שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
העוה"ב (אחר שיחיו המתים) אין בו לא אכילה ולא שתי' ולא פו"ר ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה (ברכות יז, א) ואינן חוזרים לעפרם (סנהדרין צב, א) וקיימים לעולמים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
3) עולם התחי' שיהי' נשמות בגופים דוקא (ראה במקומות שנסמנו ב"תשובות וביאורים" שבקובץ ליובאוויטש הששי) ארז"ל (ברכות יז, א) העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו', - והנה דעת הרמב"ם (הל' תשובה שם) שמאמר זה קאי על עולם שאין בו גוף, אבל בעולם התחי' יהי' בו אכו"ש (לח"מ ה"ב שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כי אם העבודה צריכה להיות בקבלת עול מלכותו יתברך, א יאך אבער א געשמאקער יאך, וכמרז"ל (ברכות יז, א) רצוננו לעשות רצונך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כי גם העבודה צריכה להיות בקבלת עול מלכותו יתברך, א יאך אבער א געשמאקער יאך, וכמרז"ל (ברכות יז, א) רצוננו לעשות רצונך ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע אשר מנהגנו הוא לומר גם בלידת בת לתורה לחופה ולמעש"ט, ע"פ מרז"ל (ברכות יז, א) נשים במאי זכיין , באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע אשר מנהגנו הוא לומר גם בלידת בת לתורה לחופה ולמעשים טובים, עפ"י מרז"ל (ברכות יז, א) נשים ב[מאי ] זכיין , באקרויי כו' באתנויי' כו' ונטרין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תקסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עטרותיהם בראשיהם (עטרה - מקיף) ונהנין מזיו השכינה כו' ויאכלו - הנאה - בפנימיות (רש"י ברכות יז, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תשס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אשר מנהגנו הוא לומר גם בלידת בת לתורה לחופה ולמעשים טובים, ע"פ מרז"ל (ברכות יז, א) נשים במאי זכיין , באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'כח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
- ידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אשר מנהגנו הוא לאמר גם בלידת בת ל תורה ולחופה ולמעשים טובים, ע"פ מרז"ל (ברכות י"ז, א) נשים במאי זכיין באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
- ידוע מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר מנהגנו הוא לאמר גם בלידת בת לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ע"פ מרז"ל (ברכות יז, א) נשים במאי זכיין באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
- ידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אשר מנהגנו הוא לאמר גם בלידת בת לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ע"פ מרז"ל (ברכות יז, א) נשים במאי זכיין באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
זהו גם אחד מהביאורים בהבקשה "ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך" — דלכאורה, שני ענינים אלו הם הפכים זמ"ז:
33 תפלת אלקי נצור (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
חיי העולם הבא" , שהיא מה ש"צדיקים יושבים כו' ונהנין מזיו השכינה" , וכמבואר שם בארוכה).
29 ע"פ המבואר במ"א (לקמן ע' 177 ואילך) במרז"ל (ל' רש"י ר"פ וישב) "ביקש יעקב לישב בשלוה כו' אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז", שבקשת יעקב היתה לשלוה רוחנית, ע"ד השלוה דעוה"ב שיושבין ונהנין מזיו השכינה (וע"ש שסוףסוף נתקיימה בקשתו, וישב בשלוה אמיתית דעוה"ב גם בעוה"ז (ראה זח"א קפ, סע"א. ועוד), אלא שבא לאחרי שקפץ עליו רוגזו של יוסף. ע"ש בארוכה) —
יובן ויומתק זה שמייחסים שכר זה ליעקב דוקא, נחלת יעקב אביך (אף שבנוגע לכל האבות אמרו (ב"ב טז, סע"ב ואילך) שהטעימן מעין עוה"ב. וראה ברכות יז, א), כי ענין זה, שלימות התענוג על ה' (דעוה"ב) בעוה"ז, הי' אצל יעקב דוקא. וראה לקמן הערה *42. 43.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כי אין כוונתם (רק) לשלוה גשמית וגופנית, אלא לשלוה רוחנית, ע"ד השלוה שבעוה"ב ש"אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' צדיקים יושבין כו' ונהנים מזיו השכינה" .
21 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אבל, הקב"ה רצה שיעקב יזכה לשלוה בשלימותה, "עולמך תראה בחייך" , שגם בעוה"ז יזכה למצב של עוה"ב.
36 ל' רז"ל — ברכות יז, א. וראה ב"ב (יז, רע"א) שהאבות הטעימן מעין עוה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מכיון שהעבודה דפסח ראשון היא "סור מרע", בריחה מהרע, לכן חל אז החיוב לבער את החמץ (הרומז על הרע, "שאור שבעיסה"), שלא יהי' שום חמץ ברשותו; משא"כ פסח שני, שענינו הפיכת הרע לטוב, אין צריכים בו בזמן לבער את החמץ מרשותו, אלא "חמץ ומצה עמו בבית", כי על ידי פסח שני ניתן (בהוספה —) הכח להפוך את החמץ לקדושה.
16 ל' חז"ל — ברכות יז, א. ועוד . ויצה"ר נקרא חמץ (זח"ב קפג, ב. וראה ר"ה ג, סע"ב. רש"י ברכות שם. ועוד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ז תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו שהיותו "יום רצון" מתגלה על ידי הצום והנהגות התענית שביום זה, וכדאיתא בגמרא "שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח ותרצני" .
29 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלא בדכא ושפל רוח", שזוהי הקדמה להלימוד, "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן ולא באלו שלומדין מתוך עידון כו' אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה" — הרי כ"ז הם דברים הקשורים עם ביטול ושבירת הגוף וכיו"ב; אבל כדי לזכות ב"כתר התורה", צריך הלימוד עצמו להיות מתוך ביטול ושפלות ונמיכות הרוח, להתקשר ולהתדבק בקדושת התורה, וזהו ע"י לימוד התורה בלילה דוקא (כנ"ל).
52 וביטול הנצרך כהקדמה ללימוד, וכמו שאומרים בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א) "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והטעם י"ל, כי "תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים" , ואם אין התלמוד מביא לידי מעשה, חסר (לא רק במעשה, אלא) גם בהתלמוד עצמו, כמשנ"ת במק"א.
53 ברכות יז, א. וראה רש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דכיון שכאשר הצדיק הוא בעיר — "עיר אלקינו" — "הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה", שכל מציאות הנשמה היא מה שהיא נהנית מזיו השכינה ויש לה אהבה ויראה מאלקות, וע"י יציאתה מ"עיר אלקינו", "פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה" — הרי שעצם יציאת הנשמה משרשה ומקורה ("באר שבע") היא מסירת נפש ולכן "עושה רושם".
40 רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. מברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה ש"ספדו ספדנייא כו' וקברו קברייא", שגם זה הי' ע"פ תורה, לפי "שנדמה להם שמת", בא ונמשך הכח לכאו"א, שהדרך להגיע לתחיית המתים היא ע"י העבודה דזיכוך ובירור הגוף, ביטול הגוף "אל עפר תשוב", שע"י ביטול זה (כמבואר במ"א שמקיים זה ע"י העבודה רוחנית ד"ונפשי כעפר לכל תהי'" ואינו חוזר לעפר ממש) באים אח"כ לתחיית המתים, בגאולה האמיתית והשלימה.
58 ברכות יז, א: אלקי נצור כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו דאף שבכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי ובפרט באופן כזה — שהוא דבר ה' ממש — ה"ז כאשר האדם מכניע עצמו, מ"מ הרי עבודת האדם בזה אינה אלא הכנה וכלי, דע"י "ונפשי כעפר לכל תהי'" נעשה "פתח לבי בתורתך" , אבל הביטול באופן ד"ואשים דברי בפיך" נמשך מצד התורה עצמה.
37 תפלת אלקי נצור — ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כוס ג' שמברך עליו ברכת המזון, רומז על הסעודה שהקב"ה עושה לצדיקים לעת"ל, וכוס ד' שגומר עליו את ההלל ומברך עליו ברכת השיר, שהן רק שירים ותשבחות, כולו רוחניות, רומז על מעלת עולם הבא (עולם התחי'), שאין בו אכו"ש אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה .
75 ברכות יז, א.
[edn_41_*] נדפס גם באגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' עו. המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דער יסוד פון דעם ענין שטייט טאַקע אין גמרא (ברכות יז, א), און ווי עס ברענגט זיך פריער אין דעם פּרק "כמ"ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתי לפניך" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הערות וביאורים לאגרת התשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן נראה לומר אשר, אפילו לדעת המג"א, השיעור י"ב פשיטי הוא השיעור למטה, היינו שאין לפחות הימנו.
5 הטעם לקביעות שיעור י"ב פשיטי בחלוף תענית של תשובה, אולי אפשר לומר:
מספר תעניות של תשובה, בכלל — הוא ארבעים יום וכמ"ש בחסד לאברהם שם (עיי"ש טעמו) — ועייג"כ בשו"ע או"ח סי' תקס"ח ס"ד ובנ"כ שם.
— וי"ל שזהו שמצינו כמה פעמים בש"ס שהתענו ארבעים תעניות דוקא (מו"ק כה, א. ב"מ לג, א. שם פה, א — עיי"ש הגהות הרש"ל). וע"פ מ"ש (חסל"א ושו"ע שם) אשר תענית ג' ימים רצופים נחשב כתענית מ' יום יש להעיר ג"כ מתענית אסתר. —
וענין התשובה בכלל ותענית של תשובה בפרט הוא חלוף המיתה , וכמרז"ל (ירושלמי מכות פ"ב סוף ה"ו) שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו א"ל הנפש החוטאת היא תמות שאלו לקוב"ה כו' א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו. וראה ג"כ ברכות יז, א. פי' הרמב"ן על התורה (ויקרא א, ט) ועוד.
וכשרצו חכמים לקבוע כופר נפש בשביל כל אדם , הן גדול הן קטן ואפילו עבד ואפילו שפחה, סכום שאין לפחות הימנו — אסמכוה אדאורייתא, שמצינו עד"ז בדין תורה קנס השוה בין גדול בין קטן, זכר ונקבה והוא שלשים שקלים של עבד ואמה שנהרגו (שמות כא, לב). וע"פ החשבון של ל' שקלים לארבעים תעניות נמצא חלוף תענית יום אחד הוא ג' רבעי שקל, י"ח מעה — שהם י"ב פשיטי ע"פ חשבון המג"א.
— (ע"פ המבואר בסהמ"צ להצ"צ מצות יעוד או פדיון אמה העברי' מובן ביותר שייכות החטא והכופר הנ"ל לקנס עבד כנעני דוקא. ואכ"מ). —
עוד אפשר לומר: ענין התענית, ע"פ פשוט, היינו הצער מהעדר האכילה ושתי'. ואף שמתירים לזה להחליף בממון, עכ"פ חייבוהו לתת לצדקה לא פחות משווי של סעודות יום זה, אפילו אם מצטער כצער התענית גם בסכום קטן מזה. אלא מתוך שהקילו עליו שאינו מתענה, החמירו עליו בשיעור הסעודות שנותן חלופם, היינו דמשערינן ביום שנצטוה לענגו — יום השבת — שאוכל ג' סעודות. ושווי סעודה חשובה, אף שאין שיעור למעלה, מצינו לה שיעור למטה: שוה דינר (ב"ב קמו, א). נמצא חלוף ג' סעודות — ג' דנרי, שהם י"ב פשיטי כנ"ל.
והנה כ"ז הוא לפי חשבון המג"א, אשר גדול פולניש שויו מעה. אבל לדעת רבינו שהוא פחות קצת ממעה צ"ע טעם השיעור י"ב פשיטי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אכילה ושתי' (בדוגמת עוה"ב וואָס "אין בו לא אכילה ולא שתי'), און דורך דעם קומט צו חיות בחיבור הנשמה בגוף.
35 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הנשמות בלי הגופים.
192 נשמות בלא גופים : ולדעת הרמב"ם על זה קאי מה שארז"ל (ברכות יז, א) "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי'". ולדעת הרמב"ן קאי מחז"ל זה על עולם התחי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שכל ורגש אינם מספיקים לכך, ועליו לחוש עצמו כאבן דומם, "אם לא שויתי ודוממתי" "ונפשי כעפר לכל תהיה" .
10 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יפנו, וברכה בצאתך, שלאחר העבודה בשליחותם, וראו פרי טוב בעמלם, עולמך תראה בחייך .
43 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
טעם המנהג, מוסבר במכתב, הוא על־פי מאמר רז"ל "נשי במאי זכיין" , כי יש לבנות חלק בתורה שלומדים בעליהן או בניהן.
19 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כדי שהצדיק יגיע לעולם הבא , וכן לדרגות נעלות בעולם הזה, כענין של "עולמך תראה בחייך" , הוא צריך לסבול בעולם הזה.
65 ברכות יז, סע"א – ראה תניא פי"ד (כ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
6 כמרז"ל (ברכות יז, א) עוה*ב אין בו לא אכילה ולא שת" כו ונהנין מזיו השכינה , ש,קאי על זמן תחה"מ שיהי' האד דם בגוף ואעפ"כ אין בו לא אכילה" (לקוי"ית צו טו, ג, דרושי שבת תשובה שם4 - ענין ויכוך הגופים דלעתיד נת' בארוכה בר"ה וככה תרל"ז פצ"א, לכל תכלה תרנ"ט ובכ"מ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א יאַך אָבער אַ געשמאַקעַר יאֶךָ, וכמרז"ל (ברכות יז, א) רצוננו לעשות רצונך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי זה כל האדם , כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים , ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות ונוח לו ...".
16 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, טו
"כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא ...
46 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
למרות, שכדי לכוון בלימוד לאמיתתה של תורה, לחכמת ה', נדרשת מן האדם התבטלות, ורק על־ידי "ונפשי כעפר לכל תהיה" יכול להתקיים "פתח לבי בתורתך" (כידוע לגבי הענין של "ברכו בתורה תחילה") אך כל זאת הוא כהקדמה ויסוד לתורה, אך הלימוד עצמו איננו מתוך התבטלות, אלא להיפך, בכח השכל של האדם.
18 ברכות יז, א: אלקי נצור כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונהנים מזיו השכינה" .
7 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואצל צדיקים גדולים הזוכים ל"עולמך תראה בחייך" , קיים גילוי זה גם בעבודתם בעולם הזה – בקיום המצוות על ידם בעולם הזה מתגלה עצם הרצון והתענוג שבמצוות.
28 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לפי זה מובנת הבקשה "ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך" :
16 ברכות יז, א: אלקי נצור כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
3 עולם התחי' שיהי' נשמות בגופים דוקא (ראה במקומות שנסמנו ב,תשובות וביאורים" שבקובץ ליובאוויטש הששי+*) ארז"ל (ברכות יז, א) העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' -- והנה דעת הרמב"ם (הל' תשובה שם) שמאמר זה קאי על עולם שאין בו גוף, אבל בעולם התחי' יהי' בו אכו"ש (לחימ ה"ב שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לפיכך, בסוף הסוג הראשון של הקרבנות המוזכר בתורה – קרבן עולה, שגם הוא מכפר (על מצוות עשה ועל לאו שניתק לעשה), מבהיר רש"י בפירושו על "ונמצה דמו" (בענין זריקת הדם, שבה עיקר הכפרה), שענין הכפרה של הקרבן מתבססס על עבודת ה"מיץ", כבישה – עבודת ה"אתכפיא" וביטול המציאות העצמית, ואז "הדם מתמצה ויורד" – ה"ריתחה" בתאוות העולם מוסרת מן האדם .
31 ראה ברכות יז, א (הובא באגה"ת שם) "שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כי זה כל האדם , כמו שאמרו חכמים, תכלית חכמה – תשובה
39 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יוצא איפוא, שההוראה היא לקבל כל יהודי בסבר פנים יפות – רק משום שכך היא מידת חסידות.
59 ואף שאומר "כל האדם" (בה"א) שכולל גם אוה"ע* (תוד"ה ומין – יבמות סא, א) – יש לומר, שמעין זה שייך גם באוה"ע, שיש לקבל פניו בסבר פנים יפות גם כשלא יגיע עי"ז שום תועלת לישראל ולתורה, מצד זה שהוא מעשה ה"אומן שעשאו" הקב"ה (תענית כ, ב). ולהעיר מברכות יז, א: אמרו עליו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק , שבפשטות הוא מצד הענין דכבוד הבריות – ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 281 ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כפי שאנו מוצאים בתוספות את ההבחנה, שמותר ללמוד תורה שלא לשמה רק כאשר "לומד על מנת שיכבדוהו", אך לא כאשר האדם לומד כדי "לקנתר חביריו", שאז "נוח לו שלא נברא" – למרות שגם בו קיימת הכוונה לשמה ב"תוכו" ובפנימיותו.
31 ברכות יז, א. ובמקומות שנסמנו בגליון שם. וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך-ז' חשון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לחוש ולראות את גילוי השכינה , בדומה לנשמות בגן עדן, אשר "נהנין מזיו השכינה" .
41 ברכות יז, א. רמב"ם הלכות תשובה פ"ח ה"ב. ראה תניא ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בהיותו "איש שדה", לבצע את העבודה בעולם , הרי כדי להגבר ולכבוש את ההעלמות וההסתרים של "שדה", צריך היה עשו להיות "יודע ציד", כפירוש רש"י "לצוד ולרמות" – כמוסבר במספר מקומות, שכדי ליישם את העבודה בעולם יש צורך בענין ה"רמאות" כביכול:
40 ראה ד"ה פדה בשלום תש"ג פ"ב ואילך. ועוד. ולהעיר מברכות יז, א: ערום ביראה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שנאמר גם ב"ב"ח" – אשר עליו נאמר "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ...", וההמשכה היורדת אז לעולם היא בבחינת "אין" , כנאמר ברבינו בחיי.
11 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לשם מה עליו לצאת מארבע אמותיו כדי לעסוק בהרבצת התורה והיהדות, עד להפצת המעיינות חוצה, כדי לפעול את "קאתי מר דא מלכא משיחא" (=ביאת האדון זה מלך המשיח), שעל־ידי זה יזכה (וכל העולם ) לעסוק ב"לדעת את ה' בלבד" [כפירוש רש"י אשר תורתו של משיח היא "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה", פנימיות התורה ] – הוא הרי זכה כבר ל"עולמך תראה בחייך" , והריהו עוסק כבר עתה ב"לדעת את ה' בלבד"!
41 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בעוד שבעליה לרגל הרי זה נחת רוח של נברא; שהיהודי מרגיש נחת רוח מגילוי השכינה (בדוגמת נשמות בגן עדן אשר "נהנים מזיו השכינה" ).
41 ברכות יז, א*. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. וראה תניא ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יש להחדיר בלימוד התורה את העפר , את ההתבטלות בבחינת "ונפשי כעפר לכל תהיה" , ודוקא על ידי כך יגיעו לידי "פתח לבי בתורתך" .
34 נוסח אלקי נצור (ברכות יז, א) בסיום שמו"ע. וראה גם שבת שם: אי יראת ה' כו' משל כו' עירבת לי בהן קב חומטון כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכן, כדי שלימוד התורה של האדם יהיה באופן של "נעשית לו סם חיים", שלא יהא זה לימוד כדי לקנטר ר"ל, שזהו ההיפך מן החיים, ואפילו לא ענין של "שלא לשמה" בדקות, הרי זה רק כאשר לימוד הנגלה שבתורה קשור ללימוד פנימיות התורה, אילנא דחיי.
46 ראה תוד"ה העושה – ברכות יז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון שאי אפשר לקיום התומ"צ כ"א בהתחברות הנשמה והגוף, לכן גם השכר ע"ז בעולם התחי' הוא דוקא לנשמות בגופים, וכמרז"ל (ברכות יז, א) העוה"ב אין בו לא אכילהי ולא שתי' כו' אלא צדיקים כו' ונהנין מזיו השכינה , שגם הגוף יהי' ניזון מזיו זה וכמו משה ואליהו --
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
8 ויש להוסיף - ע'ד הצחות - שבנוגע להערות על ספר שנעשה ע"י אחרים, נוסף חיות מצד הרצון לנצח במלחמה של תורה. ואפילו אם לפעמים מתערב בזה גם הרגש דנה"ב כו' - הרי אמרו חז'ל (פסחים נ, ב. רמביים הל' תיית פ"ג ה'יה. הל' תשובה פ"י ה'"ה. הל' ת'ית לאדה"ז פיד סיג ובקו"א שם) ,לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפילו שלא לשמה כו'" (וראה גם פיהמייש סנהדרין רפ"י במחז"ל זה). -- ולהעיר ממאחזייל (ברכות יז, א. תדבא'"ר פיי'ח) ,לעולם יהא אדם ערום ביראה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
שגם על בת צ"ל לתורה (ולחופה ולמע"ט), ע"פ מה שארז"ל נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו כו' ובאתנויי גברייהו כו' ונטרין לגברייהו כו'" (ומזה למדים כמה ענינים בחיובי האשה – שצריכה להשתדל לפעול על הבעל לקבוע עתים לתורה, ובבוא הזמן להשתדל שגם הילדים ילמדו תורה, כדי שיהי' לה חלק בהלימוד שלהם).
397 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה – שכדי שהיציאה לעולם לא תפעל עליו, לא מספיק שכל ורגש, אלא צריך קבלת עול מלכות שמים שלימה, ענין הביטול, שמרגיש את עצמו כאבן דומם, כמ"ש "אם לא שויתי ודוממתי", "ונפשי כעפר לכל תהי'".
566 נוסח ברכת אלקי נצור כו' (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מחד גיסא – תובעים מיהודי ענין הביטול , "ונפשי כעפר לכל תהי'", לא רק שלילת הגאוה והישות, אלא גם להניח הצדה תאוותיו רצונותיו וגם שכלו, ולהתנהג ע"פ השולחן-ערוך מתוך קבלת עול , גם בדבר שאין לו מקום כלל בשכלו, ולא עוד אלא שנדמה לו שדבר זה יגרום לו נזק ח"ו, מ"מ, עליו לבטל את שכלו, ולעשות את הנדרש מתוך קבלת עול (ואז יווכח שלא זו בלבד שדבר זה לא גרם נזק ח"ו, אלא אדרבה, דבר זה הביא תועלת (לא רק ברוחניות, אלא) גם בגשמיות).
843 נוסח ברכת אלקי נצור כו' (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ד טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואז, "מובטח לו – מבטיחים לו בהבטחה גמורה – שהוא בן עולם הבא" , דיש לומר הפירוש בזה, שבעוה"ז גופא הוא "בן עוה"ב", ע"ד מארז"ל "עולמך תראה בחייך" , היינו, שמתבטלים כל ההעלמות וההסתרים, וזוכה לראות את הרבי (לא רק כפי ש"עומד ומשמש במרום", אלא) גם בבואו לעוה"ז הגשמי, ובלשון הגמרא (לעיל בההדרן) "שיבוא משה רבינו – כולל גם משה רבינו שבדורנו – עמהם".
950 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לו דרגת הקדושה דעולם הבא , ע"ד מארז"ל בנוגע לאבות ש"הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין העולם הבא" , ועד"ז מצינו בכמה אמוראים שהיו נפטרים מהם בברכת "עולמך תראה בחייך" , ומזה מובן שמעין זה שייך גם בכאו"א מישראל.
444 ברכות יז, סע"א. וראה גם תניא פי"ד (כ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ודוגמתו בנוגע ללימוד התורה – שההכנה ללימוד התורה היא הביטול ושפלות עצמו, לידע שאין זה "כחי ועוצם ידי", אלא בכחו של הקב"ה, ועי"ז נעשה לימוד התורה כדבעי למהוי, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך" , ובמילא, ככל שיתוסף בקיום הענין ד"נפשי כעפר לכל תהי'", יתוסף בקיום הבקשה שלאח"ז "פתח לבי בתורתך" באופן טוב ומהיר יותר ("בעסער און שנעלער").
462 נוסח תפלת אלקי נצור כו' (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועאכו"כ שלא יהי' באופן שלומד ואינו מקיים מה שלומד (ועד"ז הלומד ע"מ לקנתר), שעליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי, ולא זכה נעשה לו היפך סם החיים ומרבה חיות בקליפה לפי שעה, כמ"ש אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה .
613 ראה תוד"ה העושה – ברכות יז, א. וראה לקו"ש ח"כ ע' 50 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמבואר גם לענין הגילוי דלעתיד לבוא, דלפעמים איתא אריסטון (פירוש סעודה לבוקר) עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבוא, ולפעמים איתא עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי' כו'.
780 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוגע לצדקה שמניחים עבור עולמות – מוטב לעשות זאת באופן ד"עולמך תראה בחייך" !
1055 לשון חז"ל – ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
משא"כ בגן עדן ישנה השגת המהות דאלקות, וכמאמר נהנין מזיו השכינה , שהנאה היא מהשגת המהות דוקא.
1290 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, יא
לימוד מתוך אהבה ויראה דוקא, ו"אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא"; לימוד "לשמה" דוקא , משא"כ כאשר חסר ה"לשמה", ועאכו"כ כאשר הלימוד הוא "שלא לשמה" – אפילו בדקות, ועאכו"כ באופן ירוד, "על מנת לקנתר".
357 ראה תוס' ברכות יז, סע"א, ובהנסמן עה"ג שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– הטעם העיקרי לכך שתובעים זאת בעיקר מתלמידי הישיבה, הוא, מפני שהם זקוקים להצלחה בלימוד התורה , והסדר בלימוד התורה הוא שתחלה צ"ל "ונפשי כעפר לכל תהי'", ועי"ז ולאח"ז נעשה "פתח לבי בתורתך" .
561 נוסח ברכת אלקי נצור כו' (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמרו חז"ל "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי' .
602 ברכות יז, א. וראה גם "רשימות" חוברת יו"ד בתחלתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הכר"ב דאברהם היא על נתינת הארץ, וברוחניות קאי על התורה, כמובן ממארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, שהתורה היא גילוי רצון העליון, ועוד, דארץ מורה על הביטול, שמבטל עצמו כמו אדמת ועפר הארץ, וע"י הביטול באים לפתיחת הלב בתורה, כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתיך ובמצוות תרדוף נפשי .
934 "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ג. תשא לד, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמרו חז"ל ש"העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא" , שהרי "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא (שבו "נהנין מזיו השכינה" ) מכל חיי עולם הזה" .
7 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אצל אינו-יהודי אין יותר מעוה"ז, ולכן עוה"ז הוא "ביתו", ובמילא – "אם לא עכשיו אימתי"; אבל אצל בני ישראל ישנם שני עולמות, ועולם הזה אינו אלא "נסיעה" ואינו ה"בית" שלנו, וצריך להיות "עולמך – עולם הבא – תראה בחייך" .
72 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרטיות הו"ע ג' הסעודות דשבת, שהסעודה דליל שבת היא סעודת חקל תפוחין קדישין וזעיר אנפין ועתיקא קדישא אתיין לסעדא בהדה, והיינו שהז"א מברר המלכות ע"י המשכת עתיק, וביום שבת הוא סעודת עתיקא קדישא, שהו"ע עליית המלכות לבחי' נעלית יותר בענין תענוג, ובסעודה שלישית נמשך בחי' תענוג עצמי הבלתי מורגש, שהוא מעין הגילוי דלעתיד לבוא שאין בו לא אכילה ולא שתי' כו'.
54 ברכות יז, א. וראה אוה"ת בשלח ע' תרלא. המשך תער"ב שם. לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בזמן הזה יש "תירוץ" על כל דבר בלתי-רצוי שזוהי אשמתו של היצה"ר, ובמילא, יכול לילך לישון במנוחה, בידעו שכשיקראוהו ל"בית דין הגדול" (או לב"ד הקטן) יוכל לענות שאין זו אשמתו ("וואָס איז ער שולדיק") שה"שאור שבעיסה מעכב" ...
61 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והוא ע"ד המבואר שמתחילה תהי' מדריגה בעוה"ב שעלי' אמרו עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים , ואח"כ יהי' גילוי מדריגה נעלית יותר שעלי' אמרו עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', ועד"ז הם ג"כ ב' הבחינות דשבת ושבתון.
42 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמו שרואים בעבודת האדם, שכאשר האדם מתבונן בבחי' האלקות שמלובש בעולמות, ומתבונן בשכלו ע"פ טו"ד עד שתופס את הענין בשכלו, הנה השגה זו היא כמו ענין דנהנה מזיו השכינה שנעשה בבחי' מזון וחיות, וע"ד המבואר בכ"מ בנוגע להמלאכים שהמזון שלהם הוא מזה גופא שמשיגים את קונם, והיינו, שעי"ז שמשיגים את החיות האלקי המהוה ומחי' אותם והחיות האלקי שבכללות העולם שבערך השגתם, הנה השגה זו גופא נעשית המזון והחיות שלהם.
16 ראה ברכות יז, א. לקו"ת דרושים לשבת שובה סו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בשעה שהוא מתבונן בענין ירידת נשמתו למטה, שירדה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" – תופס הוא לפתע ("ער כאַפּט זיך") שלמרות גדלותו בהשגה, הוא "גדול" בחכמה , הרי איזה ערך יש לזה לגבי המצב שבו עמדה נשמתו קודם ירידתה, והלואי תהא יציאתו מהעולם כביאתו עכ"פ, ומצד זה נעשה אצלו צמאון לאלקות, וצמאון זה מעורר אצלו ביטול וקבלת עול, ואז, מצד הצמאון, גם הקבלת עול היא מתוך ריבוי עריבות וחיות,
51 ובפרטיות יותר:
קודם ירידתה למטה היתה במעמד ומצב ד"טהורה היא", ואפילו במדריגות תחתונות יותר הרי זה באופן ש"כל נשמתא ונשמתא הוה קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא", "גזורה מתחת כסא הכבוד" (ראה תורת מנחם – התוועדויות ח"י ע' 189 ואילך. וש"נ), וכל ענינה אינו אלא להיות נהנית מזיו השכינה (ברכות יז, א), ואין לה שייכות לענינים אחרים כלל*,
ואילו בירידתה למטה – אין לה שייכות לגמרי לכל הענינים האמורים, כי אם לענינים גשמיים, אכילה ושתי' ודומיהן, ולא עוד אלא שלאחרי כל זה, אומר הוא : "שישו בני מעי"...
וא"כ הרי זו ירידה גדולה ביותר! (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומ"ש "כדי שתכנס לטרקלין" – אין הכוונה לאחרי מאה ועשרים שנה דוקא, אלא ע"ד מארז"ל "עולמך תראה בחייך ", דהיינו, שכאשר האדם נמצא כאן למטה צריכים הדברים הגשמיים להיות אצלו באופןשל "עראי", בכדי שיוכל לעשות מהם – ע"י התומ"צ – ענין של " קבע ".
19 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
קשישנא", היינו, שהתורה מעידה עליו שהוא "זקן", בענינים של קדושה, גדול בתורה ובחכמה – הרי מצד התלבשות הנשמה בגוף ואחיזת הגוף, לא ימלט שהגדלות בעניני קדושה לא תביא הוספה בהרגש עצמו, ומצד גדלותו קשה לו לפעול בעצמו תנועה של ביטול במציאות, שיהי' אצלו ההרגש ד"נפשי כעפר לכל תהי'" בתכלית השלימות.
90 נוסח ברכת אלקי נצור כו' (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומזה מובן עד כמה הי' רצונו של רשב"י שיום הסתלקותו יהי' יום התוועדות ושמחה, והיינו, שיומשך בעולם (לא ענין של דינין, שזהו כללות ענין התענית שפועל "מיעוט חלבי ודמי" , אלא) תנועה של שמחה, ועי"ז יפעלו את כל הענינים.
19 ברכות יז, א. הובא בתניא אגה"ת פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א) דבר פשוט שהמדובר לעיל בנוגע להשתתפות בממונו או בפירסום הדבר – הרי זה לא רק בנוגע לאנשים, אלא גם בנוגע לנשים או בנות, שגם הן יכולות להשתתף בנדבתן, ולהעיר מדברי הגמרא "נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו כו' ובאתנויי גברייהו כו' ונטרין לגברייהו כו'".ב) בנוגע להבחורים שרוצים להשתתף בענין זה – יכולים עתה לרשום את שמם ע"ג פתקא, ולמסור – במעטפה או לא ע"י מעטפה, כפי רצונם – לכאן על השולחן, או בעת היציאה, כפי שכל אחד מרגיש יותר נוח.
167 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה שורש ענין ההבנה והשגה דבינה, בחי' נשמה, היא מבחי' בינה דאצילות, אלא שכדי שיהי' נמצא ממנה מציאות הבינה בעולם , היינו, שיהי' הענין דהבנה והשגה בהנשמה כמו שהיא למטה, צ"ל ההתלבשות במלכות דאצילות, וממלכות דאצילות בבינה ומלכות דבריאה, שעי"ז נעשה השגת הנשמות בג"ע, שזהו"ע שהנשמות יושבים ונהנים מזיו השכינה , ע"י השגה פנימית דוקא, ואח"כ נמשך למטה יותר, בעולם היצירה, ואפילו בעולם העשי'.
13 ברכות יז, א. וראה תניא פל"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"עולם הבא" – אין הכוונה לעולם הבא שלאחר מאה ועשרים שנה, אלא ע"ד הענין ד"עולמך תראה בחייך" , והיינו, שע"י הענין ד"כל השונה הלכות בכל יום" (שהו"ע ברכת התורה , כנ"ל) יקויים בו הענין ד"הליכות עולם לו ", שיהפוך את העולם הגשמי לדירה לו ית'.
64 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועפ"ז יובן גם מה שאומרים לאחרי שמונה-עשרה (בתפלת "אלקי נצור" ) "ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך" :
32 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועפ"ז יובן שהתאוות הם סיבה לטמטום המוח, במכ"ש מענין נהר דינור, שהרי בג"ע הוא גילוי הארה בלבד, שהו"ע שנהנין מזיו השכינה , ומ"מ הנה חיזו דהאי עלמא מבלבל לגילוי ההארה שבג"ע, וא"כ יובן במכ"ש בנוגע לגילוי התומ"צ שבעוה"ז שהוא בחי' העצמות, הרי בודאי שהשיקוע בתאוות מבלבל להגילוי, שכאשר הוא משוקע בתאוות אזי אינו כלי לגילוי האור.
23 ברכות יז, א. וראה תניא ספ"ד. אוה"ת במדבר ע' י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו, דהנה יש תבואות הארץ ותבואות האילן, תבואות הארץ קאי על מלאכים, ותבואות האילן קאי על נשמות, וזהו ונתנה הארץ יבולה, שהו"ע העלי' בהמלאכים, שגם הם יהיו בבחי' מהלכים, ועי"ז שהנשמות יפעלו בהמלאכים שיהיו בבחי' מהלכים, יהי' תוספת עילוי גם בהנשמות, שזהו ועץ השדה יתן פריו, שיהיו נשמות חדשות, שזהו"ע צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן.
37 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובבואנו עתה מחג השבועות, שבו הוא הענין דמתן-תורה שבכל שנה, שהי' "באימה וביראה וברתת ובזיע – צריכים להמשיך הענין ד"אימה ויראה כו'" על כל השנה, שיהי' "ונפשי כעפר לכל תהי'", שזהו הקדמה ל"פתח לבי בתורתך" .
262 נוסח "אלקי נצור" (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, רע"ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמו"כ הוא גם בפנימיות התורה, כמו בלימוד ההלכות בג"ע, ששם יושבין ונהנין מזיו השכינה , שהוא זיו תורתם ועבודתם, הנה יש בזה ג"כ ב' ענינים אלו, מה שבא בהבנה והשגה, והתענוג שלמעלה מהשגה, שהוא יסוד ההשגה ובא בהעלם.
28 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולעתיד יהי' זה בגלוי אצל כל ישראל, דזהו מה שאמרו שעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי', שהוא תענוג הפשוט שאינו מורכב בשום דבר.
41 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך" :
30 נוסח תפלת "אלקי נצור כו'" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אלא מאי, ה"שאור שבעיסה" מעכב – יסתדרו איפוא ("זאָל מען זיך אַיינקערן") עם ה"שאור שבעיסה" , ואז יהי' פורים שמח!...
161 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמנם, התענוג שבג"ע הוא בבחי' פנימיות, שזהו שבג"ע צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה , דיושבין הוא מלשון התיישבות, ונהנין היינו שהם משיגים בפנימיות, שזהו לפי שהאור נתצמצם בערכם עד שבא בבחי' פנימיות.
25 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו גם הדיוק בלשון חז"ל שהנשמות למעלה "יושבין כו' ונהנין מזיו השכינה" , יושבין דייקא, דהיינו בהתיישבות.
18 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אלו הם שאודותם נאמר "עולמך תראה בחייך" – הצדיקים שעומדים במדריגת אהבה בתענוגים:
71 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה", ועד ש"עולמך תראה בחייך" , היינו, שבחיי העוה"ז גופא נעשה מעמד ומצב דעולם הבא – שזהו תוכן הפטרת היום:
85 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ונפש הבהמית תעבוד עם הגוף ועניני העולם באופן ד"עזוב תעזוב עמו", היינו ליקח את עניני העולם ולעשות מהם "אבנים טובות" – ע"ד הפירוש שמבאר רבינו הזקן בתורה אור בלשון חז"ל "מעשים טובים" , שעושים ממעשי העולם ענינים מזוככים וטובים , עד שהםמקבלים את האור עצמי, שעד אז לא הי' אצלם בגלוי – שזהו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא, "לילה כיום יאיר".
85 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו הטעם שאפילו צדיקים חוזרים לעפרם לשעה אחת, היינו, שאפילו אצל צדיק גמור ישנו ענין המיתה "בעטיו של נחש" – משום שאין זה ענין של עונש , אלא ענין של בירור וזיכוך , כיון שדוקא לאחריהענין ד"אל עפר תשוב", יוכל להיות אצלם הענין ד"עטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (זיו תורתם ועבודתם) במילואו ובשלימותו.
71 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן יש בג"ע גילוי אלקות, כמארז"ל יושבין ונהנין מזיו השכינה , שההנאה היא מענין הגילוי.
26 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אלא הרי הוא מצוי ועומד", מובן, שגם עתה ישנו ענין העבודה כבית-שמאי ברוחניות (שזהו מעין ענין "עולמך תראה בחייך" ).
91 לשון חז"ל – ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומהחילוקים שביניהם – שבנוגע לימות המשיח אמרו חז"ל "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" , לויתן ושור הבר, משא"כ בנוגע לעולם הבא אמרו חז"ל ש"אין בו לא אכילה ולא שתי', אלא צדיקים יושבין .
7 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון שהתורה הו"ע שלמעלה מבחי' אורות וגילויים, לכן, הכלי לזה הו"ע הביטול, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך" , והיינו, שנעשה בבחי' נקודה דוקא,
34 נוסח תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"בבואך" ו"בצאתך" שבכל יום, שבכל שבוע, שבכל חודש ושבכל שנה, וגם "בבואך" ו"בצאתך" שבעבודתם – ברכה "בבואך", בנתינת הכח מלמעלה להצליח בעבודתם במילוי השליחות בכל מקום שהולכים, וברכה "בצאתך", שלאחרי העבודה בשליחותם יראו פרי טוב בעמלם, "עולמך תראה בחייך" ,
166 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה הוא לא רק ב"מעשה", אלא גם ב"תלמוד" – שגם לימוד התורה צריך להיות בביטול, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ודוקא אז יכול לבקש ולפעול) פתח לבי בתורתך" .
14 "אלקי נצור כו'" בתפלת העמידה
(ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אע"פ שמצות החינוך מוטלת על האב ולא על האם, מ"מ, רואים שכפי שעקרת-הבית מעמידה את הדבר – כן הוא.מזה מובן, שכל האמור לעיל, שייך לא רק בענין חינוך הילדים, אלא גם בחינוך הילדות, ולא רק בהנוגע למורים אלא גם – למורות.
28 ראה ברכות יז, א: גדולה הבטחה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומאי שנא מרבי יוחנן בן זכאי ש"לא הקדימו אדם שלום מעולם , ואפילו נכרי בשוק" ?
46 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועפ"ז מובן הטעם שהענין ד"כובד ראש" קודם התפלה אינו רק הידור מצוה, אלא זהו תנאי שמעכב את קיום המצוה, שאי אפשר בלאו הכי – " אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" – כי, כדי לשלול את הענין ד"אין עומדין להתפלל", שיהי' לו התוקף לעמוד בתפלה לפני הקב"ה, מוכרח להיות הכובד ראש, הכנעה ושפלות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", דכיון שעומד בביטול במציאות, "כעבדא קמי' מרי'" (וכמדוברלעיל בהמאמר שענין התפלה הוא עבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל ממציאותו לגמרי), אזי יכול להתקשר עם הקב"ה ולבקש ממנו שימלא את צרכיו.
75 נוסח "אלקי נצור כו'" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין בזה, דהנה, בענין גן עדן אמרו רז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה , ומבואר בזה, דצדיקים יושבים הו"ע ההתיישבות, ועטרותיהם בראשיהם הו"ע המקיף, וענין ההתיישבות הוא שנהנין מזיו השכינה , שזהו"ע של התיישבות בפנימיות, והיינו, שבג"ע ישנו גילוי אלקות.
18 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו בענין מארז"ל אריסטון (סעודת בוקר)עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבוא, הסעודה דלויתן ושור הבר, שלכאורה הרי זה סותר למארז"ל שהעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', ומבואר שם, שהם ב' מדריגות, ששניהם הם בעצם התענוג שאינו מדוד ומוגבל, תענוג פשוט, אלא שבתענוג הפשוט גופא יש ב' בחינות, יש תענוג הפשוט שמקושר עם הכלי, ויש תענוג הפשוט שגם כפי שנמשך למטה הנה לא זו בלבד שאינו נמדד ונגבל בכלים, אלא עוד זאת, שאין לו התקשרות כלל עם הכלים.
11 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך אעפ"כ מצינו שהיו כמה צדיקים שאצלם הי' כבר בדוגמא דלעתיד, כמו האבות ש"הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא" , ועד"ז מצינו בנוגע לכמה אמוראים שנאמר בהם "עולמך תראה בחייך" .
36 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
עכ"פ באופן ד"עולמך תראה בחייך" , כמארז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא" .
213 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אבל כאשר מגיע לדרגא כזו שמוסר את העצם של נה"ב לקדושה, שזהו ע"ד שיהי' לעתיד לבוא, שאת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ובאופן כזה היא עבודתו עתה, בבחי' הנה עולמך תראה בחייך , אזי תפלתו אינה באופן של קרב, אלא באופן נעלה יותר, שזהו"ע פדה בשלום.
19 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם מה שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתומ"צ אפילו שלא לשמה וכו', היינו, לא רק באופן של מצות אנשים מלומדה, אלא אפילו שלא לשמה , ועד להדרגא היותר תחתונה בשלא לשמה , אפילו לקנתר, כי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו של האדם , הרי בעת קיום התומ"צ לבוש הוא בלבושי התומ"צ, שלכן חייבו רז"ל לקום ולעמוד מפני כל עוסק במצוה אף אם הוא בור ועם הארץ, והיינו מפני ה' השוכן ומתלבש בנפשו בשעה זו כו', ומצד גודל מעלת לבושי התומ"צ הרי זה פועל עלהאדם לשנותו כו', שזהו שאמרו שמתוך שלא לשמה יבוא לידי לשמה , לפי שהמאור שבה מחזירו למוטב.
11 ראה תוד"ה העושה – ברכות יז, א. תוד"ה וכאן – פסחים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לכאורה, בשביל ענין הביטול מספיק גם עפר סתם, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי'", ו"הכל הי' מן העפר" , עפר סתם, ומהו הצורך בעפר מקרקע המשכן דוקא?
49 ברכת "אלקי נצור כו'" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויש להוסיף, שהמדובר אודות הדרגא הכי נעלית כפי שהעולם הוא מצד שם הוי' - קאי לא רק על עולם הזה, אלא כולל גם התענוג דעולם הבא (שעל זה אמרו "עולמך תראה בחייך" ), שהרי אמרו חז"ל "בה"א נברא עולם הזה ביו"ד נברא עולם הבא" , היינו, שעוה"ז הוא אות ה"א דשם הוי', ועוה"ב הוא אות יו"ד דשם הוי' .
49 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, יא
ומצד ירידת התורה למטה ביותר, יכול להיות שלימוד התורה ע"י האדם יהי' שלא כדבעי, ועד לאופן דמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ר"ל, לקנתר, או עכ"פ שלא לשמה אלא על מנת שיקרא רב וכיו"ב.
44 ראה תוס' ברכות יז, א - ד"ה העושה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון שישנו הענין ד"מזבח אדמה תעשה לי" – "אדמה", שמורה על ענין הביטול, ע"ד מ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי'", כאדמה שהכל דורסין עלי' , ובזה גופא "מזבח (אדמה)", שמבטל איזה מציאות שתהי' – מהו ענין זביחת העליות והשלימות?
243 נוסח "אלקי נצור" בתפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שהענין דג"ע הוא שנהנין מזיו השכינה , שענין הזיו הוא להאיר, והיינו, שלא זו בלבד שיודעים שישנו זיו , אלא שפועל פעולתו בענין של אור (ער מאַכט ליכטיק).
41 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"תשובה ומעשים טובים" .
93 לשון חז"ל – ברכות יז, א. אבות פ"ד מי"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בתכלית הזיכוך, ויהיו ניזונין מזיו השכינה .
518 כמרז"ל (ברכות יז, א) עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' ונהנין מזיו השכינה , ש"קאי על זמן תחה"מ שיהי' האדם בגוף ואעפ"כ אין בו לא אכילה" (לקו"ת צו טו, ג. דרושי שבת שובה שם). – ענין זיכוך הגופים דלעתיד נת' בארוכה בד"ה וככה תרל"ז פצ"א, לכל תכלה תרנ"ט. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, ב' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומצד גודל מעלת השבת, ובפרט קרוב לסיומו, בזמן רעוא דרעוין, וכמבואר בהמשך תרס"ו גודל מעלת הזמן דרעוא דרעוין, שהוא מעין המדריגה היותר נעלית דלעתיד לבוא, שעלי' אמרו רז"ל שהעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו', הרי מובן שזהו באין ערוך לגמרי לגבי ימות החול.
615 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, כ"ף אייר, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו גם הטעם שבסעודה שלישית לא צריך להיות ענין של אכילה ושתי' כבשאר הסעודות דשבת , ועד שיש דעות שיוצאים י"ח באמירת דברי תורה , להיותה מעין עוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' .
594 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהעיר, שאף ששמחה היא היפך השפלות, ובשביל קבלת התורה צ"ל ענין השפלות דוקא, כמ"ש "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח", וכמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך" – הנה ענין השפלות צ"ל לאחרי קבלת התורה, ואילו קבלת התורה עצמה צ"ל בשמחה דוקא.
1251 תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בפרטיות יותר ממה שמצינו בענין השכר, שזהו הענין דגן עדן, שבו צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה , שזהו שכר העבודה, ומזה יובן גם בנוגע לענין העבודה.
149 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומשם נמשך לגן עדן, בחי' בינה, שזהו שבג"ע צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה , נהנין דייקא, שהו"ע התענוג, וידוע שגילוי התענוג (עתיק) הוא בבינה , והיינו, שחכמה היא בבחי' נקודה, ובה הוא התחלת גילוי התענוג, בחי' עצם התענוג, שלכן נקראת החכמה
236 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומוסיף לבאר, שאפי' על בחי' ג"ע העליון ותחתון נופל בו רחמנות הנ"ל , כי, ענין ג"ע הוא שצדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה כו' , ואין זה אלא זיו והארה המתפשטת ממנו ית', אבל בו בעצמו ובכבודו לא שייך זה כלל, כי הכל בטלים במציאות נגדו ית', ונכללים ביחודו ואחדותו, ואין שם דבר בפ"ע שיפול עליו שם דבר ומהות בפ"ע כמו ג"ע כו'.
449 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"למחר לעולם הבא ליטול שכרם", מ"מ, ישנו הענין ד"עולמך תראה בחייך" , וזוהי ההכנה לעיקר ושלימות הגילוי לעתיד לבוא.
640 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולהעיר גם מהמבואר בלקוטי תורה בפירוש מארז"ל "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי', אלא צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה" , ש"לפי דעת הרמב"ם ז"ל (בהלכות תשובה ) קאי על עולם הנשמות (גן עדן), והרמב"ן ז"ל השיב עליו, שאם כדבריו כן הוא, א"כ מה חידוש השמיענו הגמרא, וכי שייך לנפש בלי גוף אכילה כו', אלא מסיק שקאי על זמן תחיית המתים, שיהי' האדם בגוף, ואעפ"כ אין לו לא אכילה כו'".
702 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולזאת באתי מן המודיעים כו' על ריבוי החסדים כו' לבלתי רום לבבם מאחיהם כו' או לשרוק עליהם ח"ו [וכפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה שהכוונה בזה לשלול גם שריקה דקדושה], ומסיים, ומענה רך משיב חימה כו', וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'.
299 משלי טו, א (ושם: ישיב חימה. אבל כ"ה כבפנים בברכות יז, א. של"ה מסכת יומא רלב, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כו', רק להשפיל רוחם כו' ומענה רך משיב חימה כו', וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'.
358 משלי טו, א (ושם: ישיב חימה. אבל כ"ה כבפנים בברכות יז, א. של"ה מסכת יומא רלב, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
את השמים ואת הארץ"173, הנה באופן כזה צ"ל גם הענין ד"אשתדל באורייתא ומקיים עלמא", והיינו, שההתחלה בלימוד התורה צריכה להיות לאחרי ההקדמה ד"נפשי כעפר לכל תהי'", ואילו כאשר הגישה ללימוד התורה היא מתוך התרחבות והתפשטות, ללא ההקדמה ד"נפשי כעפר לכל תהי'", אזי לא יכול להיות "פתח לבי בתורתך" .
440 תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין בזה, שבינה שענינה השגה, השגת אלקות, אינה יכולה להיות נמשכת למטה, כי אם למעלה, בגן עדן, ששם נהנין מזיו השכינה , נהנין דייקא, היינו, לא רק גילוי בבחי' מקיף בלבד, אלא באופן שנמשך בפנימיות, ועל זה נאמר להנחיל אוהבי יש, יש דוקא, שמורה על ההשגה דבינה שהיא בבחי' יש , דכיון שבא לכלל השגה באלקות ה"ז בחי' יש.
239 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועאכו"כ לאחרי שהיו "קרבנות" רבים כ"כ – לא רק "כאילו נתמעט חלבי ודמי" , בכ"ף הדמיון, אלא124...
1100 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין בזה – שכל זמן שהנשמה היא במציאותה, אזי נהנית רק מזיו השכינה ; ואילו כדי לקבל בחי' העצמות – שזהו הענין ד"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ" , כפי שהי' רבינו הזקן אומר בעת דביקותו:
1399 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מחד גיסא – "דוד הוא הקטן", "נפשי כעפר לכל תהי'" , והיינו, שבכל הענינים הקשורים ללימוד התורה וקיום המצוות אינו מציאות לעצמו, אלא הוא בטל לגמרי למציאות האדון, מלך מלכי המלכים הקב"ה;
678 תפלת "אלקי נצור כו'" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מעשי המצוות צריכים להיות לא רק "מעשים" סתם, אלא "מעשים טובים ", וכיצד נעשים "מעשים טובים" – בהקדמת התשובה , כהלשון המורגל בדברי חז"ל :
722 ברכות יז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אלא מאי, אין בזה געשמאַק – מי יאמר שצריך שתהי' העבודה מתוך געשמאַק, ומי יאמר שצריך להיות מעמד ומצב ד"עולמך תראה בחייך" ?!...
1556 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לעתיד לבוא לא יהי' ענין האכילה כלל, כמארז"ל העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו', והיינו, שגם שרש ענין אכילה
724 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרטיות יותר – כמבואר שם מארז"ל "העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו'" לדעת הרמב"ן "שקאי על זמן תחיית המתים שיהי' האדם בגוף ואעפ"כ אין בו לא אכילה כו'", כיון שאז "יתגלה גילוי אלקותו מבחי' שלמעלה מהשתלשלות לכן לא יתגלה בבחי' אכילה פנימית כו'",
1530 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לתחיית המתים"), שאז יהי' גם הגוף הגשמי, כידוע הכרעת תורת החסידות בפלוגתת הרמב"ם והרמב"ן בפירוש מארז"ל "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי'", שעולם הבא (עולם התחי') יהי' לנשמות בגופים דוקא.
1919 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שאמרו חז"ל ביו"ד נברא העולם הבא , דהנה, ענינו של עולם הבא הוא שצדיקים יושבים ונהנין מזיו השכינה , שהוא גילוי התענוג (נהנין כו'), אלא שגילוי התענוג שבעוה"ב אינו אלא זיו והארה בלבד מעצמות העונג העליון שבאוא"ס ב"ה (בחי' סוכ"ע, שהו"ע הרצון והתענוג, כנ"ל) שנמשך להיות מזה גילוי התענוג בפרטי המדריגות דעוה"ב, ג"ע העליון וג"ע התחתון (שחלוקים זמ"ז מצד גילוי אור הממכ"ע ).
