124
דכיון שכאשר הצדיק הוא בעיר — "עיר אלקינו" — "הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה", שכל מציאות הנשמה היא מה שהיא נהנית מזיו השכינה40 ויש לה אהבה ויראה מאלקות, וע"י יציאתה מ"עיר אלקינו", "פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה"41 — הרי שעצם יציאת הנשמה משרשה ומקורה ("באר שבע") היא מסירת נפש ולכן "עושה רושם"42.
וכיון שכן, ברור שבזכות היציאה עצמה, ראוי כאו"א מישראל לכך שהקב"ה יחזירו למקומו האמיתי, "ושבתי בשלום אל בית אבי והי' הוי' לי לאלקים וגו'"43, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.
(משיחות ש"פ ויצא תשכ"ה, תשמ"ח)
הערות
- 40. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. מברכות יז, א.
- 41. ראה תניא פל"ז (מח, סע"א).
- 42. ויש לומר שזהו שרש"י מסתייע "וכן ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות", דשם אין המדובר ביציאה מא"י לחו"ל (כבפרשתנו בנוגע ליעקב) — שהיא ע"ד יציאת הנשמה משרשה ומקורה וירידתה למטה בגוף — אלא להיפך, יציאה מחו"ל לא"י. וגם שם מדגיש הכתוב "ותצא מן המקום", כי עיקר החידוש הוא עצם היציאה ממקומו של האדם, וגבי רות הי' זה בעקירתה ויציאתה ממקומה ע"מ להתגייר.
- 43. פרשתנו כח, כא. וראה בארוכה ד"ה ושבתי בשלום הנ"ל.
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

