184
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולפ'ז י"ל דשייכות שם מעין עשיית המצות, וע"ד מעין ודוגמא המצות שיהיו לעת"ל .. וזהו"ע כיבוד או"א מה שמכניס את האבות לג"ע כו'".
[וי"ל שזהו גם פירוש הפנימי בדברי הרמב"ם": כך אמרו* חכמים הראשונים העוה"ב כו' אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה. הרי נתברר לך שאין שם גוף (שמפרש עוה"ב דמרז"ל זה -- ג"ע5) .. וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו .. והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה* בעטרה שעטרה לו אמו .. כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה. ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו השכינה שיודעים ומשיגיו מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
די"ל שכוונתו -- שבג"ע ב' ענינים: ,עטרותיהן בראשיהן" -- שעטרה היא על הראש ומקיפו, הידיעה מצד אור הסוכ"ע, שהוא בחי' מקיף עליהן'י: נהניץ מזיו השכינה .. שיודעין ומשיגין* כו'", שזהו מה שעולין מדרגא לדרגא בהשגת התורה, שהוא באופן פנימי"].
ועפ"ז, שגם בג"ע שייך (עכ"פ) ,מעין עשיית המצות', נמצא שעכ"פ ,צ'ג'" אין להם מנוחה -- גם מצד ה,פעלו" דמצות -- אפילו בג"ע. (משיחת כ' מנ"א תעשל"ה)
הערות
- 1. 1-4 לקוטי הוספות / ה' מנחם"אב שיחות
- 3. הל' תשובה פ"ח ה"ב.
- 4. ברכות יז, א.
- 65. שלא כדעת הרמב"ן (בשער הגמול שלו) דקאי על תחה"מ.
- 6. שה"ש ג, יא. וי"ל שכוונת הרמב"ם לפי' המשנה שבסוף תענית, דכתוב זה מדבר (כפרש"י שם) בהקב"ה וכנס"י [ועפ*ז תובן ראית הרמב"ם מכתוב זה, דכפשוטו הרי יל"פ ,עטרה" כפשוטה].
- 7. כמ"ש באגה"ק (סי"ז): ,ועטרותיהם בראשיהם .. עטרה היא בחי' מקיף וסובב".
- 8. עייז רמב"ם בסופו: יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם -- ג' דרגות. ולהעיר מתחלתו (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): בשעה שיתבונן כוי ויראה מהן חכמתו כו' ומתאוה כו' לידע כו'. ואכ"מ.
- 9. ויש בזה ב' דרגות: ,נהנין מאותו זיו שלא ישיגו כ"כ, אבל הצדיקים שזכו ניזונין עד שישיגו השגה שלמה" (זח'א (במהנ"ע) תולדות קלה, רע"ב).
- 0. משא"כ צדיקים סתם -- ולכן נקט הגירסא (ופי') בלקוטי הש"ס -- ח"ח, דכולם בכלל.
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.