שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויהי רצון אשר בקרוב ממש נראה ונזכה, בסגנון חכמינו ז"ל, אשר ישמרו ישראל שבת כהלכתה ומיד הם נגאלים .
5 בסגנון חכמינו ז"ל : שבת קיח, ב. ירושלמי תענית פ"א סה"א. שמו"ר שם. וראה לקו"ת בהר מא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
במהרה בימינו ממש.
16 מה זה מיהרת תולדות כז, כ.
יום ה', ראש חודש ניסן כמו הקביעות בשנת צאת ישראל ממצרים (שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל).
דער ערשטער און הויפּט ר"ה ד, א.
די באַפרייאונג . . כדי ראה שמות רבה פ"ג, ד. שם פכ"ד, ב. הובא בפרש"י שמות (ג, יב).
האָט באַשטעטיגט . . באַשעפער . . בעל-הבית ס' החינוך מצוה כא. ולהעיר מהסידור (עם דא"ח) שער החנוכה (רעא, ג) דע"י יצי"מ ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים עיי"ש.
בעל-הבית פון דער וועלט יתרה מזו ראה אור תורה להה"מ וארא ד"ה וידבר כו' ויצוום שבחידוש העולם נתגלה חיצוניות העולמות כו' ויצי"מ הי' הכוונה שיתגלה פנימיות העולמות.
דער גרויסער . . טאָג ס' החינוך שם.
דורכדרינגען . . לעבן ראה תניא רפמ"ז: וכל יום ויום. תו"א וארא נח, סע"א.
אין יעדן פרט . . דורכגעדרונגען ראה ברכות (סא, ב): דגים . . במקום חיותנו. יתרה מזו לדעת רשב"ג (מקואות פ"ו, מ"ז) אלא שאין הלכה כמותו – נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב. – אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתויו"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטהרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
תורה . . בוי-פּלאַן בראשית רבה בתחלתו – ולכן גם קיום וחיות העולם תלוי בתורה (ד"ה ה' לי בעוזרי תרצ"א – בסה"מ קונטרסים ח"א [קעט, ב. ולאח"ז בסה"מ תרפ"ז ע' רב] – פ"ב).
אַ יחיד . . גאַנצער וועלט ראה קדושין (מ, רע"ב): כל העולם. וברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ד): כל העולם כולו.
באַמיען . . אויך די וועלט ראה רמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציוה משה רבנו מפי הגבורה כו'. ועפ"ז יומתק סיום פי"א מהל' מלכים להרמב"ם: ויתקן את העולם כולו כו', דלכאורה מהי שייכות כ"ז לס' יד החזקה. ובפרט האריכות הגדולה בזה (בדפוס רומי ר"מ, ונשמטה ע"י הבקורת דאו"ה בדפוסים שלאח"ז), ולכל היותר – הי' צ"ל כתוב בפרק שלאחריו המדבר ב"מנהגו של עולם" בימות המשיח. – אלא שזהו המשך ל"ילחם מלחמת ה' . . והצליח . . ינצח כל האומות שסביביו" שאז מחוייב "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה'" כו'.
לאור גויים ישעי' (מב, ו) וראה רד"ק שם: השנית כו'. ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז (תהלים עא, ז).
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
איינגעשלונגען . . גוי מקרב גוי דברים (ד, לד) ובמכילתא בשלח (עה"פ ויושע): כאדם שהוא שומט את העובר. ועייג"כ שער הפסוקים להאריז"ל שמות בתחלתו: היו ממש בתוך קרבם.
אַ פאָלק . . אַלע פעלקער מסוף העולם ועד סופו (שמו"ר פט"ו, יו"ד).
צום . . פאָלק און דאַן . . יחיד אל כל עדת ישראל . . ויקחו להם איש – כל אחד ואחד אלא ששלוחו של אדם כמותו (ראה מכילתא בא יב, ג).
משכו . . זרה בא (יב, כא) ובמכילתא שם. וראה מו"נ ח"ג רפמ"ו. צרור המור כאן: מצאתי כתוב כו'.
אָנגעזאָגט . . אויפגעקלערט זח"ג רנא, א. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל.
חוקת . . ימים בא (יב, יד-טו).
ובפרט . . אָרט ראה זח"ג שם: ובגין דטלה כו'.
חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות (אבות ו, ב).
ביד רמה . . ווירקונג ראה תיב"ע ומכילתא לבשלח (יד, ח).
די נבואה . . יראה ישעי' ס, ב-ג.
אין דער צייט ווען עליך יזרח הוי' כו' י"ל שהכוונה לבחינה גדולה יותר אפילו מבזמן יצי"מ – וע"פ תורת הבעש"ט דגלות מצרים הי' שחסר מהם הדעת להכריע שיש בורא אחד המחדש כו' אמנם בחי' דעת זה שנתגלה ביצי"מ הי' כו' אך כו' בימוה"מ כו' יהי' נראה עין בעין כו' (תוי"י ס"פ וישלח. עיי"ש).
הוי' . . חושה לי תהלים ע (ב, ו).
חושה . . במהרה ביאת משיח, אלא שאופן היציאה מהגלות הוא לא בחפזון (ישעי' נב, יב. וראה אוה"ת להצ"צ ד"ה וככה. המשך וככה תרל"ז בסופו).
במהרה בימינו ממש להעיר אשר הגאולה העתידה וביהמ"ק הג' שייכים לבחי' יעקב (ראה שבת קיח, ב: כיעקב כו'. פסחים פח, א: כיעקב כו') וביעקב הוא מהירות – מה זה מיהרת (עיין ליקוטי לוי יצחק לזח"א רכט, ב). ו"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא, שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר .
1 כ"ה ברמב"ם לפנינו. ובכת"י (הובא במהדורת פרענקל "ילקוט שינויי נוסחאות") "כל המשמר". וראה שבת קיח, ב "כל המשמר שבת כהלכתו כו'". וראה לקמן הערה 8.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו שהשכר לפי הרמב"ם אינו עבור זה שמענג (את השבת) בלבד, אלא ע"ז שמקיים כל מצות שבת כהלכתה.
9 ואף שגם בדברי הגמ' "כל המענג את השבת" הכוונה בפשטות ששומר שבת כהלכתה וגם מענג את השבת (קיום מצות שבת כהלכתה בשלימות)[ednref_27_*] — הרי מפורש בגמ' "כל המענג את השבת", שהשכר (נחלה בלי מצרים) הוא על הפרט של עונג שבת (ולא עבור כללות קיום מצות שבת). וראה ב"י או"ח ר"ס רמב בשם הרי"א "דנותנין לו נחלה בלי מצרים הוא מדה כנגד מדה שכשם שהוא מפזר מעות בלא שיעור לצורך שבת כן יתנו לו נחלה בלא שיעור". וראה גם ב"ח שם.
[edn_27_*] וכן משמע בשו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב סוס"א שכ' "כל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה' וגו' ובדברי רז"ל שמוחלין לו על כל עונותיו וניצול מדינה של גיהנום", והרי בדברי רז"ל (שבת קיח, ב) זה שמוחלין לו על כל עונותיו נאמר על "כל המשמר שבת כהלכתו", וזה דניצול מדינה של גיהנום מפורש (שם קיח, א) לענין "כל המקיים שלש סעודות בשבת". ומשמע דהמענג את השבת כולל הכל. וכן משמע בלבוש שם שמעתיק כל דרשות רז"ל בשבת שם "המענג את השבת. . (ומסיים) לגלות שכר השומר שבת כהלכתו בכלליו ובפרטיו". ע"ש. אבל מובן, שפרטי השכר תלויים בפרטי העשי', כבפנים ההערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכאורה משמע מזה, שאין כוונת הרמב"ם כאן לדרשת הגמרא, אלא לפירוש הכתוב כפשוטו [דפירוש הגמרא "כל המענג כו' נותנין לו נחלה בלי מצרים" י"ל שהוא דרש, ואילו כוונת הרמב"ם שכתב "מפורש" היא שזהו פשט הכתוב, וכמו שמצינו בכ"מ שהרמב"ם מפרש כתוב לפי פשוטו, ולא כפי שדרשוהו חז"ל].
10 וכן משמע משינוי הלשון בשו"ע אדה"ז או"ח שם "שכרו מפורש בקבלה כו' ובדברי רז"ל כו'". אלא שאדה"ז לא העתיק לשון הרמב"ם, כי אם "כל המענג את השבת" כבגמ'. ושם עה"ג נסמן "שבת קיח, ע"ב (ע"ש)". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שאמרו "הקורא הלל בכל יום ה"ז מחרף ומגדף" , דאע"פ שאנו מודים לה' בכל יום בתפלה "על נסיך שבכל יום עמנו", הרי שהוא ית' עושה לנו נסים "בכל יום" — מ"מ אין זה מחייב אמירת הלל (ואדרבה, "הקורא הלל בכל יום כו'"), לפי שאינם נסים גלויים, ואמירת הלל היא דוקא על נס גלוי, כנ"ל.
14 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט אַז אין חודש ניסן עצמו זיינען שוין דורך צוויי שבתות, און מ'גרייט זיך און מ'שטייט שוין בסמיכות ממש צו חג הפסח צוזאַמען מיט "גאולתנו ופדות נפשנו" — די חירות אמיתית פון יעדער אידן און פון אַלע אידן, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
14 להעיר משבת קיח, ב: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בהתאם למוסבר באגה"ק, בתוכן מאמר רז"ל "אבוך במאי זהיר טפי" , אף שאמנם קיים את כל המצוות כולן – הרי ישנו לכל אחד ענין מיוחד המשמש "שער" לנשמתו, דרכו עולים כל תורתו ומצוותיו.
20 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בהתאם למוסבר באגה"ק, בתוכן מאמר רז"ל "אבוך במאי זהיר טפי" , אף שאמנם קיים את כל המצוות כולן – הרי ישנו לכל אחד ענין מיוחד המשמש "שער" לנשמתו, דרכו עולים כל תורתו ומצוותיו.
20 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" .
21 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אביך במאי הוה זהיר טפי" –
31 שבת קיח, ב. אגרת הקדש סימן ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
יש אפילו שענינים שקיומם קשה לו אינם אלא מדרבנן או שהם מנהג בלבד, ואילו הדברים שקל לו לקיימם הם מן התורה, אלא שבנוגע לנשמתו, דוקא המצוות דרבנן או המנהגים נוגעים לו יותר (באותה שעה), כפירוש החסידות על מאמר "אבוך במאי הוה זהיר טפי" , שכל נשמה יש לה מצוות מסויימות הקשורות במיוחד עם שליחותה למטה בגוף, ומצוות אלו עליה לשמור בהידור רב, יותר מכל שאר המצוות שבהם הוא שווה לכל ישראל ולכן מערים יצה"ר קשיים שונים על מצוות אלו ביודעו שהם נוגעים ביותר.
6 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מכך מובן, שתוכנו וסיומו של הפרשה "ויוסף אברהם" באה לידי ביטוי בתולדותיו של אברהם, והפסוק "ויוסף אברהם ויקח אשה" הוא הקדמה בלבד ל"ותלד לו".
41 ויתירה מזו י"ל, ש"ויוסף אברהם גו'" הוא לא רק הקדמה ל"ותלד לו", אלא שזהו התוכן ד"ויקח אשה" גופא. כי מכיון שהאבות היו קדושים ומובדלים מעניני עוה"ז כל ימיהם (תניא פכ"ג), ועד שאברהם "לא הכיר בה" (פרש"י לך יב, יא*) – הרי פשוט שלא רק כוונת הנשואין היתה בשביל בנים (וראה רש"י ויצא לא , יז), אלא שלא נרגש אצלם שום ענין אחר זולת הכוונה** (ולהעיר מהמבואר בלקו"ש חי"ז ע' 174 בביאור מחז"ל (שבת קיח, ב) "מימי לא קראתי לאשתי אשתי ... אלא לאשתי ביתי" ), וא"כ, הרי התוכן ד"ויקח אשה" גופא הוא הולדת בנים (וכמבואר לעיל ע' 75 בענין "ויזרע יצחק". עיי"ש ובהערה 61).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אתא לגבי רבי יוסי ...", ורבי יוסי קרא לבנו רבי אבירודימס כדי שיאמר לו "הדין טעמא מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת.
56 בבבלי שם "ורדימוס", ועד"ז בשבת קיח, ב. וכ"ה ביל"ש פרשתנו כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולכן, כאשר אין ביכולת האדם לעסוק בכל לבבו ונפשו ומאודו בכל השלושה ביחד, עליו לבחור לכל הפחות "עמוד" ו"קו" אחד משלושתם, בו ישקיע את עיקר חיותו והתעסקותו, ושני האחרים – יהיו בחשיבות משנית (אלא אם כן מדובר בענין שהזמן גרמא וכיוצא בזה, כמבואר בשולחן ערוך וכו').
34 ע"ד מרז"ל במאי זהיר טפי (שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סו"ס ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מפירושו עולה, כי העובדה ש"הרבה להם (תורה ו)מצות" אין בה מעלה כשלעצמה, כי אם ריבוי המצוות אינו אלא אמצעי (ענין טפל בשביל מצוה בודדת) הבא להבטיח שיהודי יקיים מצות אחת "על מתכונתה ושלמותה".
17 אבל י"ל בפירוש דברי הרמב"ם – ועפ"ז מתורצות לכאורה גם קושיות המהר"ל – (דלא נחית להחילוק אם יש לו חציו זכות כו', אלא) דכוונתו ע"ד המבואר (אגה"ק ס"ז. ובכ"מ) בפי' (שבת קיח, ב) אבוך במאי הוי זהיר טפי , שלכל אחד יש מצוה מסוימת שע"י נמשך ומאיר לו האור שבכל המצות. וראה צפע"נ לפיה"מ מכות שם. חדא"ג מהרש"א מכות (כג, ב ד"ה תרי"ג מצות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
תכלית הקידושין היא "פרו ורבו...",
37 ראה רא"ש כתובות (פ"א סי"ב) שלכן לא תקנו בברכת קידושין הלשון "לקדש את האשה" (וראה בהגה"ה שם). ובגליון מהרש"א לש"ך יו"ד סכ"ח סק"ה – שלכן אין מברכין שהחיינו על קידושי אשה. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 186 ואילך – בביאור מרז"ל (שבת קיח, ב) "מימי לא קריתי .. אלא לאשתי ביתי" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
חז"ל אומרים "ביתו זו אשתו", וכדברי רבי יוסי "מימי לא קריתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי" , וזהו הפירוש הפנימי ל"כי תבנה בית חדש" תקופת תחילת חיי נישואין, כאשר מוטלים על אדם "רחיים בצוארו" – עיסוק בפרנסה גשמית, אדם חורש אדם זורע.
20 שבת קיח, ב. נת' בלקו"ש שם (סעיף ג־ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היינו שאין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר, ואמר רבי יוסי יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות" .
25 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד וילך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והשתדלותם מאוחר יותר לכתוב ספר תורה לא היתה משום שלפני כן היה חסר אצלם, ח"ו, קיום מצות עשה מן התורה, אלא כתוספת והידור מיוחד.
36 את"ל שזהו ע"ד אבוך במאי הוי זהיר טפי (שבת קיח, ב) וכיו"ב – יתורץ מה שכו"כ גדולי ישראל לא נזכר בהם (לא ראינו) שיכתבו ס"ת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
נאמר בגמרא "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" , ורש"י מפרש זאת:
69 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לסעודה – "הוה ליה מיכלא דההוא יומא למיכל" (היה לו מזון למאכל אותו יום ) – מהי משמעות בקשתו מאת הקדוש־ברוך־הוא שיתן לו את מזונו?
38 להעיר ממרז"ל כל האומר הלל בכל יום כו' (שבת קיח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
עניינם ותכליתם הם המצוות הנעשות בהם.
49 ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] (חי"ז ע' 186 ואילך) בביאור מרז"ל (שבת קיח, ב) "לא קריתי לאשתי כו' ולשורי כו'. (משיחת ש"פ תרומה תשד"מ)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן אין אומרים הלל בימי החול (ועד ש"הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" ), כיון שבהם צריכה להיות הנהגה ע"פ טבע דוקא, כמ"ש "וברכך הוי' אלקיך בכל אשר תעשה", ו"לא סמכינן אניסא".
435 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' תצוה, ז' אדר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ידוע מ"ש באגה"ק ונתבאר בספר השיחות דכ"ק מו"ח אדמו"ר, שנוסף על החיוב דכל בנ"י בכללות התומ"צ, יש לכל אחד מצוה פרטית שבה צריך להיות "זהיר טפי" , כיון שמצוה זו היא ה"שער" שדרכו עולים כל עניני העבודה מלמטה למעלה, ודרכו נמשכים כל ההמשכות מלמעלה למטה.
3 ראה שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמבואר באגה"ק בפירוש מארז"ל "אבוך במאי זהיר טפי" – שאף שקיים כל המצוות, מ"מ, הי' לו ענין מיוחד שהי' ה"שער" של נשמתו, שעל ידו נתעלו כל עניני התומ"צ שלו.
112 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד דוגמא מענין האכילה דשבת, שהרי אינו דומה אכילת שבת להאכילה דימי החול, דבימי החול המאכל הוא מגשם, וצריך לפעול בעצמו שלא ירצה בהתענוג שבמאכל, אלא אכילתו תהי' לשם שמים, אמנם בשבת כתיב וקראת לשבת עונג , שמצוה לענגו באכילה ושתי, וכמ"ש הרמב"ם שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם [לא סתם תבשיל , אלא תבשיל שמן ביותר דוקא, ולא סתם משקה, אלא משקה מבושם דוקא], והיינו, שאותו הענין עצמו שבחול צריך לפרוש ממנו, הנה בשבת נעשה הוא עצמו מצוה וקדושה.
46 ראה שבת קיח, ב. שו"ע אדה"ז ר"ס רמב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הרבה מתרי"ג המצוות קשורים עם ענינים של בית המקדש, והמצוות שיכולים אנו לקיים גם עתה הם מיעוט, וא"כ, צריכים לכל-הפחות במצוות אלו להיות "זהיר טפי" , שלא לאבדם חס ושלום.
96 לשון חז"ל – שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובכל אופן, כלפי כל הקהל הי' זה חילול שבת – נוסף על הענין דחילול השם – ומה גם שכיון שמאורע זה הי' מיד בשבת השני', הרי בגלל זה לא הי' יכול להיות הענין ד"משמרין ישראל שתי שבתותכהלכתן מיד נגאלים" (כשם שמצינו גבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון , שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט , וכתיב בתרי' ויבוא עמלק" ).
159 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
נמצינו למדים עד כמה הי' כ"ק אדמו"ר נ"ע זהיר – ע"ד לשון חז"ל "במאי זהיר טפי" – בההנהגה ד"אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו".
57 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואילו בנוגע לארץ ישראל – אין זו הצלה , אלא חורבן , כמובן ממארז"ל "אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה", ובמק"א איתא "שתי שבתות כהלכתן" , "מיד נגאלים" , וא"כ, כאשר מוסיפים ענין של היפך שמירת שבת, עושים ענין שהוא היפך הגאולה – הגדלת החורבן, כמשל שפיכת נפט לתוך האש!
218 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והחל מח"י אלול – התגלות תורת החסידות – הסדר הוא ע"ד "אבוך במאי הוי זהיר טפי" , זהיר מלשון זהירות ובהירות, שעי"ז מאיר לו בכל עניניו – צריך להיות עיקר וחיות החשבון בנוגע ללימוד פנימיות התורה,
55 שבת קיח, סע"ב. וראה תניא אגה"ק ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"ד שמצינו חילוקים בענין זה אצל בני-אדם:ובהקדם המבואר בכתבי האריז"ל שהנשמות דעתה אינם נשמות חדשות שיורדות לעולם בפעם הראשונה, אלא נשמות שכבר היו בעולם, אלא שירדו עוד הפעם כדי להשלים ענינים מיוחדים, ובענינים אלו צריכה להיות העבודה באופן ד"זהיר טפי" .
245 שבת קיח, סע"ב. וראה גם מכתב יו"ד ניסן שנה זו (אג"ק חט"ו ע' כט). תו"מ חי"ז ע' 201. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אדמו"ר הזקן מבאר באגה"ק מאמר רז"ל "אבוך במאי הוי זהיר טפי" , שכל נשמה ונשמה יש לה ענין מיוחד שצריכה לקיימו בזהירות וזריזות והידור יותר, ביתר שאת ויתר עז, לפי שענין זה הוא עיקר עבודתו , וכל שאר הענינים אינם אלא מצד זה שהתורה היא תורה תמימה ושלימה, שלכן, ביחד עם המצוה העיקרית, ניתנו לו גם כל שאר המצוות, והוא מחוייב בהם כמו כל בנ"י, שהרי תורה אחת לכולנה.ומסיים אדמו"ר הזקן, שענין זה "אינו בבחינת טעם ודעת מושג, אלא למעלה מבחינת הדעת .
153 שבת קיח, סע"ב. וראה שער הגלגולים הקדמה טז. ספר הגלגולים פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
נוסף לכך שכל בנ"י חייבים בכל המצוות, שהרי רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה הם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים שישנם אצל כל אדם – יש לכל אחד עבודתו המיוחדת שבה צריך לעסוק בהשתדלות מיוחדה, ע"ד שמצינו בגמרא "אבוך במאי הוי זהיר טפי" , היינו, שהיתה מצוה מסויימת שבה הי' צריך לפעול ביחוד וביותר.
74 שבת קיח, סע"ב. וראה תניא אגה"ק סוס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו, שנוסף על המבואר באגה"ק שלכאו"א מישראל יש ענין (ע"פ הגורל) שבו עליו להיות "זהיר טפי" , שהוא ענינו הפרטי של אדם זה – הנה מלבד זאת ישנה גם התחלקות סוגים כלליים , בהתאם להתחלקות הסוגים שבמצוות, ולכל סוג של בני-אדם ישנו סוג המצוות השייך להם ביחוד, וכמו המצוות שבכהנים, לויים וכו'.
12 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו, שאף שכ"ק מו"ח אדמו"ר השתדל בכל הענינים, מ"מ עיקר השתדלותו (ע"ד מארז"ל "במאי הוי זהיר טפי" ) היתה בענין עשיית בעלי-תשובה, ולזה התמסר כל ימיו, הן ברוסיא, הן בפולין והן בארצות- הברית.
49 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והמדובר עתה הוא בנוגע להוספה שצריכה להיות לא בזמן הסדר (שאז חייבים כל התלמידים בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות), אלא בזמן שמחוץ להסדר, הזמן שעומד לרשותכם, שאז צריך להיות הלימוד באופן ד"במאי הוה זהיר טפי" .
2 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עפ"ז יובן גם מה שהגמרא מציינת את המעלה היותר נעלית בתיבת "ופרצת" – "לא כאברהם כו' ולא כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" :לכאורה אינו מובן:
183 שבת קיח, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועד"ז בנוגע לכל בית ובית בישראל, שהנהגתו תלוי' באשה, עקרת הבית (כמארז"ל "מימי לא קריתי לאשתי אשתי כו' אלא לאשתי ביתי" ):
229 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ קדושים, בדר"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ מצינו בתניא שישנו הענין ד"במאי הוי זהיר טפי" – ענין אחד שבו הוא "זהיר טפי" , שהרי לא שייך במציאות להיות "זהיר טפי" בכל הענינים – שזהו "בחי' הגורל ממש", והזהירות היתירה ("זהיר טפי" ) בענין זה נעשית "שער" ו"צינור" שעי"ז יומשך תוספת חיות בכל המצוות.ובנדו"ד:
18 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו גם תוכן מארז"ל במעלת יעקב לגבי אברהם ויצחק – לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, לא כיצחק שיצא ממנו עשו, אלא כיעקב שהיתה מטתו שלימה, ועוד אמרו רז"ל "לא כאברהם כו' כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , שזוהי "נחלה בלי מצרים".
43 שבת קיח, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויתן השי"ת שבמהרה יבוא משיח, ותוך כדי עיבוד האדמה היהודית בארצנו הקדושה נקיים במלוא המדה – מצות שבת וגם מצות שבת בשנים – שמיטה.
12 ראה ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א: היום אם בקולי תשמעו כו' משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא (ואינו סותר להבבלי (שבת קיח, ב) – עיין לקו"ת בהר רד"ה את שבתותי (מא, א)). ובמדרש תהלים ר"ס פה: אז תרצה הארץ את שבתותי' ומפני כן ישראל נגאלין מיד (כן הוא בכמה כתבי יד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויש לומר – בפשטות – שכיון שההשגחה העליונה העמידה אותו להיות רועה עמו ישראל באמונה, הרי זה צריך להתבטא גם בחלקו המיוחד בתורה שהוא בבחינת מצוה דהוה זהיר בה טפי – בלימוד מסכת סנהדרין, שמזה שנקראת בשם "סנהדרין" (והרי "שמא מילתא הוא" ), מובן, שזוהי מסכת ששייכת בעיקרה לסנהדרין, שענינם הוא להורות לישראל כו'.
109 ראה שבת קיח, סע"ב. וראה גם תניא אגה"ק סוס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולכן, צריך להשתדל גם בטובת והנאת הזולת [ובפרט ע"פ הידוע שהעבודה בזמן הזה היא בעיקר בענין הגמ"ח להזולת שבזה צ"ל "זהיר טפי" ], ורק אז יכולה להיות שמחתו בשלימות.
1118 שבת קיח, ב. וראה תניא אגה"ק סוס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואע"פ שכל צדיק מקיים בודאי את כל תרי"ג המצוות – שכן הוא גם בצדיקים שקודם מתן-תורה, כמארז"ל בנוגע לאברהם אבינו שקיים את כל התורה כולה עד שלא ניתנה – מ"מ, לכל צדיק וצדיק יש ענינים מיוחדים לו, וכמבואר באגה"ק בענין "אבוך במאי הוה זהיר טפי" .
175 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כמבואר בחסידות המאמר "אבוך במאי הוה זהיר טפי" , שלכל נשמה יש מצוות מסויימות הקשורים במיוחד עם השליחות שלה למטה בגוף, ומצוות אלו צריכה לקיים בהידור ביותר, יותר מכל שאר המצוות שבהם הוא שוה עם כל בנ"י.
856 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא, שבהם נמשך גם מיום השבת, כמ"ש הרמב"ן ש"מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת כו'", וכיון שענין השבת הוא חכמת התורה, שהרי "לא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה" , נמצא, שהמשכת השבת בימות החול הו"ע המשכת המוחין במדות.
152 פס"ר ספכ"ג. הובא במאירי שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בזה , דהנה אמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן היו מיד נגאלין.
370 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והדיוק הוא "ויעקב הלך לדרכו " – לדרך שלו, שהרי ישנם כמה דרכים, וכל א' הולך בדרך שלו, שבה הוא "זהיר טפי" .
901 ראה שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, הענין דהלכות שבת נזכר שם בקשר לכך ש"מחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו , לזאת עצה היעוצה כמארז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו, כהלכתו דייקא, לכן מוטל על כל אחד ואחד להיות בקי בהלכתא רבתי לשבתא"; אבל, בשביל זה לא נוגע לכאורה כל המשך אריכות הדברים אודות חיצוניות השבת ופנימיות השבת?
1429 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה מרומז גם בדיוק הלשון " להזהיר גדולים על הקטנים" – לא לצוות וכיו"ב, אלא "להזהיר" דוקא – מלשון זוהר, בהירות ואור [וכן הוא הפירוש במארז"ל "במאי הוה זהיר טפי" , שבמצוה פלונית הי' מאיר אצלו האור יותר], כדי להורות על התוספת אור שנעשה בענין השכל (הגדול שבאדם) ע"י ירידתו להתעסק ולפעול על ענין המעשה (הקטן שבאדם).
1850 שבת קיח, סע"ב. וראה גם תניא אגה"ק סוס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי ..
1432 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולכן ישנו תפקיד מיוחד המוטל על נשי ובנות ישראל בכל השנים, ועאכו"כ בשנת הקהל, שהמצוה שבה צ"ל "זהיר טפי" היא:
1570 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הענין בעבודת האדם, דהנה אמרו רז"ל בגמרא מימי לא קראתי לשורי שורי אלא לשורי שדי , ופירש רש"י שהוא עיקר של שדה, דכתיב5 ורב תבואות בכח שור.
822 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם מה שאמרו חז"ל "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" – דלכאורה אינו מובן:
604 שבת קיח, ב. וראה גם תו"מ חל"ג ע' 283 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"פ המדובר כמ"פ שכל הסיפורים שמספרים לנו הם הוראה עבורנו, הנה גם סיפור הנ"ל אודות הרבנית של אדמו"ר מהר"ש, צריך להיות הוראה עבור כל אשה בישראל, שהיא עקרת-הבית – "עקרת" גם מלשון עיקר, העיקר והיסוד של הבית, וכדברי הגמרא "מימי לא קריתי לאשתי אשתי כו' אלא לאשתי ביתי" – כיצד צריך להיות היחס בנוגע לתכשיטים.
624 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועוד זאת, שגילוי אור הסוכ"ע שהוא למעלה מהעולמות הוא המשכה חדשה לגמרי בעולם, משא"כ אור הממכ"ע שמתלבש בעולמות, עם היותו באופן דהמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית , וכמבואר בשער היחוד והאמונה בפי' הבעש"ט במ"ש לעולם הוי' דברך נצב בשמים, שהחיות האלקי ממוצא פי הוי' צ"ל מלובש תמיד בכל הנבראים להחיותם ולהוותם מאין ליש בכל רגע, מ"מ, אין זה דבר חדש, כי אם חידוש הישנות בלבד [ועד שמצד התמידות שבדבר, שזהו כללות הענין דהנהגת הטבע, אין מקום לענין של אמירת הלל , כמארז"ל האומר הלל בכל יום ה"ז מחרף כו'], שזהו רק מבחי' ממכ"ע שכללותו הוא אור השייך לעולמות .
942 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין בזה – כפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ק בפירוש מארז"ל "אבוך במאי הוה זהיר טפי" , שענין זה "אינו בבחינת טעם ודעת מושג אלא למעלה מבחינת הדעת שכך עלה במחשבה לפניו יתברך ..
707 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וטעם הדבר – כדברי הגמרא "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף כו'":
974 שבת קיח, ב. וראה יהל אור ע' קנד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים במשנת "רבי חנני' בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" , וביאר, שענין הרצון הוא נעלה יותר אפילו מעונג , והרצון הוא "לזכות את ישראל" עי"ז ש"הרבה להם תורה ומצוות" באופן שנוסף על כללות הענין דתומ"צ שישנו אצל כל ישראל בשוה, יש לכל אחד מישראל חלקו הפרטי בתורה, וכן מצוה מיוחדת שבה צריך להיות "זהיר טפי" ].
1924 לשון חז"ל – שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כי, במרה לא נצטוו* (לפרש"י ) על שמירת שבת בפועל , אלא רק ניתנה להם פרשת שבת שיתעסקו בלימודה (וגם בפרשת המן לא
52 כדמוכח מזה גופא שבהמשך הפרשה מצינו ש"שאלוהו מה היום מיומים".
ועפ"ז תתורץ קושיית התוס' (ד"ה כאשר – שבת פז, ב) "כיון דבמרה איפקוד אשבת, היכי אמרינן בפ' כל כתבי (שם קיח, ב) אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון , שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וגו' .. אמאי קרי להאי שבת ראשונה , כיון דבמרה נצטוו" – כי לשיטת רש"י לא נצטוו על השבת, אלא רק ניתנה להם ללמדה, כבפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יד
ואע"פ שכל אחד מהם נקרא בשם "ממלא מקום" (וכיון שזהו תואר ע"פ התורה , הרי זה מדוייק), שפירושו שממלא את כל המקום מבלי שתשאר אפילו נקודה אחת פנוי', כך, שישנם אצלו כל הענינים שפעל הנשיא שלפניו – הנה ביחד עם זה ישנו גם הענין שהי' אצלו באופן של "זהיר טפי" (ע"ד שאצל כל אחד מישראל צ"ל מצוה שבה הוא זהיר טפי ) .
462 ראה שבת קיח, ב. תניא אגה"ק סוס"ז. סה"מ תש"ח ע' 240. סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 22.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וא"כ, כאשר אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא, "ספר של בינונים", אשר "מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך, שכל אדם יכול להיות בינוני כו'" , שיכולה להיות מציאות של "מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו" – מדוע מביא דוגמא ממי שהי' במדריגה נעלית ביותר, ולא עוד אלא שקוראו בשם "רבינו הקדוש " (ולא רבי יהודה הנשיא, וכיו"ב), ששם זה גופא מדגיש את מעלתו המיוחדת באופן של הבדלה משאר בני אדם?
990 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולכן, חלוקים הם גם בהוראותיהם, שהוראת כל א' מהם היא בהתאם לענינו, שבו צריך להיות "זהיר טפי" .
2404 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויובן בהקדם המבואר בכתבי האריז"ל שלכאו"א יש מצוה מיוחדת שהיא עיקר תפקידו, ובשביל זה ירדה נשמתו למטה, והיינו, שיש לו שייכות מיוחדת למצוה זו מצד שורש נשמתו, וכמ"ש אדמו"ר הזקן באגה"ק שהוא בחינת הגורל ממש, ולכן צריך לקיים מצוה זו בזהירות יתירה (כמארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי ), ומצוה זו היא השער שעל ידו עוברים כל עניני עבודתו בתומ"צ .
14 שבת קיח, ב. אגה"ק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בחי' זו שלמעלה מהדעת הוא הנקרא בשם גורל, וכמבואר באגה"ק בביאור מארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי – כי אף שכללות הגילוי שע"י עסק התומ"צ הוא שוה לכל נפש מישראל, אעפ"כ, בדרך פרט אין כל הנפשות כו' שוות בנוגע לענין שבו צ"ל זהיר טפי (שענין זה נעשה השער שדרכו נמשכים ועולים כל עניני עבודתו ) – שיתרון האור הזה הפרטי לנשמות פרטיות אינו בבחי' טעם ודעת המושג, אלא למעלה מבחינת הדעת כו', ודוגמתו למטה הוא בחי' הגורל ממש.
572 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
גורל – הו"ע שלמעלה מטעם ודעת, וכפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ק בענין "במאי הוי זהיר טפי" , ש"כמו שאברי האדם כל אבר יש לו פעולה פרטית ומיוחדת ..
642 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ודוקא אז היתה הכפרה שנפעלה ע"י עבודת הכה"ג תלוי' בתנאי שיהי' נשוי, כמ"ש "וכפר בעדו ובעד ביתו", "ביתו זו אשתו" [וכפי שנתבאר בהתוועדות דששי בתשרי , שענין זה קשור עם דברי ר' יוסי "מימי לא קריתי לאשתי אשתי ..
958 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עבודתם בגשמיות העולם [מלבד מצות מילה , שלכן אמר אברהם אבינו לאליעזר "שים נא ידך תחת ירכי" , מבלי להתחשב בזהירות שלא להכניס ידו תחת לטבורו , לפי שזו היתה האפשרות היחידה לשבועה בנקיטת חפץ, כיון ששאר המצוות, כמו הכנסת אורחים, צדקה, אכילת מצה וכו', לא פעלו שינוי בגשם העולם], ורק לאחרי מ"ת פועלת המצוה שינוי בגשם העולם .
1452 ראה שבת קיח, ב. נדה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואין סתירה לזה ממ"ש "ותן חלקנו בתורתך" , שלכל יהודי יש חלק בתורה, או שלכל יהודי יש אות בתורה, שהרי "יש ששים ריבוא אותיות לתורה" , עבור ששים ריבוא בנ"י – כי, הפירוש בזה הוא שלכל אחד יש חלק או אות בתורה שעל ידם הוא לוקח את כל התורה; וע"ד המבואר באגה"ק בענין "במאי הוי זהיר טפי" , ש"כל נפש מישראל צריכה ..
219 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"קרייתא זו הלילא", והרי "הקורא הלל בכל יום הרי זה כו'" (היפך ענין ההלל והשבח) , וכיון שאין זה יכול להיות בכל יום , אוקמוהו אעיקרי'.
1458 שבת קיח, ב. וראה גם תו"מ ח"נ ע' 130 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובלשון רבינו הזקן באגה"ק (בנוגע לענין המצוות, שלכל אחד מישראל יש מצוה שבה "הוי זהיר טפי" ):
1648 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואעפ"כ יש חילוק בין הנהגה טבעית להנהגה נסית, ועד לחילוק גדול ביותר – כפי שהדבר מתבטא בנוגע להלכה בפועל, שענין של נס קשור עם ברכת הנסים (ועד שבנוגע לחג הפסח מצינו שקו"ט היכן היא ברכת הנסים על הנס דיצי"מ ), ואילו בנוגע להנהגה טבעית, הנה "הקורא הלל בכל יום" הרי זה ענין של היפך הברכה .
2323 שבת קיח, ב. וראה גם לעיל ע' 250. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מה מקום להתפלל להקב"ה על מזונו, בה בשעה שע"פ טבע, כפי ש"עולם כמנהגו נוהג" – שהרי "אין סומכין על הנס" , ו"הקורא הלל בכל יום כו'" הרי זה היפך ענין ההלל – יש לו מזונות על שולחנו?!
872 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא לאשתי ביתי" , וכמדובר פעם בארוכה גודל המעלה שבזה (שלכן הובא ענין זה בגמרא ביחד עם כמה ענינים של הפלאה שמצינו אצל ר"י) – שר"י ראה מיד באשה את הכוונה והתכלית שבה, וגילה זאת לכולם.
248 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנוגע ליראת חטא – מצינו בגמרא בנוגע לרבינו הקדוש ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו" .
2445 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו גם מה שמבואר באגה"ק בענין אבוך במאי הוה זהיר טפי , שהוא בחי' הגורל ממש, והיינו, שע"י המצוה שבה הוא זהיר טפי (שענין זה ישנו בכאו"א מישראל), מאיר עצם הנשמה שלמעלה מטו"ד.
448 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ועפ"ז מתורצת הסתירה בין מארז"ל "אילו היו ישראל משמרין שבת א' כתיקונה מיד הי' בן דוד בא", למארז"ל "אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים" – כיון שבכל שבת יש ב' בחי' שבת ].
2119 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ענין ה"נס", למעלה מהטבע – אינו סדר הרגיל, שצריך להיות ע"פ טבע דוקא, ועד ש"הקורא הלל (ששייך לענין הנס) בכל יום כו'" , זהו היפך ענין ההלל .
142 שבת קיח, ב. וראה גם תו"מ חס"ג ס"ע 380. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהעיר גם מזה שלכל אחד יש מצוה ששייכת במיוחד אליו, כפי שמצינו בגמרא ששאלו אצל אמורא – בנוגע למי שהי' זהיר בכל המצוות – "אבוך במאי הוי זהיר טפי" , כי, אע"פ שאמרו חז"ל "לא תהא יושב ושוקל מצוותי' של תורה", הרי כשם שיש מצוות ששייכות לכהן דוקא, ולא לשאר בנ"י, כמו"כ ישנם מצוות ששייכות אמנם לכל
799 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך על זה נאמר "אילו ניתנה רשות לעין לראות כו'", אבל לא כל אדם זוכה לזה, ואצל רוב בני אדם (שהתורה על הרוב תדבר ), מה שנראה בגלוי הרי זו הנהגת הטבע, ואילו ענין הנס (שבזה) הוא בהעלם בלבושי הטבע [שלכן, "הקורא הלל בכל יום הרי זה כו'" (היפך ענין ההלל ) , כי אין אומרים הלל אלא על נס שבגלוי, ובגלוי לא רואים בעולם הנהגה נסית, כי אם הנהגה טבעית (ולהעיר גם מזה שאין אומרים הלל בפורים, לפי ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" )]; ורק רב ייסא סבא הי' בדרגא נעלית ביותר, שמציאות ולבושי הטבע לא תפסו מקום אצלו.
1013 שבת קיח, ב. וראה גם לעיל ס"ע 25. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
במיוחד, והוא ה"שער" לכל שאר הפירושים כו' – ע"ד המבואר בענין "אבוך במאי הוה זהיר טפי" , שאף שכל אחד חייב לקיים את כל המצוות, יש מצוה מיוחדת שבה צ"ל "זהיר טפי" , כיון שמצוה זו שייכת במיוחד לנשמתו כו'.
1052 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלה תולדות נח נח גו', ומבאר הצמח צדק במאמרו ד"ה זה, דמ"ש נח נח שתי פעמים הוא, כי נח הוא בחינת שבת (כדלקמן), ובשבת יש שתי בחינות, כמאמר רז"ל אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים , וידוע, דפירוש שתי שבתות הוא שתי השבתות שישנם בכל שבת, מעלי דשבתא ויומא דשבתא.
3 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו, דגם כאשר גם הפודה אותו מהשבי' הוא שבוי בידי יצרו, ועד שהוא כמו אנוס (יצרו הוא שתקפו) בנוגע למצוה אחרת, מ"מ, כיון שבנוגע לכו"כ מצוות אינו שבוי בידי יצרו, כי התנגדות היצה"ר אצל כ"א היא (בעיקר) בענין אחר [דכמו שבכל זמן יש עבודה מיוחדת השייכת ביותר לזמן זה, ועיקר הפיתויים וההתנגדות של היצה"ר הם למנוע עבודה זו, שלכן הנסיונות שבדור אחד שונים מהנסיונות בדורות אחרים [וכמו בזמנו של מנשה שאז הי' שולט היצר דע"ז משא"כ בהדורות שלאחריו, עאכו"כ לאחר שקטלוהו ליצרא דע"ז], עד"ז הוא גם בזמן אחד גופא, שלכל אחד מישראל יש ענין מיוחד (מצוה או מנהג וכיו"ב) שנוגע אליו ביותר, כידוע בביאור מארז"ל אבוך במאי הוה זהיר טפי , ועיקר הפיתויים וההתנגדות של היצה"ר שלו הם בנוגע לענין זה], וע"י שמקיים את המצוות שאין יצרו לוחם כנגדם (כ"כ), הוא פודה מהשבי' את זה שיצרו תקפו במצוות אלו.
20 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וא"כ אם זמן אינו נברא איך יתחלק החסד עליון בשינוי הזמן במקום זה מתגלה קודם ובמקום זה באיחור זמן מה מאחר שהזמן הנה ישנו למעלה ג"כ הרי עת וזמן א' הוא להתגלות הח"ע והי' מצטרך להיות בכל המקומות בשוה בזמן א' קריא' שמע כו', וכן בענין קידוש השבת שא' רבי יוסי יהי' חלקי ממכניסי שבת בטברי' וממוציאי שבת בציפורי שבטברי' מכניסין השבת קודם לצפורי ששם עדיין חול וכן בציפורי מוציאי' השבת באיחור זמן שאז שבטברי' נעשה חול ובצפורי חל עדיין קדושת שבת כו' ואיך יתכן למעלה בקדושת השבת שיהי' תלוי בשינויי הזמן שלמטה של המקומות המשונים, ואיך יתחלק לחלקים של הזמן המשונה בהמקומות שלמטה שממ"נ איך שהוא למעלה בזמן א' כך הי' צ"ל למטה בכל המקומות בשוה בטברי' שאז יתחייב מיתה בעשיית מלאכה מאבות מלאכות ובציפורי יהי' מותר וכן להיפך כו'.
7 שא' רבי יוסי יהי' חלקי ממכניסי שבת בטברי' : שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש התהוות הזמן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"כ אמר ר' יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטברי' ומוציאי שבת בציפורי, ואם הי' מצות שבת רק יום מוגבל מעל"ע גם למעלה אין בזה יתרון מצוה ממה שיקדי' יותר מדאי ויאחר לצאת יותר מדאי אלא מפני שהזמן הוא נברא ואנשי ציפורי מקיימין מצות שבת באיחורם וגם אנשי טברי' מקיימין בקדימה לפי הזמן שלהם וכלפי מעלה אין זה כתרתי דסתרי אהדדי מטעם הנ"ל, דשם הוא למעלה מן הזמן ואינו שם ענין יום מוגבל מעל"ע, ואעפ"י שבאמת בזמן שהוא יום שבת לאנשי טברי' אינו יום שבת לאנשי ציפורי זהו כאן דוקא בבחי' הזמן משא"כ למעלה.
6 יהא חלקי ממכניסי שבת בטברי' : שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאבק איש עמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לב עלי' כלל וכלל וכמ"ש שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך כו', כך מפני שכולם אינם תופסים מקום כלל וכלל בבחי' עצמות הרוממו' ע"כ גם החיצוני' יכולים לקבל אור שפע והוא מפני העדר תפיסת מקום אצלו כל עיקר ההשפעה מפני עוצם הרוממו' עד"מ המלך הגדול בהגלות נגלות מאתו אור חסד ישוה לפניו קטן וגדול שיקבלו אותו החסד בהשווא' א' והיינו מפני עוצם רוממו' גדולתו אין החסד תופס מקום וגם המקבלים אינם תופסי' מקום עד שיתן דעתו לדקדק בזאת השפע ליתנה לראוי דוקא ולא לשאינו ראוי לה כו' וכמו בדור אנוש שהי' להם כל רב טוב חסד עליון אע"פ שהיו עובדי ע"ז כידוע, וכמארז"ל מפני שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה פי' מפני שבחי' אור החסד שיוצא מעצמו' המאציל הרי קמי' כחשיכה כאורה כנ"ל ע"כ גם לעע"ז ישפיע אעפ"י שהן עוברי רצונו כי מה תופס מקום כל עיקר וכמ"ש אם צדקת מה תתן לו כו', ולפי שהי' אור החסד העליון הזה פשוט בתכלית מעצמו' המאציל היו הכל מקבלים ממנו כי אור זה הפשוט ביכולתו להאיר עד אין קץ ושיעור למטה מטה מטעם הנ"ל.
15 דור אנוש . . עובדי ע"ז : ראה בראשית ד, כו. שבת קיח, ב. רמב"ם ריש הל' ע"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאבק איש עמו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לב עלי' כלל וכלל וכמ"ש שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך כו', כך מפני שכולם אינם תופסים מקום כלל וכלל בבחי' עצמות הרוממו' ע"כ גם החיצוני' יכולים לקבל אור שפע והוא מפני העדר תפיסת מקום אצלו כל עיקר ההשפעה מפני עוצם הרוממו' עד"מ המלך הגדול בהגלות נגלות מאתו אור חסד ישוה לפניו קטן וגדול שיקבלו אותו החסד בהשווא' א' והיינו מפני עוצם רוממו' גדולתו אין החסד תופס מקום וגם המקבלים אינם תופסי' מקום עד שיתן דעתו לדקדק בזאת השפע ליתנה לראוי דוקא ולא לשאינו ראוי לה כו' וכמו בדור אנוש שהי' להם כל רב טוב חסד עליון אע"פ שהיו עובדי ע"ז כידוע, וכמארז"ל מפני שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה פי' מפני שבחי' אור החסד שיוצא מעצמו' המאציל הרי קמי' כחשיכה כאורה כנ"ל ע"כ גם לעע"ז ישפיע אעפ"י שהן עוברי רצונו כי מה תופס מקום כל עיקר וכמ"ש אם צדקת מה תתן לו כו', ולפי שהי' אור החסד העליון הזה פשוט בתכלית מעצמו' המאציל היו הכל מקבלים ממנו כי אור זה הפשוט ביכולתו להאיר עד אין קץ ושיעור למטה מטה מטעם הנ"ל.
16 מפני שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה : ראה שבת קיח, ב. פסחים קיח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובזה יובן מה שאר"י יהא חלקי מגומרי ההלל בכל יום כו' דמשמע שלא הי' גומר פסוקי דזמרה בכל יום וכן משמע במשנה שלא הזכיר הדין בפסוקי דזמרה אלא רק הברכו' שלפני ק"ש כדתנן בשחר מברך שתים לפניה כו', כי התנאים צדיקי' גמורים היו מצד שרש נשמתם שהי' ממדרגה הגבוה וכידוע וע"כ לא הי' גם חומריות גופם מסתיר אור נשמתם כ"כ ומה גם שהי' להם מס"נ בתמידו' והי' גופם הבהמי ג"כ מופשט מכל דבר חומרי כי נזדכך גופם כי ביררו כל בחי' הצלם שלהם בתכלית הבירור כו' וע"כ לא היו צריכים להאריך בפסוקי דזמרה כ"כ להיותו רק בשביל זמור עריצים שהוא בחי' החקיקה מבחוץ בלבד והם לא היו צריכים לזה כ"כ אבל הנה אנחנו ששרש הנשמות בדורו' האחרוני' הוא מבחי' עקביי' הנק' עקבו' משיחא כידוע והנפש הבהמי' מסתירי' ביותר צריך להאריך יותר בפסד"ז כי צריך חקיקה רבה מבחוץ וד"ל.
54 יהא חלקי מגומרי ההלל בכל יום : שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
עליות עולם היצירה, ואח"כ ברכו יוצר אור שהוא תפלת עולם הבריאה, והאופנים וחיות כו' ברעש כו' איך שהוא לבדו מרום וקדוש כו', ואח"כ בחי' ק"ש בכל לבבך כו' ואח"כ תפלת ש"ע בלחש בחי' אצילות כו', ועלית כל תפילות ימות החול הוא בשבת שהוא עליות העולמות, כמ"ש עולת שבת בשבתו, כי בו שבת כו', לכך בשבת ויו"ט מותר בנעילת הסנד"ל שגם בחי' נעל שהוא בחי' נפש הבהמיות נתעלה בשבת, לכך מצוה לאכול בשבת כמארז"ל במה מענגו כו', משא"כ ביוה"כ שאסור באכילה ושתי' אסור בנעילת הסנד"ל.
45 במה מענגו : שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ב דין לבישת בגדים א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א מדת הצניעות שיבח הכתוב במקומות רבות וחכמים צוו בה לכל אדם להיות צנוע בכל אורחותיו ולא להתנהג בפריצות אפילו שלא בפני הבריות אלא בינו לבין עצמו כמו שיתבאר בהלכות צניעות ואפילו כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדרים צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו וכחשכה כאורה לפניו יתברך ולכן לא יגלה את בשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם ואפילו כשישן על מטתו בלילה יכסה כל בשרו בסדין ואפילו כשנכנס לבית הכסא לעשות צרכיו שצריך לגלות בשרו לא יגלה רק כמה שצריך לבד ולא יותר על הצורך אפילו מעט כמו שיתבאר:
ח שבת קיח , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ז ויקום וילך בכפיפת קומה מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפי' פחות מד' אמות שנאמר מלא כל הארץ כבודו משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה והזוקף קומתו נראה כדוחק ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש ומדת חסידות שלא ילך אפי' פחות מד' אמות ושלא לישב כלל בגילוי הראש ואפי' קטנים נכון לכסות ראשם כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא:
כז קידושין שם. שבת קיח, ב. שו"ע סעיף ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ז ויקום וילך בכפיפת קומה מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפי' פחות מד' אמות שנאמר מלא כל הארץ כבודו משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה והזוקף קומתו נראה כדוחק ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש ומדת חסידות שלא ילך אפי' פחות מד' אמות ושלא לישב כלל בגילוי הראש ואפי' קטנים נכון לכסות ראשם כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא:
כט ט"ז סי' ח ס"ק ג. בכור שור שבת קיח, ב. וראה רבינו יונה בספר היראה. ובמהדו"ב ס"ו כ' שמדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי ראש ושעכשיו אסור אפי' לישב בגילוי ראש משום צניעות. וראה גם לקמן סי' מו ס"ב. סי' צא ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מח אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ג נהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה שנתנה ברתת כמ"ש וירא העם וינועו וגו' וכן עושין בשעה שמתפללין על שם כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ויש מי שאומרים שאין להתנועע אלא בפסוקי דזמרה שהם שבח והלל אבל לא בתפלת י"ח רק בחתימת הברכות נוהגין קצת להתנועע בנחת לקיים מפני שמי נחת הוא ולענין מעשה היאך שיעשה יעשה ובלבד שיכוין:
כה ראה שבת קיח, ב ולקמן רס"י נא שפסוקי דזמרא נקראים הלל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א תיקנו לומר פסוקי דזמרה בכל יום דהיינו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל וגו' כדי לסדר שבחו של מקום ברוך הוא תחלה ואחר כך יתפלל כי כן עשה משה רבינו עליו השלום בתפלתו שאמר תחלה אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו' ואח"כ אעברה נא וגו' וכדי לעמוד בתפלה מתוך שמחה של מצוה ולמה בחרו במזמורים אלו לפי שאמרו כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא ואגב אותו מזמור תקנו לומר עד סיום תהלים שיש שם י' פעמים הללויה כנגד עשרה הילולים שבספר תהלים ניצוח ניגון שיר וכו' ותקנו ברכה לפניהם ולאחריהם לפניהם ברוך שאמר ואחריהם ישתבח.
א שבת קיח , ב. טור. לבוש ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א שני דברים נתפרשו בשבת על ידי הנביאים והם כבוד וענג שנאמר וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד ועיקרן מן התורה שהשבת הוא (א) בכלל מקראי קדש שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש וגו' ומקרא קדש פירשו חכמים לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בענג אכילה ושתיה ויש אומרים שמקרא קדש הוא לקדשו באיסור עשיית מלאכה אבל הכבוד בשבת ויו"ט והענג בשבת הן מדברי סופרים (אבל (ב) הענג והשמחה ביו"ט במאכל ומשתה הוא מן התורה כמו שיתבאר בסימן תקכ"ט) ומכל מקום צריך להזהר בהם מאד שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה וכל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה' וגו' ובדברי רז"ל שמוחלין לו על כל עונותיו וניצול מדינה של גיהנם:
יד שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמב (ד)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הנה בנו של הבית הלל כתב בהג"ה דדוקא עד שליש דהידור מצוה עד שליש, וסיים דדגים הוא חיוב גמור מדאורייתא ע"ש, והוא תמוה מאוד, שהרמב"ם והשו"ע השמיטו חיוב דאורייתא, ועוד מי כתיבי דגים באורייתא, וגם מדרבנן אין טעם בדרך הנגלה שיתקנו דוקא דגים , ומה שהזכירו דגים בגמרא בכמה מקומות היינו למצוה מן המובחר, ולכן מי שאין ידו משגת פטור.
מח שבת קיח, ב (דגים גדולים ; כסא דהרסנא ). שם קיט, א (שיבוטא). תוספתא פאה פ"ד ה"ח (דג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עתה זאת אדרוש ולא אחשה , ולא אוכל להתאפק מגודל מרירות לבי, ומר לי על כוס יגון אשר שתה ציר נאמן הרבני המופלג הוותיק מ"ה יעקב ס' , וכל היסורין ושברון לב וכל הרפתקאות דעדו עליו על אשר לא חמס בכפיו ולא מרמה בפיו , וכאשר נודע לי באמת [כי] במישור ובשלום הלך אתי ובריתי נאמנת לו , ויהי חלקו עם מי שחושדין אותו ואין בו .
873 שחושדין אותו ואין בו : ע"פ שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה אף שגילוי זה על ידי עסק התורה והמצות הוא שוה לכל נפש מישראל בדרך כלל, כי תורה אחת ומשפט אחד לכולנו , אעפ"כ בדרך פרט אין כל הנפשות או הרוחות והנשמות שוות בענין זה, לפי עת וזמן גלגולם ובואם בעוה"ז, וכמארז"ל אבוך במאי הוי זהיר טפי אמר ליה בציצית כו'.
3512 אבוך במאי . . בציצית : שבת קיח, ב. "במאי זהיר טפי" . ועיין ע"ח שמ"ט פ"ה ובהגהת צמח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהיות מחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו , לזאת עצה היעוצה כמארז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו, כהלכתו דייקא.
4644 כמארז"ל כל השומר: שבת קיח, ב כל המשמר שבת כהלכתה – ביל"ש תפה כל השומר ש. כהלכתו – אפי' עוע"ז כדור אנוש מוחלין לו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה ' וגו ' , ובדברי רז " ל שמוחלין לו על כל עונותיו , וניצול מדינה של גיהנם :
14 שבת קיח , ב ( כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה [ כדור ] אנוש מוחלין לו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומכל מקום צריך הוא לעשות דבר מועט בתוך ביתו , לקיים מצות עונג .
41 פסחים קיב , א ( תנא דבי אליהו אע " פ שאמר רבי עקיבא עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות , אבל עושה הוא דבר מועט בתוך ביתו . מאי נינהו , אמר רב פפא כסא דהרסנא ). שבת קיח , ב ( רב חייא בר אשי אמר רב אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו הרי זה עונג . מאי היא , אמר רב פפא כסא דהרסנא ). רמב " ם פ " ל ה " ז ( ואם אין ידו משגת , אפילו לא עשה אלא שלק וכיוצא בו משום כבוד שבת הרי זה עונג שבת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומה שהזכירו דגים בגמרא בכמה מקומות , היינו למצוה מן המובחר .
129 שבת קיח , ב ( דגים גדולים ; כסא דהרסנא ). שם קיט , א ( שיבוטא ). תוספתא פאה פ " ד ה " ח ( דג ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצג דין ערבית במוצאי שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שמאחרים תפלת ערבית במוצאי שבת , כדי להוסיף
1985 שבת קיח, ב (א"ר יוסי יהא חלקי
ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי ), ורש"י (בצפורי , שיושבת בראש ההר,
ובעוד כשהחמה שוקעת נראית שם אור גדול, ומאחרין לצאת). טור (סדר ערבית, ומאחרין
אותו כדי להוסיף מחול על הקודש, דאמר רבי יוסי יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי
שהיא יושבת בהר, והיה נראה להם יום גדול עד צאת הכוכבים, ולכך היו מאחרין במוצאי
שבת), ושו"ע ס"א (מאחרין תפלת ערבית, כדי להוסיף מחול על הקודש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואפילו כשישן על מטתו בלילה יכסה כל בשרו בסדין.
391 שבת קיח , ב (אמר רבי יוסי , מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי ), ופרש"י (כשפושט חלוקו [פושטו] כמו שהוא לובשו דרך ראשו, ומכסה את עצמו תחלה, משום צניעות, בסדינו מתחת , ויושב במטתו). וכדלקמן ס"ב (והערות י - יב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם, אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות, שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה.
425 רמב"ם הלכות דעות פ"ה ה"ו (ולא יתגלו ראשן). מורה נבוכים ח"ג פנ"ב (וגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם). הרב רבינו יונה בס' היראה (נכון לכסות ראשו, ואל יהיה בגילוי הראש ) . שו"ת מהרש"ל סי' עב (ומי שהיה אוכל ושותה בהכשר רק שהיה בגילוי הראש היו תופסין אותו כאילו יצא מן הכלל). ט"ז סי' ח ס"ק ג (מה שכתב רש"ל דדי בכסוי היד על הראש , ודאי די בזה אף לסלק חוקות העכו"ם, כיון שהוא מורה בזה שאסור לו לישב בגילוי הראש ), וסי' עד ס"ק ב (לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש באקראי קצת, די בכיסוי ביד). בכור שור שבת קיח, ב (מדבריהם יש ללמוד נמי, דלאו דוקא הילוך, אלא אפילו בקימה וישיבה צריך ליזהר, דהא סתמא כתבו. וכן משמע מתשובות רש"ל סי' ע"ב, דמנהג להקפיד אפילו בישיבה. וכן משמע להדיא דעת הט"ז סי' ח' ס"ק ג, וסי' ע"ד ס"ק ב).
וכן הוא לקמן מהדורא קמא ס"ז (ושלא לישב כלל בגילוי ראש ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק, כשיקום, טוב ליזהר שלא ישב ואחר כך ילבש חלוקו, שמיד כשישב הוא מגולה, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום הוא כבר מכוסה.
635 שבת דף קיח , ב. (אמר רבי יוסי מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי ), ופרש"י (כשפושט חלוקו [פושטו] כמו שהוא לובשו דרך ראשו, ומכסה את עצמו תחלה, משום צניעות, בסדינו מתחת , ויושב במטתו).
וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ב ( וכן כשיקום משינתו, ילבש חלוקו מעט מעט תחת הסדין בעודו שוכב, בענין שלא יהיה מעט מבשרו מגולה אפילו רגע אחד שלא לצורך), ושם נסמן (הערה יב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש , ומדת חסידות שלא ילך אפילו פחות מד' אמות , ושלא לישב כלל בגילוי הראש .
649 רמב"ם הלכות דעות פ"ה ה"ו (ולא יתגלו ראשן). מורה נבוכים ח"ג פנ"ב (וגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם). רבינו יונה בס' היראה (נכון לכסות ראשו, ואל יהיה בגילוי הראש ) . שו"ת מהרש"ל סי' עב (ומי שהיה אוכל ושותה בהכשר רק שהיה בגילוי הראש , היו תופסין אותו כאילו יצא מן הכלל). ט"ז סי' ח ס"ק ג (מה שכתב רש"ל דדי בכסוי היד על הראש , ודאי די בזה אף לסלק חוקות העכו"ם, כיון שהוא מורה בזה שאסור לו לישב בגילוי הראש ), וסי' עד ס"ק ב (לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש באקראי קצת, די בכיסוי ביד). בכור שור שבת קיח, ב (מדבריהם יש ללמוד נמי דלאו דוקא הילוך, אלא אפילו בקימה וישיבה צריך ליזהר, דהא סתמא כתבו. וכן משמע מתשובות רש"ל סי' ע"ב, דמנהג להקפיד אפילו בישיבה. וכן משמע להדיא דעת הט"ז סי' ח' ס"ק ג, וסי' ע"ד ס"ק ב).
וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ו (אפילו לישב בגילוי הראש ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א תיקנו לומר פסוקי דזמרה בכל יום , דהיינו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל וגו', כדי לסדר שבחו של מקום ברוך הוא תחלה ואחר כך יתפלל.
293 שבת קיח , ב (אמר רבי יוסי , יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום ... כי קאמרינן בפסוקי דזמרה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נב דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואם יש לו שהות יותר, יאמר אחר תהלה לדוד ב' מזמורים של הילולים, שהם הללו את ה' מן השמים ומזמור הללו אל בקדשו.
420 הגהת רבינו פרץ ב סמ"ק שם (צ"ע גבי הא דאמרינן (שבת קיח, ב) יהי חלקי מגומרי ההלל , משמע שרוצה לומר דצריך לומר גם הללויה הללו את ה' מן השמים) וסמ"ג שם (ורבינו שלמה פירש שצריך לומר גם הללויה הללו את ה' מן השמים ... ומדלג עד ישתבח ומתפלל עם הציבור), לפירוש רש"י שבת קיח , ב ד"ה פסוקי דזמרה (שני מזמורים של הילולים, הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו). שו"ע ס"א (אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות, ואחר כך תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה, ואחר כך הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה, ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה, ואחר כך ישתבח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שהוותיקין שהיו מקדימין לקרות קודם נץ החמה מעט, לא היו מקדימין משום חובת קריאת שמע, אלא כדי לכוין להתפלל בדמדומי חמה , דהיינו בתחלת יציאתה , כמו שיתבאר בסימן פ"ט.
890 רש"י שבת קיח, ב ד"ה דמדומי חמה (כשהיא אדומה ... אחרי הנצה מיד היא אדומה), וד"ה עם שמש (עם זריחתה). רמב"ן במלחמות ריש ברכות (ובעי תפלה עם השמש , כלומר סמוך להנץ מאחריו מיד, והלכך הותיקין גומרים עם הנץ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים · והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו מארז"ל אלו שמרו בנ"י שתי שבתות הנ"ל כהלכתן דוקא דהיינו הא' מלמטה למעלה והב' ביומא שהוא מלמעלה למטה כו' מיד היו נגאלין כו', והטעם ששבת דיומא גבוה במדרגה מן שבת דמעלי שבתא כו' [לפי המובן ממשל גמר הפעולה של הכלי שיהי' אז תגבורת העונג כו'].
41 אלו שמרו בנ"י שתי שבתות : ראה שבת קיח, ב. לקו"ת בהר מא, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע קפט ואילך. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קכג. וש"נ. לקמן ריט, א. פ' יתרו רסו, א. תצוה שכב, ג. ויקהל תלו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא לפי שעד חנוך הי' התגברות כח יניקת החיצוני' ביותר כמו בדורו של אנוש שהוחל לקרוא בשם ה' והי' רובם טועים אחר אמונות זרות לעבוד לכו"מ כו', מצד ריבוי המשכות דגבורות קשות שהוא פסולת הגבו' העליונה שנפלו למטה בשמיטה זו שהוא מבחי' הדין (ולפ"ד ס' התמונה וגם לפ"ד האריז"ל רבו כחות הדינין על החסדים כמו שמצינו ברוב ד"ה ובפרט אחר חורבן ב"ש כו'), כמו שא' הנפילים היו בארץ אשר יבואו בני האלקים כו' המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם דבחי' גבורות העליונים ע"כ נק' בני האלקים כו' עד שרבו רעות האדם והי' המבול כו', וע"כ ירד נשמת חנוך בשמיטה שקדמה שגבוה מאד נעלה מעולם שלנו כדי לתקן ולהעלות כל הניצוצות דקדושה שנפלו בדור אנוש והבאים אחריו, ועכ"ז דורו של נח נאבדו במבול.
56 בדורו של אנוש . . רובם טועים. . לעבוד לכו"מ : ראה שבת קיח, ב. רמב"ם ריש הל' ע"ז. וראה גם לעיל פ' שמות ל, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ק"ו אם במאכל גשמי דעה"ד טו"ר דבשר ודגים דסעודת הבשר כמ"ש במה מענגו בבשר ודגים אין בו פסולת ורע לגשם הגוף כ"כ, כ"ש במזון המן שהי' מעה"ח שלמעלה מעה"ד ולא הי' בו פסולת כלל כנ"ל ודאי גם ביריד' שלו בהגשמה אין בו פגם וחסרון כלל וכלל שהרי היו אוכלין המן בשבת כמו בשר ודגים עכשיו א"כ למה לא ירד המן בשבת, כי גם שהוא בבחי' פנימי' העונג העליון הרי בשבת דוקא הוא שיכול העונג הנעלם העליון לבא למטה בהגשמה כמו סעודת השבת כנ"ל.
346 במה מענגו בבשר ודגים : ראה שבת קיח, ב. שו"ע אדה"ז הל' שבת סרמ"ב, ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואם לפי שבשבת אין הרע שבמאכל גובר כלל וכלל ולכך מותר לאכול לתיאבון בשבת וכמו שא' במה מענגו בבשר ודגים כו' וכמ"ש במ"א בענין פרש חגיכם ולא פרש שבתכם כו', הא גופא י"ל למה אין פרש ופסולת במאכלים דשבת עד שלא יגשם בע[ו]נג הגשמי בחלק הרע הגם שיש במאכל בהכרח מאחר שהוא מעה"ד טו"ר).
1066 במה מענגו בבשר ודגים : ראה שבת קיח, ב. שו"ע אדה"ז הל' שבת סרמ"ב, ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובכ"ז יובן הדוגמא למעלה בענין השבת במה שנק' שבת שבתון דוקא כנ"ל, דהנה אמרז"ל אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות כהלכתן מיד היו נגאלין כו' וידוע דענין ב' שבתות הללו היינו שבת תתאה דמעלי שבתא ושבת עילאה דיומא שזהו ב' שבתות כהלכתן , בליל שבת זהו העלאה בבחינת או"ח בהילוך מלמטלמ"ע מכל ו' ימי החול ושבת עילאה ביום השבת זהו בחי' ההמשכה דאו"י כמ"ש וקראת לשבת עונג כו'.
1796 אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות כהלכתן : ראה שבת קיח, ב. לעיל פ' בשלח רח, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(שיש שתי שבתות שבת עילאה ושבת תתאה כמארז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן כו' והוא מ"ש אלה תולדות נח נח כו' ב"פ נייחא שהוא שתי שבתות הנ"ל כמשי"ת).
ב אלמלי . . שתי שבתות כהלכתן : ראה שבת קיח, ב. לקו"ת בהר מא, א. מב, ג ואילך. מג, ד ואילך. לעיל מאמר ד"ה במשנה וכו' ר' נהוראי אומר פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות סעודת י"ג תמוז תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דער רבי האָט געזאָגט, אבוך במה הוה זהיר טפי , זהיר הייסט לייכטען, עס שטייט כי נר מצוה, אַ מצוה לייכט, יעדער נשמה האָט אַ מצוה פרטי' וואָס די נשמה איז איר עבודה אין דער מצוה, דאָס הייסט אַז די מצוה איז כמו שער
44 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ילה"ק מארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כו' פי' שבכל שבת יש בחי' שתי שבתות כמבואר בזה"ק שיש שבת עילאה ושבת תתאה כו', וענין שבת הוא אותיות תשב שהוא ענין עליות העולמות וגם עליות התומ"צ שבכל ימי השבוע כו', אך מתחלה נעשה עליות דתומ"צ שבכל יום ויום העבר בתפלה הבא אחרי' ונק' התפלה עולת תמיד ואח"כ עליות כל התפלות נק' שבת שהוא שבת תתאה ונק' עולת שבת ואח"כ נעשה עליות שבת תתאה בשבת עילאה וזהו עולת שבת בשבתו כו' וד"ל.
3 אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות : ראה שבת קיח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' מז. שמות ח"א ס"ע קפט ואילך. הנחות תקע"ז ע' קכג ובהנסמן בהנ"ל . תו"ח בשלח ח"א רח, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הנה ארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין הנה ענין שתי שבתות הוא בחי' שבת עילאה ושבת תתאה כי שבת אותיו' תשב ויש בחי' תשובה עילאה ובחי' תשובה תתאה.
3 אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות : ראה שבת קיח, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' מז. שמות ח"א ס"ע קפט ואילך. הנחות תקע"ז ע' קכג ובהנסמן בהנ"ל . תו"ח בשלח ח"א רח, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תקעז
מקור מפורש
בדף זה
וכשהמדובר באיש ציבורי אשר השפעה לו בסביבתו ובחוג נרחב, הרי ניצול מלא של השפעתו להחדרת היהדות וערכי' בלי כל פשרות הוא מעקרי תפקידו, ובלשון חכמינו ז"ל זהו בגדר של מצוה שצריך להזהר בה טפי.
3 ובלשון חכמינו ז"ל : שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ב'תתקצ
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תקצו
מקור מפורש
בדף זה
בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תשצו
מקור מפורש
בדף זה
בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'פד
מקור מפורש
בדף זה
- בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קיא
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג נשא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
[ובעומק יותר יש לפרש מרז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה, דכאשר לומד בביטול גמור, ה"ז פועל גם על המעשה שלו, שקיום המצוות שלו יהי' באותו הביטול כמו לימוד התורה, שאינו מקיים המצוות רק כעבד המקיים מצוות המלך (שאין זה ביטול לגמרי, כי ישנה מציאות העבד, אלא שהוא עושה גזירת המלך, כנ"ל ס"ג), אלא שהוא בתכלית הביטול, ע"ד מרז"ל "מנפשי' כרע", דהיינו שאין זה — שישנו אדם העושה רצון ה', אלא שזהו כאילו שרצון ה' נעשה מאליו בלי "גברא" העושה זאת, כי האדם בטל בתכלית אל רצון השם, עד שכאילו אין שום מציאות מלבד רצונו יתברך].
39 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד, הובאה בתוד"ה עיון — שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות כח סיון
מקור מפורש
בדף זה
והדגשה יתירה בכ"ז ביום הש"ק זה — פ' שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז — אשר "מצות היום" היא מילוי השליחות ד"יפוצו מעינותיך חוצה"!
30 ובלשון הש"ס (שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז) המצוה ד"הוי זהיר בה טפי". — וי"ל "זהיר" גם מלשון זוהר ואור, שמצוה זו מאירה אצלו ונעשית ה"שער" לכל שאר עניני העבודה (ראה לקו"ד ח"ד תשמז, ב. סה"ש ה'ש"ת ע' 42).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות תיקון עירובין
מקור מפורש
בדף זה
— בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועל דרגא זו דיוהכ"פ נאמר בסיום הפרשה "והיתה זאת לכם לחוקת עולם גו' אחת בשנה", דדרגא זו ד"אחת" (יחידה) המאירה ביוהכ"פ צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכ"א מישראל יהי' במעמד ומצב כזה, שפנימיות לבו תאיר אצלו בגילוי באופן שכל עניני תומ"צ יהיו אצלו לא (רק) באופן של עול וכפי', כ"א שזה יהי' חפצו ופנימיות רצונו, ובמילא מקיימם באופן כאילו מאליו וממילא, "אשר לא צוה אותם", ע"ד מנפשי' כרע, למעליותא,
67 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. תוס' שבת קיח, ב סד"ה עיון. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
[והוא מדין כבוד שבת, וכמ"ש הרמב"ם (לאחרי שהביא שני מאמרים אלו להלכה ע"ד סידור השולחן בע"ש ובמוצ"ש) "כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו", ומביאו שם בהמשך לעוד עניני הכנה שחייבים לעשות בבית בערב שבת בשביל כבוד שבת — ואילו דין סעודות שבת אינו ענין לכבוד שבת, אלא לעונג שבת],
16 ראה שבת קיח, ב. רמב"ם שם ה"ז ואילך. טאו"ח סי' רמב. שו"ע אדה"ז שם (בריש הסימן). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
העבודה בכל עניני תומ"צ צ"ל בלי הרגשת המציאות שלו, היינו, שאין זה באופן שהוא הלומד תורה ומקיים מצוות, כי אם ע"ד "מנפשי' כרע", שקיום התומ"צ נעשה (כמו) מאליו, בלי המציאות שלו.
45 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד, הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בדף זה
און דערצו — האָט מען בשנה זו אַ צווייטן שבת בעשרת ימי תשובה, ענין "שתי שבתות כהלכתן" ולמחרתו קומט ערב יוהכ"פ, און דערנאָך יוהכ"פ.
8 ל' חז"ל — שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הגם שמדברי הגמרא (שבת קיח, ב) מוכח לכאורה אשר נחלה בלי מצרים הוא ענין אחד עם ופרצת, – כבר נתבאר בשיחת י"ג תשרי תשי"ט ראי' בגמרא זו גופא כמ"ש בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
השלום וההתאחדות של כל עניני הבית לתכלית אחת של "ושכנתי בתוכם", ובפרט ה"כנגדו" של האשה (ביתו זו אשתו) ולעשות כל הצריך להפכה ל"עזר" – שלום ביתו על ידי נרות שבת.
12 ריש יומא. וראה שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שגם כאשר הבעל נמצא "לפני ולפנים", גם אז יש התאמה בין "ביתו" לדרגתו שלו, ועוד יותר:
26 ראה חדא"ג מהרש"א (שבת קיח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
אם לגבי סיום מסכת, שעל כך אמר אביי "תיתי לי" (=יינתן לי שכרי) שאז "עבידנא יומא טבא לרבנן" , שהביטוי "תיתי לי" מצביע על ענין
15 שבת קיח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
1 בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתעגית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עייייש,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
3) שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
נחלה בלי מצרים", כפי שנאמר לפני כן בפרשה:
10 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
באמצעות עריכת סיום מסכת, ועשיית "יומא טבא לרבנן" גם בימים אלה, עד שאף מותר לאכול סעודת בשר כאשר עורכים סיום מסכת בתשעת הימים.
59 שבת קיח, סע"ב ואילך. רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו. וראה באר היטב שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
ובתפילת שחרית עצמה – בפסוקי דזמרה, הבאים לפני תפילת שמונה־עשרה של שחרית.
35 אלא שצע"ק, שלפ"ז נמצא שאמירת תהלה לדוד בפסוקי דזמרה היא רק "כמו וע"ד .. רשות", ומה שאומרים "בגין מזונא ופרנסה .. בתר צלותא" הוא "חיובא על ב"נ" (לשון הזהר כאן): ואילו ע"פ נגלה, אמירת תהלה לדוד בפסוקי דזמרה היא יותר חיוב מאמירתו לאחרי שמו"ע – שהרי פסוקי דזמרה נזכר בש"ס (שבת קיח, ב) ואומרים ברכה לפני' ולאחרי' (וראה לבוש או"ח שם "מאחר שחייבו חז"ל לאומרו תקנו ברכה כו'"), ותהלה לדוד הוא עיקר פסוקי דזמרה (ראה שו"ע אדה"ז שם. (טושו"ע ו)שו"ע אדה"ז שם סי' נב). ואולי י"ל שלכן מדייק אאמו"ר דאמירת תהלה לדוד "בגין שבחא" הוא "כמו וע"ד .. רשות", להדגיש, דלשון הזהר "לאו בגין חובה" אין הכוונה בזה שהוא רשות כפשוטו לגמרי, כ"א שפעולתו הוא "כמו וע"ד" ענין הרשות מאחר שאינו "בגין מזונא ופרנסה" (לפעול המשכות כו'), כא רק "בגין שבחא". וראה לקמן הערה 38.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
גם שכר למצוה, שהקרן קיימת לעולם הבא, אך "אוכל פירותיהן בעולם הזה", כיון שבין המצוות ישנן גם מצוות תלמוד תורה וגמילות חסדים אשר אוכל פירותיהן בעולם הזה – אריכות ימים ושנים טובות כפשוטו בעולם הזה.
85 וגם קו התפלה "אני לדודי כו'", הרי "עיון (משיחות כ' מנ"א, כ"ח מנ"א, תשל"ו) תפלה" הוא מהדברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז (שבת קכז, א. וש"נ. וראה פרש"י שם רע"ב). וראה תוד"ה עיון (שם קיח, ב. וש"נ) "פי' בכוונת הלב" – תוכן העבודה דחודש אלול.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וכשם ששמירת השבת על ידי יוסף לפני מתן תורה היתה מושלמת, משום שהורגש אצלו הענין של "כי בו שבת" של הקדוש־ברוך־הוא, כך גם לגבי שמירת השבת לאחר מתן תורה, שה"שומר שבת כהלכתו" אינו שובת רק ממעשים גשמיים ומדיבורים גשמיים, אלא מורגשת אצלו, כביכול, השביתה של הקדוש־ברוך־הוא עד ל"פנימיות השבת היא הכוונה בתפלת השבת ובתלמוד תורה לדבקה בה' אחד כמו שנאמר שבת לה' אלקיך".
69 שבת קיח, ב. הובא בקו"א שם. ומדייק "כהלכתו דייקא". וממשיך "לכן מוטל כו' להיות בקי בהלכתא רבתא לשבתא. גם יזהר שלא לשוח כו'", כבפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
68 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מקומות – לעשות בימים אלו סיום מסכת, אשר אז נעשה יום זה "יומא טבא לרבנן",
85 שבת קיח, סע"ב ואילך. רמ"א יו"ד סרמ"ו סכ"ו. וראה באר היטב שם. ועד שאוכלין בשר ושותים יין בסעודה זו גם בימים אלו (ראה רמ"í או"ח סתקנ"א ס"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"נתן מה שבתחום טבריה בטבריה, ומה שבתחום ציפורי בציפורי, מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה.
6 להעיר אשר טברי' וצפורי – הפכים (ראה גם מת"כ לב"ר שם): טברי' עמוקה ביותר וציפורי בהר ובראשו (שבת קיח, ב וברש"י שם. פס"ר פ"ח). – וראה ביכורים פ"א מ"ג, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
3 שבת קיח, סע"ב. וראה אגה"ק סוס"ז,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
6 שהש"ר פ"א, ט. קה"ר רפ"א. יל"ש מלכים רמז קעה. ולהלכה -- רמ"א יו"ד סו"ס רמו (משבת קיח, סע"ב ואילך). ועד"ז ברמ"א או"ח סתקנ"א ס"י. ובטור ורמ"א שם סתרס"ט לענין סיום תושב"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
0 שם נח, יד. שבת קיח, ריש ע"ב. זח"ב פח, בי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
4 שבת קיח, ב. וראה אגה"ק סוס"ז. סי השיחות ה'ש"ת ע' 22. לקו"ד ח"ד תשמז, ב. וראה גם סה"מ תש"ח ע' 230.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשי"ב*
מקור מפורש
בדף זה
מובן אשר זהירים היו בכל המצוות, אלא שבענינים מיוחדים היו, כדיוק לשון רז"ל, זהירים טפי , משום שענינים אלו היו שייכים אליהם בפרט, ובם ועל ידם היתה גם המשכת שאר העבודה והמצוות שלהם ועלייתן.
426 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויומתק יותר השייכות לתחיית המתים (נוסף על עצם ענין ההודאה) גם מצד אופן ההודאה שבמודים – שאופן הביטול דהודאה הוא ששוחה את גופו תחילה , ועי"ז פועל ביטול גם בנפשו – "מנפשי' כרע", ע"ד ובדוגמת אופן הגילוי דתחיית המתים, שתחלה יהי' ניזון הגוף , ועל ידו תקבל גם הנשמה.
614 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד – הובא בתוד"ה עיון שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וענינו בעבודה בנפש האדם – שכח המעשה צריך להיות מחובר ומאוחד עם הכחות הנעלים דדיבור ומחשבה ובטל אליהם, עד כדי כך, שההנהגה במעשה בפועל ע"י הגוף מצד עצמו תהי' בדרך ממילא כפי רצון הנשמה, וכדאיתא בירושלמי ד"מנפשי' כרע".
126 ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד שמצינו בירושלמי בנוגע לתפלה ד"כד הוה מטי מודים הוה כרע מגרמי' " – שאין זה ענין של חסרון (העדר הכוונה), אלא אדרבה, ענין של מעלה – שענין הכריעה נעשה (לא מצד ציווי הנשמה, אלא) מצד הגוף עצמו (כמו שגם תינוק או בהמה להבדיל בורחים מפני האש, שאין זה מצד השכל כו'), ועד"ז בנוגע לתורה, שהתורה פועלת עליו ומלמדת אותו – כמענה אדמו"ר מהר"ש לא' שאמר (במענה לשאלתו ע"ד לימודו) שלמד ש"ס, או מסכתא פלונית:
45 ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוד"ה עיון – שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וכמדובר פעם שזהו ע"ד מאמר הירושלמי "מחזיקנא טיבו לרישי' דכי מטא למודים מנפשי' כרע":
47 ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוד"ה עיון – שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
– שענין זה מתבטא בכך שכל עשיותיו נעשים בדרך ממילא ע"פ התורה, ע"ד מארז"ל "מחזיקנא טיבו לרישא דכי מטא למודים מנפשי' כרע", היינו, שאינו צריך לחשוב אם לכרוע, אלא הכריעה נעשית בדרך ממילא, כיון שהראש (ועד"ז שאר אברי הגוף) הורגל להתנהג מעצמו ע"פ תורה , שבזה ניכר שאינו מציאות בפ"ע שלומד מסכת בגמרא או הלכה בשו"ע וכיו"ב, אלא הוא והמסכת או השו"ע נעשו מציאות אחת –
545 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ואף שגם בריקוד השייך לכח המעשה שברגלים יש אופן השייך לשכל, וכהלשון בזה, שהריקוד הוא לפי קצב הניגון – הרי רואים בפועל שהריקוד בשמח"ת אינו לפי קצב הניגון, אלא ריקוד לשם ריקוד ("מ'טאַנצט ווי עס טאַנצט זיך"), וכמדובר לעיל שזהו באופן ד"מנפשי' כרע" .
777 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בלקו"ת ד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת בענין שתי שבתות כהלכתן , שהן ב' אופני ההליכה שיש בשבת, הן ההליכה מלמטה למעלה, שזהו"ע העלי', והן ההליכה מלמעלה למטה, שזהו"ע גילוי והמשכת העונג העליון למטה .
571 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז באופן חיובי – "מחזיקנא טיבותא לרישי' דכד מטא למודים מנפשי' כרע" , וכפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, שלקראת הבר-מצוה פעל על עצמו שגופו הגשמי יתנהג בדרך ממילא ע"פ הוראת השו"ע.
417 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב**, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
דבכאו"א מישראל ישנם זמנים מיוחדים – בשעת התפלה, או בשעת עסק התורה, או בשעה שהוא מקיים מצוה דהוה זהיר בה טפי , או אפילו בשעה שעוסק בדברי הרשות לשם שמים ועאכו"כ באופן דבכל דרכיך דעהו – שבשעה זו הוא מוסר את כל מציאותו (ער גיט זיך איבער אינגאַנצן) לאלקות, ועי"ז אינו שייך לבגדים הצואים , כמו צדיק גמור.
342 ראה שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ישיבני לביתי היינו לאשתי ולזרעי יחיו ואהי' עמהם יחד במנוחה שלוה והשקט ..
832 ראה שבת קיח, ב. יומא בתחלתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בדף זה
והנה, אמרו רז"ל שבכל שבת ישנם ב' שבתות, מעלי דשבתא ויומא דשבתא, מעלי דשבתא הוא ענין העלי' מלמטה למעלה, ויומא דשבתא הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה.
153 שבת קיח, ב. נתבאר בלקו"ת בהר ד"ה את שבתותי (מא, א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל "כי מטי למודים מנפשי' כרע" – לא מצד ההתבוננות, לא מצד הכוונה בפירוש המלות, אלא "מנפשי'", בדרך ממילא.
75 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוד"ה עיון – שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שלא מספיק הבירור בדרך אתכפיא, אלא צריך לפעול הענין דאתהפכא , שזהו ענין נעלה יותר ממה שמצינו בדוד שנאמר בו "ולבי חלל בקרבי", "כי הרגו בתענית" , וזוהי מעלתו של אברהם אבינו, כדאיתא בירושלמי סוף ברכות ש"אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב, דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך" ("שתי לבות, שאף יצה"ר שלו החזירוהו לטוב" ), ועד"ז בנוגע להגוף, שפועל עליו להיות במעמד ומצב ש"כי מטא למודים מנפשי' כרע" .
994 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
והרי כל בנ"י חייבים בשני הקוין ד"סור מרע ועשה טוב", הן במצוות עשה והן במצוות לא-תעשה, אלא, שישנו הענין ד"מצוה דהוי זהיר בה טפי" :
1157 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לקו השלישי, קו העבודה – שיש בזה חילוקי מדריגות, החל מעבודה פשוטה ביותר, וכמו "מחזיקנא טיבו לרישא דכי מטא למודים מנפשי' כרע" , היינו, שהעבודה היא ללא הרגש הלב, ועד שחסר אפילו ההרגש בפירוש המילות באמירת "מודים", והעבודה אינה אלא בענינים חיצוניים:
200 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד – הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וגדולה מעלת שמירת שבת, כמארז"ל "אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא" .
1268 ירושלמי תענית פ"א סה"א. וראה שבת קיח, ב. לקו"ת בהר מא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובכל אופן, ענין זה שייך להודאה ד"מודים" – כמארז"ל "מחזיקנא טיבו לרישא דכי מטי למודים מנפשי' כרע" – בהיותו בסיום וגמר עבודת התפלה, בהשליבה הד' שבסולם התפלה שבו עולה
69 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שהנהגה זו שמצינו אצל רבינו הזקן, מצינו גם אצל רבותינו נשיאינו שלאחריו, וכפי שסיפר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, בעל ההילולא, שעוד לפני שנעשה בר-מצוה (שאז נעשית מציאות חדשה כו', כנ"ל ס"ז) פעל על אברי גופו להתנהג ע"פ השו"ע בדרך ממילא , ע"ד מארז"ל "מנפשי' כרע".
1054 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכל זה – גם כאשר היום שאסור במלאכה הוא יום השבת או יוהכ"פ, שעליהם נאמר "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד"; ועאכו"כ בימים טובים שנקראים "מועדים לשמחה " , ובימים טובים גופא – בחג הסוכות, שהשמחה שבו היא גדולה יותר מהשמחה שבשאר המועדים, כי, בחג הפסח מתבטא הענין ד"מועדים לשמחה" בענין החירות ("זמן חרותנו"), ובחג השבועות מתבטא הענין ד"מועדים לשמחה" בענין התורה ("זמן מתן תורתנו"), ואילו בחג הסוכות מתבטא הענין ד"מועדים לשמחה" בענין השמחה גופא – "זמן שמחתנו"12.
218 ישעי' נח, יג. וראה שבת קיח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע להאבות, עם היותם בבחינת מרכבה דאצילות115, לא קשה כ"כ, דכיון שהיו קודם מ"ת, שאז לא הי' חיבור עליונים ותחתונים33, לכן, עבודתם בבחי' מרכבה דאצילות שמצד הנשמה, לא חדרה כ"כ בהגוף, אף שהי' בבחי' מרכבה (שלכן הוכרח לומר "שים נא ידך תחת ירכי" – היפך שלילת הושטת היד מתחת לטבורו – כי שבועה בנקיטת חפץ היתה אפשרית אז רק במצות אבר המילה, ולא היד שעשה בה צדקה וכיו"ב ), ובמילא שייך שיהי' אצלם העלם בגוף.
429 ראה שבת קיח, ב. נדה יג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
השלום וההתאחדות של כל עניני הבית לתכלית אחת – "ושכנתי בתוכם" , ובפרט ה"כנגדו" שבאשה ("ביתו זו אשתו" ), ועשיית מה שצריך לעשות כדי להפכו ל"עזר" – שלום ביתו ע"י נרות שבת ; וניגוד גדול יותר (ובמילא – שלום גדול יותר) – ניגוד חושך ("משתשקע החמה") ואור, השתלשלות ולמעלה מהשתלשלות.
1232 ריש יומא. וראה שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אבל, כאשר מתאספים כו"כ מישראל, שאז "אכל בי' עשרה שכינתא שריא" , וכפי שאומר רבינו הזקן שזהו "אף שאינם מדברים בדברי תורה", ועאכו"כ כאשר מדברים בדברי תורה – אזי ישנה עצה נוספת, כדאיתא בגמרא :
1003 שבת קיח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז יתוסף עזר וסיוע בנוגע להשפעה על התלמידים – שתהי' לא רק בנשמתם, אלא גם בגופם, ועד לאופן ש"מנפשי' כרע" , כדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע , שלקראת הבר-מצוה פעל על גופו שיהי' במעמד ומצב ד"מנפשי' כרע", ובאופן כזה יפעלו גם על התלמידים39.
1071 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
יש לבאר ההפרש בין הבקיעה דיעקב אותיות יבקע (כמו שהוא מצד עצמו) להבקיעה דיעקב אותיות יבקע כמו שנתגלה ע"י יוסף, שהבקיעה דיעקב (מצד עצמו) היא פריצת וביטול הגדרים דגילוי וצמצום [ע"י גילוי הפשיטות (ת"ת הנעלם) שאינו מוגדר בגדרים אלה], ועי"ז נמשך הגילוי (גם) בעולמות שנתהוו מהצמצום.
1846 להעיר, שביעקב כתיב ופרצת (ויצא כח, יד. שבת קיח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
יש למצוא את כל הענינים במעשה בפועל; ולאח"ז הי' זה אצל כל נשיא בקו שלו או בענין המיוחד שלו, וכמדובר כמ"פ שכיון שכל נשיא נקרא בשם "מאור", יש לכל אחד ענין עצמי שלו, וכמו מצוה דהוה זהיר בה טפי (כפי שמצינו בנוגע לנשמה פרטית, וכן הוא גם בנוגע לנשמה כללית, שהרי ענין זה הובא בגמרא61 בנוגע ליהודים כאלו שהיו נשמות כלליות).
180 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
– ומרומז גם בדברי הגמרא :
1432 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הרמב"ם ] – דכיון ש"ביתו זו אשתו", וכדברי ר' יוסי (אודות הנהגתו המיוחדת באופן של הידור ) "מעולם לא קריתי ..
416 שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אבל רגיל גם להתחיל עם סיום מסכת – דכיון שיש חילוקי מנהגים בנוגע ליום הילולא ויארצייט, אם צ"ל ענין של התוועדות כפשוטה, הקשורה גם עם "גדולה לגימה שמקרבת" , או שההנהגה צ"ל בצד ההפכי , הנה אחד הדרכים לתווך ביניהם הוא עי"ז שמקשרים זאת עם סיום מסכת, ולכן "עבידנא יומא טבא לרבנן" .
590 שבת קיח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד שסיפר כ"ק אדנ"ע , שקודם הבר-מצוה, בשנת הי"ב, "מופלא סמוך לאיש", נכנס לאביו אדמו"ר מהר"ש, וביקש ממנו סדר בהכנה לבר-מצוה, ואז הי' אצלו סדר עבודה להרגיל את הגוף שיתנהג בדרך ממילא ע"פ הוראת השולחן-ערוך – ע"ד מ"ש בגמרא "מחזיקנא טיבו לרישי' דכי מטא למודים מנפשי' כרע", ללא כל השתדלות.
2366 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
ובפרט ע"פ דברי הגמרא שמקשרת הענין ד"שלים מסכתי'" עם עריכת "יומא טבא לרבנן" , ולכן מצינו בכמה ספרים שיש לקשר מסיבה כזו עם ענין של סיום מסכתא.
630 שבת קיח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואזי נק' נדבת ידך אשר תתן, מאלי' ומעצמה " (ע"ד מארז"ל "אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמי' ") – מצד הביטול להקב"ה ולמדת החסד והצדקה בפרט, באופן של "מרכבה" .
2158 ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד לפעולה גם בנוגע לגוף (נפש וגוף) – שמצד עצמו דומה לבהמה בשלשה דברים , ואעפ"כ פועלים עליו שיהי' במעמד ומצב ד"כי מטי למודים מנפשי' כרע" (שזהו ענין ששייך לא רק ליחידי סגולה).
752 ראה ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד. הובא בתוס' שבת קיח, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח ניסן, פ' החודש, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד שמצינו בגמרא :
2114 שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והנה, אמרו רז"ל שבכל שבת ישנם ב' שבתות, מעלי שבתא ויומא דשבתא, מעלי דשבתא הוא ענין העלי' מלמטה למעלה, ויומא דשבתא הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה.
59 שבת קיח, ב. נתבאר בלקו"ת בהר ד"ה את שבתותי (מא, א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד המבואר באגה"ק בענין המצוה דהוה זהיר בה טפי, שכאו"א מישראל יש לו מצוה מיוחדה שצ"ל זהיר בה טפי, והיא בחי' הגורל ממש.
158 ראה שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יש לבאר ההפרש בין הבקיעה דיעקב אותיות יבקע (כמו שהוא מצד עצמו) להבקיעה דיעקב אותיות יבקע כמו שנתגלה ע"י יוסף, שהבקיעה דיעקב (מצד עצמו) היא פריצת וביטול הגדרים דגילוי וצמצום [ע"י גילוי הפשיטות (ת"ת הנעלם) שאינו מוגדר בגדרים אלה], ועי"ז נמשך הגילוי (גם) בעולמות שנתהוו מהצמצום.
42 להעיר, שביעקב כתיב ופרצת (ויצא כח, יד. שבת קיח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
דבכאו"א מישראל ישנם זמנים מיוחדים – בשעת התפלה, או בשעת עסק התורה, או בשעה שהוא מקיים מצוה דהוה זהיר בה טפי, או אפילו בשעה שעוסק בדברי הרשות לשם שמים ועאכו"כבאופן דבכל דרכיך דעהו – שבשעה זו הוא מוסר את כל מציאותו (ער גיט זיך איבער אינגאַנצן) לאלקות, ועי"ז אינו שייך לבגדים הצואים, כמו צדיק גמור.
28 ראה שבת קיח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות צו
מקור מפורש
בדף זה
שבת קיח, ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים א
מקור מפורש
בדף זה
א ומפני שמחויב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו יהיה צנוע בכל מעשיו שהצניעות והבושת מביאין לידי הכנעה לפני השי"ת לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק כשיקום טוב ליזהר שלא ישב ואח"כ ילבש חלוקו שמיד כשישב הוא מגולה אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב ונמצא כשיקום הוא כבר מכוסה ואל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו אשר לפניו כחשיכה כאורה:
ב שבת דף קיח , ב. ספר היראה לרבינו יונה. טור ושו"ע סעיף א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נב דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח א
מקור מפורש
בדף זה
וכיצד מדלג אם יש לו שהות לקרות מזמור תהלה לדוד די במזמור זה לברך לפניו ברוך שאמר ואחריו ישתבח ואף שתיקנו לברך ולקרות מתהלה לדוד עד כל הנשמה מכל מקום כיון שעיקר התקנה לא היתה אלא בשביל מזמור זה כמו שנתבאר בסימן נ"א די לו במזמור זה כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל עם הצבור ואם יש לו שהות יותר יאמר אחר תהלה לדוד ב' מזמורים של הילולים שהם הללו את ה' מן השמים ומזמור הללו אל בקדשו ואם אין לו שהות לומר שניהם יאמר הללו אל בקדשו לבדו ואם יש לו שהות יותר יאמר כל ה' מזמורי הללויה ואם יש לו שהות יותר יאמר גם ויברך דוד עד לשם תפארתך ומדלג עד ישתבח ואם יש לו שהות יותר יאמר הודו לה' קראו עד והוא רחום ומדלג עד והוא רחום שלפני אשרי כי בינתיים אינם רק פסוקים מלוקטים ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין לו שהות לומר פסוקי דזמרה אפילו בדילוג יקרא קריאת שמע וברכותיה עם הצבור ויתפלל עמהם.
יב הגהת רבינו פרץ ב סמ"ק שם וסמ"ג שם לפי' רש"י שבת קיח , ב ד"ה פסוקי. הגהות מיימוניות דפוס קושטא הלכות תפלה פ"ז ד"ה ושבחו בשם ס' התרומה. שו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ע
מקור מפורש
בדף זה
מכל שכן וק"ו שראוי ונכון ליתן נפשינו ממש עליה, והיא חובה של תורה ממש למביני מדע תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת, כל חד לפום שיעורא דיליה , בסדור שבחו של מקום ב"ה בפסוקי דזמרה ושתי ברכות שלפני ק"ש יוצר ואהבה, לעורר בהן האהבה המסותרת בלב כל ישראל, לבא לבחי' גילוי בהתגלות הלב בשעת ק"ש עצמה.
4279 בסדור שבחו כו': ברכות לב, סע"א וכפי' הרי"ף ורא"ש דפליגי אפירש"י ע"ז ז, ב ולהעיר ג"כ משבת קיח, ב, וכפי' [הרמב"ם בספר] היד [הל'] תפלה פ"ז הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
בדף זה
לשָבעה.
1899 ס' חסידים סי' תתסא (אדם שאין לו בשבת מזונות כי אם מזון שתי
סעודות, ואם יחלוק אותם לשלשה לא יהי' לו לכל סעודה לשבעה, מוטב שיאכל שתי סעודות
של לילה ושל יום). הובא במ"א ריש הסי' (מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם
לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה, מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה (ס"ח
סימן ת[ת]ס"א). וכן משמע בשבת דף קי"ח דאמר עשה שבתך חול, וכמ"ש
סימן רמ"ב).
והיינו כדלעיל סי' רמב ס"ד (יש לו מזון י"ד סעודות
לשבעה ימים שעד ערב שבת הבא, סעודה אחת לכל יום וסעודה אחת לכל לילה, אלא שרוצה
ליטול כדי לאכול שלשה סעודות בשבת ... אסור לו ליטול מן הקופה בשבוע זו, שכך אמרו
חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בדף זה
ויש מהן למטה יותר שהן בבחי' פירוד ממש כמו סנחריב כו' וכן נבוכדנצר שעשה עצמו אלק["ה ] כו', וגם הן באים לבחי' ביטול והכנעה כמו נבוכדנצר שהודה ושיבח כו' וכמ"ש כמצבייא עביד בחיל שמיא כו' וכן יתרו אמר עתה ידעתי כי גדול ה' כו', ויש מהן שיודעים את רבונם ומכוין למרוד בו (כאנשי דור הפלגה וכאנוש ונמרוד וכה"ג) ועכ"ז הכל יודעים את רבונם וקרו לי' אלקא דאלקיי' כו' רק שאין רצונם בעבודה וביטול הגסות לגמרי כו'.
157 וכאנוש : ראה שאילתות פ' בראשית שאילתא א. רי"ף וע"י שבת קיח, ב. רמב"ם ריש הל' ע"ז. לקו"ש תשא (כרך יא) ע' 145 הערה 41. וראה גם ב"ר פכ"ג, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
אך דוקא מי שהי' בגופו ודוקא בעצם שבשדרה בחי' הביטול בכריעה גשמי' אז יהי' עצם זה כלי לשכון בו גילוי אור הטל העליון שמבחי' עתיקא סתימאה להחיותו בחיי עולם כנ"ל, אבל מי שלא הי' בגופו בעצמו' השדרה ביטול בכריעה גשמי' לא יקום בתח"ה והוא מטעם הנ"ל בענין תשובה ומע"ט, שהתשובה מן המיצר דוקא גורם בחי' ההמשכה וההתפשטות דגילוי ההעלם דרצה"ע שיומשך בשכר המצות בעוה"ב כמ"ש היום לעשותם כו' דהיינו בתשו' ומע"ט ולמחר לקבל שכרם (ובחי' הביטול בכריעה בשדרה בגופו, הודאה [oldpage_רכו] זו למעלה מהודאה שבשכל והשגה כמו השתחווא' אפי' ארץ בגופו דוקא בעזרה בעולי רגל כו' ולענין תח"ה שהוא להחיות העצמו' צ"ל בביטול שבעצם השדרה (והוא למעלה מכריעה בברוך בש"ע שזוקף בשם הוי' בהודאה שבהשגה להמשיך ברכה מאת שם הוי' דאצי' לבד, אבל כריעה במודים הוא ביטול העצמות שיקום בתחה"מ לקבל ברכת הוי' העצמי' מחיי החיים דעצמו' א"ס שע"ז נא' ברכת ה' תעשיר כו' לחיות חיי עולם (וז"ש מחזיקנא טיבותא לרישאי דמנפשי' כרע להיותו בבחי' ביטול עצמי שלמעלה מן הדעת כו').
593 מחזיקנא. . דמנפשי' כרע : ראה ירושלמי ברכות פ"ב, סה"ד כגי' תוד"ה עיון שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שארז"ל אלמלא שמרו בנ"י ב' שבתות כהלכתן מלמטה למעלה ומלמעלמ"ט כו' כמ"ש במ"א וד"ל.
140 אלמלא שמרו בנ"י : ראה שבת קיח, ב. לעיל פ' בשלח רח, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
אבל בבחי' התענוג העצמי דשבת כמו שעשועי' העצמי' דעוה"ב אין לחלק כלל בין או"ח לאו"י ושניהם כלולים כא' ממש, ואע"פ שהוא ג"כ בבחי' רו"ש צמצום והתפשטות, וזהו הילוך ב' שבתות כהלכתן שנק' שבתות שמתכללי' כא' ממש כו'), וכמו השיר והניגון בשפלות והגבהה כו'.
160 ב' שבתות כהלכתן : שבת קיח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
כי שם עיקר ענינו העלאה בעצמות התענוג משלימות המלאכה כנ"ל שעלי' זו צורך ירידה כו', והיינו ב' שבתות כהלכתן בכל שבת כמ"ש במ"א, אבל כאן עיקר ענינו להעלות לכנ"י למעלה ולהבדילם מסט"א בעלי' זו מטעם חטא העגל כנ"ל אין כאן אלא עלי' ולכך הזהיר לא תבערו אש לעורר פסולת מדה"ד שרש הסט"א, משא"כ שם לא הזהיר ע"ז כי הי' עדיין קודם חטא העגל כנ"ל.
299 ב' שבתות כהלכתן בכל שבת : ראה שבת קיח, ב. לעיל פ' בשלח רח, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
בדף זה
וז"ע שתי שבתות כהלכתן שהם בחי' שבת עילאה ושבת תתאה, שבת תתאה היא בחי' שבת בעצם שהוא בחי' שבת בראשית שהעלי' הוא מצד עצמו בחי' כי בו שבת כו' שהוא בחי' שביתה מבחי' הדבור דע"מ, שהדבור מתעלה למקורו ושרשו, וידוע ששרש הדבור הוא מבחי' חכ' כנודע מענין אבא יסד ברתא, לכן העלי' של הדבור הוא עד בחי' חכ' ראשית ההשתל' כו' כמ"ש במ"א,
65 שתי שבתות כהלכתן : ראה שבת קיח, ב. לקו"ת בהר מא, א. מב, ג ואילך. מג, ד ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' מז. שמות ח"א ס"ע קפט ואילך. ויקרא ח"ב ע' תשיח ואילך. הנחות תקע"ז ע' קכג ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בשלח ח"א רח, ד. וש"נ. סה"מ תרל"ד ע' ריד ואילך. ע' שנד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום ברכות השחר קודם נט"י שחרית
מקור מפורש
בדף זה
ואף אשר בגמ' שבת קיח, ב ובפרש"י שם (ומובא בשוע"ר רס"י ב) נראה שהיו ישנים ערומים לפעמים, מ"מ בודאי אין זה כלל, שהרי מצינו פעמים רבות בש"ס ופוסקים (לגבי הל' ציצית) כסות יום וכסות לילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר