שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לג נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מה שארז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה, שהגדלות שבלימוד הוא מה שמביא לידי מעשה (מלשון "מעשין על הצדקה"), שהו"ע הכפי' והביטול.
37 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות כח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומזה מובן גם בעניננו — "אין מים אלא תורה":
19 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזה פועל "להבין ולהשכיל בתורתך" — נגלה דתורה ופנימיות התורה, כולל תורתם של רבותינו נשיאינו, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה — לעשות רצונך דהקב"ה כל ימי חיי — קיום המצות בפועל,
65 ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אפילו כשמלמעלה מעוררים אותו, באמצעות בת־קול וכדומה, כמוסבר בתורת החסידות, עד שמתעורר בו צמאון – גם אז "אין מים", "מים – זו תורה".
10 בבא קמא יז, א ושם נסמן (בשינוי לשון).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אין מים אלא תורה (ב"ק יז, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיוון שכדי לזכות לגילוי זה דרושה עבודה מתוך התבטלות מוחלטת כלפי ה' (כדלעיל בסעיף ז'), לעבוד כדי למלא רצון קונו, יש צורך בענין של "לאוהבי תורתך", שאהבתם והתמסרותם לתורה, כולל לימוד שמביא לידי מעשה, איננו נובע מן החשיבות והמעלות שבתורה עצמה, אלא מפני שהיא תורתך – מצד נותן התורה.
36 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הקשר שבין "הלכה" לבין "מעשה" הוא ברור, כי ההלכה היא כדי לדעת "את המעשה אשר יעשון", ואת אלה "אשר לא תיעשנה", ו"תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה", אבל מהו הקשר שבין "חכמה", עד לידיעת "אחדות הקב"ה" – לבין הלכה?
14 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תחילה מביאה הגמרא את האמרה לגבי "תלמידי חכמים" ורק לאחר־מכן – לגבי "פושעי ישראל", למרות שמזבח הזהב מוזכר רק באמרה השניה, לגבי פושעי ישראל – מפני שזהו הסדר בכלל "לימוד מביא לידי מעשה", וכך גם בפעולה של השראת השכינה במקדש (הכללי והפרטי):
64 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם מובן, שגם לפי רבי שמעון בר יוחאי אין להסתפק בתורה, והכרחיים גם "מעשים טובים", ויותר מכך,
30 להעיר מב"ק יז, א: אר"י משום רשב"י .. כל העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת שני שבטים כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אם היו אומרים ש"בחקותי תלכו" הוא לימוד התורה סתם ו"מצוותי תשמרו" הוא מעשה המצוות, היה מובן מדוע כתוב קודם על לימוד תורה, כי "תלמוד מביא לידי מעשה", כפי שמובן בפשטות שכדי לדעת מה לעשות וכיצד, יש ללמוד תחילה.
7 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א. מגילה כז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואין הדבר דומה למי ש"אינו מקיים מה שלומד", אשר לפי מספר דעות אסור לו ללמוד תורה – כי שם יש פגם בלימוד התורה שלו.
36 להעיר בשייכות הלימוד וקיומו ממחז"ל (ב"ק יז, א. וש"נ. הל' ת"ת לאדה"ז שם ס"ב־ג) גדול לימוד שמביא לידי מעשה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פקודי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאשר לימוד התורה הוא כראוי, הרי אז גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, התורה מיושמת במעשה המצוות ומשפיעה על עשייתן בשלימות, ועל ידי כך נעשה בירור וזיכוך בעולם.
38 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
4 שלכן צריך הבאוואַרעניש ,גדול לימוד שמביא לידי מעשה" (ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א), כי לימוד סתם אולי לא יבוא לידי מעשה, ודוקא ,גדול לימוד", גדלות בלימוד (ראה לקו"ש ח"ז עי 7. חי"ח ע' 154), מביא לידי מעשה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ו"גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – על ידי החיבור בין הגליא לבין הפנימיות בתורה, נעשה הדבר גם בעבודתו הרוחנית בכלל, שנוצר חיבור בין פעולות הגליא שבנשמתו, ה"אוכלין" שלו, לבין פנימיות נשמתו, ולכן אין הוא יכול כלל לקבל טומאה.
47 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומזה נמשך גם במעשה המצוות, דגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שגם המצוות הם בבחי' רצוא ושוב, שזהו"ע מצוות עשה ומצוות לא תעשה, דמ"ע שהם בדרך קום ועשה הם בחי' שוב, ומצוות לא תעשה שענינם הוא שב ואל תעשה הם בבחי'
1872 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
על הפסוק "וצדקה תרומם גוי", מבאר רבינו הזקן בתו"א בתחלתו, שע"י הצדקה – צדקה גשמית כפשוטה, להחיות נפש הרעבים ללחם וצמאים למים, ועד"ז צדקה רוחנית, להחיות נפש הרעבים וצמאים לתורה , שנמשלה ללחם ולמים, ולמצוות , שגם בהם מצינו הלשון של אכילה ושתי' – "נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה ".
1120 ראה ברכות נז, סע"א. תענית ז, א. ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מ"ש בתחילת הכתוב מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות הוי' (צדקת פרזונו בישראל), ואיתא בזהר מקול מחצצים דא קול יעקב, דקול יעקב קאי על לימוד התורה, וכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ה"ז כולל גם קיום המצוות.
8 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכאשר יידע את האחריות המוטלת עליו, ושחוש ההשפעה שנתן בו הקב"ה מיועד להשתמש בו לעניני רוחניות – הרי גם אם עתה נמצא גם הוא עצמו במדבר, "בארץ צי' ועיף בלי מים", "אין מים אלא תורה", מ"מ, אם יפעל בחוזק ("מיט אַ שטאַרקייט") לעורר את נקודת היהדות שבו, יוכל בדרך ממילא לעורר גם את נקודת היהדות שבזולתו, שהרי כאשר מתעוררת נקודת היהדות, אזי מתבטלים כל הענינים הבלתי רצויים "כהמס דונג מפני אש" (כמ"ש בתניא), וממילא יוכל לפעול על סביבתו, ש"יעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".
63 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויש לומר, שזהו גם החילוק בתורה – "אין מים אלא תורה" – בין נגלה דתורה לפנימיות התורה:
35 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מים – קאי על תורה, כמארז"ל "אין מים אלא תורה", דכשם ש"מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך", כך התורה ירדה ממקום כבודה למעלה לנשמות בגופים, ונתלבשה בשכל אנושי ובעניני עוה"ז ועד לטענות של שקר, כדי לבררם.
39 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
גם אם נראה לו שהוא עומד בקישור שלם עם "מקור מים חיים", המקור שממנו ניתנה לנו התורה (ש"אין מים אלא תורה"), בלי שינויים – אעפ"כ, אם ה"מים" נשארים אצלו, ואינם מתפשטים מחוץ לכלי ולשוקת ולמקוה, הרי זה מוכיח, שגם ה"מים" הנמצאים אצלו אינם "מי מעיין";
224 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויובן גם זה מהשם דמשה, כמ"ש ותקרא שמו משה גו' כי מן המים משיתיהו, דהנה, מים קאי על תורה, כמארז"ל אין מים אלא תורה, ובתורה יש ב' בחינות, מים עליונים ומים תחתונים, שלכן אמרו נובלות חכמה שלמעלה תורה, והתורה דעכשיו הבל היא לגביתורתו של משיח, וזהו מן המים משיתיהו, דהיינו שענינו של משה הוא ההמשכה מהתורה שלמעלה, בחי' מים העליונים, שנמשך למטה.
40 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אפילו כאשר מעוררים אותו מלמעלה, ע"י ה"בת קול" וכדומה, כמבואר בחסידות, ונעשה אצלו צמאון – הנה גם אז " אין מים ", "מים זו תורה", הוא לא יודע לאיזה דבר הוא הצמאון, הוא צמא, אבל הואלא מרגיש ולא יודע אל מה הוא צמא, והיינו לפי שנתרחק כל כך עד שאין לו שייכות ואינו יודע מכל המציאות של קדושה.
36 ב"ק יז, א. וש"נ (בשינוי לשון).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"וצמאון אשר אין מים" – שגם כאשר מלמעלה מעוררים אותו ברגש של צמאון, אינו מרגיש שהצמאון הוא ל"מים", "אין מים אלא תורה".
28 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שתמורת ה"מדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים", "אין מים אלא תורה", והיינו, שזהו שטח שבו מוצאים ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", ובמילא ההנהגה היא באופן ד"איש את רעהו חיים בלעו", ו"כל דאלים גבר", ולא הועילה גם "מוראה של מלכות", כיון שכל אחד העמיד מלכות מדילי' "לסייע" לו כפי ש"מלכות הרשעה" יכולה לסייע...
115 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ופסוק זה אומרים בראש-השנה – דכיון שהעבודה דראש-השנה היא מצד עצם הנשמה, אזי נרגש הצמאון בה"מדבר אשר אין מים", "אין מים אלא תורה", והיינו, שאמירת פסוקי התורה בראש-השנה מגלה את מעלת נשמות ישראל והצמאון שלהם, שזהו"ע "מצא חן במדבר".
69 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו ענין הטבילה במי המקוה – "אין מים אלא תורה", ובפרטיות קאי על פנימיות התורה (כמבואר בענין ניסוך המים, דקאי על פנימיות התורה, אף שבכללות קאי מים גם על נגלה דתורה), דהיינו, להיות שקוע בזה כל כך ("אַזוי פיל פאַרטרונקען אין דעם"), עד ש"מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", בגילוי המשיח.
267 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן מובן ג"כ בפשיטות, שהרי התורה קודמת להמצוות, שבתחלה צריך להיות לימוד התורה, ואז דוקא יודע הוא איך לקיים את המצוות, דגדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
43 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמו שהוא בנוגע לענין המים – שהתורה נקראת בשם מים, כמארז"ל "אין מים אלא תורה" – שאין הכוונה להציור ותואר שבענין המים בגשמיות, אלא הכוונה היא לענין הירידה שבמים, כמארז"ל "מה מים מניחים מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה", וכמו"כ גם בענין האור, שהכוונה היא לענין הירידה והגילוי שבהאור.
10 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והביאור בזה – לפי שמטרת מצות חלה היא לפעול עלי' בדברי הרשות שיתאחדו עם אלקות, וענין זה מרומז בעיסה שבה מעורבין הקמח והמים, שהקמח הוא פירורין פירורין, נקודות נפרדות, וע"י המים מתאחדים הנקודות הנפרדות ונעשים חטיבה אחת, וענינו ברוחניות – שהדברים הגשמיים שהם דברים נפרדים, בדוגמת הנקודות הנפרדות של הקמח, מתאחדים יחדיו ע"י התורה שנמשלה למים, "אין מים אלא תורה".
31 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו שאמרו רז"ל אותן אלף שנה שעתיד הקב"ה לחדש בהן עולמו, צדיקים (היינו כל ישראל, כמ"ש ועמך כולם צדיקים) מה הן עושין, הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים ושטין על פני המים, דהנה, מים קאי על התורה, אין מים אלא תורה, שהו"ע מים העליונים שעל הרקיע, והם יהיו שטים על פני המים, היינו, שיתעלו למעלה כ"כ עד שיהיו שטים על פני המים, באופן של שיוט בלבד, כמו עד"מ חכם גדול כשמעיין באיזה שכל קטן שאין צריך בו טורח ויגיעה כלל, אלא שט בו בנקל בלי שום טורח.
62 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"אין מים אלא תורה".
29 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מביא לידי מעשה , מעשה המצוות, והיינו, שע"י לימוד התורה באים לקיום המצוות, והיינו, לפי שכל עניני המצוות ישנם בתורה, כמ"ש זאת התורה אדם, דכשם שבאדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים, כמו כן יש בתורה רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה , וע"י הלימוד דרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת בתורה, באים לקיום כל המצוות בפועל.
309 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
היצה"ר מפתה אותו ואומר לו שיש שם מים (שהרי אילו לא היו שם מים אפילו לעיני בשר, לא הי' הולך לחצוב בארות נשברים), בה בשעה שהאמת היא – והוא בעצמו יודע זאת – שהם בארות נשברים מצד עצמם, ועד כדי כך הם נשברים, שאפילו אם יתנו בהם מים, "אין מים אלא תורה" , הנה לא זו בלבד שאין המים מביאים תועלת, אלא עוד זאת, "אשר לא יכילו המים", שאינם "כלי" להחזיק את מי התורה.
912 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מחשבות האון ודעות הרעות", עי"ז שטובל במים – "אין מים אלא תורה" , ובלשון הרמב"ם:
499 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"לחם" – כמ"ש "לכו לחמו בלחמי", ו"אין מים אלא תורה" .
1089 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
גם מה שתובעים אודות לימוד תורתם, ובאופן שהלימוד צריך להיות עד מיצוי הנפש , ובפרט בשנה זו, כמדובר כמ"פ אודות ההוספה המיוחדת בלימוד בשו"ע והתניא (ופירושיהם), ועד"ז בנוגע לכללות הענין דהפצת המעיינות חוצה, שדרישה זו עומדת בתקפה מאז שנתגלה המענה של המשיח להבעש"ט שביאתו תהא לכשיפוצו מעיינותיך חוצה, מעיינותיך דייקא, שמעין הוא מקור המים, ואין מים אלא תורה , ובאופן שיטבול במי הדעת , טבילה דייקא, היינו, שהמים עולים ומכסים את ראשו (איבערן קאָפּ) .
442 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כאשר טובל במי הדעת הטהור – שזהו"ע התורה, "אין מים אלא תורה" – אזי מתבטלת הדעה שלו, ובמילא עומד על אמיתית המציאות שלו, ותופס את האמת, שאינו מציאות לעצמו, אלא "עבדי הם".
648 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד שנזכה לקיום היעוד "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", כך, שתהי' נראית רק מציאות המים – "אין מים אלא תורה" .
474 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בהקדם כללות ענין הגלות, דהנה, גבי יעקב ועשו כתיב והי' כאשר תריד (כשיעברו ישראל על התורה כו') ופרקת עולו מעל צווארך, והיינו, שכאשר חסר בהקול קול יעקב (ובמילא חסר גם בקיום המצוות, שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ) אזי יש שליטה להידים ידי עשו , וזהו כללות הענין דמפני חטאינו (שעי"ז) גלינו מארצנו , היינו, שיעקב הוא בגלות אצל עשו.
726 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ונוסף לזה, הנה גם בגשמיות יש מעלה בשמחת בית השואבה עתה לגבי שמחת בית השואבה שבזמן הבית – "קלקלתנו זוהי תקנתנו" – כי , בזמן הבית היו הגבלות בשמחת בית השואבה, כיון שהיתה נערכת ע"י "חליל" שאינו דוחה שבת ויו"ט (ומה גם שהיו מדליקים מנורות, אבוקות של אש וכו') , משא"כ עתה, הנה גם בלילה הראשון יכולה להיות שמחת בית השואבה, להיותה ללא חליל כו', כך, שלא שייך ענין השבות שבגללו לא היו עורכים שמחת בית השואבה ביו"ט ראשון .
444 כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק, ואמר בבת שחוק (בנוגע למי הגשמים שחדרו לסוכה): יכולים לצאת י"ח ענין המים ע"י הדיבור בתורה – "אין מים אלא תורה" (ב"ק יז, א. וש"נ), ואז, יחלש הגשם, ועד שיפסק לגמרי.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובאופן כזה צריך להיות לימוד התורה – "אין מים אלא תורה" – שכל ענין שלומד בתורה, הן בלימוד הפשט, רמז, דרוש או סוד, גם אם הוא קטן בכמות, ואפילו אות אחת בתורה – יהי' זה מעיין שלם, כך, שאם רק יתייגע ("יגעתי" ) כדבעי, תהי' מזה נביעה של נהר גדול, מלא על כל גדותיו.
1412 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומקדים עמך לישראל, כי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ועושי מצוה מהפכים את הקללה לברכה.
865 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אכילה ושתי' ("כל דרכיך") שבתורה – שנקראת "לחם", כמ"ש "לכו לחמו בלחמי", וכן "מים", כמ"ש "הוי כל צמא לכו למים", ו"אין מים אלא תורה" – קאי על נגלה דתורה .
1619 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, שבזה נכלל כללות ענין העבודה מלמטה למעלה, שמתחיל מנר מצוה ואח"כ תורה אור, דאף שלכאורה הסדר הוא שתורה אור מביא לידי נר מצוה, כמארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, מ"מ, במדריגות העבודה הנה המדריגה היותר תחתונה היא נר מצוה, שהו"ע העשי' בפועל בלבד, והמדריגה שלמעלה מזה היא תורה אור, שהו"ע ההבנה וההשגה, והמדריגה היותר נעלית היא דרך חיים (שבאה ע"י תוכחות מוסר, כנ"ל ס"ג), שהו"ע המס"נ שלמעלה מהגבלת השכל.
722 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענינו בעבודת האדם – כמארז"ל "אין מים אלא תורה", וענין ה"ים" שהוא מלא מים היינו שלימוד התורה הוא באופן שהתורה שלומד (לא נשארת ע"ג המדף...
536 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שמחת בית השואבה – ע"ש "ושאבתם מים בששון גו'" – קשורה עם ענין המים, ו"אין מים אלא תורה" , שזהו ענין הקשור עם הבנה והשגה.
1088 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה מתגלה ע"י יצחק, שעבודתו היא באופן של העלאה מלמטה למעלה – חפירת בארות, לגלות את ה"מים חיים" שבעומק האדמה – לגלות את ניצוצות הקדושה היותר נעלים שישנם אצל עשו.
1914 "אין מים אלא תורה" (ב"ק יז, א. וש"נ), ובתורה גופא יש ב' דרגות: "מים" ו"מים חיים" (ראה תו"א פרשתנו יז, ד ואילך. לקו"ת חוקת סג, א ואילך. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ח ב' דר"ח תמוז - בעת ביקור הרב יהודה ליב לוין (רב הראשי דמוסקבה)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לפני שלושים-ארבעים שנה היתה אמריקה בבחינת "בור ריק אין בו מים" – "אין מים אלא תורה" , ואילו היום – ברוך ה'!
997 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הצ"צ באור התורה על פסוקים אלו), שהחילוק בין ב' הפרשיות דק"ש הוא ע"ד ב' הדעות שבגמרא אם תלמוד גדול (גדול לימוד תורה ) או מעשה גדול, והיינו, שהסדר בפרשה ראשונה שענין התורה קודם לענין המצוות הוא לפי הדעה שתלמוד גדול, והסדר בפרשה שני' שענין המצוות קודם לענין התורה הוא לפי הדעה שמעשה גדול.
2369 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מפני רשתות כו'", "ומה במקום חיותנו אנו מתיראין וכו'", והיינו, שבנ"י הם כמו "דגים שבים" , שכאשר מתייראים מפני אלו שרוצים לתפסם, עליהם להתחבא במים – "אין מים אלא תורה" .
2137 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
התורה, ועד שנעשים באופן דתורה אחת (לכולנה) , כיון שמחצתי ואני ארפא , היינו, שמסירים את המחיצה שישנה אצל אחרים המבדלת בין גליא דתורה לפנימיות התורה , ונעשה לימוד אחד, והלימוד הוא באופן שמביא לידי מעשה , והיינו, שאע"פ שהעשי' היא במדידה והגבלה, מ"מ, יש בזה הענין שלמעלה ממדידה והגבלה, בכל מאדך.
1310 ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תהי' באופן גלוי גם בהבנה והשגה בלימוד התורה, וכיון שהלימוד מביא לידי מעשה , הרי זה נמשך גם בקיום המצוות בהידור, ועד לבכל דרכיך דעהו , שזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה .
1106 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענין זה יבוא בגילוי ע"י עבודתינו בעקבתא דמשיחא, בסוף זמן הגלות, באופן דכתבית יהבית, החל מההוספה בלימוד התורה דכתבית – תושב"כ, וכן הוספה בלימוד התורה דיהבית – תושבע"פ, ומתוך שמחה וטוב לבב, ואח"כ יהי' הלימוד מביא לידי מעשה , קיום המצוות בהידור, שעי"ז נעשה בעה"ב על חלקו בעולם, וזוכה לקבל פרנסתו מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה , למעלה ממדידות והגבלות, מבחי' אנכי מי שאנכי, ובמילא הרי זה נמשך בבני חיי ומזוני רויחי.
1301 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז יש לבאר דיוק הלשון "יבשו עצמותינו" – שהרי כל המשלים שבתורה הם בתכלית הדיוק – שזהו בהתאם להנמשל ש"העצמות האלה כל בית ישראל המה", וכיון שחיותם של בנ"י היא בהיותם במים, "אין מים אלא תורה" , הרי מובן שהמצב ההפכי הוא באופן של יובש – "יבשו עצמותינו", "עצמות היבשות".
1061 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומובן, שלכל לראש הרי זה בנוגע ללימוד התורה – שזה הי' ההיתר לצאת לחו"ל ; וכיון ש"גדול למוד תורה שהלמוד מביא לידי מעשה" , הנה כן הוא גם בנוגע למעשה שבא כתוצאה מלימוד התורה.
1459 ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי ד"ה ושננתם (אוה"ת – להצ"צ – פ' ואתחנן ע' רלח ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ענין זה הוא רק בכח, וכדי שיבוא בפועל ובגלוי, הרי זה ע"י עבודת האדם (כפי שרצה הקב"ה בחסדו הגדול שכל הענינים יומשכו ע"י עבודת האדם) בתורה ומצוות, כמ"ש בפרשתנו אם בחוקותי תלכו גו', שענין ההליכה (תלכו) נעשה ע"י בחוקותי, שתהיו עמלים בתורה , ובאופן שגדול לימוד שמביא לידי מעשה , ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, שעי"ז נעשה ענין ההליכה, ועד שלא זו בלבד שהנשמות מתעלות להיות בדרגת הכלים, או בדרגת האורות המלובשים בכלים, או בדרגת האורות שלמעלה מהכלים, אלא לאשתאבא בגופא דמלכא , שמתאחדים כביכול עם עצמות ומהות א"ס ב"ה.
1564 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה ידוע שמים הוא בחי' חכמה, וארז"ל אין מים אלא תורה שתורה היא חכמתו של הקב"ה, כי בחכמה ישנם, בכללות, ב' מדריגות.
722 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מ"ש ותורה אור, כי, אף שהתורה מצד עצמה היא נעלמה מעין כל חי , מ"מ, בירידתה למטה נעשה בה גם הענין דגדול לימוד שמביא לידי מעשה , שעל ידה מברר האדם ויודע את המעשה אשר יעשה ואלה אשר לא תעשינה, כי, ההבחנה והבירור בענין המדות, ובג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה, מתחילה מההבחנה והבירור בענין השכל, וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש, דאיש הו"ע המדות , שבהם תלוי ענין התאוה והרצון עד להמעשה בפועל, וענין זה הוא לפי שכלו, שלכן, הנה הקטן מתאוה לדברים קטנים ועושה דברים קטנים, וכשגדל שכלו מתאוה לדברים גדולים, והיינו, שהן ענין המדות (איש) והן ענין הלבושים, עד למעשה בפועל, הרי זה תלוי בענין השכל (לפי שכלו).
1264 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מסתמא יודעים אתם שכוונת השליחות היא "לכבוש" את אוסטרליא ע"י לימוד התורה, הן נגלה והן חסידות, ושיהי' "לימוד המביא לידי מעשה" , כפי שמביא רבנו הזקן בהלכות ת"ת ; ובפרט כפירוש תורת החסידות שהלשון "מעשה" הוא מלשון "מעשין על הצדקה" – העבודה דאתכפיא המביאה לידי אתהפכא, לשנות עצמו, שזוהי העבודה דספירת העומר .
1112 ראה ב"ק יז, א. קידושין מ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם מה שנמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , כידוע הפירוש בזה , שגדלות התלמוד היא בזה שמביא לידי מעשה, שמזה גופא מובן גדלות המעשה.
2258 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכל זה יוסיף כמה פעמים ככה במוחם ולבם, שיהיו " זכים אלף פעמים ככה" , ע"י הצדקה ברוחניות ובגשמיות – שלאח"ז תיתוסף הצלחה רבה ומופלגה בלימוד התורה לעצמם, בנגלה ובחסידות, וגם (כיון שהלימוד "מביא לידי מעשה" , הרי כשניתוסף בלימוד ניתוסף בדרך ממילא גם) במעשה שלאח"ז, ועד שנעשה גם בפועל "אלף פעמים ככה".
2901 ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי ד"ה ושננתם (אוה"ת – להצ"צ – פ' ואתחנן).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההחלטות הטובות שתתקבלנה בעת ההתוועדות – להוסיף בלימוד התורה (ולימוד מביא לידי מעשה – בקיום המצוות) וביתר שאת ויתר עז , יהי' להם קיום הרבה יותר.
1291 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– שתכליתה ומטרתה להיזכר ולעורר (בעי"ן), ועי"ז להאיר (באל"ף), הן את עצמו והן אחרים, באור תורתו של בעל השמחה והגאולה וההוראות שלמדים ממנה, שהרי כל ענין בתורה הוא מלשון הוראה , היינו, שיש מזה תוצאה גם בנוגע למעשה, ולא רק בדרך טפל, אלא זהו ענין עיקרי, כמובן מלשון חז"ל (בנוגע לסברות אם "תלמוד גדול" או "מעשה גדול", והמסקנא היא ש)"גדול תלמוד (לימוד ) שמביא לידי מעשה", היינו, שהמעשה הוא ענין עיקרי בהתלמוד, ועד ש"המעשה הוא העיקר" .
1993 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר - תפארת שבתפארת - ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(ונתן תניא (הוצאה השבעים – י"א ניסן תשל"ב) לכל אחד מהנוסעים לא"י, וכשנתן להראשון אמר:) שיהי' לימוד המביא לידי מעשה .
1702 ראה קדושין מ, ב. ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי ד"ה ושננתם (אוה"ת פ' ואתחנן).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כשפוגשים באיש מישראל שהוא בבחי' "מדבר שמם", שאינו שייך לשום ענין של קדושה – לא ל"סור מרע" ולא ל"עשה טוב" ולא ל"בקש שלום" , הרי יכול האדם לחשוב:
1818 שהרי נמצא ב"מדבר", אשר לא ישב אדם – העליון – שם (ראה לקו"ת פרשתנו ד, ג. ובכ"מ), ארץ לא זרועה שאינה מצמחת פירות – מצוות (ראה סוטה מו, סע"א), ואין בה מים, דקאי על תורה, כמארז"ל (ב"ק יז, א. וש"נ) "אין מים אלא תורה" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביחד עם זה, נעוץ תחלתן בסופן, שממשיכים את התורה למטה, ע"י שהלימוד הוא באופן דערוכה בכל רמ"ח אברים כו' , ובאופן שמביא לידי מעשה , שהוא העיקר3.
2250 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו"כ ממשיכים ישראל כבודו ית' למטה, ע"י לימוד התורה, אין כבוד אלא תורה (כנ"ל), שבזה נכלל גם קיום המצוות, שהרי גדול לימוד שמביא לידי מעשה .
37 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם", ועד שענין זה יחדור גם בעולם כולו, גם חיות ובהמות, ש"לא ירעו ולא ישחיתו וגו' כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים ("אין מים אלא תורה" ) לים מכסים"88, ובקרוב ממש.
2015 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , הרי כשם שיש ב' בחי' אלו בתורה, צ"ל ב' בחי' אלו גם במצוות, שהם המצוות שע"פ טעם ודעת, והחוקים שלמעלה מטו"ד.
1887 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר, דזה שהגילוי דעולם התחי' יהי' גם להנשמות (שיתלבשו אז בהגוף), הוא ע"ד מאמר רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דע"י שהתלמוד מביא לידי מעשה נעשה גדלות בתלמוד.
987 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך ישנו אופן עבודה שניתוסף על העפר גם ענין המים, אין מים אלא תורה , בדוגמת הענין דשני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע , והיינו, שמלבד ענין העפר, שזהו הנעשה שקודם לנשמע, ניתוסף גם ענין ההבנה והשגה (נשמע) שבתורה.
135 ראה ב"ק יז, א. ב"ר פמ"א, ט. פס"ט, ד. וראה אוה"ת שם ע' תתקלה. סה"מ תרכ"ו ע' קסא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומ"ש ומספר את רובע ישראל, שרובע הוא מלשון רביעה , שקאי על ירידת גשמים, הרי זה ענין התורה, אין מים אלא תורה , שעז"נ הלוא כה דברי כאש, שאפילו כשלומד ע"י שפתיים כשהם באופן של היפך הטהרה, הנה גם אז הלימוד הוא באופן של דבר י .
388 ראה ב"ק יז, א. ב"ר פמ"א, ט. פס"ט, ד. וראה אוה"ת שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויה"ר שע"י ההוספה בלימוד התורה יקויים היעוד "מלאה הארץ דעה את ה' כמים ("אין מים אלא תורה" ) לים מכסים", בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
1439 ב"ק יז, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה ידוע שמים הוא בחי' חכמה, וארז"ל אין מים אלא תורה שתורה היא חכמתו של הקב"ה, כי בחכמהישנם, בכללות, ב' מדריגות.
30 ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו דאיתא בזהר שם עה"פ עין לא ראתה גו' יעשה למחכה לו, מאי למחכה לו כו' אינון דדחקין למלה דחוכמתא כו' [וענין זה שבזהר בא בהמשך להפירוש מאי בכל, כמובא בהמאמר], שע"י היגיעה בתורה, יגיעה שלא ע"ד הרגיל [וכמבואר בהמאמר דדחקין למלה דחוכמתא הואיגיעה בדרך אור חוזר], ומזה נמשך שגם קיום המצוות יהי' ביגיעה גדולה (ע"ד מרז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה), כולל גם היגיעה בהפצת המעינות חוצה, דנוסף להיגיעה שצריכה להיות בלימוד והבנת המעינות (דחקין למלה דחוכמתא), צריכה להיות יגיעה מיוחדת להפיץ את המעינות חוצה, להביא את המעינות גם לאלו שנמצאים חוצה, "בין החוחים", ועי"ז יהי' אתי מר דא מלכא משיחא, שאז יהי' גילוי העלם העצמי, עין לא ראתה, במהרה בימינו ממש.
63 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויהי רצון שכן תהי' לנו, שכל אחד יעשה כהנ"ל, ונזכה לראות בגלוי איך שכל ישראל הם ממלכת כהנים וגוי קדוש, שכל אחד מישראל יהי' במעמד ומצב של שר כפשוטו, כי ע"י ההחלטה ללמוד את התורה ולקיימה גם כשהוא במצב של עוני, הרי כהבטחת חז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר, שכשמחליט ללמדה ולקיימה מעוני הנה מיד לאחרי ההחלטה הוא לומדה ומקיימה מעושר, מעושר אמיתי בגשמיות וברוחניות גם יחד, ומוסיף בלימוד התורה בנגלה ובחסידות, ולימוד מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, און מ'ברענגט אַראָפּ משיח צדקנו למטה מעשרה טפחים בקרוב ממש, ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, והיתה לה' המלוכה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
53 קידושין שם, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד) והנה בב' אופני עבודה אלה דתורה ומצוות (תלמוד ומעשה) יש שקו"ט בגמרא מי מהם גדול.
18 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר, דזה שהגילוי דעולם התחי' יהי' גם להנשמות (שיתלבשו אז בהגוף), הוא ע"ד מאמר רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דע"י שהתלמוד מביא לידי מעשה נעשה גדלות בתלמוד.
35 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין הוא, דבכדי שקיום המצוות יהי' כדבעי הוא ע"י לימוד התורה, דתלמוד מביא לידי מעשה.
34 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והעלי' היא ע"י העבודה בתומ"צ, דאני נבראתי לשמש את קוני, וכמ"ש ויניחהו גו' לעבדה ולשמרה, לעבדה אלו רמ"ח מ"ע ולשמרה אלו שס"ה מל"ת (דכל מקום שנאמר השמר כו'אינו אלא בל"ת), וצ"ל לזה הקדמת התורה דגדול לימוד שמביא לידי מעשה.
79 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ג. פ"ג ה"ג. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומקדים עמך לישראל, כי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ועושי מצוה מהפכים את הקללה לברכה.
14 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור לדרוש דאם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הנה אחר שאמר ועשיתם אותם בבחי' המעשה הנ"ל בריבוי אורו' דמ"ה ליכנס בכלים כו' אמר מהיכן יהי' סיבה לזה המעשה ונתתי גשמיכם כו' דהנה הגשמי' יורדי' מגבוה לנמוך והמה המגדלי' כו' כנ"ל וכן יהי' דברי אשר יצא מפי כו' דהיינו קול דתורה כי אע"פ שיחוד מ"ה וב"ן נעשה למטה ולמעלה ע"י מצוותי וחוקותי הנ"ל אבל כדי שיהי' התעוררו' לזה היחוד ולהגדילו בתמידו' הוא ע"י קול דתורה כמ"ש בגשמי' והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כו' שהוא הנותן כח ליחוד זה מלמטה כו' וזהו בעתם בעת יחוד דמ"ה וב"ן ירד הגשם ליתן להם כח להתייחד כו' והיינו שאמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה פי' שמביא אור <רד>
62 גדול תלמוד שמביא לידי מעשה : קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו הכתרים שנמשך להם וכך הוא בתפלה שבבחי' הביטול שעד ש"ע גורמת להיו' נמשך בחי' הכתר ע"י המלאך הנ"ל והיינו הטעם שהתפלה קודמת לתורה וכמאמר אבא בנימין שהי' מצטער שתפלתו תהא סמוכה למטתו והגם שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה ות"ת כנגד כולם מ"מ ניתקנה התפלה להתפלל קודם הלימוד משום שע"י התפלה נמשך בחי' כתר תורה דהיינו להיו' חפץ ה' להשתעשע בתורה ומצות וכתר זה הוא תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג מצו' דאוריי' וז' דרבנן כנודע וד"ל.
87 שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמ"כ יובן למעלה דהנה בחי' חכ' שבתורה נק' מים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים כו' ואין מים אלא תורה, וידוע דאוריי' מח"ע נפקת, ובבחי' החכ' יש ב' מדריגות הא' בחי' חכ' הנעלמה שאינה מושגת כלל (ונק' בפרד"ס שכל הנעלם מכל רעיון והוא הנק' בזוהר בשם ח"ס) והיינו כמא' חכים ולא בחכ' ידיע' כלל שאינו מושג במקבלי' לא בנאצלים ולא נבראים כו' והוא בחי' החכ' הכלולה בא"ס עצמו דהוא המדע והוא הידוע כו' וכמשל הנפש המשכלת שכח השכל כלול בעצם הנפש כידוע, וזהו פי' מים רבים כי לשון רבים הוא אשר אין למים סוף כלל והוא בחי' חכ' דא"ס שהוא בבחי' א"ס ממש כי הוא המדע כו' וכמ"ש לתבונתו אין חקר וגם בחי' המים רבים
8 ואין מים אלא תורה : ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
במה להתאחז ולהאיר ואם אין כלי שיתאחז בו אינו נק' או"ר המאיר כלל אלא עולה לשרשו בהעלם ומקור האור כו', ובחי' הכלים מכלים שונים הן מקרא משנה כו', וזהו ע"י בחי' שוב בקריא"ה כנ"ל שהוא בחי' התלבשות האור בכלי דוקא וד"ל, וגם לפעמי' נמשלה התורה למים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים כידוע וגם בזה יש בחי' אור וכלי כמו באש כנ"ל שהרי א"א שיהי' מציאת המים מכונסים אלא דוקא בתוך כלים מכלים שונים כו' ואם לאו לא יוכלו להשיג את המים מן הנהר או הים כך הנה בשרש התורה למעלה כתיב ותמל"א כד"ה ותעל כ"ד ספרים דאורייתא שהן בחי' כלים שבהן מתכנס מים מימה של החכמה כמו עד"מ השואב בכד מים הגדול וזהו אוריי' מח"ע נפקת כו' וד"ל.
35 הוי כל צמא לכו למים : ישעי' נה, א. וראה ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כי תכלית היראה היא לירא ולהתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ח"ו לעשות הרע בעיניו לעבור על אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה בין לא תעשה של תורה בין של דברי סופרים ח"ו ותכלית האהבה היא העבודה לעבדו מאהבה ובשמחה לעשות נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו בקיום מצות עשה של תורה או של דברי סופרים ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג ולשמוח בה' והיא מעין עולם הבא וקבלת שכר קיום מצות (אבל עבודה מאהבה היא כי מאשר צמאה נפשו לה' לדבקה בו היא רוה צמאונה במי התורה וקיום מצותיה דאורייתא וקוב"ה כולא חד וע"ז נאמר הוי כל צמא לכו למים) ומאחר שידיעת כל התורה למי שאפשר לו היא מצות עשה של תורה כמ"ש למעלה והשוכח דבר ממשנתו מפני שלא חזר על לימודו כראוי כשאפשר לו עובר בלאו א"כ איך יעבור בלאו ועשה מחמת שעוסק ביראת ה' כל היום (וגם מי שאי אפשר לו ידיעת כל התורה הרי אמרו לא עליך המלאכה לגמור).
קיז ישעיה נה, א. וראה ב"ק יז, א. ע"ז ה, ב. תניא סוף פ"מ (כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאוה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי). שם סוף פ"י.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועיין של"ה שכן דעת רש"י כיש מפרשים שבתוספות.
קכא ב"ק יז, א ד"ה מביא לידי מעשה, אלמא מעשה עדיף (ולכן בתחלת לימודו התלמוד גדול, משא"כ אחר שלמד כבר). וראה לקמן בפנים פ"ד ה"ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הארץ כו' כן דברי וכו' וכמו שבצדקה כ[תוב] זרעו לכם לצדקה וכו' וכתי' אשריכם זורעי על כל מים והוא מים דאוריי' זש"כ ונתתי מטר ארצכם בעתו כו' אך [ש]תשמעו אל כל מצותי כו' שהוא ענין הזריעה דהיינו לפי שהמצות שהן הח' וכו' [oldpage_240] ותורה וצדקה בכל ענין ומדריגה אחת והוא בבחי' חסדים העליונים וכידוע דתו' וגמ"ח הכל א' שהוא מבחי' מים וחסדים עליונים ע"כ הא בהא תליא שע"י המצות נמשך מטר דאורייתא וע"י המטר ואספת כו', וזהו שב' פרשיות הללו משה דוקא אמרן לישראל לפי שמן המים משיתיהו כו' וד"ל.
676 אשריכם זורעי. . מים דאוריי' : ישעי' לב, כ. ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו הוי כל צמא לכו למים צמא בבחי' רצוא הנ"ל בצמאון ותשוקת הלב ילך אחר התפלה וימשיך אוא"ס בתורה שנק' מים וכמו מים שמשיבים
179 בתורה שנק' מים : ב"ק יז, א. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ושרש ההפרש בין התשלום שכר דפסח ושבועות הוא, דבפסח השגת הנפש בממכ"ע ושבועות השגת הנפש בסוכ"ע דתורה הוא סוכ"ע, בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה דזמן הבאת בכורים בשבועות והוא משדה אילן, דיש שדה לבן ושדה אילן, שדה לבן הוא שיעור ה' ויש בזה מעלה כנ"ל, ושדה אילן הוא בחי' כי אדם עץ השדה אדם אדמה לעליון, אשר תזרע בשדה שהוא ג"כ לפ"ע הזריעה, דמצות נק' ג"כ זריעה וכמ"ש זרעו לכם צדקה, וצדקה כולל כללות כל המצות, וזריעה צריך מים וז"ש אשריכם זרעי על כל מים והוא תורה וכמ"ש הוי כל צמא לכו למים, וזשארז"ל כל העוסק בתורה וגמ"ח זוכה לנחלת שני שבטים דכתי' אשריכם זורעי על כל מים משלחי הרגל שור וחמור שור יוסף וחמור ישכר, דמים הוא תורה, והזריעה היא בארץ העליונה והצמיחה בעדן עין לא ראתה,
99 כל העוסק בתורה וגמ"ח : ראה ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מ"ש אח"כ אשר תזרע בשדה שהקצירה נמשך מבחי' הזריעה בתחלה, כי מעשה המצות נק' בשם זריעה כמ"ש זרעו לכם לצדקה, שצדקה הוא כללות כל המצות והם נק' בשם זריעה אך הזריעה אינו יצמח כ"א על מים ומים הוא תורה הוי כל צמא לכו למים, כמ"ש אשריכם זרעו על כל מים ורז"ל דרשו על פסוק זה כל העוסק בתורה ובג"ח זוכה לנחלת שני שבטים שנא' אשריכם זרעו על כל מים משלחי רגל השור וחמור שור הוא יוסף וחמור הוא יששכר, וזהו אשר תזרע בשדה שע"י הזריעה של תו"מ עי"ז נמשך הקצירה שהוא מ"ת, ובד"כ הקצירה הו"ע השגה ויש השגה דממכ"ע והשגה דסוכ"ע, פסח הוא השגה דממכ"ע שעורה שיעור ה' ושבועות הוא השגה דסוכ"ע.
112 כל העוסק בתורה ובג"ח : ראה ב"ק יז, א.
פתיחה בהקשר