה דמות כבוד ה' כמ"ש במראה אליו אתודע וכן (שמות כד, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
דעשייה בתפלין וציצית וכה"ג בשם ציון המצוינת כמו (ירמי' לא, כ) הציבי לך ציוני' כו' שכל המצות שלנו הם כמו אות וציון המורה על אורות המקיפים העליונים דע"ס שבאדם העליון דאצי' שהמה מצות הוי"ה שנק' מצות ממש כמו שאו' קדשנו במצותיו וכתיב (בראשית כו, ה ) מצותי כו' (וע"כ נק' התו"מ בשם עדות כמ"ש (דברים ו, כ) העדות כו' שנק' עדים שמעידים ע"ד הנסתר וכן ישראל נק' עדים כמ"ש (ישעי' מג, י) אתם עדי כו' (כמ"ש במ"א) וכמו תפלין שלנו נק' תפלין לדוגמא לתפלין דמארי עלמא שמניח תפלין בראשו כו' (ברכות ו, א) שהם בחי' מקיף דשם הוי"ה שבד' מוחין כמ"ש (דברים כח, א) כי שם הוי"ה נקרא עליך כו' וכה"ג) וזהו שכנ"י נק' טובת מראה מאד כו' וכמ"ש ומראיך נאוה שהן מראה המצות שנעשים בנגה דעשייה בבטול הרצון דנה"ט ששרשה מנגה דעשייה שעולה בבחי' או"ח מלמטה למעלה שעולה בבחי' הבירורים דרפ"ח דנגה דעשיה כו' שזהו יתרון האור הבא מן החשך כמשל אבן המזדכך ביותר שמתנוצץ בעין כו' וכגווני הקשת שנראים בה ג' גווני השמש ואע"פ שאינו רק הארה דהארה לבד אבל מראה את האור כמו שהוא במאור דשמש עצמו בבליטה והבהקה יותר שאינו ניכר ונראה בשמש עצמו כידוע שזהו פי' דנוגה ל' יגיה כמו (סנהדרין צ, א) הוגה את השם בבליטה יותר (וכמו (ש"ב כב, כט) וה' יגיה חשכי שהאור המאיר את החשך הוא מבהיק יותר) וכמו אור השכל שמאיר ע"י משל שניכר אור אמתתו יותר לפי שמתלבש רוחנית שלו בגשם המשל או כמו שאין חכם כבעל הנסיון במעשה שבמעשה הגשמי נברר וניכר אמתת אור החכ' ביותר כך אור הח"ע דתורה הקדומה ניכר שלימות אמתותה יותר בהתלבשות בדברים גשמיים בנגה דעשיה וכן באה"ר דנה"ט דנגה דעשיה נתברר יותר אור הנשמה האלקית בשרשה הראשון (משום דנתב"ס דוקא וכאור החוזר שעולה מלמטה למעלה מן הארץ שהוא יותר גדול מן האור הראשון שנמשך ממקורו מלמעלה למטה בבחי' או"י וזהו שנק' טובת מראה מאד בלי גבול כי בחי' או"ח חוזר אל עצמות המאציל ממש שלמעלה מאו"י וזהו כמשל המראה שמסתכלים בה שמפני המסך המדובק בה באחורי המראה עי"ז חוזר האור אל מול פני הרואים בה כך ע"י בטול רצון זה דנה"ט שהוא מצד בחי' המסך המבדיל דרע דנגה שאינו חפץ להפרד לגמרי ח"ו עי"ז חוזר האור לעלות למעלה באה"ר שלמעלה מן השכל כו' בבחי' בטול רצון מכל וכל רק לה' לבדו באה"ר דכל מאדך שהיא לעצמות א"ס ב"ה דוקא כמ"ש (תהלים עג, כה) מי לי בשמים כו' (שם כו) כלה שארי ולבבי כו' וכן (שם סג, ב) צמאה לך נפשי (שם פד, ג) כלתה נפשי כו' וכה"ג וזהו בחי' רבקה שיוצא' מנגה דעשייה בבחי' או"ח למעלה שעולה למעלה מבחי' יצחק שהוא התענוג ואה"ר דמשפיע אל המקבל מהקדב"ה לכנס"י כמ"ש א"ח עט"ב נקבה תסובב גבר כו' וזהו ותרד העינה כו' ותעל למעלה מבחי' יצחק כנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יז
(ל) אך התירוץ לזה יובן ע"פ כל הנ"ל בענין ב' מיני בירורים דאו"י ואו"ח בח"ע וח"ת בשרש תשב"כ ותשבע"פ שנק' ספר וספור דבירור הראשון היה בח"ע העצמית וחכ' דתורה של מעלה שהן כ"ד ספרים כו' כנ"ל שזהו כמו החכם הגדול שמברר בכח עצמות שכלו איזה חכ' עד שיהיה עולה תכלית הבירור (כעצה בדבר מה כנ"ל) כך הוברר כבר כל התו"מ בעצמות דא"ס בבחי' פנימית הנבחר מכל עומק כח חכמתו העצמית כנ"ל וזהו אז ראה ויספרה בתכלית הבירור כמ"ש כל אמרת אלוה צרופה כו' הכינה וגם חקרה במחשבה העצמית טרם שעלה ברצונו וחכמתו להשתלשלות העולמות ונק' תורה הקדומה וזהו שא' הבוחר בתורה כו' וכמ"ש ואהיה אצלו אמון כו' וכמו"כ האבות נבחרו בעצמות א"ס בבחינת פנימית ותמצית כנ"ל בענין האבות הן המרכבה לעצמות ופנימית חכ' ומדות שנק' ימי קדם ממש כנ"ל ולזאת גם שרש ומקור דתו"מ כמו שהובררו במהו"ע ית' ממש ניתן לאבות דוקא כמ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת כו' שהוא חסד ואמת דתו"מ שלמעלה ממש ולז"א ששמע אברהם וישמור מצותי חקותי ותורתי העצמית (כענין (ברכות ו, א) שא' הקדב"ה מניח תפילין (ר"ה יז, ב) ומתעטף בציצית כמ"ש (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג כו' שהוא באדם דאצי' באו"כ שנק' הקדב"ה כידוע) וגם אמר כי ידעתיו אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי"ה לעשות כו' שזהו כח ההמשכה מתורה הקדומה להיות באה בבחי' אותיות וכלים דתשב"כ שהוא שם הוי"ה דאצי' באו"כ שבכל מצוה שנק' דרך הוי"ה וכמו כי ישרים דרכי הוי"ה כו' בג' קוין דאצי' שע"ז אמר הכינה וגם חקרה בגילוי מן ההעלם דמח' כמו ס' בראשית שנק' ס' הישר שהוא מקור
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
להודיע לכל מאן דבעי למידע על הדפסת הכתבי תורות על הסדרות , שיהי' לב כל איש נכון ובטוח שיגיע לידו במקח ח' קטנים כל בוגין, כאשר יפרש ידידי השד"ר מוכ"ז , כל חלק וחלק לא יותר מעשרים עד כ"ה בוגין, ויומשך משך זמן ב' שנים מהיום כדי שלא להכביד על הקונים , אך באופן שיבאו על החתום רוב המנין, ולא פחות מעשרים איש במנין בינוני, כדי שיהי' עסק זה בטוח מאד, שלא יוזק המדפיס בכולו וכו'.
