112

וכך לגבי עשו: היותו והיוולדו עם תכונה של משיכה לעבודה זרה, היה מצד יצחק רק כדי לאפשר באמצעות זאת עבודה של כובש את יצרו.

אך כיון שעשו היה בעל בחירה, הוא "קלקל במעשיו" ו"יצא ממנו" – הוא התנתק מקדושתו של יצחק ויישם את הרע מן הכח אל הפועל.

ח. המריבה על נחלת שני עולמות

לפי זה ניתן להבין גם את ה"התרוצצות" והמריבה בין יעקב לעשו אודות "נחלת שני עולמות": כיון שמדובר כאן על עשו עוד בהיותו במעי אמו – כלומר, עוד בהיותו בתחום הקדושה כדלעיל – מובן, שרצונו אז בעולם הזה היה בקדושה, למעליותא, הבאה כתוצאה מהיותו "תולדות" יצחק –

אחד ההבדלים בין העבודה הרוחנית של "החסיד המעולה", לבין "כובש את יצרו" הוא: אצל ה"חסיד המעולה" שעבודתו היא עליה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה, מורגש שהעיקר והמטרה היא שלימות העליה – העולם הבא, שהוא עולם ברור ללא תערובת של טוב ורע, כולו קודש, ולכך הוא שואף.

ואילו אצל הכובש את יצרו מורגש, שעיקר המעלה היא העבודה בעולם הזה, שיש בו מניעות ועיכובים והעלמות והסתרים והוא מתגבר עליהם וכובשם.

וזוהי ה"התרוצצות" בין יעקב לעשו לגבי "נחלת שני עולמות": כל אחד משני אופני העבודה כלול גם מהאופן השני: גם "החסיד המעולה" צריך לעבוד דוקא בעולם הזה, ומצד שני, חייב גם הכובש את יצרו לעלות מדרגה לדרגה בקדושה עצמה – הוא חייב להתנתק מהעולם הזה, אפילו מהעבודה עם הגשמיות של העולם הזה – בירור וזיכוך העולם הזה והפיכתו לקדושה³⁷ – ולהתמסר מפעם לפעם לעבודה של ה"עולם הבא" שבעולם הזה – עבודת "יושב אהלים".

אך ההבדל ביניהם הוא: ירידתו של החסיד המעולה אל העולם היא לצורך העולם הבא – להגיע על ידי העולם הזה לדרגה נעלית יותר בעליה בקודש. ואילו אצל הכובש את יצרו, להיפך: התעסקותו בענין של "יושב אהלים" היא כדי שעבודתו בעולם הזה תהיה מושלמת.

ולפיכך, מצד ענינו של יעקב "יושב אהלים" החלטתו היא שצריך לרצות את העולם הבא, וגם העולם הזה הוא לצורך העולם הבא. אך מצד ענינו של עשו העיקר הוא העולם הזה – המעלה הנובעת מהעבודה בעולם הזה – ועבודת העולם הבא היא לצורך העבודה בעולם הזה.

ט. "איש יודע ציד איש שדה" למעליותא בכך מובנים גם דברי חז"ל