38

וזהו תוכן הענין של "משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע"³¹.

כדי שהכוח שלמעלה יתקשר עם האדם למטה, שתהיה לו האפשרות לקלוט את הכוח ולנצלו – יש צורך ב"ממוצע" שיחבר את האדם עם הכוח שמלמעלה. הממוצע המחבר הוא: מצווה. כי המצוות שלוחי הקב"ה, כמאמר "כבדו את המצוות שהן שלוחי"³², ו"שלוחו של אדם כמותו"³³, ולכן יש כח במצווה לחבר ולהמשיך את הכח שלמעלה באדם.

וזה הטעם שעל השבועה להיות בנקיטת חפץ דוקא, משום שעל־ידי שהאדם אוחז חפץ של מצווה בידו, מקשרו החפץ ומחברו עם הכח שמלמעלה.

יד. האמור מהווה הסבר לענין נקיטת חפץ בכלל. ואילו טעם הדבר של נקיטת ספר תורה ותפילין, דוקא, הוא:

שנינו: "לא ברא הקב"ה דבר אחד לבטלה"³⁴, לכן, בכל מקום שבן ישראל נמצא, עליו להפוך כל דבר לקדושה, ולשם כך יש צורך בניצול השבועה – נתינת הכוח שמלמעלה – בכל העולם. הקשר של הכוח שמלמעלה – על־ידי האדם – עם כללות העולם, הוא על־ידי התורה, משום שהתורה היא "הממוצע המחבר" שבין הקב"ה לעולם, כמאמר הנ"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא".

לפי זה יובן גם הענין שבנקיטת תפילין לשבועה, כי ענינם של תפילין הוא ענין התורה. כפי המתבאר במאמר החסידות³⁵ ד"ה "איתא במדרש תהלים"³⁶: ר' אליעזר אומר: אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, רוצין אנו ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקב"ה, קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה". נמצאנו למדים שתפילין – ענינם הוא אותו ענין של ספר תורה.

ביאור הדבר הוא: כי ענין התורה הוא "להמשיך" מוחין במדות, ודבר זה עצמו נעשה גם על־ידי תפילין. על־ידי הנחת תפילין. על־ידי הנחת תפילין למטה גורמים להנחת תפלין למעלה, שהקב"ה מניח תפלין³⁷, הקב"ה – בחינת ז"א, מדות, ותפלין הם ענין של – מוחין, הקב"ה מניח תפלין, היינו: המשכת המוחין במדות.

ומשום כך, גם על־ידי נקיטת תפילין בשעת השבועה – שענינם בעבודת השם, לשעבד את המוח והלב³⁸ – גורמים להתקשרות הכוח שלמעלה עם העולם, כמו על־ידי התורה.

ברם, זהו ענין של דיעבד בלבד,