2176 דבעי למידע : ע"פ ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומדי דברי אודיע לכל מאן דבעי למידע בכל עיר ומנין, נידון הנסיעה לכאן לד"ח, שמתי בפי ידידי מוכ"ז כל פרטי האופנים לפי העת והזמן, בעת שעדיין אין אני בשלימות הבריאה לנכון, ה' יחזקני בקרוב ויסיר כל מחלה וכאב וכו', וכאשר יפרש מוכ"ז.
2366 לכל מאן דבעי למידע : ע"פ ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח והי' מספר בנ"י כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מבחי' כל שדרכו למנות שאפי' המזיקים יראים מהשי"ת, וכמארז"ל אלמלא ניתנה רשות לעין לראות כו', ואעפ"כ אין עושים כלום מפני מורה שמים כ"כ עד שלא יוכל לעבור את פי הוי', וכמ"ש מזה בד"ה וכל העם רואים את הקולות בת"א פ' יתרו, אך יראה זו היא מרחוק וזהו מה', וצ"ל בבחי' יראו את הוי' קדושיו בבחי' ביטול ממש שזהו פי' את הוי' להיות בבחי' את הטפל ממש לש' הוי' שלא להיות לו שום רצון בפ"ע ועז"נ אל תיראו בבחי' יראה דערב רב דכתיב וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כמ"ש בת"א סד"ה וכל העם הנ"ל כ"א למען תהי' יראתו על פניכם, דר"ל שלא להיות בבחי' ויעמדו מרחוק וייראו מה', כ"א בבחי' יראו את הוי' כו', וזהו ענין את שדרכו למנות שנינו שהוא המספר העליון ע"ד ע"ס שהם בבחי' את הוי' איהו וגרמוהי חד כו', וחכמה היא כח מה בחי' ביטול כו', ואפ"ל כי ב' בחי' מנין אלו שרשם מנין ריבוי הכלים ומנין רבוי האורות, וזהו כי תשא את ראש בנ"י פי' את ראש שיהיו בבחי' יראו את הוי' כו'.
332 אלמלא ניתנה רשות : ראה ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
לשון צותא וחיבור, והיינו חיבור אור המאציל א"ס ב"ה בע"ס דאצי', חיבור זה נק' מצותיו כמו ענין הקב"ה מניח תפילין , היינו מה שמאיר אא"ס בחב"ד ובפרט הם ד' מוחין, וכמ"ש בת"א בד"ה משה ידבר בפ' יתרו, ושם נת' שז"ע לאתקנא רזא דשמי' כו' יעו"ש.
503 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ישמח משה במתנת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וגם צ"ל מ"ש בני בכורי ישראל , וכתי' בנים אתם, וברא כרעא דאבוהא בחי' רגל, ושם ישראל מורה על לי ראש כמארז"ל, וארז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתי' בהן ומי כעמך כישראל כו', שזהו בחי' המשכת מוחין דגדלות שבז"א.
10 תפילין דמארי עלמא : ראה ברכות ו, א. ראה מאמר ד"ה את הוי' האמרת ח"י אלול תש"ל הערה 10 [קונט' ח"י אלול תשמ"ז — סה"מ מלוקט ב ע' פז].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי הענן והחשך עדר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יז
וביאור הענין דהנה שרש המצות הוא בגולגלתא היינו בלבנונית דגולגלתא, דהנה תורה נמשלה לשערות וכמ"ש סלסלה ותרוממך כמו סלסול השערות הוא להפריד כל שער שיהי' מונח על מקומו, כמו"כ ברורי הלכות כמו ורמינהו שהוא קשי' וענין הקושיא הוא בלבול ואח"כ מתרצים ל"ק הכא במאי עסקינן או אבע"א כו' וזהו"ע סלסול השערות שהו"ע בירורי ההלכות, ועי"ז תרוממך נתרומם הנפש, והנה השערות הם חלולים והו"ע אור השכל המלובש באותיות אור בכלי וכמו תוס' ור"ן א"א ליקח ההשכלה כ"א ע"י האותיות וזהו מה שהשערות הם חלולים, והנה הגולגלתא נושא וסובל עליו השערות, דהנה התורה הוא פי' וביאור המצות וא"כ המצות נושאים עליהם התורה ואור השכל שבתורה וכמו האדם שנושא השערות ובאדם הוא הגולגלתא, וכמו עד"מ הקלף שנושא וסובל האותיות הכתובים עליו כמו"כ המצות נושאים עליהם את התורה, וזהו שהמצות הם לבנוניתא דגולגלתא דהלבנונית שבין שער לשער נושא השער, וזהו שנק' תרי"ג ארחין דגולגלתא, אורח הוא דרך שהולך מעיר לעיר וכמו"כ המצות הם אורח ושביל להמשיך עד למטה מטה (ע' בסידור ח"ב בענין ישיש כגבור לרוץ אורח כו') והנה כל בחי' גולגלתא א"א שיומשך למטה כ"א הארה ממנו וזהו"ע השמחה של מצוה , וזהו אשר קדשנו במצותיו מה שהקב"ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בציצית שהם מצות של מעלה נמשכו למטה ג"כ וגם כשיתבונן שהמצות הם רצה"ע והוא המשלים הרצה"ע עי"ז יהי' שמח
70 שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם בן פורת יוסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
לישראל לעוה"ב דע"י מצות ממשיכים המשכות אלקות כמו ע"י תפילין מוחין דאבא ואינם בערך כלל לגבי מוחין דאבא וכמו"כ שבת הוא מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימא מצה קטנות אבא שהכל אינו בערך כלל, וזהו הציבה לך ציונים שהם רק ציון וסימן למצות של מעלה ומ"מ ממשיכים ע"י האורות העליונים וה"ז כמו זריעה שהצמיחה מזה אינו בערך, והנה הצמיחה היא בארץ דוקא שאם לא יזרע בארץ היינו אלו יצוייר שיזרע בשמים לא יצמח כלל כ"א דוקא בארץ דכח זה ניתן בארץ דוקא, וזהו ענין הפלוגתא ארץ קדמה או שמים, ולכאו' והלא השמים הוא רוחני יותר ומס' הוא קדם, אך מפני שיש יתרון המעלה בארץ על השמים היינו כח הצמיחה הוא בארץ דוקא.
