ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א

305

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יהדות אף אחד אינו שולט על היהודי.

ודומה לכך תוכנו של מאמר רבי שמעון "ג' כתרים הן... וכתר שם טוב עולה על גביהן", ש"כתר שם טוב" הוא השם הטוב שיש ליהודי על־ידי "מעשים טובים"²¹: על רבי שמעון נאמר ש"תורתו אמנותו"²², עד אשר "רשב"י וחביריו" מובאים בגמרא ובספרי הפוסקים²³ כדוגמא למי ש"תורתו אומנותו",

והוא אומר שאין מסתכלים על מעלת התורה, ובתורה עצמה על החשיבות של "כתר תורה" – שיא השלמות של התורה אצל יהודי: תורתו אומנותו – אלא "כתר שם טוב (מעשים טובים) עולה על גביהן", כי מטרת התורה היא להגיע לידי "מעשים טובים".

ג. מדוע "כתר שם טוב" עולה על "כתר תורה"?

לכאורה נדרש הסבר:

לגבי רוב אנשי העולם, שאין תורתם אומנותם, ועיקר עסקם איננו בתורה (כדברי חז"ל²⁴ "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרשב"י ולא עלתה בידן), אלא הם "מארי עובדין טבין" (= בעלי מעשים טובים), מובן, שאצלם "כתר שם טוב" הוא מעלה גבוהה יותר מ"כתר תורה" אבל, כיצד יתכן לומר, שרבי שמעון בר יוחאי, שתורתו אומנותו, והוא תלמידו²⁵ של רבי עקיבא²⁶, הסובר ש"תלמוד גדול"²⁷, יאמר ש"כתר שם טוב עולה על גביהן" – נעלה מ"כתר תורה"²⁸?

אמנם מובן, שגם לפי רבי שמעון בר יוחאי אין להסתפק בתורה²⁹, והכרחיים גם "מעשים טובים"³⁰, ויותר מכך,

הערות

21. ראה כו"כ* מפרשי המשנה. ובאוה"ת בחקותי (כרך ב') ע' תערב: כש"ט דפי' מקיים מצות מעשיות. וראה לקמן הערה 65.
22. שבת יא, א. – בשבת שם (ועד"ז ברמב"ם הל' תפילה פ"ו ה"ח. וראה במ"מ והערות להל' ת"ת שבהערה הבאה) – "אומנותן". אבל בטושו"ע ושו"ע אדה"ז (שבהערה הבאה) – "אומנתם". וצע"ק, שהרי לכאורה צ"ל "אומנותם" (לשון אומנות).
23. שבת שם. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ד־ה.
24. ברכות לה, ב.
25. והמיוחד שבהם – ראה ירושלמי סנה' (פ"א ה"ב): א"ל (ר"ע) דייך שאני ובוראך מכירין כוחך.
26. ולהעיר מסנהדרין (פו, רע"א): וכולהו אליבא דרע"ק.
27. קידושין מ, ב. ובאוה"ת ואתחנן (ע' רסח. ע' רפ) שכוונתו (לא כהסיום "נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" – כ"א) דזה שתלמוד גדול הוא גם לולי הענין ד"מביא לידי מעשה". וראה פסק אדה"ז (הל' ת"ת שם ס"ג): מ"ע של ת"ת מצד עצמה היא ג"כ גדולה משאר המצות (רק שאינה שקולה כנגד כל המצות כולן אלא משום שהתלמוד מביא לידי מעשה כו').
28. אין לתרץ ע"פ הידוע (אוה"ת ר"פ ויגש אוה"ת ואתחנן ע' רעו ואילך. ועוד) דלעת"ל יהי' מעשה גדול – כי מזה שנקבע מאמר זה באבות, הוראות עתה, מוכח, שזה שכש"ט עולה על גביהן הוא קודם הזמן דלעת"ל.
29. ראה גם דרך חיים (למהר"ל) אבות כאן: ודאי מה שאמר כאן כתר תורה לא אמרו כשאין לו מעשים דודאי כהאי גונא לא כתר הוא כלל.
30. להעיר מב"ק יז, א: אר"י משום רשב"י .. כל העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת שני שבטים כו'.
. משא"כ בפיה"מ להרמב"ם וכו'. ולשיטתי' אזיל גם בס' היד שלא הביא "כש"ט עולה ע"ג". וראה הל' ת"ת שלו רפ"ג, ורפ"ד – הובאו בהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ד ובסופו.

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1

כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ ‹ 395 לקו"ש חי"ז ע' 305

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

יורה דעה ‹ הלכות תלמוד תורה ‹ הלכות ת"ת פרק רביעי ‹ ד לקו"ש חי"ז ע' 305

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.