שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'רכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
העובר כולו נבנה מטפת משהו – לגוף משוכלל (ומבנה הגוף משפיע גם על תכונות הנפש במדה חשובה) – ע"י האם בלבד (ובזמן שהותו בעיבור – אוכל ממה שאמו אוכלת וכו'), ועד כדי כך שרואים במוחש שרוחניות האם (ואם היא בשמחה או בפחד וכיו"ב) משפיעה, וגם מעצבת החרקטער (האופי) של העובר (שיולד שלם ובריא וכו').
3 אוכל ממה שאמו אוכלת וכו' נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ברם, לאמיתו של דבר אין הוא כלל מציאות לעצמו, הוא ניזון ממה שאמו אוכלת , הוא "הולך" אוטומטית להיכן שאמו הולכת, וכיוצא בזה.
107 ממה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וזהו תוכן הענין של "משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" .
31 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
למרות שבירידת כל נשמה מגן־עדן למטה ישנה התופעה של "בא מלאך וסטרו על פיו כדי שמצבה הקודם לא יגרום לבלבול אורח וסדר עבודת השם הדרושה למטה – כשם שבעת שהנשמה צריכה לעלות למעלה, עליה לשכוח "חיזו דהאי עלמא" – הרי בענינו של יצחק היה החידוש של השראת עניני גן העדן למטה.
38 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ב) שבועת משביעין אותו תהי צדיק וכו', ומה שכל איש ישראל מושבע ועומד מהר סיני, שישאר יהודי, בכל מעמד ומצב שלא יהיה שרוי הרי – אף על פי שחטא ישראל הוא, ולא יעקב בלבד הוא נקרא אלא גם "ישראל" שמורה על שם המעלה, יהא מעמדו ומצבו אשר יהא.
42 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
– לדידו – איפכא מסתברא – מהוה הולדתו ירידה גדולה; בגמרא נאמר כי בשעה שהעובר במעי אמו – נר דלוק על ראשו ומלמדים אותו כל התורה כולה .
42 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
גם קודם המילה, ואפילו טרם שנולד, יש כבר לנשמה קשר עם הגוף, כדברי הגמרא על תינוק במעי אמו :
33 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי חז"ל בגמרא, שכאשר הילד היהודי הוא "במעי אמו", "מלמדין אותו כל התורה כולה" , ואחר כך, כשהוא יוצא "לאויר העולם" , בא מלאך ו"משכחו כל התורה כולה" .
51 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
לפי זה יובן מדוע הפרשה העוסקת ב"תורת האדם" נקראת "תזריע", כי המלה "תזריע", בלשון נקבה, מצביעה על יגיעה, כנאמר בלקוטי תורה, שהענין של "איש מזריע תחילה" רומז לאתערותא דלעילא, מתנה מלמעלה.
26 בפשטות ג"כ מובן: בכדי שיהי' "תזריע" בשלימות, היינו שתבוא ל"וילדה", צ"ל "אמו אוכלת" בכדי שיאכל העובר וכו' (נדה ל, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
מכינים אותך "במעי אמו", "מלמדין אותו כל התורה כולה" .
55 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכאמור בהתוועדות הקודמת, כאשר נולד ה"צמח־צדק", אמר סבו – אדמו"ר הזקן – דברי תורה על "משביעין אותו תהי צדיק ..." – ומהם הורכבו אחר־כך שלושת הפרקים הראשונים של ספר ה"תניא".
27 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
חז"ל אומרים על התינוק במעי אמו – "מלמדין אותו כל התורה כולה ..
8 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
3 ונאמר ועמך כולם צדיקים ואת כאו"א משביעין תהי צדיק (נדה ל, ב. וראה תניא ספי"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
0 להעיר מהידוע בביאור מרז"ל שהתינוק בבטן אמו מלמדין אותו כל התורה כולה ואח"כ בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כו' (נדה ל, ב), שהתורה שמלמדין אותו כשהוא בבטן אמו נותנת לו כח ועוז גם אח"כ (לקו"ת שלח מד, א. אוה'ת שה"ש ריש ע' עב. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הביטוי "פתח" מבטא ענין של תיקון, הוספת שלמות, חידוש שלמות על ידי פתיחת דבר מסויים,
22 נפתח הסתום (נדה ל, ב), ענין פתח בבית, ר"ש פתח (דרך חדש – ד"ה כאשר השמים החדשים תרע"ח). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
מתבצעות אצלו אף פעולות האיברים – "אוכל ממה שאמו אוכלת , ושותה ממה שאמו שותה" , וכדומה.
14 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
3 שהרי אח"כ מלאך סוטרו על פיו כו' (נדה ל, ב 4 נדה שם, בתניא (רפ"א ופי"ד) משביעים, וכ"ה בע"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אך ענין העיבור הוא למטה ביותר, שאין ענין של ראי' כלל, דבזמן העיבור ראשו בין ברכיו , תלת כלולים גו תלת, והיינו שהכחות נעלים הם בהעלם לגמרי.
29 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' פינחס, ח"י תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
יש זמן שהתינוק נמצא במעי אמו, ששם מלמדין אותו כל התורה כולה .
15 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וע"ד מארז"ל "הולד כו' במעי אמו כו' מלמדין אותו כל התורה כולה כו' כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כו'".
52 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ואף שהסדר הוא שבשעה שהנשמה באה מגן עדן למטה בא מלאך וסטרו על פיו , כדי שלא יבלבל לאופן וסדר העבודה שצ"ל למטה, ודוגמתו כאשר הנשמה צריכה לעלות למעלה עלי' לישכח חיזו דהאי עלמא, מ"מ, אצל יצחק הי' החידוש שלקח והמשיך את הענינים דגן עדן – למטה.
23 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והוא ע"ד העובר שראשו בין ברכיו , דאף שיש לו ראש וכל ציור הגוף, מ"מ, הנה ראשו בין ברכיו , והיינו, דמה שנרגש בגלוי הוא רק בחינת נה"י.
34 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והנה, כיון שבשעת ירידת הנשמה למטה "משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" , נמצא, שבהעדר העבודה, הרי לבד העדר העבודה עצמו, הרי הוא עובר גם על השבועה .
47 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
דהנה, גם על עבודת הבירורים צריך נתינת כח, וכמארז"ל משביעין אותו , מלשון שובע, שזהו הכח על ענין הבירורים, אבל בכדי לרדות את הקליפות במכות ויסורים גם כמו שהם בתקפם, שזהו אומרו ראה כל גאה והשפילהו, היינו גם כמו שהוא גאה, הנה על זה צריך נתינת כח מהעצמות דוקא, שזהו אומרו ואם זרוע כאל לך.
47 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וזהו שאמרו רז"ל משביעין אותו תהי צדיק כו', שענין זה קאי על כל הנשמות, לא רק על אלו שהם לא טובים, אלא גם על נשמות הבינונים ונשמות הצדיקים, שגם הם צריכים להשבועה , וטעם הדבר, דכיון שנה"א מתלבשת בנה"ב ששרשה מהתהו, הנה בכדי לברר את נה"ב הרי זה בכח שרש הנשמה דוקא, שזהו"ע ואוהב את יעקב.
29 נדה ל, ב. וראה תניא רפ"א. קיצורים והערות לתניא ע' מח ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' רלד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וזהו ג"כ הענין ד"משביעין אותו (את האדם קודם שנולד) תהי צדיק ואל תהי רשע" .
52 נדה ל, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
א) שבועת הקב"ה לישראל שלא יחליפם ח"ו באומה אחרת, ב) השבועה ד"משביעין אותו תהי צדיק וכו'", ושיהודי הוא "מושבע ועומד מהר סיני", שישאר יהודי.
6 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וביותר יפלא, שהרי אמרו רז"ל שאפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע , ואמרו רז"ל ג' ספרים נפתחים בר"ה, צדיקים נכתבים לאלתר לחיים, רשעים כו', וא"כ, איך אפשר להיות בשמחה.
12 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד, כה
והמענה לזה – בהתחלת ספר התניא – "משביעין אותו כו'":
83 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ולצורך עבודת תיקון העבר – שזוהי עבודת בעל-תשובה שצריך לתקן את העבר, ועי"ז מגיע למעלה יותר מעבודת הצדיקים – יש תוספת כח מיוחד מלמעלה, ש"משביעין אותו" בכחות נעלים ועצומים, כדי שיוכל לעבוד עבודתו באופן ש"יקרא ב' דפים .
19 נדה ל, ב. וראה תניא רפ"א, ובקיצורים והערות לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
אך על זההי' הענין דמתן תורה, שבמעמד הר סיני עמדו כל הנשמות, הן הנשמות שבאותו הדור, שלפני אותו הדור וכל הדורות שעתידים לבוא, ולכל אחד מהם ניתנו כחות, שזהו"ע משביעין אותו , מלשון שובע, שיוכלו לעמוד בכל ההעלמות וההסתרים, וישלימו את תכלית הכוונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים.
8 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והביאור בזה הוא ע"פ פנימיות הענינים, כנ"ל בשם האוה"ח שפסוק זה קאי בענין יציאת הנשמה ממקור חוצבה בשביל וילך חרנה, ועז"נ ויצא יעקב מבאר שָבע (בקמ"ץ), מלשון שבועה , שהו"ע השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע , שזוהי הנתינת כח להנשמה שתוכל לעבוד עבודתה אע"פ שירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
92 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
דובר לעיל בהמאמר בפירוש מארז"ל "משביעין אותו תהי צדיק" , שב"צדיק" יש שני פירושים שהם מן הקצה אל הקצה:
154 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכן איתא בתקו"ז בתחלתו (ומרומז בפסוק "אתם נצבים גו' ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך") שישנם עשרה סוגים בבנ"י, כפי שמביא אדמו"ר הזקן (בקיצור) בתניא פי"ד, בביאור הענין ד"משביעין אותו כו'", השבועה שמשביעין את כאו"א מישראל ללא חילוקים, אע"פ "שיש בנשמות ישראל כמה מיני מדרגות ובחי'", מ"מארי תורה" עד בעלי מעשה.
32 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וכמו שהוא בכללות ענין החלומות שיש בהם ענין הראי', רואה חלום באספמיא , ועד"ז יש בחלומות ענין השמיעה וכל שאר הכחות, אלא שלהיותו במעמד ומצב של שינה, יכול להיות חיבור שני הפכים, ויכול לחברם באופן שהוא היפך האמת בהחלט.
18 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ערב חג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ולכן אומרים רב יוסף ורב נחמן להתנא "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא" - לפי שמדרגתם בענין הענוה ויראת חטא היא ( לפי דעתם) מדרגה פחותה (כדלקמן), ולכן נמשכת גם לאחרי שמת רבי, ע"י ההשפעה שמבחי' המקיף.
8 מצד השבועה ש"משביעין אותו תהי צדיק כו' ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע" (נדה ל, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
(ב) הולד במעי אמו "משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" .
31 נדה ל, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והענין בזה, דהנה, ברוך גו' אמן ואמן מורה על קיום הדבר, והו"ע שבועה , דהיינו, השבועה שלמעלה על ההתקשרות של הקב"ה עם בנ"י, שמזה נמשך גם הענין דמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע .
71 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
"משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" , היינו, שנותנים לו את הכחות הדרושים לקיים רצון הבורא, שעי"ז מקיים את השבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע" , ככל הפרטים שבזה,
183 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
כנשר יעיר קנו גו' ישאהו על אברתו, שכתוב זה מורה על גודל מעלתן של ישראל, היינו, לא רק צדיקים, אלא כאו"א מישראל, כמ"ש ועמך כולם צדיקים, להיותם נצר מטעי מעשה ידי גו' (כהמשך הכתוב), היינו, שכאו"א מישראל הוא מעשה ידי הקב"ה, שקיומם באופן נצחי שלא שייך בו שינוי כלל , אלא שענין זה יכול להיות בהעלם, ועל זה משביעים אותו תהי צדיק , שיומשך ויבוא גם בגילוי, ומזה גופא מוכח שענין זה ישנו בהעלם, שהרי אילו לא הי' בהעלם, אפילו לא בהעלם שאינו במציאות, לא הי' אפשר שיבוא לידי גילוי, וכיון שמשביעים אותו תהי צדיק , עכצ"ל, שענין זה ישנו בהעלם, או בבחי' עיבור כו' , ולכן, ע"י עבודה ויגיעה יכול לבוא לידי גילוי.
169 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
הוראה הנ"ל היא לצדיקים כו'; ואילו ההוראה לרוב בני אדם היא מהפירוש השני – שנח הי' צדיק רק לפי ערך דורו, שאין זה אמיתית ענין צדיק , אלא רק בשם המושאל, ודרגא זו של צדיק שייכת לרוב בני אדם – שהרי "משביעין אותו תהי צדיק" נאמר על כל אחד, וכיון ש"משביעין אותו" , בודאי יש לו הכח לקיים זאת.
881 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועוד זאת, שהגלות נמשל לעיבור (שהרי יצי"מ הו"ע הגירות , וגר שנתגייר כקטן שנולד , ולפנ"ז ישנו ענין העיבור), שהעובר ראשו בין ברכיו , והיינו שהכחות הנעלים הם בהעלם, ומתגלה רק בחי' נה"י , וכמו"כ בגלות מצרים, שהכחות הנעלים שבישראל היו בהעלם, ובגילוי הי' רק ענין האמונה, כמ"ש ויאמן העם, דעם היות שגדלה מעלת האמונה, ובזכות האמונה נגאלו ממצרים , ועד שגם בזמן בין המצרים, כשרוצים להזכיר את שבחם של ישראל מזכירים את מעלת האמונה, זכרתי לך חסד נעוריך גו' לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה , דקאי על היציאה ממצרים באופן שגם צידה לא עשו להם , אלא האמינו והלכו , שזהו מצד תוקף האמונה, אבל מ"מ, הכחות הפנימיים היו אצלם בהעלם, ולא הי' שייך אז הידיעה דהוי' הוא האלקים, ובמילא לא היו אצלם גם בירור המדות שנעשה מצד הידיעה דוקא.
472 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הענין דתלת כלילן גו תלת כו' , שהוא כמשל הולד הנמצא במעי אמו שראשו מקופל בין ברכיו כו' , היינו, שיש בו ג' הבחי' דחב"ד, וג' הבחי' דחג"ת, אלא שהם באופן של העלם וסילוק, עד שלא ניכר בו בגילוי אלא ג' הבחי' דנה"י בלבד, שבהם נתעלמו ונתלבשו ג' הבחי' דחב"ד וחג"ת, שזהו"ע תלת כלילן גו תלת כו', חב"ד בחג"ת, וחג"ת בנה"י.
342 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וגם לאחרי שרבינו הזקן נתן להדפיס את ספר התניא בפעם הראשונה, שאז נדפס שער היחוד והאמונה לאחרי חלק ראשון – הנה כאשר משווים את התחלת חלק הראשון, "משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" , עם התחלת שער היחוד והאמונה, "חנוך לנער על פי דרכו", הרי מובן, שבנוגע לעבודת האדם בא תחילה הענין ד"חנוך לנער על פי דרכו", כי:
131 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויש לקשר זה עם כללות הענין דגלות מצרים שנמשל לעיבור, כמו הולד במעי אמו שראשו מקופל בין ברכיו כו' , שזהו"ע דתלת כלילן גו תלת כו' , שג' הבחי' דחב"ד (מוחין) וג' הבחי' דחג"ת (מדות) הם בהעלם בבחי' נה"י.
1303 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והביאור בזה – ע"פ חסידות – שכללות עבודת האדם ("כמעשהו") אינה אלא מצד החסד של הקב"ה שנותן בו נשמה שהיא "חלק אלקה ממעל ממש"27, ובאופן ש"משביעין אותו כו'" , שנותנים
1559 נדה ל, ב. הובא בתניא רפ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
השבועה של בני ישראל – "משביעין אותו כו'" , על קיום התומ"צ; והשבועה של הקב"ה – "בי נשבעתי" , "שלא יחליפם באומה אחרת" .
244 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בזה, דהנה אמרו רז"ל שהולד במעי אמו הוא מקופל וראשו מונח לו בין ברכיו , ופיו סתום וטבורו פתוח , ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה כו', וכיון שיוצא לאויר העולם נפתח פיו הסתום וכו'.
497 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הכוונה בלימוד התורה היא – לא כאשר התינוק נמצא במעי אמו , ללא בלבולים כו', שכן, אף שגם אז לומד תורה, אבל אין זה הגדר דמצות תלמוד תורה (ואין מברכים על זה ברכת התורה), כי אם ש"מלמדין אותו" ("מ'לערנט אין אים אַריין"), ואילו עיקר הענין דלימוד התורה הוא – לאחרי שנולד ויוצא לאויר העולם , שיש בו ענינים המבלבלים, צעצועים וכיו"ב, שמרחיקים אותו מהתורה, מלימוד אל"ף-בי"ת, סידור, חומש ואח"כ גמרא, ובמצב כזה יעמוד ויברך "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", וילמד תורה.
1308 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וע"ד מארז"ל "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע" , והרי מובן, שתושבע"פ אינה צריכה לשלול ענין של שקר, ועכצ"ל שזה ש"אומרים לך צדיק אתה" הו"ע אמיתי, והיינו, שלא זו בלבד ש"לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם" , אלא כמבואר בתניא בפירוש מדריגת צדיק , "שהרע נהפך להיות טוב גמור ..
1658 נדה ל, סע"ב. הובא בתניא בתחלתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד, כה
אלא שהאכילה תהי' כדבעי – לא מצד התאוה ותוקף הישות, אלא מתוך ביטול וענווה ("ענוים"), ואז יהי' הענין ד"ישבעו" (שזהו ע"ד הענין ד"משביעין אותו" , שהוא גם מלשון שובע, כמבואר במאמר הצ"צ ),
243 נדה ל, ב. הובא בתניא רפ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כג
וזוהי גם הוראה בנוגע לסדר עבודת בנ"י עצמם בלימוד התורה – שתחילה "מלמדין אותו כל התורה כולה" , ואח"כ בא מלאך ו"משכחו כל התורה כולה" , כדי שהלימוד בפועל יהי' ע"י יגיעתו, אבל באופן שעי"ז יוכל להגיע למדריגת התורה כפי שהיא למעלה מגדר
693 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
כו', שנאמר ילכו מחיל אל חיל" , ומתחדש אצלו ענין שברגע שלפנ"ז הי' באופן של שינה, העלם והסתר .
991 שהרי בהיותו במעי אמו "מלמדין אותו כל התורה כולה .. כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה" (נדה ל, ב) – שאז הרי זה בהעלם והסתר, ואח"כ הנה ע"י עבודתו בהתבוננות ושקו"ט כו' הרי הוא חוזר ומגלה זאת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ג) כל הנ"ל – עבודת האדם לקונו – ה"ז ע"י הקדמת ניעור משינתו בהבלי העולם – כל' הרמב"ם הידוע .
1164 אואפ"ל אשר בת"ת שחיובו תמידי (והוא המביא לידי מעשה – עבודת כל היום כולו ) יש תמיד מעין ניעור משינתו. כי הידיעה בתורה שהאדם מגיע אלי' אפשרית היא עי"ז (לקו"ת שלח מד, א) שמקודם לזה – כשהוא בבטן אמו, מלמדין אותו כל התורה כולה אלא שבא מלאך וסטרו על פיו (נדה ל, ב), וע"י לימודו חוזר ויודע מה שידע לפני זה ונשכח (ונסתלק) ממנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אמנם, כאשר הנשמה יורדת ומתלבשת בגוף בפועל, אזי "בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כו'" – בדוגמת התחלת גלות מצרים בגלל ש"לא ידע את יוסף"4, "עשה עצמו כאילו לא ידע" ("זיך געמאַכט ניט וויסנדיק"), לשכוח את יוסף, שזוהי תכלית ירידת נשמתו לעולם לפעול ענין של הוספה – "יוסף ה' לי בן אחר" , ואח"כ ממשיך היצה"ר ואומר "הבה נתחכמה לו וגו'" .
1466 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
[והיינו, שלא זו בלבד שאינו משתדל לקיים את השבועה "תהי צדיק" , ש"אין כל אדם זוכה להיות צדיק , ואין לאדם משפט הבחירה
443 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כה
"תניא בספ"ג דנדה", ואח"כ מובא בו מאמר המשנה , מאמר הגמרא , פסוקים מתושב"כ (הן מחומש והן מנ"ך ), מאמר הזהר ורע"מ , מדרש ועץ חיים – ענינים מכל חלקי התורה , פשט רמז דרוש וסוד (וגם פסקי הלכות למעשה – בשייכות לקריאה בשם זה או בשם אחר, שזהו"ע שנוגע לנאמנות לעדות), כפי שבאים בהמשך אחד בפרק הראשון שבתניא (משא"כ בפרקים שלאח"ז).
1313 "משביעים אותו כו'" (נדה ל, ב). "צדיק וטוב לו כו'" (ברכות ז, א). "צדיקים יצ"ט שופטן כו' לא שביק מר חיי לכל ברי'" (שם סא, ב). "רבש"ע בראת צדיקים כו'" (ב"ב טז, א). "צדיק ורשע לא קאמר" (נדה טז, ב). העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע (יבמות כ, א. נדה יב, א). מי שיש בידו למחות ולא מיחה נק' רשע (שבועות לט, ב). "כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק כו'" (סנהדרין צט, א). "כל צדקה וחסד שאומות העולם עושין כו'" (ב"ב יו"ד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
מהי התועלת – טוען הוא – במאכל (לימוד התורה) ובמשתה (קיום המצוות), בה בשעה שנמצא תמיד במעמד ומצב של יראה מהיצה"ר, ובכל רגע ורגע זקוק הוא לשבועה "תהי צדיק ואל תהי רשע" .
1959 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דהנה , בחי' עיבור הוא כמו עד"מ הולד במעי אמו שהוא מקופל ראשו בין ברכיו כו' , היינו, שההתגלות
289 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
כל האמור לעיל שייך לעבודת כאו"א מישראל, וכפי שמביא בסיום המאמר ד"ה ברוך הגומל42 (בהמשך לענין ההתעוררות בתשובה שאז צדיק מצרה נחלץ) מ"ש ועמך כולם צדיקים, ומבאר, שכאו"א מישראל הרי נשמתו היא חלק אלקה ממעל , וזהו משביעין אותו , דבכל נשמה ונשמה הרי יש בה השובע במה לנצח את היצה"ר ולהתגבר עליו.
487 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כג
ודוגמתו בתורה – שענינו של אברהם, מלמעלה למטה, הוא כמו שמלמדין את כל התורה כולה לתינוק שנמצא במעי אמו , שלימוד זה אינו בכח עצמו, אלא מה שנותנים לו מלמעלה , וע"ד שמצינו באברהם אבינו שבהיותו בן ג' שנים לימדוהו כליותיו , והרי מובן שבהיותו בן ג' שנים לא הי' שייך ליגיעה בהבנת והשגת התורה , כך, שזהו לימוד שבא מלמעלה; ולאח"ז ישנו ענין התורה כפי שהיא מלמטה למעלה, שזהו הלימוד באופן של יגיעה , וכמארז"ל32 "יגעתי ומצאתי", משא"כ ללא יגיעה אי אפשר להשיג את התורה .
1187 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דהנה, ראשית מציאות הנשמה היא בבחי' עיבור בספירת המלכות, היינו שהנשמה כלולה ומיוחדת בבחי' המלכות, וכמו עד"מ העובר שבהיותו בבטן האם הרי הוא ירך אמו , שמתאחד עמה כא' מאברי', וגם אוכל ממה שאמו אוכלת כו' , אבל לאחר שנולד ויוצא לאויר העולם הרי הוא נבדל מאמו ונעשה ברי' בפ"ע, בלתי קשור ואחוז באמו , ודוגמתו בנשמות כשהן בבחי' עיבור, שהנשמה כלולה ומיוחדת בבחי' פנימיות הכלים דמלכות בבחי' התאחדות ממש כמו דבר אחד, וגם אוכל ממה שאמו אוכלת , היינו, שבחי' הארת הקו שמאיר בע"ס דאצילות מאיר גם בנשמה, שהיא ניזונית ג"כ באותו האור והגילוי.
135 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והנה, כשם שיש חילוק בין צדיקים לבעלי תשובה בעבודה בנפש האדם, כמו"כ יש חילוק גם בהעזר והנתינת כח מלמעלה, כמובא במאמר שאמרו רז"ל משביעין אותו כו', שהוא מלשון שובע (זאַט) , והיינו דבעת ירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף נותנים לה כחות שתוכל להתגבר ולנצח את ההעלמות וההסתרים, וכן אמרו רז"ל אלמלי הקב"ה עוזרו אין יכול לו, הנה גם בזה יש חילוק בין צדיקים לבעלי תשובה, שהעזר והנתינת כח לעבודת הצדיקים שהיא בסדר והדרגה ובגבול, הוא מבחי' ממכ"ע , ואילו העזר והנתינת כח לעבודת הבעלי תשובה שהיא בבחי' דילוג ובלי גבול, הוא מבחי' סוכ"ע.
450 נדה ל, ב. תניא רפ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
"וזהו משביעין אותו , דבכל נשמה ונשמה הרי יש בה השובע במה לנצח את היצה"ר ולהתגבר עליו".
797 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
גם קודם המילה, ואפילו קודם שנולד, יש כבר קשר לנשמה עם הגוף , כדאיתא בגמרא בנוגע לתינוק בהיותו עדיין במעי אמו :
954 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
בהתחלת ספר התניא הובא מאמר רז"ל "משביעין אותו כו' ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע" , ומבואר בתניא הדיוק ד"הי' בעיניך כ רשע" (בכ"ף הדמיון), "ולא רשע ממש, אלא שיחזיק עצמו לבינוני, ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב, שזו מדרגת צדיק כו'", וכמבואר שם בארוכה, ש"אף מי שבתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה, אין זו הוכחה כלל שנדחה הרע ממקומו וכו'".
1268 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו מה שהגלות נמשל לעיבור , תלת כלילן גו תלת , שהעובר ראשו בין ברכיו כו' , היינו, שעם היות שיש בו כל הענינים, מוחין שבראש ומדות שבלב, הרי הם בהעלם, ומה שבגילוי הוא רק בחינת נה"י, שזהו"ע שאוכל מה שאמו אוכלת ושותה מה שאמו שותה 12, שהוא בחינת נה"י לבד, אבל חב"ד ומדות הן בהעלם, שזהו בחינת מיצר ים.
708 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והיינו, שלאחרי הגילוי מלמעלה לנפש האלקית בלבד ביציאת מצרים, באה גם העבודה דבירור נפש הבהמית בספירת העומר (וכמו שהוא בירידת הנשמה למטה, שבהיותו במעי אמו נר דלוק לו על ראשו וכו' , שזהו גילוי לנפש האלקית, ואח"כ בצאתו לאויר העולם , מתחילה העבודה דבירור הגוף ונה"ב).
1061 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
אבל כשמדובר אודות הנולד עצמו, הרי לכאורה אדרבה, איפכא מסתברא – בשבילו הרי זו ירידה גדולה, וכדאיתא בגמרא שבהיות העובר במעי אמו "נר דלוק לו על ראשו כו' ומלמדין אותו כל התורה כולה" , ובפרט ע"פ המבואר בקבלה ובחסידות הפלאת מעלת מצב הנשמה כמו שהיא למעלה, שבזה נכלל בכללות גם הזמן שהנשמה היא בעיבור במעי אמו, כך, שלגבי הנשמה של הנולד הרי זו ירידה גדולה – הן בקו של "סור מרע" והן בקו של "עשה טוב":
434 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין בזה, דהנה, הרה קאי על ענין הגלות, שנקרא גם בלשון עיבור , כמארז"ל אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה כו', דענין העיבור הוא שראשו של הולד מונח בין ברכיו כו' , ובלשון החסידות
1797 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וזהו גם מ"ש בהתחלת התניא – "משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע" :
2531 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
"לא תחזיק עצמך ברשע כו'" , שאז יתייאש מעשיית תשובה כו') – שיש צורך מיוחד באזהרה זו, מצד פעולתו של ר"ש (שתורתו אומנתו) שמגין על דורו מפני הפורענות וסובל כל עוונותיהם, שלכן לא מביאים עליו פורענות מלמעלה כדי לעורר בתשובה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ז ע' 356 ואילך.
815 וכן מפרש רבינו הזקן בתניא בתחלתו – שלכן הרי זה בסתירה להמאמר (נדה ל, ב) "ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע "; משא"כ לשאר הפירושים, כמו "לא תהי' רשע אפילו כשאתה בפני עצמך", "בחדרי חדרים ואין שום אדם רואה אותך" (מדרש שמואל), וכן "אל תהי רשע בדבר זה שתפרוש מן הציבור ותעמוד בפני עצמך" (פי' הרע"ב) – קושיא מעיקרא ליתא (ראה גם "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שם).
ולכן מוסיף רבינו הזקן בתניא (לאחרי השאלה על המאמר "הי' בעיניך כרשע" , "וצריך להבין, דהא תנן .. ואל תהי רשע בפני עצמך") " וגם אם יהי' בעיניו כרשע ירע לבבו ויהי' עצב וכו'" – דלכאורה: כיון שיש קושיא ממשנה מפורשת, מהו הצורך להוסיף "וגם כו'" – כי, לפי הפירושים הנ"ל במאמר "אל תהי רשע בפני עצמך", אין מזה סתירה למאמר "הי' בעיניך כרשע" , ולכן הוצרך רבינו הזקן להוסיף "וגם כו'", שגם אם נפרש כהפירושים הנ"ל, עדיין יוקשה המאמר "הי' בעיניך כרשע" , כי, "אם יהי' בעיניו כרשע ירע לבבו כו'" (ראה גם שם ב"לקוטי פירושים").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וגבעות קאי על בחי' הבינה, שגם שם נמצאים המדות בהעלם, אבל זהו העלם שישנו במציאות, וכמו העובר שנמצא בהעלם בבטן האם, הנה אף שהוא בהעלם, שהרי עובר ירך אמו , ואינו אוכל אלא מה שאמו אוכלת וכו' , מ"מ, ישנו כבר כל ציור הולד באופן של התחלקות האברים, ועד לשערות וצפרניים כו', משא"כ בטיפת האב, הנה אף שכלולים בה כל פרטי האברים כו', הרי התכללות זו היא בתכלית ההעלם, באופן שאינם ניכרים ונרגשים לאיזו מציאות כלל וכלל, ורק בבטן האם מצטייר הולד בכל פרטי האברים, אלא שהוא בהעלם עדיין בבטן האם, אבל זהו העלם שישנו במציאות.
1574 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וזהו גם הענין שמשביעין אותו תהי צדיק , שזהו"ע השבועה (כפירוש הפשוט בגמרא) שמגלה את הכחות העצמיים, ועוד זאת, שמשביעין הוא גם מלשון שובע , והיינו, שגם הכחות הפנימיים נעשים באופן של שובע (זיי ווערן אָנגעזעטיקט) מצד התגלות הכחות העצמיים ע"י השבועה .
224 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
חיות הנשמה עצמה הוא נעלה יותר, ועל זה מוסיפים שבח מיוחד גם בנוגע להגוף , שמצד עצמו הוא רק בבחי' קיום , ואעפ"כ, נמשך החיות האמיתי דתומ"צ גם בהגוף .
971 וכן הוא בנוגע ללימוד התורה – שאצל הנשמה למעלה הלימוד הוא באופן נעלה יותר מאשר בהיותה למטה, שהגוף מבלבל כו'*, ואעפ"כ, התכלית היא לימוד התורה למטה דוקא**.
*) כמובא בחסידות (סה"מ תרצ"ט ע' 57) מ"ש האלשיך (דניאל ה , א) בנוגע למאכלים מסויימים (כמו בצל וכיו"ב) שמפריעים להבנה והשגה , ולכן צריך לאכול רק מאכלים דקים כו' (וזהו גם ענין ה " מן " שהי' מאכל דק) , לתועלת ההבנה וההשגה .
**) ולכן , לאחרי שמלמדין תינוק במעי אמו כל התורה כולה , בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו (נדה ל , ב) , כיון שעיקר המעלה דלימוד התורה היא למטה דוקא (וזוהי מטרת הלימוד בהיותו במעי אמו – בכדי שיוכל להשיג התורה בהיותו למטה (ראה לקו"ת שלח מד , א . ובכ"מ)) .
[וזהו גם המענה לאלו הטוענים (ראה גם תו"מ חנ"ז ע' 250. וש"נ): אם רצונו של הקב"ה שילמדו תורה ויקיימו מצוות, למה הוריד את הנשמה למטה, ולא השאירה למעלה שתוכל לעבוד עבודתו ללא מניעות ועיכובים כו' – כיון שעיקר המעלה היא הפעולה בגוף ובחלקו בעולם ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הדברים שאשה מעוברת תרצה לאכול מבשר הקודש (לא בשביל עצמה, אלא) לטובת העובר ש"אוכל ממה שאמו אוכלת" .
1925 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ומוסיף לבאר, ולכן נקט בכ"א בפ"ע ותמן [דלכאורה הול"ל תמן אתיליד ואתרבי ואסתליק כו', ולמה כתב תיבת תמן ג"פ, תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק כו', והרי ידוע שכל תיבה שבספר הזהר היא בתכלית הדיוק (וכפי שרואים גם בביאורי הזהר לאדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצ"צ)], יען כי כל בחי' מהג' בחי' הנ"ל הוא בחי' בפ"ע, והיינו, שג' הבחי' שבמוחין, מוחין דעיבור מוחין דיניקה ומוחין דגדלות, הם ג' סדרים מיוחדים ועבודות מיוחדות, וכמובן גם מהחילוק שבין עיבור (שראשו בין ברכיו כו' , תלת כלילן גו תלת כו' ) ליניקה (שזהו לאחרי שכבר נולד ויצא לאויר העולם ), שזהו חילוק שבאין ערוך, ועד כדי כך, שענין הגלות נמשל לעיבור, וענין הגאולה נמשל ללידה, כפי שהמשיל בנבואת יחזקאל כל ענין גאולת מצרים לולד ביום הלידה .
867 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ומלמדין אותו כל התורה כולה" (שזהו ע"ד ובדוגמת לוחות ראשונות).
1447 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בשעת העיבור נמצא הולד במעמד ומצב ש"ראשו מונח לו בין ברכיו" , והיינו, שלא ניכר בגלוי השכל שבראש, כי אם הברכים והרגלים.
757 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
מלמדין אותו כל התורה כולה" , ובפרט ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל שבירידת הנשמה למטה מעבירים אותה דרך פתחו של גן עדן (וכן דרך פתחו של המקום ההפכי) כדי שתראה הענין דשכר מצוות כו' –
950 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
זה בהקדים מה שארז"ל משביעין אותו תהי צדיק כו', ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הצ"צ, אשר בראש השנה הראשונה לחייו (שנת תק"ן ) אמר אדמו"ר הזקן דרוש משביעין אותו תהי צדיק
1871 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
נזכר לעיל במאמר אודות ביאור הצ"צ (בעל יום ההולדת דערב ר"ה) בענין "משביעין אותו" שבהתחלת ספר התניא [וכאמור לעיל59 שהצ"צ סיפר שבר"ה הראשונה לחייו אמר רבינו הזקן דרוש משביעין אותו , ותוכנו ג' פרקים הראשונים של ספר התניא], שמביא ש"בגמרא בנדה דף ל' סע"ב למדו השבועה מהפסוק בישעי' בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון" .
1978 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
משביעין אותו תהי צדיק וכו'" , ומיד מסביר זאת ע"פ פנימיות התורה, ובאופן שדוקא ע"פ פנימיות התורה יכולים לתרץ את השאלות ששואל בתחלה, שהם שאלות ע"פ גליא דתורה – שענין זה מדגיש יותר איך שגליא ופנימיות התורה הם ענין אחד, שלכן יכולה להיות השאלה ע"פ נגלה, והתירוץ ע"פ פנימיות התורה.
1973 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
פ' וארא ובשער האמונה שענין הגלות נמשל לעיבור, דהנה אמרו רז"ל למה הולד דומה במעי אמו , לפנקס מקופל ראשו בין ברכיו כו' ואוכל ממה שאמו אוכלת כו', והיינו, שיש להעובר כל חיתוך האברים, אלא שראשו מקופל ומונח בין ברכיו , שאינו משמש כלום כו'.
191 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
הל' ת"ת – "אע"פ שהקטן פטור מכל המצות וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מד"ס", וספר התניא – "משביעין אותו תהי צדיק" , שקאי על תינוק שנולד.
250 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ומלמדין אותו כל התורה כולה" , לא יפלא שהבין את גודל הענין דקרי"ס עד שפעל עליו לומר שירה; הפלא הוא רק כיצד היתה אמירת השירה בפועל;
907 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
וכמו בנוגע לירידת הנשמה למטה, ש"משביעין אותו כו'" , גם מלשון שובע , היינו, שנותנים לו את הכחות הדרושים למלא את השליחות שבירידת נשמתו למטה, כך, שאין מקום לדאגה מענין של נזק ח"ו, וכפי שהקב"ה מבטיח ש"לא ידח ממנו נדח" [ולא רק לאחרי משך זמן, כיון שהקב"ה "מאריך אף" , אלא תיכף ומיד], ואדרבה, יהי' רק ענין של עליות כו'.
445 נדה ל, ב. תניא בתחלתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
" מקרב גוי", שמורה על השייכות גם באיכות ובתוכן כו', בדוגמת עובר ש"אוכל ממה שאמו אוכלת כו'" , ועד ש"עובר ירך אמו הוא" .
908 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ולהעיר גם ממה שמצינו ביצי"מ ש"כשנגלה הקב"ה על הים, הם (הילדים) הכירוהו תחלה, שנאמר זה א-לי ואנוהו" , ועד ש"אפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה" , כיון שהשייכות לענין התורה מתחילה כבר בהיותו עובר במעי אמו .
1071 ראה נדה ל, ב. לקו"ת שלח מד, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועד שמצינו ענין החינוך עוד לפני שהתינוק יוצא לאויר העולם – בהיותו בבטן אמו במשך ט' חדשים, מהתחלת זריעת הולד , כפי שרואים במוחש (ואין צורך להביאור בספרים), שהנהגת האם במשך כל זמן זה, הן בגשמיות והן ברוחניות, נוגעת ביותר להעובר, וכמובן גם ממרז"ל ש"אוכל ממה שאמו אוכלת" , שעד"ז הוא גם ב"אכילתה" הרוחניית.
1236 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ג) ויובן זה בהקדים מה שארז"ל משביעין אותו תהי צדיק כו', ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הצ"צ, אשר בראש השנה הראשונה לחייו (שנת תק"ן) אמר אדמו"ר הזקן דרוש משביעין אותו תהי צדיק כו', והוא השלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.
14 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכידוע בענין משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע .
63 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וטעם הדבר הוא, כי אף זה דבהפקירא ניחא לי' (כנ"ל) זהו רק בחיצוניות, אבל פנימיותו – מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך – הוא מה שהוא חלק אלוקה ממעל ממש, וכפס"ד הרמב"ם הידוע דכשכופין אותו (כי לי' ניחא בענין אחר) ואומר רוצה אני הרי"ז רצונו האמיתי [כי מה דבהפקירא ניחא לי' איז דאָס ניט ער כ"א יצרו אנסו], ובודאי תבוא (הפנימיות שלו) בפועל כנ"ל (דימשוך הוא לשון עתיד והבטחה) בפיך ובלבבך לעשותו, במחדו"מ, כולל קיום השבועה דמשביעין אותו (עכ"פ אל תהי רשע (כ"אבינוני )) כבתניא [דזהו ג"כ הפי' בואחרי' כל אדם ימשוך, שהאדם (מצד נשמתו) נמשך להיות בינוני, וואָס דאָס נעמט אים אַרויס מאיזה מעמד ומצב שיהי' בעבודתו], כי בודאי ש(גם אם צריך לעשות תשובה) סופו לעשות תשובה וכההבטחה כי לא ידח ממנו נדח [ואדרבה, ע"י התשובה יבוא לדרגא נעלית יותר, כמאמר במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו].
42 נדה ל, ב. תניא רפ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דאע"פ שנר דלוק על ראשו כו' ומלמדין אותו כל התורה כולה וכו' (שזהודוקא בהיותו בבטן אמו , משא"כ כשנולד), אעפ"כ, בהיותו בבטן אמו ראשו בין ברכיו , שאין ניכר מעלת הראש על הרגלים, ויתירה מזו, שראשו הוא בין ברכיו , ועד שגם המאכל שלו (שאוכל ממה שאמו אוכלת ) אינו דרך הפה אלא דרך הטבור, כמבואר בארוכה פרטי הענינים בזה בתו"א לרבינו הזקן ובדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז.
42 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וי"ל שהוא ע"ד המבואר בתניא שגם אלו שעיקר עבודתם הוא אל תהי רשע , צריכים להשתדל לקיים את השבועה תהי צדיק , הן בנוגע להיות מואס ברע (הענין דאתהפכא) והן בנוגע להתענג ולשמוח בה' ע"י התבוננות בגדולת א"ס ב"ה (העבודה דקדושה שלמעלה מענין הבירורים).
41 נדה ל, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
אלא שאעפ"כ, משביעין (לכאו"א מישראל) תהי צדיק , שכל אחד צריך גם להשתדל בעבודת הצדיקים, כמבואר בארוכה בתניא.
16 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וביותר יפלא, שהרי אמרו רז"ל שאפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע , ואמרו רז"ל ג'ספרים נפתחים בר"ה, צדיקים נכתבים לאלתר לחיים, רשעים כו', וא"כ, איך אפשר להיות בשמחה.
12 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 9
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ג) כל הנ"ל – עבודת האדם לקונו – ה"ז ע"י הקדמת ניעור משינתו בהבלי העולם – כל' הרמב"ם הידוע.
63 אואפ"ל אשר בת"ת שחיובו תמידי (והוא המביא לידי מעשה – עבודת כל היום כולו ) יש תמיד מעין ניעור משינתו. כי הידיעה בתורה שהאדם מגיע אלי' אפשרית היא עי"ז (לקו"ת שלח מד, א) שמקודם לזה – כשהוא בבטן אמו, מלמדין אותו כל התורה כולה אלא שבא מלאך וסטרו על פיו (נדה ל, ב), וע"י לימודו חוזר ויודע מה שידע לפני זה ונשכח (ונסתלק) ממנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אמנם, אף שכל החסידים עד סוף כל הדורות שמעו תורות אלו, מ"מ, כיון שישנם ענינים המעלימים ומסתירים כו', לכן לא זוכרים המעמד דשמיעת התורות מהבעש"ט.
142 וע"ד מארז"ל (נדה ל, ב) "הולד כו' במעי אמו כו' מלמדין אותו כל התורה כולה כו' כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ומה שיש שינה לולד במעי אמו היינו מפני שהוא אוכל מה שאמו אוכלת כו' אע"פ שנק' אכילה פנימי' בלא בירור פסולת כלל, וכמ"ש במ"א ע"פ רפאות תהי לשרך, שמקבל החיות דרך הטבור כו' מ"מ יש בו בחי' שינה כשאמו ישינה כו' וד"ל).
100 שהוא אוכל מה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
במעי אמו אוכל ממה שאמו אוכלת כו', אבל אחר שנולד ויצא לאויר העולם הרי הוא נבדל מאמו ונעשה ברי' בפ"ע במציאות אחר בלתי קשור ואחוז באמו כלל כו', והדוגמא מזה יובן ג"כ למעלה שיש ב' מיני נשמות ושניהם מבחי' פנימי' הכלים הא' אותן שבבחי' עיבור במעי אימא עילאה או אימא תתאה שאוכל מה שאמו אוכלת כו' ומתאחד בעצמותה ממש דהיינו כל בחי' הארות והמשכות מאור המאציל שנמשך לבחי' בינה אימא עילאה להיות לה למזון עליון כמו בכל שבת ויו"ט שניתוסף אור באימא עילאה ע"י הקרבנות וקידוש והתפילות כידוע והוא מאותו הבירור שנברר ועולה מלמטה למעלה כידוע כמו המזון דלחם הגשמי כו' הרי מבחי' מזון זה שאימא עילאה אוכלת וניזונית הוא שאוכל וניזון אותה הנשמה אלקית בהיותה כלולה בבחי' עיבור כו', והן ז' חדשים דמשמע"צ זמן הקליטה עד ז' של פסח שהוא זמן העיבור דנשמות כידוע, שבזמן העיבור ניזונת הנשמה ממה שאמו אוכלת כו' ומתגדלים בגידול גמור כו' עד ז' של פסח שיוצאות הנשמות בבחי' לידה להיות בבחי' בריאה ומהות בפ"ע ונק' נפש ונשמה האלקית שכלולה מפרצוף שלם במוחין ומדות בפ"ע, כמשל הילד שיצא לאויר העולם כנ"ל וכמו בולד גשמי שמלמדין אותו כל התורה בבטן אמו ואח"כ צריך ללמוד ביגיעת עצמו כו' כך הנשמה מלמדין אותה כל התורה עילאה דאצי' בהיותה בבינה דאצי' בבחי' עיבור ואח"כ משגת בהשגת עצמה כו'.
14 שהולד במעי אמו אוכל ממה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין קרי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והנה איתא בזהר שבבחי' ים העליון יש נונין וארבין שעל זה אמר שם אניות יהלכון כו', והענין הוא כידוע שבחי' נשמו' דאצי' המתכללי' במל' דאצי' ומתאחדים בה בתכלית הן הנק' נוני ימא רבא והוא כמו ג' סבות ורשב"י כמ"ש בזוהר בכמה דוכתי על רב המנונא סבא שהוא נוני ימא רבא דשט בימא רבא ועד"מ דגים שבים שמובלעים בים ומתאחדים בה בתכלית עד שהמים להם כמו חיות לנפשם כמו חיות האויר שיחי' ממש הבע"ח בארץ כידוע ויותר מזה שהרי הבע"ח מופרד במציאות חיות נפשו רק שמקבל מן האויר והדגים מובלעים בתוך הים והים מכסה עליהם מלמעלה שזהו מורה על בחי' חיות עצמי' וכך הנשמו' דאצי' בבחי' ים העליון שבבחי' חכ' שבדיבור העליון מובלעים שם ומתאחדים בבחי' אלקות בבחי' חיות עצמי כמש"א רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו' בי' אחידא בי' להיטא כמארז"ל למה ת"ח נמשלו לדגים שבים שמיד שפורשים ליבשה מתים כו', והרבה יותר מביטול והתכללו' של הנשמות ומלאכי' שנבראו מבחי' אותיו' הדיבור שזה כמו חיות הבע"ח מן אויר הארץ כך מקבלי' מהבל רוח פיו כמ"ש וברוח פיו כל צבאם דאעפ"כ הן דבר ויש בפ"ע וגם יש להם חומר גופני כמו אש ורוח כידוע רק שהוא מבטל בחי' יש שבו ע"י השגתו בכח אלקי המהווה אותו מאותיו' הדיבור כנ"ל, ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דאצי' בים העליון שזהו כמו דגים שמובלעים בים וכמו עובר שהוא ירך אמו ואוכל ממה שאמו אוכלת כו' כידוע בבחי' עיבור הנשמות במל' כו' וד"ל.
31 ואוכל ממה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דהנה מבואר למעלה דבחי' עיבור דקטנות ביותר היינו שמרחוק מאד בקטנות נראה ונגלה בנפשו האלקית אור דהוי' בצמצום דבחי' הקטנות מאד, והיינו כולד גשמי שראשו מקופל ומונח בין ברכיו בעיבור והוא בחי' תלת גו תלת כו' כידוע.
20 שראשו מקופל . . תלת גו תלת : נדה ל, ב. ראה גם תו"ח שמות צו, ב ואילך. קס, א ואילך. ביאוה"ז קג, ב ואילך. ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תצג ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועד"ז יובן ממש בעבודת ה' בתפלה לפעמים ההתבוננות דאם הבנים הי[א] מתיישבת במוח היטב להעמיק בגדולת ה' כו', אך עורף הוא רצון דקליפה חומר הגוף מעכב הלידה שהוא היציאה של המוחין אלו לגרון לבא בגילוי הלב כו' ונשארת במוח התפעלות המדה בבחי' עיבור תלת גו תלת ראשו בין ברכיו כו' כמ"ש במ"א, והיינו חבלי לידה דפרעה המעכב כו'.
9 ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב. ראה גם לעיל פ' שמות לא, ג. לקמן פ' בא קכח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אז ישיר משה ובנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזה הוראה [א]ל היפוך שהם נבדלים ונפרדים ליש ודבר מה בפ"ע כו', וה"ז כמו ה[ו]לד בבטן אמו שעובר כירך אמו הוא והוא מכוסה ונעלם בבטנה וכאלו אינו במציאות כי אוכל מה שאמו אוכלת כו' ואמנם לאחר [הלידה] שיצא לאויר העולם א"צ לאמו בבחי' ביטול [ב]מציאות כ"כ כי הרי הוא יש ודבר בפ"ע רק שיונק משדי אמו כו'.
27 אוכל מה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין שרשן של כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אמנם צ"ל בזה דהנה גם הנשמות כשהיו בבחי' עיבור במעי הנוק' דז"א כו' היו בתכלית הביטול במציאות כמו נוני ימא ממש, שהרי עובר ירך אמו הוא ואוכל ממה שאמו אוכלת וראשו בין ברכיו בבחי' ביטול מציאותו שהוא כמו ההשתחוו"א' באדם הנפרד שמרכין ראשו למטה מרגליו של האדם, כן משתחווה הולד ראשו בין ברכיו , פי' אין לו חיים מצד עצמו כלום, והרי הוא כא' מאברי' וגם ראשו מקבל ממה שאמו אוכלת כמו שמקבלים רגליו כו'.
22 ואוכל ממה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וביאור הדברים הנה הטעם שבחי' ז"א נרמז באות הל' לפי שידוע בע"ח שעיקר בנין ז"א היא רק ג' מדריגות בלבד שהם בחי' נה"י דז"א, וכאו"א כלול מי"ס בהעלם דהיינו חב"ד חג"ת נה"י והיינו אות הל', וכמ"ש בזהר דבבחי' עיבור ז"א במעי אימא הוא תלת דכליל גו תלת כו', וכמארז"ל הולד במעי אמו דומה לפנקס מקופל ראשו בין ברכיו כו' והיינו בחי' חב"ד חג"ת שהם נק' תלת גו תלת מפני שכלולי' בנה"י (ולפי שגם ביניקה בחי' חב"ד כלול בחג"ת ונק' ג"כ תלת גו תלת ע"כ לעולם נק' בנין ז"א בבחי' תלת בלבד.
12 הולד . . ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
עולים בפנימי' ועצמי' הנפש שנק' יחידה דוקא כי מאחר שכל פנימי' הכחות דרצון ושכל ומצות ומחו"ד הכל עלו לפנימי' דבחי' יחידה שזהו עילוי מופלג לנר"נ שבמוח ולב וכבד כו' בעת השינה דוקא כו' (כידוע ומבואר במ"א שזהו כמו בחי' עיבור דתלת כלול גו תלת חב"ד בחג"ת וחג"ת בנה"י שיש יתרון מעלה אז מצד עליות המוחי' ומדות בבחי' יחידה שזהו שאמר תינוק בבטן אמו מלמדים אותו כל התורה וכתי' מי יתנני כירחי קדם דוקא כו' וד"ל).
54 תינוק בבטן אמו : ראה נדה ל, ב. לקמן פ' בשלח קפ, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובכ"ז יובן ג"כ ענין הטעם שנק' פסח ע"ש שפסח ה' על הפתח כו' שהוא ענין הדילוג הגדול מגבוה לנמוך כמו ענין מדלג על ההרים כו' כידוע, דהנה כנס"י היו בזמן הגלות דמצרים בבחי' הקטנות מאד כתינוק הנולד באמו שהי' בעיבור במעי אמו ראשו בין ברכיו עיניו סתומים כו' ומשנולד נפתחו עיניו כו' וכמ"ש ואראך מתבוססת בדמיך כו', והוא ענין בחי' קטנות דאמונה פשוטה והכרה עצמי' הנ"ל, שלא הי' בהם כח להשיג השגות אלקות בבחי' מוחין דאימא ולהתפעל במדות שבלב שנק' רצוא שנמשך מחמת התבוננות כו', רק אמונה פשוטה והכרה עצמי' שבלא טו"ד.
77 ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
[יא] והנה להבין זה בתוס' ביאור יש להקדים [בשרש] ענין הגלות שנמשל בב' ענינים א' בבחי' שינה כמו עורה למה תישן ה' והב' בבחי' עיבור כמ"ש אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהי' כל צרכיהם לפניך וכמ"ש כמו הרה תקריב ללדת כו', שהגאולה נק' לידה והגלות נק' עיבור כו', והכל ענין א' דהיינו עד"מ בעיבור הולד בבטן אמו שמקופל ראשו בין ברכיו תלת כלילן גו תלת כו' שבחי' המוחין שלו בתכלית ההעלם בתוך העלם [oldpage_מד] שהוא רק בבחי' נה"י שבו בלבד כו' ([ו]אוכל מה שאמו אוכלת כו') כי נסתלק[ו] כל בחי' כחות הנפש בעצמות הנפש שכל ומדות שבו ולא נשאר בגילוי רק בחי' נו"ה שנק' ברכים (ונחשב גם זה כירך
218 הולד . . ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב. ראה גם לקמן פ' בא קכח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
[יא] והנה להבין זה בתוס' ביאור יש להקדים [בשרש] ענין הגלות שנמשל בב' ענינים א' בבחי' שינה כמו עורה למה תישן ה' והב' בבחי' עיבור כמ"ש אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהי' כל צרכיהם לפניך וכמ"ש כמו הרה תקריב ללדת כו', שהגאולה נק' לידה והגלות נק' עיבור כו', והכל ענין א' דהיינו עד"מ בעיבור הולד בבטן אמו שמקופל ראשו בין ברכיו תלת כלילן גו תלת כו' שבחי' המוחין שלו בתכלית ההעלם בתוך העלם [oldpage_מד] שהוא רק בבחי' נה"י שבו בלבד כו' ([ו]אוכל מה שאמו אוכלת כו') כי נסתלק[ו] כל בחי' כחות הנפש בעצמות הנפש שכל ומדות שבו ולא נשאר בגילוי רק בחי' נו"ה שנק' ברכים (ונחשב גם זה כירך
221 ([ו]אוכל מה שאמו אוכלת ] : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וביאור הדברים הנה יובן עד"מ עיבור הגשמי בילד כמו שהוא במעי אמו כו' שאמרו שהולד מקופל ומונח ראשו בין ברכיו כו' ואוכל מה שאמו אוכלת דהיינו שאוכל מטיבורו כי פיו סתום וטיבורו פתוח .
332 שהולד . . ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
לנו ויש שנדרשי' ממקראות וע"פ המדו' בק"ו וגז"ש כו', ועכ"פ הרי נתחדשו הלכות אלו מן ההעלם לגילוי בחידוש גמור כמו מאין ליש ממש כולד שנצמח ונגדל בט"ח ממ"ן דנוק' כנ"ל, וכן בסדר קדשים בקרבנות הכתובי' בפ' מתבאר כל פרטי הדינין שבהן איך שיבאו למעלה כמו במס' זבחים ומנחות כו', והעיקר מה שנבררו ונתלבנו ההלכות דמשנה וברייתא ע"י הפלפול בתלמוד שזהו מקום הבירור כמו מצרף לכסף שמצרף ומלבן כו', כך בחכמה שבתושבע"פ מתברר ומתלבן כל הלכה שנק' ליבון הלכתא (כמו ליבון וצירוף הולד בבטן שנבדל החיצוני' מן הפנימי' (ואוכל מה שאמו אוכלת כו' שזהו המ"ן דנוק' כו' (אך זהו בקטנות דעיבור כמו שמלמדי' לולד כל התורה כולה כמ"ש מי יתנני כירחי קדם כו', ואח"כ נולד כברי' בפ"ע בגידול ימי היניקה כמ"ש מי יתנך כו' יונק שדי אמו וזהו פנימי' התורה שיתגלה במשיח כמ"ש במ"א) (וזהו שא' בכמה דוכתי משה שפיר קאמרת שמבורר [הדבר] הלכה זו כאלו אמרה משה בע"פ כמו תורה ציוה לנו שנמשך מכח הח"ע (ששרשו ממ"ע וא' בו וגם דלה דלה לנו ממ"ח שבעומק הבאר שהוא תושבע"פ כו') (ובזה יובן מארז"ל [ב]מה שא' שעלה משה למרום וראה שהקב"ה קושר כתרים (שהן תגין ) לאותיות א"ל עתיד תלמיד תלמידך לדרוש כו' וחזר לאחוריו וראה ר"ע דורש על כל קוץ כו' והרי נעלם ממשה כל מה שדרש ר"ע בתושבע"פ (דכולהו סתימא' דמתני' אליבא דר"ע וכל המשנה מיוסדת מתלמידיו ר"מ ור"י ור"ש כו'), והיינו לפי שבתושבע"פ בחי' מל' מתחדש ומתרבה לאין שיעור יותר מעצם ההשפעה דמ"ד דאותיות דתושב"כ, רק עכ"ז כח הבירור והגידול הזה בא מבחי' ח"ע דמשה ולכך נתקררה דעתו כששמע שאומ' הל"מ כו' (ולפי שבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש כו' (וכנ"ל בענין א"ח עט"ב כו') דאו"ח עולה למעלה מאו"י כו' (וזהו שא' וכי זו תורה כו' א"ל שתוק כך עלה במח' לפני, משום דעמל תורה בא מביטול היש לאין במס"נ בגוף דוקא כמ"ש אדם כי ימות באהל תורה שזהו כמו ר"ע וחביריו, וה' ממית ומחיה שחיות זה בתחה"מ שיעלו למעלה מעוה"ב כנ"ל וד"ל).
448 ואוכל מה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וי"ל תחלה שרש ענין בחי' עיבור בגשמי' בקטנות במעי אמו שהולד ראשו בין ברכיו [מקופל ואוכל מה שאמו אוכלת דרך הטבור כו'.
731 ואוכל מה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וביאור כ"ז, הנה אחר בחי' העיבור דקטנות המדות דאהוי"ר הנ"ל הכלולים בתכלית בשכל כולד שמקופל כו' (וגידולו ט"ח בבטן והוא להיות כל האברים מוכנים לקבל נרנח"י כשיולד עד שיזקין כידוע במה שמלמדים לתינוק כו' (והגאולה שנק' לידה נאמר אז יאמרו בגוים הגדי"ל ה' לעשות עם אלה בב' מיני גדלות הנ"ל), אח"כ נולדים המדות ויוצאים לחוץ דהיינו שנמשך מן המוח אל הלב במהות התפעלות הלב באהוי"ר ממש ואז נתצמצם כל השכל ולא נשאר רק התפעלות הלב לבד באהוי"ר בבחי' הקטנות בין במדות בין במוחי', דהיינו שהשכל והטעם של האהוי"ר מצומצם מאד בהן ולא ניכר במציאות כלל וכלל כאלו אין להם מקור המוליד כלל וכתינוק שנולד בבטן אמו שנעשה למהות בריאה בפ"ע נבדל ונפרד מן [האם כך המדות כשנולדים בלב נעשי' במהות בפ"ע נבדל ונפרד מן] השכל שבמוח לגמרי ואח"כ מתחיל גידול המדות והמוחי' שבהם כא' ממש, וההתחלה הוא גידול דמוחי' דיניקה כמו שע"י החלב נגדלים אבריו שהוא החומר וגם החומר של המוחי' שלו נגדלים כא' עם חומר המדות שבו, כי ביניקה המוחי' שלו בהעלם גדול במדות וגם המדות הן בקטנות מאד ובתשלום ימי היניקה נגדלים חומר המוחי' והמדות כא' כמו גידול הצומח דעץ כמ"ש כי האדם עץ השדה שנגדל חומר העץ שיהי' מוכן לגידול הפירות עד שבהיותו בן ב' שנים ויודע לקרות אבא [oldpage_קסב] ואימא כשיטעום טעם דגן כידוע, וקריאה זאת הכרה היא בהעלם הדעת והמוחי' שבו לפ"ע גידול חומר מדותיו עד שיכיר ויבחין בין טו"ר בהכרה שלימה בשכלו ומדותיו מעט מעט בענינים קטנים שנמצא גידול זה הוא רק גידול חומר המוחי' ומדות כא' ממש, אך לא נגלה בו עדיין מוחין שלימים [ומדות שלימים] כי אין בהם תוקף וכח כלל רק בבחי' הקטנות לבד בענינים קטנים לפי דרכן עד שיהי' בן וי"ו וז' שנים ש[אז] נק' פעוטות שמקחן מקח כו' שאז [נ]גדלו המדות חו"ג הן [ו]לאו במקצתן עם גידול המוחין ששייך למדות כא', לפי ששכלו ומדותיו נתגדלו יותר ע"כ מדותיו ממילא [נ]גדלו במקצתן מה ששייך למדת חסד או דין ורחמים ונג"ה שהוא הן ולאו שלא יטה א"ע להפוך דעתו ומדותיו מלאו להן ומחסד לדין וכה"ג.
