46
רבינו הזקן35 ד"מלת נשמע הוא להיות בטל לדבר תורה המדברת בפיו שהיא רצונו וחכמתו יתברך, כאילו שומע שהשכינה מדברת מתוך גרונו כמ"ש36 תען לשוני אמרתך. . ביטול רצון לגמרי", וביטול זה בא ע"י הקדמת "נעשה", שזהו ענין הביטול "לבעל הרצון. . בעצמו".
וזהו מה שארז"ל37 גדול לימוד שמביא לידי מעשה, שהגדלות שבלימוד הוא מה שמביא לידי מעשה (מלשון "מעשין על הצדקה"38), שהו"ע הכפי' והביטול.
ובפשטות: הבחינה שלימוד התורה הוא בביטול אמיתי היא בזה שהלימוד עצמו מביאו שינתק את עצמו מלימודו (אף שיש בזה הרבה תענוג וחיות) ויתעסק בענינים של מעשה. ואז ישנה הגדלות שבלימוד, כי כאשר לומד מתוך ביטול, אזי דברי תורה שלומד הם דבר ה' המתגלה על ידו, והוא בגדר "מלך", מאן מלכי רבנן.
[ובעומק יותר יש לפרש מרז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה, דכאשר לומד בביטול גמור, ה"ז פועל גם על המעשה שלו, שקיום המצוות שלו יהי' באותו הביטול כמו לימוד התורה, שאינו מקיים המצוות רק כעבד המקיים מצוות המלך (שאין זה ביטול לגמרי, כי ישנה מציאות העבד, אלא שהוא עושה גזירת המלך, כנ"ל ס"ג), אלא שהוא בתכלית הביטול, ע"ד מרז"ל39 "מנפשי' כרע", דהיינו שאין זה — שישנו אדם העושה רצון ה', אלא שזהו כאילו שרצון ה' נעשה מאליו בלי "גברא" העושה זאת, כי האדם בטל בתכלית אל רצון השם, עד שכאילו אין שום מציאות מלבד רצונו יתברך]40.
ז. וע"פ זה יש לומר, שענין זה מודגש ב"נשא את ראש בני גרשון גם הם":
זה שאמיתית הרוממות של תורה נפעלת ע"י לימוד התורה בביטול, שזהו כאשר הלימוד מביא לידי מעשה דוקא — נראה בזה שאחרי בני קהת באים בני גרשון, דגרשון מורה על קיום המצות, כמבואר בכ"מ41 (והם נשאו את היריעות כו', ודוקא לאחר הקמת המשכן ע"י בני גרשון ובני מררי באו בני קהת והכניסו את הארון והכלים בתוך המשכן42), ולכן דוקא לאחרי שישנו ענינם של בני גרשון, ה"ז מדגיש אמיתית נשיאות "בני קהת" (תורה).
וזהו שהכתוב מדייק "נשא את ראש בני גרשון גם הם", שאין המדובר במעלת בני גרשון כשלעצמם (דהיינו מצד קיום המצוות עצמו), אלא בזה שהם טפלים ובטלים אל בני קהת, ענין המעשה הבא כתוצאה מלימוד [ועוד זאת, ד"גם הם" פירושו, שגם ב"מעשה" נמשך הביטול שבתורה, כנ"ל].
וע"פ הנ"ל יש לבאר ג"כ הרמז בזה שדוקא פרשה זו, המדברת בבני גרשון, נקראת בשם "נשא" סתם — אף שה"נשא" דבני קהת הוא למעלה יותר מדבני
הערות
- 35. לקו"ת שה"ש כב, א.
- 36. תהלים קיט, קעב.
- 37. קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
- 38. ראה ב"י לטיו"ד סרמ"ח.
- 39. ירושלמי ברכות פ"ב סה"ד, הובאה בתוד"ה עיון — שבת קיח, ב.
- 40. ראה לקו"ת ברכה (צט, ג) שגם כללות ענין הנשיאות הוא ענין שלא ע"פ טעם ודעת (הבורח מן הכבוד כו'), ומקשר זה שם עם ענין הקדמת נעשה לנשמע. עיי"ש. וי"ל, שכיון ש"בי מלכים ימלוכו", לכן כל נשיאות קשורה דוקא עם ענין הביטול (הבורח מן הכבוד כו').
- 41. ראה לקו"ת פרשתנו כג, ג. ובכ"מ.
- 42. ראה פרש"י בהעלותך י, כא.
רש"י על במדבר י׳:כ״א - הטקסט מספריא
נשאי המקדש. נוֹשְׂאֵי דְבָרִים הַמְקֻדָּשִׁים:
והקימו את המשכן. בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁהָיוּ קוֹדְמִים לָהֶם מַסַּע שְׁנֵי דְגָלִים, הָיוּ מְקִימִין אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּשֶׁהָיָה הֶעָנָן שׁוֹכֵן, וְסִימַן הַחֲנִיָּה נִרְאֶה בְּדֶגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהֵם חוֹנִים וַעֲדַיִן בְּנֵי קְהָת בָּאִים מֵאַחֲרֵיהֶם עִם שְׁנֵי דְגָלִים הָאַחֲרוֹנִים, הָיוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מְקִימִין אֶת הַמִּקְדָּשׁ; וּכְשֶׁבָּאִים בְּנֵי קְהָת מוֹצְאִים אוֹתוֹ עַל מְכוֹנוֹ, וּמַכְנִיסִין בּוֹ הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת, וְזֶהוּ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא — וְהֵקִימוּ מְקִימֵי הַמִּשְׁכָּן אוֹתוֹ עד טֶרֶם באם שֶׁל בְּנֵי קְהָת:
נשאי המקדש means, the bearers of the holy articles (not of the structure of the Sanctuary itself for this was the burden of the sons of Gershon and Merari; cf. v. 17).
והקימו את המשכן AND THEY SET UP THE TABERNACLE [BEFORE THEY CAME] — this means: The sons of Gershon and the sons of Merari who were in front of them (the Kohathites) travelling together with the two divisions, those of Judah and Reuben, set up the Tabernacle as soon as the cloud rested, and the sign for encamping became visible above the division of the camp of Judah (cf. Rashi on 9:17). Now when they encamped and whilst the sons of Kohath were coming after them with the two last divisions (Ephraim and Dan), the sons of Gershon and the sons of Merari erected the Sanctuary. When the sons of Kohath arrived, they already found it in its proper place and they put into it the Ark, the table, the candelabrum and the altars. The following therefore is what the verse implies: והקימו, and they — i.e. those who had to erect the Tabernacle — erected it, עד before באם their arrival — the arrival of the sons of Kohath.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.