ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א

306

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כנאמר ב"ירושלמי"³¹: ולא מודה רשב"י שמפסיקין (מלימוד התורה) לעשות סוכה...? –

אך לכאורה הכוונה היא שאצל מי ש"תורתו אומנותו" צריכים להיות גם מעשים טובים³², כשם ש"מארי עובדין טבין" חייבים ללמוד תורה³³, לפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית³⁴. אך מהו ההסבר לכך שאצל מי שתורתו אומנותו המעשים הטובים נעלים יותר מלימוד התורה³⁵?

ד. אי קיום המצוות – פגם בלימוד התורה

לכאורה ניתן היה לומר, שהדבר מובן מדברי ה"ירושלמי" שלעיל: לאחר השאלה "ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה...?", שואלים ב"ירושלמי": "ולית ליה לרשב"י (=האם אינו סובר) הלמד על מנת לעשות... שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא"? –

ומכך למדים, שצריך להפסיק כדי "לעשות סוכה" לא רק מפני שיש צורך גם במעשה המצוות, אלא יותר מכך, זוהי מטרת הלימוד, "למד על מנת לעשות".

ומכך מובן שלמעשה המצוות חשיבות גדולה יותר מהלימוד³⁶.

אך לאמיתתו של דבר, הדברים הם להיפך: צריך להפסיק למען עשיית מצוה, כדי שלימוד התורה יהיה כראוי, ולא מפני חשיבות המצוות, שהרי אם ה"למד" איננו כדי "לעשות", זהו פגם בלימוד עצמו.

כפי שהוסבר בהרחבה³⁷ על דברי אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה³⁸, ששם הוא מסביר את הדין שצריך להפסיק את לימוד התורה כדי לקיים מצוה שאינה יכולה להיעשות על־ידי אחרים: כי זה כל האדם, כמו שאמרו חכמים³⁹, תכלית חכמה – תשובה

הערות

31. ברכות פ"א סה"ב. שבת פ"א סה"ב.
32. ובמצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים (ולא תחסר המצוה) – אין מפסיקין (מו"ק ט, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ד. הל' ת"ת לאדה"ז שם (ושם, שאין מפסיקין גם מלימוד שאינו נוגע עכשיו למעשה מפני ש"ת"ת מצד עצמה היא ג"כ גדולה משאר מצות")).
33. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ח. טושו"ע יו"ד ר"ס רמו. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קנה. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג פרטי דינים בזה.
34. מנחות צט, סע"ב. הל' ת"ת לאדה"ז שם סעיף ד'.
35. ראה מאמר רשב"י* (קה"ר פ"ז, א (ב)) "ג' כתרים הם כו' כל מי שזוכה לתורה כאילו זכה לשלשתן וכל שלא זכה לתורה כאילו לא זכה לאחת מהן" – ואינו מסיים שם** וכש"ט עולה על גביהן. וראה מת"כ שם, דמה שמסיים "כל מי שזוכה לתורה כו'" – "י"ל שזה מ"ש במשנה במס' אבות שכש"ט עולה על גביהון כי התורה שם הטוב"***. וראה לקמן הערה 65.
36. ע"ד פרש"י ד"ה מביא ב"ק יז, א: אלמא מעשה עדיף. אבל ראה תוס' שם, וקידושין שם ד"ה תלמוד.
37. לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 149 ואילך.
38. פ"ד ס"ג.
39. ברכות יז, א.
. ע"ד מאמר זה איתא ביומא עב, ב. ספרי קרח יח, כ. יל"ש משלי רמז תתקמא. הובא בהל' ת"ת להרמב"ם (רפ"ג) ולאדה"ז (רפ"ד) – אבל במקומות הנ"ל אינו מרשב"י.
. אבל בפיסקא שלאח"ז (ג) הובא מאמר רשב"י "חביב שם טוב מארון הברית כו' חביב שם טוב מכהונה ומלכות כו'.
. ולהעיר מאדר"נ רפמ"א, שמביא מאמר ר"ש ואח"כ מפרש רק הג' כתרים ומעלת כתר תורה על

מצוטט בעמוד אחד

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

יורה דעה ‹ הלכות תלמוד תורה ‹ הלכות ת"ת פרק רביעי ‹ ג לקו"ש חי"ז ע' 306

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.