48 תפילין מוחין דאבא : ראה לקוטי הש"ס מהאריז"ל לברכות ו, א[ednref_211_ב] פע"ח שער התפילין שער ד, פ"ט שער הכוונות שם דרוש ו שו"ע האריז"ל הל' תפילין סי"א מ"ח מס' תיקון תפילין פט"ו, מ"א-ב: ממוחין דאמא. . רש"י וממוחין[ednref_212_ג] דאבא. . ר"ת. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ו ריש ע' ריח. מאמרי אדה"א בראשית ע' צט: במקיפי' דאבא. נ"ך ס"ע תקנח: ממקיפים דחו"ב. המשך תער"ב ח"א ע' תצג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בחי' בעהר"צ דירה בתחתונים, אלא שמפני שעדיין העולם אינו מבורר לכן אינו נראה ונגלה לעינינו הגשמיים בחי' אור וחיות המצוה, ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות בחי' הרוחניות שיש בדבר הגשמי בעת עשיית המצוה הי' נראה ונגלה לעין כל בחי' אוא"ס בעהר"צ, ע"ד מ"ש בסש"ב בענין חיות העולם, וזהו אשר יתגלה לע"ל דכתי' כי עין בעין יראו, וכתי' חשף ה' את זרוע קדשו, פי' חשף שיעביר ההסתר דכעת שאינו נראה ונגלה מטעם הנ"ל ויתגלה בחי' זרוע קדשו שהוא עד"מ היד בשעה שנותנת צדקה ומעשה הצדקה הגשמי, או לולב ואתרוג הגשמי יתגלה ויתראה לעיני כל בחי' פרט הרצון ממעשה המצוה שבו מלובש אוא"ס בעהר"צ הוא בחי' אוא"ס עצומ"ה בלתי שום הסתר כלל, וכמ"ש ולא יכנף שיהי' בלתי כנף המעלים ומכסה כו', והיו עיניך רואות, כמשל אדם הרואה את חבירו עין בעין כך כבי' יתגלה ויתראה <27>
381 ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יז
ויובן ד"ז ע"פ מ"ש ברבות ע"פ מגיד דבריו ליעקב חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, והוא ע"פ הידוע שהקב"ה מניח תפילין , ומתעטף בציצית ומתפלל יהי רצון כו', ושרש ענין מה שהקב"ה מקיים המצות ועוסק בתורה כמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה , זהו לפי שבאמת לאמיתו אין ערוך לך כלל, וכלליות האצי' אינו תופ"מ כלל לגבי אוא"ס ב"ה וכלא ממש חשיבי קמי' ית', ומקור האור הנמשך להם הוא רק מבחי' קו והארה לבד, וגם אח"כ עוד צמצומים רבים כו' עד שיומשך האור בע"ס דאצי' חכמה כו' וחסד כו', וכנודע דאבא יונק ממזלא שהוא מבחי' שערות דא"א, שענין השערה הוא מה שהוא נמשך בדילוג הערך כו', וכדי שיהי' דילוג וירידה זו ז"ע מה שהקב"ה מקיים המצות, שפי' ענין מה שמניח תפילין ז"ע בחי' המשכה שיומשך אוא"ס במוחין דע"ס,
83 שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ (כאן) לה, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד, כה
ותפילין דמארי עלמא מה כתי' בהו כי מי גוי גדול כו' שעיקר ההמשכה בחכ' הוא בשביל נש"י כו', וכנ"ל בענין ונפלינו כו' שביקש משה כו' שזהו ע"י שגם מבחי' פלא יומשך ע"י בחי' החכ' דוקא כמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו.
90 ותפילין דמארי עלמא : ראה ברכות ו, א. סה"מ מלוקט ב' ע' פז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין תוס' באצי' היינו שיומשך מלמעלה דאצי' באצי', ובד"כ הוא ההמשכה מלפני הצמצום, ואז בוקע הפרסא ומאיר בבי"ע ג"כ, הגם שלמעלה מאצי' הוא ג"כ רצון ורצון אותיות צנור מ"מ הוא למעלה מאצי' שהוא אלקות, ושרש הענין דהנה המצות לבד שהם רצה"ע שרצון אותיות שנמשך הרצה"ע למטה, ואמרז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה ופי' אמרתי ונעשה רצוני הוא בחי' א"ס בעל הרצון ויש מה שנושא וסובל בחי' הרצון הכללי, לבד זאת הם פועלים הזדככות בהעולם וכמ"ש גם את העולם נתן בלבו שלפ"ע המעשה המצות הוא מברר בהעולם ג"כ, דהנה המצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי שופר קרן של איל גשמי ד"מ שבלולב צמחים גשמים והנה צומח זה כשאוכלו מי שאינו מצווה לברך עליו ה"ה נשאר בנוגה כמו שהי' מקודם רק שנתעלה מצומח למדבר וה"ז עלי' קטנה, אבל כשמברך עליו ה"ה מעלה אותו ומכ"ש כשעושה אותה מצוה הרי נעשה כלי להרצון פרטי ולהרצון כללי שכולל כל הרצונות ומה שנושא הרצון הכללי דתי' בע"ל הרצון הוא ל' מרא ורבון וכמו באדם למטה יש לו רצון פרטי ורצון פשוט כללי שכוללם יחד והאדם שיש לו הרצון הכללי, וכמו"כ יובן למעלה ג"כ שיש כל הבחי' הנ"ל, וכ"ז יש בהמצוה הגשמיות ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות היו רואין כח הבעל הרצון שיש בהמצות וכמ"ש בסש"ב אלמלא ניתנה רשות לעין לראות בריאה יש מאין היו רואין איך שכל מציאות היש הוא אין ואפס וכמו"כ בהמצוה הי' רואין הכח בעל הרצון שמלובש בהמצוה, רק שעכשיו מעלים ומסתיר אבל לע"ל יאיר ויתגלה בחי' זו וזהו ונגלה כבוד ה' וראו כו' כי עין בעין יראו כו' חשף ה' את זרוע קדשו, חשף הוא גילוי שיתגלה בחי' א"ס בעהר"צ ולא יהי' עוד העלם והסתר, ומ"ש זרוע קדשו דכלליות המצות נק' בשם צדקה והיד שנותנת הצדקה והמעות גשמים או ד"א שמחי' בו
68 ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מל' שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, וצ"ל מה שמחלק אותם לב' דברים ולכאו' הם דבר א', דעומ"ש היינו עול מצות דעל כל מצוה מברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו, וסור מרע ועשה טוב דהיינו קיום מ"ע ומל"ת היינו קבלת עומ"ש, והנה צ"ל תחילה שרש המצות הנה תרי"ג מצות מבואר במ"א שהם תרי"ג ארחין (בפ"א דגולגלתא דז"א) ושרש שרשן מחד ארחי (בפ"א דא"א), וצ"ל ההפרש בין תרי"ג ארחין לחד ארחי, והענין דהנה כתי' מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות פי' מה שהוא עושה מצות הוא ע"י מה שאומר לישראל לעשות, דהנה אמרז"ל מנין דהקב"ה מניח תפילין והקב"ה מתעטף בציצית ואמרז"ל הקב"ה מצלי (בפ"א מאי מצלי יה"ר כו') הקב"ה יושב ועוסק בתורה , וצ"ל איך שייך מצות למעלה דהנה כל המצות הם שניתנו למטה צו אל בנ"י דבר אל בנ"י שיעשו מצוה זו כו', אבל למעלה מה שייך מצות.
