לב
ג) ועפ"ז יובן שרש ענין מה שהקרן קיימת לעוה"ב, ורק פירותיהם אדם אוכל בעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא48, והענין יובן ע"פ מארז"ל שית שני49 הוה עלמא וחד חרוב50, ולכאורה צ"ל הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת51 ומנוחה לחיי העולמים, כמארז"ל במשנה בשבת מה הי' אומרים52 מזמור שיר ליום השבת53 ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, וא"כ איך אמר עליו וחד חרוב כו', אלא שפי' וחד חרוב54 הוא מבחי' ההנהגה הגשמיית דעכשיו הנמשך ע"י בחי' ק"נ, וע"ד אמלאה החריבה לא נתמלאה צור55 כו', לכן לע"ל בחי' יום שכולו שבת יהי' בחי' חד חרוב מהנהגה השפעת גשמיית העוה"ז, וע"ד רחב"ד שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין56 מע"ש לע"ש, שהענין הוא שלפי רוב צדקתו לא הי' יכול להיות נמשך שכרו בעוה"ז ע"ד הגילוי דלע"ל בחי' חד חרוב כנ"ל עד"ז הי' רחב"ד מסתפק בקב חרובין שלשון נופל על לשון מעין ודוגמא דלע"ל, והגם שכל העולם הי' ניזון בשבילו בעושר והשפעה הרבה, אמנם דעת לנבון נקל שאינו דומה בחי' ההשפעה שבזכותו לזולתו לבחי' הזכות לו בעצמו, ולפי עוצם מעלת זכותו לא הי' באפשר להתלבש בגשמיות בהשפעת שתחת ק"נ כו', וע"ד כמו המן שהי' רוחני לחם אבירים שנבלע באיברים57 מפני כי שרשו הי' מבחי' טל כמ"ש וברדת הטל כו' ירד המן58, ולכן הי' רוחני כמ"ש מן הוא כי לא ידעו מה הוא59 שהי' מבחי' מ"ה, ועד"ז בדקות יותר בחי' ההשפעה דלע"ל בבחי' הגשמיות יהי' חד חרוב, כ"א שכל העולם יהי' ניזון מרוחניות המדריגות היותר נעלים וכמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא כו' מזיו השכינה60, וכמשנ"ת מזה במ"א באריכות, ע' בד"ה אלה תולדות נח61, וז"ע חד חרוב דלע"ל, ועד"ז יובן בדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת, להיות כי מעלתם גבוה מאד לכן הקרן א"א שיומשך בהשפעת גשמיית בעוה"ז שעוברים דרך ק"נ, וכנודע שיש מסך המבדיל בין קדש לחול62, רק מהפירות נמשך בעוה"ז.
הערות
- 48. שכר מצוה בהאי עלמא ליכא : קדושין לט, ב. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטז. וש"נ. קונטרסים ע' שיא ואילך.
- 49. שית שני : ב: שית אלפי שני, ותיבת אלפי ניתוסף בין השיטין.
- 50. שית. . וחד חרוב : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
- 51. אלף השביעי. . שכולו שבת : ראה גם תו"ח בשלח ח"א רכא, ב ובהערה 557.
- 52. בשבת מה הי' אומרים : ראה סוף תמיד.
- 53. מזמור שיר ליום השבת : תהלים צב, א.
- 54. שפי' וחד חרוב : ראה גם בענין וחד חרוב אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תשכ ואילך במהדורת קה"ת תשד"מ. המשך מים רבים תרל"ו פק"ס. ח"ב ע' רמג. סה"מ תרנ"א ע' סב. תו"ח שמות ח"א כג, א הערה 950.
- 55. אמלאה החריבה לא נתמלאה צור : יחזקאל כו, ב (ושם: החרבה). רש"י תולדות כה, כג.
- 56. שכל העולם. . בקב חרובין : תענית כד, סע"ב.
- 57. המן. . לחם אבירים שנבלע באיברים : תהלים עח, כה. ראה יומא עה, ב.
- 58. וברדת. . ירד המן : בהעלותך יא, ט. ראה גם תו"ח בשלח ח"א רי, ב.
- 59. מן הוא כי לא ידעו מה הוא : בשלח טז, טו.
- 60. עוה"ב. . מזיו השכינה : ברכות יז, א.
- 61. אלה תולדות נח : בסה"מ תרנ"א ע' סג: רל"ז. קרוב לסוף ההמשך פ' ח"ש (נמצא בבוך 486 ל, א ואילך).
- 62. מסך המבדיל בין קדש לחול : ראה תו"א לך יב, ב.
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ג - הטקסט מספריא
ויאמר ה' לה. עַל יְדֵי שָׁלִיחַ; לְשֵׁם נֶאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהוּא אָמַר לָהּ (בראשית רבה):
שני גוים בבטנך. גיים כְּתִיב; אֵלּוּ אַנְטוֹנִינוּס וְרַבִּי, שֶׁלֹּא פָסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא צְנוֹן וְלֹא חֲזֶרֶת לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָׁמִים (עבודה זרה י"א):
ושני לאמים. אֵין לְאֹם אֶלָּא מַלְכוּת:
ממעיך יפרדו. מִן הַמֵּעַיִם הֵם נִפְרָדִים זֶה לְרִשְׁעוֹ וְזֶה לְתֻמּוֹ:
מלאם יאמץ. לֹא יִשְׁווּ בִּגְדֻלָּה, כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה (יחזקאל כ"ו), לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
ויאמר ה' לה AND THE ETERNAL SAID UNTO HER through a messenger: it was told to Shem by holy inspiration and he told it to her (Genesis Rabbah 63:7).
שני גויים בבטנך TWO NATIONS ARE IN THY WOMB —The word is written גיים (exalted, noble persons), an allusion to Antoninus and Rabbi (Rabbi Judah the Prince) from whose table neither radish nor lettuce was absent neither in summer nor in winter (Avodah Zarah 11a)
ושני לאמים AND TWO RACES — The word לאם always denotes a people that has all the characteristics of a kingdom (Avodah Zarah 2b)
ממעיך יפרדו SHALL BE PARTED FROM THY BOWELS —as soon as they leave thy body they will take each a different course — one to his wicked ways, the other to his plain life (Genesis 5:27)
מלאם יאמץ SHALL BE STRONGER THAN THE OTHER RACE —They will never be equally great at the same time: when one rises the other will fall. Thus it says, (Ezekiel 26:2) “[Because Tyre (colonised by Esau) says about Jerusalem] I shall be filled with her that is laid waste” — Tyre became full (powerful) only through the ruin of Jerusalem (Megillah 6a).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין ‹ נו סה"מ תרל"ח ע' לב
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך ‹ תק סה"מ תרל"ח ע' לב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך יד ה'מה תענית כד, א
- לקוטי שיחות כרך לו וארא שיחה א תענית כד, ב
- לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה ג תענית כד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט תענית כד, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד תענית כד, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו תענית כד, א-ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל תענית כד, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל תענית כד, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור תענית כד, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה תענית כד, ב ואילך
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שטז צידה האסורה והמותרת בשבת יג תענית כד, רע"א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ג תענית כד, א
- ספר השיחות תש"ו שיחות חג הפסח תענית כד, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח תענית כד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטז צידה האסורה והמותרת בשבת תענית כד, רע"א
- תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח תענית כד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג תענית כד, א-ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג תענית כד, א