171 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כי, כללות הענין דמתן-תורה קשור עם "סיני" – "שירדה שנאה לעכו"ם עליו" ; "מכיך מכל טוריא" , שמורה על תנועת הביטול שעי"ז נעשים "כלי" לתורה, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך" .
61 נוסח תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כאשר עומדים בתנועה של ביטול, כאבן דומם – "אם לא שויתי ודוממתי" , "ונפשי כעפר לכל תהי'" – אזי "לוקחים" את העצמות.
266 נוסח "אלקי נצור" (מברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (כמו עפר שהכל דשים עליו, שזוהי תכלית השפלות, ועי"ז) פתח לבי בתורתך" .
509 נוסח תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויש לומר, שמעשה פינחס הוא המקור לדברי הרמב"ם113 ש"כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו כו' הרי זה נתקדש קדש קדשים כו' כמו שזכה לכהנים כו'" – שכאו"א מישראל, כאשר עבודתו היא למעלה ממדידה והגבלה ("פורק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני אדם"), הנה לא זו בלבד ש"נתקדש קדש קדשים" (כעין הכהנים הלויים), אלא עי"ז ניתן לו שכר מלמעלה באופן ש"עולמך תראה בחייך" , שגם בעולם הזה ובזמן הזה מצבו הוא מעין דלעתיד לבוא – לא רק מנוחה בעניני עוה"ז [מעין וע"ד "נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם"106, שיש לו מנוחה בתוך גיהנם, ששייך לעוה"ז, כמובן ממאמר רז"ל שאברהם אבינו בחר שעבוד מלכיות במקום גיהנם], אלא שנעשה מובדל מחושך עולם הזה – מעין לעתיד לבוא ממש.
1263 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא – שהיגיעה בתורה היא בשביל ההבנה וההשגה; אבל כדי שיהי' "פתח לבי בתורתך" , ועד שכל מציאותו תהי' תורה, "אַ
454 נוסח "אלקי נצור" שבסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בצייתו לרבינו נשיאנו שצוהו לומר שיעור תהלים החדשי, ובמילא ניתוסף אצלו שומן מזה – היפך הענין ד"נתמעט חלבי ודמי" שע"י תענית ;
927 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה, גם הענין דמ"ת בא ע"י הקדמת בחי' המצה, כי, נוסף לכך שהמצה היא הקדמה לספה"ע שעל ידה באים למ"ת, הנה עוד זאת, שהביטול דמצה כשלעצמו הוא הכנה למ"ת, כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך , היינו, שכדי להיות פתח לבי בתורתך , שהו"ע מ"ת, צ"ל ונפשי כעפר לכל תהי', שהו"ע הביטול שבמצה.
689 "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנסיון שבזה – לפי שיכול להיות שתמורת זה שהעסק בתורה יפעל ענין הביטול, כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי'", הנה מצד ההבנה
325 נוסח ברכת "אלקי נצור" שבסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מה שהזריעה היא בארץ דוקא, שארץ מורה על ענין הביטול, וכמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי'".
1176 ברכת "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן לאידך, ש"עסק הנשמות בג"ע" שיושבים ונהנין מזיו השכינה , פועל גם בעבודת בנ"י למטה – שתהי' באופן של חירות ומנוחה, שזהו כללות המעמד ומצב דימות המשיח, שתלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות51.
1644 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה, כללות הענין דג"ע הוא כמארז"ל שבו יושבים צדיקים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה , וכיון שההנאה היא כאשר הענין בא בפנימיות, בהבנה והשגה, הרי מובן, שענין ההבנה וההשגה הוא לא רק בג"ע התחתון, אלא גם בג"ע העליון ישנו ענין של הבנה והשגה.
349 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לעשות רצונך , ומי מעכב , שאור שבעיסה" , וא"כ,
757 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הענין הוא, דבאמת הנה עיקר קיבול השכר אינו בג"ע, כי אם לעתיד לבוא בעולם התחי', לנשמות בגופים דוקא, והיינו, שהגילוי דג"ע הוא רק זיו תורתם ועבודתם, דהיינו זיו והארה בלבד, ולא עצם המצוה, ואילו עיקר שכר המצוה, שזהו"ע שכר מצוה מצוה , ששכר המצוה היא המצוה עצמה , דהיינו עצם האור שנמשך ע"י המצוה, יתגלה לעתיד לבוא בעוה"ז דוקא, והיינו, שבעוה"ב נהנים מזיו השכינה , זיו והארה בלבד, לפי שגם עוה"ב נקרא בשם עולם , מלשון העלם , ואילו גילוי העצמות הוא בעוה"ז דוקא .
1013 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
והרי ידוע, שענין המצה רומז על ביטול, ואילו חמץ רומז על ישות ומציאות, שזהו ענינו של היצר הרע , שממנו באים כל הענינים שהם היפך הקדושה, שנקרא "שאור שבעיסה" .
73 ברכות, יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפרטיות יותר – כמבואר בלקו"ת פ' בהר על הפסוק "כי תבואו אל הארץ גו'", שכדי לעשות דירה לו ית' בתחתונים, הנה לכל לראש צריך להיות הענין ד"ושבתה הארץ גו'", שהו"ע הביטול ד"נפשי כעפר לכל תהי'" , ולאח"ז יכולה וצריכה להיות העבודה דחרישה וזריעה, קצירה, טחינה ולישה וכו'.
1165 "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכיון שהקטרוג, ובמילא גם הגאולה, היו קשורים עם הפצת מעיינות תורת החסידות של הבעש"ט והמגיד – הרי זה ע"ד שמצינו בגמרא שא' האמוראים אמר שלעתיד ("כי שכיבנא") יצא ר' חייא לקראתו, כיון שלמד תורתו, ועד"ז בנדו"ד, שכיון שאצל רבינו הזקן הי' הענין ד"עולמך תראה בחייך" , הנה אלו שעבור תורתם מסר את נפשו – הבעש"ט והמגיד – היו עמו; אלא, שבהיותו בגלות במאסר, לא הי' הדבר בגלוי במשך כל הימים כולם, אבל ביום הגאולה, הנה במשך המעת-לעת היו עמו הבעש"ט והמגיד בגילוי.
1354 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה, דעת הרמב"ם היא שעיקר השכר דעוה"ב הוא באופן שאין בו לא אכילה ולא שתי' כו' , נשמות בלא גופים, אבל תורת החסידות מכריעה כדעת הרמב"ן שעיקר השכר דעוה"ב הוא עולם התחי', נשמות בגופים דוקא, ואעפ"כ, לא יבטלו ממציאותם מעוצם הגילוי, כמו בקרי"ס שבנהר יעברו
674 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"לכפר על נפשותיכם" – שזהו ענין התשובה שלמעלה מהמדידה והגבלה שבכללות ענין התומ"צ ע"י עבודת הצדיקים (ע"ד הענין ד"תשא את ראש", למעלה מהשכל, שזהו"ע המסירת נפש), וכידוע בפירוש לשון חז"ל "תשובה ומעשים טובים" ,
687 ברכות יז, א. אבות פ"ד מי"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ואמרו העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', וידוע הביאור , דב' מאמרים אלו הם בנוגע לזמנים שונים.
635 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
קבלת השכר בימות החול – בבחי' "עולמך (עולם הבא ) תראה בחייך" – תפריע להם ותבלבל אותם מעבודת ימי החול
1068 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד משנת"ל (במאמר ) שתחילה צריך להיות "נפשי כעפר לכל תהי'", ועי"ז נעשה אח"כ "פתח לבי בתורתך" – הי' תחילה העלם על תורת החסידות, ואח"כ הי' הגילוי בי"ט כסלו, ראש השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות .
852 נוסח "אלקי נצור כו'" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמנם ענין פנימיות בינה הוא ע"ד השגת השכל כמו שהוא, שההשגה היא במהות הדבר, ודוגמתו בענינים רוחניים הו"ע השכר דגן עדן, שצדיקים יושבים ונהנין מזיו השכינה , שזהו"ע השגת אלקות באופן של השגת המהות, וכמבואר בכ"מ ההפרש בין עוה"ז לג"ע, שבעוה"ז יש רק ידיעת המציאות, ובג"ע יש גם בחי' ג' ראשונות שעל ידם בא גם מהות האלקות בהבנה והשגה, ועד שההשגה היא באופן דפנימיות בינה, היינו בהפשטה בתכלית, השגת השכל כמו שהוא.
401 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
זה יש להקדים תחילה אופן הקישור דגוף ונפש בעולם הבא , עולם התחי', שלא יהי' כמו שהוא בעוה"ז ע"י אכילה ושתי', כמארז"ל לא כעוה"ז עוה"ב, עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' אלא צדיקים יושבין כו' ונהנין מזיו השכינה , דהנה, הרמב"ם מפרש שמארז"ל זה קאי על עולם הנשמות (בלא גופים), אבל כבר השיב עליו הרמב"ן שאם כדבריו כן הוא, א"כ מה חידוש השמיענו הגמרא, וכי אפשר לנפש בלי גוף אכילה וכו', אלא מסיק שקאי על זמן תחיית המתים
813 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והכח לזה – ע"י לימוד התורה, בהקדמת הביטול ד"נפשי כעפר לכל תהי'" , וכמו דוד שאמר "אם לא שויתי ודוממתי" , "ואנכי תולעת ולא איש" , וזוהי הנתינת-כח לחלק ד"יואב בן צרוי'" שבכל אחד, לעשות מחלקו בעולם – "ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
1060 תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענינו בעבודה – "ונפשי כעפר לכל תהי'" , "כעפר שהכל דשין בו" , שהו"ע הביטול במציאות שנדרש בערב ר"ה ובר"ה, והוא הפועל שהקב"ה יקבל את ההכתרה שבנ"י מכתירים וממליכים אותו, ונמשך להיות "מלוך על העולם כולו בכבודך",
1538 נוסח תפלת "אלקי נצור" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואע"פ שגם ביום השבת ישנו מעין הענין דיוהכ"פ, וכמבואר בהמשך תרס"ו שסעודה שלישית דשבת שנאמר בה היום לא גו', היא מעין יוהכ"פ שאסור באכילה ושתי', ונקרא שבת שבתון , להיותו מעין יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים , שזוהי המדריגה דעוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' , מ"מ, עיקר הענין הוא ביוהכ"פ ולא בשבת.
728 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בשעה שמדובר אודות עניני העולם – אזי "נפשי כעפר לכל תהי'" , שעי"ז ממשיך הענין ד"עפר ואפר" (כמשנת"ל במאמר ), והיינו, שאינו מציאות לעצמו כלל, וכפי שהדבר מתבטא בכך שנותן הכל לצדקה, ולוקח לעצמו רק מה שמוכרח בלית ברירה ע"פ תורה, שזהו לפי שהוא "עפר ואפר", " כ אין ואפס", או "אין ואפס ממש"; אבל בשעה שמדובר אודות תורה ומצוות, חכמתו ורצונו של הקב"ה – הנה אמנם אינו מציאות לעצמו, אבל באיזה אופן אינו מציאות לעצמו – באופן ש"איהו וחיוהי חד" (כמו התומ"צ, חכמתו ורצונו של הקב"ה, שאינם ח"ו אין ואפס, אלא אדרבה:
2522 ברכת "אלקי נצור" (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע פירוש רבינו הזקן בענין "מעשים טובים" – בביאור לשון חז"ל "תשובה ומעשים טובים" – שע"י התשובה נעשים ה"מעשים" "טובים ומאירים" (לא סתם מעשים , אלא טובים ומאירים).
1112 ברכות יז, א. אבות פ"ד מי"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואעפ"כ, המסקנא להלכה שתשובה מצוה , ומצוה פרטית שנמנית במנין המצוות, כי, תכלית ומטרת התשובה שתומשך ותביא תוספת חיות במצות פרטיות (לא כמו תשובת ר"א בן דורדיא , אלא "תשובה ומעשים טובים" ) –
2484 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בפ"ב מבאר רבינו הזקן ש"התענית הוא במקום קרבן" , כדברי הגמרא "שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתי לפניך וכו'".
1586 ברכות יז, א – בשינוי לשון קצת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בפומי' דרבא תכלית חכמה (עיקרה של תורה – פרש"י) תשובה ומעשים טובים כו' שנאמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם , ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם .
2176 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"כמ"ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתי לפניך" ; אבל שם נאמר רק יסוד הענין, ו"על יסוד זה לימד האריז"ל לתלמידיו ..
2322 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד משנת"ל בפירוש מארז"ל תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים (ע"פ
635 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין בזה, שחיי העוה"ב, שכר המצוות שניתן בג"ע, הוא מה שנהנין מזיו השכינה , שאין זה אלא זיו והארה בלבד .
904 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אם נאמר שלימוד תורת חטאת הוא במקום קרבן חטאת – למה לא יועיל לימוד תורת עולה במקום קרבן עולה, אלא יש צורך בתענית דוקא, כמ"ש רבינו הזקן ש"עכשיו שאין לנו קרבן להפיק רצון מה', התענית הוא במקום קרבן , כמ"ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתי לפניך" ?
1032 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועכשיו שאין לנו קרבן להפיק רצון מה', התענית הוא במקום קרבן , כמ"ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאלו הקרבתי לפניך וכו'".
2278 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי, בהקדמת ברכת התורה (ועאכו"כ שלילת הלימוד שלא לשמה , על מנת לקנתר, להתייהר ולהקרא רב, כפי שמצינו שינויי הלשונות בנוגע ללימוד התורה שלא לשמה ) – יש צורך בהקדמת לימוד ענין זה בתורה, הן בנגלה דתורה, מ"ם פתוחה, מאמר פתוח, והן בפנימיות התורה, מ"ם סתומה, מאמר סתום.
971 תוס' ברכות יז, סע"א (לקנתר), פסחים נ, ריש ע"ב (להתייהר ולקנטר), תענית ז, רע"א (שיקרא רב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מתוך הרגשה ש"עולמך תראה בחייך" , יש לך עוה"ז ועוה"ב, ועליך רק לדאוג איזה "מכשיר" לרכוש מחר כדי שתוכל להצליח יותר בכל התעלולים הנ"ל.
1519 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לבאר מעלת הגילוי שעתיד להזריח לעת"ל, שהארה מבחי' זו מתגלה בחגה"ס, ממשיך ומביא במאמר מה שאמרו רז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', ומבאר, שאין לומר שעוה"ב קאי על עולם הנשמות, דא"כ, מאי רבותי' שאין בו לא אכילה ולא שתי', ועכצ"ל, שעוה"ב קאי על עולם התחי', שיעמדו הנשמות בגופים דוקא, ואעפ"כ לא יהי' אכילה ושתי'.
1054 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזוהי גם הנתינת כח לכאו"א מישראל בעבודתו – כלשון הרבנים בני הגאון המחבר בהקדמה לשו"ע "ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא", ובפשטות – שלא להתפעל מכל עניני העולם , וגם בנוגע לעצמו – שיהי' אצלו הענין ד"אמר מלכא ("מאן מלכי רבנן" ) עקר טורא" , בנוגע ליצה"ר ש"נדמה להם כהר" , ועד שיהי' במעמד ומצב ד"בתר רישא גופא אזיל" , ולבוא להעילוי ד"בחד קטירא איתקטר", בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז, באופן ש"עולמך תראה בחייך" .
124 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שעי"ז נעשית אצלו עבודה מחודשת בכל הענינים (וע"ד המבואר במק"א בפירוש לשון חז"ל תשובה ומעשים טובים , שע"י הקדמת התשובה משתנים המעשים שלו ונעשים טובים ומאירים).
1678 ברכות יז, א. אבות פ"ד מי"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה נוגע במיוחד לחינוך הילדים, שזהו עיקר תפקידה של האשה, ועד שזוהי הסיבה שאשה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא, בגלל שהיא משועבדת לבעלה, וצריכה לעסוק בחינוך הילדים – "אקרויי בנייהו לבי כנישתא" .
1934 ברכות יז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובאופן ש"עולמך תראה בחייך" , בטוב הנראה והנגלה, ללא יסורים, שכבר היו די והותר ("גענוג און מער ווי גענוג") בדור העבר, ולא יהי' עוד חבלי משיח .
2601 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובודאי לא הי' זה באופן שנעשה נס שלא יהיו רעבים, ובמילא לא יהיו זקוקים כלל לאכילה ושתי', כמו בעולם הבא , ש"אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' (אלא ) צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" .
3178 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם בראשיהם וכו'.
1846 לשון חז"ל ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
באים לעוה"ב , שנאמר שומר פתאים ה', שכן קורין בכרכי הים לינוקא
2138 כפירוש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח) ב"עולם הבא" – "לא מפני שאינו מצוי עתה .. (ש)הרי הוא מצוי ועומד, אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה כו'", שזהו הענין ד"עולמך תראה בחייך" (ברכות יז, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שארז"ל העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי', דהגם שעולם הבא קאי על זמן התחי' שאז יהיו נשמות בגופים ומ"מ לא יצטרכו לאכילה ושתי', כי גוף הגשמי יהי' ניזון מזיו השכינה .
471 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התענית הוא במקום קרבן , כמ"ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתי לפניך וכו'"; ולאו דוקא "תענית" (במשך יום שלם), אלא גם "כל מה שהאדם זובח יצרו אפי' שעה קלה ..
2373 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויובן זה ע"פ הידוע שהאהבה דמי לי בשמים שאינו רוצה בהגילויים דג"ע אלא בעצמות אוא"ס, אף שבג"ע ישאר במציאותו ויהי' לו השגה ותענוג באלקות (נהנים מזיו השכינה ) משא"כ מצד הגילוי דעצמות אוא"ס יתבטל ממדריגתו, מ"מ, מכיון שהגילוי דג"ע הוא רק הארה בלבד ( זיו השכינה ), שבאין ערוך לגבי עצמות אוא"ס, הוא בוחר בהעיקר ולא בהטפל.
305 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"גדולה הבטחה כו' לנשים יותר מן האנשים" – עליהן להוסיף בהלימוד שלהן עצמן, שהרי "גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן" ,
343 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יג
וע"פ המדובר כמ"פ שכל סיפור בתורה הוא הוראה, כיון שהתורה היא "תורת חיים" – הנה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה ישנה הבטחת התורה ל"נשים שאננות" בנוגע להנהגתן בחינוך ילדיהם ע"פ תורה (כמדובר לעיל (סכ"ח) בנוגע לענין אמירת הברכות כו'), שגם הן יזכו לראות נחת אמיתי מילדיהן באופן שגם אצלם יהי' הענין ד"הם הכירוהו תחילה", וכמ"ש "והשיב לב אבות על (ידי ) בנים", ועד שכל "צבאות ה'" יצאו ביחד לקבל פני משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה.
761 ישעי' לב, ט. וראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומובן שע"י החרטה על בריאת היצה"ר אצל הקב"ה [שאצלו אין כח חסר פועל , ובפרט כשנתפרש בגלוי בתושבע"פ שהקב"ה מתחרט על בריאת היצה"ר], הרי נעשה חלישות בכללות ענין הגלות שבא "מפני חטאינו" – כיון שכל מציאות החטא היא רק בגלל ש"נכנס בו רוח שטות" , מצד היצה"ר, ואילו אצל יהודי מצד עצמו מופרך לגמרי ענין החטא, וכמאמר "אתה רוצה ואנו רוצים, ומי מעכב , שאור שבעיסה" .
282 נוסח "מענה לשון" – ע"פ ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ט
וכמו שהוא בעולם התיקון, שאף שהכל גלוי וידוע לפניו ית' , הרי הידיעה אינה מכרחת את בחירת האדם , לפי שידיעה זו היא במדריגה נעלית (למעלה ממקום הידיעה שמכרחת את הבחירה), שזהו הדיוק גלוי וידוע לפניו (כמ"ש רבינו הזקן ), לפניו דייקא, בבחי' הפנימיות, ואילו הנהגת האדם אינה מצד הידיעה שלמעלה , אלא מצד בחירתו .
129 ע"פ במדב"ר פ"כ, ו. ברכות יז, א. ס, ב. שבת נה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
י"ל השייכות דאתה אחד לתפלת מנחה דשבת רעוא דרעוין, דהנה ידוע בענין ג' הסעודות דשבת, דסעודה השלישית דשבת היא בחי' תענוג העצמי שאין לו אחיזה בשום דבר, שלכן נאמר בה היום לא , דוגמת הבחי' דעוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' .
1765 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמבואר בענין "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל" , בדוגמת הצמיחה שע"י הזריעה – שאין להסתפק בכך שמניחים את הגרעין במקום משומר, אפילו בכלי כסף וזהב, שהרי אז לא יהי' ענין הצמיחה, אלא צריכים לזרוע את הגרעין בעפר הארץ דוקא, ושם נרקב הגרעין, ורק לאח"ז יכולה להיות הצמיחה כראוי; ועד"ז בנוגע לבנ"י, שדוקא ע"י הזריעה ("ישרש") בעפר , שזהו"ע הביטול ד"נפשי כעפר לכל תהי'" שנעשה ע"י ענין הגלות, אזי נעשית הצמיחה – "יציץ ופרח ישראל".
91 נוסח תפלת "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך צריך לפעול שכל המעלות שבענין ההסתלקות יהיו באופן ש"עולמך תראה בחייך" , והיינו, שגם כשנמצאים בגוף בעלמא דין יהיו כל המעלות, ועד למעלה של יציאה מכל הגבלות הגוף; וענין זה נעשה ע"י התורה , שפועלת שגם למטה בגוף יהי' הענין ד"עולמך תראה בחייך" .
1215 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר א), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בהמזמור הוי' לעזרתי חושה, שכל זה נעשה באופן של מהירות (חושה), עד כדי כך, שאין צורך אפילו בהענין דלהזכיר, אלא תיכף ומיד מביאו הקב"ה לתכלית העילוי והשלימות דישראל וקוב"ה כולא חד, ובאופן דעולמך תראה בחייך , בהיותו נשמה בגוף, למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה.
39 ברכות יז, א. וראה תניא פי"ד (כ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד שע"י עבודה כדבעי אפשר להגיע ל"עולמך תראה בחייך" (כפי שמצינו בגמרא בנוסח הברכות "כי הוו מפטרי רבנן" ), היינו, שהבחינה דעוה"ב תהי' אצלו עכשיו בגילוי (לא רק כמונח בקופסא , ועד שנותנים לו גם את מפתחות הקופסא , אבל עדיין הרי זה בהעלם), ובאופן של ראי' (לא רק באופן של שמיעה, שגם לאחרי ששמע כל הפרטים כו', יכולים להפריך את הדברים ע"י קושיות כו', משא"כ בראי', הנה גם אם ישאלו על זה כו"כ קושיות, אין זה גורע בהתאמתות הדבר שראה בעצמו ).
149 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועוד זאת, שהעבודה יכולה להיות באופן דעולמך תראה בחייך .
36 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יוהכ"פ הוא יום שיש בו חיוב של חמשה עינויים , ועד כדי כך, שגם כשיוהכ"פ חל בשבת, אין השבת דוחה את התענית , שמזה מובן גודל מעלת ופעולת התענית דיוהכ"פ, שאינה רק ענין של מיעוט חלבו ודמו , כמו כל תענית , אלא כפי שמבאר רבינו הזקן שעז"נ "ולחיותם ברעב", שהרעב עצמו ממשיך חיות כו'.
437 ברכות יז, א. הובא בתניא אגה"ת פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שזוהי דרגא הכי תחתונה בגשמיות גופא – לא כמו המצוות הקשורות עם סוג החי (כמו תפילין שנעשים מעור בהמה) או סוג הצומח (כמו ד' מינים), אלא דוקא סוג הדומם, ובזה גופא – לא אבנים טובות, שבהם לא יכול להיות ענין של צמיחה, אלא דוקא עפר , ולא עפר שיש בו תוקף, אלא דוקא עפר שנידוש ע"י חרישה (שעז"נ "ונפשי כעפר לכל תהי'", כעפר שהכל דשין עליו ), שזוהי תכלית הירידה בסוג הדומם.
755 ברכת "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שייך עדיין לענין הסעודה, משא"כ לאח"ז יהי' הזמן שלמעלה מסעודה), שזהו הענין דעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבים ונהנין מזיו השכינה .
603 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בעבודת האדם , שיש עבודה שהיא מצד ענין העפר (שזהו ענינו של יעקב שנתברך בעפר ), כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהי', כעפר שהכל דורסין עלי' , שהו"ע הביטול, והיינו, שכאשר בא לענין של תורה ומצוות אזי מתבטל ממציאותו, שאינו מציאות לעצמו כלל, אלא כל ענינו הוא רק להיות עפר שעליו תהי' הקמת המשכן (העפר אשר הי' בקרקע המשכן ), שזהו"ע ושכנתי בתוכם , בתוך כאו"א מישראל .
128 ברכות יז, א. "אלקי נצור" בסוף תפלת העמידה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד שגם כללות ענין השכר יכול להיות בעוה"ז – באופן ש"עולמך תראה בחייך" .
1038 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדמה – שתורה זו היא התורה השביעית שאמרה הבעש"ט ביום הש"ק הנ"ל, לאחרי כל הענינים שנאמרו בתורות שלפנ"ז [בענין "כי תבוא אל הארץ"42, ופרטי עניני מצות ביכורים, באופן ד"ושמת בטנא" וכו' וכו'], שהיו בהם כמה עילויים דרגא לפנים מדרגא, ולאחרי כל זה נאמרה התורה השביעית "בסעודתא דזעיר אנפין", שהיא בזמן של "רעוא דרעוין", שזהו הזמן הכי נעלה ביום השבת, וכמבואר בהמשך תרס"ו שהוא בדוגמת עוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' כו' .
1532 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה ידוע פירוש אדמו"ר הזקן במרז"ל תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים , שהטעם מה שמקדים תשובה למעשים טובים הוא לפי שע"י קדימת התשובה המעשים הם מעשים טובים ומאירים.
16 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו בהמאמר שלפני ד"ה שובה ישראל ונתבאר גם במאמר הקודם (ד"ה זה היום) שלימוד התורה צ"ל ע"י קדימת הביטול, כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז דוקא) פתח לבי בתורתך .
20 ברכות יז, א: אלקי נצור כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ח) ומעשה אבות סימן לבנים, שהעבודה דשרה היא הוראה ונתינת כח לכאו"א מישראל [ועד שענין זה שבכאו"א מישראל הוא (ככל הענינים דהאבות והאמהות) בירושה], שיוכל לעבוד את ה' בשמחה בהתגלות, והשמחה תהי' מיוסדתעל ענין הביטול, ונפשי כעפר לכל תהי'.
74 תפלת "אלקי נצור" בסיום העמידה (מברכות יז, א). וראה ד"ה ויספו ענוים לאדהאמ"צ (מאמרי אדהאמ"צ שם ע' לא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויהי רצון, שיקויים בנו (בתוך כבנ"י) סיום הכתוב, והוי' ברך את אברהם בכל, דברכת בכל מורה על גילוי מעין עולם הבא , כדאיתא בגמרא שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין עולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב, אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל, וג' ענינים אלו שייכים ג"כ לכאו"א מישראל, שהרי אומרים בברכת המזון בכל יום (ובפרט ביום השבת, שאז מצוה לאכול סעודה דברהמ"ז כו'), הרחמן כו' כמו שברך את אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, ובאופן דואכלת ושבעת וברכת את הוי' אלקיך, שזה נפעלע"י שכאו"א מגלה את בחי' אברהם שבקרבו (ע"ד המבואר בתניא שיש בחי' משה שבכאו"א מישראל), ונעשה עולמך תראה בחייך , הטעימן מעין עולם הבא , בברכה בפשטות, שהקב"ה מברך את כאו"א בכל, בגשמיות וברוחניות וברוחניות ובגשמיות, בטוב הנראה והנגלה.
64 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ה שגם עכשיו ישנן נשמות חדשות אבל אין זה אמיתית ענין ההתחדשות, ואמיתית בחינת נשמות חדשות יהי' לע"ל דוקא, שזהו ענין ועטרותיהם בראשיהם וכו'.
7 לשון חז"ל ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מרגלא בפומי' דרבא תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים כו' שנאמר ראשית חכמה יראת הוי' שכל טוב לכל עושיהם , ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם .
2 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואומר פדה בשלום, בשלום הוא ב' שלום (ע"ד המבואר בתו"א ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי), שלום מלמעלה למטה, ההמשכה מלמעלמ"ט ע"י תומ"צ, ושלום מלמטה למעלה, עבודת התשובה, עד להתשובה דוהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה – נשמה בגוף (לאריכות ימים ושנים טובות), וגם בהיותו בגוף הוא בבחינת והרוח תשוב גו', וע"ד עולמך תראה בחייך .
97 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שארז"ל העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי', דהגם שעולם הבא קאי על זמן התחי' שאז יהיו נשמות בגופים ומ"מ לא יצטרכו לאכילה ושתי', כי גוף הגשמי יהי' ניזון מזיו השכינה .
125 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ח) ועפ"ז י"ל השייכות דאתה אחד לתפלת מנחה דשבת רעוא דרעוין, דהנה ידוע בענין ג' הסעודות דשבת, דסעודה השלישית דשבת היא בחי' תענוג העצמי שאין לו אחיזה בשום דבר, שלכן נאמר בה היום לא , דוגמת הבחי' דעוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי'.
73 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויובן זה ע"פ הידוע שהאהבה דמי לי בשמים שאינו רוצה בהגילויים דג"ע אלא בעצמות אוא"ס, אף שבג"ע ישאר במציאותו ויהי' לו השגה ותענוג באלקות (נהנים מזיו השכינה ) משא"כ מצד הגילוי דעצמות אוא"ס יתבטל ממדריגתו, מ"מ, מכיון שהגילוי דג"ע הוא רק הארה בלבד ( זיו השכינה ), שבאין ערוך לגבי עצמות אוא"ס, הוא בוחר בהעיקר ולא בהטפל.
73 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה, דעת הרמב"ם היא שעיקר השכר דעוה"ב הוא באופן שאין בו לא אכילה ולא שתי' כו', נשמותבלא גופים, אבל תורת החסידות מכריעה כדעת הרמב"ן שעיקר השכר דעוה"ב הוא עולם התחי', נשמות בגופים דוקא, ואעפ"כ, לא יבטלו ממציאותם מעוצם הגילוי, כמו בקרי"ס שבנהר יעברו ברגל.
81 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ששני אופנים אלו הם ב' קצוות, דענין האמונה היא בעיקר בספירת המלכות שהיא למטה וסופא דכל דרגין, והביטול שלמעלה מטו"ד הוא מצד עצם הנשמה שלמעלה מהשכל, שע"י אמונה זו או ביטול זה לא נשאר שום ספק באיזו דרך מוליכין אותו, ודבר ברור הוא שמוליכין אותו לכל טוב, ועד לתכלית שלימות הטוב, ועד שזוכה לעולמך תראה בחייך , שמתגלה אצלו בחי' אך בגורל יחלק את הארץ, למטה מעשרה טפחים, נשמה בגוף.
75 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא , כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה , זיו בלבד, וע"י תשובה ומעשים טובים בעוה"ז הוא המשכת העצמות.
8 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו ביאור המדרשות החלוקות בענין לע"ל, דאמרו עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ואמרו העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', וידוע הביאור, דב' מאמרים אלו הם בנוגע לזמנים שונים.
59 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומזה מובן שכאשר לומדים התורות שאמר מורנו הבעל שם טוב בגן עדן, חוזר ונשנה עוד הפעם אמירת התורות ע"י הבעש"ט בגן עדן, אבל, כפי שגן עדן נמשך ומתגלה בעוה"ז, בבחינת "עולמך תראה בחייך" .
145 ברכות יז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך הנה להבין טעם לעלי' גדולה הזאת שאמר כי הנני בא כו' דמשמעו שבא יבא בעצמו ובכבודו דוקא כו' הנה יובן ענין הידוע בפי' ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד שהן ה' עליות לנוק' ומאד היא עלי' היותר עליונה מכולם והוא בבחי' פנימי' ע"י שהוא בחי' פנימי' א"א כו' כי מאד אותיו' אדם בהיפוך אתוון לפי שאדם היינו כשכלול דכר ונוק' כחדא כמ"ש בזהר והיינו ע"י ענין יחוד מ"ן ומ"ד אבל לע"ל יהי' האור מבחי' פנימי' ע"י כו' שהוא למעלה מעלה מבחי' היחודים דמ"נ ומ"ד וכמ"ש במ"א בענין המאמר באתי לגני כו' אכלתי אבל באתרי' לאו אורחא למיכל כו' כי העוה"ב אין בו אכילה ושתי' כמו ביו"כ שנק' שבת שבתון לפי שעליי' המל' אז בבחי' פנימי' הכתר שאין שם בחי' אכילה לברר בירורי' כו' וכן אין שם בחי' היחוד שנמשל לאכילה כידוע בסה"ק ולהיות כי עליי' המל' תהי' בבחי' פנימי' הכתר לע"ל, וזהו שא' ישכיל עבדי כו' שלא תקבל המל' ע"י המדו' דז"א כמו עכשיו אלא יהי' זו"נ שוין בקומתן כו' ועוד תעלה יותר במעלה ומדריגה והוא כמ"ש וגבה מאד שבחי' מאד הוא בחי' פנימי' הכתר יאיר במל' דוקא וכידוע דהארת משיח יהי' מאור פנימי' עתיק וכמ"ש ונחה עליו רוח כו' והריחו ביראת ה' כו' ופי' והריחו שיהי' בו הארת בחי' חוטמא דפרדשקא כו' הנז' באד"ר שהוא בחי' פנימי' ע"י וכמ"ש ותהילתי אחטם לך כו' וע"כ יהי' מורח ודאין וכמ"ש במ"א וד"ל.
49 העוה"ב אין בו אכילה ושתי' : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הגשמי בסוס הגשמי וזהו גי' דסוס ב"פ ס"ג כי יש בו ב"פ ס"ג והוא א' באור חוזר וא' באור ישר וענין ס"ג הוא שם ס"ג שהוא בחי' גיאות והתנשאו' וכמ"ש כולו סג יחדיו נאלחו כו' וענין התנשאות זו הוא להיות למעלה בחי' מלך המרומם המתנשא מימות עולם ואז הוא נק' רם על כל גוים כלומר שמסתלק ומתנשא מהם ונק' גאה גאה כתרגומו גיאה על גיוותניא פי' דוקא על גיאים כמו הגוים הוא גאה ומתנשא עליהם כלומר שמסתלק מהם כמ"ש רם על כל גוים בבחי' רוממות והתנשאות משא"כ על ישראל שהם שפלים ונמשלים לעפר כמ"ש אברהם ואנכי עפר ואפר אדרבה דוקא בהם הוא שוכן ומתלבש מן ההעלם לגילוי וכמ"ש אל זה אביט אל עני ונכה רוח כו' את מי אשכון את דכא ושפל רוח כמאמר דיורא דקדב"ה באינון מאנין תבירי' וזהו היפך הגיאים שעל הגיאים הוא גאה ומרומם כו' וזהו* פי' ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך ולכאורה אין להם שייכו' זע"ז אך הענין הוא להיות ידוע דפתיחת הלב להיות רעותא דלבא הוא בא ונמשך מלמעלה דוקא וזהו פתח לבי בתורתך כו' ואמנם גילוי אור זה מלמעלה אינו אלא דוקא כשיש בחי' שפלות למטה והוא כאשר נפשו כעפר דוקא ומטעם הנ"ל דעל גיאי' הוא מתגאה ומתנשא אבל על שפלים הוא משפיל ונמשך בהם כו' וכמ"ש את מי אשכון את דכא ושפל רוח כו' והנה כל זמן אותה השנה דגזרת המן שהיו משולים לעפר ממש הפקר להריגה לכל מי שירצה לאבד ולהשחית בהם ע"כ זכו לב' דברים שיתגלה בהם מבחי' עצמו' אור א"ס ולהיות מתיישב בכלים שלהם והוא מב' טעמי' הנ"ל הא' מפני בחי' מס"נ שלהם בבחי' אור חוזר כנ"ל הוא שעלו ברום המעלות והב' בבחי' אור ישר מה שנמשך ונתקבל בכלים שלהם מטעם שהיו אז בתכלית השפלות ומטעם הנ"ל, וזהו את אשר החלו לעשות במ"ת קיימו וקיבלו דוקא בזמן אחשורוש שנעשו בחי' כלים גמורים להשראת עצמו' אור א"ס מטעמי' הנ"ל וד"ל.
52 ונפשי כעפר לכל תהי' : תפלת אלקי נצור (סיום תפלת העמידה. ברכות יז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פתח לבי כו' והוא מפני שהקול דתורה נמשל לגשם וכמו שהגשם פותח פתח בארץ להוציא הכח שיש לה כך קול דתורה
83 פתח לבי : נוסח תפלת אלקי נצור כו' (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה אנכי הוא בחי' כתר עליון שנק' אנכי כלומר מי שאנכי וידוע דשרש המצות מבחי' הכתר הם באי' ונמשכי' כי תרי"ג ארחי' דגלגלתא דא"א משם שרש המצות כידוע וזהו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום דוקא היום ולא לע"ל משום דהיום לעשותם ולמחר לקבל שכרם והנה השכר הוא מה שנהנין מזיו השכינה בעוה"ב וזה הזיו אינו אלא בחי' הארה בעלמא בלבד שמאיר ובא מבחי' הכתר ונק' זיווא עילא' דע"י והוא טלא דנטיף מעתיקא להחיו' בו המתים כמ"ש כי טל אורו' טלך כו' כידוע אבל המצות עצמם שנעשי' בפועל היום הרי הם באים ונמשכי' מבחי' עצמו' הכתר והוא בחי' גילוי אנכי ממש וזהו אשר אנכי מצוך היום דוקא ולא לע"ל להיו' כי היום במעשה מתגלה בחי' אנכי ממש ולמחר בקבלת שכר לא יגלה רק בחי' הזיו בלבד דמאחר שמושג בנבראי' בהכרח שהוא בא רק מבחי' זיו בלבד והיינו שאמרו דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כו' וגם זהו מ"ש בשמחה וטוב לבב מרוב כל כנ"ל ואמנם הנה שמחה זו של מצוה להיותה מבחי' אור הכתר ע"כ בכחה להיו' בבחי' השלום בין ב' הפכי' <שכא>
47 שנהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי תשמע בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין הוא דהנה ארז"ל כל מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיו' ולא מסרו לו מפתחו' החיצוניו' כו' הרי מפתחו' החיצוניו' הוא בחי' יראה ומפתחו' הפנימי' הוא בחי' תורה וביאור ענין זה הנה אמרו בזוהר דרמ"ח מ"ע נק' רמ"ח איברי' דמלכא כי כמו באיברי האדם הנה האברים הם כחות מתפשטי' ונמשכין כאו"א כח המשכה מיוחדת כו' כך המצות המה כחות המשכות מאלקות דהיינו רמ"ח איברי' דמלכא כו' ומהם נמשך ענין הארת זיו השכינה בג"ע העליון ובג"ע התחתון מה שצדיקים יושבין ונהנין מזיו כו' והוא קבלת שכר שלהם ממעשה המצות שעשו בעוה"ז לפי שע"י המצות נמשך
10 שצדיקים יושבין ונהנין מזיו : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מבחי' עינא פקיחא דכתר דשם ב' עיינין אתהדרו לחד כמ"ש באד"ר וד"ל) ואמנם גם בשבת אין היחוד דהוי' ואלקי' רק בבחי' הפנימיו' ולא בבחי' החיצוניו' שהרי בחיצוניו' העולמו' אין הפרש ניכר בין ימות החול ליום השבת כי בעוה"ז הגשמי הרי כל גידול שפע דצח"ם הוא בשבת כמו בחול לפי שיש עדיין אחיז' להיכלו' דנוגה בסטרא דקדוש' המסתירי' ומצמצמי' לבלתי הגלו' נגלות אור היחוד הנ"ל גם בחיצוניו' העולמות אבל לע"ל דכתיב ואת רוח הטומא' אעביר כו' ולא יסתיר מאומה אזי כתיב ונגלה כבוד הוי' כו' ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך וכן כתיב עין בעין נראה אתה ה' כו' דהיינו גם בחיצוניו' העולמו' כמו שעתה הוא היחוד הנ"ל בפנימיו' ע"י צדיקי' הנ"ל כמאמרם ז"ל עמוד א' וצדיק שמו וכמ"ש כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא שמחבר עליון בתחתון וכנ"ל ובכל שבת יש מעין ודוגמא מה שיהי' ביום שכולו שבת אך ורק בבחי' הפנימיו' אבל ביום שכולו שבת הרי יהי' בחיצוניו' כמו בפנימיו' בהשווא' א' מטעם שיתברר כל הרע ויוסר הצמצום דשם אלקי' וכמארז"ל ברמז לעתיד הקדב"ה מוציא חמה מנרתקה שהוא שם האלקי' המלביש לשם הוי' כמ"ש כי שמש ומגן ה' אלקים כמ"ש בלק"א וד"ל ולכך נא' לע"ל ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' לפי שבזמן התחיי' גם הגופים יהיו כמו בחי' מרכבה בלתי אכילה כו' כי העוה"ב אין בו אכילה כו' וכל זה מטעם שישתווה בחי' החיצוניו' לבחי' הפנימיו' לגמרי מטעם הנ"ל דהיחוד העליון יאיר למטה כמו שהוא למעלה ממש וד"ל.
23 כי העוה"ב אין בו אכילה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובכל זה יתפרש יותר שרש ענין כן יצמיח ה' אלקי' צדק' ותהלה כו', צדקה שם אד' בר"ה שנק' דינא דמלכותא כו' ותהלה ביו"כ שהוא הוי' בניקוד אלקי' כו' דהנה יו"כ נק' קדוש הוי' כו' כמו העוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' כו' כידוע והוא להיו' כי בחי' יו"כ עיקרו הוא בבחי' בינה שהיא שרש העוה"ב כידוע וגם נק' יובלא כו' ולכך עיקר טהרת העונות ביו"כ לפי שכל טהרה ורחיצה הוא
63 העוה"ב שאין בו לא אכילה ולא שתי' : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור הדברים הנה נודע שמן המצות נעשו לבושי' לנשמה בג"ע שנהנין מזיו השכינה וענין הזיו הזה הוא בחי' לבוש של הוד לנשמה אשר <שסט>
36 בג"ע שנהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה עפ"י כל הנ"ל הרי לכאורה אינו מובן מה שהקדים לומר כי קולך ערב ואח"כ מראך נאוה מאחר שהמצו' גבוהים בשרשם מן הקול דתורה כנ"ל, אך הענין הוא דבאמת בזאת אנו רואי' מעלת המצות מאחר שעל ידם תחיי' המתים לגוף גשמי ליהנו' ולחיו' מאור א"ס ב"ה שא"א כ"א מפני ששרש המצות הוא למעלה בבחי' כת"ר עליון ע"כ יכולי' להאיר גם בגוף המת כו' וכנ"ל בענין העוה"ב דגם פושעי ישראל מלאי' מצות כו' וזהו מ"ש טל אורות טלך טלא דבדולחא דנטיף מע"י כו' שבו עתיד להחיו' המתים ולא יהי' הגוף נהנה מאכילה ושתי' רק ליהנו' מזיו השכינה וכמ"ש רז"ל העוה"ב אין בו אכילה כו' וז"ש ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות כו' כי גם גוף גשמי יוכל לראות כו' כי לא יהי' מסך מבדיל כלל מאחר שיבוער הרע מכל וכל ולא יהי' לקליפו' מציאת כלל וזהו הכל ע"י מעשה המצות דעכשיו בעשי' גשמי' עי"ז יהי' בחי' התגלות לחיצוניו' דהיינו שיהי' התגלו' אור א"ס גם בגוף גשמי ע"י טל של תחיה עד שלא יהי' נצרך לאכילה ושתי' כלל, אבל בחי' קולך ערב ע"י קול דתורה הוא בחי' התגלות פנימי' לבחי' הפנימי' דהיינו לנשמות בג"ע שיהיו נהנין מזיו כו' כי מפני ששרש התורה אינו גבוה כ"כ לא יוכל לבא בהתגלו' גם בחיצוניו' כמו להתלבש בגוף גשמי רק לפנימי' כמו לנשמות וע"כ הקדים לומר כי קול"ך ערב לנשמו' בפנימי' ומראיך נאוה על המצות בחיצוניו' כו' ועד"מ המראה שאינה אלא חיצוניו' והקול הוא כח פנימי יותר כו' וד"ל.
110 העוה"ב אין בו אכילה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
פושעי ישראל בגופן זה קרקפתא דלא מנח תפילין כו', אבל לא על ביטול תו' הגם דמצות ת"ת כנגד כולן כו', והענין הוא מטעם הנ"ל לפי ששרש מעשה המצות למעלה הוא רק בחי' מראה דגופא דמלכא אך שרש המראה מגיע בבחי' העצמות ממש, ולזה רמזו רז"ל ע"פ אדם אתם קרוי' אדם ע"י המצות ולא אוה"ע כו' וכן ועשיתם אותם כאילו עשאוני כו' ופי' אדם אדמה לעליון דהיינו לבחי' קדמון לכל הקדומי' כו', וע"כ כל העושה מצוה נק' אדם בדמות אדם העליון הקדמון לכל הקדומי' כו' ויזכה לחלק לעוה"ב שאז נא' עין בעין נראה אתה כו', וכמארז"ל כאו"א מראה באצבעו הנה אלקינו זה כו', ובהיפוך בהעדר המצות נק' הפושעי' בי בי ממש, אבל מצות ת"ת אינה אלא ענין ומדריגה אחת פרטי' והוא בבחי' החכ' שבראש שהיא כוללת ג"כ כל האברי' עד שנק' אדם אבל אינה מגעת אל בחי' צלם העצמות ממש רק שכולל כל בחי' אור וחיות שמלובש בכלי ולא בחי' צלם העצמי' וכנ"ל בענין המראה והקול, וע"כ בהעדר מצות ת"ת אינו נק' פושעי' בי ממש ובקיומה לא יחייב שכר בעוה"ב לראות עי"ן בעי"ן בבחי' תפארת עצמות המאציל, וכן מ"ש ישראל אשר בך אתפאר היינו ג"כ ע"י מעשה המצות דוקא שנק' תפארת לעושי"ה כו', ולזה רמזו רז"ל דבעוה"ב צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן דהיינו ממעשה המצות דוקא ומטעם הנ"ל וד"ל.
101 דבעוה"ב צדיקים יושבים : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלקות יותר לכל ההמון בימי דוד ושלמה ולא שלט עין הרע בהן היינו מפני שלא הי' הגילוי כמו שהוא למעלה ממש רק בלבושים ומסכים הרבה, אבל גילוי אא"ס שבלוחות הראשונות הרי הי' מחמת בחי' ההפשטה מכל גשם כמו קודם חטא אדה"ר כו' כמ"ש רז"ל חרות על הלוחות חירו"ת ממ"ה כו' כדוגמת העוה"ב ממש שאין בו גשם אכילה ושתי' כו'.
55 כדוגמת העוה"ב : ראה ברכות יז, א. לקו"ת צו טו, ג. שם דרושים לש"ש סו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך הנה ארז"ל דהעוה"ב הוא שצדיקי' יושבי' ועטרותיהם בראשיהם ונהני' מזיו השכינה , ויש להבין מהו עטרות שבראשיהם ואיך נהני' מזיו השכינה , ומה חידש יש בו יותר מזיו השכינה בג"ע עכשיו, ולמה מתייחס זה אל העוה"ב דוקא.
90 דהעוה"ב הוא שצדיקים יושבים : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב הנה להבין ענין הנ"ל בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שארז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם דהיינו לימוהמ"ש שיקבלו שכרם ממעשה המצות דוקא שיתגלה בחי' סובב למטה כמו למעלה ממש, והיינו שא' צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כו' בחי' עטרה זאת היינו בחי' גילוי דסובב הכללי על כאו"א ממעשה המצות שעשה בעוה"ז והמשיך מבחי' סובב בדברי' גשמי' דוקא כנ"ל, וידוע דיש הפרש בין ימוהמ"ש לעוה"ב, דבימות המשיח יהי' עדיין גופי' חומרי' כמו עכשיו משא"כ אחר תחיה"מ שאין בו אכילה ושתי' כו' ואז יקומו כל נשמות הצדיקים בגופי' שלהם בתכלית
29 צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך הנה בחי' ח"י הוא למעלה מבחי' נשמה כי הנשמה במוח ורוח בלב כו' שמתלבשים בכלי (כידוע דנר"ן מתלבשים במוחא ולבא וכבדא כו'), אבל ח"י אינן מתלבשים בכלי כלל כו', להיות כי בחי' ח"י הוא בבחי' חכמה כח מ"ה שלמעלה מבחי' השגה דבינה כמ"ש והחכמה מאין תמצא שהוא בבחי' אין ממש, משא"כ בחי' נשמה בחי' בינה הוא בחי' יש דוקא וכמ"ש להנחיל אוהבי יש, דקאי בהשגות הנשמות בג"ע ובעוה"ב שנהנין ומשיגים מזיו השכינה .
21 שנהנין ומשיגים מזיו השכינה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שוש תשיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואשה, ופי' אשה כי תזריע כלומר שזרעה קודם לזרע האיש דהיינו שיש אתעדל"ת מלמטה ואח"כ נמשך עי"ז אתדל"ע והוא זרע האיש הבא אח"כ, אזי יולדת זכר פי' שההולדה שהאשה יולדת אח"כ מטפת האיש הוא זכר, ובנמשל למעלה בכנס"י היינו שההולדה שנעשה בנשמות ישראל מאתעדל"ע אשר ה' ית' מערה רוחו עליהם ממרום אחר קדושת אתעדל"ת שלהם הוא בחי' זכר והוא בחי' אהבה רבה ועצומה לה' ית', שהוא הנק' בשם זכר כמ"ש זכר חסדו כו', והוא מ"ש דוד מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ שאינו חפץ בשום דבר מה שהוא בחי' עמך כלומר אפי' ג"ע התחתון וג"ע העליון שבו יושבין הנשמות ונהנין מזיו כו' בכולם אין לו חפץ להיותם בחי' עמך כלומר שהם רק הארה בלבד מעצמותו ית' כו' הרי מהותו ועצמותו ית' אין לו תחילה ותכלה וא"א לשום נברא שהוא בע"ג ומחודש מאין ליש להיות נהנין ממנו כו' כ"א מבחי' זיו בלבד ממנו ית' שהוא המאיר ומתגלה בהשגות הנשמות שבג"ע וזהו שאמרז"ל ע"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים ביוד נברא העולם הבא שהיוד הוא נקודה א' במדור הנשמות הצדיקים הנהנין מזיו כו'.
6 שבו יושבין הנשמות ונהנין מזיו : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עב דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א נושאי המטה וחילופיהם וחילופי חילופיהם בין אותם שלפני המטה בין אותם שלאחריה מאחר שיש למטה צורך בהם לשאת אותה כגון בעיר שיש בה חבורה המזומנת לכך וכל בני החבורה מחליפין לשאת לפי שכולם חפיצים לזכות בו כולם פטורים מקריאת שמע (לפי שהם טרודים טרדת מצוה) אבל שאר המלוין את המת שאין למטה צורך בהן חייבים בקריאת שמע (ואע"פ שהלוית המת הוא בכלל גמילות חסד וגמילות חסד הוא מן התורה מכל מקום הם אינם טרודים כלל ויכולין לקרות פסוק ראשון בכוונה ובעמידה והשאר כשהם מהלכין) אבל פטורים מהתפלה כמו שיתבאר בסי' ק"ו:
א משנה ברכות יז, א. טור ושו"ע ולבוש סעיף א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכב דינים השייכים בין י"ח ליהיו לרצון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א תקנת חכמים לומר אחר י"ח פסוק יהיו לרצון וגו' כמו שאמרו דוד אחר י"ח מזמורים וכיון שהוא תיקון חכמים ומכלל התפלה אסור להפסיק בינו לי"ח אפילו לענות קדיש וקדושה ואצ"ל באמירת אלהי נצור ושאר תחנונים שאחר התפלה שאינן אלא מנהג ולא חובה כלל אלא צריך לומר יהיו לרצון קודם אלהי נצור ואם בא לחזור ולאמרו פעם אחרת אחר התחנונים הרשות בידו.
ד ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכב דינים השייכים בין י"ח ליהיו לרצון ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג יש נוהגין לומר אלהי עד שלא נוצרתי כו' בכל יום.
כג ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ח המתענה תענית חלום בשבת צריך לומר ענינו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וטוב לכללו באלהי נצור כו' וטוב לומר ג"כ רבון העולמים גלוי וידוע לפניך וכו' כמו בחול ומותר לומר ג"כ אלהי עד שלא נוצרתי כו' או שאר בקשות על מחילת עונות ויכול ג"כ להתוודות ולומר חטאתי עויתי פשעתי ולא אסרו לומר תחנונים בשבת אלא לבקש בהם על צרכיו כגון על פרנסה או על רפואה לחולה שיש לו בביתו וכיוצא בהם מצרכי הגוף אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום:
סט ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואם אי אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו ואצ"ל למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות כי זה כל האדם כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם.
כח ברכות יז , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואם אי אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו ואצ"ל למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות כי זה כל האדם כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם.
ל ירושלמי פ"ק דברכות סוף ה"ב. ובבלי סוף פ"ב דברכות יז, א (נוח לו שלא נברא ). וראה תניא אגה"ק סי' כ קלא, א (הטעם לזה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויש חולקין על זה ואומרים שבכל ענין אין תלמוד תורה אפילו של רבים דוחה שום מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים ואפילו היא מצוה קלה של דבריהם מאחר שתכלית חכמה הם מעשים טובים והתלמוד הוא גדול מפני שמביא לידי מעשה וכן עיקר.
עד ברכות יז, א. וכדלעיל לעיל ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וגם לרבות יחידי סגולה אשר עמ[נו] פה היום, הלא הוא הערום ביראה הוותיק מו' צבי נ"י הנק' רב דחוושטב , והתמים במעשיו הוותיק ידיד נפשי מו"ה מאיר נ"י .
1499 הערום ביראה : ע"פ ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שארז"ל ועטרותיהם בראשיהם ונהנין כו', עטרה היא בחינת מקיף וסובב, ונקרא כתר מלשון כותרת , והוא בחי' ממוצע המחבר הארת המאציל א"ס ב"ה להנאצלים, ולעתיד יאיר ויתגלה בעוה"ז לכל הצדיקים שיקומו בתחייה (ועמך כולם צדיקים כו').
5403 וזהו שארז"ל: ברכות יז, א. וכפי' הרמב"ן, ודלא כהרמב"ם יד הל' תשובה פ"ח ה"ב – עיין לקו"ת ויקרא טו, ג. דברים סה, ד [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1474].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לומר גם כן רבון העולמים גלוי וידוע לפניך וכו', כמו בחול .
1774 ברכות יז, א (רב ששת כי הוה יתיב
בתעניתא , בתר דמצלי אמר הכי , רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים אדם
חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו , ועכשיו ישבתי בתענית
ונתמעט חלבי ודמי , יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על
גבי המזבח ותרצני ). אור זרוע הל' תענית סי' תז (כך הורה רבינו שמואל בן רבינו דוד
הלוי זצ"ל, כשיושב יחיד בתענית בין בשבת בין בימים טובים בין בראש חדש, אומר
לאחר אלקי נצור תפלה דרב ששת ). רמ"א ס"ו (ויאמר אחר תפלתו רבון העולמים
גלוי וכו', כמו בחול).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שא' הן יראת ה' היא חכ' עצמה, כי הגם שהיראה היא סוף כל המדריגות שאחר בחי' הדיבור והוא בחי' המעשה לקיים דבר ה' במצות בפו"מ כמ"ש סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור בפו"מ, אבל זה כל האדם דחכ' כו' שבתחילת כל ההשתלשלות כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן דוקא, וכמאמר תכלית חכ' תשובה ומע"ט וכמ"ש ראשית חכ' יראת ה' שכל טוב לעושיהם דוקא שזהו בחי' התכלית השלימות דחכ' כמו שהיא במקורה בהעלם העצמו' ממש כנ"ל, ואעפ"י שהוא סוף כל המדריגות המסתעפים מן החכ' למטה אבל למעלה היראה ראשית לחכ' (משום דמקור החכ' הוא תלוי בסוף מעשה דוקא ולא בדיבור כמו שאין חכם כבעל הנסיון וכמו מי שחכמתו עמדה לו במעשה דוקא כידוע).
86 נעוץ תחילתן. . תכלית חכ'. . ראשית חכ' : ס' יצירה פ"א מ"ז. ברכות יז, א. תהלים קיא, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שאמר ויאמר לאדם אחר שהביא החכ' דתורה בדיבור כמ"ש וגם חקר"ה בגילוי גמור מן ההעלם כמו חקור דבר כו' אח"ז אמר לאדם שאין זה שלימות החכ' כ"א יראת ה' שבמעשה שאחר הדיבור דוקא הוא תכלית ושלימות דח"ע שראה ויספרה כנ"ל וכמ"ש שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם בדיבור כו' וכמ"ש כי זה כל האדם מטעם הנ"ל (ומ"ש וסור מרע, בינה, הוא קול הב' דקול ה' בכח דאני בינה לי גבורה להיות סור מרע שנק' ירא חטא, ויראת ה' היא חכ' הוא במעשה טוב דמ"ע שהוא קול הא' קול ה' על המים כנ"ל).
88 שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם : ראה ברכות יז, א (הגירסא שהובאה על הגליון שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מחשכים כו' שמחושך יהי' אור שכל שמקשה קושיות והעלמות יותר ויותר יאיר האור מן ההעלם והעומק אחר עומק, כמו במשיח שא' ישכיל עבדי כו' בהעלם אחר העלם דרזא דרזין דסודות התורה יתגלו לו ונק' חכם חרשים כו', והוא מצד ההעלאה דבחי' או"ח בבירורים דשם ב"ן כמו העיון של יגיעת השכל בתורה שנק' עמל תורה וז"ש אשרי מי שעמלו בתורה כו' וד"ל.
56 אשרי מי שעמלו בתורה : ברכות יז, א: אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה כו'. וראה גם סה"מ תקס"ב ח"ב ס"ע תקמז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין הוא דעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו במ"ת הי' מאורות עליונים מלמעלה למטה בבחי' או"י כו', אבל אין לה ערך לגבי עטרה שתהי' לו מבחי' המל' כשתהי' לע"ל עטר"ת בעלה להיות שזה יבא מבחי' הברורים דאו"ח (וכמו הפרש בין ב' מיני אבן שהם וישפה שהבהקת אבן הנק' ישפה מצד הנקיון (בל"א גְישט ערלְי עט) והזיכוך שנק' טהרה יוכל להיות אור צח מצוחצח הרבה יותר מהבהקת אבן הנק' שהם שהוא בהיר מצד העצם, וזהו שצדיק תחתון למעלה מצדיק עליון אשת חיל עטרת בעלה וד"ל), והוא ע"י התשובה ומע"ט בעוה"ז דוקא, ולכך עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש דהמלאכים שרשם מבחי' המל' כמו שהיא בבי"ע וכבו"ד הוי' בחי' ז"א קדוש ומובדל מהם וצדיקים הגם שנשמותיהם בשם הוי' דז"א אך אז יהי' אחר הבירור דתשובה ומע"ט שיעלו קדושתם עי"ז לבחי' סובב הכללי שלמעלה משם הוי' ששם עלי' המל' שנק' עטרת בעלה וכמאמר צדיקים יושבים ועטרותיה"ם בראשיהם ע"כ יאמרו המלאכים לפניהם קדוש כו' לפי ששרש הצדיקים יהי' מבחי' המל' לאחר שתעלה ויעלו עמה גם הם, ודוגמא לדבר גם עתה הרי מט"ט יושב וקושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל שזהו מתפלות הצדיקים שבגופים עושה כת"ר ועטרה במל' שנק' קונ"ו דמט"ט דיצירה או דבריאה, ועטרות אלה הרבה למעלה מעטרה שעטרה לו אמו כו' מטעם הנ"ל וד"ל.
165 צדיקי' יושבי' : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא להבין שרש מצות דרבנן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ממש דהיינו שהמצוה עצמה היא חלק מעצמותו ית' ולא מזיוו והתפשטותו לבד, כמו נהנין מזיו השכינה שבג"ע העליון ועולם הבריאה, שקבלת התהוותם מאין ליש מתצמצם תחלה אור א"ס ב"ה בג' מיני צמצומי' קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות, ה' צבאות הוא זיו השכינה מקור החיים כח הפועל אלקי המהווה את הנברא מאין ליש.
7 נהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א. לעיל נ, ב. נב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יובן מזה למשכיל בענין קבלת זיו השכינה בג"ע שהנפש אלקי' הנברא תקבל ממקו' חוצבה בבחי' פנימי' שבה ופנימי' המשפיע אותה והוא ענין הזיו כידוע, אבל המצות מעשיות בזה העולם כמו ציצית מאד נעלים נהנין מזיו שבג"ע, שהרי הציצי' החוטי' הגשמיי' הם מלבושי נוגה, אלא שהנפש מלבישם, וכמו"כ הלבשה זו תלבש הנפש בציצית דלעילא בבחי' אצי' שהרי מצוה נק' אבר דמלכא.
13 קבלת זיו השכינה בג"ע : ראה ברכות יז, א. לעיל נ, ב. לקמן נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שיומשך למטה באבי"ע גם מבחי' גילוי אור התפשטו' דא"ס, רק בחי' הארה דהארה מעצמו' דאור א"ס כמ"ש באורך נראה אור כו', וזהו שנק' זיו השכינה , דהשכינה עצמה היא בבחי' ומדרג' דאוא"ס ג"כ מאחר שהוא בחי' המל' שהיא אחת ממדותיו ית' דאיהו וחיוהי חד ממש הכל בבחי' א"ס כנ"ל דע"ז נא' לגדולתו אין חקר כלל כנ"ל וד"ל.
25 זיו השכינה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[ד] והנה הנשמות הנהני' מזיו השכינה מאחר שהמה מתענגי' על הוי' מקבלים המה מן המקור האמיתי שלהם והוא ענין זיו השכינה , דענין שכינה ידוע שהוא בחי' אלקות המתפשט להוות בעלי גבול, ויש בדרך כלל במדת התפשטו' זו של אלקי' י"ס, והנשמות הנהני' והמתענגי' מקבלים מבחי' הזיו שהוא הארת עונג העליון שבמל' דאצי' הנשפלת באור בינה של מל' דאצי' והוא מקור ג"ע העליון הנק' חיי העוה"ב שכל התהוות בעלי גבול א"א אלא ממדות עליונות, אלא כשנפשטי' מכל כחות הנפש ובאים לבחי' יחידה שבהם אז המה באים לכמו שהיו במעי אמם שהיא בינה שבמל' כו' קודם
42 הנשמות הנהני' מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מ"מ מה שייך ענין המרירות בעבודה זו כי הרי זה[ו] עיקר מצות העיון ביגיעה [ב]תורה [oldpage_ד] ונק' עמל תורה כידוע וכמ"ש אשרי מי שעמלו בתו' כו' (וכידוע בשרש ענין הפלפול שנעשה זה ע"י הכאת הסלע במטהו פעמיים כו' שזהו המוציא לך מים כו' כך מים דחכ' דתו' נמשך ע"י הפלפול כו' (כמשי"ת), ומה שייך זה לענין הגלות דוקא [דמשמע שבגלות דוקא] עיקר העסק בעבודה קשה זו בחו"ל והלא תשבע"פ כבר נמסרה למשה בסיני כמ"ש תורה ציוה לנו משה בע"פ וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני ומהו שיש בזה ענין המרירות לחייהם דכנ"י.
143 אשרי מי שעמלו בתו' : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואם הי' אור דאצי' אף מבחי' האחרונה דמל' שבמל' דאצי' מתגלה על המלאכים היו מתבטלים ממציאותם לגמרי כענין שא' הושיט אצבעו הקטנה ביניהם ושרפ"ן שהוא יו"ד דשם אד' וכה"ג) וכמ"ש בזהר בבחי' בהמה רבה דרביע על אלף טורין ושתת לון בגמיעא חדא שנכללים בפי רוח הבל דיבור העליון כו', וגם הנשמות בג"ע שנהנין מזיו השכינה שזהו מבחי' בינה שבמל' דאצי' כידוע, גם זה א"א להיות שישיגו במהות ועצמות דאור האצי' כמו שהוא, שהיו מתבטלין ממציאותם לגמרי, רק ע"י בחי' לבוש דחשמ"ל שמלביש לנשמה ונק' זיהרא עילאה (והוא שנק' ג"כ אספקלריא שעל ידו חזי אפי שכינתא כו').
129 הנשמות. . מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וז"ש והאיש משה עניו מאד מכל האדם כו', לפי שראה בנשמות שבעקביים דוקא שיש בהם יתרון מעלה מנשמתו שהוא בבחי' ראש וכמ"ש ת"ר אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו כו', שהגם שהי' הראש הכולל כל ס' ריבוא דיעות עד בחי' העקב שנק' רגלי, אדרבה היא הנותנת מפני שהי' בחי' המקור וראשית לכל פרטי הנשמות המסתעפים בבחי' ציור אדם דתיקון שלזה הי' מרגיש ומכיר לכולם יחד כהרגשת המוח לכל האברים עד צפורן הרגל, וכמ"ש וירא ראשית לו שהי' משה בבחי' הראי' דח"ע שבראש כו' שיכול להשיג ולראות בסקירה אחת כל האורות וכלים הפרטיים הנמצאי' בבחי' התיקון באדם התחתון שצופה ומביט בעצמו כללות גופו בב"א כו' (דאיהו שם מ"ה מלגאו דאיהו אורח כל האצי' כו'), ולכך כאשר הסתכל משה בכל פרטי הנשמות שבכל דור עד דור האחרון (שהוא עקבות דמשיחא בכללות ציור הקומה דכנס"י כידוע) ראה א"ע בתכלית השפלות ביותר מהכל, כי הוא דוקא ידע והכיר מה שיש בסוף מה שאין בראש משום דנעוץ תחב"ס דוקא שהראש דוקא מקבל מן הסוף, דלפ"ז ודאי יש בנשמות דעקביים בבחי' התיקון דאדם יתרון אור רב ומעלה ומדריגה יתירה שאין בנשמת משה כלל, ע"כ הי' שפל ועניו באמת בנפשו מכל האדם אשר ע"פ האדמה עד שכל היותר תחתון יותר עליון ממנו וכענין ונפשי כעפר לכל כו', וע"כ לא הי' שפלות זאת רק במשה דוקא מטעם שהי' בחי' הראש דוקא ומטעם הנ"ל כמ"ש ת"ר אלף אשר אנכי בקרבו כו' וד"ל.
145 ונפשי כעפר לכל : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ). ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשנ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[ו] כך בעבודת ה' אין גילוי נקודת [ד]חכ' שהוא בחי' הביטול העצמי דבחי' אין האלקי שלמעלה מ[ן] הטעם רק בכלי הלב הגשמי לאחר שנסתלק התפעלות אוי"ר שמצד השכל , כמ"ש בר"מ בעין השכל שבלבא דוקא אתחזי וכמו ולבי ראה הרבה חכמה כו' וכן [ו]ב[לב] כל חכם לב דוקא כו' (הוא בחי' יסוד אבא שמוסתר באימא ובוקע ויוצא בחזה הלב שהוא יסוד ז"א), וגם כלי הלב רוחני ולא ניכר ונגבל נקוד' אין דחכ' כו' כ"א [oldpage_296] בכלי אותיות המו"ד להיותם בחי' אותיות וכלים מגבילים יותר מאוי"ר שכליים וטבעיים כו', ויותר ממו"ד האור דחכ' נגבל ו[מ]תלבש כל אמית[תו] באותיות הכתב שנק' אותיות המעשה דנתב"ס דוקא, והן אותיות דתושב"כ ותושבע"פ שבהן מלובש פנימי' ועצמיו' דאור אבא דוקא כידוע והן ענין שתי הלחם כו', שמפני עוצם מעלת אור הח"ע לא ישכון כ"א בכלים התחתונים ביותר דוקא שהן כלי המעשה כמו המצות בגשמיות דוקא שהן כלים מכלים שונים להגבלת פנימיות אור אבא להיותם בדברים גשמיים [דוקא] (וראי' לזה ממ"ש סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור כו' כי זה כל האדם שהוא בחי' מ"ה דח"ע, וכ[ן] א' ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ' כו', ו[כן] א' תכלית חכ' תשובה ומע"ט שזהו תכלית עומק החכמה לאמיתי' עצמותה ממש שבלתי אפשר להתלבש למעלה כנ"ל וכמ"ש שכל טוב לכל עושיהם דוקא ולא א' ללומדיהם ב[דיבור מ]טעם הנ"ל, וע"כ א' שכל שמעשיו מרובים מחכ' חכמתו מתקיימת וא' לא המדרש עיקר אלא המעשה דוקא וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא לידי מעשה כו', וראי' ברורה יותר ממכתב אלקי' על הלוחות האחרונ[ות] שהי' בהם מעלה יתירה מיו"ד הדברות מטעם הנ"ל וד"ל).
216 תכלית חכ' תשובה ומע"ט : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
[ו] כך בעבודת ה' אין גילוי נקודת [ד]חכ' שהוא בחי' הביטול העצמי דבחי' אין האלקי שלמעלה מ[ן] הטעם רק בכלי הלב הגשמי לאחר שנסתלק התפעלות אוי"ר שמצד השכל , כמ"ש בר"מ בעין השכל שבלבא דוקא אתחזי וכמו ולבי ראה הרבה חכמה כו' וכן [ו]ב[לב] כל חכם לב דוקא כו' (הוא בחי' יסוד אבא שמוסתר באימא ובוקע ויוצא בחזה הלב שהוא יסוד ז"א), וגם כלי הלב רוחני ולא ניכר ונגבל נקוד' אין דחכ' כו' כ"א [oldpage_296] בכלי אותיות המו"ד להיותם בחי' אותיות וכלים מגבילים יותר מאוי"ר שכליים וטבעיים כו', ויותר ממו"ד האור דחכ' נגבל ו[מ]תלבש כל אמית[תו] באותיות הכתב שנק' אותיות המעשה דנתב"ס דוקא, והן אותיות דתושב"כ ותושבע"פ שבהן מלובש פנימי' ועצמיו' דאור אבא דוקא כידוע והן ענין שתי הלחם כו', שמפני עוצם מעלת אור הח"ע לא ישכון כ"א בכלים התחתונים ביותר דוקא שהן כלי המעשה כמו המצות בגשמיות דוקא שהן כלים מכלים שונים להגבלת פנימיות אור אבא להיותם בדברים גשמיים [דוקא] (וראי' לזה ממ"ש סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור כו' כי זה כל האדם שהוא בחי' מ"ה דח"ע, וכ[ן] א' ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ' כו', ו[כן] א' תכלית חכ' תשובה ומע"ט שזהו תכלית עומק החכמה לאמיתי' עצמותה ממש שבלתי אפשר להתלבש למעלה כנ"ל וכמ"ש שכל טוב לכל עושיהם דוקא ולא א' ללומדיהם ב[דיבור מ]טעם הנ"ל, וע"כ א' שכל שמעשיו מרובים מחכ' חכמתו מתקיימת וא' לא המדרש עיקר אלא המעשה דוקא וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא לידי מעשה כו', וראי' ברורה יותר ממכתב אלקי' על הלוחות האחרונ[ות] שהי' בהם מעלה יתירה מיו"ד הדברות מטעם הנ"ל וד"ל).
217 שכל טוב לכל עושיהם : תהלים קיא, י. ראה ברכות יז, א [הגי' המובא עה"ג שם]. יל"ש תהלים שם (רמז תתע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך הנה יש להקדים תחלה ענין א' והוא בענין הבירורים דרפ"ח ניצוצים שהן באים בהתחדשות בכל יום והכל ע"י בחי' המל' דוקא כנ"ל, להיות שאנו רואים דכל דבר פלא והפלא במה שהנשמות בגעה"ע והתחתון תמיד נהנין מזין השכינה שהוא בחי' דבור אור התענוג והמתיקות ועריבות בהשגת סודות התורה ברזין דאוריי' הנפלאי' בכל יום, בהתחדשות חידושים גדולים באור חדש בהשגות חדשות דוקא כמובן בזהר פ' שלח בחידושי אור תורה ברזין דאוריי' ומתיקות התורה דרב מתיבתא שדרש בכל יום, ומשמע שם דבכל לילה ולילה מחדשים שם חידושים נפלאים ברזין דאוריי', ויש בזה עליות באור חדש לחדש רזין ומתיקות התורה מדי יום ובכל שבת וחדש [oldpage_קלא] שילכו מחיל אל
287 שהנשמות. . נהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
י"ש כל התורה וכל החכ' בלבו כו', וכן אמר כל ת"ח שאין בו י"ש דומה לגזבר כו' וכמ"ש לקנות חכ' ולב אין וכמו פתח לבי בתורתיך וראי' מר"ע שהי' ע"ה כו' וכן אמר חכם לכשירצה כו'.
324 פתח לבי בתורתיך : ברכות יז, א (תפלת אלקי נצור ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וז"ש אחר ובכל מאדך דתשובה והיו הדברים כו', וכמ"ש תכלית חכמה תשובה
298 תכלית חכמה : ברכות יז, א. ראה גם לקמן פ' בשלח קעז, ב. יתרו רסו, ד. תו"ח וישב קצט, ג ובהערה 43.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מעשה כו' כמ"ש לעושיהם כו' ומזה יהי' דוקא שכר העוה"ב שלמעלה מימוהמ"ש כנ"ל (ומטעם הנ"ל דאין טעם לרצון העצמו' הפשוט אפי' טעם כמוס והוא שם אהי' הב' כנ"ל).
267 לעושיהם : תהלים קיא, י [ושם: לכל עושיהם ]. ראה ברכות יז, א [גי' המובא עה"ג שם].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דאבי"ע כו', ומעדן זה נמשך בבחי' ירידה והמשכה לנהר זה שהוא בחי' התענוג הבא לחכמה ובינה שעדיין הם שם בבחי' ההעלם וסתימות דבחי' עדן העליון (שהוא העוה"ב כידוע) ושם כלולים בהעלם כל מה שמסתעפי' בפרטות מן ההעלם לגילוי שהוא גילוי אור התענוג העליון [ב]כו"ח ובינה ומדות ומחודו"מ כו' שהוא ענין הג"ע לנשמות שיהיו נהנין ממש מזיו השכינה שהוא בחי' זיווא עילאה דע"י שבבינה דמל' דאצי' כו'.
396 נהנין. . מזיו השכינה . . זיווא עילאה דע"י : ראה ברכות יז, א. ראה גם סידור שחרית מא, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסה. וש"נ. קונטרסים ע' קפה. שע"ת כח, ב. לקמן פ' וארא נא, ג. בשלח קמד, ב. תצוה שדמ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אבל נשמת משה הי' [מ]למעלה [oldpage_רעט] מן הפרסא עד רום המעלות גם במל' דא"ס שהוא כמו בבחי' יש האמיתי דעצמו' אוא"ס ממש כמו שהוא בלי לבוש כלל (וכנ"ל ביעקב ששרשו באור העצמו' שלפני החשך סתרו כו'), שהוא למעלה מבחי' ד"ע וד"ת שהן ב' דעות דמיש לאין ומאין ליש דזהו רק בשביל שהי' בחי' יש ממש בריחוק מקום [בלבד] כנ"ל בב' בחי' אין, ואע"פ שהי' משה בבחי' מ"ה ואין דבחי' ח"ע הקדומה גם זה הי' בבחי' יש כמו שהוא במקורו בבחי' יש האמיתי וזהו יש מיש שלא ע"י אמצעי כו', דהיינו שאין צ"ל ע"י ב' בחי' אין הנ"ל ובחי' פרסא כלל אלא כמו שהוא ביש האמיתי כך [נתקבל] ביש המוגבל ממש (וכמו בעוה"ב שא' להנחיל אוהבי יש האמיתי כו' [י]הי' גופ[ם] בלי ביטול כלל כמא' צדיקים יושבים שזהו יושבים בגופם ועטרותיהם בראשיהם ונהנין כו'), והיינו דאע"פ שהמקבל הוא בבחי' יש ממש כמו שהוא בגוף גשמי אינו בבחי' יש נפרד כלל וכלל, וכך הי' משה גם כמו שהי' בגופו בלי פירוד כלל וכלל אדרבה בתכלית הביטול וכמו שהי' עניו מאד מכל האדם כו' אע"פ שהי' בגופו ממש כו' וד"ל.
560 צדיקים יושבים. . ועטרותיהם : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
התלבשות אור העונג הנעלם הרוחני שבמוח החכ' (שנק' קוועלין אין תענוג) שמזה יחודש ע"י הקרומא הנ"ל בבחי' שינוי המהות להיות נק' אין להשגה בעונג מורגש בהשגה דבינה עד שכל שמשיג השכל בטוב טעם יותר [י]רגיש עונג כמו הנשמות שנהנין ומשיגי' בגעה"ע כו'.
694 הנשמות שנהנין : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו ע"י תורה ומצות שיעשה האדם בעולם השפל הזה שהוא יותר מעלה ומדרגה לנפש האלקי' גם ממה שהיתה נהנית מזיו השכינה
12 נהנית מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
[edn_1_א] מקום הסט"א. . כידוע : כ"ז נמחק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובכל זה מובן מה שאמרו ז"ל דלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כו' ולכאורה אינו מובן מהו ענין העטרו' וגם למה נק' עטרותיהן דמשמע שהן שלהם כו', אך הענין הוא משום דהיום לעשותם בלבד לעשו' התוספ' גילוי אורו' ולעשו' הכלים דמצו' כנ"ל אבל גילוי אותו התוספ' בא"פ וגילוי הא"מ למטה אינו אלא לעתיד דוקא מצד שיבא אז הא"מ בגילוי מפני שאז זמן כלות הברורי' דרפ"ח כו', והוא גבוה הרבה ממה שנהנין מזיו עכשיו שחסר ב' מדרגו' הללו כנ"ל.
88 דלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם : ראה ברכות יז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' רלט ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תפו ואילך. ויקרא ח"א ע' קעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה באמת יותר נכון לפרש בפי' עדי עדיים ולא שהוא ראש לכל עדיים כנ"ל, אלא כוונתו על ענין העליות דנשמות הקדושים שיהללוך בלי הפסק כלל לפי שאין שעור בעליות לעלות למעלה עד רום המעלות בעצמות אא"ס בעא"ע כמו ילכו מחיל אל חיל, ובכל עלי' זו למעלה מזו נמשך להם עדי ועטרה בראשם כמו צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם שהוא בחי' המקיף דרעדכ"ר הנ"ל כמו כצנה רצון תעטרנו וכן באור פניך כי רציתם כו' וכה"ג, לפי שהעליות הן הרבה מאד זו למעלה מזו עד אין שעור כנ"ל ע"כ גם העדיים שלהם הם הרבה מאד, והיינו פי' בעדי עדיים הרבה עד אין שעור מטעם הנ"ל וד"ל.
334 צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וז"ש ראשית חכ' כו' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם אע"פ שעל מוצא פי הוי' שבתורה יחי' האדם לא המדרש עיקר [כו'], וז"ש נר מצוה דוקא אז תורה אור בדבור ברו"ש.
486 ראשית חכ'. . לעושיהם ולא ללומדיהם : תהלים קיא, י. ראה ברכות יז, א [הגי' שעה"ג שם]. יל"ש תהלים שם (רמז תתע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמת לאמיתו ברור מכל סיג כו', ויש בזה חידוש מי"ש לאי"ן ממש עד אין שיעור כלל כנ"ל, וזהו שא' [אשרי מי שעמלו ] בתורה עמל [תורה ] דוקא.
919 [אשרי מי שעמלו ] בתורה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת נח אלה תולדות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ו) כל אמרת אלוה צרופה כו' אל תוסף כו' ועכ"ז מתברר יותר נקודת אמת זו בפלפול וטעמים וסברות כו' שהוא העיון בהשגות בחיצוניות כו' כתלמוד בבלי כידוע וע"כ א' בינה יתירה ניתנה כו' (וגם העדן דעוה"ב הוא יעשה למחכה לו במי שמדייק מילין דחכ' (כמ"ש במ"א) וכמו שאין חכם כבעל הנסיון כו' וכה"ג) אבל בהגיע נקוד' דחכ' באורך ורוחב דהשגה ברבוי ההסבר יוכל להתערב זר ופסולת כטעות ושקר כמו לומר על טהור טמא כי ינטה שם מנקודת האמת דחכ' שהוא התמצית והפנימית דעצם הדבר ממש (וגם התמצית של ההשגה שהוא עיקר המכוון לא יוכל לכוין ברבוי דברים עד שיוכל להיות תופס ההיפוך ממנו כתלמיד שקולט השמרים ונק' מים הרעים כו' וזהו מחמת רבוי ההסבר בטעמי' וסברות כו') אבל המעלה בזה הוא לאחר הבירור שבעיון הפלפול שיברר היטב מכל סיג ופסולת ויהי' עי"ז חידוש ההלכה בבירור יותר מכמו שהי' בחכ' מקודם ובתוס' מרובה על העיקר והן כל דקדוקי סופרים דתשבע"פ שהוא שלימות דחכ' דתשב"כ וכמ"ש במ"א שז"ש א"ח עט"ב כו' לפי שנתב"ס דוקא ועיקר השלימות יותר ביריד' עוד לסוף מעשה דוקא כמ"ש (קהלת יב, יג) סוף דבר כו' האלקי' ירא כו' וכתיב (תהלי' קיא, י) ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם (ברכות יז, א) ולא ללומדיה' כי לא המדרש עיקר אלא המעשה שהוא בירור האחרון יותר כשבא לידי מעשה בפו"מ בסו"מ וע"ט לברר ולתקן לעה"ד טו"ר לז' מדות דק"נ שמקבלים מפסולת המדות דקדושה שנפלו בשבה"כ כידוע:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אור דח"ע בכ"ד ספרים כו' כמו ששואבים בכד קטן מים מים הגדול כנ"ל ובאור הענין ידוע ששרש החכמ' דתורה היה כלול בעצמות א"ס ב"ה בבחי' א"ס ממש כמ"ש ולתבונתו אין מספר שנק' חכים ולא בחכמה ידיעא כו' עד"מ כח החכמה באדם שכלול בעצם הנפש שנק' נפש השכלי' דהוא המדע כו' וזהו שנק' ים הקדמוני דקדמונו של עולם שקדמה לעולם אלפים שנה כו' וירד האור והשפע מים החכמה הקדומה לבא למטה בהתלבשות אור בכלים מכלים שונים כדי לברר לעה"ד טו"ר בתו"מ הנגלים לנו שנתנו לישראל במ"ת בי' הדברות כו' בתשב"כ ושבע"פ שנק' ספר וספור וכמא' בג' דברים ברא העולם בספר וסופר וספור כו' וכמ"ש (איוב כח, כז) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה כו' והיינו בחי' אותיות התורה שבאו בהתלבשות למטה בכ"ד ספרים כו' שנק' כד כמו כד קטן שמחזיק מים מועטים שישתה ממנו אדם ובהמה כו' וכך נמשך אור דח"ע באותיות התורה בשביל תיקון העולמות ע"י ז' הבירורים שבחכמה דתורה למטה במצות גשמיים דנגה ובגופים גשמיים דנה"ט שמקיים המצות בבטול הרצון שנק' סוף מעשה שעבמ"ת שבשביל זה היה ירידת ההמשכה מח"ע הקדומה בכד זה דנתב"ס דוקא שהרי אנו רואים שכל התורה נתלבשה רק בדברים גשמיים בדומם וצומח וחי גשמיים כמצות תרומות ומעשרות בצומח התבואה ומצות הקרבנות בחלק החי דבהמה ומצות הצדקה בכסף בדומם גשמי כו' וכה"ג בכל המצות מעשיות שנעשו בדברים גשמיים דעשייה ששרשם מפסולת השפע דמרכבה דעשיה שמשם שרש נפש הטבעית הבהמית כנ"ל וע"י הבירור דחכמה זו דתורה בנגה דעשיה ע"י נה"ט דוקא בבטול הרצון בקבלת עמ"ש באהבה ויראה בשלימות כמו שהו' ע"פ רצה"ע הקדום בח"ע הקדומה ע"י זה נשל' עיקר שלמו' דח"ע הקדומה דתו' הקדומה שירד משם בכ"ד ספרים דאורייתא לפי שבחי' העלאה זו דבירורים דחכ' דתורה בענינים גשמיים לתקן לעה"ד טו"ר זהו שעולה למעלה להוסיף כח ומעלה בעצמות דח"ע כמו מי שחכמתו עמדה לו לתקן דבר מה המקולקל באומנות שעי"ז נעשה שלם בשלמות בכח עצם חכמתו שזהו שם מי שתורתו אומנתו (שבת יא, א) לפרנס עצמו כמ"ש (קהלת ז, יב) והחכמה תחיה בעליה בחכ' כו' (וכמו חכם שלמד חכמת הרפואה שעיקר שלימותו כשירפא החולה ויפרנס א"ע בזה כו' וכן בשאר חכמות כשיכול לתקן דבר ע"פ החכמה שלמד וכמו לתרץ קושיא וטעות ולחדש איזה חדוש בפ"מ שאין חכם כבעל הנסיון כו' כמ"ש במ"א וז"ש לעשות לתקן דוקא שהוא לתקן לעה"ד טו"ר שנפל בשבה"כ מרפ"ח ניצוצות דתהו שיעלה ויתקן אותם בחכ' דתורה שבאה למטה דוקא שזהו שיעלה למעלה להוסיף שלמות ומעלה בח"ע הקדומה וזהו (ברכות יז, א) תכלית חכמה (עלאה) תשובה ומע"ט תכלית שלימות דח"ע תשובה ומע"ט בעוה"ז דוקא וד"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מא, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכנשמות שאין להם חלק לעוה"ב בעונות ידועים שמזה נראה שיש טו"ר בעצם הנשמות מפני שנפלו בעה"ד טו"ר ויש שיצאו בבחי' רע גמור כנשמו' שהיו במצרים שלא יצאו לטוב רק חלק החמשים וכן בדורות הראשונים שלפני אברהם ויצחק היו נשמות טובות וקדושות מאד כנשמת חנוך ומשותלח ונח ונשמות גבוהות שהיו בבחי' רע כדור הפלגה וכנמרוד כו' עד גם המלאכים שנק' בני האלקים נפלו ברע גמור ונקר' נפילים כמ"ש ויראו בני כו' וכך בכל דור יש נשמות צדיקים בטבע תולדתם ויש נשמות רשעים בטבע תולדתם אע"ג דצדיק ורשע לא קאמר היינו בדבור לבד כמה שכתוב במ"א וא"כ מ"ש ושבתם וראיתם בין צדיק ורשע היינו בשרש תולדתם כמו שיצאו מלמעלה למטה וכן במלאכים יש מלאכים טובים ומלאכים רעים עד למטה שנקרא יצר טוב ויצר הרע דבינונים זו"ז שופטן כו' אלא צריך לומר דהנשמה בירידתה למטה באה בלבוש דנוגה מעורב טו"ר שמצד זה יש נשמות טו"ר צו"ר וכן מלאכים טו"ר כו' וזהו צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכן רשע וטוב לו רשע ורע לו ויש בינונים שזו"ז שופטן טו"ר כו' לפי שהאור מורכב בכלי והכלי בלבוש דנוגה דטו"ר ממש ולפ"ז יכול להיות דרשע ולבוש טוב לו יותר נעלה מצדיק וטוב לו לפי שלבוש דנוגה שלו מבחי' הטוב דנוגה שהוא בא מעולם העליון יותר שיותר גבוה מנשמה דצדיק וטוב לו דעולם התחתון אם לבושו מנוגה דעולם שלו דטוב דנוגה דבריאה יותר עליון מנשמה טובה דיצירה כעלה או קליפה פרי טוב שבאילן יותר טוב מפרי הגס כו' וראיה מן רשע בן צדיק וצדיק בן רשע כו' ויובן זה מתשובת הרשעים שנהפך רע דנוגה שלהם לטוב יעלו יותר מנשמות הצדיקים בטבעם ותולדתם ואפשר מטעם דקליפה קדמה לפרי כמ"ש ואלה המלכים כו' שיש שרש ללבוש חשמ"ל דנוגה למעלה יותר נעלה מבחינת האורות דתיקון שמשם מחצב הנשמות וע"כ יתעלה הנשמה מצד תיקון הגוף בעבודה שבלב בשר דוקא או ע"י ביטוש הגוף סליק נהורא דנשמתא דוקא וכמשי"ת ב"ה וד"ל והנה ידוע שהנשמה עצמה א"צ תיקון כי הרי היא מבחי' אורות דשם מ"ה דתיקון (עד נפש דנפש דעשי' גם היא יש לה שרש בחיצוניות הכלים דאורות דז"א שהוא שם מ"ה דאצי' כמ"ש מה שמו כו' וד"ל) וכמבואר למעלה שבנשמות הוא ביטול עצמי במהו"ע אלקות שלמעלה מבחי' ההתפשטות אור דכהפב"נ כו' שנק' השגת המהות ולא השגות המציאות לבד (ולא כנשמות שנהנין מזיו בג"ע בהשגת שכל כו') אך עיקר ירידתה למטה הנה הוא כדי לברר לבחינת לבוש דנוגה שמעורב טו"ר דהיינו גוף החומרי שנלקח מק"נ שמשם שרש ע' שרים שלמטה כנ"ל ולהבין זה איך יתחבר אור הנשמה שהיא דבוקה וקשורה במהו"ע אלקות בצרור החיים את ה' ממש בגוף חומרי מלא תאוות בהמה גשמיית ולהיות בה כח לברר ולהפך חושך חומר הגוף לאור אלקי עד שאמר בזהר דמאן דלא מהפך חשוכא לנהורא כו' בהאי עלמא לית ליה חולקא בההוא עלמא שהטעם הוא כי כאשר הפך חומר הגוף בעוה"ז
33 כנשמות שנהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מה, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לפי שחומר הגופני מחשיך ראיה רוחניות ועיני בשר יראו היש הטפל לעיקר כו' אבל כשיוסר או שיזדכך החומר הגופני יוכל לראות גם בעיני בשר בראיה חושיות וטבעי' ממש כמו שהוא רואה בעין השכל הרוחני כמו לע"ל דכתיב וראו כל בשר וכה"ג אמר שאו מרום עיניכם וראו עיניכם ממש מי ברא אלה כו' בראיה גשמיית בעין הגשמי ואז יש בו יתרון מעלה על ראית עין השכל הרוחני לכוין לאמיתתו יותר ולהתפעל ביותר מפני שהוא מקרוב יותר ונמוך ביותר כנ"ל בטעם יתרון מעלת הראיה מקרוב על השמיעה מרחוק בב' דברים הללו כו' (וכגילוי ראיית העין במראה הנבוא' דכתיב ואראה את ה' כו' בראית העין ממש וכמו בקי"ס שאמרו זה אלי זה לנוכח וכן לע"ל אלקינו זה ) ואז גם ההתפעלות הרבה יותר מהתפעלות דראית עין השכל (כהתפעלות הנביאים במראה הנבואה שנתבטלו מחושי גופם החומרי לגמרי בשגיונות וכו') וזהו כדמיון ניצוץ הנמשך לשלהבת בהיותו קרוב אליה כמו שאמר צדיקים כנר בפני האבוקה כו' (ולא כנשמות בג"ע שנהנין ע"י השגה דבינה כידוע) (ולא כראיה דג' רגלים שזהו ראיה רוחניות דעין השכל דכח מ"ה שבנשמה כידוע ומבואר במ"א) ומטעם זה הרי יובן עכ"פ שבהגלות נגלות אור האלקי לעיני בשר דוקא כמו לעין השכל כמו לע"ל וכה"ג זהו יותר נעלה במדריגה מראיית עין השכל ע"ד הנ"ל שאינו דומה שמיעה לראיה בב' דברים הנ"ל וד"ל.
6 כנשמות בג"ע. . דבינה : ראה ברכות יז, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' פט. במדבר ח"ב ס"ע שפח. וראה גם מאמרי אדה"א ויקרא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וארץ כנ"ל ויש להקדים ענין אחד והוא מ"ש אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה וידוע הקושיא דא"כ באיזה יקדים שאיך יקדים בחכמה שאם אין יראה אין חכמה ואיך יקדים ביראה שאם אין חכמה אין יראה אלא הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' עיגולים דתהו ליושר דתיקון הנ"ל שבדרך כלל העיגולים הן בבחי' או"ח והיושר באו"י וידוע שבע"ס דאו"י הכתר קודם לחכמה והמל' אחרון ובע"ס דאו"ח נהפוך הוא שהמל' קודם לבא והכתר והחכמה אח"כ (וזהו עד דמטי רגלין דאו"י ברגלין דאו"ח וכמ"ש ועמדו רגליו כו' דבירורים דאו"י מלמעלה למטה מכתר עד מל' ובירורי' דאו"ח מלמטה למעלה ממל' עד הכתר כו') וזהו שאם אין חכמה אין יראה היינו בע"ס דאו"י מלמעלה למטה החכמה קודם ליראה ובע"ס דאו"ח אם אין יראה שבסוף שהוא המל' אין חכמה שבראש כו' וזהו שכל שיראת חטאו קודמת דוקא לחכמתו חכמתו מתקיימת כו' וכמ"ש ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם כו' וכן תכלית חכמה תשובה ומע"ט כו' וא"כ לכאורה יש להבין בזה דהלא ידוע שנש"י הן בבחי' היושר כמ"ש והאלקים עשה את האדם ישר כו' ואתם קרויים אדם כו' וכידוע וא"כ למה בכנ"י היראה עיקר ותחלה וכמ"ש מה ה' אלקיך שואל ממך כ"א ליראה כו' וכן דוד אמר אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' כו' וכמ"כ ויהי נועם ה' כו' ומעשה ידינו דוקא כוננהו בצדקה תכונני וכתיב בזאת יבא כו' וכה"ג ולכך א' דדוקא כשיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכמ"ש סוף דבר כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם דהמעשה עיקר וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא למעשה כידוע כו':
18 ראשית חכמה : תהלים קיא, י. ראה ברכות יז, א (הגי' שהובא עה"ג שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וארץ כנ"ל ויש להקדים ענין אחד והוא מ"ש אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה וידוע הקושיא דא"כ באיזה יקדים שאיך יקדים בחכמה שאם אין יראה אין חכמה ואיך יקדים ביראה שאם אין חכמה אין יראה אלא הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' עיגולים דתהו ליושר דתיקון הנ"ל שבדרך כלל העיגולים הן בבחי' או"ח והיושר באו"י וידוע שבע"ס דאו"י הכתר קודם לחכמה והמל' אחרון ובע"ס דאו"ח נהפוך הוא שהמל' קודם לבא והכתר והחכמה אח"כ (וזהו עד דמטי רגלין דאו"י ברגלין דאו"ח וכמ"ש ועמדו רגליו כו' דבירורים דאו"י מלמעלה למטה מכתר עד מל' ובירורי' דאו"ח מלמטה למעלה ממל' עד הכתר כו') וזהו שאם אין חכמה אין יראה היינו בע"ס דאו"י מלמעלה למטה החכמה קודם ליראה ובע"ס דאו"ח אם אין יראה שבסוף שהוא המל' אין חכמה שבראש כו' וזהו שכל שיראת חטאו קודמת דוקא לחכמתו חכמתו מתקיימת כו' וכמ"ש ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם כו' וכן תכלית חכמה תשובה ומע"ט כו' וא"כ לכאורה יש להבין בזה דהלא ידוע שנש"י הן בבחי' היושר כמ"ש והאלקים עשה את האדם ישר כו' ואתם קרויים אדם כו' וכידוע וא"כ למה בכנ"י היראה עיקר ותחלה וכמ"ש מה ה' אלקיך שואל ממך כ"א ליראה כו' וכן דוד אמר אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' כו' וכמ"כ ויהי נועם ה' כו' ומעשה ידינו דוקא כוננהו בצדקה תכונני וכתיב בזאת יבא כו' וכה"ג ולכך א' דדוקא כשיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכמ"ש סוף דבר כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם דהמעשה עיקר וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא למעשה כידוע כו':
19 תכלית חכמה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה ידוע דבינה מינה דינין מתערין כו' וזה פלא לכאורה שהרי א' אם הבנים שמחה והוא בחי' בינה כמ"ש אם לבינה תקרא ויש בה בחי' השמחה והעונג דוקא וכנראה בחוש שכאשר אדם מתפעל במוח השגתו באלקו' יגיל וישמח בזה מאו' ואין התבוננות בלא שמח' ועונג להתענג על ה' ברוב חדו' ושמחה אלקי' לפי ערך מה שמשיג וקולט אור האלקי כל חד לפום שיעורא דילי' וראי' מן המלאכים שמצד העונג ושמח' שבהשגת אלקות המצומצם בהם אומרים שירה בשמחה ורינה כמו ברן יחד כו' ויריעו כו' וכמו שיר הלוים בבהמ"ק בשמחה ע"י ההשגה אלקי' לפי ערך מעלת ההשג' כך תגדל ההתפעלו' בשמחה וענג אלקי (דעיקר התגלו' ע"י בבינה ונק' ענג שבשכל המושג שבא במורגש וכל שישיג יותר בכי טוב כנשמות נהנין מזיו כו' ע"י בחי' בינה כו' יותר ירגיש העונג כו' (בל"א דער קוועל אין שכל ) וכמו"כ מוליד בהתפעלות הלב שמחה וענג והוא השיר והניגון שנעשה בלב רק על פי אופן הענג שבשכל דוקא כשיר הלוים כו' והיינו בינה לבא שהלב מבין ומתפעל גם כן בענג ושמחה כו') וא"כ איך אמר דבינה דינין מתערין מינה שהדינין הוא הרוגז והכעס שהוא היפך גמור מן השמחה וענג כו' אך הענין הוא דדינין הללו מתערין בסופה לבד (כמו היין שהוא בבינה שתחלתו רך וסופו קשה שהיין
39 כנשמות נהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צד, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יצטרך להאריך בדברים כמה ימים כו' עד שיהיה נתפס בהשגת שכל לפי שאינו דומה שמיעה מרחוק לראי' דחכמה מקרוב כמו שהוא באמיתת עצמותו כנ"ל וזהו מעין בחי' ראייה חושיות ממש שלע"ל (ולא כדוגמ' בראי' מציא' דבר מה שיאריך בסיפורו שעכ"פ יגביל מהות הדבר לפי שראייתו במהות מוגבלת כמו הרוא' כרך גדול בכל חלקיו הפרטיים שיש גבול לסיפורו עד שיציירנו בכל פרטיו לפי שראי' זו גם בכרך הגדול מוגבל מהותו אבל בראי' הרוחניות שבעצמות החכמה היא בראי' בלתי מוגבלת ע"כ לא יוכל להביאו גם בעיון השכל כלל וכמו דוגמא הנ"ל בר"י לוריא שראה והשיג ברגע א' מה שהי' צריך לדבר בו פ' שנה שאין זה לפ"ע כלל ופרט כנ"ל וד"ל) (וכמו במ"ת שראו פב"פ ראי' חושיות וכן יראה כל זכורך בראי' בבהמ"ק ראי' רוחניות ועצמיות בנשמות וכן מה שיקביל פני רבו ברגל וכה"ג שכל זה ראי' עצמית בעצם הדב' שבלתי יוגבל בכל עומק השגת שכל לכוין לאמיתתו כמו שהוא ממש רק בראי' עצמית והוא כמו הביטו אליו כו' וכמו לע"ל שכולם ידעו אותי כו' וע"ז א' דוד אמתך אלקי כו' שהוא ע"י השיר פשוט שבפה שמכוין לאמיתת עצמותו מצד בחי' ראי' רוחניות ועצמיות כו') (ולא כמו שהנשמות נהנין מזיו כו' שאין זה רק על פי השגת שכל משא"כ ראי' הנשמה בבהמ"ק או הקבל' אדם פני רבו אע"פ שהנשמו' מלובשים בגופים הרי כל עצמותו דמקבל רואה בעצם ומהו' המשפיע שא"א להתקבל בהשג' כלל) ובכל זה יובן בדוגמא עכ"פ בענין הנ"ל בקבלת פנימית התורה ע"י משיח דכתיב בי' ישכיל עבדי ירום ונשא כו' כנ"ל דהנה כל עיקר ענין פנימית התורה היינו בחי' פנימית ועצמות דח"ע דתורה כמו שהיא באמיתת עצמותה ממש בלי אמצעות לבוש וכסוי דאור ההשגה דבינה גם בהיותה מקבל' מאין דחכמה כנ"ל והוא הנק' בחי' ראי' והסתכלות דעצמות החכמה ממש כנ"ל שא"א שיבוא לכלל עיון ההשגת שכל וחכמה כו' והוא ענין הסקירה וההבטה במהות ועצמיות הדבר ממש כמו שהוא ע"ד הנ"ל בהסתכלות חכמה דר"ח בתיקון דנושא עון או כהאריז"ל שראה ברגע א' כו' כנ"ל ואין זה דומה לבחי' חכמה שהיא נקודה ותמצית המושג עכ"פ שזה יוכל לבא בהשגה במשך זמן רב עכ"פ אבל גלוי טעמי התו"מ ע"י משיח יהי' בבחי' ראי' דפנימית ועצמות החכמה שלא יתפס ע"י כלי ולבוש ההשגה דבינה כלל כי המח' ועומק העיון מסתיר ומעלים על אמיתת מהות ועצמות כנ"ל (וכמו שאמר בעצמות אא"ס ממש דלית מח' תפיסא בי' ומה שנתפס במחשבה אין זה אמיתת עצמותו) עד אשר גם מה שהנשמות נהנין בג"ע כו' היינו רק ע"י אמצעות השגות עמוקות בבחי' בינה שבמל' דאצילות דאור אימא מקננא בכורסייא כו' כידוע אבל לע"ל והיו עיניך רואות כו' שלא יכנף עוד בלבוש מעלים דהשגת שכל כו' אלא בבחי' ראי' והסתכלות במהו"ע דאא"ס ממש כמ"ש הנה אלקינו זה לנוכח כו' (ומ"ש בקי"ס זה אלי כו' היינו רק גלוי ההעל' שבדיבו' העליון שלמט' הרב' מן המח' דבינ' כו' וד"ל) וזהו כל עיקר ענין קיבול שכר של הנשמות לע"ל בגלוי טעמי וסודות המצות שיגלה להם משיח וילמדם כולם מגדולם עד קטנם כמ"ש בו ישכיל עבדי כו' דודאי א"א לומר שלימוד זה שילמד משיח לישראל יהי' כפי ערך הלימוד
14 שהנשמות נהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קיג, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובכ"ז מתורץ ענין הנ"ל בשמחה שבבינה וענג שבחכ' דגם שההשגה עצמה היא בבחי' צמצום אור האלקי שמשיגו אבל השמחה שרש' מגיע בעצמות אלקות דוקא כמו הנשמות נהנין מזיו השכינ' ממש בג"ע גם השגת' באה ע"י צמצום כידוע וזהו וישמחו בך דוקא והיינו חדווה בסט' דא ובכי' היפוכ' יוצא מכחה בג' מיני מדריגות הנ"ל וב' קווין שקולין הם בשוה ממש כנ"ל וזהו בשמחה וטוב לבב מרוב כל בהשגת המהוה וכמו לעתיד דכתיב עין בעין נראה כו' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח אז ונגילה ונשמחה בו דוקא כידוע וד"ל אבל עכשיו כ"ז בוקע ויוצא ע"י המנגד היפוכו דוקא שהוא הבכי' מסט' דא עד רום המעלות וכמ"ש בבכי יבואו דוקא וכן הלוך ילך ובכה כו' ולע"ל יהי' השחוק כמ"ש אז ימלא שחוק פינו וכמ"ש במ"א בענין הקניגי' כו' וז"ש כי אתה אבינו זה יצחק שצחוק זה בא לעתיד מן המנגד שלו אשר בחי' הבכי' הי' בגלות כידוע .
16 הנשמות נהנין. . בג"ע : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואם כן לפי זה הנה מובן, שאותן העוסקים והטרודים יש להם לשמור נפשם ביותר לשעה זאת, ולא ישתקע לגמרי בעניני העולם אחר כך, כי בחי' הרשימו תהא חזקה להעלותו ולקרבו כל שעה שיפנה מן העסק, ומה גם בהגיע לידו איזה מצוה כצדקה וכיוצא בזה, שיכול לכוון בה לעשות נחת רוח ליוצרו וכידוע וד"ל.
247 נחת רוח ליוצרו : ע"פ ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אף שאיני כדאי ששלחתם אלי, אך לא אוכל להשיב ריקם מפני כבוד הציבור.
95 שאיני כדאי : ע"פ ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אם כסף תלוה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ג) ועפ"ז יובן שרש ענין מה שהקרן קיימת לעוה"ב, ורק פירותיהם אדם אוכל בעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והענין יובן ע"פ מארז"ל שית שני הוה עלמא וחד חרוב, ולכאורה צ"ל הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, כמארז"ל במשנה בשבת מה הי' אומרים מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, וא"כ איך אמר עליו וחד חרוב כו', אלא שפי' וחד חרוב הוא מבחי' ההנהגה הגשמיית דעכשיו הנמשך ע"י בחי' ק"נ, וע"ד אמלאה החריבה לא נתמלאה צור כו', לכן לע"ל בחי' יום שכולו שבת יהי' בחי' חד חרוב מהנהגה השפעת גשמיית העוה"ז, וע"ד רחב"ד שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש, שהענין הוא שלפי רוב צדקתו לא הי' יכול להיות נמשך שכרו בעוה"ז ע"ד הגילוי דלע"ל בחי' חד חרוב כנ"ל עד"ז הי' רחב"ד מסתפק בקב חרובין שלשון נופל על לשון מעין ודוגמא דלע"ל, והגם שכל העולם הי' ניזון בשבילו בעושר והשפעה הרבה, אמנם דעת לנבון נקל שאינו דומה בחי' ההשפעה שבזכותו לזולתו לבחי' הזכות לו בעצמו, ולפי עוצם מעלת זכותו לא הי' באפשר להתלבש בגשמיות בהשפעת שתחת ק"נ כו', וע"ד כמו המן שהי' רוחני לחם אבירים שנבלע באיברים מפני כי שרשו הי' מבחי' טל כמ"ש וברדת הטל כו' ירד המן, ולכן הי' רוחני כמ"ש מן הוא כי לא ידעו מה הוא שהי' מבחי' מ"ה, ועד"ז בדקות יותר בחי' ההשפעה דלע"ל בבחי' הגשמיות יהי' חד חרוב, כ"א שכל העולם יהי' ניזון מרוחניות המדריגות היותר נעלים וכמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא כו' מזיו השכינה , וכמשנ"ת מזה במ"א באריכות, ע' בד"ה אלה תולדות נח, וז"ע חד חרוב דלע"ל, ועד"ז יובן בדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת, להיות כי מעלתם גבוה מאד לכן הקרן א"א שיומשך בהשפעת גשמיית בעוה"ז שעוברים דרך ק"נ, וכנודע שיש מסך המבדיל בין קדש לחול, רק מהפירות נמשך בעוה"ז.
60 עוה"ב. . מזיו השכינה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
נק' בהמה רבה, ואוא"ס ב"ה המאיר בכתר נק' רישא דלא אתיידע כו', שאינו מושג אפי' בחכ' וד"ע דאצי', וע"כ האמונה היא למעלה מהחכמה ודעת, וע' בסידור שער הל"ג בעומר בענין ברכה והודאה, וזהו ועטרותיהם היא האמונה שנק' עטרה היא בראשיהם .
227 ועטרותיהם . . בראשיהם : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יא
מתגלה אורות דתהו שלמעלה מהתיקון והיינו כמ"ש היש בה עץ אם אין דבחי' עץ היינו עה"ח אבל אין הוא מה שלמעלה מעה"ח והוא נמשך ע"י בירור עה"ד שמהפך היש לאין כו' וזהו ענין סם חיים ועמ"ש בפי' ממעל לעצים, וע' בזח"ג ר"פ תזריע דמ"ב ע"ב ע"פ גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה בגין דכתיב ועץ הדעת טוב ורע, טוב אימתי בזמנא דאינון ימי השמים נהרין עלה ומזדווגן עמה כדקא יאות, דאינון ימי חייה בגין דעץ החיים שדר לה חיים ונהרין לה, ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע, ופי' המק"מ כי עה"ד טו"ר היא המ' שרגליה יורדות מות הנקרא רע, אך ע"י דאינון ימי השמים שהם ו"ק דז"א נהרין עלה, עי"ז היא בחי' טוב ולא רע ונותנת לתחתונים שפע טוב וכאלו נותנת לז"א ולכן אמר גמלתהו טוב , והרמ"ז פי' שע"י שנמשך לה מעץ החיים נמשך לה כח לעשות הבירור לברר הטוב מק"נ שהיא עה"ד טו"ר באמת, והיינו משום כי בחכמה אתברירו והאיש דרכו לכבש ע"כ צ"ל נמשך לה הכח לברר מבחי' חכמה וז"א כו', ולכן כשעוסק בתשבע"פ לשמה שעי"ז ממשיך בה מבחי' עץ החיים, כי הנה בחי' חיים היינו אמונה ואהבה ויראה כמ"ש צדיק באמונתו יחיה, וביראה כתיב יראת ה' לחיים, ובאהבה כתי' כי טוב חסדך מחיים, וכתיב ובחרת בחיים כו' לאהבה את ה' אלקיך ס"פ נצבים, וכן בחכמה נאמר והחכ' תחי', לכן ע"י בחי' אלו בעסק התורה ממשיך בתשבע"פ מבחי' עץ החיים ואזי גמלתהו טוב ע"י שמבררת הטוב מעה"ד טו"ר, וזהו שנעשית לו סם חיים, משא"כ לא זכה שאין לבו זך, ועוסק בה שלא לשמה כ"א להיות יש ודבר שעי"ז מפריד תשבע"פ מבחי' חכמה כח מה שהיא בחי' עץ החיים, ששם הוא הביטול האמיתי, ולכן אומרי' ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז פתח לבי בתורתיך, משא"כ בבחי' גאות ויש, וע"י שנמשך אחר הישות ומפריד
1690 ונפשי כעפר . . בתורתיך : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. שערי אורה ע' לו ובהערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח הי' רמ"א חייב אדם לברך כו' ועתה יש להבין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך הענין הוא דפי' מ"ה הוא ש' הוי' במילוי אלפין דאיהו אורח אצי' שנת' בפתח אלי' דאיהו חיים לגופא, ונמצא זהו כמו ברכת המצות והנהנין, ופי' קרי בי' מאה היינו לקרות ולהמשיך בי' האלף ע"ד קורא בתורה, או קורא ושונה , והיינו ע"י
1846 קורא ושונה : ברכות יז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור הדברים הנה מים הוא מקור כל מיני השפעות עונג כי המים מצמיחים כל מיני תענוג וכן באדם הנה מקור המים והלחלוחי' הרוחני' הוא במוח והוא מצמיח שכל ותענוג כי בשכל מלובש התענוג ולכן בהשכלת שכל חדש ימצא בה תענוג מורגש כו', ומקור המצמיח שניהם הוא הלחלוחי' הרוחני' שבמוח כו', וכ"ה למעלה הנה מקור הממשיך כל מיני עונג בעולמות נק' בשם מים, ויש ב' מיני מים כו', הא' בחי' מ"ע והוא מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שבחי' עדן הוא מקור כל התענוגי' עליונים שבאצי', והוא מקור התענוג המלובש בח"ע דאצי' ע"ד מקור התענוג המלובש במוח ולחלוחית שבמוח האדם כו', ונהר הוא ההמשכה הנמשך בכל עולם האצי' עד שנמשך בגעה"ע להיות הנשמות נהנין מזיו השכינה כו' וזהו בחי' מ"ע כו', ומה שנמשך מבריאה ליצי' להיות תענוג לנשמות בג"ע דיצי' וכן מיצי' לעשי' להיות תענוג לנשמות בג"ע דעשי' כ"ז נכלל בכל מ"ת לגבי בחי' תענוג הנשמות שבגעה"ע כו', אך לגבי המשכות תענוג הגשמי' כ"ז נק' מ"ע כו', ומ"ת הוא בחי' מקור כל התענוגי' שבעולם העשי' הגשמי' המשפיע תענוג גשמי' כו'.
11 נהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור הענין דהנה כתי' הנסתרות לה' אלקינו, שנודע פי' ב' שמות אלו ה' אלקינו הם בחי' חו"ב י"ה כו', שהם למעלה מבחי' ו"ה דש' הוי', ונק' בשם נסתרות ולפי דכתי' והחכמה מאין תמצא, פי' שהחכמה היא ראשית הגילוי בהשתלשלות והוא היו"ד דש' הוי', וע"ז ארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב פי' שמהחכ' נמשך בבחי' בינה שהוא הבנת והשגת אלקות שממנה שרש בחי' העוה"ב שיושבין ונהנין מזיו השכינה , ועז"נ להנחיל אוהבי יש, וזהו בחי' יש מאין כי החכ' היא עדיין בחי' אין כנ"ל בחי' כח <59>
1251 העוה"ב שיושבין ונהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כמו"כ כאן כשיש אותיות והראש של האותיות אח"כ הוא העטרה, ועל ל' הקבלה הוא מה שת"ת דאימא נעשה כתר לז"א, ועם זה יובן בין תגין שהוא כתר לטעמים, דטעמים הוא בחי' כתר ה"ז כתר עליון גם לחו"ב דאצי' אבל מה שתגין הוא כתר הוא רק כתר לז"א אבל בבינה הוא בחי' חג"ת שהם בחי' אותיות ובינה הוא מקור המקיפי' נעשה מת"ת דאימא כתר לז"א, וידוע דתגין בעולם היותר עליון במדרי' הם אותיות ולכן התגין הם תמונות האותיות וע"ד שאמרז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והוא בחי' נשמות החדשות מ"מ נק' עטרה דלגבי נשמות הישינות הם רק בחי' מקיף עליהם.
64 צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם . . נשמות החדשות : ברכות יז, א. ראה אוה"ת סוכות ע' א'תשנח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יודעין שנתאווה כו', וכן ארז"ל ע"פ שוקיו עמודי שש שוקיו זה עולם שנשתוקק הקב"ה כו' עמודי שש שנברא בששה ימים, מפני מה אין אנו יודעין אבל זה אנו יודעים שנשתוקק ואמרז"ל (ה' מד"ר בראשית פי"ט) עיקר שכינה בתחתונים היתה וע"י חטא ז' דורות סלקו השכינה עד למעלה מרקיע הז', והנה אדה"ר שהי' בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה וכמארז"ל דמלאכי' היו צולין לו בשר הרי שגם מלאכים היו (טפלים) לו, הוא התחילה בעבודה תחילה ונא' בו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וכמו עבודת הגן שצריכין לזמר הקוצים ושארי עובדות כמו"כ הי' עבודה שלו בג"ע וזהו לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח ולשמרה שס"ה מל"ת, רמ"ח מ"ע הם המשכות אלקות למטה ושס"ה מל"ת הוא שלא יהי' יניקת החיצונים וכמו שמזמרי' את הקוצים, והנה זה מובן דהעבודה בגן הי' באופן יותר מכמו אח"כ כשגירש אותו, והריחוק הערך הוא כמו שכר לגבי עונש, דעכשיו הג"ע הוא תשלום שכר דכשמקיימים תומ"צ התשלום שכר הוא הג"ע, רק שאינו עצם השכר כ"א פירותיהן כו' (הגה דשכר מצוה הוא עצם המצוה וזה יתגלה לע"ל דוקא, ואפ"ל זהו"ע זיו תורתן ועבודתן שהוא רק זיו והארה לבד ובחי' זו הוא בג"ע, ואפ"ל זהו"ע מארז"ל יושבין ונהנים מזיו השכינה שהוא רק זיו לבד וזהו שכ' נהנים הנאה שייך מדבר שמשיג וזהו ג"ע בינה שהוא השגה והבנה וכידוע ומבואר במ"א באריכות ומאחר שהוא מושג מוכרח לומר שהוא רק הארה לבד אך על לע"ל ארז"ל צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם , ומ"ש במ"א דעיקר ענ"ג העליון יהי' לע"ל דוקא אפ"ל שהוא עונג שאינו מצד השגה וכמבואר במ"א דג"ע הוא ממכ"ע ולע"ל יהי' בחי' סוכ"ע וזהו שארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט
42 יושבין ונהנים מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יודעין שנתאווה כו', וכן ארז"ל ע"פ שוקיו עמודי שש שוקיו זה עולם שנשתוקק הקב"ה כו' עמודי שש שנברא בששה ימים, מפני מה אין אנו יודעין אבל זה אנו יודעים שנשתוקק ואמרז"ל (ה' מד"ר בראשית פי"ט) עיקר שכינה בתחתונים היתה וע"י חטא ז' דורות סלקו השכינה עד למעלה מרקיע הז', והנה אדה"ר שהי' בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה וכמארז"ל דמלאכי' היו צולין לו בשר הרי שגם מלאכים היו (טפלים) לו, הוא התחילה בעבודה תחילה ונא' בו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וכמו עבודת הגן שצריכין לזמר הקוצים ושארי עובדות כמו"כ הי' עבודה שלו בג"ע וזהו לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח ולשמרה שס"ה מל"ת, רמ"ח מ"ע הם המשכות אלקות למטה ושס"ה מל"ת הוא שלא יהי' יניקת החיצונים וכמו שמזמרי' את הקוצים, והנה זה מובן דהעבודה בגן הי' באופן יותר מכמו אח"כ כשגירש אותו, והריחוק הערך הוא כמו שכר לגבי עונש, דעכשיו הג"ע הוא תשלום שכר דכשמקיימים תומ"צ התשלום שכר הוא הג"ע, רק שאינו עצם השכר כ"א פירותיהן כו' (הגה דשכר מצוה הוא עצם המצוה וזה יתגלה לע"ל דוקא, ואפ"ל זהו"ע זיו תורתן ועבודתן שהוא רק זיו והארה לבד ובחי' זו הוא בג"ע, ואפ"ל זהו"ע מארז"ל יושבין ונהנים מזיו השכינה שהוא רק זיו לבד וזהו שכ' נהנים הנאה שייך מדבר שמשיג וזהו ג"ע בינה שהוא השגה והבנה וכידוע ומבואר במ"א באריכות ומאחר שהוא מושג מוכרח לומר שהוא רק הארה לבד אך על לע"ל ארז"ל צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם , ומ"ש במ"א דעיקר ענ"ג העליון יהי' לע"ל דוקא אפ"ל שהוא עונג שאינו מצד השגה וכמבואר במ"א דג"ע הוא ממכ"ע ולע"ל יהי' בחי' סוכ"ע וזהו שארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט
44 צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם : ברכות יז, א. ראה גם לקו"ת שלח מז, סע"ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אוא"ס שלמעלה מהאצי' בלבוש מעשה המצוה מזוככת מגשמיותה, וע"ד משנ"ת במ"א בד"ה אלה תולדות נח בענין עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' שחיות האדם עד"מ הוא מגשם הבע"ח וגשם הצומח דוקא, ושרשם מבחי' סוכ"ע, ולע"ל יהי' קבלת החיות מבחי' רוחני' הסוכ"ע שהחיה הבע"ח והצומח כו', ועד"ז גשם המצוה שיזדכך לע"ל יהי' בערך בחי' סוכ"ע המחיה הדבר ההוא כמו האתרוג וכדומה כו', ונמצא מובן אשר בכלי זכה כזו יוכל להיות גילוי אוא"ס בחי' בעהר"צ כו'.
387 עוה"ב אין בו. . שתי' : ברכות יז, א. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלה ואילך. המשך וככה תרל"ז פצ"א. פצ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
חיי החיים, החזרה, אך כשחטא מועיל זה ג"כ שזהו ענין תשובה צעקה, אך אינו דומה צעקתם כמו צעקת החולה שזהו מצד החסרון לצעקת הרוצה איזה דבר טוב , ובשופר בהמה דוקא ערום בדעת כאדה"ר, ערום ביראה, דאני חכ' שכנתי ערמה, שחכ' רק שכן לערום, שהערום חכ' אינו ניכרת חכמתו שהולך מסביב, עד"ז ביראה יש יראה בולטת ויכול להיות הבליטה במותרות ג"כ ע"ד ראו מה וכשאינו במותרות מ"מ כשנראה ז"ע יר"ת, אבל ערום ביראה שאינו נראה כלל, והצנע לכת כו' ז"ע יר"ע, ענוה גדולה מכולם שיראה עקב לסוליסה ע' בפרד"ס בעה"כ מה שפי' בזה, ועכ"ז י"ל שגם יר"ע היא עקב, שהרי זהו מה שראשית חכ' יראת , שזהו ח"ס, נמצא צ"ל שענוה זהו יחידה שבנפש שכל האו"פ אפי' מו"ס זהו רק עקב היינו הארה שנמשך בפנימיות, שיריים מותר בעולם ענוה ועי"ז שיריים מקיף שלא נכנס בפנימי' כ"א נשאר מקיף מפני גבהותו כנפש יחידה כו', והנה האות שבא לבחי' זו זהו והי' הוי' לי לאלקי', חלקי ה' אמרה נפשי, חלק ה' עמו, וכשמברר הכל אזי כלליות ד' אותיות דש' הוי' נעשו פנימי' גם יו"ד שהוא מקיף דחיה, וזהו שנעשה לאלקי' אלקה שלי ע"ד כח הפועל בנפעל, ואז נמשך שם הוי' יותר עליון, וזהו בעבודה כשהוא ערום בדעת כאדה"ר מו"ס עכ"ז נמשך כבהמה כמ"ש בסש"ב שהכל כפתיים נגדו וכמ"ש במד"ר על משה פתי יאמין לכל דבר, והיינו לפי שהי' עניו מכל האדם <44>
36 ערום ביראה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שהענין שכך הוא הרצון שלמעלה מהשכל, ולא שאין לזה טעם כלל, כ"א שגבהו דרכיו למעלה מהחכ' והדעת שהם מע"ס שנק' בשם ממכ"ע, אבל בחי' המצות הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג, וכמו עד"מ שאין העין הגשמי משיג מהות השכל הרוחני, כך עד"ז אפי' ח"ע לית מח' (מח' ויובלא כמ"ש בזהר ) תפיסא בי' כלל בבחי' אוא"ס ב"ה ממש, וזהו כצינה רצון תעטרנו שהרצ"ע נק' בשם צינה שהוא מקיף, ולכן כתיב היום לעשותם דוקא, ויפה שע"א בתשומע"ט בעוה"ז מכל כו' כי בג"ע שהוא קיבול שכר נהנין מזיו כו' זהו רק מבחי' ממכ"ע, וכמארז"ל ביו"ד נבה"ע הבא וע' באגה"ק סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת, ולכן שם לא מהני התשובה , כ"א צ"ל בגיהנם תחלה, כי צריך לילך מדרגא לדרגא וא"א לדלג מדריגות כו', ואפי' מי שהוא בג"ע כשעולים למעלה ומדריגה גבוה יותר צריך לטבול בנהר דינור וכמ"ש במ"א בד"ה מראיהם ומעשיהם, משא"כ בעוה"ז היום דוקא לעשותם מועיל התשובה , ולכן המקדש כו' ע"מ שהוא צ"ג כו' מקודשת שמא הרהר תשובה כו', ופ"י מלאים מצות כרימון שבעוה"ז דוקא יוכל לבוא למדריגה גבוה כזו כי ע"י המצות ממשיך התגלות מסוכ"ע המקיף את כולם בשוה כו', ועפי"ז יובן ענין בכי"ו יהי' בעיניך כחדשים היינו התגלות האור מסוכ"ע שהוא אור חדש ממש, דהיינו מה שלא האיר עדיין בסדר השתלשלות עילה ועלול, ומשם היינו מבחי' שלמעלה מהשתלשלות נמשך ומאיר או"ח בבחי' ממכ"ע, וע"י התבוננות זו עצמה יהי' עשיית המצות בעיניך כחדשים ממש כי היום בעוה"ז דוקא אנו יכולים להמשיך בחי' או"ח זה כו', וזהו אין כל חדש תחת השמש, תחת השמש הוא בחי' ממכ"ע, ע' זח"ג ר"פ חקת בפי' תחת השמש, משא"כ עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא שממשיך מבחי' סוכ"ע ממש כו'.
78 נהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הלזה אם זהו באמת לאמיתו כו', הב' הוא בחי' תורה שנתלבשה בדברים גשמי' שנמשלו לעפר , וע' בד"ה מי מנה עפר יעקב שבחי' העפר אינו בגדר מספר כו', וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' ועי"ז נמשך להיות פתח לבי בתורתיך שהם ב' מעיינות, ושרש ב' מעיינות אלו הם מב' מזלות דונוצר ונקה כו'.
134 ונפשי כעפר . . בתורתיך : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. שערי אורה ע' לו ובהערה 3. לקמן מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו על יד הערה 130. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם, ונודע מארז"ל בענין חנם שהוא בלא מצות, א"כ י"ל שז"ע בחי' חסד דא"א שהוא למעלה מאתעדל"ת של מעהמ"צ, כ"א ע"י הביטול בבחי' נפשי כעפר , או ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך, שהוא למעלה מהגבלת מצות הצדקה שגם המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, ושיעור מדת אדם בינוני הוא מעשר כו', שזהו הגבלה, וכשמעביר על מדותיו המגבילים ובא לבחי' בכל מאדך כפי' המשנה עי"ז זוכה שיומשך מבחי' חסד דא"א גם בפנימיות כנ"ל, אבל עצם בחי' חסד זה, הוא בלא מצות כו', דהנה הה"מ ממעזריטש נ"ע
4 נפשי כעפר : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמו"כ במצות ג"כ, ואיך המצות הם כלים לא"ס בעהר"צ, הענין הוא כמו שמבואר במ"א (ה' ד"ה אלה תולדות נח ל"ז ע') על מארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם , דהנה חיות האדם הוא מחו"צ לאחר שנפרד החיות מהם דבע"ח טעון שחיטה ובלא שחיטה אסור באכילה , וצומח תולשין אותו תחילה שנפרד ממנו החיות, והוא מפני שבכל דבר יש גוף ונפש ושרש הגוף מבחי' א"ס הסוכ"ע והנפש מבחי' ממכ"ע, וקבלת החיות הוא מגוף גשם הדבר אשר שרשו מסוכ"ע, הגם שגוף האדם ג"כ מסוכ"ע צ"ל דמוצא פי ה' שבמאכל הוא גבוה יותר ממוצא פי ה' שבאדם, וכ"ז עתה שגוף האדם
83 עוה"ב אין בו. . בראשיהם : ברכות יז, א. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלה ואילך. המשך וככה תרל"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו"ע ך"ו הודו שא' דוד, וצ"ל למה דוד דוקא, והענין דהנה דוד הי' בבחי' ביטל וכמ"ש לא גבה לבי ולא רמו עיני לא הלכתי בגדולות ונפלאות ממני אם לא שויתי ודוממתי, שהי' בבחי' דומם, ופעם א' ע"ע, כי עני ואביון אני, וגם א' ע"ע ואנכי תולעת ולא איש, שהוא מהנבראים הרומשים ע"פ הארץ ועיקר המשל מהרמשה שבעת שהי' לומד תורה הי' מעדן עצמו כתולעת, לכן אמר ך"ו כי לעולם חסדו, שאפי' עתה בהעולם יומשך בחי' חסד שבלי גבול, וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך , דאורייתא מחכ' נפקת ויש שם הגבלה וצמצומים, וכדי שיהי' פתיחה בתורה היינו שיומשך בחי' ורב חסד בתורה, זהו ע"י ונפשי כעפר
135 ונפשי כעפר . . פתח לבי בתורתך : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. שערי אורה ע' לו ובהערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזה חנם בלא מצות שאין אתעדל"ת דמצות מגעת לשם דמה איכפת לו להקב"ה אם שוחט מן העורף או אם שוחט מן הצואר לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, בריות הם נשמות דבי"ע, ולצר"ף את הבריות היינו לברר הניצוצות שנת"ל, אבל לגבי א"ס אינו נוגע כלל, דמצות הם מצות המלך וכמו מלך שגוזר אומר שיהי' באופן זה דוקא ולא באופן אחר, כמו"כ מצות נק' רמ"ח פקודי"ן שהוא פקודה בדקדוקי' וע"י א"א להמשיך בחי' חסד ה' שבלי גבול, וזהו חנם בלא מצות, וכדי להמשיך בחי' זו העיקר הוא ע"י תפלה שהו"ע ביטל וכמ"ש ואל זה אביט אל עני ונכה רוח דוקא, שאפי' כשלומד לא יחזיק טיבותא לנפשי' שאם מחזיק טובה לעצמו הגם שא"א לומר שהוא כמו שאינו, אך ה"ז שיוצא עצם חיוב לימוד התורה, אבל באמת א"צ להחזיק טובה לעצמו כלל, וכמו שא' דוד ע"ע אם לא שויתי ודוממתי שהי' בבחי' דומם וא' ע"ע אנכי תולעת ולא איש והמשל הוא שבעת עסקו בתורה מעדן עצמו כתולעת וא"כ למד תורה ומ"מ אמר שלא גבה לבי ולא רמה עיני ולא הלכתי בגדולות כו' אם לא שויתי ודוממתי שהי' בטל בתכלית, וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך דאורייתא מחכ' נפקית וכדי שיהי' פתיחה בתורה שיאיר מבחי' ורב חסד הוא ע"י ונפשי כעפר לכל תהי' שהו"ע הביטל, וענין התפלה העיקר כריעות והשתחואות וה"ז כמו מלך מצד עוצם
117 ונפשי כעפר . . פתח לבי בתורתך : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ). ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. שערי אורה ע' לו ובהערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וצ"ל הלא עוה"ב הוא תשלום שכר על עשיות המצות ואיך שייך לומר שעשיות המצוה היא יפה מהתשלום שכר, ובפרט כיון שאמרו מכל חיי עוה"ב הרי כולל גם עולם התחי' כי מהגמ' משמע שעוה"ב הוא ג"ע כמארז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ומביא ראי' מהפסוק ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וארץ הוא געה"ת, וידוע המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן בפי' עוה"ב אם הוא נשמות בלא גופים או התלבשות נשמות בגופים שהוא עוה"ת, אך המחלוקת זהו בעוה"ב סתם אבל כאן שאמר מכל חיי עוה"ב משמע מכל מיני חיות עוה"ב הן נשמות בלא גופים והן נשמות שמתלבשות בגופים שגם גוף הגשמי' יהי' ניזון מזיו השכינה כי על עוה"ב ארז"ל עולם שאין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה , ולכאורה איך אפשר להיות שהגוף הגשמי' יהי' ניזון מזיו השכינה , אך משום ששם מאיר אוא"ס הסוכ"ע שהוא כל יכול לכן אפשר להיות שגם גוף הגשמי' יהי' ניזון ממנו והוא ע"ד מה שאנו רואים גם עכשיו שהגשמי' הוא מקבל חיות מהרוחניות שלכאורה איך מקבל מהרוחניות דבר הגשמי', אך משום שחיותו הוא מאוא"ס הכל יכול מחי' דבר הגשמי' ג"כ.
7 עולם . . לא אכילה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך להבין ביותר איך הוא אפשר להיות שהגשם כמו שהוא יהי' כלי לעצמות א"ס בעל הרצון, הענין הוא דהנה ארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה , שלכאורה אינו מובן איך אפשר להיות שהגוף הגשמי' יהי' ניזון מזיו השכינה , הענין הוא דהנה א"ר עכשיו הרי הגוף ניזון מצומח וחי אך זהו כשנוטלין מהם חיותם היינו הבע"ח צריך שחיטה ובלא שחיטה אסור, וצומח צריך תלישה, כי ידוע שבד"כ יש בכל דבר גוף ונפש הגוף הוא גשם הדבר והנפש הוא החיות מהדבר וידוע שהנפש שרשו ממכ"ע והגוף שהוא הגשם שרשו מסוכ"ע, והגם שארז"ל אין לך עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, אך זהו הצמיחה מקטנות לגדלות אבל עצם התהוות הגשם הוא מסוכ"ע, נמצא שהאדם ניזון מסוכ"ע.
63 עוה"ב. . מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלה ואילך. המשך וככה תרל"ז פצ"א. פצ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הנה כתיב לעולם יהי אדם ערום ביראה משמע שיראה לבד אינו מספיק אלא שצריך ערמומית ליראה כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה כמו השכן אינו בערך לגבי הבית ובעה"ב, כך חכמה לגבי ערמה שהוא רק שכן לגבי ערמה כי ענין החכמה ארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד פי' שרואה מה שיהי' בכמה שנים או במאות שנים וחבירו אינו יודע מה שיהי' והוא מגיד לו א"כ ענין הדיבור לא שהוא חכמה אלא שע"י הדיבור נעשה גילוי העלם החכמה שמגלה לו גילוי חכמתו ע"י הדיבור.
90 לעולם יהי אדם ערום ביראה : ברכות יז, א [ושם: יהא — וכ"ה בהנחה שני' כאן].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך הנה ארז"ל לעולם יהא אדם ערום ביראה ומשמע דגם אם יגיע ליראה עדיין אינו מספיק כ"א נצרך שיהי' ערום ביראה , וצ"ל מהו ערמומיות דיראה , דהנה יש שהוא הגבה למעלה מהחכ' וכמ"ש אני חכ' שכנתי ערמה ואי' בזהר שערמה זו הוא בחי' גבוה מאד עד שהחכ' נחשבת רק כהשכן נגדה דהרי יש ריחוק הערך משכן לבעה"ב שהשכן הגם שהוא דר בהבית מ"מ אין הבית שלו כ"א של בעה"ב, ועד"ז יובן שהערמה גבוה למעלה מעלה מהחכ'.
98 לעולם יהא אדם ערום ביראה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים תתקמח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין ממעייני הישועה כי יש ב' מעיינות וכשחופרין מעיין צריך לחפור העפר עד שיבוא לגידי המים, ויש ב' מיני עפר יש מד' ונפשי כעפר לכל תהי' ע"כ צריך לחפור אם הוא באמת, ותורה ג"כ נק' עפר שהוא גוש עפר כמ"ש מי מנה עפר יעקב שאינו בגדר מספר, ותורה נתלבשה בדברים גשמים, וצריך להשיב אותה לשרשה ומקורה והרוח תשוב אל כו'.
132 ונפשי כעפר לכל תהי' : ברכות יז, א. סיום תפלת העמידה (אלקי נצור ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כתי' שמחו צדיקים בה' ולא כל אדם זוכה לזה, וזו היא בחי' כהנא ברעותא דליבא שבזה"ק, ועז"נ עבודת מתנה כו' כהונתכם והזר הקרב כו' כי אין דרך להשיגה ע"י יגיעת בשר כמו היראה ששואלין עליה יגעת ביראה, ואוי לבשר שלא נתייגע ביראה כמ"ש בר"ח כתיב ביראה אם תבקשינה ככסף וכמטמונים תחפשנה (משלי ב' ד') מלמד שצריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש אוצרות, אבל אהבה רבה זו בתענוגים (דהיינו שמתענג על ה' עונג נפלא בשמחה רבה ועצומה שמחת הנפש וכלותה, בטעמה כי טוב ה' ונעים נעימות עריבות עד להפליא מעין עוה"ב שנהנין כו') הנה היא נופלת לאדם מלמעלה בלי שיכין ויכוון לה, אך ורק לאחר שנתייגע ביראת הרוממות להגיע לתכלית מה שיוכל להשיג ממנה לפי בחי' נשמתו אזי ממילא באה אהבה בתענוגי' מלמעלה לשכון ולהתייחד עם היראה כי דרכו של איש לחזור כו' כמ"ש בלק"א וע' בת"א ד"ה חכלילי עיניים מיין ואמנם מ"ש רבינו ז"ל זהו ע"פ מ"ש בת"ז תיקון ב' וע' בס'
70 עוה"ב שנהנין : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה פסוק זה דכי עין בעין יראו, קאי על לע"ל שהרי אמר אח"כ בשוב כו', ופירושו שבגשמיות במקום העוה"ז יומשך אור עליון, ועז"נ נפלה ולא תוסיף קום, פי' קום הוא מלשון הגבהה ועלייה מלמטה למעלה כענין עליות העולמות בשבת ויו"ט דהיינו שילוב אד' בהוי', וכמ"ש בשבת שבת להוי' שהוא השביתה והעלייה בש' הוי', כי ששת ימים עשה הוא בחי' ירידת החיות להוות כלליות הנבראים, ובשבת הוא השביתה והחזרה למקורה כמ"ש בכ"ד, וזהו כי בו שבת, שז"ע שבת להוי', וכן יו"ט נק' מועדי הוי', ובבחי' זו של קום לא תוסיף עוד, אלא שיהיו המשכות מלמעלה למטה ובמקום החשך דעכשיו שם ישכון אור א"ס ב"ה, והיינו כמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה כו' אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה , דודאי אין ר"ל שיהי' ביטול האברים הגשמי', דא"כ מאי קמ"ל שאין בו אכו"ש, שהרי הנשמה קודם בואה לגוף ג"כ לא הי' שייך בה שום דבר מעניני עוה"ז ואכילה ושתי', אלא ודאי שעוה"ב הכוונה על תחה"מ (ולא על ג"ע עולם הנשמות שאין זה רבותא כלל) שיהי' גוף ואברים ועכ"ז לא יצטרכו לאכו"ש, ולפ"ז
76 עוה"ב . . ונהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א. ראה גם (בנוסף ללקו"ת כאן) מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלה ואילך. המשך וככה תרל"ז פצ"א. פצ"ב. וראה גם תו"ח בשלח ח"א קצה, א. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תקנד ואילך. וש"נ. תר"ם ח"ב ע' תשיט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולהבין למה נק' ישראל בחי' תבואה ראשית תבואתו, הענין הוא דהנה כתי' וזרעתי' לי בארץ, והיינו שכמו שהזריעה הוא שזורעין גרעין בארץ ונרקב, ועי"ז נעשה צמיחה בתוס' וריבוי כי כלום אדם זורע סאה אלא כדי להכניס כמה כורין, וכך ישראל נק' בשם זריעה וכמ"ש אור זרוע דהיינו שירדו למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר על קדושת ה' שאין לה גילוי אלקות כמו שהי' מקודם שירדה למטה שהיתה נהנית מזיו השכינה, שהוא רקבון וביטול, וזהו שהגליות בבל נק' ג"כ בשם זריעה, וזהו זרובבל שהיא בחי' זריעה והיינו שהוא בחי' ירידה וביטול עצמותו, אך ע"י זריעה זו נעשה אח"כ צמיחה בתוס' וריבוי יותר, והיינו שעי"ז נעשה גילוי יותר וכמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסי' לעלמא דאתגלי', והפי' הפשוט הוא מעוה"ז לעוה"ב, והיינו שע"י בירור שבעוה"ז שהוא בחי' זריעה עי"ז נעשה המשכה מעדאת"כ לעלמא דאתגלי', ושרש של שני העולמות הוא ב' שמות הוי' וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' שהוא המשכה שלא ע"פ סדר השתלשלות כו' שזהו בחי' הצמיחה כו'.
10 נהנית מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וביאור הענין דהנה אמרז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה , ופי' עוה"ב מוכרח לומר שהוא עולם התחי' דעולם הנשמות מהו הרבותא דאין בו אכילה ושתי' הרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף ג"כ אין לה אכילה ושתי' אלא קאי על עולם התחי' שיתלבשו נשמות בגופים.
61 עוה"ב אין בו . . השכינה : ראה ברכות יז, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 76.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב י"ט כסלו, רצ"ב. בהכנ"ס ליובאוויטש. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומלט הוא את העיר בחכמתו זו תשובה ומעשים טובים , דסוף כל סוף תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים .
12 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויובן זה מהאדם, דהנה האדם הרי אברי הגוף הם גשמי', והם תופסים מקום ממש כמו המקום דעולם , אמנם כל האברים הרי הם פועלים איזה פעולה, דהרי לא יש אבר שלא יפעול דבר מה, ופעולתו של האבר הוא גם כן גשמי, וכמו כח התנועה ביד וכח ההילוך ברגל, וכן כח הראי' בעין ושמיעה באזן, עד גם כח השכל במוח שבראש, הכל הם פעולות גשמי', שהשכל משכיל השכלות גשמי', והראי' רואה ראי' גשמי', דבזה הרי כחות הנעלים משתוים לכח המעשה, דכשם שבכח המעשה הרי התנועה פועל בדבר חומרי להסיעו ממקום למקום, וההילוך הוא בשטח גשמי, הנה כמו כן הראי' וההשכלה הם בדברים גשמי', והנה כחות הנפש הם רוחנים ואינם נתפסים בגשם להיות כמוהם ממש, וכמו כח השכל שבנפש ה"ה כח רוחני שאינו בבחי' גשם כלל, והוא על דרך כמו השגת הנשמות בגן עדן, דצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה , ה"ה מתעסקים בלימוד התורה, וכמאמר קמפלגי במתיבתא דרקיע שזהו ג"כ שכל והשגה, אך הוא השגה רוחנית, וכמו כן הוא בכח השכל הרוחני שבנפש, וכן כח הראי' שברוחני' הנפש ה"ה ראי' רוחנית והיינו שרואה הכרוזים העליונים, וכמאמר אף על גב דאינהו לא חזי מזלייהו חזי, שזהו בחי' מקיף שבנפש שרואה ראי' אלקית, אמנם כאשר הכחות מתלבשים בהאברים ה"ה באים בהגשמה להיות גשמי', והיינו דגם החיות המתלבש בהאבר הוא פעולה גשמי', והוא על ידי הגידים שהן ממוצעים שעל ידם בא החיות
28 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ חיי, צב"ר. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה תכלית ירידת הנשמה לעוה"ז הרי ירידה זו היא צורך עלי' כדי לחזות בנועם הוי' לעוה"ב בג"ע התחתון והעליון, שהוא השגת הנשמות מה שנהנים מזיו השכינה , שהוא תענוג נפלא עד אין קץ ותכלית בלי גבול, וכמא' מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי, דבכדי לעלות ולהגיע להענג דג"ע כדאי כל יסורי גיהנם, והגם דיסורי גיהנם הם יסורים קשים ומרים מה שיסורי איוב ע' שנה אינם בערך היסורים דשעה א' בגיהנם, מ"מ כדאי כל יסורי גיהנם ר"ל בשביל העונג דגעה"ת, וכש"כ געה"ע שהוא למעלה מגעה"ת, ולכן הנה בהעלי' מגעה"ת לעליון צריכים טבילה לשכוח על הענג דגעה"ת שאינו בערך כלל לגבי געה"ע, להיות דכללות התענוג דג"ע הוא תענוג נפלא עד אין קץ.
61 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו"ע יושבים ונהנים מזיו השכינה שהוא התענוג
58 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ בראשית רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עבודה, וכמ"ש במ"א בענין השבירה בשביל תיקון, שהשבירה עצמה צריכה להיות בסדר והדרגה, והיינו דהשבירה היא הענוה ושפלות הבאה מהכנעת הלב, שבאה מכובד ראש, וכמאמר ונפשי כעפר לכל תהי', שיהי' ענו ושפל כעפר שהכל דורסין עלי' , אבל מ"מ נקראת עפר שיש בה כח הצמיחה, וכן הוא בענוה דע"י הכנעה זו הרי נעשה הצמיחה דפתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי שהם הצמיחה בלימוד התורה, והצמיחה בקיום המצות, אבל העצבות ועצלות הם קליפות המכסות על הפרי והם עניני טעות בעבודה, אמנם מלבד עניני הטעות הרי יש שממשיכי' את הפנימית למקום שאינו ראוי, דהנה כתי' (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, ואמרז"ל (יומא דע"ב ע"ב) זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשי' לו סם מיתה, דכל ענין לימוד התורה הוא בשביל לקיים והיינו להביא בפועל טוב, ולאו דוקא בהנוגע לקיום מצוה בהידור, או זהירות בלא תעשה, כ"א כל דבר תורה ומאמר רז"ל בסיפור ואגדה צריכים להביאו באיזה פועל טוב בקנין המעלות ומדות טובות, וזהו אשר יקים את דברי התורה, דתורה צריכה הקמה, ואז היא מקימה את האדם, וזהו"ע זכה נעשית לו סם חיים, דענין הזכות הוא הוא הזַכות והבהירות בגופו במדותיו ובחלקו בעולם , דהנה כתיב (משלי יז טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין ואמרז"ל (שם) אוי להם לשונאיהן של ת"ח שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים, דיכול להיות דישנו מי שעוסק בתורה ואין בו יראת שמים וענינו בעבודה הוא דהגם שהוא טוב בכל עניני קיום התומ"צ שהרי הוא עוסק בתו' וידוע דההתעסקו' בתורה הוא שהתו' מאירה בקיום המצות, ומ"מ אין בו יראת שמים, דיראת שמים היא פנימי' התורה, דהנה אי' בס"י הבן בחכמה וחכם בבינה, ולכאו' הול"ל חכם בחכמה והבן בבינה, אך הענין הוא דהנה כתי' (משלי א ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך ופרש"י מוסר אביך מה שנתן הקב"ה למשה בכתב ועל פה, תורת אמך הם ד"ס שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה, דבכללות הוא גליא שבתורה ופנימית התורה, דחו"ב הם תושב"כ ותושבע"פ, תושב"כ נק' חכ' להיותה בקיצור, ותושבע"פ נק' בינה לפי שבאה באריכות ובפלפול, וזהו הבן בחכ' דע"י לימוד ספרי זהר ופנימי' התו' דעי"ז יהי' הבנתו בתושב"כ וממנו יתחכם גם בבינה שהיא תושבע"פ לכוין אל האמת כפי חכמתו ורצונו ית'.
44 "אלקי נצור" בסוף תפילת העמידה (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח, יא
עלי' לבו כים, ואין התו' מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי', דדוקא מי שהוא בטל ה"ה כלי לאור אבל כשהוא בבחי' ישות וגסות אינו כלי כלל לאור התורה , עד שגם הלימוד שלו הוא אח"כ ג"כ רק להתייהר, ולהיות נחשב בעיני הרואים או לקנטר וכדומה, וגם יוכל לירד אח"כ עוד יותר ח"ו עד שנעשה לו סם המות שהוא היפך סם החיים, וכאמרז"ל (יומא דע"ב ע"ב) זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה .
174 ראה תוד"ה העושה - ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שכינה בתחתוני' היתה וכמ"ש ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דיבר שיהי' גילוי אלקות ממש למטה, דכ"ז נעשה ע"י עבודה עכשיו בקיום התומ"צ, ומעין זה מאיר לו גם עכשיו בנפשו ובחלקו בעולם שזהו עולמך תראה בחייך , וכמו הצדיקים הגדולים שהי' מאיר להם גילוי אלקות ממש למטה בעולם , שזכו לזה ע"י תורתם ועבודתם.
203 ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דער שכל פון חסידות איז אַ שכל אלקי, וואָס דאָרטען איז דער ענין פון התכללות דחכמה היא נקודה ובינה היא היכלא וצריכים להיות שניהם, דגם בהשגה דבינה יהי' הביטול דחכמה , וזהו ג"כ עצה וגבורה דהעצה דחו"ב יבא בעבודה בפועל בגבורה, ותוקף המדות שבלב ואז הוא דעת ויראת ה' , שהו"ע ערום ביראה לפעול הבירור וזיכוך דכל עניני עולם והוא ע"י העבודה.
139 ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל שמחת תורה תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
באַ זיי איז גיווען דער רבי און חסידות די מדריגה פון עולמך תראה בחייך , דאָס איז גיווען זייער לעבן און דאָס איז גיווען זייער גן עדן אויף דער וועלט, און אַזוי איז באַ חסידים מקושרים בהתקשרות אמיתי.
69 ראה ברכות יז, א.
[edn_46_*] וז"ל: בתו"כ פ' בחקותי דאמר שם דשם זכירה לא שייך רק על דבר שאינו לפנינו, ולכן ביצחק לא שייך זכירה רק ראיה. . דשל תורה הוא דבר הנמשך ופועל תמיד ולכן לא שייך בזה גדר זכירה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[ביאור שרשי הדברים לפ"ד בענין ב' סימנים הא' מפרסת פרסא מורה שיכול להתברר בירור הא' שהוא בחי' בירור דשם ב"ן כנ"ל שהמל' נק' בחי' בהמה רבה ומתחלקת להשפיע בבחי' הטוב ובחי' הרע כו' אך בחי' מעלת גרה הוא בירור שני שמברר בירור אחר בירור והוא בירור דשם מ"ה שע"י בירור זה דוקא עולים הניצוצות לשרשן בעולם התהו ומעוררים אורות בלתי מוגבלים שהם בבחי' א"ס שיתגלה למטה בבחי' כלים דתיקון שזה"ע חיי העוה"ב שזה"ע עטרותיהם בראשיהם והיינו הכתרים דעולם התהו יתגלו בראשיהם שהוא כלים דחב"ד של הצדיקים שהוא מעולם התיקון, לכן המאכלים שנשלם בהם שני התנאים דוקא מביא אכילתן לחיי עוה"ב אבל כשחסר תנאי מעלת גרה הוא סימן שלא יוכל להתברר בירור שני ולא יוכל לעורר חיי העוה"ב וכן כשחסר תנאי מפריס פרסא אע"פ שהיא מעלת גרה אינו מורה על בירור שני כיון שעדיין לא נתברר בירור הא' איך יתברר בירור שני אלא רק מרחוק הוא מקלס ומשבח להקב"ה כנ"ל במדרש על מלכות בבל אבל לא נתברר ונכלל באלקות כו'.
2 העוה"ב. . עטרותיהם בראשיהם : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כן בחיות האלקי בעולם הבריאה ששם הוא עולם הנשמות ונהנין מזיו השכינה שם החיות הוא רוחני יותר ואח"כ בעולם היצי' מתצמצם החיות יותר עד שבא בהתפעלות במורגש ולכן חיות
33 ונהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה ביאור ענין ג' מדריגות אלו שנבראים, הנה כתי' יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ומבשרי אחזה כמו למטה באדם חצר הכבד הוא מבדיל בין אברי הנשימה והשכל לאברי המזון, כמו הלב והמוח המה כלים לשכל ומדות והריאה והקנה ומוצאות הפה המה כלים לקול ודיבור שכ"ז הוא המשכה רוחני' משא"כ אברי המזון כמו הקרביים ובני מעיים המה כלים לחיות גשמי עד שיוכל להיות שורה בהם גם פסולת שהוא היפוך החיות, כן למעלה יש בחי' מים עליונים שממעל לרקיע המבדיל שהו"ע שמים ושמי השמים כי מים מצמיחים כל מיני תענוג וכן הוא בחי' האור אלקי המאיר בעולם הבריאה [שנמשך מבחי' בינה דאצי' כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא כו'] הוא מצמיח תענוג רוחני ועונג אלקי שמובדל מבחי' פסולת לגמרי והו"ע תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג לאין קץ אשר כל יסורי עוה"ז כדאי לסבול ואפי' יסורי גיהינם שהם יסורי רוחני' כדאים לסבול בכדי לקבל אח"כ תענוג שבגעה"ע וכמאמר מוטב דלדייני' ולית' לעלמא דאתי, וכיון שהוא תענוג לאין קץ מוכרח לומר שהוא מובדל לגמרי מבחי' יש המתאר ומגביל כו', וכן אפי' המלאכים דבריאה הנק' שרפים ביטולם הוא לאור האלקי הקדוש ומובדל מהם ורק הארה בעלמא מאיר בהם להחיותם, ולהיות שהמה משיגים בהשגה גמורה איך שהוא קדוש ומובדל כו' לכן ביטולם הוא בתכלית בלי שום תערובות יש, וזהו שרפים עומדים ממעל לו וכדוגמת אדם המשיג איזה
23 שנהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך אעפ"כ גם התפלה מקבל חיות מן המצות כדוגמת הלב שמקבל מאברים כך ע"י המצות ביום העבר נמשך לו כח ועוז על התפלה דלמחר שיכוון בכוונה יתירה ולכן מניחים טו"ת קודם התפלה, וזהו ענין יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו' כי תשובה הוא השבת הנפש למקורה ושרשה בתפלה עי"ז נעשה המעשים טובים כלומר מאירים באוא"ס עצמו וזהו יותר טוב מכל חיי העוה"ב כי בעוה"ב נשמות נהנין מזיו בלבד משא"כ במצות ע"י התפלה מאיר אא"ס בעצמותו ומהותו שלמעלה מבחי' זיו, וזהו תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה ובטוב לבב שהשמחה היא של מצוה מזה כאשר מתבונן שאין ערוך תענוגי עוה"ז לגבי תענוג עוה"ב כמאמר מוטב דלידיינו ואין ערוך מתענוגי עוה"ב לגבי המשכות אא"ס שנמשך ע"י
39 בעוה"ב נשמות נהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכ"ה עד"ז בבחי' עולם יש בחי' יום ולילה, ובחי' יום הוא העוה"ב שבו מאיר גילוי אלקות להיות נשמות נהנין מזיו השכינה אבל העוה"ז דומה ללילה מצד שבחי' אלקות מוסתר ונעלם בו ועוד בזה"ג שמוסתר יותר אור האלקי [...
42 העוה"ב. . נהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה בחי' זאת הנמשך ע"י המצות הוא ג"כ ענין הזכרת מדת יום בלילה שהוא להביא האור בתוך החושך אך הוא נמשך למטה יותר בבחי' העשי', אך בחי' זאת יש בה יתרון שעל ידה הוא קיום האור דתורה מצד שזהו פנימי' המכוון כידוע דסוף מעשה עלה במחשבה תחילה, והוא כדוגמת הרגלי' שהם מעמידים הראש וכמאמר תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים כו' וד"ל.
64 תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שנא' עליהם בדברי רז"ל בירח שנולדו בו זיוותני עולם כי הנה ענין זיו השכינה שבג"ע שנהנין הנשמות ממנו אין הכוונה זיו והארה בלבד רק הכוונה פנימי' הזיו והאור כמו חכמת אדם תאיר פניו היינו שפועל זיו קלסתר הפנים שענינו זיו הפנימי כו' ולכן נק' זיוותני עולם
97 זיו השכינה . . הנשמות : ראה ברכות יז, א. אוה"ת ח"ש כרך ד ע' תשפח ואילך. סה"מ תר"ס ע' קלב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון צו ואכלתם אכול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו ג"כ ענין צדיקים יושבין שזהו הנשמות דעכשיו ועטרותיהן בראשיהן שהוא בחי' נשמות החדשות [ש]מבחי' סוכ"ע שיתגלה בהם ונק' עטרה כו' (...
104 צדיקים יושבין . . ועטרותיהן בראשיהן : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועתה יובן ענין עלית הנשמה למה נק' בשם עלי' כי באמת אין הפי' עלי' בבחי' מקום רק שהוא ע"ד דוגמא דכורע בברוך וזוקף בשם כי הנה כורע בברוך הוא הרכנת עצם המשפיע למקבל להתייחד עם המקבל במקומו ונמצא שאין נעשה שינוי כלל בכלי המקבל וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' על ה"ס כו' וידבר כו' אנכי כו' כי הגם שנתגלה בחי' אנכי מי שאנכי סדכ"ס למטה מ"מ מצד שהי' בבחי' ירידה למטה במקום המקבל לא נשתנה כלל ההר סיני ממהותו וכן נש"י שבגופים לא נשתנה מהות גופם רק שהגילוי הי' מלובש בהם בהעלם לפי"ע הכלי שלהם כו' אבל ענין זוקף בשם הוא עלי' המקבל לקבל השפעת עצם המשפיע כמ"ש במקום המשפיע מצד שנשתנה כלי המקבל ממהותו לגמרי ונזדכך עד שיוכל לקבל מהות עצם המשפיע כמ"ש במקומו ועד"ז יהי' לע"ל דכתי' וכל קרבי את שם קדשו שגוף גשמי יקבל שפע וחיות דאוא"ס הסוכ"ע והיינו מצד שיהי' זיכוך הגוף עד שישתנה ממהותו לגמרי ויוכל לקבל שפע וחיות מאוא"ס בגילוי, וראי' לזה שאם יהיו הגופים באופן שהם עכשיו איך א' בעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' ואיך יוכל גוף גשמי לחיות בלא אכילה וע"כ לומר שישתנה ויזדכך ממהותו לגמרי כנ"ל וזהו בחי' עלי' כו' וד"ל.
104 בעוה"ב אין בו לא אכילה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב ולכן החזיר לבני דורו בתשובה [כי מתחילה היו עובדי הבעל כו'] עד שאמרו ב"פ הוי' הוא האלקים, וב' פעמים הכוונה שהרגישו בחי' עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב, ונמצא שבחי' אלי' הי' מעין הבחי' הנ"ל שיאיר בתחה"מ, ולכן יהי' הוא המבשר לתחה"מ, רק ההפרש הוא שהוא עלה השמים מלמטה למעלה ובתחה"מ יומשך למטה בעפר הגשמי, וראי' לזה כי עוה"ב יהי' לנשמות בגופים ואעפ"כ אין בו לא אכילה ושתי' והיינו מחמת שיתגלה בחי' סוכ"ע ויוכל הגוף הגשמי להחיות מבחי' אלקות כו'.
107 עוה"ב. . אין בו לא אכילה ושתי' : ראה ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בגאווה הוא מובן שנגבה למעלה, וכעס הוא גם כן ענף הגאווה, כידוע שמחמת גיאות נלקח הכעס, כי אילו הי' בענווה ושפלות וכמ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' לא הי' מקפיד על חבירו כשעשה לו נגד רצונו, כי אין רצונו יקר לו כל כך, כי מי הוא זה ואיזהו, אך אם הוא גס הרוח ועב הנפש לזאת לא יכול לסבול כאשר א' עושה לו נגד רצונו ומיד מתכעס ומתקצף.
53 וכמ"ש ונפשי כעפר : נוסח אלקי נצור על פי ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן הוא בכל דבר , ובקדושה הוא ענין ונפשי כעפר לכל תהי' ולהיות אסקופה הנדרסת לכל , וידוע מאחז"ל הבא לטהר מסייעין לו מלמעלה, שיוכל לילך ממדריגה למדריגה בעילוי אחר עילוי, וזלעו"ז בקליפה הוא ענין העצבות שנתבאר בכמה דוכתי והעיקר בד"ה ויספו ענוים בה' שמחה שהעצבות הוא היסוד והמקור לכל מיני רע ונק' נוק' דקליפה שהוא אסקופה הנדרסת לכל מיני רע ח"ו, והטעם הוא פשוט כי הוא אומר לנפשו נואש, וע"ז אמרו רז"ל הבא לטמא פותחין לו, ויכול ליפול למטה מטה ח"ו עד כי יפול הנופל בלתי תקומה ח"ו, היפך משפלות ועפר דקדושה שהוא המקור לכל צמיחה טובה, וזהו ועצבות מיסוד העפר כי עצבות הוא מיסוד העפר דקליפה, שהוא עיקר היסוד דקליפה.
57 נוסח אלקי נצור על פסוק ברכות יז,א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומכוונת המצוות י"ל שמזה נעשה בחי' אור פנימי כו', וזהו צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה , עטרותיהן בראשיהן היינו בחי' מקיף, ונהנין מזיו השכינה היינו בחי' אור פנימי וד"ל.
305 צדיקים יושבין .. השכינה : ברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר