324

שיחה א

וישב

– חנוכה

א. הקשר בין "והבור רק אין בו מים" לבין חנוכה

על הפסוק¹ "והבור רק אין בו מים" נאמר בגמרא² (בסוגיא של חנוכה): "ואמר רב כהנא: דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום, מאי דכתיב "והבור רק אין בו מים", ממשמע שנאמר "והבור רק", איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר "אין בו מים", מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו".

במבט ראשון נראה שדרשה זו (על "והבור רק...") מובאת בגמרא בסוגיא על חנוכה, כיוון שהיא נאמרה ע"י אותו מאן דאמר שאמר את הדרשה הקודמת לדרשה זו בגמרא ("אמר רב כהנא: דרש ר' נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום, נר של חנוכה...")³. אבל כבר דובר מספר פעמים על כך, שכל דבר בתורה הוא מדוייק לחלוטין, ולכן, כאשר הגמרא מביאה דרשה כלשהיא בסוגיא מסוימת, אין זה (רק) מפני ענין צדדי (זהות באומר המאמר) אלא שלתוכן הדרשה יש קשר לסוגיא בה היא מובאת.

מובן אפוא בעניננו שיש קשר בין

ד

– מאמר חז"ל הנ"ל לבין חנוכה, ובמיוחד לפי דברי השל"ה בתחילת פרשתנו, שהפרשות וישב, מקץ ופרשת ויגש, קשורות לחנוכה, והרי הפסוק "והבור רק אין בו מים" כתוב בפרשת וישב.

ב. פירוש מאמר חז"ל הנ"ל בפנימיות הענין

אומרים חז"ל⁴: "אין מים אלא תורה". מובן מכך שבכל מקום שכתוב בתורה "מים" רומזת המילה גם ל"תורה", ובמיוחד בפסוק "והבור רק אין בו מים", שעליו מפורש במדרש⁵ שמדובר בו על תורה: "בור רק – נתרוקן בורו של יעקב, אין בו מים – אין בו דברי תורה שנמשלו למים וכו'".

ואכן, זהו פירושו העמוק והפנימי של מאמר חז"ל זה "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו": [במיוחד לאור העובדה שבמדרש⁵ מובאים שני הפירושים הנ"ל – (א) "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" ו(ב) "אין בו מים – אין בו דברי תורה" – זה בהמשכו של זה]:

בשעה שנמצאים במצב של "אין בו דברי תורה" ("אין בו מים") מגיעים בדרך ממילא למצב של "נחשים