קיט, ב
המעשה דוקא שהוא בחי' נה"י בכלל, כמו שנראה בחוש שאין חכם כבעל הנסיון207 בפועל המעשה שם דוקא מתלבש נקוד' אמיתי' החכ' כמו שהיא ולא בהבנה והשגה ומדות כו'.
[ו] כך בעבודת ה' אין גילוי נקודת [ד]חכ' שהוא בחי' הביטול העצמי דבחי' אין האלקי שלמעלה מ[ן] הטעם רק בכלי הלב הגשמי לאחר שנסתלק התפעלות אוי"ר שמצד השכל, כמ"ש בר"מ בעין השכל שבלבא דוקא אתחזי208 וכמו ולבי ראה הרבה חכמה209 כו' וכן [ו]ב[לב] כל חכם לב210 דוקא כו' (הוא בחי' יסוד אבא שמוסתר באימא ובוקע ויוצא בחזה הלב שהוא יסוד ז"א), וגם כלי הלב רוחני ולא ניכר ונגבל נקוד' אין דחכ' כו'211 כ"א בכלי אותיות המו"ד להיותם בחי' אותיות וכלים מגבילים יותר מאוי"ר שכליים וטבעיים כו', ויותר ממו"ד האור דחכ' נגבל ו[מ]תלבש כל אמית[תו] באותיות הכתב שנק' אותיות המעשה דנתב"ס212 דוקא, והן אותיות דתושב"כ ותושבע"פ שבהן מלובש פנימי' ועצמיו' דאור אבא דוקא כידוע והן ענין שתי הלחם כו', שמפני עוצם מעלת אור הח"ע לא ישכון כ"א בכלים התחתונים ביותר דוקא שהן כלי המעשה כמו המצות בגשמיות דוקא שהן כלים מכלים שונים להגבלת פנימיות אור אבא להיותם בדברים גשמיים [דוקא] (וראי' לזה ממ"ש סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור כו'214 כי זה כל האדם213 שהוא בחי' מ"ה דח"ע, וכ[ן] א' ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ'215 כו', ו[כן] א' תכלית חכ' תשובה ומע"ט216 שזהו תכלית עומק החכמה לאמיתי' עצמותה ממש שבלתי אפשר להתלבש למעלה כנ"ל וכמ"ש שכל טוב לכל עושיהם217 דוקא ולא א' ללומדיהם ב[דיבור מ]טעם הנ"ל, וע"כ א' שכל שמעשיו מרובים מחכ'218 חכמתו מתקיימת וא' לא המדרש עיקר219 אלא המעשה דוקא וגם מה שתלמוד גדול220 אינו אלא מפני שמביא לידי מעשה כו', וראי' ברורה יותר ממכתב אלקי' על הלוחות האחרונ[ות]221 שהי' בהם מעלה יתירה מיו"ד הדברות222 מטעם הנ"ל וד"ל). וזהו שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא ולא בכלים העליונים223 הרוחניי' [לפי שפנימי' אור אבא ששם גילוי עצמות אוא"ס ב"ה עיקר השראתו ודירתו הוא בכלים התחתונים דוקא ולא בכלים העליונים הרוחניי'] מטעם הנ"ל וד"ל.
וזהו שא' ל' דירה בתחתונים224 שהדירה הוא הקביעות דוקא כאדם הדר בביתו בקביעות בתמידות ולא בדרך מעבר
הערות
- 207. שאין חכם כבעל הנסיון : נסמן לעיל י, ד.
- 208. בעין השכל. . אתחזי : נסמן לעיל פ' וארא עט, ג.
- 209. ולבי ראה הרבה חכמה : קהלת א, טז.
- 210. [ו]ב[לב] כל חכם לב : תשא לא, ו.
- 211. כו' : ביד: בו כ"כ.
- 212. דנתב"ס : ראה ס"י פ"א, מ"ז.
- 214. כו' : ביד: ליתא.
- 213. סוף דבר. . האדם : קהלת יב, יג.
- 215. ויאמר לאדם. . חכ' : איוב כח, כח.
- 216. תכלית חכ' תשובה ומע"ט : ברכות יז, א.
- 217. שכל טוב לכל עושיהם : תהלים קיא, י. ראה ברכות יז, א [הגי' המובא עה"ג שם]. יל"ש תהלים שם (רמז תתע).
- 218. שכל שמעשיו מרובים מחכ' : אבות פ"ג, מ"ט (וגי' אדה"ז בסידורו מ"י).
- 219. לא המדרש עיקר : אבות פ"ג, מי"ז (כגי' אדה"ז בסידורו).
- 220. שתלמוד גדול : קידושין מ, ב.
- 221. ממכתב אלקי' על הלוחות האחרונ[ות] : עקב י, ד.
- 222. ממכתב אלקי'. . מעלה יתירה מיו"ד הדברות : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תסה. ויקרא ח"א ע' נא.
- 223. בכלים העליונים : ביד: בעליונים.
- 224. דירה בתחתונים : ראה גם ביאוה"ז כאן (עב, ג). מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן (ע' תלד). ע' תפט. פרשיות התורה ח"ב ע' תקלו וע' תקמב ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צא.
משנה אבות ג׳:ט׳ - הטקסט מספריא
רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת:
משנה אבות ג׳:י״ז - הטקסט מספריא
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

