ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג

264

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יא. חשיבות "כבודן של בריות" אצל רבן יוחנן בן־זכאי

אך אם ישאל, בכל זאת, תלמיד ממולח: עם כל זאת, כיצד ייתכן ש"כבודן של בריות" משפיע עד כדי כך, שבגלל בזיון קל כל כך מפחיתים שווי שלם של הגניבה?

רש"י רומז לתשובה על שאלה זו בציינו שבעל מאמר זה הוא רבן יוחנן בן־זכאי: נאמר בגמרא²⁷: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן־זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק". מכאן רואים, שאצל רבן יוחנן בן־זכאי היה "כבודן של בריות" חשוב עד כדי כך ש"לא הקדימו אדם שלום מעולם" – "ואפילו²⁸ נכרי (ואפילו) בשוק"²⁹. מובן, שעל אחת כמה וכמה, במקרה שלנו, שהגנב בודאי התחרט (חזר בתשובה?) על הגניבה, הרי משפיע הרבה מאד³⁰ אפילו בזיון קל ביותר³¹.

יב. השאלות על "בא וראה"

כדי להבין מדוע מציין רש"י את שמו של רבי מאיר (שאמר "שור שבטלו ממלאכתו...") יש להבין תחלה מדוע מצטט רש"י לפני הטעם עצמו גם את המילים "... בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה". לכאורה:

א) מה קשורה הקדמה זו להבנת פירוש הפסוקים?

ב) בגמרא³² כתוב גם לפני הטעם של רבן יוחנן בן־זכאי "בא וראה כמה גדול (כבוד הבריות)" – מדוע מצטט רש"י את המילים "בא וראה כמה גדול..." רק לפני הטעם של רבי מאיר?

ג) ועיקר: במה גדול כל כך החידוש, עד שרבי מאיר מתבטא במילים כאלו "בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה" – הרי זהו דבר מובן, שצריך לשלם עבוד ביטול מלאכה³³?

יתר על כן: כבר לפני־כן למדנו בפרשה זו³⁴ "רק שבתו יתן", ורש"י מפרש "ביטול מלאכתו מחמת החולי", ושם אין הוא מתבטא במילים "בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה"?

הערות

27. ברכות יז, א.
28. ברבותינו בעה"ת (שופטים כ, י. וכ"ה בחדא"ג ברכות ו, ב. וראה ר"ן (ועוד) ספ"ה דגיטין. שו"ע יו"ד סקמ"ח ס"י) דזה שהקדים ריב"ז שלום לעכו"ם הי' כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום ואין כפלין שלום לעכו"ם (גיטין שם) – אבל ע"ד הפשט – שזהו דרכו של רש"י גם בפירושו על הש"ס – מורה על גודל יוקר כבוד הבריות שהי' אצלו, וכדמוכח גם מזה "שלא הקדימו אדם כו'" – כולל עם הארץ מבנ"י. וראה ט"ז וברכ"י יו"ד שם.
29. ראה יומא (ט, סע"ב) דמשתעי בהדי' בשוק.
30. להעיר ממשלי (ו, ל־לא) "לא יבוזו לגנב גו' למלא נפשו כי ירעב. ונמצא ישלם שבעתים גו'".
31. ועוד יל"פ בזה (וגם בזה שרש"י מקדים "חס המקום על כבודן של בריות"): לכאו' אפ"ל דזה "שנתבזהבו"הואטעםלהחמירעלהגנב,שלאעמד מלגנוב אף שהי' קשור עם בזיון – ולכן מקדים רש"י: א) "חס המקום כו'" – ולכן נקטינן טעם זה לקולא, ב) שם בעל־המימרא – ר' יוחנן – דלשיטתו אזיל, ד"כבוד הבריות" עדיף וגובר, כבפנים.
32. ב"ק שם (משא"כ במכילתא. ובתוספתא ב"ק: "בא וראה כמה חס כו'". ועד"ז בתנחומא שם).
33. ראה גם דברי דוד כאן.
34. כא, יט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.