113
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שב"ויגדלו הנערים" הכוונה היא לגדילה רוחנית, והתוספת בדברי הזהר שאברהם חינך גם את עשו למצוות עד להיותו גדול ברוחניות בפועל:
בהיות לאברהם הכוח של "יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'..."38, הוא השפיע על עשו, שהוא יהיה כובש את יצרו בפועל.
וזהו הנאמר בהמשך הפסוק, ש"ויגדלו" של עשו התבטא ב"ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה". גם ענין זה, כפי שהוא מצד אברהם ויצחק, הוא למעליותא:
בהיותו "איש שדה", לבצע את העבודה בעולם, הרי כדי להגבר ולכבוש את ההעלמות וההסתרים של "שדה", צריך היה עשו להיות "יודע ציד", כפירוש רש"י39 "לצוד ולרמות" – כמוסבר במספר מקומות40, שכדי ליישם את העבודה בעולם יש צורך בענין ה"רמאות" כביכול: צריך להתלבש ב"לבושי המתברר". כלומר, שהנשמה תתעסק בעניני העולם, כגון אכילה ושתיה וכדומה, אשר מלכתחילה אינם שייכים אליה, ועל ידי עשייתם לשם שמים היא מבררת ומזככת את ניצוצות הקדושה הנמצאים בדברים הגשמיים.
אך כל זה כפי שהדברים הם מצד אברהם ויצחק: אך למעשה. לאחר שפסק חינוכו של אברהם41 ועשו "יצא" והתנתק מן הקשר שלו אל יצחק, אז הוא קלקל ונעשה "איש יודע ציד איש שדה" בפשטות, יצא לתרבות רעה.
י. נתינת הברכות ליעקב ולא לעשו
ההסבר שלעיל, שהאופן שבו עשו נולד מיצחק הוא טוב, מתאים להסברו של אדמו"ר הזקן42 שהסיבה לכך שיצחק רצה לתת את הברכות לעשו היא,
משום שיצחק הביט על עשו כפי שהוא בשרשו, מצד "רישיה", ששם מודגשים הטוב והמעלה שבעבודה הרוחנית בעולם – לא להתרשם מן ההעלמות בעולם הזה, אלא להיפך, לכבוש ולהביא לידי כך שהעולם עצמו יזדכך, "יתברר" ויתעלה לקדושה.
למרות זאת נתנו הברכות דוקא ליעקב, כי רק לו היה הכוח לברר את
הערות
- 38. וירא יח, יט. – ולהעיר ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 209 ואילך) בהחילוק בין אברהם ליצחק, שי"ל שמכיון שאברהם ענינו המשכה מלמעלה למטה, לכן הי' בכחו לפעול על ישמעאל שיחזור בתשובה (משא"כ יצחק שלא פעל על עשו שיחזור בתשובה). ועפ"ז מובן מדוע דוקא אברהם הי' יכול להשפיע על עשו ולחנכו במצות, ולא – (אע"פ שהי' אביו) יצחק.
- 39. עה"פ.
- 40. ראה ד"ה פדה בשלום תש"ג פ"ב ואילך. ועוד. ולהעיר מברכות יז, א: ערום ביראה.
- 41. בלשון הזהר – "סטרא" ו"זכותי'" וחינוכו של אברהם. ומתאים עם מחז"ל (ב"ב טז, ב. פרש"י פרשתנו כה, ל. ועוד) שעשו מרד לאחרי מיתת אברהם. וידועה השקו"ט במ"ש רש"י עה"פ (שם, כז) ויגדלו הנערים "כיון שנעשו בני י"ג שנה" (ולא – ט"ו). ואכ"מ.
- 42. תו"א פרשתנו כ, ג. מאמרי אדה"ז – תקס"ה (כרך א) ע' יז ואילך. עה"ת (בראשית שמות) פרשתנו ע' קסב ואילך. תו"ח פרשתנויט, ד ואילך. אוה"ת פרשתנו קנא, ב ואילך.
רש"י על בראשית כ״ה:ל׳ - הטקסט מספריא
הלעיטני. אֶפְתַּח פִּי וּשְׁפֹךְ הַרְבֵּה לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל אֲבָל מַלְעִיטִין אוֹתוֹ:
מן האדם האדם. עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת עֵשָׂו בֶּן בְּנוֹ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְאֵין זוֹ שֵׂיבָה טוֹבָה שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּבָּ"ה; לְפִיכָךְ קִצֵּר הַקָּבָּ"ה ה' שָׁנִים מִשְּׁנוֹתָיו, שֶׁיִּצְחָק חַי ק"פ שָׁנָה וְזֶה קע"ה, וּבִשֵּׁל יַעֲקֹב עֲדָשִׁים לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל. וְלָמָּה עֲדָשִׁים? שֶׁדּוֹמוֹת לְגַלְגַּל, שֶׁהָאֲבֵלוּת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם (וְעוֹד מָה עֲדָשִׁים אֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ הָאָבֵל אֵין לוֹ פֶה, שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר, וּלְפִיכָךְ הַמִּנְהָג לְהַבְרוֹת הָאָבֵל בִּתְחִלַּת מַאֲכָלוֹ בֵּיצִים, שֶׁהֵם עֲגֻלִּים וְאֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ אָבֵל אֵין לוֹ פֶה, כִּדְאָמְרִינַן בְּמוֹעֵד קָטָן (מועד קטן כא:) אָבֵל כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ מֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם וְכָ"שֶׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בַּתְּחִלָּה, מִג' וְעַד ז' מֵשִׁיב וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל וְכוּ'; בְּרַשִׁ"י יָשָׁן):
הלעיטני LET ME SWALLOW — I will open my mouth and you pour a lot in. The word is really used of feeding animals as we find the word in the Mishna, (Shabbat 155b) “One may not fatten up a camel on the Sabbath but one may put food (מלעיטין) into its mouth. ”
מן האדם האדם הזה FROM THIS RED, EVEN THIS RED THING —red lentils. On that day Abraham had died in order that he might not see his grandson Esau falling into degenerate ways. This would not have been the “good old age” (cf. 25:8) which God had promised him; therefore the Holy One, blessed be He, cut his life short by five years — for Isaac lived 180 years and he only one hundred and seventy five. Jacob was boiling lentils to provide the customary first meal for the immediate mourners. Why should lentils be the mourner’s food? Because they are round like a wheel and mourning (sorrow) is a wheel that revolves in the world (it touches everyone sooner or later as a revolving wheel touches every spot in turn) (Bava Batra 16b). And a further reason is: just as lentils have no mouth — (the word mouth פה is used in Hebrew of a serrated edge) — so, too, mourners have no mouth (appear dumb), for speech (greeting others) is forbidden to them. For this reason, also, it is customary to give eggs to a mourner as his first meal, because they are round and have no mouth (serrated edge) and similarly a mourner has no mouth (may not greet others), just as we say in Moed Katan 21b. “A mourner during the first three days (of the week of mourning) may not respond to the greeting of any person — it follows, of course, that he may not be the first to greet anyone — and from the third to the seventh day he may respond to a greeting but may not be the first to offer a greeting etc.” From “And a further reason” is to be found in an old Rashi text.
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ז - הטקסט מספריא
ויגדלו … ויהי עשו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם; כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵּרֵשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרֵשׁ לַעֲ"זָ:
ידע ציד. לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו וְשׁוֹאֲלוֹ אַבָּא, הַאֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן? כַּסָּבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת (תנחומא):
איש שדה. כְּמַשְׁמָעוֹ, אָדָם בָּטֵל וְצוֹדֶה בְקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת:
תם. אֵינוֹ בָקִי בְכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו, מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תָּם:
ישב אהלים. אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר:
ויגדלו… ויהי עשו AND THEY GREW … AND ESAU WAS — So long as they were young they could not be distinguished by what they did and no one paid much attention to their characters, but when they reached the age of thirteen, one went his way to the houses of learning and the other went his way to the idolatrous temples (Genesis Rabbah 63:10).
יודע ציד A CUNNING HUNTER literally, understanding hunting — understanding how to entrap and deceive his father with his mouth. He would ask him, “Father how should salt and straw be tithed”? (Genesis Rabbah 63:10) (although he knew full well that these are not subject to the law of tithe). Consequently his father believed him to be very punctilious in observing the divine ordinances.
איש שדה A MAN OF THE FIELD — Explain it literally (i.e., not in a Midrashic manner): a man without regular occupation, hunting beasts and birds with his bow.
תם A PLAIN MAN — not expert in all these things: as his heart was his mouth (his thoughts and his words tallied). One who is not ingenious in deceiving people is called תם plain, simple.
יושב אהלים DWELLING IN TENTS — the tent of Shem and the tent of Eber (Genesis Rabbah 63:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.