54

תפילין של יד לפני תפילין של ראש, יראתו קודמת לחכמתו, לא רק מפני שכך צריך להיות הסדר בעבודת האדם, שכדי להגיע לשלמות בתורה – תפילין של ראש – צריך כהכנה את היראה וקבלת העול, כדי שתהיה "חכמתו מתקיימת" – "כל זמן שבין עיניך יהו שתים", ועל ידי כך מגיעים אף לשלמות נעלה יותר – אם אין חכמה אין יראה – גם הדרגה של תפילין של יד מתעלה,

אלא שסדר זה עצמו הוא פרט ב"מצות תפילין".

כלומר, מניחים קודם תפילין של יד מפני שהן העיקר, ויש בהן מעלה³⁸: מהותה של קבלת עול – יראה, ואפילו יראה תתאה, היא ההתבטלות העצמית, היפך הישות, ולכן היא קשורה³⁹ לביטול העצמי של עצם הנפש, דרגה יחידה שבנפש, הנעלית מעבודת תפילין של ראש⁴⁰. וכפי שמוסבר בתורת הבעל־שם־טוב⁴¹ לגבי הנחת תפילין של הקדוש־ברוך־הוא – תחילה תפילה של יד, ואחר כך תפילה של ראש:

בתפילין שלמעלה⁴² רומזות תפילין "של יד" לעבודת האנשים הפשוטים, ותפילין "של ראש" לעבודת בעלי התורה. בהנחת התפילין שלמעלה קודמת עבודת האנשים הפשוטים מתוך קבלת עול, והיא נעלית מעבודת בעלי המוחין בידיעה והשגת התורה.

ועל ידי כל זה מתקיימת "מצות תפילין" בשלמותה, באופן של "הויה ועשיה אחת": כאשר הענין של "אחת", בחינת יחידה⁴³, מורגש בדרגת תפילין של יד, משפיעה ה"אחת" גם בתפילין של ראש, בעבודת בעלי המוחין בידיעה והשגת התורה.

ועל ידי כל זה מתקיימת "מצות תפילין" בשלמותה, באופן של "הויה ועשיה אחת": כאשר הענין של "אחת", בחינת יחידה⁴³, מורגש בדרגת תפילין של יד, משפיעה ה"אחת" גם בתפילין של ראש, בעבודת בעלי־המוחין בידיעה והשגת התורה,

ועל ידי העבודה באופן של "אחת" – ממשיכים בעולם ענין של "אחד" – "כמאמר⁴⁴ תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו .. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", ישראל מורידים את השפעת הוי' אחד "בארץ"⁴¹.