הלכות איסורי ביאה

הלכה א הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה במזיד חייב כרת שנאמר כי כל אשר …

• יבמות נד ע"ב · ז אמר קרא: ״ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא״, וכי אשת …
• נזיר כט ע"א · טו וסבר רבי יוסי הכי? והתניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מנין לחטאת …
• סנהדרין עו ע"ב · ט מתני׳ ואלו הנהרגין: הרוצח, ואנשי עיר הנדחת.
• מכות יג ע"ב · יח ורבי עקיבא, אי הכי חייבי כריתות נמי, לאו שניתן לאזהרת כרת הוא! …
• כריתות י ע"ב · יז מתני׳ מה בין שפחה לבין כל העריות? שלא שוותה להן לא בעונש …
• כריתות יא ע"א · טז מתני׳ כל עריות, אחד גדול ואחד קטן – קטן פטור, אחד ער …

הלכה ב אותן העריות שיש בהן מיתת ב"ד אם היו שם עדים והתראה ולא פירשו ממעשיהם …

• נדה סג ע"ב · ב וכמין צמרמורות וכו׳. ״וכן כיוצא בהן״ — לאתויי מאי? אמר רבה בר …

הלכה ג ואפילו היה העובר תלמיד חכם אין ממיתין ולא מלקין עד שתהיה שם התראה שלא …

• מכות יג ע"ב · יח ורבי עקיבא, אי הכי חייבי כריתות נמי, לאו שניתן לאזהרת כרת הוא! …

הלכה ד העריות שיש בהן מיתת ב"ד מהן שמיתתן בסקילה ומהן שמיתתן בשריפה ומהן שמיתתן בחנק …

• סנהדרין נא ע"א · כד אילימא: את אביה – מאביה, ואת חמיה – מחמיה, מאי איריא בת …
• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין נד ע"א · כח מתני׳ הבא על הזכור, ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה – בסקילה. …

הלכה ה ואלו הן העריות שמיתתן בשריפה:הבא על בת אשתו בחיי אשתו ועל בת בתה ועל …

• סנהדרין נא ע"א · י או אינו אומר ״אביה״ אלא להוציא את כל אדם? אלא מאי ניהו …
• סנהדרין עה ע"א · ז מתני׳ ואלו הן הנשרפין : הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה.

הלכה ו אין לך ערוה בחנק אלא אשת איש בלבד שנאמר מות יומת הנואף והנואפת ומיתה …

• בבא מציעא נט ע"א · ב ולא עוד אלא, אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות, אומרים לי: דוד, הבא …
• סנהדרין נב ע"ב · כג ״מות יומת״ – בחנק. אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל …
• סנהדרין נב ע"ב · כד רבי יונתן אומר: לא מפני שהיא קלה, אלא כל מיתה האמורה בתורה …
• סנהדרין נג ע"א · ה אמר ליה: ב״דמיהם״ ״דמיהם בם״ גמרי, דאי ב״מות יומתו״ גמרי, ״דמיהם״ ״דמיהם״ …
• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין פד ע"ב · א מתני׳ אלו הן הנחנקין – המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן …
• סנהדרין פד ע"ב · ב גמ׳ מכה אביו ואמו מנלן? דכתיב: ״ומכה אביו ואמו מות יומת״, וכל …

הלכה ז שאר העריות כולן בכרת בלבד ואין בהם מיתת ב"ד לפיכך אם היו שם עדים …

• מכות יג ע"א · ח מתני׳ אלו הן הלוקין : הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל …
• מכות יג ע"ב · ב רבי עקיבא אומר: חייבי כריתות (ישנו) [ישנן] בכלל מלקות ארבעים, שאם עשו …

הלכה ט אנוס פטור מכלום מן המלקות ומן הקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה …

• יבמות נג ע"ב · יב אנוס דמתניתין היכי דמי? אילימא כשאנסוהו גוים ובא עליה, והאמר רבא: אין …
• כתובות נא ע"ב · יב ופליגא דרבא. דאמר רבא: כל שתחלתה באונס וסוף [ברצון, אפילו] היא אומרת: …
• בבא קמא כח ע"ב · יח אמאי? אנוס הוא, ואונס רחמנא פטריה – דכתיב: ״ולנערה לא תעשה דבר״!

הלכה י המכניס ראש העטרה בלבד הוא הנקרא מערה מלשון את מקורה הערה והמכניס כל האבר …

• יבמות נה ע"א · כב העראה דחייבי לאוין, מנלן?
• יבמות נה ע"א · כה העראה דחייבי לאוין דכהונה מנלן? אתיא ״קיחה״ ״קיחה״.
• יבמות נה ע"א · כו דחייבי עשה מנלן?
• יבמות נה ע"ב · יג כי אתא רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: גמר ביאה בשפחה …
• כתובות מו ע"א · כה שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: אף …
• סוטה כו ע"ב · טו אלא אמר אביי: פרט לשקינא לה בנשיקה. הניחא למאן דאמר העראה זו …
• סנהדרין נד ע"א · כט גמ׳ זכר מנא לן? דתנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר ישכב …
• סנהדרין עג ע"ב · יג הניחא למאן דאמר: העראה זו נשיקה, אלא למאן דאמר: העראה זו הכנסת …
• כריתות י ע"ב · יט כל העריות עשה בהן את המערה כגומר, וחייב על כל ביאה וביאה.

הלכה יא כל הבא ביאה אסורה בלא קישוי אלא שהיה האבר שלו מדולדל כמו אבר המתים …

• יבמות נה ע"ב · ז הניחא למאן דאמר משמש מת בעריות פטור, אלא למאן דאמר חייב, מאי …
• סוטה כו ע"ב · ב חוץ מן הקטן וכו׳. ״איש״ אמר רחמנא, ולא קטן ושאינו איש. למעוטי …
• סנהדרין נה ע"א · יא אמר רב אשי: מאי תיבעי לך? בקושי לא משכחת לה, כי משכחת …
• שבועות יח ע"א · יא אמר רבא: זאת אומרת, המשמש מת בעריות – פטור. דאי סלקא דעתך …

הלכה יב הבא על ערוה מן העריות כמתעסק אף ע"פ שאין כוונתו לכך חייב וכן בחייבי …

• יבמות נה ע"ב · ז הניחא למאן דאמר משמש מת בעריות פטור, אלא למאן דאמר חייב, מאי …
• סנהדרין סב ע"ב · יג וכדרב נחמן אמר שמואל, דאמר: המתעסק בחלבים ובעריות – חייב, שכן נהנה; …
• סנהדרין עח ע"א · יא ואמר רבא: הרובע את הטריפה – חייב. טריפה שרבע, בפני בית דין …
• חולין קכא ע"ב · כא אמר אביי: אינה מצלת על הבלועים שבתוכה, דהא מטמאה טומאת אכלין, והרובעה …

הלכה יג כל אשה אסורה מאלו אם היתה בת ג' שנים ויום אחד ומעלה גדול הבא …

• קידושין י ע"ב · ב ואם נישאת לכהן – אוכלת בתרומה, ואם בא עליה אחד מכל עריות …
• סנהדרין נב ע"ב · כב גמ׳ תנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר ינאף את אשת איש״ …
• סנהדרין נה ע"ב · ו ואם בא עליה אחד מכל העריות האמורות בתורה, מומתין על ידה, והיא …
• סנהדרין נה ע"ב · י פוסל ואינו מאכיל, ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח, ונסקלת על ידו. …
• סנהדרין סט ע"ב · ה תנו רבנן: המסוללת בבנה קטן, והערה בה – בית שמאי אומרים: פסלה …
• סנהדרין סט ע"ב · ו אמר רבי חייא בריה דרבה בר נחמני: אמר רב חסדא, ואמרי לה …
• כריתות יא ע"א · יז גמ׳ והכא, חייב קטן? אמר רב יהודה, הכי קתני: כל עריות, אחד …
• נדה מד ע"ב · יא נשאת לכהן — תאכל בתרומה; בא עליה אחד מן הפסולין — פסלה …
• נדה מה ע"א · כא ופוסל, ואינו מאכיל בתרומה, ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח, ונסקלת על …

הלכה יד הבא על הזכר או הביא זכר עליו כיון שהערה אם היו שניהם גדולים נסקלים …

• יבמות נד ע"ב · ט לכדבעא מיניה רבינא מרבא: המערה בזכור מהו? בזכור — ״משכבי אשה״ כתיבא!
• סנהדרין נד ע"א · כט גמ׳ זכר מנא לן? דתנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר ישכב …
• סנהדרין נד ע"ב · כ מאי ״לא עשו בו קטן כגדול״? אמר רב: לא עשו ביאת פחות …
• סנהדרין נה ע"א · ו המערה בזכור – משכבי אשה כתיב ביה. אלא, המערה בבהמה, מהו?

הלכה טו [אחד הבא על הזכר או] הבא על אנדרוגינוס דרך זכרותו חייב [ואם בא עליו …

• יבמות פא ע"א · ד רבי יהודה אומר: טומטום שנקרע ונמצא זכר — לא יחלוץ, מפני שהוא …
• יבמות פב ע"ב · יא בין למר בין למר מפשט פשיטא ליה, איכא בינייהו סקילה משני מקומות. …
• יבמות פג ע"ב · ט אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא אחוה דרבי יהודה בר …

הלכה טז הבא על הבהמה או שהביא בהמה עליו שניהן נסקלין שנאמר ובכל בהמה לא תתן …

• יבמות נד ע"ב · י אלא: המערה בבהמה, מהו? אמר ליה: אם אינו ענין להעראה, דכתיבא גבי …
• כתובות מו ע"א · כה שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: אף …
• סנהדרין נד ע"ב · ד בהמה מנא לן? דתנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר יתן שכבתו …
• סנהדרין נד ע"ב · ו למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנלן? תלמוד לומר: ״כל שכב עם בהמה …
• סנהדרין נה ע"א · ז אמר ליה: אם אינו ענין להעראה דכתיבא גבי אחות אביו ואחות אמו, …

הלכה יז קטן בן ט' שנים ויום אחד שבא על הבהמה או הביאה עליו היא נסקלת …

• יבמות נג ע"ב · ט וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה, או פסולות, כגון אלמנה לכהן …
• כתובות מו ע"א · כה שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: אף …
• סנהדרין נד ע"ב · ד בהמה מנא לן? דתנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר יתן שכבתו …
• סנהדרין נד ע"ב · כג תניא כוותיה דרב: זכר בן תשע שנים ויום אחד
• סנהדרין נה ע"ב · י פוסל ואינו מאכיל, ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח, ונסקלת על ידו. …
• נדה מה ע"א · כא ופוסל, ואינו מאכיל בתרומה, ופוסל את הבהמה מעל גבי המזבח, ונסקלת על …

הלכה יח וכן השוכב עם הבהמה בשגגה והאשה שהביאה את הבהמה עליה בשגגה אין הבהמה נסקלת …

• קידושין יט ע"א · ד אמר רבי זירא: תא שמע: ״איש״ – פרט לקטן. ״אשר ינאף את …
• סנהדרין נה ע"ב · ג דבעי רב המנונא: ישראל הבא על הבהמה בשוגג, מהו? תקלה וקלון בעינן, …
• סנהדרין סו ע"ב · י כתנאי: ״ומתו גם שניהם״ – עד שיהו שניהן שוין, דברי רבי יאשיה. …
• כריתות יא ע"א · טז מתני׳ כל עריות, אחד גדול ואחד קטן – קטן פטור, אחד ער …

הלכה יט אין העדים נזקקין לראות המנאפים שהערו זה בזה והכניס כמכחול בשפופרת אלא משיראו אותן …

• בבא מציעא צא ע"א · י דאמר שמואל: ובמנאפים – עד שיראו כדרך המנאפים. ובכלאים – עד שיכניס …
• מכות ז ע"א · יב בבועל את הערוה היכי הוו עבדי? אביי ורבא דאמרי תרוייהו: ראיתם כמכחול …

הלכה כ מי שהוחזק בשאר בשר דנין בו על פי החזקה אף ע"פ שאין שם ראיה …

• קידושין פ ע"א · ב ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: …
• קידושין פ ע"א · ה אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי משום בר …
• ערכין ח ע"ב · א ״שנים עשר״ — פתחה שמונה.

הלכה כב האשה שהוחזקה נדה בשכונותיה בעלה לוקה עליה משום נדה המקנא לאשתו ונסתרה ובא עד …

• כתובות עב ע"א · יג לא צריכא, דאמרה ליה: פלוני חכם טיהר לי את הדם, ואזל שייליה, …
• קידושין פ ע"א · ג מלקין על החזקות – כרב יהודה. דאמר רב יהודה: הוחזקה נדה בשכינותיה, …

הלכה כג האב שאמר בתי זו מקודשת היא לזה אע"פ שהוא נאמן ותנשא לו אם זינתה …

• קידושין סג ע"ב · י איבעיא להו: מהו לסקול על ידו? רב אמר: אין סוקלין. ורב אסי …
• קידושין סג ע"ב · יא רב אמר: אין סוקלין, כי הימניה רחמנא לאב, לאיסורא, לקטלא לא הימניה. …

הלכה א אשת אביו ואשת בנו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ארבעתן ערוה עליו לעולם בין …

• יבמות כג ע"א · ג ואימא: פרט לחייבי כריתות! אמר רבא, אמר קרא: ״ערות אחותך בת אביך …
• יבמות נד ע"ב · ז אמר קרא: ״ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא״, וכי אשת …
• סנהדרין נג ע"א · טז הבא על אשת אב, חייב משום אשת אב ומשום אשת איש, בין …
• סנהדרין נג ע"א · יז הבא על כלתו, חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש, בין בחיי …
• כריתות יד ע"ב · ח כדתניא: כלתו ערוה, כלת בנו שניה. וכן אתה מוצא בבת בנו, ובבת …

הלכה ב לפיכך הבא על אמו שהיא אשת אביו חייב שתים בין בחיי אביו בין לאחר …

• יבמות נד ע"ב · יד ודין הוא: חייב כאן וחייב באחותו, מה אחותו — בין מן האב …
• יבמות נד ע"ב · טו או כלך לדרך זו: חייב כאן וחייב בדודתו, מה דודתו — מן …
• סנהדרין נג ע"א · טו הבא על האם, חייב עליה משום אם ומשום אשת אב. רבי יהודה …
• סנהדרין נג ע"א · טז הבא על אשת אב, חייב משום אשת אב ומשום אשת איש, בין …
• סנהדרין נג ע"א · יז הבא על כלתו, חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש, בין בחיי …

הלכה ג בת אשת אביו שהיא אחותו מאביו הרי היא ערוה עליו שנאמר ערות בת אשת …

• יבמות כב ע"ב · י תנו רבנן: הבא על אחותו, והיא בת אשת אביו — חייב משום …

הלכה ד לפיכך הבא על אחותו שהיא בת נשואת אביו חייב שתים אחת משום ערות אחותך …

• יבמות כב ע"ב · י תנו רבנן: הבא על אחותו, והיא בת אשת אביו — חייב משום …
• יבמות כב ע"ב · יט ואימא: פרט לאחותו מאנוסה? ההיא לא מצית אמרת מדרבא,

הלכה ה אחות אמו בין אחותה מאביה בין אחותה מאמה בין מן הנישואין בין מזנות הרי …

• יבמות נד ע"ב · יג מאי דרשא? דתניא: ״ערות אחות אביך לא תגלה״, בין מן האב, בין …

הלכה ו הבא על אשה דרך זנות והוליד ממנה בת אותה הבת ערוה עליו משום בתו …

• סנהדרין עו ע"א · יד בתו מאנוסתו מנין? האמר אביי: קל וחומר, על בת בתו ענוש – …
• כריתות ה ע"א · יד אמר אביי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי בתו מאנוסתו …

הלכה ז כיון שקידש אדם אשה נאסרו עליו מקרובותיה שש נשים וכל אחת מהן ערוה עליו …

• יבמות מא ע"א · ו אמר ריש לקיש, כאן שנה רבי: אחות גרושה מדברי תורה, אחות חלוצה …
• יבמות צד ע"ב · ט דתניא: ״באש ישרפו אותו ואתהן״ — אותו ואת אחת מהן, דברי רבי …
• יבמות צד ע"ב · יא אלא לרבא, דאמר: חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו — ליתני נמי חמותו!
• יבמות צד ע"ב · יב אמר ליה: נהי דמיעטה קרא משרפה — מאיסורא מי מיעטה קרא?

הלכה ח בא עליהן לאחר מיתת אשתו הרי אלו בכרת ואין בהן מיתת ב"ד שנאמר באש …

• יבמות צד ע"ב · ט דתניא: ״באש ישרפו אותו ואתהן״ — אותו ואת אחת מהן, דברי רבי …
• יבמות צד ע"ב · יא אלא לרבא, דאמר: חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו — ליתני נמי חמותו!
• יבמות צד ע"ב · יב אמר ליה: נהי דמיעטה קרא משרפה — מאיסורא מי מיעטה קרא?
• סנהדרין עו ע"ב · ח רבא אמר: חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו. רבי ישמעאל סבר: חמותו לאחר …

הלכה ט וכן אחות אשתו ערוה עליו עד שתמות אשתו בין אחותה מאמה בין אחותה מאביה …

• יבמות ח ע"ב · ד האי ״בחייה״ מיבעי ליה למעוטי לאחר מיתה! ההיא מ״ואשה אל אחותה״ נפקא.
• יבמות ח ע"ב · ה אי מ״ואשה אל אחותה״, הוה אמינא: נתגרשה — שריא, תלמוד לומר: ״בחייה״ …
• יבמות מט ע"א · ג אשתו שמתה — מותר באחותה. גרשה ומתה — מותר באחותה. נשאת לאחר …
• יבמות נה ע"א · א אלמא אחות אשתו, בין מן האב בין מן האם — אסורות. מנלן? …
• קידושין מה ע"א · ה לא עשה בה מאמר – אינה צריכה אלא חליצה בלבד. מאי אמרת: …

הלכה י עבר ונאף עם אחת משבע נשים אלו בין בזדון בין בשגגה אע"פ שהוא והנואפת …

• יבמות צה ע"א · ג אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו …
• יבמות צז ע"א · ט נושאין על האנוסה ועל המפותה, האונס והמפתה על הנשואה — חייב. נושא …

הלכה יא הבועל אשה דרך זנות לא נאסרו עליו קרובותיה שהן השבע נשים שאמרנו אבל חכמים …

• יבמות צז ע"א · ט נושאין על האנוסה ועל המפותה, האונס והמפתה על הנשואה — חייב. נושא …
• יבמות צז ע"א · י גמ׳ תנינא להא דתנו רבנן: אנס אשה — מותר לישא בתה, נשא …
• יבמות צז ע"א · יא וכל היכא דאיכא איסורא מדרבנן תני נושאין לכתחלה?! כי תנן מתניתין — …
• ערכין יא ע"א · ה מאן דאמר עבדים היו, קסבר: אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות. …

הלכה יב מי שנטען על ערוה או שיצא לו שם רע עמה לא ידור עמה במבוי …

• יבמות נב ע"א · ט ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי. דדאיר — אין, דחליף — לא? והא …
• קידושין יב ע"ב · ט ועל חתנא דדייר בי חמוה. דדייר – אין, חליף – לא?! והא …

הלכה יג הבא על אשה ובתה דרך זנות או על אשה ואחותה וכיוצא בהן הרי זה …

• ברכות כא ע"ב · יב ובמשנה תורה מנא לן דדריש — דתניא: רבי אליעזר אומר נושא אדם …
• יבמות ד ע"א · ח ובמשנה תורה מנלן דדריש? דתנן: נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו, אנוסת …
• יבמות צז ע"א · ט נושאין על האנוסה ועל המפותה, האונס והמפתה על הנשואה — חייב. נושא …

הלכה יד אביו או בנו שנשא אשה הרי זה מותר לישא בתה או אמה כמו שביארנו …

• יבמות סב ע"ב · יט תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו …
• סנהדרין עו ע"ב · ד תנו רבנן: האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, …

הלכה א הבא על אשת קטן אפילו היתה יבמה שבא עליה בן ט' שנים ויום אחד …

• קידושין יט ע"א · ד אמר רבי זירא: תא שמע: ״איש״ – פרט לקטן. ״אשר ינאף את …
• קידושין יט ע"א · ה ואלא מאי, אינו מייעד? אמאי קא ממעט ליה קרא? תיפשוט מינה דמייעד. …
• סנהדרין נב ע"ב · כב גמ׳ תנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר ינאף את אשת איש״ …

הלכה ב הבא על הקטנה אשת הגדול אם קידשה אביה הרי זה בחנק והיא פטורה מכלום …

• יבמות נז ע"ב · ג אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת …
• יבמות ק ע"ב · כ ויש לך אחרת, שאף על פי שלא נתפשה, מותרת. ואי זו — …
• כתובות נא ע"ב · טו אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל: ״והיא לא נתפשה״ — …
• קידושין י ע"א · י אמר רבא: תא שמע: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם …
• סנהדרין נה ע"ב · ד אמר רב יוסף: תא שמע, בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, …
• נדה מד ע"ב · ט מתני' בת שלש שנים ויום אחד — מתקדשת בביאה, ואם בא עליה …

הלכה ג בת כהן שזינתה כשהיא אשת איש בין שהיה בעלה כהן בין שהיה ישראל ואפילו …

• סנהדרין נ ע"ב · י מרגלא בפומיה דרבי יוחנן: נערה המאורסה בת כהן שזינתה – בסקילה. רבי …
• סנהדרין נ ע"ב · יא מאי קא משמע לן? לרבנן – נשואה יצאה לשריפה, ולא ארוסה. לרבי …
• סנהדרין נא ע"א · א אין לי אלא שניסת לכהן. ניסת ללוי ולישראל, לכותי, לחלל, לממזר ולנתין …
• סנהדרין נא ע"א · ב ״היא״ בשריפה, ואין בועלה בשריפה. ״היא״ בשריפה, ואין זוממיה בשריפה.
• סנהדרין פד ע"ב · ב גמ׳ מכה אביו ואמו מנלן? דכתיב: ״ומכה אביו ואמו מות יומת״, וכל …
• כריתות ז ע"א · ה גופא. תני תנא קמיה דרבי אלעזר: כל שישנו בסך – ישנו בבל …

הלכה ד הבא על נערה מאורשה שניהן בסקילה ואינן חייבין סקילה עד שתהיה נערה בתולה מאורשה …

• כתובות מח ע"ב · יג תנא: מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה — הרי זו בחנק. מנא הני …
• כתובות מח ע"ב · טו אמר רבא: אמר לי אמי, חופה בהדיא כתיבא: ״כי יהיה נערה בתולה …
• סנהדרין סו ע"ב · ב מתני׳ הבא על נערה המאורסה אינו חייב, עד שתהא נערה, בתולה, מאורסה, …
• סנהדרין סו ע"ב · ג גמ׳ תנו רבנן: ״נערה״ – ולא בוגרת, ״בתולה״ – ולא בעולה, ״מאורסה״ …
• סנהדרין עא ע"ב · יט לימא מסייעא ליה: סרחה, ואחר כך בגרה – תידון בחנק. בסקילה מאי …
• סנהדרין פט ע"א · י הבא על אשת איש, כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין, אף על פי …

הלכה ה והבא על קטנה מאורשה בבית אביה הוא בסקילה והיא פטורה ונערה מאורשה בת כהן …

• קידושין י ע"א · ב ורבנן האי ״לבדו״ מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא, ״ומתו גם שניהם״ …
• סנהדרין נ ע"ב · י מרגלא בפומיה דרבי יוחנן: נערה המאורסה בת כהן שזינתה – בסקילה. רבי …
• סנהדרין נ ע"ב · יא מאי קא משמע לן? לרבנן – נשואה יצאה לשריפה, ולא ארוסה. לרבי …
• סנהדרין סו ע"ב · ד אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: …

הלכה ו באו עליה עשרה והיא בתולה ברשות אביה זה אחר זה הרי הראשון בסקילה וכולן …

• קידושין ט ע"ב · יב מאי היא? דתניא: באו עליה עשרה אנשים, ועדיין היא בתולה – כולן …
• סנהדרין סו ע"ב · יא ואידך, ההיא ״ומתו גם שניהם״ מאי דריש ביה? אמר רבא: למעוטי מעשה …

הלכה ז נערה מאורשה שהיתה משוחררת או גיורת אע"פ שנשתחררה ונתגיירה והיא פחותה מבת שלש שנים …

• כתובות מד ע"א · יא מתני׳ הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזינתה — הרי זו בחנק, אין לה …

הלכה ח דין חדש יש במוציא שם רע ומה הוא החדוש שאם נמצא הדבר אמת ובאו …

• כתובות מה ע"א · ד אמר רבא: מוציא שם רע קאמרת? שאני מוציא שם רע דחידוש הוא, …

הלכה י באו עדים אחר שבגרה או אחר שבעלה בעלה אף על פי שהעידו שזינתה בבית …

• כתובות מה ע"א · ג היא וזוממיה סלקא דעתך?! אלא: או היא או זוממיה מקדימין לבית הסקילה.
• סנהדרין עא ע"ב · יט לימא מסייעא ליה: סרחה, ואחר כך בגרה – תידון בחנק. בסקילה מאי …

הלכה יא היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה נסקלת על פתח שער העיר כל מי שמצותה …

• כתובות מד ע"א · יב היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה — הרי זו בסקילה, ואין לה …
• כתובות מד ע"א · יג יש לה אב ואין לה פתח בית האב, יש לה פתח בית …
• כתובות מה ע"ב · ה תנו רבנן: נערה המאורסה שזינתה — סוקלין אותה על פתח בית אביה. …

הלכה יג שפחה חרופה האמורה בתורה היא שחציה שפחה וחציה בת חורין ומקודשת לעבד עברי שנאמר …

• גיטין מא ע"ב · יג תא שמע: ״והפדה״; יכול לכל? תלמוד לומר: ״לא נפדתה״. אי ״לא נפדתה״, …
• גיטין מג ע"א · טז אמר רב ששת: כשם שהמקדש חצי אשה – אינה מקודשת, כך חציה …
• גיטין מג ע"ב · ג אמר רבי זירא: כוותיה דידי מסתברא, דכתיב: ״לא יומתו כי לא חופשה״ …
• כריתות יא ע"א · ב איזו שפחה? כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר: ״והפדה לא נפדתה״, …
• כריתות יא ע"א · יא הא כיצד? פדויה ואינה פדויה – חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת …

הלכה טו המערה בשפחה חרופה ולא גמר ביאתו פטור עד שיגמור ביאתו ואינו חייב אלא על …

• יבמות נה ע"ב · ו דשפחה חרופה — כדאמרן. דאשת איש פרט למשמש מת.
• כריתות יא ע"א · יז גמ׳ והכא, חייב קטן? אמר רב יהודה, הכי קתני: כל עריות, אחד …
• כריתות יא ע"א · כ אמר ליה: מאי קאמרת? אי בשפחה חרופה קתני, אמאי עשו גומר כמערה? …

הלכה יז בן תשע שנים ויום אחד שבא על שפחה חרופה היא לוקה והוא מביא קרבן …

• כריתות יא ע"א · ה תנו רבנן: בזמן שהאשה לוקה – האיש מביא קרבן, אין האשה לוקה …

הלכה א הנדה הרי היא כשאר כל העריות המערה בה [בין כדרכה בין שלא כדרכה] חייב …

• יבמות נד ע"ב · ז אמר קרא: ״ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא״, וכי אשת …
• נדה לב ע"א · יב מאי ״אשה״ ״ואשה״? דתניא: ״אשה״ — אין לי אלא אשה, תינוקת בת …
• נדה לב ע"ב · ב והא דתניא: אשה — אין לי אלא אשה, בת עשרה ימים לזיבה …
• נדה מג ע"ב · כז מתני' תנוקת בת יום אחד — מטמאה בנדה. בת עשרה ימים — …

הלכה ב ואחד הבא על הנדה כל שבעת הימים ואפילו לא ראתה אלא יום ראשון ואחד …

• יבמות עד ע"ב · יז מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי: ומי מצית אמרת תרומה כתיבא …
• נדה עג ע"א · ח ״טמאה״ — מלמד שמטמאה את בועלה כנדה. ״היא״ — היא מטמאה את …

הלכה ג במה דברים אמורים שהטומאה תלויה בימים בשטבלה במי מקוה אחר הימים הספורים אבל נדה …

• שבת סד ע"ב · טו ורב, מאי שנא הני? אמר עולא: כדי שלא תתגנה על בעלה. כדתניא: …

הלכה ד העכו"ם אין חייבין עליהם משום נדה ולא משום זבה ולא משום יולדת וחכמים גזרו …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• עבודה זרה לו ע"ב · יח מאי על דבר אחר משום דבר אחר? אמר רב נחמן בר יצחק: …
• נדה לד ע"א · ה גמ' ולית להו לבית שמאי ״דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש …
• נדה סג ע"ב · כב מתני' היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר, ושינתה להיות רואה ליום …
• נדה סג ע"ב · כג שינתה שלש פעמים ליום עשרים — הותר חמשה עשר, וקבעה לה יום …

הלכה ו כל חייבי טבילות טבילתן ביום חוץ מנדה ויולדת שהרי הוא אומר בנדה שבעת ימים …

• שבת קכא ע"א · ב וסבר רבי יוסי טבילה בזמנה מצוה? והתניא: הזב והזבה, המצורע והמצורעת, בועל …
• פסחים צ ע"ב · כה נדה איצטריכא ליה, הא קא משמע לן: בשמיני אין, בשביעי לא, כדתניא: …
• יומא פח ע"א · א מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת! תנאי היא. דתניא: כל חייבי טבילות …

הלכה ז נתאחרה ימים רבים ולא טבלה כשתטבול לא תטבול אלא בלילה שאם תטבול ביום יטעו …

• נדה סז ע"ב · ד אמר רב: נדה בזמנה אינה טובלת אלא בלילה, ושלא בזמנה טובלת בין …

הלכה ח היתה חולה או שהיה מקום הטבילה רחוק ואין הנשים יכולות להגיע לו ולחזור בלילה …

• נדה סז ע"ב · ו אתקין רב אידי בנרש למטבל ביומא דתמניא, משום אריותא; רב אחא בר …
• נדה סז ע"ב · ז רב יהודה בפומבדיתא, משום צנה; רבא במחוזא, משום אבולאי.

הלכה ט כל הנשים שיש להן וסת בחזקת טהרה לבעליהן עד שתאמר לו טמאה אני או …

• נדה יא ע"ב · יג מאי קא משמע לן? תנינא: כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן! אי ממתניתין …
• נדה יא ע"ב · טז תניא נמי הכי: במה דברים אמורים — לטהרות, אבל לבעלה מותרת. במה …
• נדה יב ע"א · א בעא מיניה רבי זירא מרב יהודה: אשה מהו שתבדוק עצמה לבעלה? אמר …
• נדה יב ע"א · ו ובשעה שהיא עוברת וכו׳. אמר רבי אמי אמר רבי ינאי: וזהו עדן …
• נדה יב ע"א · יא תנו רבנן: חמרין ופועלין, והבאין מבית האבל ומבית המשתה — נשיהם להם …
• נדה טו ע"א · טז מתני' כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, הבאין מן הדרך — נשיהן להן …
• נדה טו ע"א · יח אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: והוא שבא ומצאה בתוך ימי …
• נדה טו ע"א · כא אלא, אי איתמר הכי איתמר, אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא …
• נדה טז ע"ב · ח תניא נמי הכי: במה דברים אמורים — לטהרות, אבל לבעלה — מותרת. …

הלכה י האשה שאמרה לבעלה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני ודרך שחוק אמרתי לך תחלה …

• כתובות כב ע"א · יא בעא מיניה שמואל מרב: אמרה ״טמאה אני״, וחזרה ואמרה ״טהורה אני״, מהו? …

הלכה יא היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי לא יפרוש מיד והוא בקישויו שהנאה לו …

• שבועות יד ע"ב · ד ואיזו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה? היה משמש עם הטהורה ואמרה …
• שבועות יח ע"א · י אמר מר: פירש מיד – חייב. היכי עביד? אמר רב הונא משמיה …

הלכה יב ואסור לו לאדם לבא על אשתו סמוך לוסתה שמא תראה דם בשעת תשמיש שנא' …

• יבמות סב ע"ב · יח וכמה? אמר רבא: עונה. והני מילי לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה — …
• שבועות יח ע"ב · ז תנו רבנן: ״והזרתם את בני ישראל מטמאתם״ – אמר רבי יאשיה: מיכן …

הלכה יד דרך בני ישראל ובנות ישראל לעולם לבדוק עצמם אחר התשמיש כיצד מקנח האיש עצמו …

• נדה יד ע"א · ה מתני' דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים, אחד לו ואחד לה, והצנועות …

הלכה טז הצנועות אין משמשות אלא עד שיבדקו עצמן תחלה קודם תשמיש ואשה שאין לה וסת …

• נדה ה ע"א · טו ואיבעית אימא: שתי בדיקות אצרכוה רבנן, חד לפני תשמיש וחד לאחר תשמיש, …
• נדה יא ע"א · ט ופעמים צריכה להיות בודקת: שחרית, ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את …
• נדה יב ע"א · ח גופא, אמר רבי זירא, אמר רבי אבא בר ירמיה, אמר שמואל: אשה …
• נדה יב ע"ב · ג רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: משמשת בשני עדים, הן עותוה, הן תקנוה. …
• נדה יד ע"א · ה מתני' דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים, אחד לו ואחד לה, והצנועות …

הלכה יז המשמש מטתו פעמים רבות אינן צריכין לבדוק שני העדים שלהן על כל ביאה וביאה …

• נדה טז ע"א · כא מתני' בית שמאי אומרים: צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש, או …
• נדה טז ע"ב · ה תניא, אמר רבי יהושע: רואה אני את דברי בית שמאי. אמרו לו …

הלכה יח הניחה העד תחת הכר או תחת הכסת ונמצא עליו דם אם משוך טמאה שחזקתו …

• נדה יד ע"א · י מאי בינייהו? איכא בינייהו דאשתכח מאכולת רצופה. להך לישנא דאמר ״בדוק הוא״ …
• נדה נז ע"ב · יא תא שמע: עד שהיה נתון תחת הכר, ונמצא עליו דם — אם …
• נדה נח ע"ב · ח עד שהוא נתון תחת הכר, ונמצא עליו דם — עגול טהור, משוך …

הלכה יט קנחה עצמה בעד הבדוק לה וטחתו ביריכה ולמחר נמצא עליו דם הרי זו טמאה …

• נדה יד ע"א · יא אתמר: בדקה בעד הבדוק לה, וטחתו בירכה, ולמחר מצאתה עליו דם. אמר …
• נדה יד ע"ב · ב ורבי סבר: בעינן ״כגריס ועוד״ לאפוקי מדם מאכולת, וכיון דנפק לה מדם …

הלכה כ מי שראתה דם בשעת תשמיש הרי זו מותרת לשמש כשתטהר פעם שניה ראתה דם …

• נדה סה ע"ב · כ תנו רבנן: הרואה דם מחמת תשמיש — משמשת פעם ראשונה, ושניה, ושלישית, …
• נדה סו ע"א · ד ואם יש לה מכה באותו מקום — תולה במכתה, ואם יש לה …
• נדה סו ע"א · ה ואם היה דם מכתה משונה מדם ראייתה — אינה תולה, ונאמנת אשה …
• נדה סו ע"א · ט אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל …

הלכה כב כיצד בודקת עצמה לידע אם נרפאת או לא נרפאת מביאה שפופרת של אבר ופיה …

• נדה סו ע"א · ג כיצד בודקת את עצמה? מביאה שפופרת, ובתוכה מכחול, ומוך מונח על ראשו. …
• נדה סו ע"א · ח שפופרת — (אפגורי מפגרא) [אפסודי מפסדא] לה! אמר שמואל: בשפופרת של אבר, …

הלכה א האשה מתטמאת באונס בין לנדה בין לזיבות כיצד כגון שקפצה ממקום למקום או ראתה …

• נדה לב ע"ב · יג ואי כתב רחמנא בנקבות — משום דקמטמו באונס, אבל זכרים דלא מטמו …
• נדה לו ע"ב · יג אתה אומר מחמת ולד, או אינו אלא מחמת אונס? כשהוא אומר ״ואשה …
• נדה מ ע"א · ג היה אוכל בתרומה, והרגיש שנזדעזעו אבריו — אוחז באמה ובולע את התרומה, …

הלכה ב כל הנשים מתטמאות בבית החיצון ואף על פי שלא יצא הדם לחוץ אלא נעקר …

• נדה מ ע"א · ב כל הנשים מטמאות בבית החיצון, שנאמר: ״דם יהיה זובה בבשרה״, אבל הזב …
• נדה מא ע"ב · יב איבעיא להו: בין השינים כלפנים או כלחוץ? תא שמע, דתני רבי זכאי: …
• נדה מא ע"ב · יג במתניתא תנא: מקום דישה. מאי ״מקום דישה״? אמר רב יהודה: מקום שהשמש …
• נדה מא ע"ב · טו פולטת שכבת זרע, מנין? תלמוד לומר ״יהיה״. ורבי שמעון אומר: דיה כבועלה …
• נדה מב ע"א · טו תנו רבנן: הנדה, והזבה, והשומרת יום כנגד יום, והיולדת — כולן מטמאות …

הלכה ג משל משלו חכמים באשה הרחם שנוצר בו הולד הוא הנקרא מקור והוא שדם נדה …

• נדה יז ע"ב · ב מתני' משל משלו חכמים באשה: החדר, והפרוזדור, והעלייה.
• נדה יז ע"ב · ג דם החדר — טמא, דם העלייה — טהור, נמצא בפרוזדור — ספקו …
• נדה יז ע"ב · ד גמ' רמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו נדה בי …

הלכה ד ובשעת גמר ביאה האבר נכנס בפרוזדור ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים אלא רחוק ממנו …

• נדה יז ע"ב · ד גמ' רמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו נדה בי …

הלכה ה דם הבא מן החדר כולו טמא חוץ מדם טוהר שהתורה טיהרתו ודם קושי כמו …

• בבא בתרא כד ע"א · ב אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: דם שנמצא בפרוזדור – ספיקו טמא, …
• בבא בתרא כד ע"א · ד דתני רבי חייא: דם הנמצא בפרוזדור, חייבין עליו על ביאת מקדש, ושורפין …
• נדה יז ע"ב · ז אמר ליה: אנא הכי קאמינא — מן הלול ולפנים ודאי טמא, מן …
• נדה יז ע"ב · י תני רבי חייא: דם הנמצא בפרוזדור — חייבין עליו על ביאת מקדש, …
• נדה יח ע"א · ב לרב הונא, לא פליגי — כאן מן הלול ולפנים, כאן מן הלול …

הלכה ו לא כל משקה הבא מן החדר מטמא אלא הדם בלבד שנאמר דם יהיה זובה …

• שבת קח ע"א · ו שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא. חזונהו למיא דקא דלו ועכירי. …
• סנהדרין פז ע"ב · ד ״בין דם לדם״ – בין דם נדה, דם לידה, דם זיבה. דם …
• נדה יט ע"א · ב מתני' חמשה דמים טמאים באשה, האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג. …

הלכה ז וחמשה דמים טמאים באשה והשאר טהורין ואלו הן:האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכיין …

• נדה יט ע"א · ב מתני' חמשה דמים טמאים באשה, האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג. …
• נדה מא ע"ב · ט אמר רבי יוחנן: מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות — טמאה. למאי? אילימא …

הלכה ח האדום כיצד הוא עינו כעמוד שיצא ראשון מדם הקזה של בני אדם נותן הדם …

• נדה יט ע"א · ד איזהו אדום — כדם המכה; שחור — כחרת; עמוק מכן — טמא, …
• נדה יט ע"ב · כא רב נחמן אמר: כדם הקזה. מיתיבי: מעשה ותלה רבי מאיר
• נדה כ ע"א · ג אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי קמיה אומנא, שקלי ליה קרנא …
• נדה כ ע"א · ד שחור — כחרת. אמר רבה בר רב הונא: חרת שאמרו — דיו. …
• נדה כ ע"א · ה איבעיא להו: בלחה או ביבשתא? תא שמע: דרבי אמי פלי קורטא דדיותא …
• נדה כ ע"א · יט אמר אביי: תלתא דרי ותלתא טרפי הויין.
• נדה כ ע"א · כא כי אתו לקמיה דרבי אבהו, אמר להו: בגושייהו שנינו.
• נדה כ ע"א · כב וכמימי אדמה. תנו רבנן: כמימי אדמה — מביא אדמה שמנה מבקעת בית …
• נדה כ ע"א · כג תניא אידך: וכמימי אדמה — מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם, ומציף …
• נדה כ ע"א · כו כי אתו לקמיה דרבה בר אבוה, אמר להו: במקומה שנינו. רבי חנינא …

הלכה ט ארבעה מראות הללו אם היה מראה הדם כמראה כל אחד מהן או עמוק מהן …

• נדה יט ע"א · ד איזהו אדום — כדם המכה; שחור — כחרת; עמוק מכן — טמא, …
• נדה כ ע"א · ו אמר רב יהודה אמר שמואל: כקיר, כדיו וכענב — טמאה, וזוהי ששנינו: …
• נדה כ ע"א · טז בר קפרא אמר: וכולן, עמוק מכן — טמא, דיהה מכן — טהור. …

הלכה י כיין המזוג כיצד חלק אחד יין מן היין השרוני של ארץ ישראל חי וחדש …

• נדה יט ע"א · ה וכמימי אדמה — מבקעת בית כרם, ומיצף מים; וכמזוג — שני חלקים …
• נדה כ ע"א · טז בר קפרא אמר: וכולן, עמוק מכן — טמא, דיהה מכן — טהור. …
• נדה כ ע"ב · יד ומי מהימנא? אין, והתניא: נאמנת אשה לומר ״כזה ראיתי ואבדתיו״.
• נדה כא ע"א · א השרוני נידון ככרמלי, חי ולא מזוג, חדש ולא ישן.

הלכה יא כיצד מקיף ורואה לוקח המטלית שיש בה הדם בידו ומביט בו ובדיו או בעלה …

• נדה מא ע"ב · יא אמר ליה רבי יוחנן: אותו מקום גלוי הוא אצל שרץ! אלא אמר …

הלכה יב אין בודקין הדם אלא על גבי מטלית לבנה ובחמה ועשוה צל בידו על הדם …

• נדה כ ע"א · י אמר רב יהודה אמר שמואל: וכולם, אין בודקין אלא על גבי מטלית …
• נדה כ ע"ב · כג רבי בדיק לאור הנר. רבי ישמעאל ברבי יוסף בדיק ביום המעונן ביני …

הלכה יג המפלת חתיכה אע"פ שהיא אדומה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה ואפילו …

• נדה יח ע"ב · יג אלא למעוטי רובא דרבי יהודה, דתנן: המפלת חתיכה — אם יש עמה …
• נדה כא ע"א · ד מתני' המפלת חתיכה, אם יש עמה דם — טמאה, ואם לאו — …
• נדה כא ע"א · יב איני? והא כי אתא רב הושעיא מנהרדעא, אתא ואייתי מתניתא בידיה: המפלת …
• נדה כא ע"ב · יא כרבנן, ועדיפא מדרבנן. כרבנן — דאמרי: אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ועדיפא …

הלכה יד הפילה חתיכה קרועה ודם אגור בתוכה טמאה הפילה כמין קליפה כמין שערה כמין עפר …

• תמורה לד ע"א · יד ונקברין אפרן אסור? והתניא: דם הנדה ובשר המת שנפרכו — טהורין, מאי …
• נדה כא ע"א · ה המפלת כמין קליפה, כמין שערה, כמין עפר, כמין יבחושין אדומים — תטיל …
• נדה כא ע"ב · טו אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: המפלת חתיכה — קורעה, …
• נדה כב ע"א · יב בעא מיניה רבי יוסי ברבי חנינא מרבי אלעזר: דם יבש מהו? ״כי …
• נדה כב ע"א · יד הא נמי תניתוה: המפלת כמין קליפה, כמין שערה, כמין עפר, כמין יבחושין …
• נדה כב ע"ב · ה אמר ריש לקיש: ובפושרין. תניא נמי הכי: תטיל למים, ובפושרין. רבן שמעון …
• נדה כב ע"ב · ז שרץ ונבלה, דאקושי — בעינן מעת לעת, אבל דם דרכיך — לא. …

הלכה טו הפילה כמין חגבים כמין דגים שקצים ורמשים אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו …

• כריתות ז ע"ב · יא אלו שאין מביאות: המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים, המפלת …
• נדה כא ע"א · ה המפלת כמין קליפה, כמין שערה, כמין עפר, כמין יבחושין אדומים — תטיל …

הלכה טז האשה שהכניסה שפופרת בפרוזדור וראתה הדם בתוך השפופרת טהורה שנאמר דם יהיה זובה בבשרה …

• נדה כא ע"ב · טז בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: הרואה דם בשפופרת מהו? ״בבשרה״ אמר …
• נדה כא ע"ב · כד ואתו רבנן למימר: אף על גב דפלי פלויי — אין זה דם …

הלכה יז האשה שהשתינה מים ויצא דם עם מי רגלים בין שהשתינה והיא עומדת בין שהשתינה …

• נדה נז ע"ב · י לעולם דארגשה, ואימור ״הרגשת מי רגלים הואי״. עומדת — הדור מי רגלים …
• נדה נט ע"ב · א מתני' האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, רבי מאיר אומר: אם עומדת …

הלכה יח דם בתולים טהור הוא ואינו לא דם נדה ולא דם זיבה שאינו מן המקור …

• כתובות ו ע"א · ז מתיב רב חסדא: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת, בית שמאי אומרים: …
• כתובות ו ע"א · ח הגיע זמנה לראות ונשאת, בית שמאי אומרים: נותנין לה לילה הראשון. ובית …
• נדה יא ע"ב · ד ומשמשת בעדים וכו׳. תנן התם: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת, בית …
• נדה סד ע"ב · ה מתני' תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וניסת — בית שמאי אומרים: נותנין …
• נדה סד ע"ב · ט תניא נמי הכי: בית הלל אומרים: עד שתחיה המכה, בין ראתה בין …
• נדה סה ע"ב · יז ושאר ראיות שבין בית שמאי ובית הלל — הלך אחר מראה דמים.

הלכה יט נשאת כשהיא נערה אם לא ראתה מימיה דם הרי זו מותרת לבעלה ארבעה ימים …

• כתובות ו ע"א · ז מתיב רב חסדא: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת, בית שמאי אומרים: …
• כתובות ו ע"א · ח הגיע זמנה לראות ונשאת, בית שמאי אומרים: נותנין לה לילה הראשון. ובית …
• כתובות לו ע"א · י והבוגרת אין לה טענת בתולים. והאמר רב: בוגרת, נותנין לה לילה הראשון!
• נדה סד ע"ב · ו הגיע זמנה לראות וניסת, בית שמאי אומרים: נותנין לה לילה הראשון, ובית …
• נדה סד ע"ב · ז ראתה ועודה בבית אביה, בית שמאי אומרים: נותנין לה בעילת מצוה, ובית …
• נדה סד ע"ב · יג רב אמר: לא הפסידה לילות, עד ״מוצאי שבת״ תנן. ולוי אמר: הפסידה …
• נדה סד ע"ב · יח אמר רב: בוגרת נותנין לה לילה הראשון, והני מילי שלא ראתה, אבל …
• נדה סה ע"ב · יב מכל מקום, לרב ושמואל קשיא! אינהו דעבדו כרבותינו, דתניא: רבותינו חזרו ונמנו …
• נדה סה ע"ב · יד אמר לו רבי אבא לרב אשי: אלא מעתה, בעל נפש לא יגמור …

הלכה כ ארבעה לילות שנותנין לנערה שלא ראתה דם אע"פ שהן בסירוגין בועל לילה הראשון וממתין …

• נדה סד ע"ב · יט מיתיבי: מעשה ונתן לה רבי (ארבע) [ארבעה] לילות מתוך שנים עשר חדש. …

הלכה כא וכן קטנה שנותנין לה עד שתחיה המכה אפילו לא חיתה שנה הרי זה בועל …

• נדה סד ע"ב · ה מתני' תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וניסת — בית שמאי אומרים: נותנין …

הלכה כב קטנה שנשאת ונעשת נערה תחת בעלה ועדיין הדם שותת מחמת המכה כל בעילות שבעל …

• נדה סה ע"א · ד אמר ליה: כל בעילות שאתה בועל — אינן אלא אחת, והשאר משלימין …

הלכה כג כיצד יודעין אם חיתה המכה או לא חיתה היתה רואה הדם בעת שתעמוד וכשתשב …

• נדה סד ע"ב · יא נחירה דקאמר רב, היכי דמי? אמר רב שמואל בר רב יצחק: לדידי …

הלכה כד היתה רואה בעת תשמיש הרי זה מחמת המכה שמשה מטתה ולא ראתה דם ואח"כ …

• נדה יא ע"ב · ה אמר רב גידל, אמר שמואל: לא שנו אלא שלא פסקה מחמת תשמיש …
• נדה סד ע"ב · י עד שתחיה המכה. עד כמה? אמר רב יהודה אמר רב: כל זמן …

הלכה כה הבועל בתולה ולא יצא ממנה דם וחזר ובעלה ויצא דם אפילו היתה קטנה הרי …

• נדה מה ע"א · ח אמר רב חסדא: תא שמע, פחות מכאן כנותן אצבע בעין. למה לי …
• נדה סד ע"ב · יז רבי חנינא אמר: טמאה, דאם איתה דהוה דם בתולים — מעיקרא הוה …

הלכה א דם הנדה ודם הזבה ודם הקושי ודם יולדת ודם טוהר של יולדת כולו דם …

• סנהדרין פז ע"ב · ה דם לידה – בפלוגתא דרב ולוי, דאתמר, רב אמר: מעין אחד הוא, …
• נדה יא ע"א · יד הניחא לרב, דאמר: מעין אחד הוא, התורה טמאתו והתורה טהרתו — שפיר.
• נדה לה ע"ב · יג איתמר: רב אמר: מעין אחד הוא — התורה טמאתו והתורה טהרתו.
• נדה לו ע"א · יז רב אשי אמר: הלכתא כוותיה דרב, בין לקולא בין לחומרא. דריש מרימר: …

הלכה ב כיצד כשתראה האשה דם תחלה או כשתראה בשעת וסתה והוא העת שקבעה לנדתה הרי …

• נדה עג ע"א · א ״בלא עת נדתה״ (על נדתה) — סמוך לנדתה.

הלכה ג וכן כל דם שתראה בתוך הימים שבין וסת נדה לוסת נדה הרי הוא דם …

• מנחות פט ע"א · ז אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, אם אתה מרבה כל היום …
• נדה עב ע"ב · טו איכא דמתני לה אהא, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא: …

הלכה ז אשה שראתה דם בימי זיבתה יום אחד בלבד או ב' ימים זה אחר זה …

• מגילה ח ע"א · ט מתני׳ אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן.
• מגילה ח ע"א · יז ההוא מיבעי ליה לכדתניא: ״וכי יטהר הזב״ — לכשיפסוק מזובו, [״מזובו״ —] …
• בבא קמא כד ע"א · ב אמר להן, הרי הוא אומר: ״וזאת תהיה טמאתו בזובו״ – תלה הכתוב …
• כריתות ח ע"ב · ח דתניא: ״מבשרו״ – ולא מחמת אונסו. (ומי טמא) [ומיטמא] בראיות כבימים, דתניא: …
• נדה עג ע"א · יא ואין לי אלא שלשה ימים, שני ימים מנין? תלמוד לומר ״ימי״, יום …

הלכה ח אין בין זבה גדולה לזבה קטנה אלא ספירת שבעה והבאת קרבן שזבה גדולה צריכה …

• מגילה ח ע"א · ט מתני׳ אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן.
• מגילה ח ע"א · יז ההוא מיבעי ליה לכדתניא: ״וכי יטהר הזב״ — לכשיפסוק מזובו, [״מזובו״ —] …
• נדה עג ע"א · יב ומנין שסופרת אחד לאחד? תלמוד לומר: ״יהיה לה״. יכול תספור שבעה לשנים? …

הלכה ט כיצד ראתה דם בימי זיבתה בין שראתה בתחלת הלילה בין שראתה בסוף היום הרי …

• מגילה כ ע"א · ז מתני׳ אין קורין את המגילה, ולא מלין, ולא טובלין, ולא מזין, וכן …
• נדה עג ע"א · יב ומנין שסופרת אחד לאחד? תלמוד לומר: ״יהיה לה״. יכול תספור שבעה לשנים? …

הלכה יב זבה קטנה שטבלה בלילה של יום השמור או זבה גדולה שטבלה בליל ז' כאילו …

• נדה עב ע"א · ג ובית הלל אומרים: הרי זה גרגרן, ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום, …
• נדה עב ע"א · ה גמ' תנו רבנן: ושוין בטבילת לילה לזבה — שאינה טבילה, ושוין ברואה …

הלכה יג הבא על זבה גדולה ביום שביעי של ספירה אחר שטבלה או על זבה קטנה …

• נדה עב ע"א · ד טבלה ביום שלאחריו, ושמשה — הרי זה תרבות רעה, ומגען ובעילתן תלויין.

הלכה טז פלטה שכבת זרע בתוך ימי הספורה סותרת יום אחד מפני שהוא כזב שראה קרי …

• נדה לג ע"א · כד בעי רמי בר חמא: פולטת שכבת זרע, מהו שתסתור בזיבה? רואה היתה …

הלכה יז ומה הוא זה שכתוב בתורה או כי תזוב על נדתה שאם ראתה שלשה ימים …

• נדה נד ע"א · ה ותשמש נמי בתשסר! אמר רב ששת: זאת אומרת, ״גרגרן״ דתנן — אסור.
• נדה עא ע"ב · יט בית שמאי אומר: מטמאין משכב ומושב, וחייבין בקרבן.
• נדה עב ע"א · א ובית הלל אומרים: פטורים מן הקרבן.

הלכה יח טבלה ביום י"ב אחר שתנץ החמה הרי זו אסורה לבעלה עד לערב כדין כל …

• נדה נד ע"א · ה ותשמש נמי בתשסר! אמר רב ששת: זאת אומרת, ״גרגרן״ דתנן — אסור.
• נדה עב ע"א · ג ובית הלל אומרים: הרי זה גרגרן, ומודים ברואה בתוך אחד עשר יום, …

הלכה יט ראתה דם בסוף שביעי לנדתה בין השמשות וראתה בט' ובי' הרי זו ספק זבה …

• נדה נג ע"ב · טו מתני' הרואה יום אחד עשר בין השמשות — תחלת נדה וסוף נדה, …
• נדה נג ע"ב · טז יום ארבעים לזכר, ויום שמונים לנקבה, בין השמשות לכולן — הרי אלו …
• נדה נג ע"ב · יט אמר רב חסדא: הכי קאמר — הרואה יום אחד עשר בין השמשות, …

הלכה כ נדה שבדקה עצמה בתוך ימי נדתה ומצאה שפסק הדם ואפילו פסק בשני לנדתה ושגגה …

• נדה סח ע"א · י ורבי יהודה אומר: כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה — הרי …
• נדה סח ע"א · יד אלא, כי איתמר דרב ולוי — שמעתא באפי נפשה איתמר: נדה שבדקה …
• נדה סח ע"ב · י בראשון — מי איכא למאן דאמר?
• נדה סח ע"ב · יד ומעיקרא, מאי סבר? הואיל והוחזק מעין פתוח.

הלכה כא זבה שבדקה עצמה בראשון מימי הספירה ומצאה טהור ולא בדקה עד יום שביעי ומצאה …

• נדה לט ע"א · ג אבל ימי הזב והזבה, ושומרת יום כנגד יום — הרי אלו בחזקת …
• נדה סח ע"ב · טו מתני' הזב והזבה, שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור, וביום השביעי ומצאו …

הלכה כב וכן אם בדקה ביום ראשון מימי הספירה ומצאה טהור וביום הח' ומצאה טהור הרי …

• נדה לט ע"א · ג אבל ימי הזב והזבה, ושומרת יום כנגד יום — הרי אלו בחזקת …
• נדה סט ע"א · ב אמר רב: היא היא תחלתן, אף על פי שאין סופן, ורבי חנינא …
• נדה סט ע"א · ו נדה, ספירה למה לה? אלא אימא: זבה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה — …
• נדה סט ע"א · ח כי קאמר רב, לבר משלישי. בר משלישי? פשיטא! לא צריכא, כגון דלא …

הלכה כג כל אשה שהיא ספק נדה ספק זבה צריכה לישב שבעת ימים נקיים מספק וטובלת …

• נדה נד ע"ב · ד מביאה קרבן, ואינו נאכל, וימי לידתה שאין רואה בהן — עולין לה …

הלכה א מעוברת שהתחילה להצטער ואחזוה חבלי לידה והתחיל הדם לצאת קודם שתלד אותו הדם הוא …

• יבמות פג ע"א · ח כמה יהא קישויה — רבי מאיר אומר: או ארבעים או חמשים יום. …
• סנהדרין פז ע"ב · ז דם זיבה – בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע. דתנן: קישתה שלשה ימים …
• נדה ח ע"ב · כא ורמינהי: קשתה שנים, ולשלישי הפילה רוח או כל דבר שאינו של קיימא …
• נדה לו ע"ב · א מתני' המקשה — נדה. קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום, ושפתה …
• נדה לו ע"ב · ג כמה היא קישויה? רבי מאיר אומר: אפילו ארבעים וחמשים יום. רבי יהודה …
• נדה לו ע"ב · ז אמר רבא: בימי נדה — נדה, בימי זיבה — טהורה. והתניא: המקשה …
• נדה לו ע"ב · יב מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״דמה״ — דמה מחמת עצמה, ולא מחמת …
• נדה לז ע"ב · יא איבעיא להו: שפתה מזה ומזה, מהו? רב חסדא אמר: טמאה, רבי חנינא …
• נדה לח ע"א · יג תנו רבנן: יש רואה מאה יום, ואין זיבה עולה בהן. כיצד? שנים …

הלכה ב במה דברים אמורים בשלא פסקו הצירים והחבלים והצער אלא מתקשה והולכת עד שילדה אבל …

• נדה לו ע"ב · א מתני' המקשה — נדה. קשתה שלשה ימים בתוך אחד עשר יום, ושפתה …
• נדה לו ע"ב · ג כמה היא קישויה? רבי מאיר אומר: אפילו ארבעים וחמשים יום. רבי יהודה …
• נדה לו ע"ב · ז אמר רבא: בימי נדה — נדה, בימי זיבה — טהורה. והתניא: המקשה …
• נדה לז ע"ב · יא איבעיא להו: שפתה מזה ומזה, מהו? רב חסדא אמר: טמאה, רבי חנינא …

הלכה ג ראתה יום אחד בלא צער ושנים בקושי וילדה או שנים בלא צער ויום אחד …

• נדה לו ע"ב · ז אמר רבא: בימי נדה — נדה, בימי זיבה — טהורה. והתניא: המקשה …
• נדה לו ע"ב · ט אבל שפתה יום אחד וקשתה שנים, או ששפתה שנים וקשתה יום אחד, …

הלכה ד חל שלישי לראייתה להיות ביום הלידה אפילו כל היום כולו בשופי אין זו יולדת …

• נדה כא ע"א · יט אלא אמר רב נחמן בר יצחק: באפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי, …
• נדה לו ע"ב · י חנניא בן אחי רבי יהושע אומר: כל שחל קישויה בשלישי שלה, אפילו …
• נדה נד ע"ב · ב אמר רב כהנא: תא שמע, ראתה שנים, ולשלישי הפילה, ואינה יודעת מה …

הלכה ה כיצד דין יולדת בזוב צריכה לישב שבעה ימים נקיים וטובלת לערב ואחר כך תהיה …

• נדה לה ע"ב · כח ״דותה תטמא״ — לרבות הלילות, ״דותה תטמא״ — לרבות היולדת בזוב שצריכה …

הלכה ו כיצד הרי שראתה דם ג' וספרה שבעת ימים נקיים הרי י' ועדיין היא אסורה …

• נדה לה ע"ב · כח ״דותה תטמא״ — לרבות הלילות, ״דותה תטמא״ — לרבות היולדת בזוב שצריכה …

הלכה ז יולדת בזוב שלא פסק דמה אין לה דם טוהר אלא כל דם שתראה כדם …

• נדה לד ע"א · ד ומודים ביולדת בזוב שהיא מטמאה לח ויבש.
• נדה לה ע"ב · ח אמרו להם: יולדת בזוב תוכיח, שאם טבלה וראתה לאחר ימי ספירה — …
• נדה לה ע"ב · יא לא קשיא — כאן שספרה, כאן שלא ספרה.
• נדה לה ע"ב · טז לרב — רישא לקולא, וסיפא לחומרא;
• נדה לה ע"ב · כו לבית שמאי איצטריך, אף על גב דקאמרי בית שמאי: מעין אחד הוא, …

הלכה ח ספרה שבעה ימים נקיים ולא טבלה ואח"כ ראתה דם ה"ז טובלת ומותרת לבעלה מיד …

• נדה לה ע"ב · ח אמרו להם: יולדת בזוב תוכיח, שאם טבלה וראתה לאחר ימי ספירה — …
• נדה לה ע"ב · יא לא קשיא — כאן שספרה, כאן שלא ספרה.

הלכה ט היולדת נקבה ואחר י"ד שלה נתעברה והתחיל דם הקושי לבא לה בתוך שמנים הרי …

• כריתות י ע"א · טז סוף סוף, שלמין יומי דקדמאה, ועד כאן דבתראה לא שלמין, דהא רבנן …
• נדה לח ע"ב · ט מתני' המקשה בתוך שמונים של נקבה — כל דמים שהיא רואה טהורין …

הלכה י זבה שפסק זובה והתחילה למנות שבעת ימים נקיים ובא לה דם קושי בתוך ימים …

• נדה לז ע"א · יג אמר אביי: נקטינן, אין קושי סותר בזיבה. ואי משכחת תנא דאמר סותר …
• נדה לז ע"א · יד תניא, רבי מרינוס אומר: אין לידה סותרת בזיבה. איבעיא להו: מהו שתעלה? …
• נדה לז ע"א · יז אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״מזובה״ — ״מזובה״ ולא מנגעה, ״מזובה״ …

הלכה יא ימי לידתה וימי נדתה אם לא ראתה בהן דם הרי אלו עולין לה לספירת …

• נדה לו ע"א · טו הכא ביולדת נקבה בזוב עסקינן, דשבוע קמא פסקה, שבוע בתרא לא פסקה, …

הלכה יב מאחר שתבין כל העיקרים שביארנו יתבאר לך מה שאמרו חכמים שאפשר שתראה האשה דם …

• נדה לח ע"א · יב אמר להן: מאי דעתייכו? משום נפלים? אין קושי לנפלים.

הלכה יד ומאחר שתהיה זוכר כל אלו העיקרים יתבאר לך זה שאמרו חכמים האשה שהוחזקה כל …

• נדה נד ע"א · ב דתניא: יום אחד טמא, ויום אחד טהור — משמשת שמיני ולילו עמו.

הלכה טו היתה רואה ב' ימים טמאין וב' ימים טהורים משמשת בח' ובי"ב ובט"ז ובכ'.

• נדה נד ע"א · ד שני ימים טמאין, ושני ימים טהורין — משמשת שמיני, ושנים עשר, וששה …

הלכה טז היתה רואה ג' ימים טמאין וג' טהורין משמשת שני ימים מהג' הטהורין שאחר ימי …

• נדה נד ע"א · ז שלשה ימים טמאין ושלשה ימים טהורין, משמשת שני ימים, ושוב אינה משמשת …

הלכה יז היתה רואה ד' ימים טמאים וד' ימים טהורין משמשת יום אחד שאחר נדתה ושוב …

• נדה נד ע"א · ח ארבעה ימים טמאים, וארבעה ימים טהורין — משמשת יום אחד, ושוב אינה …

הלכה יח היתה רואה חמשה ימים טמאים וחמשה ימים טהורים משמרת הג' הסמוכים לנדתה ושוב אינה …

• נדה נד ע"א · ט חמשה ימים טמאים, וחמשה ימים טהורין — משמשת שלשה ימים, ושוב אינה …

הלכה יט היתה רואה ששה ימים טמאין וששה ימים טהורין משמשת בחמשה ימים הסמוכים לנדתה תחלה …

• נדה נד ע"א · ט חמשה ימים טמאים, וחמשה ימים טהורין — משמשת שלשה ימים, ושוב אינה …

הלכה כ היתה רואה שבעה טמאין ושבעה טהורין משמשת השבוע הראשון הטהור הסמוך לנדתה ויבוא אחריו …

• נדה נד ע"א · י שבעה ימים טמאין, ושבעה ימים טהורין — משמשת רביע ימיה, מתוך עשרים …

הלכה כא ובזמן שהיא רואה שבוע טמא ושבוע טהור משמשת י"ח יום שהם כמו רביע הימים …

• נדה נד ע"א · י שבעה ימים טמאין, ושבעה ימים טהורין — משמשת רביע ימיה, מתוך עשרים …

הלכה כב היתה רואה ח' ימים טמא וח' ימים טהור הרי זו משמשת ט"ו יום מתוך …

• נדה נד ע"א · יא שמונה ימים טמאין, ושמונה ימים טהורין — משמשת חמשה עשר יום מתוך …
• נדה נד ע"א · יג אמר רב אדא בר יצחק: זאת אומרת, ימי נדתה שאין רואה בהן …

הלכה כג היתה רואה ט' ימים טמאים וט' ימים טהורין משמשת ח' ימים בכל י"ח יום …

• נדה נד ע"ב · ז תשעה ימים טמאין, ותשעה ימים טהורין — משמשת שמונה ימים מתוך שמונה …

הלכה כד היתה רואה י' ימים טמא וי' טהור ומי' ולמעלה אפילו אלף יום טמא ואלף …

• נדה נד ע"ב · ח עשרה ימים טמאין ועשרה ימים טהורים — ימי שמושה כימי זיבתה, וכן …

הלכה ג כבר ביארנו שכל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק עצמה תחלה ושיש …

• יבמות סב ע"ב · יח וכמה? אמר רבא: עונה. והני מילי לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה — …
• נדה יב ע"א · ח גופא, אמר רבי זירא, אמר רבי אבא בר ירמיה, אמר שמואל: אשה …
• נדה סג ע"ב · יג עברו שש שעות, ולא ראתה — אסורה לשמש כל היום כולו, דברי …
• נדה סג ע"ב · יט וכמה? אמר רבא: עונה. מאי לאו עונה אחריתי? לא, אותה עונה.

הלכה ה כל וסת שנקבע מחמת אונס אפילו ראתה בו כמה פעמים אינו וסת שמפני האונס …

• יבמות סד ע"ב · כג נישואין — הא דאמרן. מלקיות — דתנן: מי שלקה ושנה — בית …
• נדה יא ע"א · ג אלא לקפיצות, והתניא: כל שתקבענה מחמת אונס, אפילו כמה פעמים — לא …
• נדה יא ע"א · ד לא, לא קבעה וסת לימים לחודייהו ולקפיצות לחודייהו, אבל קבעה לה וסת …
• נדה יא ע"א · ו לישנא אחרינא, אמר רב הונא: קפצה וראתה, קפצה וראתה, קפצה וראתה — …

הלכה ו ראתה יום ט"ו בחדש זה ויום ט"ז בחדש של אחריו ויום י"ז בחדש של …

• בבא קמא לז ע"ב · ח דאתמר: ראתה יום חמשה עשר בחדש זה, ויום ששה עשר בחדש זה, …
• נדה סד ע"א · א גמ' איתמר, ראתה יום חמשה עשר לחדש זה, ויום ששה עשר לחדש …

הלכה ז היה דרכה להיות רואה יום ט"ו ושינתה לט"ז שניהם אסורין שינתה לי"ז הותר ט"ז …

• נדה סד ע"א · ד איתיביה: היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר, ושינתה ליום ששה עשר …
• נדה סד ע"א · ט שאין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה וכו׳. אמר רב פפא: לא …
• נדה סד ע"א · יב ואינה מטהרת מן הוסת וכו׳. אמר רב פפא: לא אמרן אלא דקבעתיה …

הלכה ח היה דרכה לראות יום כ' ושינתה ליום כ"ב שניהם אסורין הגיע כ' ולא ראתה …

• נדה לט ע"א · יד אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת לן: היתה למודה להיות …
• נדה סד ע"א · ט שאין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה וכו׳. אמר רב פפא: לא …
• נדה סד ע"א · יב ואינה מטהרת מן הוסת וכו׳. אמר רב פפא: לא אמרן אלא דקבעתיה …

הלכה ט אין האשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדתה שראתה בהן כיון שראתה יום אחד …

• נדה יא ע"א · יא הניחא לרבי שמעון בן לקיש, דאמר: אשה קובעת לה וסת בתוך ימי …
• נדה יא ע"א · יב אמר לך רבי יוחנן: כי אמינא אנא — היכא דחזיתיה ממעין סתום, …
• נדה לט ע"א · יג רב הונא בר חייא אמר שמואל: לומר שאינה קובעת לה וסת בתוך …
• נדה לט ע"ב · ב ושינתה ליום עשרים ושבעה; דכי הדרי ואתו עשרין ותרתי — קיימא לה …
• נדה סח ע"ב · ז אמר לך רב הונא בר חייא: כי אמרינן אין אשה קובעת לה …

הלכה י כיצד חוששת לוסת אם ראתה דם בוסת זו אפילו יום אחד תשב לנדתה מספק …

• נדה לט ע"ב · ב ושינתה ליום עשרים ושבעה; דכי הדרי ואתו עשרין ותרתי — קיימא לה …

הלכה יא כל אשה שמרבה לבדוק עצמה תמיד ה"ז משובחת ואף על פי שיש לה וסת …

• נדה יג ע"א · א מתני' כל היד המרבה לבדוק בנשים — משובחת, ובאנשים — תקצץ.
• נדה לח ע"ב · יט מתני' כל אחד עשר יום בחזקת טהרה.
• נדה לט ע"א · ה סיפא אתאן לימי נדה, והכי קאמר: כל אחד עשר בחזקת טהרה, ולא …

הלכה יב שכחה ולא בדקה בין באונס בין ברצון ה"ז בחזקת טהרה עד שתבדוק ותמצא טמאה.

• נדה ט ע"א · ו אמר ליה: תניתוה, רבי מאיר אומר: אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה …
• נדה ט ע"א · ז אלמא וסתות דאורייתא, וכיון דאיכא חרדה — דמיה מסולקין, ולא בעיא בדיקה. …
• נדה לט ע"א · א ישבה לה ולא בדקה, שגגה, נאנסה, הזידה ולא בדקה — טהורה.
• נדה לט ע"א · ב הגיע שעת וסתה, ולא בדקה — הרי זו טמאה. רבי מאיר אומר: …

הלכה יג האשה שלא בדקה עצמה בשעת וסתה ולאחר ימים בדקה ומצאה טמא אע"פ שהיא טמאה …

• נדה טז ע"א · ו אמר להו מדאמר הונא חברין משמיה דרב: אשה שיש לה וסת, והגיע …
• נדה טז ע"א · ח איתמר: אשה שיש לה וסת, והגיע שעת וסתה ולא בדקה, ולבסוף בדקה …

הלכה יד וכן אשה שראתה דם מחמת מכה שיש לה במקור אף ע"פ שראתה בשעת וסתה …

• נדה טז ע"א · טו לימא הני תנאי בהא נמי פליגי, דתניא: הרואה דם מחמת מכה, אפילו …
• נדה טז ע"א · יח אמר רבינא: לא, דכולי עלמא וסתות דרבנן, והכא במקור מקומו טמא קמיפלגי.

הלכה טו הסומא בודקת עצמה ומראה לחבירתה אבל החרשת והשוטה צריכות פקחות לבדוק אותן ולקבוע להן …

• חולין לא ע"ב · כא ועוד, בתרומה נמי אכלה, דתנן: החרשת, והשוטה, והסומא, ושנטרפה דעתה, אם יש …
• נדה יג ע"ב · יב מתני' החרשת, והשוטה, והסומא, ושנטרפה דעתה — אם יש להם פקחות, מתקנות …
• נדה יג ע"ב · יד התם — במדברת ואינה שומעת, הכא — בשאינה מדברת ואינה שומעת, כדתנן: …
• נדה יג ע"ב · טו הסומא — איהי תבדוק לנפשה, ותיחזי לחבירתה! אמר רבי יוסי ברבי חנינא: …

הלכה טז כל אשה שטעתה ולא ידעה עת וסתה וראתה דם חוששת לזיבות לפיכך אם ראתה …

• נדה יב ע"א · י אמר רבא: ולימא ליה — יש לה וסת, לטהרות בעיא בדיקה, לבעלה …
• נדה נג ע"ב · טז יום ארבעים לזכר, ויום שמונים לנקבה, בין השמשות לכולן — הרי אלו …

הלכה יז וכיצד היא עושה לתקן וסתה ולידע אם היא זבה ודאית או ספק זבה ולידע …

• ערכין ח ע"א · ו גמ׳ תנו רבנן: טועה שאמרה ״יום אחד טמא ראיתי״, פתחה שבעה עשר.

הלכה יח ראתה שלשה ימים הרי זו ספק זבה שמא יום אחד מהן קודם נדתה ושנים …

• ערכין ח ע"א · ח ״שלשה ימים טמא ראיתי״ — פתחה שבעה עשר.

הלכה יט וכן אם ראתה תשעה ימים הרי זו ספק זבה שמא שנים קודם ימי נדה …

• ערכין ח ע"א · יג ״תשעה ימים טמא ראיתי״ — פתחה אחד עשר.

הלכה כב הנה למדת שכל הטועה אינה מונה משיפסוק הדם פחות מז' ולא יותר על י"ז …

• ערכין ח ע"א · ה מתני׳ אין ״פתח בטועה״ פחות משבעה, ולא יתר על שבעה עשר.

הלכה א אין האשה מתטמאה מן התורה בנדה או בזיבה עד שתרגיש ותראה דם ויצא בבשרה …

• נדה נז ע"ב · ה גמ' אמר שמואל: בדקה קרקע עולם, וישבה עליה, ומצאה דם עליה — …

הלכה ב ומדברי סופרים שכל הרואה כתם דם על בשרה או על בגדיה אף ע"פ שלא …

• נדה נט ע"א · יב אמר רבינא: לא להקל על דברי תורה, אלא להחמיר על דברי תורה, …

הלכה ג וכן מד"ס שכל הרואה דם בלא עת וסתה וכל הרואה כתם טמאה למפרע עד …

• נדה ב ע"א · ב וחכמים אומרים: לא כדברי זה, ולא כדברי זה, אלא מעת לעת ממעטת …
• נדה ב ע"א · ה אף על פי שאמרו, מטמאה מעת לעת, אינה מונה אלא משעה שראתה.
• נדה ה ע"א · ו מני? רבי חנינא בן אנטיגנוס היא, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …
• נדה ו ע"א · ב תניא כוותיה דרבא: הרואה דם — מטמאה מעת לעת, ומה היא מטמאה? …
• נדה ו ע"א · ג הרואה כתם, מטמאה למפרע, ומה היא מטמאה? אוכלין ומשקין, משכבות ומושבות, וכלי …
• נדה נב ע"ב · י מתני' הרואה כתם — הרי זו מקולקלת
• נדה נג ע"ב · ב תנו רבנן: הרואה כתם — מטמאה עצמה וקדשים למפרע, דברי רבי.

הלכה ד הרואה דם בשעת וסתה אינה מטמאה למפרע אלא בשעתה בלבד וכן מעוברת ומניקה בתולה …

• נדה ב ע"א · ג כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה, והמשמשת בעדים — הרי …
• נדה ז ע"א · יא מתני' רבי אליעזר אומר: ארבע נשים דיין שעתן — בתולה, מעוברת, מניקה, …
• נדה ז ע"ב · ב איזו היא בתולה — כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי …
• נדה ח ע"ב · יז מעוברת — משיודע עוברה. וכמה הכרת העובר? סומכוס אומר משום רבי מאיר: …
• נדה ט ע"א · ט רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים: דיין שעתן כל עשרים וארבע …
• נדה סג ע"א · יד מתני' כל אשה שיש לה וסת — דיה שעתה. ואלו הן הוסתות: …

הלכה ה בתולה כל שלא ראתה דם מימיה אף על פי שראתה מחמת נישואין או מחמת …

• נדה ה ע"א · ו מני? רבי חנינא בן אנטיגנוס היא, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …
• נדה ה ע"א · ט רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: נשים שאמרו חכמים דיין שעתן, כתמן כראייתן, …
• נדה ז ע"ב · ב איזו היא בתולה — כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי …
• נדה ז ע"ב · ג איזוהי זקנה — כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. רבי אליעזר …
• נדה ח ע"ב · ט איזו היא בתולה? כל שלא ראתה כו׳. תנו רבנן: נשאת וראתה דם …
• נדה ט ע"ב · א כל שקורין לה ״אמא אמא״ ואינה בושה. רבי זירא ורבי שמואל בר …
• נדה ט ע"ב · ב וכמה עונה? אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: עונה בינונית שלשים …
• נדה י ע"א · ז כתם שבין ראשונה ושניה — טהור, שבין שניה ושלישית — חזקיה אמר: …
• נדה י ע"ב · ב אמר עולא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: תינוקת שלא …

הלכה ו מה בין כתם הנמצא על בשרה לכתם הנמצא על בגדה שהכתם הנמצא על בשרה …

• נדה נט ע"א · יד תא שמע: כתם ארוך — מצטרף, טפין טפין — אין מצטרפין. מני? …

הלכה ז כתם שנמצא ע"ד שאינו מקבל טומאה טהור ואינה חוששת לו כיצד ישבה על כלי …

• נדה נז ע"ב · ו האי ״בבשרה״ מיבעי ליה, שמטמאה בפנים כבחוץ! אם כן, לימא קרא ״בבשר״, …
• נדה נח ע"א · ב רב אשי אמר: שמואל הוא דאמר כרבי נחמיה, דתנן: רבי נחמיה אומר: …
• נדה נט ע"א · יד תא שמע: כתם ארוך — מצטרף, טפין טפין — אין מצטרפין. מני? …
• נדה נט ע"ב · כא ישבו על ספסל של אבן או על האיצטבא של מרחץ — רבי …
• נדה ס ע"ב · ה אמר רב הונא, אמר רבי חנינא: מטהר היה רבי נחמיה אפילו באחורי …
• נדה ס ע"ב · ז אמר אביי: מטהר היה רבי נחמיה במטלניות שאין בהן שלש על שלש, …
• נדה סא ע"ב · יא תנו רבנן: בגד צבוע מטמא משום כתם. רבי נתן בר יוסף אומר: …

הלכה ח לא בכל מקום שנמצא הדם על בשרה תטמא משום כתם עד שימצא כנגד בית …

• נדה נז ע"ב · א מתני' הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה — טמאה, ושלא כנגד …
• נדה נח ע"א · ז ואין אומרים ״שמא בידה נטלתו והביאתו לשם״! אלא שאני ראש גודלה, דבהדי …
• נדה נח ע"א · ט מאי טעמא? לאו משום דאמרינן: בדקה בחד ידא, ונגעה באידך ידא? לא, …
• נדה נח ע"א · יא איבעיא להו: מקום חבק כלפנים או כלחוץ? תא שמע, דתני רב קטינא: …

הלכה ט הכתם הנמצא על בשרה שהוא ארוך כרצועה או עגול או שהיו טפין טפין או …

• נדה נח ע"א · יג תא שמע: על בשרה, ספק טמא ספק טהור — טמא. על בשרה …

הלכה י הכתם הנמצא על החלוק שלה מחגורה ולמטה טמאה מחגורה ולמעלה טהורה נמצא על בית …

• נדה נז ע"ב · ג ראתה על חלוקה מן החגור ולמטה — טמאה, מן החגור ולמעלה — …

הלכה יא היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה כל מקום שימצא בו דם טמאה וכן האזור שלה …

• נדה נז ע"ב · ד היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה, כל מקום שנמצא בו כתם — טמאה, …

הלכה יב היתה לובשת חלוק אחד ושהה עליה שלשה ימים או יתר בלא עת נדתה ובדקה …

• נדה נב ע"ב · יג כיצד? לבשה שלשה חלוקות הבדוקות לה, ומצאה עליהם כתם, או שראתה שני …
• נדה נב ע"ב · כא תנו רבנן: הרואה כתם, אם יש בו כדי לחלק שלשה גריסין, שהן …

הלכה יג מצאה כתם אחד שאין בו כדי שלשה כתמים אם בדקה עצמה כל בין השמשות …

• נדה נג ע"א · ב מאי ״בדקה״, ומאי ״לא בדקה״? אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי …
• נדה נג ע"א · ד ואמינא להו אנא: אילמלי ידיה בעיניה כל בין השמשות — יפה אתם …

הלכה יד מצאה כתם על חלוקה היום וראתה דם אח"כ שני ימים זה אחר זה או …

• נדה נב ע"ב · יג כיצד? לבשה שלשה חלוקות הבדוקות לה, ומצאה עליהם כתם, או שראתה שני …
• נדה נב ע"ב · כא תנו רבנן: הרואה כתם, אם יש בו כדי לחלק שלשה גריסין, שהן …

הלכה טו הרואה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה כל מעת לעת בין שבדקה …

• נדה נג ע"ב · ו תנו רבנן: ראתה כתם, ואחר כך ראתה דם — תולה כתמה בראייתה …
• נדה נג ע"ב · יג אמר ריש לקיש: והוא שבדקה, ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא …

הלכה טז כיצד ראתה כתם ערב שבת בשעה ראשונה מן היום אף ע"פ שלא בדקה עצמה …

• נדה נג ע"ב · יד אמר ליה: מכלל דכתמים צריכין (הפסקת) [הפסק] טהרה? אמר ליה: אין. והא …

הלכה יז לא ראתה דם בשבת אבל ראתה כתם אחר בשעה ראשונה מיום השבת אם בדקה …

• נדה נג ע"ב · יד אמר ליה: מכלל דכתמים צריכין (הפסקת) [הפסק] טהרה? אמר ליה: אין. והא …

הלכה יח ראתה הכתם השני בשעה שנייה מיום שבת בין בדקה בין לא בדקה הרי זו …

• נדה נג ע"ב · יד אמר ליה: מכלל דכתמים צריכין (הפסקת) [הפסק] טהרה? אמר ליה: אין. והא …

הלכה יט כל כתם שאמרנו שהיא טמאה בגללו אם יש לה דבר לתלות בו ולומר שמא …

• נדה נז ע"ב · טז תא שמע: נמצאת אתה אומר שלשה ספקות באשה — על בשרה, ספק …
• נדה נז ע"ב · כא איבעית אימא מחגור ולמטה, ואיבעית אימא מחגור ולמעלה. אי בעית אימא מחגור …
• נדה נז ע"ב · כב ואיבעית אימא, מחגור ולמעלה, כגון דאזדקרה על בשרה — ודאי מגופה אתאי, …

הלכה כ כיצד שחטה בהמה או חיה או עוף או שנתעסקה בכתמים או שישבה בצד העוסקין …

• נדה נז ע"ב · טז תא שמע: נמצאת אתה אומר שלשה ספקות באשה — על בשרה, ספק …
• נדה נז ע"ב · כא איבעית אימא מחגור ולמטה, ואיבעית אימא מחגור ולמעלה. אי בעית אימא מחגור …
• נדה נז ע"ב · כב ואיבעית אימא, מחגור ולמעלה, כגון דאזדקרה על בשרה — ודאי מגופה אתאי, …

הלכה כא נמצא הכתם על בשרה בלבד אם הכתם מחגור ולמטה טמאה ואם נתהפכה וקפצה אפילו …

• נדה נז ע"ב · טז תא שמע: נמצאת אתה אומר שלשה ספקות באשה — על בשרה, ספק …
• נדה נז ע"ב · כא איבעית אימא מחגור ולמטה, ואיבעית אימא מחגור ולמעלה. אי בעית אימא מחגור …
• נדה נז ע"ב · כב ואיבעית אימא, מחגור ולמעלה, כגון דאזדקרה על בשרה — ודאי מגופה אתאי, …

הלכה כב היתה בה מכה אע"פ שחיתה אם יכולה להתגלע ולהוציא דם ונמצא דם על בשרה …

• נדה נח ע"ב · ה עד כמה תולה? רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: עד כגריס של פול, …
• נדה נח ע"ב · ו מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא, אמרה לו: ראיתי כתם. אמר …

הלכה כג נמצא הכתם על בגדיה ובשרה כאחד תולה בכל שיש לה לתלות ותולה במאכולת שמא …

• נדה יט ע"ב · יז זעירי אמר רבי חנינא: כדם מאכולת של ראש. מיתיבי: הרגה מאכולת — …
• נדה נח ע"ב · ה עד כמה תולה? רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: עד כגריס של פול, …
• נדה נח ע"ב · כ עד כמה היא תולה וכו׳. אמר רב הונא: כגריס — אינה תולה, …
• נדה נט ע"א · ב איתמר: נמצא עליה כגריס ועוד, ואותו עוד רצופה בו מאכולת. רבי חנינא …

הלכה כד וכן תולה בבנה ובבעלה אם היו עסוקין בדם או שהיו ידיהן מלוכלכות או שהיתה …

• נדה יט ע"ב · יט מיתיבי: תולה בבנה ובבעלה? בשלמא בבנה — משכחת לה, אלא בעלה — …
• נדה נח ע"ב · ה עד כמה תולה? רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: עד כגריס של פול, …

הלכה כה אין מחזיקין דם ממקום למקום לתלות בו כיצד היתה לה מכה בכתיפה ונמצא כתם …

• נדה נח ע"א · ו והתניא: היתה לה מכה בצוארה, שתוכל לתלות — תולה, על כתפה, שאינה …

הלכה כו שתי נשים שנתעסקו בצפור אחד ואין בו אלא כסלע דם ונמצא על כל אחת …

• נדה נח ע"ב · א מאי שנא מהא דתניא: שתי נשים שנתעסקו בצפור אחד, ואין בו אלא …
• נדה נט ע"א · ה תבעי לרבי חנינא: עד כאן לא קאמר רבי חנינא התם ״טמאה״ אלא …
• נדה נט ע"א · ז לא, כגון דנתעסקה בכגריס, ונמצא עליה שני גריסין ועוד. אי הכי, מאי …

הלכה כז נתעסקה באדום אין תולה בו שחור נתעסקה בעוף שיש בו מיני דם הרבה ונמצא …

• נדה נח ע"ב · ב תנו רבנן: לבשה שלשה חלוקות הבדוקין לה, אם יכולה לתלות — תולה, …
• נדה נח ע"ב · ד מתני' ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות. שחטה בהמה, חיה ועוף, נתעסקה …
• נדה נח ע"ב · יא תנינא להא דתנו רבנן: עברה בשוק של טבחים, ספק ניתז עליה ספק …
• נדה נט ע"א · ו תא שמע: נתעסקה באדום — אין תולה בה שחור, במועט — אין …
• נדה נט ע"א · י איכא דאמרי, אמר רבא: נתעסקה במין אחד — תולה בו כמה מינין. …

הלכה כח עיר שיש בה חזירים או שהם באין לה תמיד אין חוששין לכתמיה הנמצאין בחלוקה.

• נדה נח ע"ב · יט אמר רב אשי: עיר שיש בה חזירים, אין חוששין לכתמים. אמר רב …

הלכה כט האשה שהשאילה חלוקה לנדה בין עכו"ם בין ישראלית וחזרה ולבשה אותו קודם בדיקה ומצאה …

• נדה נט ע"ב · יט מתני' השאילה חלוקה לנכרית או לנדה — הרי זו תולה בה.
• נדה ס ע"א · א הרואה.
• נדה ס ע"א · ז ובסופרת שבעה שלא טבלה, לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת, דברי רבן שמעון …
• נדה ס ע"א · יט אמר ליה: אין תולין. מה טעם? לפי שאין תולין.

הלכה ל בדקה חלוקה ובדקה עצמה ונמצאת טהור והשאילה החלוק לחבירתה ולבשתו ונמצא עליו כתם כשהחזירתו …

• נדה נח ע"א · יח תניא אידך: בדקה חלוקה והשאילתו לחבירתה, היא טהורה וחבירתה תולה בה. אמר …

הלכה לא ארוכה שלבשה חלוקה של קצרה ונמצא בו כתם אם מגיע כנגד בית התורפה טמאה …

• נדה נח ע"א · יז תנו רבנן: ארוכה שלבשה חלוקה של קצרה, וקצרה שלבשה חלוקה של ארוכה …

הלכה לב שלש נשים שלבשו חלוק אחד זו אחר זו ואחר כך נמצא עליו כתם וכן …

• קידושין עג ע"ב · יא פוטרת חברותיה מאי היא? דתנן: שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא …
• נדה נט ע"ב · כ שלש נשים שלבשו חלוק אחד, או שישבו על ספסל אחד, ונמצא עליו …
• נדה ס ע"ב · יב מתני' שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת, ונמצא דם תחת אחת מהן …
• נדה סא ע"א · ז גמ' מאי שנא רישא דלא מפליג, ומאי שנא סיפא דקמפליג? אמר רבי …

הלכה לג בדקו כולן ומצאו עצמן טהורות תולה מי שאינה ראויה לראות דם במי שהיא ראויה …

• נדה ס ע"ב · יט ותולות זו בזו. תנו רבנן: כיצד תולות זו בזו? עוברה ושאינה עוברה …

הלכה לד ג' נשים שעלו דרך מרגלות המטה וישנו כולן ונמצא דם תחת האמצעית שלשתן טמאות …

• נדה סא ע"א · ב מתני' שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת, ונמצא דם תחת האמצעית — …
• נדה סא ע"א · ג אימתי? בזמן שעברו דרך מרגלות המטה, אבל אם עברו דרך עליה — …
• נדה סא ע"א · ז גמ' מאי שנא רישא דלא מפליג, ומאי שנא סיפא דקמפליג? אמר רבי …

הלכה לו כל כתם שנמצא על הבגד שאין לה במה יתלה אינו מטמא עד שיודע שהוא …

• סנהדרין מט ע"ב · ג דתנן: שבעה סמנין מעבירין על הכתם – רוק תפל, ומי גריסין, ומי …
• נדה סא ע"ב · יד מתני' שבעה סמנין מעבירין על הכתם: רוק תפל, ומי גריסין, ומי רגלים, …

הלכה לז ואלו הן השבעה סמנים על סדרן:רוק תפל ולעיסת גריסין של פול ומי רגלים שהחמיצו …

• סנהדרין מט ע"ב · ד וקתני סיפא: העבירן שלא כסידרן, או שהעבירן שבעתן כאחד – לא עשה …
• זבחים צה ע"ב · א וכי תימא דמבלע להו בהדי שבעה סממנין, ומעבר להו לכולהו כחד; והתנן: …
• זבחים צה ע"ב · ב וכי תימא דמיבלע להו בהדי חד מסממנין – והא צריך לכסכס שלש …
• נדה סא ע"ב · יד מתני' שבעה סמנין מעבירין על הכתם: רוק תפל, ומי גריסין, ומי רגלים, …
• נדה סב ע"א · ד וצריך לכסכס שלש פעמים לכל אחד ואחד, העבירן שלא כסדרן, או שהעביר …
• נדה סג ע"א · יא וצריך לכסכס שלש פעמים. בעי רבי ירמיה: אמטויי ואתויי חד, או דלמא …
• נדה סג ע"א · יג אמר אביי: אידי ואידי שניים עלו לו, ולא ראשונים, ומאי ״ראשונים״? ראשונים …

הלכה לח אי זהו רוק תפל שלא טעם כלום מתחלת הלילה והיה ישן מחצי הלילה האחרון …

• נדה סב ע"א · ג איזהו רוק תפל? כל שלא טעם כלום. מי גריסין — לעיסת גריסין …
• נדה סג ע"א · ב איזהו רוק תפל. תנא: כל שלא טעם כלום מבערב. סבר רב פפא …
• נדה סג ע"א · ג אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: איזהו רוק תפל? כל …
• נדה סג ע"א · ה תנא: השכים ושנה פרקו — אין זה רוק תפל. ועד כמה? אמר …
• נדה סג ע"א · ו מי גריסין — לעיסת גריסין של פול וכו׳. לימא מסייע ליה לריש …
• נדה סג ע"א · ט מי רגלים שהחמיצו. תנא: כמה חימוצן? — שלשה ימים.

הלכה א כל יולדת טמאה כנדה ואע"פ שלא ראתה דם ואחד היולדת חי או מת או …

• נדה ל ע"א · יט רבי ישמעאל אומר: יום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנדה, יום שמונים ואחד …

הלכה ב והמפלת בתוך ארבעים יום אינה טמאה לידה אפילו ביום ארבעים הפילה ביום ארבעים ואחד …

• נדה כד ע"ב · יד מתני' המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים — אינה חוששת …
• נדה כה ע"א · יג איתיביה רבא לרב נחמן: אלא אמרו, סימן ולד בבהמה דקה — טינוף, …
• נדה ל ע"א · יח מתני' המפלת ליום ארבעים — אינה חוששת לולד, ליום ארבעים ואחד — …

הלכה ג אי זה הוא שפיר מרוקם תחלת ברייתו של אדם גופו כעדשה שתי עיניו כשתי …

• יבמות ע ע"א · יד ואי זהו פצוע דכא — כל שנפצעו הביצים שלו, ואפילו אחת מהן. …
• נדה כה ע"א · כד ואם היה מרוקם וכו׳. תנו רבנן: איזהו שפיר מרוקם? אבא שאול אומר: …
• נדה כה ע"א · כה תני רבי חייא: ומקורבין זה לזה, ופיו מתוח כ״חוט השערה״, וגויתו כ״עדשה״, …
• נדה כה ע"א · כז ואין בודקין אותו במים — שהמים עזין
• נדה כה ע"ב · ג אבא שאול בר נש, ואמרי לה אבא שאול בר רמש, אומר: מביא …
• נדה כה ע"ב · ד אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא מלמטה למעלה, …
• נדה כה ע"ב · ה אמר רב אדא בר אהבה: תנא, ״אם היתה נקבה — נדונה כשעורה …
• נדה כה ע"ב · ז אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תעביד עובדא עד שישעיר. ומי …
• נדה כה ע"ב · ח אמר רב אמי בר שמואל: לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל — …

הלכה ד הפילה חתיכה לבנה אם נקרעה ונמצא בה עצם הרי זו טמאה לידה הפילה שפיר …

• נדה כא ע"ב · יד ותניא אידך: המפלת חתיכה, רבי בנימין אומר: קורעה, אם יש בה עצם …
• נדה כד ע"ב · יד מתני' המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים — אינה חוששת …
• נדה כה ע"א · ו דתניא: המפלת שפיר שאינו מרוקם, רבי יהושע אומר: ולד, וחכמים אומרים: אינו …

הלכה ה יוצא דופן אין אמו טמאה לידה ואין לה ימי טומאה וימי טהרה שנאמר אשה …

• מכות יד ע"ב · ו ״וטמא שאכל את הקדש״. בשלמא הבא למקדש טמא – כתיב עונש וכתיב …
• נדה מ ע"א · א מתני' יוצא דופן — אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה, ואין …
• נדה מא ע"א · יא תנו רבנן: המקשה שלשה ימים, ויצא ולד דרך דופן — הרי זו …
• נדה מא ע"ב · ג אלא אמר רב יוסף: כגון שיצא ולד ודם דרך דופן,
• נדה מא ע"ב · ד ובמקור מקומו טמא קמיפלגי; מר סבר: מקור מקומו טמא, ומר סבר: מקור …
• נדה מא ע"ב · ה אמר ריש לקיש: לדברי המטמא בדם — מטמא באשה, לדברי המטהר בדם …
• נדה מא ע"ב · ו ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: …

הלכה ו נחתך הולד במעיה ויצא אבר אבר בין שיצא על סדר האיברים כגון שיצאה הרגל …

• בכורות מו ע"ב · ח הא נמי תנינא: יצא כדרכו — משיצא רוב ראשו, ואיזהו רוב ראשו? …
• נדה כח ע"א · יד יצא מחותך, או מסורס — משיצא רובו הרי הוא כילוד. יצא כדרכו …
• נדה כט ע"א · ז איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה, אמר רבי אלעזר: אין הראש …
• נדה כט ע"א · יג מתקיף לה רב זביד: מכלל דבמסורס, רובו נמי לא פוטר? הא קיימא …
• נדה כט ע"א · טז ואיזהו כתקנו לחיים? משיצא רוב ראשו. ואיזהו רוב ראשו? רבי יוסי אומר: …

הלכה ז הוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה מדברי סופרים ואין לה ימי טוהר …

• כריתות ז ע"ב · י ואלו מביאות ואינן נאכלות: המפלת ואין יודע מה הפילה, ושתי נשים שהפילו, …
• נדה כח ע"א · ט אמר רב הונא: הוציא עובר את ידו והחזירה — אמו טמאה לידה, …
• נדה כח ע"א · י מתיב רב יהודה: הוציא עובר את ידו — אין אמו חוששת לכל …
• נדה כח ע"א · יא והא אין ״אמו חוששת לכל דבר״ קאמר! אמר אביי: אינה חוששת לכל …

הלכה ח המפלת כמין בהמה חיה או עוף אם היו פניו כפני אדם הרי זה ולד …

• חולין עא ע"א · ט בהמה טהורה בכלל חיה טהורה, ליצירה, דתנן: המפלת מין בהמה חיה ועוף, …
• חולין עא ע"א · יג וחכמים אומרים: כל שאינו מצורת אדם אינו ולד.
• בכורות מ ע"א · יח מומין אלו מנה וכו׳. למימרא דלאו היינו אורחיה? ורמינהו: המפלת מין בהמה …
• כריתות ז ע"ב · ח מביאות קרבן ונאכל: המפלת כמין בהמה חיה ועוף, דברי רבי מאיר. וחכמים …
• נדה כא ע"א · ז המפלת מין בהמה, חיה ועוף, בין טמאין בין טהורין — אם זכר …
• נדה כא ע"א · ח ואם אין ידוע — תשב לזכר ולנקבה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: …
• נדה כא ע"ב · ב רבי יהושע אומר: מביאה קרבן ונאכל, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם.

הלכה ט אי זו היא צורת פני האדם שיהיה המצח והגבינין והעינים והלסתות וגבות הזקן כצורת …

• נדה כג ע"ב · י אמר רבי ירמיה בר אבא, אמר רבי יוחנן: מצח, והגבינים, והעינים, והלסתות, …

הלכה י המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה מפני שגלגל עיניו עגול כשל אדם המפלת דמות …

• נדה כג ע"א · יא אלא מעתה, המפלת דמות נחש תהא אמו טמאה לידה, הואיל וגלגל עינו …
• נדה כג ע"ב · יד אמר רבא: נברא בעין אחת ובירך אחד — מן הצד, אמו טמאה; …
• נדה כד ע"ב · י אמר רב יהודה אמר שמואל: המפלת דמות לילית, אמו טמאה לידה, ולד …
• נדה כד ע"ב · יא המפלת דמות נחש, הורה חנינא בן אחיו של רבי יהושע: אמו טמאה …

הלכה יא נברא ושט שלו אטום או שהיה חסר מטיבורו ולמטה והרי הוא אטום או שהיתה …

• בכורות מג ע"ב · טו רבי דוסא אומר כו׳. למימרא דחיי? והא איתמר: המפלת בריה שיש לה …
• נדה יח ע"א · ח חתיכה — דתנן: המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה, אמו טמאה לידה, ואין …
• נדה כג ע"ב · טו אמר רבא: ושטו נקוב — אמו טמאה, ושטו אטום — אמו טהורה.
• נדה כג ע"ב · טז תנו רבנן: המפלת גוף אטום — אין אמו טמאה לידה. ואיזהו גוף …
• נדה כד ע"א · א עד הארכובה. רבי ינאי אומר: עד לנקביו, רבי יוחנן אומר משום רבי …
• נדה כד ע"א · ד אמר רב פפא: מחלוקת מלמטה למעלה, אבל מלמעלה למטה אפילו כל דהו …
• נדה כד ע"א · ח אמר רב פפי: בפניו מוסמסין — כולי עלמא לא פליגי דטמאה, כי …
• נדה כד ע"א · יב איתמר: המפלת בריה שיש לה שני גבים ושני שדראות, אמר רב: באשה …
• נדה כד ע"ב · ג מי שראוי לברית שמנה, יצאו אלו שאינן ראויין לברית שמנה. אמר ליה …
• נדה כח ע"א · ה תנו רבנן: המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה — אמו טמאה לידה, ואין …

הלכה יב פעמים יקפה משאר הדמים שנוצר מהם האדם חתיכה כמו לשון השור ותהיה כרוכה על …

• כריתות ז ע"ב · ט המפלת סנדל או שיליא או שפיר מרוקם, והיוצא מחותך, וכן שפחה שהפילה, …
• נדה כד ע"ב · יד מתני' המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנינים — אינה חוששת …
• נדה כה ע"ב · יא המפלת סנדל וכו׳. תנו רבנן: סנדל דומה לדג של ים, מתחלתו ולד …
• נדה כה ע"ב · יג בימי רבי ינאי, בקשו לטהר את הסנדל שאין לו צורת פנים. אמר …
• נדה כה ע"ב · טו למה הזכירו סנדל, והלא אין סנדל שאין עמו ולד?
• נדה כה ע"ב · טז אי דאתילידא נקבה בהדיה — הכי נמי, הכא במאי עסקינן — דאתיליד …
• נדה כו ע"א · ד שאם תלד ולד דרך דופן, וסנדל דרך רחם — דמייתא קרבן אסנדל.

הלכה יג החותלת העבה שהיא כמו חמת שבתוכה נוצר הולד והיא מקפת אותו ואת הסנדל אם …

• נדה כו ע"א · יב גמ' תנו רבנן: שליא — תחלתה דומה לחוט של ערב, וסופה דומה …

הלכה יד המפלת שליא תשב לזכר ולנקבה לא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד הפילה …

• חולין עז ע"א · יב שליא שיצתה מקצתה – אסורה באכילה, סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה.
• בכורות יט ע"ב · ו אמר לו רבי עקיבא: אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת כדבריך, אלא אמרו: …
• בכורות כב ע"א · ד רבי שמעון מאי היא? דתנן: השליא בבית — הבית טמא. לא שהשליא …
• נדה יח ע"א · ז שליא — דתנן: שליא בבית, הבית טמא, ולא שהשליא ולד, אלא שאין …
• נדה כה ע"א · יג איתיביה רבא לרב נחמן: אלא אמרו, סימן ולד בבהמה דקה — טינוף, …
• נדה כו ע"א · י מתני' שליא בבית — הבית טמא, לא שהשליא ולד, אלא שאין שליא …
• נדה כו ע"ב · יא אדהכי אתא, אמר ליה שמואל: מאי אמר רב בשליא? אמר ליה: הכי …
• נדה כז ע"א · ב אמר רבה בר שילא, אמר רב מתנה, אמר שמואל: מעשה ותלו את …
• נדה כז ע"א · ג אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: מעשה ותלו את השליא …

הלכה טו הפילה שליא תחילה ואח"כ ילדה ולד של קיימא חוששין לשליא שהיא ולד אחר ואין …

• בבא קמא יא ע"א · יד ואמר עולא אמר רבי אלעזר: שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום …
• בבא קמא יא ע"א · יז אלא אמר רבא: לחוש – חוששת; מימנא לא (מ)מניא אלא לשני.

הלכה טז הפילה דמות בהמה חיה ועוף ושליא קשורה בו אין חוששין לולד ואם אינה קשורה …

• חולין עז ע"ב · י תניא כוותיה דרבי אלעזר: המפלת מין בהמה חיה ועוף, ושליא עמהן, בזמן …
• נדה כו ע"ב · יג קשורה בו מהו? אמר ליה: דבר שאינו שאלת. איתיביה: המפלת מין בהמה …
• נדה כז ע"א · א חומר שני ולדות, שאני אומר שמא נמוח שפיר של שליא ונמוחה שליא …

הלכה יח מי שילדה זכר ונקבה תאומים תשב לנקבה ילדה טומטום או אנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה …

• בבא בתרא קכז ע"א · ד מיתיבי: המפלת טומטום ואנדרוגינוס – תשב לזכר ולנקיבה. תיובתיה דרב שרביא! תיובתא.
• נדה כח ע"א · יב מתני' המפלת טומטום ואנדרוגינוס — תשב לזכר ולנקבה.

הלכה יט האשה שהוחזקה מעוברת וילדה ואין ידוע מה ילדה כגון שעברה לנהר והפילה שם או …

• נדה יח ע"א · טז והאיכא הא דאמר רבי יהושע בן לוי: עברה בנהר
• נדה כח ע"א · ז מתיב רב יוסף: המפלת ואין ידוע מה הפילה תשב לזכר ולנקבה, ואי …
• נדה כט ע"א · יז מתני' המפלת ואין ידוע מהו — תשב לזכר ולנקבה. אין ידוע אם …
• נדה כט ע"א · כ מתניתין בשלא הוחזקה עוברה, וכי קאמר רבי יהושע בן לוי — כשהוחזקה …

הלכה כ כל מקום שנאמר תשב לזכר ולנקבה כיצד דינה תהיה אסורה לבעלה י"ד יום כיולדת …

• נדה נג ע"ב · טז יום ארבעים לזכר, ויום שמונים לנקבה, בין השמשות לכולן — הרי אלו …

הלכה כא כל מקום שנאמר תשב לזכר ולנקבה ולנדה כיצד דינה תהיה אסורה לבעלה י"ד יום …

• נדה ל ע"ב · ב שאם תראה יום שלושים וארבעה, ותחזור ותראה יום ארבעים ואחד — תהא …
• נדה ל ע"ב · ג וכן לענין נקבה, שאם תראה יום שבעים וארבעה, ותחזור ותראה יום שמונים …

הלכה ד ועוד החמירו בנות ישראל על עצמן חומרא יתירה על זה ונהגו כולם בכ"מ שיש …

• ברכות לא ע"א · ז אמר אביי: כי הא דרבי זירא, דאמר רבי זירא: בנות ישראל החמירו …
• מגילה כח ע"ב · טז אמר ליה: ניחא לי דאשמעיה למר. אי הכי, גמור מיני הא מלתא …
• נדה סו ע"א · יח אמר רבי זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טפת דם …

הלכה ח וכן דין דם בתולים בזמן הזה שאפילו היתה קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא …

• נדה סד ע"ב · ה מתני' תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וניסת — בית שמאי אומרים: נותנין …
• נדה סה ע"ב · יב מכל מקום, לרב ושמואל קשיא! אינהו דעבדו כרבותינו, דתניא: רבותינו חזרו ונמנו …
• נדה סה ע"ב · יד אמר לו רבי אבא לרב אשי: אלא מעתה, בעל נפש לא יגמור …

הלכה ט יתר על זה כל בת שתבעוה להנשא ורצתה שוהה שבעת ימים נקיים מאחר שרצתה …

• יומא יח ע"ב · ד והאמר רבא: תבעוה להנשא, ונתפייסה — צריכה לישב שבעה נקיים? רבנן אודועי …
• יבמות לז ע"ב · ח והאמר רבא: תבעוה לינשא ונתפייסה — צריכה לישב שבעה נקיים?
• נדה סו ע"א · כב (תבעוה, נתר, בחמין, לטבול, קמטים, על גבי, נמל — סימן). אמר רבא: …
• נדה סו ע"א · כה אמר ליה: בפירוש אמר רבא: לא שנא גדולה, לא שנא קטנה. גדולה …

הלכה י וכל הדברים האלו חומרא יתירה שנהגו בה בנות ישראל מימי חכמי הגמרא ואין לסור …

• יומא יח ע"ב · ה ואי בעית אימא יחודי הוו מיחדי להו, לפי שאינו דומה מי שיש …

הלכה טז אין האשה עולה מטומאתה ויוצא מידי ערוה עד שתטבול במי מקוה כשר ולא יהיה …

• שבת סד ע"ב · טו ורב, מאי שנא הני? אמר עולא: כדי שלא תתגנה על בעלה. כדתניא: …
• פסחים קט ע"א · ז אמר רב חסדא: רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי …
• סוכה ו ע"א · ט חציצין דאורייתא נינהו! דכתיב: ״ורחץ (את בשרו) במים״, שלא יהא דבר חוצץ …

הלכה יז כל ז' ימים נקיים שבזמן הזה אע"פ שהן ספק אם טבלה בהן כאילו לא …

• נדה סז ע"ב · י אבל אמרו חכמים: אסור לעשות כן, שמא תבא לידי ספק.

הלכה יח ואסור לאדם שידבק באשתו בשבעת ימים נקיים אלו ואע"פ שהיא בכסותה והוא בכסותו ולא …

• שבת יג ע"א · ב כיוצא בו לא יאכל הזב. תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: בוא …
• שבת יג ע"א · ח תא שמע: ״אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית …
• שבת יג ע"ב · א ושימש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם …

הלכה יט כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ מהרחצת פניו ידיו ורגליו ומזיגת …

• שבת סד ע"ב · טו ורב, מאי שנא הני? אמר עולא: כדי שלא תתגנה על בעלה. כדתניא: …
• כתובות ד ע"ב · ג והאמר רבי יצחק בר חנינא אמר רב הונא: כל מלאכות שאשה עושה …

הלכה א ישראל שבעל עכו"ם משאר האומות דרך אישות או ישראלית שנבעלה לעכו"ם דרך אישות הרי …

• סנהדרין נב ע"ב · כב גמ׳ תנו רבנן: ״איש״ – פרט לקטן, ״אשר ינאף את אשת איש״ …
• עבודה זרה לו ע"ב · ו ולרבי שמעון בן יוחי, דאמר: ״כי יסיר את בנך מאחרי״ לרבות כל …
• עבודה זרה לו ע"ב · ז זנות נמי בבית דינו של שם גזרו, דכתיב: ״ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף״!

הלכה ב ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו …

• ברכות נח ע"א · יג רבי שילא נגדיה לההוא גברא דבעל גויה. אזל אכל ביה קורצי בי …
• סנהדרין פב ע"א · ח כי אתא רבין אמר: משום נשג״ז – נדה, שפחה, גויה, זונה. אבל …
• עבודה זרה לו ע"ב · ו ולרבי שמעון בן יוחי, דאמר: ״כי יסיר את בנך מאחרי״ לרבות כל …
• עבודה זרה לו ע"ב · ז זנות נמי בבית דינו של שם גזרו, דכתיב: ״ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף״!
• עבודה זרה לו ע"ב · יב כי אתא רבין אמר משום נשג״ז.

הלכה ג במה דברים אמורים כשהיה הבועל ישראל אבל כהן הבא על הכותית לוקה מן התורה …

• בכורות נו ע"ב · ג כדאביי, דאמר אביי: זונה גויה — אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו …
• תמורה כט ע"ב · כא ורבא אמר: אחד זה ואחד זה, אתננה אסור, וכהן הבא עליה לוקה …

הלכה ד כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול …

• סנהדרין פא ע"ב · יז מתני׳ הגונב את הקסוה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית – קנאין פוגעין בו. …
• עבודה זרה לו ע"ב · ט ישראל הבא על הגויה — הלכה למשה מסיני היא, דאמר מר: הבועל …
• עבודה זרה לו ע"ב · י אמר ליה: דאורייתא בפרהסיא, וכמעשה שהיה, ואתו אינהו גזור אפילו בצינעא. בצינעא …

הלכה ו לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב"ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת …

• סנהדרין פב ע"א · ג וכתיב בתריה: ״יכרת ה׳ לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש …
• סנהדרין פב ע"א · ד אמר רבי חייא בר אבויה: כל הבא על הגויה, כאילו מתחתן בעבודה …

הלכה ז עון זה אע"פ שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך אלא יש בו …

• יבמות יז ע"א · ב כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: בנך הבא מן ישראלית קרוי בנך, …

הלכה ח ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי י"י ולמעול …

• שבת יז ע"ב · ה על פתן משום שמנן?! מאי אולמיה דשמן מפת? אלא גזרו על פתן …
• סנהדרין פב ע"א · ט אמר רב חסדא: הבא לימלך, אין מורין לו. איתמר נמי, אמר רבה …
• סנהדרין פב ע"א · י ולא עוד, אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס – נהרג עליו. נהפך …

הלכה יא העבדים שהטבילו אותם לשם עבדות וקבלו עליהם מצות שהעבדים חייבים בהם יצאו מכלל העכו"ם …

• סנהדרין נח ע"ב · יא אמר רב חסדא: עבד מותר באמו, ומותר בבתו. יצא מכלל גוי, ולכלל …

הלכה יח וכיצד דינן עמון ומואב איסורין איסור עולם זכרים ולא נקבות שנאמר לא יבוא עמוני …

• יבמות סט ע"א · יח רבן שמעון בן גמליאל סבר: מה כהן גדול באלמנה שכל זרעו פסול …
• יבמות עו ע"ב · ח מתני׳ עמוני ומואבי — אסורים, ואיסורן איסור עולם. אבל נקבותיהם — מותרות …
• נזיר כג ע"ב · ב דרש רבא ואיתימא רבי יצחק: מאי דכתיב ״לתאוה יבקש נפרד ובכל תושיה …

הלכה יט מצרי ואדומי אחד זכרים ואחד נקבות דור ראשון ודור שני אסורין לבא בישראל ודור …

• יבמות סט ע"א · טו ורבי יוסי סבר: ככהן גדול. מה כהן גדול שזרעו פסול ופוסל, אף …
• יבמות עו ע"ב · ט מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות. …
• יבמות עח ע"א · ו ״להם״ — מהם מנה. ״להם״ — הלך אחר פסולן.

הלכה כ מצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא …

• יבמות עח ע"א · ז ואיצטריך למיכתב ״להם״, ואיצטריך למיכתב ״אשר יולדו״. דאי כתב רחמנא ״אשר יולדו״, …
• יבמות עח ע"א · יד כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה …
• יבמות עח ע"ב · ד נתגיירו הלך אחר פגום שבשניהם. במאי? אילימא במצרי שנשא עמונית — מאי …
• קידושין סז ע"א · ז והאיכא דרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי …

הלכה כא גר עמוני שנשא מצרית הולד עמוני גר מצרי שנשא עמונית הולד מצרי זה הכלל …

• קידושין סז ע"א · ט והאיכא, דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: באומות – הלך אחר הזכר.
• קידושין סז ע"ב · ז אלא בעמוני שנשא מצרית, ואי זכר הוי – האי שדיה אבתריה דידיה, …

הלכה כב מי שנתגייר משבעה עממין אינן אסורין מן התורה לבוא בקהל והדבר ידוע שלא נתגיירו …

• יבמות עח ע"ב · ה מתני׳ ממזרין ונתינין אסורין, ואיסורן איסור עולם. אחד זכרים ואחד נקבות.
• יבמות עט ע"א · יג ואכתי יהושע גזר עלייהו, דכתיב: ״ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי …

הלכה כג והם הנקראים נתינים לפי שנתנם לעבודת המקדש בא דוד וגזר עליהם שלא יכנסו בקהל …

• יבמות עח ע"ב · ה מתני׳ ממזרין ונתינין אסורין, ואיסורן איסור עולם. אחד זכרים ואחד נקבות.
• יבמות עט ע"א · יג ואכתי יהושע גזר עלייהו, דכתיב: ״ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי …

הלכה כד ולמה גזר עליהם הוא ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהם בעת שבקשו …

• יבמות עט ע"א · ג אמר, שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנין, וגומלי חסדים. רחמנים — …

הלכה כה כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם ואלו …

• ברכות כח ע"א · ו אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה לבא בקהל. אמר לו רבי יהושע: …

הלכה א בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית: במילה, וטבילה, וקרבן.

• כריתות ט ע"א · ד רבי אומר: ״ככם״ – כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה …

הלכה ה ומהו קרבן הגר? עולת בהמה, או שתי תורים או שני בני יונה, ושניהם עולה. …

• ראש השנה לא ע"ב · ז ואידך, דתניא: גר שנתגייר בזמן הזה, צריך שיפריש רובע לקינו. אמר רבי …

הלכה ו גר שמל ולא טבל, או טבל ולא מל – אינו גר עד שימול ויטבול. …

• ברכות מז ע"ב · יב והנכרי אין מזמנין עליו: פשיטא! הכא במאי עסקינן, בגר שמל ולא טבל. …
• יבמות מו ע"א · טז על בניהן שהם ממזרים — רבי יוחנן לטעמיה. דאמר רבי חייא בר …
• יבמות מו ע"ב · ח דתניא: הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי — מטבילין אותו, ומה בכך, …
• יבמות מו ע"ב · טו שמע מינה תלת. שמע מינה: גר צריך שלשה. ושמע מינה: אינו גר …
• קידושין סב ע"ב · א גר צריך שלשה. מאי טעמא: ״משפט״ כתיב ביה כדין, מי יימר דמזדקקו …
• עבודה זרה נט ע"א · ז על בניהם שהם ממזרים — רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: לעולם …

הלכה ז גר קטן – מטבילין אותו על דעת בית דין, שזכות היא לו. מעוברת שנתגיירה …

• יבמות מז ע"א · ו אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה, בין בארץ בין …
• יבמות עח ע"א · יט טעמא דכתיב ״אשר יולדו״, הא בעלמא — בתר אבוה שדינן ליה. אלא …
• כתובות יא ע"א · ג גמ׳ אמר רב הונא: גר קטן — מטבילין אותו על דעת בית …
• קידושין סב ע"ב · א גר צריך שלשה. מאי טעמא: ״משפט״ כתיב ביה כדין, מי יימר דמזדקקו …

הלכה ח היה נשוי לישראלית או לגיורת, ויש לו בנים, ואמר "נתגיירתי ביני לבין עצמי" – …

• יבמות מז ע"א · ח מעשה באחד שבא לפני רבי יהודה, ואמר לו: נתגיירתי ביני לבין עצמי. …

הלכה ט גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד, כגון שתטבול לנידתה, ותפריש תרומה מעיסתה, וכיוצא בזה; …

• יבמות מה ע"ב · יא בה, כדרב אסי. דאמר רב אסי, מי לא טבלה לנדותה?
• יבמות מה ע"ב · יג ההוא דהוו קרו ליה ״בר ארמייתא״, אמר רב אסי: מי לא טבלה …

הלכה יא כשם שמלין ומטבילין את הגרים, כך מלין ומטבילין את העבדים הנלקחים מן העובדי כוכבים …

• יבמות מה ע"ב · יד אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלוקח עבד מן הגוי, וקדם …
• יבמות מו ע"א · ט אמר שמואל, וצריך לתקפו במים.
• יבמות מו ע"א · י כי האי דמנימין עבדיה דרב אשי בעא (לאטבולי) [לאטבוליה]. מסריה ניהלייהו לרבינא …

הלכה יב כשישתחרר העבד – צריך טבילה אחרת בפני שלושה, ביום שבו תיגמר גירותו ויהיה כישראל. …

• יבמות מז ע"ב · טז אחד גר ואחד עבד משוחרר. קסלקא דעתך, לקבל עליו עול מצות. ורמינהו: …

הלכה יג ובמקוה הכשר לטבילת נידה – שם מטבילין את הגרים ואת העבדים ואת המשוחררים. וכל …

• יבמות מז ע"ב · ד אחד גר, ואחד עבד משוחרר. ובמקום שנדה טובלת, שם גר ועבד משוחרר …
• יבמות מח ע"א · ח ואלא קשיא אחד גר ואחד עבד משוחרר! כי תניא ההיא — לענין …

הלכה יד אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא "ידיד …

• יבמות כד ע"ב · ו הא איתמר עלה, אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: …
• יבמות מז ע"א · יג תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת …

הלכה טו לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה. בימי דוד שמא מן …

• יבמות כד ע"ב · ח תנו רבנן: אין מקבלין גרים לימות המשיח. כיוצא בו, לא קבלו גרים …
• יבמות עו ע"א · טז מתיב רב יוסף: ״ויתחתן שלמה את בת פרעה מלך מצרים״! גייורי גיירה. …
• עבודה זרה ג ע"ב · ג איכא דמתני להא דרבי יצחק אהא, דתניא: רבי יוסי אומר: לעתיד לבא …

הלכה טז ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו …

• יבמות עו ע"א · טז מתיב רב יוסף: ״ויתחתן שלמה את בת פרעה מלך מצרים״! גייורי גיירה. …

הלכה יז גר שלא בדקו אחריו, או שלא הודיעוהו המצות ועונשן, ומל וטבל בפני שלושה הדיוטות …

• יבמות מז ע"ב · טו טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו. למאי הלכתא? דאי הדר ביה …
• קידושין סב ע"ב · א גר צריך שלשה. מאי טעמא: ״משפט״ כתיב ביה כדין, מי יימר דמזדקקו …
• בכורות ל ע"ב · ג הגר שקיבל עליו דברי תורה, אפילו נחשד לדבר אחד — הוי חשוד …

הלכה יח ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזרין בשביל דבר …

• יבמות מז ע"ב · ה אמר מר: גר שבא להתגייר, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגייר? ומודיעים …
• קידושין ע ע"ב · טו אמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת, שנאמר: ״ונלוה הגר עליהם ונספחו …
• נדה יג ע"ב · ה תנו רבנן: הגרים והמשחקין בתינוקות — מעכבין את המשיח. בשלמא גרים — …

הלכה א כיצד מקבלין גירי הצדק כשיבוא אחד להתגייר מן העכו"ם ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה …

• יבמות מז ע"א · יג תנו רבנן: גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו: מה ראית שבאת …

הלכה ב ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו …

• יבמות מז ע"ב · א לא רוב טובה ולא רוב פורענות. ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו.

הלכה ז אי זה הוא גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר …

• עבודה זרה סד ע"ב · ז מיתיבי: איזהו גר תושב? כל שקיבל עליו בפני שלשה חברים שלא לעבוד …

הלכה ט העבד הנלקח מן העכו"ם אין אומרין לו מה ראית שבאת אלא אומרים לו רצונך …

• יבמות מז ע"ב · ד אחד גר, ואחד עבד משוחרר. ובמקום שנדה טובלת, שם גר ועבד משוחרר …
• יבמות מח ע"א · ז מני? אי רבי שמעון בן אלעזר, האמר: לוקח מן הגוי נמי אין …
• יבמות מח ע"ב · ז אמר רבי יהושע בן לוי: הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול …
• יבמות מח ע"ב · י שלח רבין משמיה דרבי אילעאי, וכל רבותי אמרו לי משמו: איזהו עבד …

הלכה י העכו"ם אין אסורים עליהם משום ערוה אלא אמו ואשת אביו ואחותו מאמו ואשת איש …

• סנהדרין נח ע"א · ז דתניא: ״על כן יעזב איש את אביו ואת אמו״. רבי אליעזר אומר: …
• סנהדרין נח ע"א · ח ״ודבק״ – ולא בזכר. ״באשתו״ – ולא באשת חבירו. ״והיו לבשר אחד״ …
• סנהדרין נח ע"ב · ט אמר רב הונא: גוי מותר בבתו. ואם תאמר: מפני מה לא נשא …

הלכה יא עכו"ם שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא …

• יבמות כב ע"א · י ומאי שנא מעריות? ערוה — לכל מסורה, עדות — לבית דין מסורה, …
• יבמות צז ע"ב · ח מתני׳ הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא — חולצין ולא מייבמין, אפלו הורתו …

הלכה יב דין תורה שמותר לעכו"ם שישא אמו או אחותו מאמו שנתגיירו אבל חכמים אסרו דבר …

• יבמות כב ע"א · ח אמר ליה: השתא ומה ערוה גופה, אי לאו ״שלא יאמרו באין מקדושה …
• יבמות צז ע"ב · ט גמ׳ בני יודן אמתא אשתחרור, שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב …

הלכה יג כיצד דין הגרים בעריות של שאר בשר אם היה נשוי כשהוא עכו"ם לאמו או …

• יבמות צז ע"ב · י מן האב ולא מן האם — כולי עלמא לא פליגי דשרי. מן …
• יבמות צז ע"ב · יח תא שמע: שני אחים תאומים גרים, וכן משוחררים — לא חולצין ולא …
• יבמות צח ע"א · א הא איסורא איכא! הוא הדין דאפילו איסורא נמי ליכא, ואיידי דבעי למיתני …
• יבמות צח ע"א · ה לא, דנסבה כשהוא גוי. כשהוא גוי, מאי למימרא? מהו דתימא: ליגזור כשהוא …
• יבמות צח ע"א · יב תא שמע: גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה — יש לו …
• יבמות צח ע"ב · א מן האב — יקיים. אחות האם מן האם — יוציא, מן האב …
• יבמות צח ע"ב · ב ומותר באשת אחיו מאמו, ובאשת אחי אביו. ושאר כל העריות מותרות לו. …
• סנהדרין נח ע"א · א שהיתה הורתו שלא בקדושה, ולידתו בקדושה – יש לו שאר האם, ואין …
• סנהדרין נח ע"א · ב הא כיצד? נשא אחותו מן האם – יוציא, מן האב – יקיים. …
• סנהדרין נח ע"א · ג אחות האם מן האם – יוציא. אחות האם מן האב, רבי מאיר …
• סנהדרין נח ע"א · ד ומותר באשת אחיו, ובאשת אחי אביו, ושאר כל עריות מותרות לו. לאתויי …

הלכה יד שני אחים תאומים שהיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה חייבין משום אשת אח.

• יבמות צז ע"ב · יח תא שמע: שני אחים תאומים גרים, וכן משוחררים — לא חולצין ולא …

הלכה טו הנושא גיורת ובתה הגיורת או שתי אחיות מן האם יושב עם אחת מהן ומגרש …

• סנהדרין נח ע"א · ה נשא אשה ובתה, כונס אחת ומוציא אחת. ולכתחילה לא יכנוס. מתה אשתו, …

הלכה יז העבד מותר לישא אמו כשהוא עבד ואין צריך לומר בתו ואחותו וכיוצא בהן שכבר …

• בבא קמא פח ע"א · ג החובל בעבד כנעני של אחרים – חייב וכו׳. מאי טעמא דרבי יהודה? …
• סנהדרין נח ע"ב · יא אמר רב חסדא: עבד מותר באמו, ומותר בבתו. יצא מכלל גוי, ולכלל …

הלכה א אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות חוץ מן הנדה שהבן …

• יבמות מט ע"א · א מתני׳ איזהו ממזר — כל שאר בשר שהוא ב״לא יבא״, דברי רבי …
• יבמות מט ע"ב · ד תניא נמי הכי: הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת …
• קידושין סו ע"ב · טז וכל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין …
• קידושין סח ע"א · א אפילו נדה נמי! אלמה אמר אביי: הכל מודים בבא על הנדה ועל …
• קידושין עד ע"ב · יא שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו כרת בידי שמים, והלכה כדבריו. רבי …

הלכה ב אחד ממזר שנשא ישראלית או ישראלי שנשא ממזרת כיון שבעלו אחר הקידושין לוקין קידש …

• יבמות יא ע"ב · ח ואי משום דכתיב בה ״תועבה היא״, היא תועבה ואין בניה תועבין — …
• סוטה מד ע"א · ה אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, כדרבה. דאמר רבה: לעולם אינו חייב עד …
• קידושין סו ע"ב · טו וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה – הולד הולך אחר הפגום. ואיזה …
• קידושין סט ע"א · ט ורבנן: ההוא בישראל שנשא ממזרת. סלקא דעתך אמינא: ״למשפחתם לבית אבתם״ כתיב, …
• קידושין עז ע"א · יג תנו רבנן: איזו היא חללה – כל שנולדה מן הפסולים. מאי ״פסולים״? …
• קידושין עח ע"א · ז אמר אביי: קידש – לוקה, בעל – לוקה. קידש לוקה משום ״לא …
• קידושין עח ע"א · ט ומודה רבא בכהן גדול באלמנה, שאם בעל ולא קידש – שלוקה. ״ולא …
• מכות יג ע"א · ח מתני׳ אלו הן הלוקין : הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל …
• נדה ע ע"א · א היא תועבה ואין בניה תועבין.

הלכה ג עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין פנויה בין באשת איש בין …

• יבמות כג ע"א · יב אמר רבינא, שמע מינה: בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך. לימא …
• יבמות מה ע"ב · ח והלכתא: גוי ועבד הבא על בת ישראל — הולד כשר, בין בפנויה …
• קידושין סט ע"א · ג מתני׳ רבי טרפון אומר: יכולין ממזרין ליטהר. כיצד? ממזר שנשא שפחה, הולד …
• קידושין ע ע"א · ד הניחא למאן דאמר: הולד ממזר, אלא למאן דאמר: הולד כשר, מאי איכא …
• בכורות מז ע"א · יד אמר רב פפא: דאיעבר מגוי. ולא תימא אליבא דמאן דאמר אין מזהמין …

הלכה ד זה הכלל בן הבא מן העבד או מן העכו"ם או מן השפחה או מן …

• יבמות עח ע"א · יב מתיב רב יוסף, רבי טרפון אומר: יכולין ממזרים ליטהר. כיצד? ממזר נשא …
• קידושין סו ע"ב · טז וכל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין …
• קידושין סט ע"א · ז דמנסיב ליה עצה ואמר ליה: זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי. ובשני דרבי …
• תמורה ה ע"ב · יט והרי אלמנה לכהן גדול, דרחמנא אמר ״אלמנה וגרושה... לא יקח״, ותנן: כל …

הלכה ה מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על אשת איש אותו הבן אין לו …

• יבמות מה ע"ב · א מנו — רב יהודה. והא אמר רב יהודה: מי שחציו עבד וחציו …
• יבמות מה ע"ב · ו אלא: כי איתמר דרב יהודה, כגון שבא על אשת איש, ונמצא צד …

הלכה ז ממזר מותר לישא גיורת וכן הממזרת מותרת לגר והבנים משניהם ממזרים שהולד הולך אחר …

• יבמות נז ע"א · י ואי לרבי יוסי, בין בקדושתיה קאי בין לאו בקדושתיה קאי — אכלה. …
• קידושין סז ע"א · א גר שנשא ממזרת, דיש קידושין ואין עבירה – הולד הולך אחר הפגום, …
• קידושין עב ע"ב · טו תנו רבנן: גר נושא ממזרת, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: גר …

הלכה ח גיורת שנשאת לגר והולידו בן אע"פ שהורתו ולידתו בקדושה הרי זה מותר בממזרת וכן …

• קידושין עה ע"א · כ ויש אומרים עד שישתקע שם עבודה זרה ממנו.

הלכה ט גר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת.

• קידושין עח ע"ב · ו אמר רב נחמן, אמר לי הונא: בא לימלך – מורים לו כרבי …

הלכה יא פנויה שנתעברה מזנות אמרו לה מהו העובר הזה או הילוד הזה אם אמרה בן …

• כתובות יג ע"א · י מתני׳ ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה: מה טיבו של איש זה? …
• כתובות יג ע"א · יא היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני, וכהן …
• כתובות יג ע"א · יב גמ׳ מאי מדברת? זעירי אמר: נסתרה, רב אסי אמר: נבעלה. בשלמא לזעירי, …
• כתובות יג ע"א · יד חדא, להכשיר בה. וחדא, להכשיר בבתה.
• כתובות יג ע"ב · יב אמר רבי יוחנן: לדברי המכשיר בה — מכשיר בבתה. לדברי הפוסל בה …
• כתובות יד ע"א · ב אמר ליה אביי: ובהא, כי לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה …
• כתובות יד ע"א · ג וליטעמיך תקשי לך היא גופה: הלכה, ואת לא תעביד עובדא?! אלא מאי …
• קידושין עד ע"א · ו אבא שאול היה קורא לשתוקי ״בדוקי״. מאי ״בדוקי״? אילימא שבודקין את אמו …
• קידושין עד ע"א · ז – חדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה. הניחא למאן דאמר: לדברי המכשיר …
• קידושין עד ע"א · ט דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל. דאי מהתם הוה אמינא: התם, דרוב כשרין …

הלכה יב ואם לא נבדקה אמו עד שמתה או שהיתה חרשת או אלמת או שוטה או …

• קידושין סט ע"א · יד גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי – כולם מותרין לבא זה בזה. …

הלכה יג וכן הבן הנמצא בשוק והוא הנקרא אסופי הרי הוא ספק ממזר שאין אנו יודעים …

• קידושין סט ע"א · יד גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי – כולם מותרין לבא זה בזה. …

הלכה טז וכשם שנאמן לומר בני זה בכור כך נאמן לומר בני זה ממזר או בן …

• יבמות מז ע"א · ט [ומי] אמר רבי יהודה אבנים לא מהימן? והתניא: ״יכיר״ — יכירנו לאחרים. …
• יבמות מז ע"א · יא תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: נאמן אדם לומר על בנו קטן, …
• יבמות מז ע"א · יב והלכתא כוותיה דרב נחמן בר יצחק. והתניא כוותיה דרבינא! ההוא, לענין ״יכיר״ …
• קידושין עד ע"א · ה מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״. וכשם שנאמן …
• קידושין עח ע"ב · ט רבי יהודה אומר נאמנים. כדתניא: ״יכיר״ – יכירנו לאחרים. מכאן אמר רבי …
• בבא בתרא קכז ע"ב · ה מכאן אמר רבי יהודה: נאמן אדם לומר: ״זה בני בכור״. וכשם שנאמן …

הלכה יז ארוסה שנתעברה והיא בבית אביה הרי הולד בחזקת ממזר ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת …

• יבמות סט ע"ב · יב איתמר: הבא על ארוסתו בבית חמיו — רב אמר: הולד ממזר, ושמואל …
• כתובות יג ע"ב · יז ההוא ארוס וארוסתו דאתו לקמיה דרב יוסף, היא אמרה: מיניה, והוא אמר:
• קידושין עד ע"א · ו אבא שאול היה קורא לשתוקי ״בדוקי״. מאי ״בדוקי״? אילימא שבודקין את אמו …
• קידושין עה ע"א · יא ורמי דרב אדרב ורמי דשמואל אדשמואל, דאיתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד …

הלכה יט אשת איש שהיתה מעוברת ואמרה עובר זה אינו מבעלי אינה נאמנת לפסלו והרי הבן …

• יבמות פ ע"ב · ב אלא הא דעבד רבא תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי …

הלכה כ אשת איש שיצא עליה קול שהיתה זונה תחת בעלה והכל מרננין אחריה אין חוששין …

• סוטה כז ע"א · ד והלכתא: ישא אדם בת דומה, ואל ישא דומה. דתני רב תחליפא בר …
• סוטה כז ע"א · ו כי תיבעי לך, אליבא דמאן דאמר אין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה, …

הלכה כא דין תורה שספק ממזר מותר לבוא בקהל שנאמר לא יבא ממזר בקהל י"י ממזר …

• יבמות לז ע"א · יג וקמיפלגי בדרבי אלעזר. דתנן, רבי אלעזר אומר: ודאן בודאן — מותר, ודאן …
• יבמות לז ע"א · יד ואלו הן ספקן: שתוקי ואסופי וכותי.
• יבמות עח ע"ב · ה מתני׳ ממזרין ונתינין אסורין, ואיסורן איסור עולם. אחד זכרים ואחד נקבות.
• קידושין עג ע"א · י והתורה אמרה: ״לא יבא ממזר״ – ממזר ודאי הוא דלא יבא, הא …
• קידושין עג ע"א · יג אלא מעלה עשו ביוחסין.
• קידושין עד ע"א · יא רבי אליעזר אומר: ודאן בודאן – מותר, ודאן בספיקן, וספיקן בודאן, וספיקן …

הלכה כב ואסור לישא ממזרת ואפילו ממזרת מספק אסורה לו שמא אחד מהן אינו ממזר והשני …

• יבמות פט ע"ב · ו אמר ליה, הכי אמר שמואל: אסור בממזרת. וכן כי אתא רבין אמר …

הלכה כג כיצד שתוקים ואסופים וספק ממזרים אסורים לבוא זה עם זה ואם נשאו לא יקיימו …

• קידושין עד ע"א · יא רבי אליעזר אומר: ודאן בודאן – מותר, ודאן בספיקן, וספיקן בודאן, וספיקן …

הלכה כה האסופי שנמצא בעיר שיש בה עכו"ם בין שהיה רוב עכו"ם או רוב ישראל ה"ז …

• כתובות טו ע"ב · ב ואמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל ליוחסין — לא. ושמואל אמר: …

הלכה כו הטבילוהו בית דין לשם גרות או שטבל משהגדיל הרי הוא כשאר אסופים הנמצאים בערי …

• יומא פד ע"ב · טז ומי אמר שמואל הכי? והתנן: מצא בה תינוק מושלך, אם רוב גוים …
• יומא פה ע"א · א ושמואל אמר לפקח עליו את הגל. כי איתמר דשמואל — ארישא איתמר: …
• יומא פה ע"א · ב אם רוב גוים — גוי, למאי הילכתא? אמר רב פפא: להאכילו נבלות. …
• יומא פה ע"א · ג מחצה על מחצה — ישראל, למאי הילכתא? אמר ריש לקיש: לנזקין. היכי …
• כתובות טו ע"ב · ו ומי אמר שמואל הכי? והאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: …
• כתובות טו ע"ב · ז אם רוב גוים — גוי, למאי הלכתא? אמר רב פפא: להאכילו נבילות.
• כתובות טו ע"ב · ח אם רוב ישראל — ישראל, למאי הלכתא? אמר רב פפא: להחזיר לו …
• כתובות טו ע"ב · ט מחצה על מחצה — ישראל, למאי הלכתא? אמר ריש לקיש: לנזקין. היכי …

הלכה כט ומנין אני אומר שאין השתוקי והאסופי אסור בכל אשה שאפשר שתהיה ערוה עליו שהרי …

• יבמות לז ע"ב · ג דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: הרי שבא על נשים הרבה ואין …

הלכה ל הולד שהיה מושלך בדרך ובא אחד ואמר בני הוא ואני השלכתיו נאמן וכן אמו …

• קידושין עג ע"ב · ו אלא כי אתמר דרבא – אהא דאמר רב יהודה אמר רבי אבא …
• קידושין עג ע"ב · ז מאי טעמא? אמר רבא: הואיל ויצא עליו שם אסופי. ואמר רבא: ובשני …

הלכה לא נמצא הולד מהול או שהוחתל או שהומלח או שהיה הכוחל בעיניו או הקמיעין בצוארו …

• קידושין עג ע"א · יח אמר רבא בר רב הונא: מצאו מהול –

הלכה לב נאמנת חיה לומר זה הבן כהן הוא או לוי או נתין או ממזר מפני …

• קידושין עג ע"ב · יב תנו רבנן: נאמנת חיה לומר: זה כהן וזה לוי, זה נתין וזה …
• קידושין עג ע"ב · יד ואיבעית אימא: לעולם אימא לך ערער חד. וכי אמר רבי יוחנן אין …

הלכה לג דבר ברור שהשתוקי אסור לישא שתוקית ואסופי אסור באסופית מפני שהן ספיקות אבל ממזרים …

• יבמות עו ע"א · יד אלא מעתה, ממזר, דבר אולודי, הכי נמי דאסיר? והא תנן: ממזרים ונתינים …
• יבמות פה ע"א · ה אמר להו רב פפא, תניתוה: עשרה יוחסין עלו מבבל: כהנים, לוים, וישראלים, …
• קידושין סט ע"א · יד גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי – כולם מותרין לבא זה בזה. …

הלכה א פצוע דכא וכרות שפכה שנשאו בת ישראל ובעלו לוקין שנאמר לא יבוא פצוע דכא …

• יבמות עו ע"א · י מתני׳ פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת, ואינן אסורין אלא מלבא …
• יבמות עו ע"א · יא גמ׳ בעו מיניה מרב ששת: פצוע דכא כהן מהו, בגיורת ומשוחררת? בקדושתיה …
• יבמות עו ע"א · יב אמר להו רב ששת, תניתוה: פצוע דכא ישראל — מותר בנתינה. ואי …

הלכה ג ואי זהו פצוע דכא כל שנפצעו הביצים שלו וכרות שפכה כל שנכרת הגיד שלו …

• יבמות עה ע"ב · ד אמר רבא: פצוע — בכולן, דך — בכולן, כרות — בכולן. פצוע …

הלכה ד כיצד נפצע הגיד או נדך או שנכרת העטרה או למעלה מעטרה פסול ואם נכרת …

• יבמות עה ע"ב · יב ואם נשתייר מעטרה כו׳. יתיב רבינא וקמיבעיא ליה: מלא החוט שאמרו, על …
• יבמות עה ע"ב · יג אמר רב הונא: כקולמוס — כשרה, כמרזב — פסולה. האי — שליט …

הלכה ה ניקב למטה מעטרה כשר ניקבה העטרה עצמה אם כשיראה קרי תצא שכבת זרע מן …

• יבמות עה ע"ב · יא ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה, סבר רבי חייא בר אבא לאכשורי. …
• יבמות עו ע"א · א ממולאי, אמריתו מילי מוליתא? במקומה — מבשלה, שלא במקומה — לא מבשלה.
• יבמות עו ע"א · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע — …
• יבמות עו ע"א · ו תנו רבנן: ניקב — פסול, מפני שהוא שותת. נסתם — כשר, מפני …
• חולין מח ע"א · ט דהא תניא: ניקב – פסול, מפני שהוא שותת; נסתם – כשר, מפני …

הלכה ו נסתם שביל שכבת זרע וחזר לראות שכבת זרע משביל שמשתין בו הרי זה פסול.

• שבת קיא ע"א · ב והאמר רבי יוחנן הן הן החזירוני לנערותי! אלא באשה. ולרבי יוחנן בן …
• יבמות עה ע"א · יז איזהו פצוע. תנו רבנן: איזהו פצוע דכא — כל שנפצעו ביצים שלו, …

הלכה ח ניקב חוט מחוטי הביצים לשביל מי רגלים והרי הוא מטיל מים משני מקומות משביל …

• יבמות עה ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: פצוע דכא בידי שמים כשר. אמר רבא: …

הלכה ט כל פסול שאמרנו בענין זה כשלא היו בידי שמים כגון שכרתו אדם או כלב …

• שבת קיא ע"א · א הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, שנאמר: ״לא תאפה חמץ״, ״לא …
• חגיגה יד ע"ב · י שאלו את בן זומא: מהו לסרוסי כלבא? אמר להם: ״ובארצכם לא תעשו״, …

הלכה י אסור להפסיד איברי זרע בין באדם בין בבהמה חיה ועוף אחד טמאים ואחד טהורים …

• שבת קי ע"ב · ו לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ומי שרי? והתניא, מניין לסירוס באדם שהוא אסור …
• שבת קיא ע"א · א הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, שנאמר: ״לא תאפה חמץ״, ״לא …
• מנחות נו ע"ב · ג במסרס אחר מסרס, שהוא חייב, דכתיב: ״ומעוך וכתות ונתוק וכרות״, אם על …
• בכורות לג ע"ב · טז במסרס אחר מסרס שהוא חייב, דכתיב: ״ומעוך וכתות ונתוק וכרות״, אם על …

הלכה יא כיצד הרי שבא אחד וכרת את הגיד ובא אחר וכרת את הביצים או נתקן …

• שבת קי ע"ב · ו לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ומי שרי? והתניא, מניין לסירוס באדם שהוא אסור …
• מנחות נו ע"ב · ג במסרס אחר מסרס, שהוא חייב, דכתיב: ״ומעוך וכתות ונתוק וכרות״, אם על …

הלכה יג אסור לומר לעכו"ם לסרס בהמה שלנו ואם לקחה הוא מעצמו וסרסה מותר ואם הערים …

• בבא מציעא צ ע"ב · א דגנבין ארמאי ומגנחין יתהון, מהו? שלח להו: הערמה אתעביד בהו, אערימו עלייהו …
• בבא מציעא צ ע"ב · ד פשיטא: בנו גדול – כי אחר דמי. בנו קטן מאי? רב אחי …

הלכה א שלש נשים נאסרו על כל הכהנים גרושה זונה וחללה ועל כהן גדול ארבע אלו …

• יבמות נט ע"א · ז מתני׳ כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין, בין אלמנה …
• הוריות יא ע"ב · ו זה וזה שוים בעבודת יום הכיפורים, ומצווים על הבתולה, ואסורים על האלמנה, …
• הוריות יב ע"ב · ז וכולן נוהגין במרובה בגדים חוץ מפר המביא על כל המצות, וכולן נוהגין …
• הוריות יב ע"ב · יא כתנאי: ״והוא אשה בבתוליה יקח״, אחר שחלק הכתוב, ריבה. דברי רבי ישמעאל. …

הלכה ב כל כהן שנשא אחת מהשלש נשים אלו בין גדול בין הדיוט ובעל לוקה ואם …

• סוטה מד ע"א · ה אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, כדרבה. דאמר רבה: לעולם אינו חייב עד …
• קידושין עח ע"א · ז אמר אביי: קידש – לוקה, בעל – לוקה. קידש לוקה משום ״לא …
• מכות יג ע"א · ח מתני׳ אלו הן הלוקין : הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל …

הלכה ג אבל כהן גדול שבא על אלמנה לוקה אחת אע"פ שלא קידש שנאמר לא יחלל …

• יבמות סט ע"א · יא ואימא: עד דאיכא הויה וביאה?! דומיא דכהן גדול באלמנה: מה כהן גדול …
• קידושין עח ע"א · ט ומודה רבא בכהן גדול באלמנה, שאם בעל ולא קידש – שלוקה. ״ולא …
• מכות יג ע"א · ח מתני׳ אלו הן הלוקין : הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל …

הלכה ד קידש כהן גדול אלמנה ובעלה לוקה שתים אחת משום אלמנה לא יקח ואחת משום …

• קידושין עח ע"א · ב אמר רב יהודה: כהן גדול באלמנה לוקה שתים, אחת משום ״לא יקח״, …

הלכה ה וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה וכל מקום שהוא אינו לוקה היא אינה לוקה …

• יבמות פד ע"ב · יז והא מהכא נפקא? מדרב יהודה אמר רב נפקא! דאמר רב יהודה אמר …
• קידושין לה ע"א · ח וכל מצות לא תעשה וכו׳. מנהני מילי? אמר רב יהודה אמר רב …

הלכה ו כל כהן הבא על הכותית בין גדול בין הדיוט לוקה משום זונה שהרי אינה …

• בכורות נו ע"ב · ג כדאביי, דאמר אביי: זונה גויה — אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו …
• תמורה כט ע"ב · כא ורבא אמר: אחד זה ואחד זה, אתננה אסור, וכהן הבא עליה לוקה …

הלכה ז החלוצה אסורה לכהן מד"ס מפני שהיא כגרושה ומכין אותו מכת מרדות מדבריהם כהן שנשא …

• יבמות כד ע"א · ב קדמו וכנסו אין מוציאין כו׳. תני שילא: ואפילו שניהם כהנים. מאי טעמא …
• כתובות עז ע"א · טז אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין מעשין אלא לפסולות. כי אמריתה …
• קידושין עח ע"א · ו וחלוצה דרבנן? והתניא: גרושה – אין לי אלא גרושה, חלוצה מנין? תלמוד …
• מכות יג ע"א · ט אלמנה וגרושה – חייבין עליה משום שני שמות. גרושה וחלוצה – אינו …

הלכה ח כלל גדול הוא בכל איסורים שבתורה שאין איסור חל על איסור אלא א"כ היו …

• פסחים לה ע"ב · כ ואיסורא דחמץ להיכן אזלא? אמר רב ששת: הא מני, רבי שמעון היא, …
• יבמות יג ע"ב · י רבא אמר: טעמייהו דבית שמאי דאין איסור חל על איסור.
• יבמות לב ע"ב · א אמר רבי אבהו: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף.
• יבמות לג ע"א · א במאי קמיפלגי — באיסור כולל, ואליבא דרבי יוסי. רבי חייא סבר: רבי …
• יבמות לג ע"א · ד אלא, קמיפלגי באיסור בבת אחת, ואליבא דרבי יוסי. רבי חייא סבר: רבי …
• קידושין עז ע"א · יז אלמנה וגרושה וחללה זונה, בזמן שהם כסדר – חייב על כל אחת …
• קידושין עז ע"ב · ה ״אלמנה וגרושה וחללה זנה״. האי תנא מאי קסבר? אי קסבר איסור חל …
• קידושין עז ע"ב · ו אמר רבא: האי תנא איסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף …

הלכה ט לפיכך אשה שהיתה אלמנה ונעשית גרושה ונעשית חללה ונעשית זונה ובא עליה כהן גדול …

• קידושין עז ע"א · יז אלמנה וגרושה וחללה זונה, בזמן שהם כסדר – חייב על כל אחת …
• קידושין עז ע"ב · ו אמר רבא: האי תנא איסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף …
• מכות יג ע"א · ט אלמנה וגרושה – חייבין עליה משום שני שמות. גרושה וחלוצה – אינו …

הלכה י מי שנתאלמנה מאנשים הרבה או נתגרשה מאנשים הרבה אין לוקין עליה אלא אחת על …

• קידושין עז ע"א · יז אלמנה וגרושה וחללה זונה, בזמן שהם כסדר – חייב על כל אחת …
• קידושין עז ע"ב · ו אמר רבא: האי תנא איסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף …

הלכה יא כהן גדול שמת אחיו אע"פ שהוא מן האירוסין ה"ז לא ייבם אלא חולץ נפלה …

• יבמות נט ע"א · ז מתני׳ כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין, בין אלמנה …
• קידושין עז ע"א · טז תנו רבנן: אלמנה אלמנה אלמנה – אינו חייב אלא אחת. גרושה גרושה …
• קידושין עז ע"ב · ד לא צריכא, שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי. …

הלכה יב מצות עשה על כהן גדול שישא נערה בתולה ומשתבגור תאסר עליו והוא אשה בבתוליה …

• יבמות נט ע"א · ד אמר ליה, הא נמי תניתוה: אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול …
• יבמות סא ע"א · ו מתני׳ אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול — יכנוס. ומעשה ביהושע …
• יבמות סא ע"א · ט מתני׳ כהן גדול שמת אחיו — חולץ ולא מייבם.
• יבמות סא ע"א · י גמ׳ קא פסיק ותני, לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין. …
• סנהדרין יח ע"ב · יד חולץ וחולצין כו׳. קא פסיק ותני, לא שנא מן האירוסין ולא שנא …

הלכה יג כהן גדול לא ישא מוכת עץ אע"פ שלא נבעלה [נבעלה שלא כדרכה הרי זו …

• יבמות נט ע"א · ז מתני׳ כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין, בין אלמנה …
• יבמות ס ע"א · ב אזל רב גביהה מבי כתיל, אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי. אמר ליה: …
• יבמות סא ע"ב · יב רב פפא אמר: בכהן גדול, והאי תנא הוא דתניא: ״בתולה״, יכול קטנה …
• כתובות צז ע"ב · יג הא איפכא שמעינן להו! דתניא: ״והוא אשה בבתוליה״ — פרט לבוגרת שכלו …
• הוריות יא ע"ב · ו זה וזה שוים בעבודת יום הכיפורים, ומצווים על הבתולה, ואסורים על האלמנה, …

הלכה יד כ"ג שנשא בעולה אינו לוקה אבל מוציא בגט נשא בוגרת או מוכת עץ ה"ז …

• יבמות נט ע"א · ט ואימא הכי נמי?! דומיא דגרושה: מה גרושה — בין מן הנישואין בין …
• יבמות נט ע"ב · ד אמר ליה אביי, ממה נפשך: אי בעולה הויא — זונה נמי הויא. …
• יבמות ס ע"א · ב אזל רב גביהה מבי כתיל, אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי. אמר ליה: …
• כתובות צח ע"א · א ״בבתוליה״ — שיהו כל בתוליה קיימין, בין בכדרכה בין שלא כדרכה.

הלכה טו אנס נערה בתולה או פיתה אותה אפילו אנסה או פיתה אותה כשהוא כהן הדיוט …

• יבמות נט ע"ב · י תנו רבנן: אנוסת עצמו ומפותת עצמו — לא ישא, ואם נשא — …
• יבמות נט ע"ב · יא אם נשא — נשוי, אמר רב הונא אמר רב: ומוציא בגט. ואלא …
• יבמות ס ע"א · ב אזל רב גביהה מבי כתיל, אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי. אמר ליה: …

הלכה טז אירס את הקטנה ובגרה תחתיו קודם נישואין ה"ז לא יכנוס מפני שנשתנה גופה ואם …

• יבמות נט ע"ב · י תנו רבנן: אנוסת עצמו ומפותת עצמו — לא ישא, ואם נשא — …
• יבמות נט ע"ב · יא אם נשא — נשוי, אמר רב הונא אמר רב: ומוציא בגט. ואלא …

הלכה יז אחת גרושה מן האירוסין או מן הנישואין אבל הממאנת אפילו גירשה בגט והחזירה ומיאנה …

• יבמות נט ע"א · ו ומה ראית? הא — אישתני גופה, והא — לא אישתני גופה.

הלכה יח יצא עליה קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו או נתן גט לאשתו והרי …

• יבמות נט ע"א · ט ואימא הכי נמי?! דומיא דגרושה: מה גרושה — בין מן הנישואין בין …
• יבמות נט ע"ב · ה אלא, אמר רבי זירא: בממאנת.

הלכה יט יצא שמה בעיר שנתקדשה ונתגרשה מן הקידושין חוששין לה כמו שביארנו בהלכות גירושין אבל …

• גיטין פא ע"א · ח מאי ״תצא״ נמי – תצא משני.

הלכה כ יצא קול על הבתולה שהיא בעולה אין חוששין לה ותנשא לכהן גדול יצא עליה …

• יבמות צב ע"א · א כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן! מהו דתימא: הואיל ואתאי לבי דינא …
• גיטין פח ע"ב · יג מתני׳ יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת; ״מגורשת״ – הרי …
• גיטין פח ע"ב · טז הכי קאמר: יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת. ״מקודשת ומגורשת״ …

הלכה א מפי השמועה למדנו שהזונה האמורה בתורה היא כל שאינה בת ישראל או בת ישראל …

• יבמות נו ע"ב · י ואיכא דאמרי, אמר רבה: אשת כהן שנאנסה — בעלה לוקה עליה משום …
• יבמות נט ע"ב · ו אמר רב שימי בר חייא: נבעלה לבהמה — כשרה לכהונה. תניא נמי …
• יבמות סט ע"א · ט אי הכי, חלל, דלאו זר הוא מעיקרא, לא לפסול! אמר קרא: ״לא …
• סוטה כו ע"ב · ט ואלא למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי בהמה, דאין זנות בבהמה.
• קידושין עז ע"ב · יד אמר ליה רב פפא לאביי: ישראל הבא על אחותו – זונה משוי …

הלכה ב וכן הבא על הפנויה אפילו היתה קדשה שהפקירה עצמה לכל אע"פ שהיא במלקות לא …

• יבמות מה ע"א · י דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לגוי ועבד הבא על הכהנת …
• יבמות סא ע"א · יב מתני׳ כהן הדיוט לא ישא אילונית, אלא אם כן יש לו אשה …
• יבמות פז ע"ב · יב היתה בת ישראל — נפסלה מן הכהונה. ובת לוי — מן המעשר, …
• סוטה כו ע"ב · ה ואלא למעוטי נכרי? והאמר רב המנונא: נכרי מקנין על ידו ופוסל בתרומה.
• סוטה כו ע"ב · ח דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: מנין לנכרי ועבד שבאו על הכהנת …
• קידושין עה ע"ב · ב ומי סבר לה רבי ישמעאל כרבי עקיבא? והאמר רבי יוחנן משום רבי …
• תמורה כט ע"ב · כה לאפוקי מדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: פנוי הבא על פנויה שלא לשם …

הלכה ג וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים הואיל ואינה בת ישראל …

• יבמות ס ע"ב · יט ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד. אמר ליה …
• יבמות סח ע"א · ו אלא אמר רבא: בבן תשע שנים ויום אחד דהנך פסולים קתני, דפסלי …
• יבמות עט ע"ב · ח הסריס שחלץ ליבמתו — לא פסלה. בעלה — פסלה, מפני שהיא בעילת …
• קידושין עד ע"ב · א הכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל כהונה, מאי נינהו – גיורת פחותה …
• קידושין עד ע"ב · יד תנו רבנן: בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, …
• קידושין עח ע"א · יט רבי אליעזר בן יעקב אומר גר. תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: …
• סנהדרין נא ע"א · יז דאמר מר: ״ובת כהן כי תהיה לאיש זר״, כיון שנבעלה לפסול לה …
• נדה מד ע"ב · יא נשאת לכהן — תאכל בתרומה; בא עליה אחד מן הפסולין — פסלה …

הלכה ד הבא על אחת מהשניות וכיוצא בהן כגון הבא על קרובת חלוצתו או על חלוצתו …

• יבמות פה ע"א · טו תנו רבנן: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט — יש לה …

הלכה ה הא למדת שאין היותה זונה תולה בבעילה של איסור שהרי הבא על הנדה ועל …

• תמורה ל ע"ב · א מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות לבהמות? אמר ליה: לא (נישמוט) …

הלכה ו כל הנבעלת לאדם שעושה אותה זונה בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה …

• יבמות נג ע"ב · ט וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה, או פסולות, כגון אלמנה לכהן …
• קידושין י ע"ב · ב ואם נישאת לכהן – אוכלת בתרומה, ואם בא עליה אחד מכל עריות …
• סנהדרין סט ע"ב · ה תנו רבנן: המסוללת בבנה קטן, והערה בה – בית שמאי אומרים: פסלה …
• סנהדרין סט ע"ב · ו אמר רבי חייא בריה דרבה בר נחמני: אמר רב חסדא, ואמרי לה …
• נדה מד ע"ב · יא נשאת לכהן — תאכל בתרומה; בא עליה אחד מן הפסולין — פסלה …
• נדה מה ע"א · טז תנו רבנן: מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא, אמרה לו: רבי, …

הלכה ז אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה שנאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר …

• יבמות לג ע"ב · יב הכי נמי מסתברא, דקתני סיפא: אם היו קטנות שאינן ראויות לילד — …
• יבמות לה ע"א · ט והאמר רב עמרם: הא מילתא אמר לן רב ששת, ואנהרינהו לעיינין ממתניתין: …
• יבמות נו ע"ב · י ואיכא דאמרי, אמר רבה: אשת כהן שנאנסה — בעלה לוקה עליה משום …
• יבמות נו ע"ב · יב אמר רבא: הכל היו בכלל ״אחרי אשר הטמאה״, כשפרט לך הכתוב גבי …
• נדה נב ע"א · טז דאמר רב יהודה, אמר שמואל משום רבי ישמעאל: ״והיא לא נתפשה״ — …

הלכה ח אשת ישראל שנאנסה אף על פי שהיא מותרת לבעלה אסורה לכהונה אשת כהן שאמרה …

• יבמות נו ע"ב · א ואנהרינהו לעיינין ממתניתין: אשת ישראל שנאנסה, אף על פי שמותרת לבעלה — …
• כתובות נא ע"ב · יג תניא כוותיה דרבא ״והיא לא נתפשה״, אסורה. הא נתפשה — מותרת. ויש …
• כתובות נא ע"ב · יד תניא אידך: ״והיא לא נתפשה״ — אסורה, הא נתפשה — מותרת. ויש …
• סוטה ו ע"א · ח אונס בישראל מישרא שרי, וגבי דהאי מיהא ליכא איסורא.

הלכה י כהן שקידש גדולה או קטנה ואחר זמן בא עליה וטען שמצאה דרוסת איש נאסרה …

• כתובות ט ע"א · ב ואמאי? ספק ספיקא הוא: ספק תחתיו, ספק אין תחתיו. ואם תמצא לומר …
• כתובות ט ע"א · ג לא צריכא, באשת כהן. ואיבעית אימא: באשת ישראל, וכגון דקביל בה אבוה …

הלכה יא לפיכך אם קדשה אביה לישראל והיא פחותה מבת ג' שנים ויום אחד וטען שמצאה …

• כתובות ט ע"א · ב ואמאי? ספק ספיקא הוא: ספק תחתיו, ספק אין תחתיו. ואם תמצא לומר …
• כתובות ט ע"א · ג לא צריכא, באשת כהן. ואיבעית אימא: באשת ישראל, וכגון דקביל בה אבוה …

הלכה יג פנויה שראוה שנבעלה לאחד והלך לו ואמרו לה מי הוא זה שבא עליך ואמרה …

• כתובות יג ע"א · י מתני׳ ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה: מה טיבו של איש זה? …
• כתובות יג ע"א · יא היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני, וכהן …
• כתובות יג ע"א · יב גמ׳ מאי מדברת? זעירי אמר: נסתרה, רב אסי אמר: נבעלה. בשלמא לזעירי, …
• כתובות יג ע"א · יד חדא, להכשיר בה. וחדא, להכשיר בבתה.
• כתובות יד ע"א · ב אמר ליה אביי: ובהא, כי לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה …
• כתובות יד ע"א · ג וליטעמיך תקשי לך היא גופה: הלכה, ואת לא תעביד עובדא?! אלא מאי …

הלכה יד במה דברים אמורים בשיהיה המקום שנבעלה בו פרשת דרכים או בקרנות שבשדות שהכל עוברין …

• כתובות יג ע"א · י מתני׳ ראוה מדברת עם אחד, ואמרו לה: מה טיבו של איש זה? …
• כתובות יג ע"א · יא היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני, וכהן …
• כתובות יג ע"א · יב גמ׳ מאי מדברת? זעירי אמר: נסתרה, רב אסי אמר: נבעלה. בשלמא לזעירי, …
• כתובות יג ע"א · יד חדא, להכשיר בה. וחדא, להכשיר בבתה.
• כתובות יד ע"א · ב אמר ליה אביי: ובהא, כי לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה …
• כתובות יד ע"א · ג וליטעמיך תקשי לך היא גופה: הלכה, ואת לא תעביד עובדא?! אלא מאי …
• כתובות טו ע"א · ה אלא: הולכין אחר רוב העיר, והוא דאיכא רוב סיעה בהדה, ואין הולכין …
• כתובות טו ע"א · ו ורוב העיר נמי, אי דקא אזלי אינהו לגבה: כל דפריש — מרובא …
• קידושין עד ע"א · ו אבא שאול היה קורא לשתוקי ״בדוקי״. מאי ״בדוקי״? אילימא שבודקין את אמו …
• קידושין עד ע"א · ז – חדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה. הניחא למאן דאמר: לדברי המכשיר …
• קידושין עד ע"א · ט דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל. דאי מהתם הוה אמינא: התם, דרוב כשרין …

הלכה טו ראוה שנבעלה בעיר או נתעברה בעיר אפילו לא היה שוכן שם אלא עכו"ם אחד …

• קידושין עג ע"א · ט ואי אזלי אינהו לגבה, כל דפריש – מרובא פריש. מאי אמרת – …

הלכה יז השבויה שנפדית והיא בת ג' שנים ויום אחד או יתר אסורה לכהן מפני שהיא …

• יבמות נז ע"ב · ד נשאת לכהן — אוכלת בתרומה. בא עליה אחד מכל הפסולין — פסלה.
• כתובות כג ע"ב · א מתני׳ שתי נשים שנשבו, זאת אומרת ״נשביתי וטהורה אני״, וזאת אומרת ״נשביתי …

הלכה יח וכן קטן שהיה מסיח לפי תומו נאמן מעשה באחד שנשבה הוא ואמו ובנה מסיח …

• כתובות כז ע"ב · טז כי הא דכי אתא רב דימי, אמר: רב חנן קרטיגנאה משתעי: מעשה …
• בבא קמא קיד ע"ב · כד והשיאה רבי על פיו לכהונה!

הלכה יט אין הבעל נאמן להעיד באשתו השבויה שלא נטמאה שאין אדם מעיד לעצמו וכן שפחתה …

• כתובות כז ע"א · ז מתני׳ עיר שכבשוה כרכום — כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות. ואם יש …
• כתובות כז ע"ב · ז רב פפא אמר: הא בשפחה דידה, הא בשפחה דידיה.
• כתובות כז ע"ב · טו אמר לך רב פפא: כי תניא ההיא, במסיחה לפי תומה.
• כתובות כז ע"ב · יז מתני׳ אמר רבי זכריה בן הקצב: המעון הזה! לא זזה ידה מתוך …

הלכה כ כהן שהעיד לשבויה שהיא טהורה הרי זה לא ישאנה שמא עיניו נתן בה ואם …

• כתובות לו ע"ב · יד ורבנן: הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה — לא שדי איניש זוזי …

הלכה כא האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אפילו היה שם …

• כתובות יג ע"ב · ה מיתיבי: זו עדות שהאשה כשרה לה, ורבי יהושע אומר: אינה נאמנת. אמר …
• כתובות כב ע"א · ה מתני׳ האשה שאמרה: ״אשת איש הייתי וגרושה אני״ — נאמנת. שהפה שאסר, …

הלכה כב מי שאמרה נשביתי וטהורה אני והתירוה בית דין להנשא ואח"כ באו שני עדים שנשבית …

• כתובות כב ע"א · ה מתני׳ האשה שאמרה: ״אשת איש הייתי וגרושה אני״ — נאמנת. שהפה שאסר, …
• כתובות כג ע"א · יב ואם משנשאת באו עדים וכו׳. אמר אבוה דשמואל: לא ״נשאת״ נשאת ממש, …

הלכה כג באו לה שני עדים אחר כך שנטמאת אפילו נשאת ואפילו היו לה בנים הרי …

• כתובות כג ע"א · יג תנו רבנן, אמרה: ״נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני״, אין …
• כתובות כג ע"א · טז סוף עול אתו שבויינהו. אמר רבי חנינא: בנן דמוריין אינון. איגלאי מילתא …

הלכה כד האב שאמר קדשתי את בתי וגירשתיה והרי היא קטנה נאמן קדשתיה וגירשתיה כשהיתה קטנה …

• כתובות כב ע"א · ז למה לי קרא? סברא היא: הוא אסרה, והוא שרי לה! אלא כי …
• קידושין סד ע"א · ב מתני׳ ״קדשתי את בתי״, ״קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה״, והרי היא קטנה – …

הלכה כה אשת כהן שנאסרה עליו משום שבויה הואיל והדבר ספק הרי זו מותרת לדור עמו …

• כתובות כז ע"ב · יח גמ׳ תנא: ואף על פי כן, ייחד לה בית בחצרו, וכשהיא יוצאה …

הלכה כו עיר שבאה במצור ונכבשה אם היו העכו"ם מקיפין את העיר מכל רוחותיה כדי שלא …

• כתובות כז ע"א · ז מתני׳ עיר שכבשוה כרכום — כל כהנות שנמצאו בתוכה פסולות. ואם יש …
• עבודה זרה עא ע"א · א גמ׳ ורמינהי: עיר שכבשוה כרקום — כל כהנות שבתוכה פסולות! אמר רב …

הלכה כז ואם היה איפשר שתמלט אשה אחת ולא ידעו בה או שתהיה בעיר מחבואה אחת …

• כתובות כז ע"א · ט אמר רב מרי: לבעול יש פנאי, לנסך אין פנאי. רבי יצחק בר …
• כתובות כז ע"א · י של אותה מלכות נמי, אי אפשר דלא ערק חד מינייהו. אמר רב …
• כתובות כז ע"א · יב אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן: אם יש …
• כתובות כז ע"א · יג בעי רבי ירמיה: אינה מחזקת אלא אחת מהו? מי אמרינן כל חדא …

הלכה כח כיצד מצלת שכל אשה שאמרה טהורה אני נאמנת ואף על פי שאין לה עד …

• כתובות כז ע"א · ט אמר רב מרי: לבעול יש פנאי, לנסך אין פנאי. רבי יצחק בר …
• כתובות כז ע"א · י של אותה מלכות נמי, אי אפשר דלא ערק חד מינייהו. אמר רב …
• כתובות כז ע"א · יב אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן: אם יש …
• כתובות כז ע"א · יג בעי רבי ירמיה: אינה מחזקת אלא אחת מהו? מי אמרינן כל חדא …
• כתובות כז ע"ב · ד הכי השתא?! התם ודאי איכא עדים דאיכא מיא. הכא, ודאי איטמי? חששא …

הלכה כט בד"א בגדוד של אותה מלכות שהם מתיישבין בעיר ואין יראין לפיכך חוששין להם שמא …

• כתובות כז ע"א · ט אמר רב מרי: לבעול יש פנאי, לנסך אין פנאי. רבי יצחק בר …
• כתובות כז ע"א · י של אותה מלכות נמי, אי אפשר דלא ערק חד מינייהו. אמר רב …
• כתובות כז ע"א · יב אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן: אם יש …
• כתובות כז ע"א · יג בעי רבי ירמיה: אינה מחזקת אלא אחת מהו? מי אמרינן כל חדא …

הלכה ל האשה שנחבשה ביד עכו"ם על ידי ממון מותרת ע"י נפשות אסורה לכהונה ולפיכך אם …

• כתובות כו ע"ב · ו מתני׳ האשה שנחבשה בידי גוים, על ידי ממון — מותרת לבעלה. על …
• כתובות כו ע"ב · ז גמ׳ אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: לא שנו אלא …
• כתובות כז ע"א · ו על ידי נפשות אסורה וכו׳. אמר רב: כגון נשי גנבי. ולוי אמר: …
• עבודה זרה כג ע"א · ב ומנא תימרא דשאני בין לכתחלה בין לדיעבד? דתנן: לא תתייחד אשה עמהם, …

הלכה א אי זו היא חללה זו שנולדה מאיסור כהונה וכן אחת מן הנשים האסורות לכהונה …

• סוטה כג ע"א · ג מה בין כהן לכהנת? מנחת כהנת נאכלת, ומנחת כהן אינה נאכלת. כהנת …
• קידושין עז ע"א · ט תנו רבנן: ״לא יחלל זרעו״ – אין לי אלא זרעו, היא עצמה, …
• קידושין עז ע"ב · טו מי אמרינן קל וחומר: מחייבי לאוין הויא חללה, מחייבי כריתות לא כל …
• נדה מד ע"ב · יא נשאת לכהן — תאכל בתרומה; בא עליה אחד מן הפסולין — פסלה …

הלכה ב ובין שנבעלה באונס או בשגגה [בין כדרכה בין שלא כדרכה] משהערה בה נתחללה והוא …

• יבמות נז ע"ב · ד נשאת לכהן — אוכלת בתרומה. בא עליה אחד מכל הפסולין — פסלה.
• קידושין י ע"ב · ב ואם נישאת לכהן – אוכלת בתרומה, ואם בא עליה אחד מכל עריות …
• נדה מד ע"ב · יא נשאת לכהן — תאכל בתרומה; בא עליה אחד מן הפסולין — פסלה …

הלכה ג כיצד כהן בן תשע שנים ויום אחד שבא על הגרושה או על הזונה וכהן …

• יבמות פה ע"א · טו תנו רבנן: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט — יש לה …
• קידושין עז ע"א · ט תנו רבנן: ״לא יחלל זרעו״ – אין לי אלא זרעו, היא עצמה, …
• קידושין עז ע"א · י הוא, עצמו יוכיח, שעבר עבירה ואין מתחלל! מה להוא, שכן אין מתחלל …
• קידושין עז ע"א · יד אמר רב יהודה: הכי קאמר: איזו היא חללה – כל שנולדה מן …

הלכה ה כהן הבא על ערוה מן העריות חוץ מנדה או על אחת מחייבי לאוין השוין …

• קידושין עז ע"ב · יט אמר רב אשי: הילכך, כהן הבא על אחותו

הלכה ו וכן כהן הבא על הגיורת והמשוחררת חללה וזרעו ממנה חללים כהן הבא על הנדה …

• יבמות נז ע"א · יא אלא אליבא דהאי תנא: דתנן, רבי אליעזר בן יעקב אומר: אשה בת …
• יבמות ס ע"א · ט ורבנן: ״אלה״ הפסיק הענין. ורבי אליעזר בן יעקב אמר: ״אלה״ למעוטי נדה.

הלכה ז כהן שנשא גרושה מעוברת בין ממנו בין מאחר וילדה כשהיא חללה הולד כשר שהרי …

• יבמות נט ע"ב · י תנו רבנן: אנוסת עצמו ומפותת עצמו — לא ישא, ואם נשא — …

הלכה ח כבר ביארנו שהחלוצה אסורה לכהן מדבריהם לפיכך כהן שבא על החלוצה הרי זו חללה …

• יבמות פה ע"א · טו תנו רבנן: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט — יש לה …

הלכה ט כהן שבא על ספק זונה כגון ספק גיורת או משוחררת או שבא על ספק …

• כתובות יד ע"א · ד רמי ליה אביי לרבא: ומי אמר רבי יהושע אינה נאמנת? ורמינהו: העיד …
• כתובות יד ע"א · ו אמר רבא: דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא, דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא …
• כתובות יד ע"א · י תנו רבנן: איזוהי אלמנת עיסה? כל שאין בה לא משום ממזרות, ולא …

הלכה יא כהן זכר שהוא אסור לישא זונה וחללה אסור בגיורת ומשוחררת שהיא כזונה כמו שביארנו …

• יבמות פד ע"ב · ט ההוא, איצטריכא ליה לאשמועינן כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר …
• קידושין עב ע"ב · טו תנו רבנן: גר נושא ממזרת, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: גר …
• קידושין עג ע"א · ה אחד גר ואחד עבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת. מסייעא ליה לרב, דאמר …

הלכה יב גרים ומשוחררים שנשאו אלו מאלו והולידו בת אפילו לאחר כמה דורות הואיל ולא נתערב …

• קידושין עח ע"ב · ה רבי יוסי אומר: אף גר שנשא גיורת. אמר רב המנונא משמיה דעולא: …
• קידושין עח ע"ב · ו אמר רב נחמן, אמר לי הונא: בא לימלך – מורים לו כרבי …

הלכה יג גר עמוני שנשא בת ישראל וכן מצרי שני שנשא בת ישראל אף על פי …

• יבמות עז ע"א · טו דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת, אף על גב דביאתו בעבירה …
• יבמות עז ע"א · טז דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני, ובת מצרי שני, …

הלכה יד חלל שנשא כשרה זרעו ממנה חללים וכן בן בן בנו ואפילו אחר אלף דור …

• קידושין סז ע"א · ד ״ואיזו זו״ ותו לא? והרי חלל שנשא בת ישראל, דיש קידושין ואין …
• קידושין סז ע"א · ה והרי ישראל שנשא חללה, דיש קידושין ואין עבירה – הולד הולך אחר …
• קידושין עז ע"א · א מתני׳ בת חלל זכר – פסולה מן הכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה …

הלכה טו כהנים ולוים וישראלים מותרין לבוא זה בזה והולד הולך אחר הזכר (לויים וישראלים וחללים …

• יבמות פה ע"א · ה אמר להו רב פפא, תניתוה: עשרה יוחסין עלו מבבל: כהנים, לוים, וישראלים, …
• קידושין סו ע"ב · יד מתני׳ כל מקום שיש קידושין ואין עבירה – הולד הולך אחר הזכר. …
• קידושין סט ע"א · יג כהני לויי וישראלי – מותרין לבא זה בזה. לויי ישראלי חללי גירי …

הלכה טז לויים וישראלים וחללים גרים ועבדים משוחררים מותרים לבוא זה בזה והגר והמשוחרר שנשא לויה …

• יבמות פה ע"א · ה אמר להו רב פפא, תניתוה: עשרה יוחסין עלו מבבל: כהנים, לוים, וישראלים, …
• קידושין סט ע"א · יג כהני לויי וישראלי – מותרין לבא זה בזה. לויי ישראלי חללי גירי …
• קידושין עז ע"א · ב רבי אליעזר בן יעקב אומר: ישראל שנשא גיורת – בתו כשירה לכהונה, …

הלכה יז כל משפחות בחזקת כשרות ומותר לישא מהן לכתחלה ואע"פ כן אם ראית שתי משפחות …

• יבמות עט ע"א · ג אמר, שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנין, וגומלי חסדים. רחמנים — …
• קידושין ע ע"א · יא וכל הפוסל – פסול. ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל.
• קידושין ע ע"ב · ד מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא הוא? אמר ליה: דרגיל דקרי אינשי …
• קידושין עא ע"ב · יא אמר רב יהודה אמר רב: אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה …
• קידושין עו ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: …

הלכה יח משפחה שקרא עליה ערער והוא שיעידו שנים שנתערב בהן ממזר או חלל או שיש …

• קידושין עו ע"א · ז מתני׳ הנושא אשה כהנת – צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה: …
• קידושין עו ע"ב · ג איכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל …

הלכה יט ואם היתה משפחה זו שקרא עליה ערער לוים או ישראלים מוסיף לבדוק להם זוג …

• קידושין עו ע"ב · א מוקים לה בלויה ובת ישראל. אלא מתניתא נימא פליגא? לא, מאי ״עוד …

הלכה כ ולמה בודק בנשים בלבד מפני שהאנשים כל עת שיריבו זה עם זה יחרף את …

• קידושין עו ע"א · י גמ׳ מאי שנא בנשי בדקינן ומאי שנא בגברי דלא בדקינן? נשי דכי …

הלכה כא ולמה יבדוק האיש כשירצה לישא ממשפחה זו שהורעה חזקתה ולא תבדוק אשה שתנשא להן …

• קידושין עו ע"א · יא ואיהי נמי תבדוק ביה בדידיה? מסייע ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר …

הלכה כב כל שקורין לו ממזר ושותק או נתין ושותק או חלל ושותק או עבד ושותק …

• כתובות יד ע"ב · ז אמר רבי יוחנן: ממזר צווח וחלל שותק איכא בינייהו: תנא קמא סבר: …

הלכה כג משפחה שנתערב בה ספק חלל כל אלמנה מאותה משפחה אסורה לכהן לכתחלה ואם נשאת …

• קידושין עה ע"א · ח אמר רב חסדא: הכל מודים באלמנת עיסה שפסולה לכהונה. מאן מיקל בהני …

הלכה א כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ואין אוכלין אלא בקדשי הגבול והוא שתהיה …

• כתובות כה ע"א · ב ואי בעית אימא: השתא נמי בתרומה דרבנן אכול, בתרומה דאורייתא לא אכול. …
• בבא קמא קיד ע"ב · כב בתרומה דרבנן.

הלכה ב אי זהו כהן מיוחס כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן …

• פסחים ג ע"ב · ח והא (תניא): אין בודקין מן המזבח ולמעלה!
• סוכה נא ע"א · ו מאן דאמר עבדים היו, קסבר: אין מעלין מדוכן ליוחסין, ולא למעשר. ומאן …
• כתובות כג ע"ב · יג מתני׳ וכן שני אנשים, זה אומר ״כהן אני״, וזה אומר ״כהן אני״ …
• קידושין עו ע"א · ח אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה, ולא מן הדוכן ולמעלה, ולא מן …

הלכה ג חלה בזמן הזה ואפילו בארץ ישראל אינה של תורה שנאמר בבואכם אל הארץ ביאת …

• כתובות כה ע"א · ט קתני מיהת נשיאות כפים, מאי לאו ליוחסין? לא, לחלה. הא דומיא דחילוק …
• כתובות כה ע"א · יא ואמינא להו אנא: אדרבה, אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דאורייתא — …
• נדה מז ע"א · ז ואמינא להו אנא: אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דאורייתא, חלה דרבנן, …

הלכה ד מי שהעידו עליו [שני] עדים שראוהו שהיה אוכל בתרומה של תורה הרי זה מיוחס …

• כתובות כד ע"ב · יג רב חסדא ורבי אבינא, חד אמר: מעלין, וחד אמר: אין מעלין. אמר …
• כתובות כה ע"א · ב ואי בעית אימא: השתא נמי בתרומה דרבנן אכול, בתרומה דאורייתא לא אכול. …
• קידושין סט ע"ב · יא ולמאן דאמר: מעלים מתרומה ליוחסין? הני דאכול בתרומה אתו לאסוקינהו! שאני התם, …
• קידושין סט ע"ב · יג ואיבעית אימא: לעולם השתא נמי בדרבנן – אכול, בדאורייתא – לא אכול, …
• בבא בתרא לא ע"ב · י דתנן, רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. אמר …

הלכה ה כהן מיוחס שאמר בני זה כהן הוא אין מעלין אותו ליוחסין על פיו עד …

• כתובות כה ע"ב · ח תסתיים דרבי העלה בן על פי אביו לכהונה, דתניא: הרי שבא ואמר: …

הלכה ו כהן מיוחס שיצא הוא ואשתו שידענו שהיא כשרה למדינה אחרת ובא הוא והיא ובנים …

• קידושין עט ע"ב · י מתני׳ מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים, ובא הוא ואשתו ובניו ואמר: …
• קידושין עט ע"ב · יב גמ׳ אמר רבה בר רב הונא: וכולן בכרוכים אחריה.
• קידושין עט ע"ב · יג תנו רבנן: ״אשה נשאתי במדינת הים״ – מביא ראיה על האשה, ואין …

הלכה ז יצא כהן מיוחס למדינה אחרת ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה זו נשאתי ואלו …

• קידושין עט ע"ב · י מתני׳ מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים, ובא הוא ואשתו ובניו ואמר: …
• קידושין עט ע"ב · יב גמ׳ אמר רבה בר רב הונא: וכולן בכרוכים אחריה.
• קידושין עט ע"ב · יג תנו רבנן: ״אשה נשאתי במדינת הים״ – מביא ראיה על האשה, ואין …
• קידושין פ ע"א · א לא שנו אלא בקדשי הגבול, אבל ביוחסין – לא. ורבי יוחנן אמר: …

הלכה ט אין מעלין משטרות לכהונה כיצד הרי שהיה כתוב בשטר פלוני כהן לוה מפלוני והלוהו …

• כתובות כד ע"ב · ט לא צריכא, דכתיב ביה: ״אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני״ וחתימו סהדי, …
• כתובות כח ע"א · טו ו״שהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול, לאכול בתרומה״. ודלמא עבד כהן …

הלכה יא שנים שבאו למדינה זה אומר אני וחבירי כהן וזה אומר אני וחבירי כהן אע"פ …

• כתובות כג ע"ב · יג מתני׳ וכן שני אנשים, זה אומר ״כהן אני״, וזה אומר ״כהן אני״ …
• כתובות כד ע"ב · יג רב חסדא ורבי אבינא, חד אמר: מעלין, וחד אמר: אין מעלין. אמר …
• כתובות כה ע"א · ה תא שמע: חזקה לכהונה — נשיאות כפים בבבל, ואכילת חלה בסוריא, וחילוק …
• כתובות כה ע"ב · ג כי ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא כהן. …
• כתובות כה ע"ב · ה ההוא דאתא לקמיה דריש לקיש, אמר ליה: מוחזקני בזה שהוא כהן. אמר …

הלכה יב העיד שראה זה שחלק עם אחיו בבית דין תרומה שהניח להן אביהן הכהן אין …

• כתובות כו ע"א · ז והחולק בבית דין אינה חזקה. אי בבית דין לא הויא חזקה, היכא …

הלכה יג מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על …

• כתובות כג ע"ב · יג מתני׳ וכן שני אנשים, זה אומר ״כהן אני״, וזה אומר ״כהן אני״ …

הלכה יד ואם היה מסיח לפי תומו נאמן כיצד מעשה באחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר …

• כתובות כו ע"א · א במסיח לפי תומו. כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באדם …
• בבא קמא קיד ע"ב · כ ודאורייתא לא? והאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באדם אחד שהיה מסיח …

הלכה טו נאמן גדול לומר זכור אני כשהייתי תינוק וראיתי פלוני טובל ואוכל בתרומה לערב ומחזיקין …

• כתובות כח ע"א · טו ו״שהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול, לאכול בתרומה״. ודלמא עבד כהן …

הלכה טז מי שהוזחק אביו כהן ויצא עליו קול שהוא בן גרושה או חלוצה חוששין לו …

• כתובות כו ע"א · ה אין, בתר דקנסינהו עזרא. ודלמא איקרו ויהבו ליה! אמר רב חסדא: הכא …
• כתובות כו ע"ב · ה רבי נתן אומר: שומעין דבריו של זה היום, וכשיבא חבירו למחר שומעין …
• בבא בתרא לב ע"א · ב אלא ערער תרי; והכא במאי עסקינן – כגון דמחזקינן ליה באבוה דהאי …
• בבא בתרא לב ע"א · ד והכא במיחש לזילותא דבי דינא קא מיפלגי – רבי אלעזר סבר: כיון …

הלכה יז אשה שלא שהתה שלשה חדשים אחר בעלה וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון …

• יבמות ק ע"ב · ב היה אחד ישראל ואחד כהן — נושא אשה ראויה לכהן, ואין מטמא …
• תמורה ח ע"א · ד מתיב רב משרשיא: כהנת שנתערבה ולדה בולד שפחתה, הגדילו התערובות — משחררין …

הלכה יח שני כהנים שנתערבו ולדותיהם או אשת כהן שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת …

• יבמות ק ע"ב · ד היו שניהם כהנים — הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו. הוא אינו …
• יבמות ק ע"ב · ה ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה. עולה במשמרו של …
• יבמות קא ע"א · ז אמר רב פפא, הכי קאמר: אם היו שניהם משמר אחד ובית אב …

הלכה כ כיצד עשרה כהנים שפירש אחד מהם ובעל שהרי הולד כהן ודאי ואף על פי …

• יבמות ק ע"ב · ז אמר שמואל: עשרה כהנים עומדים, ופירש אחד מהם, ובעל — הולד שתוקי. …
• יבמות ק ע"ב · י מיתיבי: ראשון ראוי להיות כהן גדול. והא בעינן זרעו מיוחס אחריו, וליכא! …
• כתובות יג ע"ב · טז מאי ״שתוקי״? אילימא שמשתיקין אותו מנכסי אביו — פשיטא, ומי ידעינן אבוה …

הלכה א כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונשק דרך תאוה ונהנה …

• קידושין ע ע"א · יז נשדר ליה מר שלמא לילתא. אמר ליה: הכי אמר שמואל: קול באשה …

הלכה ב העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו …

• ברכות כד ע"א · טו אמר ר׳ יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה, והא אמר …
• ברכות כד ע"א · יז אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר: ״גלי שוק עברי נהרות״, וכתיב: …
• שבת סב ע"ב · יט דרש רבא בריה דרב עילאי, מאי דכתיב: ״ויאמר ה׳ יען כי גבהו …
• שבת סד ע"ב · ב אמר רב ששת: מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים? …
• עבודה זרה כ ע"א · יב ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: ״ונשמרת מכל דבר רע״ — שלא יסתכל אדם …

הלכה ד ומותר לאדם להביט באשתו כשהיא נדה ואע"פ שהיא ערוה ואף על פי שיש לו …

• נדרים כ ע"א · יא רבי אחא ברבי יאשיה אומר: כל הצופה בנשים, סופו בא לידי עבירה. …

הלכה ה אסור להשתמש באשה כלל בין גדולה בין קטנה בין שפחה בין משוחררת שמא יבוא …

• כתובות מו ע"א · ז ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא מיבעי ליה לכדרבי פנחס …
• קידושין ע ע"א · טז אמר ליה: תיתי דונג תשקינן. אמר ליה: הכי אמר שמואל: אין משתמשים …
• קידושין ע ע"ב · א אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה: הכי אמר שמואל: …
• בבא מציעא פז ע"א · ח רבי יוסי ברבי חנינא אמר: כדי לשגר לה כוס של ברכה. תני …

הלכה ו המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן …

• שבת יג ע"א · י עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו, …

הלכה ז כיצד מותר האב לחבק בתו ולנשקה ותישן עמו בקרוב בשר וכן האם עם בנה …

• קידושין פ ע"ב · ד מתני׳ לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם …
• קידושין פא ע"ב · יג הגדילו זה ישן בכסותו וכו׳. וכמה? אמר רב אדא בר רב (עזא) …
• קידושין פא ע"ב · יד אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: לא שנו אלא שאינה בושה …

הלכה ח נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים …

• שבת סה ע"א · יז לא שביק להו גניאן גבי הדדי, לימא מסייע ליה לרב הונא. דאמר …
• יבמות עו ע"א · ט ואפילו לרבי אלעזר, דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה …

הלכה ט אשתו של אדם מותרת היא לו לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה …

• נדרים כ ע"ב · ד אמר רבי יוחנן: זו דברי יוחנן בן דהבאי, אבל אמרו חכמים: אין …

הלכה י אסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר הרי שהיתה שבת ולא היה לו בית אחר …

• שבת פו ע"א · ז למה ליה למימרא להו, והא אמר רב הונא: ישראל קדושים הן ואין …
• פסחים קיב ע"ב · יג שלשה דברים צוה רבי יוסי ברבי יהודה את רבי: אל תצא יחידי …
• כתובות נו ע"א · ז תא שמע, דתני רב יוסף: שלא כתב לה אלא על חיבת לילה …
• נדרים כ ע"ב · א בניך יפיפין ביותר? אמרה להן: אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה, ולא …
• נדה טז ע"ב · יא אמר רבי יוחנן: אסור לאדם שישמש מטתו ביום. אמר רב המנונא: מאי …

הלכה יא אין דעת חכמים נוחה למי שהוא מרבה בתשמיש המטה ויהיה מצוי אצל אשתו כתרנגול …

• עירובין ק ע"ב · יד ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי: אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר …

הלכה יב וכן אסרו חכמים שלא ישמש אדם מטתו ולבו מחשב באשה אחרת ולא יבעול מתוך …

• נדרים כ ע"ב · ז ״ולא תתורו אחרי לבבכם״, מכאן אמר רבי: אל ישתה אדם בכוס זה …
• נדרים כ ע"ב · ח ״וברותי מכם המרדים והפושעים בי״, אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות, …

הלכה יד ואסור לאדם לבא על אשתו בשווקים וברחובות או בגנות ובפרדסין אלא בבית דירה שלא …

• יבמות נב ע"א · ו דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה, ומאן דמקדש בשוקא, ומאן דמקדש בלא שדוכי.
• קידושין יב ע"ב · ז דרב מנגיד על דמקדש בשוקא, ועל דמקדש בביאה, ועל דמקדש בלא שידוכי.

הלכה טו ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית …

• יבמות נב ע"א · ט ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי. דדאיר — אין, דחליף — לא? והא …
• כתובות סה ע"א · ח והא חנה, דבעלה עמה הואי! אכסנאי שאני. דאמר רב הונא: מנין לאכסנאי …
• קידושין יב ע"ב · ט ועל חתנא דדייר בי חמוה. דדייר – אין, חליף – לא?! והא …
• בבא בתרא צח ע"ב · ה גמ׳ למה לי למיתנא ״בית חתנות לבנו, ובית אלמנות לבתו״? ליתני ״בית …
• בבא בתרא צח ע"ב · ו כדכתיב בספר בן סירא: הכל שקלתי בכף מאזנים, ולא מצאתי קל מסובין; …

הלכה יז לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש ולא תלך …

• סנהדרין יט ע"א · יב אמר רמי בר אבא: החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי, שיהיו …

הלכה יח אסור להוציא שכבת זרע לבטלה לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא …

• יבמות לד ע"ב · ב מיתיבי: כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ, דברי רבי אליעזר. …
• נדה יג ע"א · יז וכל כך למה? מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה, דאמר רבי יוחנן: כל …
• נדה יג ע"א · יח רבי יצחק ורבי אמי אמרי: כאילו שופך דמים, שנאמר: ״הנחמים באלים תחת …
• נדה יג ע"ב · ד ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב ״ידיכם דמים מלאו״? אלו המנאפים ביד. תנא …
• נדה יג ע"ב · ז אלא דנסיבי קטנות, דלאו בנות אולודי נינהו, דאמר רבי יוסי: אין בן …

הלכה יט וכן אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור אלא אם יבא …

• נדה יג ע"ב · ב אמר רב: המקשה עצמו לדעת — יהא בנדוי. ולימא ״אסור״! דקמגרי יצר …
• נדה יג ע"ב · ג איכא דאמרי, אמר רבי אמי: כל המביא עצמו לידי הרהור — אין …
• נדה יד ע"א · ג רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד. איני? והאמר רב יוסף: …
• נדה יד ע"א · ד לענין מגנא, כי מצלי — שפיר דמי. לענין קריאת שמע, כי מצלי …

הלכה כ ולא יסתכל בבהמה ובחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול …

• בבא מציעא צא ע"א · יג אמר רב יהודה: מין במינו, מותר להכניס כמכחול בשפופרת, ואפילו משום פריצותא …
• עבודה זרה כ ע"ב · א ולא בבגדי צבע [של] אשה, ולא בחמור ולא בחמורה, ולא בחזיר ולא …
• עבודה זרה כ ע"ב · ו ולטעמיך, הא דאמר רב יהודה: מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת, הא …
• עבודה זרה כ ע"ב · ט תנו רבנן: ״ונשמרת מכל דבר רע״, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי …

הלכה כא וכן אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה אפילו להסתכל בבגדי צמר …

• כתובות מו ע"א · ז ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מהאי? ההוא מיבעי ליה לכדרבי פנחס …
• בבא בתרא נז ע"ב · ז ״ועצם עיניו מראות ברע״ – אמר רבי חייא בר אבא: זה שאין …
• מכות כד ע"א · כג ״ועצם עיניו מראות ברע״ – כרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא …
• עבודה זרה כ ע"ב · א ולא בבגדי צבע [של] אשה, ולא בחמור ולא בחמורה, ולא בחזיר ולא …
• עבודה זרה כ ע"ב · ד ולא בבגדי צבע [של] אשה. אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין …
• חולין לז ע"ב · ו ״הנה נפשי לא מטמאה״ – שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה, …

הלכה כב מי שפגע באשה בשוק אסור לו להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו …

• ברכות סא ע"א · כ ולמאן דאמר ״פרצוף״, הי מינייהו סגי ברישא? אמר רב נחמן בר יצחק: …
• עירובין יח ע"ב · ג ולמאן דאמר פרצוף, הי מינייהו סגי ברישא? אמר רב נחמן בר יצחק: …

הלכה כג ואסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו שלא יבוא לידי הרהור ואפילו מתחת טיבורו …

• שבת מא ע"א · ב ואמר רבי זירא: אנא חזיתיה לרבי אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של …
• שבת קח ע"ב · יג הוא היה אומר: יד לעין — תיקצץ. יד לחוטם — תיקצץ. יד …
• שבת קיח ע"ב · יא אמר רבי יוסי: מימי לא נסתכלתי במילה שלי. איני? והאמרו ליה לרבי: …
• נדה יג ע"א · א מתני' כל היד המרבה לבדוק בנשים — משובחת, ובאנשים — תקצץ.
• נדה יג ע"א · ח אוחז? והתניא: רבי אליעזר אומר: כל האוחז באמתו ומשתין — כאילו מביא …
• נדה יג ע"א · כד ואיבעית אימא: נשוי הוה, דאמר רב נחמן: אם היה נשוי — מותר.
• נדה יג ע"ב · יא אלא הכי קאמר רבי טרפון: כל המכניס ידו למטה מטבורו — תקצץ. …

הלכה כה מצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפרקן שאם יניחן יבואו לידי זנות או …

• יבמות סב ע"ב · יט תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו …
• סנהדרין עו ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר רב: המשיא את בתו לזקן, והמשיא אשה לבנו …
• סנהדרין עו ע"ב · ג מיתיבי: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך …

הלכה כו ואין האיש רשאי לישב בלא אשה ולא ישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לילד ורשות …

• יבמות סא ע"ב · טז גמ׳ הא יש לו בנים — מפריה ורביה בטיל, מאשה לא בטיל. …
• יבמות סא ע"ב · יז ואיכא דאמרי: הא יש לו בנים — בטיל מפריה ורביה, ובטיל נמי …
• סנהדרין עו ע"א · כה כדתניא: ״אל תחלל את בתך להזנותה״. רבי אליעזר אומר: זה המשיא את …

הלכה כז וכן מי שגירש את אשתו מן הנשואין לא תדור עמו בחצר שמא יבואו לידי …

• כתובות כז ע"ב · כ תא שמע, דתניא: המגרש את אשתו — לא תנשא בשכונתו.
• כתובות כח ע"א · ב מי נדחה מפני מי? תא שמע, דתניא: היא נדחית מפניו, ואין הוא …
• כתובות כח ע"א · ג איבעיא להו: היתה חצר של שניהם, מהו? תא שמע: היא נדחית מפניו. …
• כתובות כח ע"א · ד מאי הוי עלה? תא שמע: ״הנה ה׳ מטלטלך טלטלה גבר״, ואמר רב: …
• כתובות כח ע"א · ה תנו רבנן: לוה הימנה בנכסי אביה — אינה נפרעת אלא על ידי …
• כתובות כח ע"א · ז איכא דאמרי: לא אוקי רבא שליח בינתייהו. אמר ליה רב אדא בר …

הלכה כט ולא ישא אדם אשה במדינה זו ואשה במדינה אחרת שמא יאריכו הימים ונמצא אח …

• יומא יח ע"ב · ג והתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשה במדינה זו, …
• יבמות לז ע"ב · ה יתר על כן, אמר רבי אליעזר בן יעקב: לא ישא אדם אשה …
• יבמות לז ע"ב · ז שאני רבנן, דפקיע שמייהו.

הלכה ל לא ישא אדם אשה ממשפחת מצורעים ולא ממשפחת נכפין והוא שהוחזקו שלשה פעמים שיבואו …

• יבמות סד ע"ב · יג אמר רבא: השתא דאמרת אחיות מחזקות, לא ישא אדם אשה לא ממשפחת …

הלכה לא אשה שנשאת לשני אנשים ומתו לשלישי לא תנשא ואם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה …

• פסחים מט ע"א · יד איני?! והא אמר רבי יוחנן: הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן, כל …
• יבמות סד ע"ב · יח אין, והתניא: ניסת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי — לא תנשא, דברי …
• יבמות סד ע"ב · יט בשלמא גבי מילה, איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא, אלא …
• כתובות מג ע"ב · ד גמ׳ טעמא דהשיאה וגרשה, השיאה ונתארמלה, אבל נתארמלה תרי זמני — תו …
• בבא מציעא קו ע"ב · ג הא כרבי, דאמר: בתרי זימני הוי[א] חזקה. הא כרבן שמעון בן גמליאל, …
• נדה סד ע"א · ב נימא רב ושמואל בפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל קמיפלגי, דתניא: ניסת …

הלכה לב לא ישא אדם בת עמי הארץ שאם מת או גולה בניו עמי הארץ יהיו …

• פסחים מט ע"ב · ב תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, וישא בת תלמיד …
• בבא בתרא קט ע"ב · יא אמר רבי אלעזר: לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה שנשא בת יתרו …

הלכה א אסור להתייחד עם ערוה מן העריות בין זקנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות …

• כתובות ד ע"א · ח דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: לא שנו אלא שלא בעל, …
• כתובות ד ע"א · ט והא הכא, דבבעל עסקינן, וקתני: הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין …
• קידושין פ ע"ב · ד מתני׳ לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם …
• קידושין פ ע"ב · ז וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית? אלא לומר לך: בן …
• סנהדרין כא ע"ב · ב יחוד? דאורייתא הוא! דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: רמז …
• עבודה זרה לו ע"ב · טז אלא, בן מתייחד עם אמו, ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה!
• עבודה זרה לו ע"ב · יז ייחוד דאורייתא דאשת איש, ואתא דוד וגזר אפילו אייחוד דפנויה, ואתו תלמידי …

הלכה ב לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה לפיכך אין אסור להתייחד עמהן ואם …

• קידושין פא ע"ב · יא אפילו עם בהמה אביי מכל[י] ליה מכולה דברא. רב ששת מעבר ליה …
• קידושין פב ע"א · ג גמ׳ מאי טעמא? אילימא משום ינוקי, והתניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא …

הלכה ג כשאירע מעשה אמנון ותמר גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה ואע"פ שאינה ערוה …

• כתובות יג ע"א · טז אמר ליה רב פפא לאביי: לזעירי דאמר מאי ״מדברת״ — נסתרה, ואמר …
• קידושין פא ע"א · ד אמר רב: מלקין על ייחוד, ואין אוסרין על הייחוד. אמר רב אשי: …
• קידושין פא ע"א · ו אמר רב: מלקין על לא טובה השמועה, שנאמר: ״אל בני כי לוא …
• סנהדרין כא ע"ב · ג אלא אימא: גזרו על ייחוד דפנויה.
• עבודה זרה לו ע"ב · יז ייחוד דאורייתא דאשת איש, ואתא דוד וגזר אפילו אייחוד דפנויה, ואתו תלמידי …

הלכה ד כל אשה שאסור להתייחד עמה אם היתה אשתו עמו ה"ז מותרת להתייחד מפני שאשתו …

• עבודה זרה כב ע"א · יא מתני׳ אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה, ולא …
• עבודה זרה כה ע"ב · ב לא, צריכא באשתו עמו. גוי אין אשתו משמרתו, אבל ישראל אשתו משמרתו.

הלכה ה וכן אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר וללמדו אומנות מפני שכולן חשודין על …

• עבודה זרה טו ע"ב · ז איתיביה: מקום שנהגו למכור בהמה דקה לכותים — מוכרין, שלא למכור — …
• עבודה זרה כב ע"א · יא מתני׳ אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה, ולא …
• עבודה זרה כב ע"ב · י נקבות אצל נקבות, מאי טעמא לא מייחדינן? אמר מר עוקבא בר חמא: …
• עבודה זרה כב ע"ב · יא ואיבעית אימא: אפילו מוצאה נמי רובעה, דאמר מר: חביבה עליהן בהמתן של …
• עבודה זרה כב ע"ב · יב איבעיא להו: עופות מאי? תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …

הלכה ו ואין מוסרין בהמה חיה ועוף לרועה כותי אפילו זכרים לכותים ונקבות לכותית מפני שכולן …

• עבודה זרה כב ע"ב · ה אלא הא דתניא: אין מוסרין בהמה לרועה שלהן, לימא: רועה שלהן מתיירא …
• עבודה זרה כב ע"ב · י נקבות אצל נקבות, מאי טעמא לא מייחדינן? אמר מר עוקבא בר חמא: …
• עבודה זרה כב ע"ב · יא ואיבעית אימא: אפילו מוצאה נמי רובעה, דאמר מר: חביבה עליהן בהמתן של …
• עבודה זרה כב ע"ב · יב איבעיא להו: עופות מאי? תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …

הלכה ז ומפני מה אין מוסרין בהמה נקבה לכותית מפני שכולן בחזקת נואפים וכשיבוא הנואף לשכב …

• עבודה זרה כב ע"ב · י נקבות אצל נקבות, מאי טעמא לא מייחדינן? אמר מר עוקבא בר חמא: …
• עבודה זרה כב ע"ב · יא ואיבעית אימא: אפילו מוצאה נמי רובעה, דאמר מר: חביבה עליהן בהמתן של …
• עבודה זרה כב ע"ב · יב איבעיא להו: עופות מאי? תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום …

הלכה ח לא תתייחד אשה אחת אפילו עם אנשים הרבה עד שתהיה אשתו של אחד מהם …

• סוטה ז ע"א · ו תלמידי חכמים — אין, כולי עלמא — לא. לימא מסייע ליה לאידך …
• קידושין פ ע"ב · ד מתני׳ לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם …
• קידושין פא ע"א · ט במתניתא תנא איפכא. אמר אביי: השתא דאמר רב כהנא הכי ותנא מתניתא …
• עבודה זרה כה ע"א · יח לא תתייחד אשה עמהם, במאי עסקינן? אילימא בחד, דכוותה גבי ישראל מי …
• עבודה זרה כה ע"ב · א אלא בתלתא. דכוותה גבי ישראל, בפרוצים מי שרי? והתנן: ״אבל אשה אחת …

הלכה ט מותר להתייחד עם שתי יבמות או עם שתי צרות או עם אשה וחמותה או …

• קידושין פא ע"ב · יב אמר רבא: מתייחד אדם עם שתי יבמות ועם שתי צרות, עם אשה …

הלכה יב אשת איש שהיה בעלה בעיר אינה חוששת לייחוד מפני שאימת בעלה עליה ואם היה …

• קידושין פא ע"א · ז אמר רבה: בעלה בעיר – אין חוששין משום ייחוד. אמר רב יוסף: …

הלכה יג מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם …

• קידושין פב ע"א · ב מתני׳ לא ילמד אדם רווק סופרים. ולא תלמד אשה סופרים. רבי אלעזר …
• קידושין פב ע"א · ג גמ׳ מאי טעמא? אילימא משום ינוקי, והתניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא …

הלכה יד תיקנו חכמים שתהיינה הנשים מספרות זו עם זו בבית הכסא כדי שלא יכנס שם …

• סנהדרין יט ע"א · יב אמר רמי בר אבא: החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי, שיהיו …

הלכה טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אע"פ שהוא …

• ברכות סג ע"א · טז תניא, רבי אומר: אל ימנה אדם אפטרופוס בתוך ביתו, שאלמלי לא מינה …

הלכה טז אסור לתלמיד חכם לשכון בחצר שיש בה אלמנה אף על פי שאינו מתייחד עמה …

• בבא מציעא עא ע"א · יז אלא הא דתני רב יוסף: ארמלתא לא תרבי כלבא, ולא תשרי בר …
• עבודה זרה כב ע"ב · ח אלא הא דתני רב יוסף: ארמלתא לא תרבי כלבא, ולא תשרי בר …

הלכה יז אין דורשין בסתרי עריות בשלשה מפני שהאחד טרוד בשאלת הרב והשנים נושאין ונותנין זה …

• חגיגה יא ע"ב · טז אלא אמר רב אשי: מאי אין דורשין בעריות בשלשה — אין דורשין …

הלכה יח אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות …

• שבת קל ע"א · יג תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה, כגון …

הלכה יט ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן ואין אתה מוצא קהל …

• בבא בתרא קסה ע"א · ב אמר רב יהודה אמר רב: רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל בלשון הרע. …