99

לסעודה – "הוה ליה מיכלא דההוא יומא למיכל"³⁷ (היה לו מזון למאכל אותו יום) – מהי משמעות³⁸ בקשתו מאת הקדוש־ברוך־הוא שיתן לו את מזונו?

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

ידוע הסברו של רבינו בחיי³⁹ על דברי חז"ל⁴⁰ שיוסף נענש משום שבקש משר המשקים "והזכרתני אל פרעה"⁴¹ – ש"ח"ו שיתלה יוסף הצדיק בטחונו בשר המשקים, רק בה' לבדו, אבל היתה כוונתו שה' יתברך הזמין אליו שר המשקים זה כדי שיעשה לו נס על ידו". ויוסף נענש על כך, "לפי שבקש סיבה בשר המשקים (שבאמצעותה ישלח לו הקדוש־ברוך־הוא את הצלתו) .. ואין ראוי לצדיקים כיוצא בו לבקש סיבה, לכך נענש בזה כי היה לו לבטוח בקדוש־ברוך־הוא לבדו שהוא בעל הסיבות כולן שהוא יזמין אליו הסיבה מבלתי שיבקש הוא אותה".

ועל כך שואלים⁴²: הרי מבואר ב"חובת הלבבות"⁴³, על הבטחון, שחובה לעסוק בסיבות, ואף מובאות לכך מספר הוכחות – ומדוע נענש יוסף "לפי שבקש סיבה?

ההסבר לכך הוא⁴⁴, שיש שתי דרגות בבטחון:

א) כאשר ההנהגה מלמעלה היא באופן ש"נמשכין הדברים שהולכין כסדרן שעל־פי הטבע"⁴⁵ (ובלשון החסידות: הנהגה שמצד ממלא כל עלמין) אז צריך לחפש סיבה, ולהכין כלי בדרך הטבע, כי השפעה זו מלמעלה באה דוקא באמצעות לבושי הטבע.

ב) כאשר רואים שההנהגה מלמעלה היא באופן ש"נמשכים הדברים .. שלא על־פי הטבע"⁴⁵ (ובלשון החסידות: מצד סובב כל עלמין) דרושה דרגה נעלית יותר במדת הבטחון – הסתמכות מוחלטת "על⁴⁵ הנהגת ה' לבדו ושלא לעשות שום דבר כי אם לבטוח בה' שבטח יעזור ה' יתברך בדרך סיבה"⁴⁶.

ויוסף הצדיק, אשר היה קשור תמיד בעבודתו הרוחנית לדרגה שמעל לטבע⁴⁷, היה צריך לנהוג בדרגה הנעלית יותר במדת הבטחון.