7 מנין דהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ (כאן) לה, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
השפעה מאוא"ס בדילוג הערך (בפ"א וכדי שיהי' דילוג וירידה זו) וזהו"ע הקב"ה מניח תפילין, היינו המשכות אוא"ס במוחין (בפ"א דז"א), ואמרז"ל תפילין דמארי עלמא מה כתי' בהו כי מי גוי גדול כו' ומי גוי גדול כו' בחד ביתא אשריך ישראל כו' בחד ביתא כו' דתפילין הוא ל' התקשרות דעי"ז נמשך המשכת אוא"ס במוחין שיומשך לישראל למטה, וה"ז כבקשת משה ונפלינו אני ועמך שאפי' מבחי' פלא (בפ"א אשר שם כחשיכא כאורה ) מ"מ יהי' אני ועמך דוקא, ואיך יהי' זה היינו שיומשך דרך חכ' וממילא יומשך למקום הראוי אם בחוקותי תלכו כו'.
17 תפילין דמארי עלמא : ראה ברכות ו, א. סה"מ מלוקט ב' ע' פז בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך הענין הוא דהנה לא לבד שמצות שרשם הוא בבעל הרצון כמ"ש נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, שלפני קאי על א"ס בעל הרצון, שלא לבד זה הם כלים לבעל הרצון, דהנה מצות נתלבשו בדברים גשמי' כמו ציצית בצמר גשמי' תפילין בקלף גשמי' סוכה בסכך גשמי' ואתרוג בצומח גשמי' הנה האתרוג בעת שהוא צומח אם יאכל אותו אחד מישראל בלא ברכה הוא מוריד אותו שנשאר תחת ממשלת ק"נ, ואם יאכל אותו אדם שאינו מצווה לברך אינו מעלה אותו רק לצומח למדבר שזהו עלי' מועטת, ועיקר העלי' הוא כשישראל מברך עלי' אז מעלה אותו העליה גמורה, אך אינו בערך שאם יעשה אותה בעצם למצוה ה"ה נעשה כלי לבעל הרצון כי המצוה הוא רצון פרטי ובזה נכלל רצון הכללי וגם עצמות א"ס בעלה"ר פי' מי שנושא עליו הכלל, שפי' בעל הוא מלשון מרא וריבון כמו שאנו רואים באדם שיש לו רצונות פרטיות ורצון הכלל והאדם הנושא הרצונות, רק שעכשיו הוא בהעלם, ובאמת כמו שבעולם אלמלא ניתנה רשות לעין לראות כח המהוה הי' רואה שהמתהוה הוא בטל כאין ואפס כמו"כ במצות אלמלא ניתנה רשות לעין לראות הרוחניות מהדבר מצוה הי' רואים שמלובש בה א"ס בעל הרצון אך הגשם הוא מעלים ומסתיר ע"ז, אבל לע"ל כתי' וחשף הוי' זרועו קדשו פי' וחשף „נטפלעגט ווערין הדבר שהי' תחילה בהעלם, ופי' זרוע קדשו כי כל המצות נק' בש' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את המצוה הזאת,
52 אלמלא ניתנה רשות לעין לראות : ברכות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
יצרתיו אף עשיתיו, בראתיו הוא בחי' מח', יצרתיו הוא בחי' דבור אף עשיתיו הוא בחי' עשי', והנה ע"י כוונה של המצוה שהיא בחי' מח' נמשך בבריאה שהוא עולם המח', וע"י הברכה של המצוה שהוא בחי' דבור נמשך בעולם היצי', וע"י מעשה המצוה נמשך בעולם העשי', והיינו לפי שכדי שיומשך למטה צריך למשוך ממקום עליון יותר, ולכן כדי שיומשך ממקום גבוה זהו מתעורר ע"י מעשה דוקא לפי שמעשה ממשיך ממקום גבוה יותר וכמו שארז"ל ודי לחכימא ברמיזא, והיינו שכשהשכל עמוק מאד שא"א לגלות אותו בדבור אזי ע"י הרמיזא שהוא מעשה נרמז השכל, ומבין אותו ע"י הרמיזא נמצא שיש כח במעשה שלמעלה מבחי' דבור, וז"ע המצות שהם רק בחי' רמז למצות עליונות כמו למשל תפילין שלנו הם רק בחי' רמז למה שהקב"ה מניח תפילין כי תפילין הם ד' מוחין קדש בחי' חכ' והי' כי יביאך בחי' בינה ותפילין שלנו שהם ד' פרשיות הם רמז לד' מוחין עליונים, וכן ל"ב חוטין דציצית שהם מצמר, הנה הצמר רומז לבחי' ושער רישי' כעמר נקי, ול"ב חוטין ל"ב נ"ח, וכן כתי' ואתא מרבבות קדש ששרש האותיות הם בבחי' רבבה כו', כי יש בחי' יחידות עשירות מאות אלפים ורבבות, ואלפים הם
126 שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלד. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה על יד הערה 118. ד"ה ועבדתם את ה"א פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו שביקש משה הראני נא את כבודך והשיב לו הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו וארז"ל מלמד שהראהו קשר של תפילין , והיינו שביקש הראני נא את כבודך הוא בחי' פנימי' ח"ע כי כבוד בגימ' ל"ב נח"ע שהוא בחי' תפילין דמארי עלמא, והיינו כי מארי עלמא הוא בחי' מדות עליונות שנעשים מקור לעולמות ותפילין דמארי עלמא הוא בחי' מוחי' שנמשכים במדות, וזהו הקב"ה מניח תפילין הקב"ה הוא בחי' ז"א דאצי' שהוא בחי' קדוש ו' מניח תפילין שהם המשכת ד' מוחין כו' שנמשכים במדות כו' וביקש משה הראני נא את כבודך שהוא בחי' ח"ע,
117 תפילין דמארי עלמא : ראה ברכות ו, א. סה"מ מלוקט ב' ע' פז הערה 10.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו שביקש משה הראני נא את כבודך והשיב לו הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו וארז"ל מלמד שהראהו קשר של תפילין , והיינו שביקש הראני נא את כבודך הוא בחי' פנימי' ח"ע כי כבוד בגימ' ל"ב נח"ע שהוא בחי' תפילין דמארי עלמא, והיינו כי מארי עלמא הוא בחי' מדות עליונות שנעשים מקור לעולמות ותפילין דמארי עלמא הוא בחי' מוחי' שנמשכים במדות, וזהו הקב"ה מניח תפילין הקב"ה הוא בחי' ז"א דאצי' שהוא בחי' קדוש ו' מניח תפילין שהם המשכת ד' מוחין כו' שנמשכים במדות כו' וביקש משה הראני נא את כבודך שהוא בחי' ח"ע,
118 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו שביקש משה הראני נא את כבודך והשיב לו הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו וארז"ל מלמד שהראהו קשר של תפילין , והיינו שביקש הראני נא את כבודך הוא בחי' פנימי' ח"ע כי כבוד בגימ' ל"ב נח"ע שהוא בחי' תפילין דמארי עלמא, והיינו כי מארי עלמא הוא בחי' מדות עליונות שנעשים מקור לעולמות ותפילין דמארי עלמא הוא בחי' מוחי' שנמשכים במדות, וזהו הקב"ה מניח תפילין הקב"ה הוא בחי' ז"א דאצי' שהוא בחי' קדוש ו' מניח תפילין שהם המשכת ד' מוחין כו' שנמשכים במדות כו' וביקש משה הראני נא את כבודך שהוא בחי' ח"ע,
119 הקב"ה הוא בחי' ז"א : ראה ע"ח שער הכללים פי"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל ברכות ו, א (ה, א בדפי הספר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יז
מניח תפילין הקב"ה מצלי כו', וכמ"ש ברבות משפטים ע"פ מגיד דבריו ליעקב כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות , פי' מצות הוי' הוא בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהוא בחי' ט"ס דז"א כנודע שז"א הוא בעל ט"ס, וטפ"ט הם פ"א, ורת"ס הם רמ"ג וה"ח המגדילים הם רמ"ח שז"ע רמ"ח מ"ע שנק' בשם אברים היינו בחי' כלים דט"ס דז"א, אבל יש בחי' מצותיו היינו מה שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור בחי' כתר, ונת"ל שנש"י כמו שהם למטה בגוף התו' גבוה מהם, וכן המצות ג"כ גבוהים מהם ולכן מברכין אשר קדשנו במצותיו דהמלך הקדש כו' בחי' רמ"ח פקודין שע"י המצות מתעלים נש"י לשרשן, ואחר שמתעלים אז נש"י הם למעלה מהמצות כי נש"י ממשיכים בבחי' מצות הוי' ט"ס דז"א מבחי' אוא"ס ב"ה ממש היינו בחי' תר"ך ע"א כו' וזהו כאילו עשאוני כבי', שי"ל הפי' שממשיכים מבחי' כי לא אדם הוא בבחי' כמראה אדם כו'.
89 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו ועבדתם את הוי' היינו המשכת ש' הוי' לז"א שהוא בחי' המשכת מוחין, וזהו מה שארז"ל הקב"ה מניח תפילין , כי הקב"ה הוא בחי' ז"א, ומניח תפילין הוא המשכת מוחין לז"א, כי תפילין הוא ד' מוחין, ואח"כ נמשך בחי' אלקיכם דהיינו ט"ס לנוק' שיבנה בבחי' פרצוף שלם, ואז יכול להיות הגילוי למטה ממש עד שיהי' נק' אלקיכם, לפי שכשהוא רק בבחי' נקודה לבד אזי אינו יכול להיות בבחי' גילוי למטה, רק כשנבנה בבחי' פרצוף שלם יכול להיות נמשך למטה ג"כ כו'.
125 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו ועבדתם את הוי' היינו המשכת ש' הוי' לז"א שהוא בחי' המשכת מוחין, וזהו מה שארז"ל הקב"ה מניח תפילין , כי הקב"ה הוא בחי' ז"א, ומניח תפילין הוא המשכת מוחין לז"א, כי תפילין הוא ד' מוחין, ואח"כ נמשך בחי' אלקיכם דהיינו ט"ס לנוק' שיבנה בבחי' פרצוף שלם, ואז יכול להיות הגילוי למטה ממש עד שיהי' נק' אלקיכם, לפי שכשהוא רק בבחי' נקודה לבד אזי אינו יכול להיות בבחי' גילוי למטה, רק כשנבנה בבחי' פרצוף שלם יכול להיות נמשך למטה ג"כ כו'.
126 הקב"ה הוא בחי' ז"א : ראה ע"ח שער הכללים פי"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל ברכות ו, א (ה, א בדפי הספר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
שהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית, וכמארז"ל במד"ר ע"פ מגיד כו' חוקיו ומשפטיו מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות כו' הנה לגבי מצות אלו , התפילין והציצית הגשמי' שלמטה הם רק בחי' דמות ודמיון ורמז לבד, מאחר שהם נתלבשו בדברים גשמי', ועד"ז יובן בענין הדבור שמה שנתצמצם הדבור בכדי שיוכל להיות ע"י בחי' הדבור המצומצם בחי' התהוות נבראים נפרדים בע"ג, הנה על בחי' דבור זה המצומצם כינו בכתוב בשם מלאכה, והיינו כי בבחי' הדבור יש ב' בחי' הא' כמו שהוא מאיר למעלה בלתי התלבשות כ"כ אשר מבחי' דבור זה נתהוו עולמות עליונים אז אינו נק' מלאכה כלל, והב' הוא בחי' הדבור שנתצמצם בכמה צמצומים שיוכל להיות ע"י בחי' דבור זה בחי' נבראים נפרדים בע"ג שזהו בחי' דמות לבד, ויובן ד"ז ע"ד שמצינו בנבואה שיש בה ג"כ ב' בחי' היינו בחי' צלם ודמות, וכמ"ש גבי נביאים בהושע י"ב פ' י"א, וביד הנביאים אדמה, וכמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה, אבל משה נתנבא בזה, וכמ"ש זה הדבר, והיינו שבנבואת משה הי' מאיר בו ומתגלה הדבור כמו שהוא בלתי העלם והסתר וז"ע זה הדבר שהי' בבחי' זה והתגלות הוא בחי' אספה"מ כמשל אדם הרואה דרך זכוכית בהירה שאינה מסתרת כו', משא"כ שארי הנביאים נתנבאו בכה שהוא רק בחי' דמות לבד שלא הי' מתגלה הדבור אצלם כמו שהוא בלתי צמצום כו' כ"א הי' מתצמצם ומתעלם עד שנמשך להנביא ולכן כתיב בהם וביד הנביאים אדמה שהוא בחי' דמות לבד הוא בחי' אספשא"מ כו' כמשל הרואה דרך זכוכית הנק' שפיגל שאינו רואה עצם הדבר כ"א הדמות מהדבר כו', ועד"ז יובן ב' בחי' שבדבור שנעשה מקור לעולמות שיש בו ב' בחי' הא' בחי' הדבור שהוא בחי' התגלות הדבור כמו שהוא שמזה נעשו עולמות עליונים שהם בבחי' בצלמנו כו' ובחי' הדבור כמ"ש נתצמצם ומתעלם כדי שיהיו עולמות התחתונים שהם רק כגוונא דעלמא עילאה הוא בחי' כדמותנו בחי' דמיון לבד כו'.
26 שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם לעיל שם ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמו"כ יובן בענין המצות שהם רמזים דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור ונמשכו למטה בדברי' גשמים וע"י שהאדם מניח למטה תפילין נמשך למעלה ג"כ הקב"ה מניח תפילין , וציצית למעלה הוא ויקחני בציצית ראשי והו"ע שער רישי' כעמר נקי ומספר דל"ב הם ל"ב נת"ח, שהם רק רמזים לבד, וכתי' הציבי לך ציונים שהם רק ציונים, ולכן
136 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב ואילך. לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והענין דהנה מדות הם שייכים לזולת דכשיש על מי להתרחם ועל מי להתחנן שייך רחום וחנון וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים הם שייכים לעולמות, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה ויש בזה ב"פ א' שצריך לבנות העולם במידת החסד ב' שכדי לברוא העולם צריכים לבנות מדת החסד, הרי שהמדות שייכים לזולת, משא"כ מוחין אינם שייכים לעולם כמובן, וזהו"ע האבות שהם מדות אבל בחי' ה' בחכ' לא נתגלה להם דבתומ"צ מתגלה עצם החכ' דכתי' הראיני נא את כבודך כו' וראית את אחורי ופני לא יראו, קשר של תפילין הראה לו, שביקש הראיני נא את כבודך הוא בחי' ח"ע והוא בחי' תפילין דאמרז"ל תפילין דמארי עלמא, מארי עלמא הם מדות ותפילין דמארי עלמא הו"ע המשכת מוחין למדות, וכן הקב"ה מניח תפילין קב"ה הוא בחי' ז"א ומל' מניח תפילין הוא
85 תפילין דמארי עלמא : ראה ברכות ו, א. סה"מ מלוקט ב' ע' פז הערה 10.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והענין דהנה מדות הם שייכים לזולת דכשיש על מי להתרחם ועל מי להתחנן שייך רחום וחנון וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים הם שייכים לעולמות, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה ויש בזה ב"פ א' שצריך לבנות העולם במידת החסד ב' שכדי לברוא העולם צריכים לבנות מדת החסד, הרי שהמדות שייכים לזולת, משא"כ מוחין אינם שייכים לעולם כמובן, וזהו"ע האבות שהם מדות אבל בחי' ה' בחכ' לא נתגלה להם דבתומ"צ מתגלה עצם החכ' דכתי' הראיני נא את כבודך כו' וראית את אחורי ופני לא יראו, קשר של תפילין הראה לו, שביקש הראיני נא את כבודך הוא בחי' ח"ע והוא בחי' תפילין דאמרז"ל תפילין דמארי עלמא, מארי עלמא הם מדות ותפילין דמארי עלמא הו"ע המשכת מוחין למדות, וכן הקב"ה מניח תפילין קב"ה הוא בחי' ז"א ומל' מניח תפילין הוא
86 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
הקב"ה מניח תפילין , הקב"ה מצלי, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, וענין מצות שלמעלה הוא דתרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור דכתר וזהו"ע מצות של מעלה תר"ך אורות דכתר, וזהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך להמשיך מבחי' מצותיו בבחי' מצות ה', וזהו שאומרים בפ' שלישי דק"ש וזכרתם את מצות ה' שהם בחי' דכר משפיע ואח"כ אומרים למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שישראל הם משפיעים במצות, והענין דמצות ה' הם למעלה מהנשמה המלובשת בגוף וזהו וזכרתם את כל מצות ה', ואח"כ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי שממשיכים מבחי' מצותי לבחי' מצות ה', וה"ז ע"ד והחיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות, וכן ארון נשא את נושאיו דבתחילה נשאו אותו ואח"כ נשא את נושאיו.
129 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ועל ל' הקבלה הוא להמשיך מוחין לז"א וט"ס למל', דז"א נאצל בסוד שרש רק ששה מדות ומל' נאצל רק נקודה חדא, וזהו ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, עשרים הוא בחי' חו"ב שנאצלו בעשר ספירות ושבע הוא בחי' זו"ן בכלל, והנה קטן אינו מוליד שעדיין לא נשלמו המוחין בשלימות וכדי שיהי' גילוי מבחי' ז"א למטה צריכים להמשיך מוחין לז"א וזהו"ע הקב"ה מניח תפילין הקב"ה ז"א מניח תפילין המשכות מוחין לז"א, ומל' שנאצל נקודה חדא א"א להיות הגילוי למטה וצריכים להמשיך ט"ס למל'.
93 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 126.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ועל ל' הקבלה הוא להמשיך מוחין לז"א וט"ס למל', דז"א נאצל בסוד שרש רק ששה מדות ומל' נאצל רק נקודה חדא, וזהו ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, עשרים הוא בחי' חו"ב שנאצלו בעשר ספירות ושבע הוא בחי' זו"ן בכלל, והנה קטן אינו מוליד שעדיין לא נשלמו המוחין בשלימות וכדי שיהי' גילוי מבחי' ז"א למטה צריכים להמשיך מוחין לז"א וזהו"ע הקב"ה מניח תפילין הקב"ה ז"א מניח תפילין המשכות מוחין לז"א, ומל' שנאצל נקודה חדא א"א להיות הגילוי למטה וצריכים להמשיך ט"ס למל'.
94 הקב"ה ז"א : ראה ע"ח שער הכללים פי"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל ברכות ו, א (ה, א בדפי הספר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ונבין תחילה פי' האמרת שפי' רז"ל* ל' שבח אתם עשאוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם , אתם עשאוני חטיבה אחת בעולם שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד , אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ , ובשניהם נא' אחד , וצ"ל מה"ע אחד .
5 שפי' רז"ל : ברכות ו, סע"א. במדב"ר פי"ד, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב [את ה' האמרת] ומעתה צ"ל פי' הא' (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
והענין הוא שארז"ל* הקב"ה מניח תפילין , תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך כו' אחד בארץ , פי' וענין התפילין שהקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך בחי' ז"א דאצי' ע' בלק"ת בדרוש בהרת, והוא מניח תפילין הוא ענין המשכת מוחין לז"א, וכתיב מגיד דבריו כו' וארז"ל במד"ר* מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות, שפי' בזה שע"י שאמר לישראל לעשות מצות אלו עי"ז מפעילים להיות הוא ית' בעצמו עושה, שע"י שאיש הישראלי מניח תפילין ממשיך שיהי' נמשך המשכת ד' מוחין לז"א, והוא ע"י ד"פ דתפילין קדש רומז* על בחי' החכ' והי' כי יביאך בחי' בינה שמע והא"ש הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג, וכן ע"י ציצית להיות הקב"ה מתעטף בציצית וכדומה כו', וזהו האמירך ל' שבח שזהו שבח גדול לישראל שע"י עשיית המצות שעושים עי"ז ממשיכים שיהי' נמשך בחי' מצות שלמעלה, ומתורץ בזה ג"כ ענין לשמור כל מצותיו דכתיב בהאמירך כו'.
14 שארז"ל : ברכות ו, א. — ראה תו"א לה, ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וסדר ההמשכה תחלה נמשך במצותיו, הקב"ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בצצית כו', והיינו בחי' ספירות העליונות, ואחר כך נמשך למטה.
113 הקב "ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בצצית : ברכות ו, א. זח"א קמז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמח"ת, תרפ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כמו שמספרים על אדמו"ר הזקן נבג"מ זי"ע, כשבא לפּעטראָפּאַוועלסקין קרעפּאָסט כשנכנס לשם היו יושבים שרייבערס מיט שרייבערינס, ונכנס מיט טו"ת אונטערן האַנט, מיט אַ לאַנגע זופּעצע, והם שמעו שהביאו מורד במלכות, והתפלאו האם איש כזה הוא מורד במלכות, אח"כ כיוון א"ע לצד מזרח והניח הטלית על כתיפו ובדק הציצית, ואח"כ הניח הטלית ותפילין , וכשהניח השל ראש כיוון בידיו שיהי' במקומו, ועמד לנגד מי שישב שם , איז ווער עס איז געזעסן האָט זיך ניט געקענט שטעלן, און ווער עס איז געשטאַנען האָט זיך ניט געקענט זעצן, כפי מה שאמרו חז"ל עה"פ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך — אלו תפילין שבראש .
4 ברכות ו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר ועם כל הנ"ל - ביאור את שבתותי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובזה יובן סדרי הקרבנות דהנה מבואר למעלה שבימות החול צריך להכין אור השבת והוא ע"י תומ"צ והנחת תפילין כמבו' לעיל באריכות, ונמצא שבחי' תומ"צ העליונים ממשיכים אור השעשועים למטה אך המשכה זאת הוא בהעלם בבחי' מקיף לזאת התפילין בולטין ע"ג הראש כנ"ל, אך איך מעוררים תומ"צ העליונים לבוא לידי גילוי הוא ע"י תומ"צ התחתונים מלמטה למעלה כמו עד"ד כאשר האדם מניח תפילין הוא גורם שיהי' הקב"ה מניח תפילין וכן כל הקורא ושונה כו' הקב"ה קורא ושונה כו'.
21 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
המלוכה לכן נק' כנ"י ארץ חפץ כי בהם עיקר חפץ הפנימי שבמדת המלוכה ולכן בהם הוא הזריעה דתומ"צ הגשמיי' כמו התפילין שהם בקלף גשמי וכן הציצית הם בצמר גשמי, ולהיותם מלובשים בדברים גשמיי' לכן אין בהם גילוי אור כלל וכמשל זרעוני גינה שאין בהם טעם כלל כו' אך כשעושה איש הישראלי את המצוה היינו שמניח התפילין בראשו ומתעטף בטלית שעם הציצית ממשיך עי"ז להיות הקב"ה מניח תפילין היינו שנמשך תוס' אורות עליונים מעצמו' אא"ס ונעשין מוחין דחב"ד ומתלבשים במדות העליונות דאצי' שנק' קוב"ה כו' וכן הקב"ה מתעטף בטלית שהוא מקיף העליון דתורה אור שעל זה נאמר עוטה אור כשלמה כו' [כמבואר בסידור שער הציצית ] וחוטי הציצית הם הארות הבוקעים מן המקיף בפנימי והוא ענין ל"ב נ"ח שמאירים במדות העליונות דאצי' שנק' בשם קוב"ה כנ"ל, ונמצא שכללו' המצו' הם המשכות אורות עליונים למעלה במדות העליונו' והם תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן שמספרם תר"ך וממשיכים תר"ך עמודי אור, ויש עוד בחי' במצות והיינו שע"י שנעשים בדברים גשמיי' מתבררי' הניצוצים מעולם התוהו שנפלו בדברים הגשמיי' ועולים למעלה ונעשים כלים לאורות הנ"ל שנמשכים על ידם וזהו מדריגת המ"ע שהם רמ"ח פיקודי' רמ"ח אברים דמלכא כלים לאורות כו', משא"כ שס"ה ל"ת הם כדוגמת הגידין שעל ידם נמשך חיות הנפש להתלבש באברים כן ע"י הל"ת נמשכים אורות עליונים הנ"ל שנתעוררו ע"י מעהמ"צ ומתלבשים בהכלים שנעשים ע"י המצות כו' וד"ל.
47 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וביאור הדבר יש להק' ענין הקב"ה מניח תפילין כו' ויש בזה ב' פי' ושניהם אמת הא' הוא שבחי' הקב"ה הוא בחי' עצמות אא"ס כפי' ההמון שקוראין הקב"ה לפשוט בתכלית הפשיטות [...
46 הקב"ה מניח תפילין . . ב' פי' : ברכות ו, א. ראה תו"א מקץ לה, ב-ג. אוה"ת בהר כאן כרך ג ע' תתקטז. כרך ד ע' א'קמב ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע קיא ואילך. וש"נ. ע' תכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והענין הוא דכמו שבזריעה הגשמי' שכשזורעין גרעין אחד נצמח מזה אילן שלם כך ע"י קיום התומ"צ למטה בגשמי' ממשיכים אא"ס למטה שלא לפ"ע העבודה כמו בתפילין ממשיכים הקב"ה מניח תפילין בציצית ממשיכים ל"ב נ"ח בסוכה מקיפים עליונים וכמו"כ בלולב ואתרוג שזה רק כמו הזריעה שהצמיחה הוא לא לפ"ע הזריעה כך ע"י קיום התומ"צ ממשיכים שלא לפ"ע העבודה, לכן דכמו שהזריעה בגשמי' צ"ל בארץ דווקא שבלא ארץ לא יגדל ולא יצמח כלל כך מה שממשיכים מבחי' הוי' אחד ע"י תומ"צ צ"ל בארץ דווקא (...
79 הקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שנק' בלה"ק משכן והוא ענין השראת כח האלקי דמל' דאצי' בעולמות הנבראים, ותחילת ההשראה הוא בהיכל ק"ק דבריאה ומשם מתפשט למטה מטה כו' עד מל' דמל' דעשי' ומשם מתפשט החיות עד למטה בארץ הגשמי, וכל המשכה זאת הוא בא בחילוקי מדריגות בכל עולם לפי"ע בבחי' מקיף ופנימי [שנק' בשם חיות ואור השפעה בגילוי שנק' אור פנימי ושפע בדרך השראה שנק' אור מקיף כו'] וע"ד דוגמא משכן הנשמה במוח שמה שמחי' אבר המוח בגילוי נק' בשם פנימי ועצם החיות הוא בהעלם בבחי' השראה בדרך מקיף, אך המקיף הזה אינו רק מקיף לאבר המוח אבל לגבי אבר הלב הוא נבדל בערך ממנו עד שלא יתכן לקרותו גם בשם מקיף אליו כו', וכן מתפשט מן המוח אל הלב ע"י צמצום ונמשך החיות בלב ג"כ בבחי' מקיף ופנימי ומשם לאברי המעשה ע"י צמצום וע"ד דוגמא זאת למעלה ההמשכה מברי' ליצי' ומיצי' לעשי' כו', אך בחי' קוב"ה הוא בחי' המדות דז"א הנק' בשם סובב שהוא נמצא בכל העולמות דבי"ע בהשוואה ממש בלי חילוקי מדריגות כלל בעשי' כמו בבריאה ובבריאה כמו בעשי' כו' שכמו שנמצא בבריאה כן ממש נמצא בעשי' וכמ"ש בעשי' בהעלם ולא בגילוי כ"ה ממש נמצא בבריאה בבחי' העלם ולא בבחי' גילוי, והטעם להיות שאין מקום העולמות דבי"ע [שמבחי' המקום דכל עולם נמצא חילוקי המדריגות כידוע] תופס מקום כלל לגבי' להיות שהוא אמיתית המהווה של המקום ובלעדו לא נמצא שום מציאות מקום והיינו מצד כחו הנושא וסובל כל העולמות שזהו אמיתית קיומם והתהוותם מאין ליש והוא בחי' הסובבת ומקפת כל העולמות [כמבואר בלק"א בענין הידיעה המקפת את כדור הארץ כו'] מזה נמצא מאין ליש מציאות המקום גשמי או רוחני הנושא וסובל את המתקיימם ומגבילו לפי ערכו כו' וזהו ענין מארז"ל הוא מקומו של עולם כו' וכיון שהוא אמיתית מציאות המקום א"כ המקום אין ואפס ממש לגבי ואפס בלעדו ולא יתכן לומר עליו שם שכינה שאינו נופל רק על השראה בדבר נבדל שאינו שייך רק כשהדבר נבדל תופס מקום קצת כו', ולכן נק' בשם קוב"ה ע"ש שהוא קדוש ומובדל מגדר מקום וזמן דנבראים, אך ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' הוא המשכת סובב בממלא בבחי' גילוי ממש ולא בהעלם כמ"ש ע"פ סדר ההשתלשלות כו', והוא כאשר יתגלה בבחי' היש של הנבראים בחי' הסובב ואעפי"כ לא יתבטלו ממציאותם לגמרי רק יהי' בתכלית הביטול עד שלא יהי' נראים למציאות נפרד ולכן יהי' לע"ל שיהי' הגילוי בשלימות וגר זאב עם כבש כו' לא ירעו כו' [וכמבואר במ"א שהביטול לא יהי' בדרך הפשטת המהות כתלמיד לפני רבו רק ביטול טבעי כאברי הגוף לבחי' הנפש כו' וד"ל].
80 קוב"ה. . דז"א : ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל ברכות ו, א (ה, א בדפי הספר). אוה"ת בהר כרך ד ע' א'קמב [ושם נדפס: בזח"ג ואתחנן דרס"ו ע"ב. וכנצ"ל: דרס"ב ע"ב]. הנסמן בתו"ח נח סט, א הערה 1.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר