338
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בטבעת דוקא בקדושי יהודה ותמר, מובן שיש קשר משמעותי ביניהם.
ההסבר לכך הוא: ידוע58 שגילוי כח האין־סוף בעולם מתבטא בענין הנישואין, שהוא בנין עדי עד – אין־סוף. כלומר, ענין הנישואין דומה לחיבור שבין חותם (נס) לטבעת59 (טבע): גילוי כח האין־סוף בעולם עצמו.
ומכיון ש"בנין המלכות" האמיתי והמושלם, חיבור של אין־סוף עם העולם (נס וטבע, יסוד ומלכות), שיהיה לעתיד לבוא התחיל מקדושי יהודה ותמר, כדלעיל – ולכן דוקא בהם נרמז ענין הקדושין על־ידי טבעת.
הערות
- 58. ראה לקו"ת שה"ש מ, א. ד"ה כל הנהנה תרנ"ב. ובארוכה – המשך שמח תשמח ע' 93 ואילך.
- 59. לכאו' עפ"ז למה מנהגינו לקדש (ודוקא) בטבעת בלי חותם. הטעם ע"פ נגלה י"ל שהוא ע"ד שנהגו שלא לקדש בטבעת שיש בה אבן (שו"ע אה"ע סל"א ס"ב. וראה שו"ת צ"צ חאה"ע סקי"א). (משיחת ש"פ וישב תשל"ג; תשט"ו) ואולי אפשר לבאר ע"פ מה שמסיים באוה"ת בראשית (שבהערה 33) מלקו"ת דטבעת קדושין הוא בחי' מקיף, וע"פ הנ"ל בפנים – הרי חותם הוא ההמשכה בפנימיות (וזה בא רק לאחרי הקידושין והברכות וכו'. ובכללות יהי' זה – לעת"ל (שמו"ר ספט"ו)).
שולחן ערוך, אבן העזר ל״א:ב׳ - הטקסט מספריא
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קִדְּשָׁהּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּשׁוּמָתָן וּפְעָמִים טוֹעִים בָּהֶם הַרְבֵּה, כְּגוֹן אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּאֶבֶן זוֹ שֶׁשָּׁוָה חֲמִשִּׁים זוּז, צָרִיךְ שׁוּמָא, דְּלֹא סָמְכָה דַּעְתָּהּ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֲפִלּוּ קִדְּשָׁהּ בְּאֶבֶן סְתָם, וְלֹא אָמַר לָהּ שֶׁשָּׁוָה חֲמִשִּׁים זוּז, צְרִיכָה שׁוּמָא, וּלְכָךְ נָהֲגוּ לְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת שֶׁאֵין בָּהּ אֶבֶן. הַגָּה: וְאִם קִדְּשָׁהּ בְּטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶבֶן, אוֹ בִּסְתָם טַבַּעַת, וְנִמְצָא שֶׁל נְחשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְקַדֵּשׁ בְּכָךְ, חַיְשִׁינָן לְקִדּוּשִׁין (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָר"ש בַּר צֶמַח וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין). וַאֲפִלּוּ אָמְרוּ הָעֵדִים תַּחַת הַחֻפָּה שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, וְנִמְצָא נְחשֶׁת, אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן דִּינָא נִרְאֶה דְּלָא הָוֵי מְקֻדֶּשֶׁת, אֲפִלּוּ הָכִי יֵשׁ לְהַחֲמִיר לְעִנְיַן מַעֲשֶׂה (תְּשׁוּבַת מַיְמוֹנִי סוֹף הִלְכוֹת נָשִׁים). וּמִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין תַּחַת הַחֻפָּה לִשְׁאֹל לָעֵדִים אִם הַטַּבַּעַת שָׁוָה פְּרוּטָה, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע הַכַּלָּה שֶׁאֵין מְקַדְּשָׁהּ רַק בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה (אָרְחוֹת חַיִּים). גַּם נוֹהֲגִין לְכַסוֹת פְּנֵי הַכַּלּוֹת הַצְּנוּעוֹת, וְאֵינָן מַקְפִּידוֹת בַּמֶּה מְקַדֵּשׁ אוֹתָן (מְבֹאָר בִּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א):
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד. לקו"ש חט"ו ע' 338
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.