320
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יז
ומה שנענשו נו"א במיתה -- י"ל דימי המילואים שאני. ועיי"ש המשל
בזחה'ג ה, ב. וגם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כו ולהעיר מתיב"ע ריש אחרי: בנוי דאהרן כהניא רברביא ...
(ממכתב כ"ו אדר ה'תש"י)
- . . ע"פ מרז"ל בפטפטייא דאורייתא: כדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת שמז) דואל אשת עמיתך גו' אזהרה לאיש בלבד -- כ"כ גם בסמ"ג לית צז. (וכנראה בס' יראים בסרי"ד ג"כ צ"ל: הזהיר צורנו על הגואף -- ולא +הניאוף" כבדפוסים). ובחינוך מצוה לה ,וכפל זה הלאו" ובמנ"ח שם ,מתרין בו מלאו זה דכאן או מלאו דואל" -- עפ"ז חסר הביאור שחיינו דוקא בנוגע לאיש.
מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור -- צע"ג אם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) חחזר בו וכותב : והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר, או כיו"יב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו -- ששכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.
(ממכתב ב' סיון ה'תשכ"ה)
קדרושים
הערות
- 1. בשו
- 1. כתובות עה, א.
- 62. ראה שמו"ר רפמ"ו. רד"ה ביהשמעיצ, צ"ט. ולהעיר מרדייה לך לך תרכיז.
- 3. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט.
- 4. ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי דייה ושננתם (אוה"ת -- להצ"צ -- פ' ואתחגן).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אא"כ חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חטין בשני דינרין במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות ביוקר אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ח'תתקפד לקו"ש ח"ז ע' 320
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.