ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג

265

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יג. רבי מאיר: החידוש – תשלום עבור ביטול ענין המלאכה

ההסבר לכך הוא: לפי דרך הפשט³⁵, מובן, שביטול הרווח ממלאכת השור נכללת בקרן של התשלומים עבור הגניבה, כמו "שבתו יתן", שהמזיק משלם עבור "ביטול מלאכה" בגורמו נזק לאדם. כך גם לגבי ביטול כלי אומנות, אם נגנב וכדומה, ורש"י אינו צריך לשוב ולציין זאת, הפסד זה אינו רק במקרה של שור, שאצלו מתבטא ההפסד בביטול מ"מלאכה", אלא גם במקרה של שה, צריך הגנב לשלם עבור מניעת הרווח³⁶ מן הצמר הגדל על השה, וכדומה³⁷.

אלא, החידוש כאן הוא שאצל בעל השור חסר הענין של "מלאכה עם השור³⁸, לא רק הרווח מכך³⁹, ולכן צריך הגנב לשלם את שוויו של השור כולו.

לפיכך צריך רש"י לצטט את דברי רבי מאיר "בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה", כדי להסביר את החידוש הגדול בכך שהגנב אינו משלם רק פעם אחת את תשלומי השור כולו, למרות שהוא כבר שילם לבעל הבית עבור כל ההפסד, כולל עבור מניעת הרווח ממלאכת השור, אלא "בא וראה כמה גדול כחה של מלאכה": כאן מדובר אודות חשיבות של מלאכה, שהיא גדולה וחשובה עד כדי כך⁴⁰, שמפני שהחסיר הגנב מבעל הבית את הענין של מלאכה⁴¹, הוא צריך לשלם פעם נוספת תשלומי השור כולו!

יד. רש"י מציין שמו של רבי

מאיר ההולך לפי שיטתו:

אבל תלמיד ממולח יכול לשאול על כך: העבודה עם השור אורכת זמן מועט ביותר, הן לגבי בעליו והן לגבי חיי השור, כי תקופת החרישה היא קצרה ביותר (כפעמיים בשנה, ורק מספר שעות ביום, וכו')?

שאלה נוספת: הקנס של חמשה הוא גם במקרה של "וטבחו" (הכתוב אף לפני "ומכרו"), ואם הגנב שחטו, סביר לומר

הערות

35. משא"כ ע"ד ההלכה – ראה ב"ק צו, ב. בהנסמן לקמן הערה 37.
36. ידוע השקו"ט אם מניעת הריווח הוי הפסד [ראה בשד"ח כללים מע' ה' אות סט (כרך א' קיא, סע"ב ואילך). פאת השדה לכללים שם אות ב' (כרך ח' א'תרסא, א ואילך)] – אבל ע"ד הפשט גם מניעת הריווח הו"ע של הפסד – אף שאינה דומה להפסד ממש – ראה בארוכה לקו"ש ח"ט ע' 135. וראה לקו"ש ח"ז (שנסמן בהערה 11) – באו"א – לענין תשלומי ד' וה'.
37. משא"כ ע"ד ההלכה דכל הגזלנים משלמין כשעת הגזילה (משנה רפ"ט דב"ק).
38. ראהעד"זש"ךעה"תכאן(אבלשםכ'דבטלו ממלאכתו – שחסר מלאכה בעולם (ועפ"ז כ' דב"מכרו" ליכא ביטול מלאכה) – אבל לפרש"י משלםעבורבטולמלאכתושלבעלהשורבשורזה).
39. כבראב"עוחזקוניכאן.ובס'זכרון(בפרש"י): יפרע הגנב לבעליו מה שבטלו ממלאכתו.
40. ולהעירממרז"ל(ב"רפל"ט,ח):"בשעהשהי' אברהם מהלך כו' ראה אותן עסוקין בניכוש כו' בעידור כו' אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת". ובסנהדרין (צט, רע"ב): "כל אדם לעמל נברא .. איני יודע כו' אם לעמל מלאכה כו'". ונתבאר בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 101 ואילך.
41. משא"כ זה שלריב"ז משלם רק "ארבע" בשה הוא משום הבזיון עצמו – ולכן לא מביא רש"י "כמה גדול כבוד הבריות" (וגם לא "בא וראה כמה חס כו'" – כבתוספתא כנ"ל הערה 32).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.