קסב
עולמות בי"ע, נשמה15 בעולם הבריאה ורוח ביצי' ונפש בעשי' וכמ"ש בזוהר, וכל עולם מג' עולמות כלול מבי"ע שהוא נר"ן שבכל עולם כידוע.
אך הנה בחי' ח"י הוא למעלה מבחי' נשמה כי הנשמה במוח ורוח בלב כו' שמתלבשים בכלי (כידוע16 דנר"ן מתלבשים במוחא ולבא וכבדא כו'), אבל ח"י אינן מתלבשים בכלי כלל כו', להיות17 כי בחי' ח"י הוא בבחי' חכמה18 כח מ"ה שלמעלה מבחי' השגה דבינה כמ"ש והחכמה19 מאין תמצא שהוא בבחי' אין ממש, משא"כ בחי' נשמה בחי' בינה הוא בחי' יש דוקא וכמ"ש להנחיל20 אוהבי יש, דקאי בהשגות הנשמות בג"ע ובעוה"ב שנהנין21 ומשיגים מזיו השכינה.
וביאור הדברים הנה מבואר למעלה שבחי' בינה שבנה"א הוא כח הנפש לקרב אל השכל כל ענין אלוקי להביאו בבחי' השגה ותפיסא ממש בטוב טעם ודעת המושג ומובן לכל בר שכל, אבל בחי' כח מ"ה דחכמה שמאין תמצא הוא למעלה מן ההשגה לגמרי אלא הוא ענין הכרה והבנה באמיתית ענין אור האלקי כמו שהוא לאמיתתו ממש כאלו רואה בראי' והסתכלות חושי' ונק' עין השכל ולא כמו שהוא מושג ומובן בהשגת שכל וההתבוננות בלבד, וע"כ22 נק' החכמה בחי' ראי' כידוע שאין צריך להביא דבר האלקי בהסבר לקרב אל השכל כי נראה לו בעין השכל אמיתית הדבר כמו שהוא למעלה באמת, וע"כ א"צ להעמיק בשכלו עד שגם שכלו ישיג זה כי שכלו והבנתו לא ישיגו לאמיתתו כמו שהוא ממש מאחר שבא הענין בעומק השג' ושכל עד"מ מי שראה את המלך א"צ לשמוע הסבר הדברים שמספרים בשבחו כי23 אין דומה שמיעה לראי' שהרואה רואה עצם הדבר כמו שהוא ממש והשומע שומע ענינו שאינו רק שומע ומבין ענינו ומדותיו24 ולא מהותו, שהרי אין לו רק כפי הדמיון שנדמה לו מהותו ע"פ ההשגה בלבד, וכה"ג ממש הוא ההפרש בין חכמה ובינה כמ"ש25 חבקוק שמעתי שמעך
הערות
- 15. נשמה בעולם הבריאה . . וכמ"ש בזוהר : נסמן לעיל בסמוך.
- 16. כידוע דנר"ן מתלבשים במוחא ולבא וכבדא : ראה זח"ג קנג, א. ז"ח רות פ, א. ע"ח שער המוחין (ש"כ) פ"ה. אבן עזרא משפטים כג, כה. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ח"א ע' שסה. ח"ב ע' תכד. וש"נ.
- 17. להיות כי בחי' ח"י הוא בבחי' חכמה : בס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב שם ע' תקמח הל' הוא: דבחי' חיה הוא בחי' החכמה כו'. [וראה לקמן סוף פיסקא ודוגמא: ובחי' יחידה הוא למעלה גם מבחי' כח מ"ה דחכמה כו']. וראה במ"מ שם.
- 18. חכמה כח מ"ה : זח"ג כח, א. לד, א. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' ב. וש"נ.
- 19. והחכמה מאין תמצא : איוב כח, יב.
- 20. להנחיל אוהבי יש : משלי ח, כא.
- 21. שנהנין ומשיגים מזיו השכינה : ברכות יז, א.
- 22. וע"כ נק' החכמה בחי' ראי' כידוע : ראה גם סידור עם דא"ח קסה, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב ע' שלב. ויקרא ח"ב ע' תעא. וש"נ.
- 23. כי אין דומה שמיעה לראי' : ראה מכילתא יתרו יט, ט. ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' כ. וש"נ.
- 24. ומדותיו : בכת"י ב: ענינו ואיכותו. [ובס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"ב שם ע' תקמח: שהשמיעה הוא רק שמבין ומשיג מסיפור הדברים איכות הדבר ולא ישיג מהותו כלל כו'].
- 25. כמ"ש חבקוק שמעתי שמעך יראתי : ג, ב.
אבן עזרא על שמות כ״ג:כ״ה - הטקסט מספריא
ועבדתם. הטעם לא תעבדו רק השם שהוציאכם מבית עבדים, והביאכם אל ארץ הגוים שעבדו אלהים אחרים, ולא יוכלו להצילם מידכם, ועבודת השם היא לעשות כל אשר צוה לאהבה אותו ולדבקה בו, ולהשבע בשמו, ולהתפלל אליו, ולזבוח לפניו תמידין ומוספין, ולכבדו בתת המעשרות, הנה שכרו אתו, והם ד' דברים בעולם הזה הא' וברך את לחמך ואת מימך, והב' והסירותי מחלה מקרבך, והג' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, והד' את מספר ימיך אמלא, והנה כל אלה בגוף האדם, ועוד כי הפך אלה הברכות אעשה בכל אויביך, והוא את אימתי וגם את הצרעה:
אמר אברהם המחבר יש חכמים גדולים, חכמי השתי תורות ולא התעסקו בחכמת התולדות על כן לא יכולתי לפרש אלה הברכות, אם לא אזכיר מעט מן החכמות, בעבור שגוף האדם מהעולם השפל, והנשמה העליונה קשורה בו, ויש אמצעיים בין הנשמה והגוף, והנה הם שני כחות, ובלשון הקדש יקראו על הרוב רוח ונפש, כי הנשמה היא החכמה, ומושבה במוח הראש, וממנה יצא כח כל ההרגשות ותנועת החפץ והרוח בלב ובו חיי האדם, והיא המבקשת שררה להתגבר על כל העומד כנגדה והיא בעלת הכעס, וכן אמר שלמה אל תבהל ברוחך לכעוס (קהלת ז ט) כל רוחו יוציא כסיל (משלי כט יא) והנפש בכבד, והיא המתאוה לאכול, וככה כתוב כי תאוה נפשך (דבר' יב כ) ותאות המשגל ממנה והנה יש אדם שנברא שתהיינה לו אלו השלש הנזכרות חזקות, או כלן רפות, או זו חזקה וזו רפה, או לא חזקה ולא רפה, והנה בני אדם על כ"ז מינים משונים והשם הנכבד נתן התורה לחזק ולהגביר ולהגדיל הנשמה העליונה, ואז לא ימשול הגוף עליה, ואם לא תהיה התורה נשמרת, אז יגבר הגוף על הנשמה, והנה אתן לך משל, ידענו כפי חכמת התולדת כי כי כל אדם שגברה על תולדתו מרה אדומה יהיה בעל אף, כי כן תולדת האש, כי המרה האדומה דומה לה והנה הנשמה רודפת אחרי הגוף כאשר איננה חכמה שתוכל לסבול, גם נחשוב אדם שאין חום בגופו, ובא אחר וחרפו וקללו עד שכעס, והנה הוליד בגופו חום שלא היה שם לפני כעסו והשם יתעלה למען חסדיו בחר בישראל והורם תורתו, וכאשר ישמרוה ימצאם חכמתם וידריכם דרך ישרה לכל דבר שלא יזיק להם, והכלל שיהיה גופם סר אל משמעת הנשמה ולא הפך הדבר, שהנשמה סרה אל משמעת הגוף, ובהתאמץ הנשמה יתאמץ כח השומר הגוף שיקבל האדם מן השמים, והיא הנקרא תולדת, והנה הברכה תהיה בכל מאכל ומשתה, כי יש מארה באה לחסר כח התולדת, כדרך אתה תאכל ולא תשבע (מיכה ו יד) והנה כל התחלואים באים בעבור אוכל הנכנס בגוף, והנה לא יפחוד שומר התורה מהם, וזהו וברך את לחמך, ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שינוי האויר כפי השתנות מערכת המשרתים, וע"ז כתוב והסירותי מחלה מקרבך, והנה שומר התורה אין לו צורך לרופא עם השם הנכבד, על כן כתוב גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים (דה"ב טז יב), והנה דברתי על חכמת הרפואות, ועתה אדבר על חכמת המזלות, דע כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הולדו וערך אלה אל אלה, והדבר עמוק מאוד, והנה יהיה כפי מולד האשה שתהיה משכלה, כי תולדת הרחם להשכיל הילודים, או שתהיה עקרה ולא תלד, והנה אם היה הדבק בשם במולדו, וכפי תולדתו שלא יוליד בנים, השם הנכבד אם היה דבק בו, יאמץ כח תולדת הכליות, ויתקן עלילות הזרע עד שיוליד בנים, על כן אמר השם לאברהם אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים (ברא' יז א) וזהו שאמרו קדמונינו ז"ל צא מאצטגנינות שלך, ואם תכרות ברית עמי שתעבדני אני ארבה אותך במאד מאד, כי אנצח התולדת, ואין זה נצוח במערכת הככבים כי לא נבראו להטיב או להרע לעולם השפל, רק הולכים תמיד לעבודת השם לצרכם, ובמרוצתם יקבלו בני העולם השפל דבר והפכו על ידם, והנה אם נשמור לא נקבל, ועוד אדבר על זה בפ' כי תשא והנה הברכה השלישית שיהיה כל אחד מהם מוליד בנים, ולא ימותו בחיי אביהם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.