762 במה שמלמדים לתינוק : נדה ל, ב. ראה מפרשי הע"י שם. לקמן פ' ויקהל תב, ג. לקו"ת שלח מד, א. לקו"ש בראשית (כרך ה) ע' 13 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אך זהו כמו שהנפש מלובשת באברי הגוף דבחי' נר"נ שבה מלובשי' במוחא ולבא כו' בבחי' או"פ בכלי שזהו בחי' צדי"ק דצלם אבל המקיפי' דחי' ויחידה הן בהעלם בלתי מלובשי' בגוף כידוע, אך כמו שהנפש היא בלא גוף כלל הרי נהפוך הוא שבחי' המוחי' ומדות דנר"נ וגם חיצוני' הכלים כלולים בהעלם דמקיף דחי' שנק' מזלא שמלבישה, ובחי' חיה נכללת ביחידה שהוא העלם עצמות הנפש ממש שכלולה בה גם [בחי'] המקיף דחי' שהוא הרצון ותענוג הנעלם כו', וכמו בשינה שאז הסתלקו' המוחי' ומדות דנר"נ וגם הרצון ותענוג וגם החכ' כמו שהיא בבחי' העלם נכלל [oldpage_רנו] הכל בבחי' יחידה (כמ"ש במ"א שזהו ג"כ בחי' עיבור הולד במעי אמו שמלמדי' אותו כו' שמאיר בו בחי' מקיף דיחידה והכל כלול בו כו' (והיינו ענין הגלגולי' שעצם הנפש כמו שהיא מתלבשת בצומח וחי כו'), אך כאשר יורדת הנפש בגילוי מן ההעלם בגוף בנר"נ שבה נשאר ב' מקיפים דחי' יחידה בהעלם ונק' צלם או צל כמו סר צלם כו' ומקיף דיחידה מתפשט בד"א שלו כנ"ל, ולפ"ז הרי כמו שהנפש למעלה עיקר בחי' מקום שלה הוא למעלה בבחי' יחידה שלכך נק' יחידה להיותה אור [א'] פשוט ועצמי בלי התחלקות כלל אפי' בהעלם הרצון ותענוג וחכ' כו'.
748 הולד . . שמלמדי' אותו. . דיחידה : ראה נדה ל, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיא. וש"נ. לעיל פ' שמות לח, ד. לקמן פ' ויקהל שצט, סע"ד. תב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
[ו] ועפ"ז יובן ג"כ בבחי' עיבור הולד בבטן אמו שזהו ג"כ כמו ענין השינה ממש, דהולד במעי אמו כמו ישן הוא שעיניו סגורים ופיו סתום וראשו בין ברכיו מקופל כו' ואינו יכול לשמוע ולראות ולעשות תנועה רצוני' בידיו ורגליו רק מעט כאבן דומם כמו שהוא בהתפשטות, ומוחי' שלו שבראש הן בהסתלקות והעלם וכן מדותיו שבלב ורק רושם שבחיות יש בלבו ובדם האם שמקבל ממה שאמו אוכלת כו'.
305 ופיו סתום וראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכך הוא בענין העיבור שע"י ט"ח בעיבורו שכחות שלהם בהעלם במקיף דנר"נ כו' בקטנות המוחי' דוקא מזה נמשך בלידתו התיישבות המוחי' בראש מעט מעט, וכן כל תוקף האור וחיות בכל אבר לפי טבעו הכל בא מימי העיבור בט"ח שאם אינו נשלם זמן עיבורו נק' נפל ואינו בן קיימא כידוע, וגם ברוחניות הרי א' שתינוק במעי אמו מלמדי' אותו כל התו' כו', וז"ש מי
310 שתינוק במעי אמו . . כל התו' : ראה נדה ל, ב. וראה גם לעיל פ' בשלח קפ, ג ובהערה 748.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
לבריאה כנ"ל וד"ל וזהו מ"ש בזהר על מ"ש זה הים גדול כו' דאניות יהלכון שם היינו ארבין דסלקין ונחתין כו' דהנה עד"מ הנ"ל בברואים שבים למטה שהמים מכסים עליהם הרי הם מובלעים בתוך הים כדגים שבים שהמים הם חיות עצמי להם יותר מחיות האויר לבריות שביבשה שבריות היבשה יש להם חיות נפשי רק שמקבלים מן האויר ויוכלו להתקיים זמן מה בלא אויר הארץ אבל דגים שבים א"א להם להתקיים ביבשה בלי מים אפי' רגע לפי שהמים מובלע בהם בחיות עצמי וע"כ מובלעים הן בתוך הים כו' וכך הוא ההפרש בין נשמות דאצילות שבמל' דאצילות שנק' ים העליון כנ"ל כמו נשמות רהמ"ס ורשב"י וכה"ג שנק' נוני ימא רבא שמתאחדים ומתכללים שם בביטול לאין האלקי בחיות עצמי ממש שלא יוכלו להפרד משם אפי' רגע א' ממש וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו' וכמו שאמרו על ת"ח שנמשלו לדגים שבים שמיד שפורשות ליבשה מתים והיינו לפי שת"ח חיותם העצמי בחכמ' שבתורה ומיד שיפרשו משם ימותו וכך בפנימית ח"ע משא"כ בחי' ביטול והתכללו' דנשמו' ומלאכי' דבריאה יש מאין מהבל הדבור העליון שנק' בשם יבשה שזהו כחיו' הבע"ח מאויר הארץ כך מקבלים מהבל רוח פיו יתב' כמ"ש וברוח פיו כל צבאם כנ"ל דודאי אין להם קיום המציאות רק מרוח הדבור העליון אבל עכ"ז הן במציאות יש ודבר בפ"ע רק שהן בבחי' ביטול ישותו ע"י השגתו בכח אלקי שבהבל דבור העליון המהווה אותו מאין ליש כו' ואין זה ערך כלל לבחי' ביטול והתכללות העצמי' שבנשמות דאצילות במל' דאצי' בחיות עצמי שאינם יש במציאות בפ"ע כלל אפי' רגע כדגים בים (וכעובר ירך אמו או כל מה שאמו אוכלת או בבחי' מ"ן כו') אך הנה מ"מ יוכל להיות חיבור לנשמו' דבריאה באצי' והוא ע"י המלאכים שנקראו ארבין כמו הספינה שהיא מעצים שצומח מן הארץ ואין לה חיבור עם מי הים רק ששטה בים לפי שיש בהעצים מיסוד הרוח כידוע ובנ"א שחיות' מאויר הארץ יעברו בים ולא ישקעו שם ע"י שהולכי' בספינות שמפסיקים עליהם שלא ישטפוהו עליהם מי הים כידוע והנמשל יובן למעלה בנשמות בנ"א שגם למעלה הן בבחי' יש ודבר ולא יוכלו לילך בים העליון שלא יתבטלו שם לגמרי רק על ידי המלאכים שנק' עצי היער דבריאה עושין מהם כמו ספינות לנשמו' דבריאה שיעברו בהם על הים העליון וזה סוד שם אניות יהלכון וכמו שכתוב חונה מלאך ה' סביב ליריאיו והן הנשמות כו' ודוגמא לזה הוא שאמר גבי גוהרקי דר"ח רבה דמנפשי' אזל כו' כמו שאמר במ"א כי מפני שעוש' מלאכיו רוחות זהו יסוד הרוח שבעץ הצומח ששט ע"פ המים ע"כ יוכלו לשוט על הים העליון משא"כ הנשמות דבריאה שהיו מתבטלים בים העליון כי אין להם חומר מורכב מאמ"ר רק צורה פשוט' ובחכמה שבדבור העליון נכללים ומתבטלים לגמרי רק ע"י המלאכים שנק' ארבין סלקין ונחתין עולין ויורדין שם כמו בשבת וי"ט שאז עליית הנשמות מבריאה לאצילות (ודוגמא לזה מלאכי אלקים שעולים ויורדים ע"י התפלות שמעלים מבריאה
13 כל מה שאמו אוכלת : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צח, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט, כ, כד, כה
(סג) אך להבין ענין העיבור במל' דאצי' מהו הנה יובן עפ"י הנ"ל בקי"ס ובהעברה שני' בנהר פרת שהן ב' ההי"ן דשם הוי' אימא תתאה ואימא עילא' כנ"ל דהיינו בחי' הדבור שנק' ים שהוא בחי' המל' סופא דכולא הרי הוא בחי' כיסוי והעלם להעלים ולהסתי' האור הגנוז בו כמו הרצון ושכל ומדו' כמו שהן עצמן במוחא ולבא כו' המה בבחי' האין אמיתי דאור המאציל שבאו"א וז"א דאצי' כו' וכאשר באין בדבור שהן צירופי אותיות בהבל הפה העליון שם מתעלמין בלתי ניכר מהות' העצמי ומה שנגלי' מתוך הדבור זהו כמו אור הנראה מתוך המסך ולבוש המכסה ומעלים עצם האור כמו שהוא וז"ש באורך נראה אור אור של תולדה כנ"ל וכמו שאנו רואים גלוי רצון ושכל או אהבה שבאה מתוך הבל הדבור שהוא בשינוי המהו' לגמרי מכמו שהרצון ואהב' היא בעצם מפני שהדבור כיסהו והעלימו בתוכו וה"ז ממש כעיבור הולד בבטן אמו שמתכס' ונעלם בבטן ולא נראה כלל ואח"כ יוצא לגלוי כו' שע"י העלמו בבטן יצא בשינוי מהות כי בהיותו בבטן הי' כלול באמו ואוכל מה שאמו כו' וע"ד דוגמא בנשמת אדה"ר הכללית נאמר ויפח באפיו נשמת חיים הרי הי' אור נשמ' זו כלול' תחל' בהבל ורוח שבפה העליון וע"י שנפח באפיו הוא שיצ' לגלוי בשינוי מהו' להיות נשמ' דבריא' יש מאין בגופו של אדה"ר כו' דמאן דנפ' מתוכו נפח הרי הית' בבחי' עיבו' והעל' תחל' ומחמת זה יצא בהבל שנפח באפיו בבחי' יש ודבר מה בחי' נפרד לעצמו כולד הנולד מבטן כו' ועד"ז יובן בשרש הנשמות למעלה כמו שאמרו אוצר אחד יש ששמו גוף ששם כל הנשמות בבחי' עיבור והעלם ויוצאים בבחי' לידה לבא בהתלבשות בגופים ואין משיח בא עד שיכלו כל הנשמות מן האוצר הזה כו' והענין הוא דשרש הנשמה באצי' היה במוחין דאבא שמלובשים במדות דז"א שנקרא אדם דאצי' בבחי' דכר וכתיב ביה אור זרוע לצדיק עליון שנמשך אור זרוע מבחי' יסוד ז"א בבחי' המ"ד כו' ונקלט האור הזרוע זה במל' והוא בחי' העיבור באוצר ששמו גוף בחי' נוק' להיות שם בהעלם וכסוי גדול זמן ז' או ט' חדשים עד שיוצאת הנשמ' בדרך תולד' מאין האלקי לבחי' יש גמור כו' והיינו ע"ד הנ"ל בנשמת אדה"ר בכלל וגם כמו שאנו רואים בכל נשמה אלקית בפרט שקודם שנמשכ' בעוה"ז בגוף כמאמר ג' שותפי' הן אב ואם כו' והקב"ה נותן בו נשמה והוא מ"ש נשמה שנתת בי אתה בראת כו' היינו שהית' כלולה בבחי' עיבור במל' דעשי' שנק' אוצר וגוף בבחי' יחוד זו"נ דעשי' ובהיות אור נשמה זרוע מבחי' יסוד ז"א דעשי' צדיק עליון הית' בבחי' אין האלקי ממש
3 ואוכל מה שאמו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דבריא' בע"ג כנ"ל וכן מובן ממ"ש אליהו אשר עמדתי לפניו בבחי' עיבור במל' שהי' שם בבחינת הביטול לאין האלקי בתכלית כו' הענין הוא דגם זה אמת שבבחינת העיבור שם נכלל אור הזרוע דנשמה האלקי' בבטן המל' בתכלית העילוי אבל זה עצמו גורם שבלידה יולד במהות יש ודבר מה בבחי' בריאה מוגבלת כו' ויש להקדים תחלה ענין הקליט' שהוא בש"ע שאו' מוריד הגשם שהוא בחי' מ"ד דז"א מי החסדי' העליוני' שנקלט ברחם הנוק' כידוע שזהו פי' דעצרת ל' קליט' וכמו הקליט' דחטה הזרועה שנפשטת מכל גסותה וחומר' ובאה לכלל בחי' אין הרוחני דכח הצומח כו' כך אור העליון דנשמ' שנזרע מאור הזרוע לצ"ע יסוד ז"א כנ"ל נקלט בבטן המל' היינו מה שיבא לכלל ביטול והתכללות למעלה באלקות שהוא בחי' המל' שהוא בשם אלקי' וידוע שזהו בחי' או"ח ביטול היש לאין בתכלית מלמט' למעלה להפשיט מכל יש ודבר כו' אבל אור שם הוי' דז"א הוא בחי' או"י שהוא המשכה דבחי' אין האלקי מלמעלה למטה כמו שהוא בביטול עצמי דשם מ"ה דחכ' שמשם מקור המשכ' מ"ד זה כו' שהוא ממוח אבא כמו כי אתה אבינו כנ"ל וזהו גשם נדבות דבחי' מ"ד זה תניף אלקי' שם ב"ן דממתיק לגבורו' דאו"ח דמ"ן דנוק' וזהו עיקר סיבת הקליטה דאור הזרוע דמ"ד במ"ן כמ"ש אשה כי תזריע אשה מזרעת תחלה כו' וכמ"כ בכנ"י הוא בחי' גלוי קליטת אור האלקי בחי' האין וביטול בעצם שנמשך בכל נשמ' ונפש ורוח שהן בחי' מקבל שיש בה בחי' הביטול יש לאין בבחי' או"ח דמ"ן אל אישך תשוקתך כו' כמו ברוח תשובה ורוח אוי"ר כו' שעול' מלמט' למעל' כו' ובחי' הקליט' היינו שנקלט ונתקשר בו בחי' שם מ"ה ע"י יחודו בבחי' שם ב"ן שהוא ביטול דאו"ח יחדיו ידובקו והיו לאחדים (וכמו"כ מ"ש בחד קטירא אתקטרנא שהוא בבחי' מ"ד ומ"ן דאו"א שבמשה ומשיח כמשי"ת) והוא שרש כל תולדה שנולד בציור רמ"ח אברים כולד גשמי שאחר הקליטה היטב יבא לכלל צמיח' והתפשטות בציור אדם כמוח ולב ואיברים וכמו החטה אחר קליטתה יתלבש בה כח הצומח הרוחני להצמיחה בהתפשטות רב כו' כך אחר בחי' קליט' העליונ' הרוחנית בנשמ' מאור הזרוע כנ"ל יתחיל לצמוח רוח האדם בציור כלים מוח ולב עד המעשה בתו"מ בפו"מ שהוא בחי' נו"ה כו' וכמו ציור הנשמה כמו שהיא בגוף במוח ולב כו' בהתפעלות מוחין ומדות גשמיים כנ"ל אע"פ שאין לזה ערך לרוחניות הנשמה בהיות' בבחי' עיבור בבטן המל' כנ"ל מ"מ הרי אמר בצל' אלקים כו' רק שצלם אדם בעיבור הוא בבחי' הרוחניות והוא תכלית הדקות וההעלם דאין הרוחני ובבואה בבחי' לידה בגוף יש בה ציור כזה בבחי' הגשמה והיינו ענין קליטה דשמ"ע שמזה יבא גלוי התולדה בזש"פ בקי"ס כמשי"ת וד"ל ונמצ' מובן שבכלל העיבו' יש ב' הפכי' א' בקליט' ועיבור שהו' ביטול היש בתכלית וכן בכל ט"ח שע"י בחי' ה"ג דמ"ן דנוק' יש בו בולד ביטול והתכללות בבחי' אין כמ"ש הולד במעי אמו ראשו בין ברכיו שהוא תלת גו תלת כו' שמוחין ומדות שלו הכל באי' לכלל העלם ואין הרוחני ולא בגלוי כלל כמו שאמר שמלמדין אותו כל התורה שזהו ודאי בבחי' ההעלם ומקיף הרוחני כו' והב' היפך זה ממש והוא מה
9 ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ודוגמא לזה מה שמלמדין לתינוק בט' חדשים כו', כמ"ש מי יתנני כירחי קדם , וכתיב בחדר הורתי כו', ואין צריך בירור כלל, וכמו ואכלתם אכול כו'.
2496 שמלמדין . . כירחי קדם : איוב כט, ב. נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וז"ש רפאות תהי לשרך, שטבורו פתוח ופיו סתום ואוכל ממה שאמו אוכלת , ובלידה דגאולה נפתח הסתום כו'.
2499 שטבורו . . נפתח הסתום : נדה ל, ב. וראה נר מצוה ותורה אור פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח היושבת בגנים כו' וענין התהות מותרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויובן עוד יותר ממשל ציור הולד בבטן האם שמצטייר בבטן האם בהתחלקות עצמות וגידין ונודע מארז"ל אב מזריע לובן שממנו עצמות כו', שבהכרח יש בעצמות כח בחי' העצמות ולובן שבעין שמחולקי' הם בתכלית במהותם וממשם, אלא שבטפת האב לא הי' התחלקות עצמות וגידין בפועל ממש, רק שהי' בכח הטיפה ההיא בהעלם וע"י שהייתה בבטן האם ט' חדשים מצטייר ציור שלם ויוצא מהעלם אל הגילוי כו', וזהו משל רק לענין בחי' העלם וגילוי לבד, ואמנם כאשר נתגדל הולד ונגמר ציורו בכל פרטי האיברים בהיותו עדיין בבטן האם הנה הוא דוחה מעצמו שערות וציפרנים, וזהו עיקר סימן שנתגדל הולד כל צרכו והוא בר קיימא כנודע שאם היות שזהו מותרות ופסולת נגד איברי הגוף עכ"ז כשגמרו שערו וצפרניו דוקא ה"ז סימן לוולד שהוא בר קיימא, וכ"ז נעשה ע"י שהייתו בבטן האם יותר שנמצא בשהיותו בבטן נמצא בו הפסולת מה שלא ניכר כלל בטיפת הזרע, וזהו עדיין אינו פסולת גמור, אבל בצאתו לאויר העולם נמצא בו פסולת גמור ע"י פתיחת נקביו, כמארז"ל נפתח הסתום ונסתם הפתוח , ובהכרח לומר שפסולת זו היתה בו תחילה ג"כ שהרי ארז"ל על עובר שאינו מטיל רעי שלא יהרוג את אמו שנמצא יש בו קודם ג"כ בחי' פסולת זו שלכאורה אין זה בטיפת האב כלל, שהרי אמרו שהולד נוצר מן הברור שבה, אך י"ל שהברור יש בו ג"כ עדיין פסולת, אמנם באמת שם הוא בהעלם מאד, ובבטן האם שם הוא מתגלה ובצאתו מתגלה יותר, <לה>
763 נפתח הסתום ונסתם הפתוח : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין דהנה בעבודה יש ב' מדרי' חותם שוקע וחותם בולט, חותם שוקע הוא ביטל דמ"ע וחותם בולט הוא ביטל דמל"ת דאי' בע"ח שיש (בפ"א בעליות) בביטל ב' מדרי' א' כמו עליות העולמות שבשבת שעולם התחתון נתעלה לעולם העליון (בפ"א מלביש חיצונית דעולם העליון) ועולם העליון מתלבש תוך פנימיות דעולם התחתון, הרי מלמטלמ"ע הוא חותם בולט שה"ה מתעלה כו' ומלמעלמ"ט הוא חותם שוקע ביטל הב' הוא ענין העבור תלת כלילן גו תלת ראשו בין ברכיו שהוא בביטל כ"כ עד שאין בו התחלקות דראש ורגל וזהו שהעולם התחתון נכלל בעולם העליון הרי מלמטלמ"ע הוא חותם שוקע ומלמעלמ"ט הוא חותם בולט שעי"ז נמשך מוחין חדשים והו"ע יצ"מ דשעבוד מצרים הוא בחי' עבור והגאולה הוא שנמשך מוחין חדשים ואי' בפע"ח שהם מוחין גבוהים שאינם נמשכים בסדר הדרגה, דכל הגילוים הם בסדר הדרגה אבל מוחין אלו הם שלא בסדר הדרגה, וכמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים וכתי' עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה ה"ז שלא בסדר הדרגה, וזהו משארז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר אשה הוא יסוד דנוק' חותם שוקע מלמטלמ"ע יולדת זכר נמשך מלמעלה חותם בולט, דבגילוים יש ב' מדרי' א' מה שנמשך התלבשות אוב"כ, ב' בחי' שלמעלה מהתלבשות אוב"כ, וזהו איש מזריע תחילה יולדת נקבה הו"ע התלבשות אוב"כ, אך אשה מזרעת תחילה יולדת זכר הוא כמ"ש חשף ה' את זרוע קדשו הוא מדרי' שלמעלה מהתלבשות אוב"כ, ובד"כ הוא חותם שוקע וחותם בולט, חותם שוקע הו"ע מל"ת שהוא ביטל היש באתכפיי' ואתהפכא עד שיהי' שב ואל תעשה רק חותם שוקע היינו כלי ריקן לקבל, ומ"ע הם חותם בולט שהו"ע אהבה אך מ"מ מי שאוהב לכן נק' חותם בולט.
17 ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וע' בת"א בד"ה וייצר, וחיות הגוף עצמו שיחיה באופן בריאותו כמ"ש נברא ונוצר אינו תלוי בנפשו כלל וכנ"ל, ומה שארז"ל בענין נשמה מאימתי ניתן באדם משעת יצירה צ"ל הכוונה חיות בשר האדם לבד ולא חיות כאדם הנולד, שזהו רק בכדי שלא יסרח, אלא שצ"ע ממארז"ל מלמדין אותו כל התורה , שבאמת גם מזה אין פירכא כלל שהרי זהו רק הכח שיעסוק בתורה אח"כ כמ"ש בלק"ת, וא"כ א"ז מכחות נפשו הנגלי' דאל"כ לא הי' עבודה והי' זאת בטבעו כטבע הגשמיות כו', ורואים אנו בצאתו לאויר העולם שהגוף נעשה מסתיר אח"כ ומעלים על אור הנפש היודעת את בוראה ועמדה לפניו באהוי"ר כו', ומלבד זה גם אם חיות הבשר הוא מהנפש הנה הנפש מחי' את הבשר בהכרח לומר שיש מציאות בשר תחילה אשר הנפש מחי' אותה, ובלתי חיות א"א להיות מציאות כו', וכן נה"ב שבאדם הנה הוא ממה שנפל בשבה"כ מעולם התהו כו', שדעת לנבון נקל שמפני גסותם א"א להם לעלות במעלות כ"א ע"י עבודה ובירור כו', ולכן רוח הבהמה נה"ב שבאדם מצ"ע הנה היא יורדת למטה בארץ, ואשר על כן ועל כל הנעשה בהם הנה הם מעלימים ומסתירים על אור ה' וקדושתו שהנה"א יודעת
319 מלמדין אותו כל התורה : ראה נדה ל, ב. מפרשי הע"י שם. תו"ח בא ח"א קכט, א. וש"נ. בשלח קפ, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ויובן זאת ממשל הנ"ל דהנה כשסוכרין המים בנסרים או בעפר ואח"כ כשהמים מתגברי' וסותרים הסתימה מוליכים איתם הנסרים הגם שאין בהם כח ההילוך מ"מ המים פועלים בהם הילוך, וכמו"כ העפר שטבעו לירד מ"מ המים פועלים בהם הילוך ומוליכים אותם דכמו שפעלו הם בהמים היפוך טבעם למנוע הילוכם, כמו"כ כשהמים מתגברים עליהם פועלים בהם הילוך שהוא היפך טבעם, רק שהנסרים שטים ע"פ המים והעפר הולך מתחת למים, וכמו"כ יובן בנמשל דהנה אדם יסודו מעפר וכמ"ש וייצר ה' אלקי' את האדם עפר מהאדמה, וקודם שנפח בו נ"ח הי' הגוף מציאות בפ"ע והי' בו חיות וכמשנת"ל (ה' ד"ה הנ"ל ע') ככה צ"ל שגם האדם שנולד מאדם הגוף הוא מציאות בפ"ע ויש לו חיות, ומשארז"ל מאימתי הנשמה ניתנה באדם משעת יצירתו שלא יסריח צ"ל שהוא חיות הבשר, ומשארז"ל מלמדין אותו כל התורה כולו הלא מבואר בלקו"ת ג"כ שהוא כח על לימוד התורה לאחר יציאתו לאויר העולם, וא"כ מוכרח לומר שהוא רק בהכחות הנעלמים שאם הלימוד הוא בהכחות נגלים הרי הי' זה כמו טבע בנפשו ללמוד תורה אפי' לאחר שסרטו המלאך, והאמת לא כן הוא שאין הגוף והנה"ב מסכימים כלל ללמוד תורה , אלא שהוא רק בהכחות הנעלמים, [אך א"צ לכ"ז דאיך שיהי'] מוכרח לומר שיש מציאות הגוף בפ"ע והוא מעפר רק שהוא עפר חי והוא נעשה חומר לקבל צורת הנפש האדם וכמשנת"ל (ה' ד"ה ואהבת ע') וראי' לזה הוא מגלגולים נפש האדם מגלגל בחומר הבהמה וכמ"ש שם.
54 מלמדין אותו כל התורה : ראה נדה ל, ב. מפרשי הע"י שם. תו"ח בא ח"א קכט, א. וש"נ. בשלח קפ, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, כג
ומה שארז"ל תינוק בבטן אמו מלמדין אותו כל התו', אך זהו כמו שאי' בלק"ת שנותנין לו כחות בכדי שיוכל ללמוד כשיצא לאויר עולם , וזהו רק כוחות נעלמים, אבל כחות הגלוים הוא דוקא כשיצא , כי באם שתאמר שמלמדין את התו' בגילוי, מהו העבודה שילמוד אח"כ, כי אפי' מה שבא מלאך וסוטרו על פיו עכ"ז הי' נשאר אצלו כטבע ומהו העבודה ובאמת אנו רואים שהגוף הוא מונע ומעכב.
52 תינוק. . כל התו' : ראה נדה ל, ב. מפרשי הע"י שם. תו"ח בא ח"א קכט, א. וש"נ. בשלח קפ, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ישראל ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה , וז"ע מ"ש ישראל עלה במח' היינו במח' של אותיות התורה , ולכן נקראו בנים וכמ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם כו', והיינו כמו שהבן נמשך ממוח האב כמו"כ נש"י נמשכים מח"ע, והענין כי פי' ה' אלקיכם היינו זו"נ כנודע, ויש לפרש זה לפי משנ"ת לעיל ששרש נש"י מבחי' מח' שהוא ע"פ מ"ש בזהר מח' ויובלא כו', שקאי על נשמות הגבוהות שזוכים לבחי' חיה ונשמה מחו"ב וכמ"ש בזהר ר"פ משפטים דצ"ד ב' זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסט' דאו"א, שמבואר בכתבי האריז"ל שמאותו זיווג העליון דאו"א יוצאין משם נשמת בנ"א כו', אלא שעדיין אינם ראויות ואינם נשלמות עד שיזדווגו זו"נ דאצי' ואז הם יוצאין מזיווג ההוא, וכ"כ בע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ד', ונשמות אלו הם אחים וריעים לזו"נ דאצי' מפני ששרשם מאו"א, אך לפמשנ"ת בסש"ב פי"ח, הנה גם בנשמות דבי"ע ג"כ יתכן לפרש כן, שהרי גם מי שיש לו רק נפש ממל' דמל' דעשי' כו' בתוכו בחי' חכ' שבה אוא"ס, וזהו שנת' כאן שע"י התו' שהיא בז"א כמ"ש זאת התורה אדם שקאי על רמ"ח אברי' דז"א, וע"י אמצעי' התורה שישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה עי"ז באים לשרשם ומקורם הוא בחי' חו"ב שז"ע ה' אלקינו שאומרים בק"ש שקאי על חו"ב דאצי' כו', וזהו ג"כ דכתי' בישראל (ישעי' מ"ו ג') העמוסים מני בטן, דהנה כמו שיש עיבור למטה כמו"כ קודם התגלות ולידת הנשמה הוא בבחי' עיבור בבטן אימא (דהיינו בבחי' מל') וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, והנה ארז"ל כשהתינוק במעי אמו נר דולק על ראשו ומלמדין אותו כל התורה , דהיינו מ"ש נש"י עלו במח' דהיינו במח' דאותיות
68 כשהתינוק . . כל התורה : ראה נדה ל, ב. מפרשי הע"י שם. לקו"ת שלח מד, א. תו"ח בא ח"א קכט, א. וש"נ. בשלח קפ, ג. וש"נ. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 65.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וביאור ענין ישראל עלו במח' הנה כתי' בנים אתם לה' אלקיכם פי' ה' אלקיכם ז"א ומל' וכידוע דלידת הנשמות הוא מזיווג גופני דזו"נ אך אי' בזהר זכה יתיר יהבין לי' נשמתא מסט' דאו"א ומבחי' זו נמשך רק מקיף דחי' ופנימיות דנשמה אבל כדי שיהי' נשמה שיחי' את הגוף זהו צ"ל ע"י זיווג זו"נ, וצ"ל שקאי על נשמות הגבוהות אך לפמ"ש רבינו ז"ל בסש"ב שאפי' נפש דמל' דעשי' וכו' בתוכו מלובש חכ' דאצילות שבו שורה אוא"ס א"כ כל נשמה שרשה מבחי' מח' עלו במח' כו', וזהו מ"ש העמוסי' מני בטן דכמו שיש עבור ולידה בגשמיות כמו"כ יש עיבור ולידה ברוחניות ולידת הנשמות הוא בשביעי ש"פ, וענין עיבור הנשמות הוא דהנה ארז"ל נר דלוק על ראשו ומלמדין אותו כל התורה כולה וא"ז בגשמיות, אך ענין נר דלוק על ראשו הוא בחי' נר ה' נשמת אדם, וענין ש' ה' דנר זה י"ה הוא תושב"כ ותושבע"פ ו"ה הו"ע בחי' מצות, ומלמדין אותו כל התורה כולה שנותנין לו כח לקבל ע"ע עומ"ש ועומ"צ וזהו העמוסי' ל' יום יום יעמס לנו וכן אבי העמיס עליכם ל' עול, ולפי' הזהר קאי רק על נשמות הגבוהות, אך לפי פי' רבינו ז"ל קאי על כל הנשמות, וזהו"ע ה' אלקינו, ומזה יבוא לבחי' ואהבת דלכאו' איך שייך ציווי על אהבה שהוא מדה שבלב ואם יש אהבה א"צ ציווי ואם אין אהבה מה מועיל ציווי, אך הציווי אינו על האהבה כ"א על ההתבוננות, דכמו שהבן נמשך ממוח האב כמו"כ ישראל נמשכי' מעצמיות אלקות וכמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם, והנה אהבת הבן על האב הוא אהבה טבעית וכמו"כ אהבת ישראל להקב"ה וכמ"ש בזהר כברא דרחים לי' בתר אבוהי ואימי' יתיר מגרמי' ונפשוה' ונשמתו רק שצריכים לעורר האהבה והוא ע"י התבוננות וזהו שמע ישראל שמע הוא ל' השגה והבנה, ותבונה הוא בן ובת וכתי' אם
64 נר דלוק על ראשו : נדה ל, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יב תמוז תרצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד, כה
וכמבואר בענין[ednref_89_*] משביעין אותו , דפי' שבועה זו הוא מל' שובע, כמ"ש שובע שמחות את פניך וגו', או כמו חלב ודשן תשבע נפשי וגו' שהוא השובע העצמי הנותן כח ותוקף עוז בעבודת הוי' בכל מקום ובכל עת להיות גבורי כח עושי דברו ית' בקיום התומ"צ, ולהיות גם לשמע בקול דברו|10.
7 נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ה' אייר, תרפ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
הנה בכגון דא עצת תורת החסידות הוא, אל ישים לבו לזה, ואל יפול לב אדם עליו, בטעם כי אמרו רז"ל משביעין אותו תהי צדיק , ומבואר בדא"ח דהשבעה הוא ענין השובע, שמשביעין ונותנים כח בהנה"א על הנה"ב לזככו ולבררו, עד אשר גם הוא יבוא לאהבה את הוי' והוא ענין ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך דגם הנה"ב בא לאהבה את הוי'.
2 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות בסעודת ליל הראשון דחג השבועות, תש"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
דער פירוש פנימי פון דעם איז אַז ספירת העומר איז מצותה קלאָר צו מאַכן דעם ענין פון ירידת הנשמה , וואָס משביעין אותו תהי צדיק , און דער פירוש שובע איז וואָס מען גיט מלמעלה יעדן איינעם כחות אויף תיקון המדות, וואָס דאָס איז ספירת העומר און דורך דעם — ניט דורך מוחין — קומט מען צו גילוי העצמות אין מ"ת.
34 נדה ל, ב. תניא פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ה' לי לא אירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין הוא הנה כתיב ועל הכסא דמות כמראה אדם כו' מל' דאצי' כמש"ה באצי', ובאצי' ישנו ד' פרצופים עד המל' כמבואר בכתבי האריז"ל, כ"ה במל' ד' פרצופים נה"י חג"ת חב"ד וכתר מל', נה"י בעשי' בחי' עיבור תלת גו תלת קטנות המדות, כמו העובר בבטן אמו ראשו בין ברכיו , חג"ת ביצי' גדלות המדות והמוחין כלולים בהם כמו התינוק היונק משדי אמו שמתגדל מדותיו ומתגלה בהם השכל קצת מוחין למדות להנהיג את המדות, חב"ד בבריאה מוחין בעצם כמו גדלות המוחין באדם להשכיל השכלות המציאות או הנהגות המדות והמדות נגררים אחר השכל, כתר מל' מקור לע"ס שבמל', ובאדם נק' כח המשכיל שממנו נמשך חו"ב ומדות, ועד"ז בעבודה נה"י אמונה בכח המעשה בפועל בניצוח והודאה והסכם, חג"ת להתפעל בלב עפ"י התבוננות בסובב וממלא מוחין שבמדות, חב"ד מוחין בעצם לאסתכלא ביקרי' דמלכא והמדות כלולים במוח, מדות שבשכל, כתר רצון דבכל נפשך, וד' מדרי' אלו נחלקים למי"ם כ"א כלול מיו"ד, כי גם עובר במעי אמו ראשו בין ברכיו ציור אדם.
9 העובר. . ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ומי יקום כו' שלא כל אדם יכולים להגיע לבחי' מקום זו, לבד במשה ובאברהם וביעקב הי' הגילוי מבחי' מקום זו כמ"ש במשה הנה מקום אתי כו' ובאברהם כתי' וירא את המקום כו' וביעקב כתי' ויפגע במקום כו' אבל לבד ג' אילו אינם יכולים להגיע למעלה זו כ"א כמ"ש לקמן נקי כפים ובר לבב שלא יהי' לו שום פני' ולגרמי' אפי' אהבה שהיא חייך הוא ג"כ לגרמי' רק שיהי' אהבתו להוי' עצמו, וזהו אשר לא נשא לשוא נפשו בלא שום פני' ולגרמי' ולא נשבע למרמה שהיא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע שיקיים השבועה כמו שהוא בד' תנאים אלו אז יכול להגיע לבחי' מקום קדשו הנ"ל, נמצא שאפי' בחי' צדיקים המקיימים תומ"צ בשלימות אינם יכולים להגיע למעלה זו עדיין כ"א כשימצא בהם ד' תנאים הנ"ל.
116 שמשביעין אותו תהי צדיק : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הנה מתחלה י"ל מהות ענין הדילוג מה ענינו, ולמה הי' צריך לדילוג מה, כי הנה כנס"י הי' בזה"ג דמצרים בבחי' הקטנות מאד במדריגה שאין למטה הימנה וע"ד תינוק הנולד ביומו שהי' בעיבור במעי אמו בתחלה ראשו בין ברכיו ועיניו סתומים כו', ומשנולד נפתחו עיניו ולא נתחדש בו מזמן העיבור רק ענין התפשטות הקומה בגשמי' שיהי' ראשו למע' ורגליו למטה שהוא ענין זקיפת הקומה שבה נבדל האדם מן הבהמה, וגם נתחדש בו פתיחת העינים בגשמי' כו'.
252 תינוק. . ראשו בין ברכיו : נדה ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר