שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ד א'יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יתן השי"ת ויאריך ימים על משמרתו משמרת הקדש במנוחה ובהרחבה, וינהג את עדתו בשלום , ואין שלום אלא תורה, כמרז"ל (סנהדרין צט, ב) כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , ורבים ישיב מעון לקרב את לבם לאבינו שבשמים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'צה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ווי אויבען געזאגט, האף איך אז דער לערנען פון תורת חסידות חב"ד, וועט פארגעזעצט ווערען, אן קיינע שטערונגען, והפעם אקצר ואומר שלום , שלום אמיתי, וכפסק דין רבותינו ז"ל (סנהדרין צט, ע"ב) כל העוסק בתורה לשמה , משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , און ווי דער ענין איז ערקלערט בארוכה אין לקוטי תורה לרבנו הזקן ד"ה החלצו, און אויך אין דעם מאמר, מיט דער זעלבער התחלה פון כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, וועלכער איז דא בייגעלייגט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ווי אויבען געזאָגט, האָף איך אַז דער לערנען פון תורת חסידות חב"ד, וועט פאָרגעזעצט ווערען, אָן קיינע שטערונגען, והפעם אקצר ואומר שלום , שלום אמיתי, וכפסק דין רבותינו ז"ל (סנהדרין צט, ע"ב) כל העוסק בתורה לשמה , משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , און ווי דער ענין איז ערקלערט בארוכה אין לקוטי תורה לרבנו הזקן ד"ה החלצו, און אויך אין דעם מאמר, מיט דער זעלבער התחלה פון כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, וועלכער איז דאָ בייגעלייגט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו לימוד התורה בכדי לידע את המעשה אשר יעשון — אשר בכללות ובפנימיות הוא ענין התורה שעושה שלום בעולם — דוגמת נרות שבת.
17 ספרי — הובא ברמב"ם סוף הל' חנוכה. וראה לקו"ת ד"ה החלצו וביאורו בביאור מרז"ל (סנהדרין צט, ב) כל העוסק בתורה לשמה משים שלום כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יוה"כ מכפר (גם בלי תשובה) חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בשר"] ש"מגלה פנים" היינו "דורש באגדות של דופי כגון מנשה כו'", וכבר הקשו עליו, דמה זה שייך לנדו"ד, "דאטו מוכרח שכל העובד ע"ז ידרוש אגדות של דופי".
14 ומקורו בסנהדרין צט, ב. וכן בספרי פרשתנו טו, ל (כגירסת רבינו הלל ועוד שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
– לפיכך כותב הרמב"ם, והדבר מופיע ברמז אף בגמרא, שאין הבדל בין הפסוק "ואחות לוטן תמנע" לבין הפסוק "שמע ישראל", למרות שהפסוק "שמע וגו'" כולל את אחת המצוות העיקריות ואילו הפסוק
5 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לימוד התורה על מנת לדעת כיצד לקיים מצוות, לדעת את המעשה אשר יעשון, שזהו – בכללות ובפנימיות – ענין התורה שעושה שלום בעולם – נרות שבת, שהם לשלום בית.
30 ספרי הובא ברמב"ם סוף הל' חנוכה. וראה לקו"ת ד"ה החלצו וביאורו בביאור מרז"ל (סנהדרין צט, ב) כל העוסק בתורה לשמה משים שלום כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומפני שני הענינים הללו "החכמה והמעשה" ניתן לו מקום של "ארבע אמות", יותר משלוש האמות שלפי בריאתו.
* ועפ"ז יובן מה שפשטות לשון הרמב"ם משמע שמדבר בנוגע לכל אדם , גם בנוגע לאוה"ע (כנ"ל הערה 19), כי כל אדם לעמל נברא (סנהדרין צט, ב. וראה ב"ר פל"ט, ח (בסופו)). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובלשון הפסוק "הנפש אשר עשו" .
32 לך יב, ה וברש"י שם. סנהדרין צט, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מאמר חז"ל "אדם לעמל יולד ..
25 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עליהם לפרסם את שמו של הקדוש־ברוך־הוא בכל מקום ומקום, עד שיגיעו ל"הנפש אשר עשו" , לקרב יהודים לה' ולתורתו, כדברי חז"ל "כל העוסק בתורה בלבד...", ו"כל האומר אין לי אלא
32 וכמרז"ל (סנהדרין צט, ב) "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר והנפש אשר עשו בחרן" . וראה לקמן בפנים סעיף ז והערה 69.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ליל ב' אייר ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונוסף לזה, לא זו בלבד שהפעולה על הזולת אינה גורעת בעבודה עם עצמו , אלא אדרבה, שע"י הפעולה עם הזולת ניתוסף עוד יותר בעבודה עם עצמו , כדרשת חז"ל על הפסוק "מאיר עיני שניהם הוי'" (נוסף על גודל העילוי דהפעולה על הזולת, כמארז"ל "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו" ).
191 סנהדרין צט, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כשם שענין הגלות כפשוטו יכולים להחליף על ענינים ברוחניות, כמו"כ גם יגיעת וטרדת הפרנסה (שזהו עיקר ענין הגלות), יכולים להחליף ביגיעה וטרדא בתורה.
967 ולהעיר גם ממארז"ל (אבות פ"ג מ"ה) "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ": "עול" – מוכרח להיות, כיון ש"אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב), אבל, הברירה בידו לקבל על עצמו (ע"פ תורה) "עול מלכות ועול דרך ארץ", או לקבל על עצמו "עול תורה", שאז, "מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו מה שאמר יהונתן לדוד, אם החצים ממך והנה, היינו שהי' כבר גמר עבודת הבירורים, אז שלום לך, דהיינו שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , אין דבר, אין יותר עבודה דבירורים, חי הוי', ואפשר להיות כבר הגילוי דיום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
320 לשון חז"ל – סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והכח על זה הוא ותשת עלי כפכה , דכפכה קאי על התורה , כמארז"ל על הפסוק אדם לעמל יולד , כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו , הוי אומר לעמל פה נברא , ומסיק שעמל פה הוא עמל תורה .
73 סנהדרין צט, ב. וראה סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ו) וזהו גם מ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי , ואמרו חז"ל כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
56 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו"כ בקו התורה, הנה אף שמצות לימוד התורה היא מ"ע שאין הזמן גרמא, וחיובה ביום ובלילה, מ"מ, אפשר שלימוד התורה יהי' במדידה והגבלה, שיהי' לומד תורה לפרקים , כיון שמוצא היתרים עפ"י שו"ע לצאת ידי חובתו בפרק א' שחרית ופרק א'ערבית, ועד שיצא י"ח בפסוק שמע ישראל בלבד, ואעפ"כ, הרי אמרו חז"ל שכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק נענש על זה.
18 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
– ולכן כותב הרמב"ם (ומרומז גם בגמרא) שאין חילוק בין הפסוק "ואחות לוטן תמנע" לבין הפסוק "שמע ישראל", הגם שהפסוק "שמע וגו'" הוא אחת המצוות העיקריות, ואילו הפסוק "ואחות וגו'" אינו אלא סיפור, שכן, שניהם הם סיפורים, ושניהם מהווים הוראות, ושניהם הם חכמתו ורצונו יתברך.
22 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וממשיך, והתפארת זו מתן תורה, דהנה, תפארת ענינה התכללות וחיבור הפכים, הן בכללות העולם, שהוא כלול מב' הפכים, רוחניות וגשמיות, והן בכל נברא ונברא, שכלול מנפש וגוף, והחיבור ביניהם, שלום בפמליא של מטה , וגם שלום בפמליא של מעלה , שהו"ע התפארת, נעשה במתן תורה, שניתנה לעשות שלום בעולם.
59 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל כאשר ישנו מצב של "פרידת כם " ב"פמליא של מטה" , שאחד נפרד מהשני, ולא עוד אלא שגם הוא בעצמו נמצא במצב של פירודומלחמה, שהנשמה מושכת לצד אחד והגוף מושך לצד שני, ללא מושל ושולט [מושל ושולט אמיתי – שהיא הנשמה , שהרי הגוף אינו יכול להיות מושל ושולט על הנשמה, כמבואר בתניא ש"גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'", וא"כ, האופן היחידי של העדר מלחמה, הוא, שנפש האלקית מושלת ושולטת על הגוף] – אזי נעשה "קשה עלי", ע"ד מארז"ל "בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי".
237 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו, שע"י התעסקותו בהענין ד"תקעת לזר כפיך" – ימשיך שלום בפמליא של מעלה , ובדרך ממילא (ובעיקר) גם בפמליא של מטה , בנוגע לפרנסה בהרחבה, וכל הדרוש לו.
50 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ופירוש הפשוט בזה הוא, כפירוש רש"י, שתורה נקראת שלום , כמ"ש או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי , ואמרו רז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , וגמ"ח הוא שלום כפשוטו (שלום בין איש לרעהו), וברבים היו עמדי זה המתפלל עם הצבור.
5 סנהדרין צט, ב. וראה לקו"ת ס"פ מטות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומזה מובןשגם ענין השלום (לםרבה המשרה ולשלום אין קץ גו') צריך להיות בעבודה בזמן הגלות, ובפרט שתכלית העבודה היא בשביל עשיית השלום , כמ"ש פדה בשלום נפשי, ודרשו חז"ל דקאי על העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, וכמשנ"ת במאמר שלפנ"ז שכללות העבודה היא בג' ענינים (ג' קוין, גמ"ח, קו הימין, עבודה, קו השמאל, ותורה, קו האמצעי) ששלשתם הם ענין השלום , שעל ידם עושים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
42 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– הנה בנוגע להיצ"ט, אי אפשר להפכו, שהרי "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו", וא"כ, האפשרות היחידה לעשות "שלום בפמליא של מטה" , בין היצ"ט ליצה"ר, היא – ע"י הפיכת היצה"ר שיודה להיצ"ט, כמ"ש "בכל לבבך, בשני יצריך", שצריכים לעשותם לב אחד.
155 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפשטות – שלא יהי' פירוד אצל בנ"י בין איש לרעהו, ועד"ז אצל כאו"א מבנ"י גופא, שלא יהי' פירוד בין נפשו האלקית לנפשו הבהמית, ועד שפועלים ענין האחדות גם בארץ, שזהו"ע ד"גוי אחד בארץ", שגם "בארץ" (ובכח המעשה) ממשיכים את ה"אחד", שעי"ז נעשה כללות הענין דשלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה .
69 סנהדרין צט, ב. וראה לקו"ת מטות פה, סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאשר אכילתם היא כדבעי, ויחד עם זה ישנו הענין ד"קורין את שמע" – אזי פועלים הם שלום בעולם, שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , שלום בין הבורא והנברא, שעי"ז נמשכת ברכתו של הקב"ה בעולם.
187 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאשר הולכים בדרך זו – "בשמחה תצאו" – אזי "בשלום תובלון", שלום בין פמליא של מעלה ופמליא של מטה , בין יצ"ט ויצה"ר, ו"ההרים והגבעות" שמצד עצמם מונעים ומעכבים את ההליכה בדרך, לא זו בלבד שלא יעכבו, אלא אדרבה, "יפצחו לפניכם רנה גו'" .
193 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאשר ב' עניני העבודה הנ"ל ישנם אצלו בשלימות, אזי "תהום אל תהום קורא לקול צינוריך", היינו, שמתבטלת אצלו המחיצה שבין מים עליונים ומים תחתונים (כנ"ל סכ"ב), ונעשה שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , בין נפשו האלקית ונפשו הבהמית, בין נפשו לגופו, ובין ד' אמותיו וחלקו בעולם, שעושה בכל מקום דירה לו ית',
109 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל כל העוסק בתורה משיםשלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , ומבואר בארוכה בלקו"ת ששלום בפמליא של מטה הוא השלום שבין נה"א ובין נה"ב, שמצד עצמם מחולקים הם זמ"ז, כמ"ש ולאום מלאום יאמץ, אבל כאשר עוסק בתורה באופן של שמירה וזהירות כפי שצריך להיות ע"פ תורה, ללא פניות וענינים צדדיים, ועאכו"כ ללא ענינים הפכיים, אזי עושה שלום בפמליא של מטה , שנה"ב נכפף ונתהפך לעשות כרצון נה"א.
70 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה לאחרי העבודה דסור מרע ועשה טוב, צריכה להיות העבודה דבקש שלום ורדפהו, דשלום הו"ע התורה, כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מטה ובפמליא של מעלה , דענין השלום הוא יחוד וחיבור ב' הפכים ע"י אור שלמעלה משניהם, וזהו"ע התורה שעל ידה משים שלום בפמשמ"ט ובפמשמ"ע.
40 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכאשר אינו יכול לפעול השבירה דעמלק ע"י הביטושים, הנה העצה לזה היא עמל תורה (התקינו עצמכם לשעבודה של מצרים, בחומר ובלבנים, קל וחומר וליבון הלכתא), שע"י העמל שבתורה נעשה שבירת העמל דלעו"ז, וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח, והיינו שבכדי לפעול השבירה והביטול של העמל דלעו"ז צ"ל עמל תורה , שזהו משכהו לביהמ"ד, ואז, אם אבן הוא, היינו שגם אם הוא כמו אבן דומם שאין לו שייכות אל השכל, שזהו"ע קליפת עמלק שהוא למעלה מן השכל כנ"ל, הנה גם אז הוא נימוח ע"י העמל דתורה , וכמו שאנו רואים בגשמיות שכאשר יורדיםהמים אפילו טיפין טיפין הרי הם פועלים שבירה אפילו באבן, וכמו"כ הנה ע"י העמל תורה (שנמשלה למים) פועלים שבירה אפילו בקליפת עמלק, שזהו העמל דלעו"ז, שלמעלה מן השכל והדעת.
69 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה הוא הכנה לקבלת התורה, שהרי התורה ענינה לעשות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , שמזה נמשך גם למטה השלום בין נה"א ונה"ב, ולכן צריכה להיות העבודה דספה"ע בב' הקומות דנה"א ונה"ב, ועי"ז זוכים במ"ת לב' הקומות באופן ששניהם באים ע"י עבודתו.
15 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם שהצדקה נקראת שלום , לפי שעל ידה נעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , שנעשית היציאה מן המיצר אל המרחב, מן הגשם אל הרוח, וגם מן הגיהנם, היינו, שתמורת ההנהגה דאני היום (שרואים רק את היום ההוה), נעשית ההנהגה באופן דהיום לעשותם, כיון שרואים מה שפועלים ע"י התשובה ומעשים טובים בעוה"ז, כמארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.
94 ראה סנהדרין צט, ב. לקו"ת שלח מז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" – "שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" .
99 סנהדרין צט, ב. וראה לקו"ת מטות פה, סע"ד ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
על הפסוק "כי אדם לעמל יולד" – איתא בגמרא:
20 סנהדרין צט, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך הענין הוא, דהנה אמרו רז"ל ע"פ אדם לעמל יולד , איני יודע אם לעמל מלאכה אם לעמל שיחה כו', ומסיק, שלעמל תורה נברא .
31 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמר ר' אלעזר כל אדם לעמל נברא , שנאמר כי אדם לעמל יולד , איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא , כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו , הוי אומר לעמל פה נברא .
3 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הוזכר לעיל (בהמאמר) דברי הגמרא "מאי קרא שנאמר נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו , הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר" , ופירש רש"י "שמחזרת עליו ומבקשת מאת קונה למסור לו טעמי תורה וסתרי'".
102 סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"עמל מלאכה" , "עמל שיחה" , ו"עמל תורה" .
20 סנהדרין צט, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יש ענין בתורה שעליו אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", שזהו הלימוד המוכרח כדי לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה; יש ענין בתורה שעליו אמרו ש"העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" ; אבל, כל הנ"ל הם ענינים שבאים ע"י לימוד התורה.
172 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והמשכת בחי' זו היא ע"י התורה, כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
35 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה, כללות ענין השלום ישנו כבר בתורה שניתנה ע"י משה רבינו, כמארז"ל "כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" .
35 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
הסיפורים שסיפר הבעש"ט לא היו בדוגמת סיפורי התורה שלא ניכר בגילוי ההוראה שבהם, וכמו "ואחות לוטן תמנע" , שהגמרא שואלת מהי ההוראה שבזה, אלא באופן שהי' ניכר בגלוי המוסר-השכל, כמו:
22 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ח) ואח"כ צריכה להיות העבודה דבקש שלום , שהו"ע התורה, וכמרז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , וכן איתא ברמב"ם ובספרי שלא ניתנה תורהאלא לעשות שלום , שנאמר וכל נתיבותי' שלום .
54 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
עוד מדריגה בתשובה, שזהו"ע בקש שלום , דקאי על התורה, כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , שזהו"ע חיבור סובב וממלא , והיינו לפי ששרש התורה הוא למעלה מסובב וממלא, ולכן יש ביכולת התורה לחברם כו'.
393 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויובן ע"פ מארז"ל על הפסוק "יעשה שלום לי שלום יעשה לי" , ב"פ שלום , "כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" , והיינו, ש" ב שלום" , ב' שלום , הם ב' הענינים ד"שלום", שלום בפמליא של מעלה , ושלום בפמליא של מטה .
517 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אף שבנ"י הלכו במדבר, "ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם" , שאין זה מקום מושב אדם, דקאי על בנ"י, "אתם קרויין אדם" , ונקרא "מדבר העמים" – הרי כל מ"ב המסעות שהיו במדבר נקבעו בתורה , כך, שהפסוק "ויחנו בעלמון דבלתימה" , למשל, יש בו אותה קדושה כמו הפסוק "אנכי הוי' אלקיך" , ועי"ז נעשה תיקון ענין המדבר, והיינו, שלולי הליכת בנ"י במדבר, לא היו פסוקים אלו בתורה , ולא היו מעלים את ענין המדבר, וזוהי כוונת הילוך בנ"י במדבר – להעלות את המדבר ולעשות ממנו תורה; ומזה באים ל"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל", לדור שנכנסו לארץ .
639 ראה פיהמ"ש להרמב"ם סנה' פ' חלק היסוד הח' (מסנהדרין צט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו, שבפסוק זה נרמזים כל ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק פדה בשלום נפשי, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור (קו העבודה, כמארז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום) מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות, אבל אעפ"כ, כללותם הו"ע השלום , הן העסק בתורה , כמארז"ל שהעוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , והן גמילות חסדים שזהו עצם ענין השלום , והן ענין התפלה שצ"ל באופן דמתפלל עם הציבור, שזהו"ע השלום .
412 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וכמו בהמשך ההילולא, שמבאר הענין דאוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית (שזהו ענין הכי עמוק), וביאור ענין זה הוא לכאורה רק הקדמה בכדי "להבין ענין האוצר למעלה" – הנה גם מענין זה צריך להיות "בכן", הוראה בעבודת ה',
4 ולהעיר גם מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות (סנה' ר"פ חלק היסוד הח' – מסנהדרין צט, ב) בנוגע לפסוק "ואחות לוטן תמנע" (וישלח לו, כב) וכיו"ב, שגם זה חלק מהתורה, אף שלכאורה אין זה אלא הקדמה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
במה מתבטאת מעלת הצדיקים "שאין פושטין ידיהן בגזל" – כפי שמצינו גם בנוגע למ"ש "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים גו'", "מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל" , "להגיד שבחן של שבטים ..
1341 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גם צריך להבין הדיוק בפירוש אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה, עמל דייקא (ולא לימוד או עסק כו', כהלשון הרגיל בכ"מ), שזהו ע"ד מארז"ל כל אדם לעמל נברא , שנאמר כי אדם לעמל יולד , איני יודע אם לעמל פה נברא או לעמל מלאכה נברא כו', ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה וכו', הוי אומר לעמל תורה נברא .
786 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– שזוהי הנקודה של כל הברכות שבהתחלת פרשת בחוקותי, עד "והתהלכתי בתוככם" , ב' הליכות, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה , וכן הענין ד"ואולך אתכם קוממיות"38, ב' קומות , שהרי חיבור של ב' ענינים הו"ע השלום , "שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" , וזהו עיקר ענין התורה, כמ"ש הרמב"ם ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" –
1937 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כללות ענין עבודת האדם בענין השלום , שענינו חיבור הפכים (שזוהי גם מעלת קו האמצעי בג' הקוין שבעבודת האדם, שמחבר ב' ההפכים דקו הימין וקו השמאל), לעשות שלום בין הבורא לנברא ולחברם יחד, שגם בעולם תהי' ההבנה וההשגה ועד להכרה והרגשה בהאמת הוי' שישנו גם בעולם, ובאופן דבשלום, ב' שלום , שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה , שזהו"ע שבאין ערוך, שלכן הרי זה נעשה כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה , דקוב"ה לא שריא אלא באתר שלים .
782 סנהדרין צט, ב. וראה לקו"ת מטות פו, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה מרומז גם בנגלה דתורה – בדברי הגמרא "הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר" , שזה מורה על האחדות שבתורה.
210 סנהדרין צט, ריש ע"ב. וראה גם תו"מ חכ"ו ע' 113 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו "איפה ואיפה" ש"אסר לן רחמנא" – שהגוף הוא אצלו דבר תמידי , ואילו הנשמה היא רק לזמנים קבועים , בשעת התפלה (וגם אז – עם מחשבות המבלבלות), לימוד התורה וקיום המצוות (וע"ד המבואר בחסידות בפירוש מארז"ל בענין "הלומד תורה לפרקים" , שלומד רק בזמנים מסויימים, ובין שיעור אחד למשנהו אין התורה קיימת במציאות אצלו).
648 סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כשם שאצל הבעל, בשעה שנכנס לפני ולפנים, "לבו למעלה" , צריכה להיות הכניסה בשלום , היינו, שיורגש אצלו שהתכלית היא שיומשך למטה לחבר שני הפכים – כך גם בנוגע ל"ביתו זו אשתו", היינו, שצריך להיות "יצא בשלום" , שגם ביציאה מבחוץ לכל ענינים של קודש, צריך לזכור שכל מציאותה ותכליתה של היציאה היא כדי לחבר ולעשות שלום בין "פמליא של מעלה" ל"פמליא של מטה" עד למטה שאין למטה ממנו.
1045 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך הענין הוא – שהחילוק ביניהם הי' גם בהכניסה , שרק ר"ע "נכנס בשלום" , היינו, שאצלו היתה הכניסה באופן של ביטול לרצון העליון, כדי לעשות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , ולכן "יצא בשלום" .
1511 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בכתוב כאהלי קדר כיריעות שלמה, היינו, שכשם שמבחי' שחורה אני נעשה ונאוה, כמו"כ מאהלי קדר (שהם כעורים מבחוץ ונאים מבפנים ) נעשה יריעות שלמה, שהו"ע המקיפים שמתגלים בחג הסוכות בסכך הסוכה שנמשך מענן הקטורת דיוהכ"פ, ועז"נ ופרוש עלינו סוכת שלומך, וזהו"ע יריעות שלמה, יריעות הם המקיפים, ושלמה הוא מלך שהשלום שלו , וכמ"ש צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו גו', ביום חתונתו זה מתן תורה, יוהכ"פ שניתנו בו לוחות אחרונות , והיינו, שע"י עבודת התשובה דיוהכ"פ, שהו"ע ונאוה אני ביוהכ"פ (יום חתונתו), מתגלה הענין דהמלך שלמה, מלך שהשלום שלו, שעל ידו נעשה שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה , והו"ע גילוי עצמות א"ס, שמצד זה אין שייך לומר שיש שני דברים שצריך לעשות שלום ביניהם , כי, לית שמאלא בהאי עתיקא .
746 ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמדובר בארוכה אודות כללות ענין העבודה – "אדם לעמל יולד" , שבזה נכללים כל עניני המלאכה , החל – מלמטה למעלה – ממלאכה כפשוטה בעניני העולם, ועד למלאכה שנקראת מלאכת הקודש, "מלאכת שמים", שענינה לעשות מהעולם – קדושה, שזוהי כללות העבודה בביהמ"ק, לפעול בעוה"ז הגשמי הענין ד"ושכנתי בתוכם" , עי"ז שלוקחים כסף וזהב וכו' גשמיים ועושים מהם "משכן" ו"מקדש" ("דאיקרי משכן" ) שבו תהי' השראת השכינה, ובאופן שלא תשאר במשכן עצמו, אלא תהי' באופן ד"טופח על מנת להטפיח" – "משם אורה יוצאה לעולם" .
1237 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לא כטעות העולם שע"י הטלת עול יכולים לגרום תסביכים ("קאָמפּלעקס" וכו' – ככל השמות בשפה הלטינית או האנגלית שקראו לזה), ולכן – טוענים הם – יש לעזוב את הילד לנפשו שיתפתחו כשרונותיו בדרך הטבע; אלא כהוראת התורה ש"אדם לעמל יולד" , וה"עמל" צריך להיות בכל הפרטים – "עמל שיחה" , "עמל מלאכה" ו"עמל תורה" .
2062 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הפסוק "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" הוא לא רק ראי' ומקור ל"יסורין ממרקין", אלא גם ביאור באופן היסורים – כפי שמבאר רבינו הזקן לקמן92 דיוק הלשון "ופקדתי" – "ופקדתי דייקא" – שהכוונה היא ש" הקב"ה מביא עליו יסורים" .
654 ויתירה מזה: גם הענין ד"ופקדתי דייקא", ש" הקב"ה מביא עליו יסורים" (ולא באופן שמייסר את עצמו ע"י תעניות וסיגופים) – יכול יהודי להחליף זאת עי"ז שמייסר את עצמו להתייגע בלימוד התורה , "בחומר דא קל וחומר, ובלבנים דא ליבון הלכתא" (זח"א כז, א. ועוד). וכמו בנוגע לענין ש"אדם לעמל נברא" (איוב ה, ז), ואמרו רז"ל (סנהדרין צט, ריש ע"ב) "איני יודע כו' אם לעמל מלאכה כו' אם לעמל תורה אם לעמל שיחה" , ויש ביכלתו להחליף "עמל מלאכה" ב"עמל תורה" ; וכמו"כ יכול להחליף המעמד ומצב ד"במחשכים הושיבני" (איכה ג, ו) ב"תלמודה של בבל" (סנהדרין כד, א), היינו, שלמרות גודל החושך שמצד ריבוי הקושיות, הרי הוא מתייגע ומתעמק לברר הענין כו' (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
חי" , ובאופן ש"אדם לעמל יולד" (וכמדובר פעם בארוכה אודות השקו"ט בגמרא מהו "עמל" זה), כיון שיש לה שליחות לברר את העולם.
1918 סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי .
2035 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אתן על ישראל], שזהו ענין השלום בפמליא של מטה שנעשה ע"י חיבור נפש האלקית עם נפש הבהמית, ע"י השלום בפמליא של מעלה 109, שזהו"ע המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו57.
2276 ראה סנהדרין צט, ב. לקו"ת מטות פה, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"מנשה", "כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי" – הדגשת התשוקה והקשר ל"בית אבי", ו"אפרים", "כי הפרני אלקים בארץ עניי" – הדגשת היתרון שנעשה ע"י הירידה "בארץ עניי" דוקא; והטעם שמנשה הי' הבכור, ואעפ"כ, יש מעלה יתירה באפרים, שלכן הקדימו יעקב בברכה, כי, תכלית המכוון הוא היתרון שנעשה ע"י הירידה בארץ עניי (אפרים), אלא שהעבודה בפועל ובגלוי היא ע"י הקדמת הזכרון והקשר עם בית אבי (מנשה), כמו הקדמת "סור מרע" ל"עשה טוב" .
3045 "עמל" דייקא, דכיון ש"לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים" (ואתחנן ז, ז), לכן יש צורך ביגיעה תמידית, וכמ"ש (משלי טז, כו) "נפש עמל עמלה לו". וכמדובר פעם בארוכה (ראה תו"מ חנ"ב ע' 33 ואילך. וראה גם חנ"ו ס"ע 120. וש"נ) אודות הענין ד"אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז), שיש בזה ג' ענינים: "עמל מלאכה" , "עמל שיחה" ו"עמל תורה" (סנהדרין צט, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש לומר, שגם השלום בין נחש דקליפה ושרשו נחש דקדושה הוא ע"י הוי"ו רבתי (דגחון), כי, החיבור בין מעלה ומטה – דלא כטעות המין שמפלגך לעילאי דהורמיז מפלגך לתתאי דאהורמיז , והיינו, שלא יהי' באופן שהשמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם , אלא יהי' שלום בין פמליא של מעלה עם פמליא של מטה , רוחניות וגשמיות, נשמה וגוף – הרי זה ע"י קו האמצעי, שמבריח מן הקצה (הכי עליון) אל הקצה (הכי תחתון) , ועד שפועל שגם בהנחש למטה יתגלה שרשו בבחי' נחש דקדושה.
80 סנהדרין צט, ב. לקו"ת מטות פו, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והמכוון בזה הוא, שע"י ונתתי שלום בארץ למעלה , שהו"ע יחוד יסוד ומלכות, יומשך ענין השלום ויחדור (דורכנעמען) בכל סדר השתלשלות העולמות, שלום בפמלי' של מעלה ובפמלי' של מטה , כולל גם שלום בין נפש האלקית ונפש הבהמית , ועד לשלום כפשוטו בעוה"ז הגשמי שהוא התחתון במדרגה כו', וגם בבע"ח, וכפי שממשיך בכתוב1 והשבתי חי' רעה מן הארץ.
1709 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בזה, דהנה , התורה ענינה השלום , וכמארז"ל כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
1058 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועד"ז הוא בענין השלום שע"י התורה, כמארז"ל כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
2032 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומזה נמשך עד למטה מטה – בנוגע ל"בכל לבבך, בשני יצריך", ביצ"ט וביצה"ר [כיון שע"י השתלשלות והפסקים ופרסאות כו', נמשך מקו הגבורה היצר שהוא היפך יצר הטוב (משא"כ מקו החסד, כמבואר בארוכה )] – ש"הקב"ה עוזרו" ועי"ז "יכול לו" (כדאיתא בגמרא במסכת סוכה ), שזהו הענין ד"עושה שלום" לא רק בפמליא של מעלה ("במרומיו"), אלא גם ב"פמליא של מטה" (כמבואר בלקו"ת פ' מטות ).
2262 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ר' אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
2576 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וביאור הענין יובן ע"פ מה שמבאר הצ"צ ברשימותיו , שיש לפרש ענין עמלים בתורה ע"ד מ"ש אדם לעמל יולד , ואמרו רז"ל דהיינו עמל תורה .
1348 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועז"נ "הנני נותן לו את בריתי שלום" – שקשור עם ענין הגאולה, שאז יהי' אמיתית ענין השלום , כמ"ש "ונתתי שלום בארץ וגו'", כפי שיהי' בשלימות כאשר "ואולך אתכם קוממיות" , ורק מעין זה הי' בזמנים שונים לפנ"ז, אבל אמיתית ענין השלום – "שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" , ככל הפירושים שבזה, החל מהשלום שבין נפש האלקית לנפש הבהמית והגוף וחלקו בעולם – יהי' רק בגאולה העתידה לבוא.
337 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהקדים מ"ש בגמרא על הפסוק אדם לעמל יולד , שיש קס"ד שהכוונה היא לעמל מלאכה (שזהו העמל הקשור עם בריאת העולם), או עמל שיחה , שהו"ע עבודת התפלה [והרי גם קס"ד בתורה הו"ע של תורה , וכמבואר בארוכה במ"א שע"פ תורה יש מקום לומר שהכוונה היא עמל מלאכה או עמל שיחה ], אך המסקנא היא שאדם לעמל יולד הו"ע עמל תורה .
1366 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מצינו בהלכות תלמוד תורה , על יסוד דברי הגמרא במסכת מנחות , שישנו מי שיוצא י"ח לימוד התורה ע"י "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית", או אפילו פחות מזה בכמות – "פסוק אחד", הפסוק דקריאת-שמע, ועד שעי"ז "קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" .
2287 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יובן גם ברוחניות הענינים, בעבודת האדם (אדם לעמל יולד ) בענין הבירורים ע"י תרי"ג מצוות [שעז"נ אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, בראתי בגימטריא תרי"ג , שבריאת האדם
1326 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דובר כמ"פ בנוגע לתורה, ש"תורה אחת לכולנה" , ולא זו בלבד שהתורה ניתנה לכל אחד, אלא שניתנה לכל אחד באופן שהוא מחוייב בלימודה (כמבואר בהלכות תלמוד תורה), ולא רק לצאת ידי חובתו ע"י נתינת צדקה כדי שמישהו אחר ילמד, כי, אע"פ שעי"ז יש לו חלק בתורתו , כפי שמצינו בנוגע לישכר וזבולון, שע"י תמיכת זבולון בישכר יש לזבולון חלק בתורתו של ישכר , מ"מ, מוכרח גם זבולון לקבוע עתים לתורה, ולא רק "לפרקים" , אלא בכל יום , ולא רק פעם אחת ביום , אלא "יומם ולילה" , פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה ,
2110 סנהדרין צט, ריש ע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואפילו אם תמצי לומר שיש צורך בענין של יגיעה, שהרי "אדם לעמל יולד" – אזי מוכן להתעסק עם בן רשע, שהרי לא מדובר אודות בן רשע שצריך ללמדו אל"ף-בי"ת, אלא אודות בן רשע שסמוך לבן חכם, שא' הטעמים לזה – בגלל שגם הוא "חכם", אלא שזהו באופן ד"חכמים המה להרע" , והיינו , שיודע את הכל, ואעפ"כ שואל "מה העבודה הזאת לכם" (שיהי' בכחה לפעול בנוגע להקב"ה כו'), ולכן טוען:
1210 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
נתבאר בענין "אדם לעמל יולד" , שהקב"ה ברא את האדם באופן שירצה "קב שלו" – דבר שהאדם עושה ומהוה ע"י עמלו, כיון שעי"ז הוא יוצא מגדר "נברא" (שגדרו – "מקבל") ונעשה בדומה ל"בורא", ובלשון חז"ל :
2103 איוב ה, ז. וראה סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וחומריות העולם (כדברי בעל השמחה והגאולה בפירוש מאמר חז"ל "הלומד תורה לפרקים" ), "ישנה שני פרקים" , ב"פ ככה.
366 סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל עפ"ז, גם מהמדרש אין הכרח לחידוש זה – כי לשון המדרש הוא שהתורה נמשלה "בשלום" , שלום סתם, ויש לפרשו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, וע"ד מרז"ל ד"כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה כו'" (שזה שייך גם בלימוד ד"דרוש וקבל שכר" וכו'), ואינו ענין ל"שלום בעולם" המבואר ברמב"ם (ובגיטין שם).
571 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכפי שמבאר רבינו הזקן במארז"ל "כל העוסק בתורה כו' משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי" (ב"פ שלום ) – שקאי על השלום בנוגע לנפש האלקית ונפש הבהמית, וכן בנוגע לכללות בנ"י עם כללות העולם.
1957 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו מה שנקבע בתכנית והתכלית הכללית עבור כל אחד – ש"אדם לעמל יולד" , בנוגע לכל ג' הסברות שהובאו בגמרא , שכל אחת מהן היא סברא בתורה:
125 סנהדרין צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
במקום אחד ועשירים במקום אחר , ועד שישנו הענין דנפש עמל עמלה לו , הוא עמל במקום זה והתורה עומלת לו במקום אחר .
1247 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועי"ז זוכים לקיום היעוד "ונתתי שלום בארץ", שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , ועד "ואולך אתכם קוממיות", בקומה זקופה (ובודאי לא מתוך רגש-נחיתות כלפי גוים וגוי'שקייט), והולכים עם משיח צדקנו לארצנו הקדושה, ולירושלים העתיקה, ששם יבנה משיח מקדש במקומו145 – המיוחד לו , "ואשיבה שופטיך כבראשונה" , "והיתה לה' המלוכה" .
1854 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
תשובה דסור מרע, תשובה דועשה טוב, ותשובה דבקש שלום דקאי על התורה דכל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , וכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם.
16 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועי"ז נעשה פדה בשלום נפשי, שלום בכל עניני (וכחות) נפשו, שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה שב' ענינים אלהישנם גם בנפש האדם [ועד שנעשה שלום בשלימותו בין נברא לבורא, שנעשה ישראל (ע"י אורייתא) וקוב"ה כולא חד], וגם בחלקו בעולם.
92 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמר ר' אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
1 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד המבואר בתניא בענין היחוד שנעשה ע"י קיום מצוה, שיחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, שזה (היחוד למעלה ) פועל גם על האדם למטה , עד"ז הוא גם בהענין דפדה בשלום נפשי שנעשה ע"י קיום מצוה, שהוא ענין נצחי למעלה וגם למטה [וע"ד מרז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ], שהגאולה הפרטית שע"י קיום המצוה היא נמשכת ופועלת במשך כל ימי חייו, בחיי היום יומיים.
14 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ושההצלחה בידיעת התורה הבאה ע"י יגיעת האדם היא במקום שלא התייגע בו כלל, הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו ממקום אחר – ע"ד ענין השני דתפלת רבים, שההמשכה שע"י העבודה (תפלה), היא ע"ד אתערותא דלעילא מצד עצמה שאתערותא דלתתא (גם האתעדל"ת דתפלת רבים) אינה מגעת לשם.
40 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו להיות בחי' גילוי אור א"ס למטה כמו למעלה אע"פ שאין ערך בין עולם הפירוד לגבי עצמו' אור א"ס מ"מ יוכל להיות ע"י הלימוד הזה בהיותו המשכת דבר ה' בבחי' ביטול כנ"ל לחבר ולקשר אור א"ס בעולמו', ומפני שהשלום הוא ענין בריח התיכון המבריח מן הקצה לקצה דהיינו מקצה העליון דכתר עד קצה האחרון דמלכו' שמסתתרת עד רגלי העשי' כי בחי' השלום הוא בבחי' קו האמצעי דת"י כידוע ע"כ אמרו ז"ל מרבים שלום ענין ריבוי השלום למעלה ולמטה וכמ"ש ורב שלום בנייך לפי שבכל עולם עד רום המעלו' בפרט מחבר הוא שם אחר שמחבר מן הקצה לקצה כו' וכענין שאמרו ז"ל ע"פ או יחזק במעוזי יעשה שלום לי כו' ב' <רלד>
74 ע"פ או יחזק במעוזי. . ב' שלימות : ישעי' כז, ה. סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהבין זה הנה יש להקדים מה שאמרו ז"ל דבשעת מ"ת נתקבצו כל האומות וכו' עד שפתחו כולם ואמרו ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי הנה התורה היא בחי' שלום וכמ"ש ורב שלום בנייך א"ת בנייך אלא בונייך אלו ת"ח כו' וגם אמרו ז"ל כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שנא' או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי כו'.
9 כל העוסק בתורה לשמה : ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה כו' כי הנה בחי' הגורם להיות השפעה זו מעצמו' המאציל מן ההעלם לגילוי לחבר ב' הפכי' דיו"ד ה"א כנ"ל הוא ע"י התורה לפי שהתורה נק' שלום וכמ"ש ה' עוז לעמו כו' שנא' או יחזק במעוזי יעשה שלום לי כו' והטעם הוא משום דאוריי' מחכמה עילא' נפקת וכתיב ה' בחכמה ואין התלבשות אור א"ס אלא בחכמה וזהו ענין העוסק בתורה לשמה היינו לשם התורה עצמה דהיינו להמשיך אור א"ס בחכמה כי כל הקורא ושונה הקדב"ה יושב וקורא ושונה כנגדו כמ"ש הקול קול יעקב ופי'
34 כל העוסק בתורה לשמה : ראה סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין כי מדין הוא בחי' מדון היפך הקדושה בבחי' יחוד נעוץ סופן כו' שבקדושה מדרגה זו שרשה מאד נעלה ולכך קודם מ"ת הי' צריך להכנעת כהן מדין שאמר עתה ידעתי כו' דהנה תורה נק' שלום כי בשעת מ"ת פתחו כולם ואמרו ה' עוז לעמו כו' או יחזיק במעוזי שלום יעשה בפמליא של מעלה יעשה שלום בפמליא של מטה .
7 או יחזיק במעוזי שלום : ישעי' כז, ה. סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שלום כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו' שלום בפשמ"ע כו' וכמ"ש ורב שלום כו' וכידוע (ונק' ג"כ הרים כי התורה ניתנה בהר סיני שנק' הר אלקים וכמשמעות הלשון משה קיבל תורה מסיני, ולרב יוסף קראו סיני וכן הלשון הלכה למשה מסיני) וז"ש ישאו הרים שלום שע"י התורה נמשך בחי' שלום והוא בחי' חיבור אא"ס באצי' שנק' פשמ"ע ובבריאה שנק' פשמ"ט כידוע, אבל המצות נק' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור כו' וכן לעשות צדקה ומשפט כמו הצדקה ליתן לעני כו' דכתיב אשרי משכיל אל דל כו' וכן המצות מעלין כל העלאו' רפ"ח כו' שנק' דל כמ"ש מקימי מעפר דל כו'.
105 שלום בפשמ"ע כו' : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומ"ש ישאו הרים שלום דמשמע שהתורה לא נק' הרים אלא שלום , הענין הוא כמארז"ל כל העוסק בתורה לשמה עושה שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט שנאמר או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי כי הנה שרש בחי' התורה הוא בחי' קו האמצעי דת"י כו' שנק' בריח התיכון כו' ועולה עד קצה העליון דכתר לחבר ולייחד פשמ"ע שהוא יחוד מ"ה וב"ן דחו"ב ומ"ה וב"ן דזו"נ שנק' פשמ"ט כידוע וזהו ב' שלומות יעשה שלום לי לחו"ב שלום יעשה לי לזו"נ כו' וד"ל, ודרך כללות הנה בחי' השלום הוא בחי' התחברות המשפיע במקבל וכמ"ש וידעת כי שלום אהלך כו' וז"ש והי' מעשה הצדקה שלום פי' השפעת המשפיע במקבל נק' מעשה של צדקה ונק' שלום לפי שעי"ז מתחבר המשפיע במקבל והוא הנק' חיבור אורות בכלים באצי' הנק' פשמ"ע והתלבשות האצי' בבריאה שנק' פשמ"ט כו' וז"ש ישאו הרים שלום לחברם במקבלים כו' והוא ע"י התורה שהיא בחי' קו האמצעי כנ"ל וד"ל.
122 כל העוסק בתורה לשמה עושה שלום בפשמ"ע : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ענין מ"ש במדרש ע"פ אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כו' כי הנה יש ב' בחי' חכמה, חכ' שהוא שייך לדיבור היינו שהוא מדבר דברי חכמה אף שהם דברים בטלים שאין בהם שום תועלת מ"מ יש בהם חכ' כמ"ש שיחת ת"ח צריכים לימוד כו', ובחי' חכ' שהוא בשביל תיקוני' שיש בהם תועלת לדחות ולהרחיק הרע מדק שבדקות כו'.
34 במדרש ע"פ אדם לעמל יולד : איוב ה, ז. סנהדרין צט, ב. [וראה במ"מ לעיל לתחילת המאמר, שגם מאמר הגמ' נק' בשם מדרש, וראה במ"מ בס' מאמרי אדאהמ"צ בראשית ע' קלה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה בחי' התורה נק' שלום כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי וארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט.
9 או יחזיק במעוזי . . כל העוסק בתורה : ישעי' כז, ב. סנהדרין צט, ב. וראה גם תו"א יתרו קט, ב. לקו"ת מטות פו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ד) והנה האדם מורכב מב' הבחי', נפשו הרוחני' מממלא וגופו הגשמי שרשו מבחי' סכ"ע, והתחברות' יחד ע"י התורה שהיא כלולה מב' הבחי' אורייתא מחכמ' נפקת, אבל לא כחכמ' שהיא חיות העולמו' שהיא בחי' נובלו' חכמ' שע"ז נאמ' כולם בחכמ' עשית, אבל התורה היא בחי' פנימי' חכמ', וכן המצות שהם רצון העליון יש בהם ג"כ חפץ שהם חפץ ה' ית' ה' חפץ למען צדקו כו', וע"כ הם מחברי' בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברי' גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ, וכן כל הדברי' רוחניי' שהם מחיצוני' חכמ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברי' ושיהי' התלבשות החכמ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם אף גם כי יש כמה דברי' בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה לחם לאכול ובגד ללבוש ועי"ז יהי' כח לומר אחד ואהבת, שבזה יש לו חפץ, וחפץ זה מכריח וגורם התלבשו' הרצון וחכמ' בכל הדברי' השייכי' לזה וזהו ענין שלום בפשמ"ט, וכמ"כ יש בחי' שלום בפשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכמ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.
28 שלום בפשמ"ט . . שלום בפשמ"ע : סנהדרין צט, ב: כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך להבין מה שנקבע שמחה זו בשמיני עצרת דוקא ולא בימים שלפניו, הנה יש להקדים ענין בחי' התורה שנקראת שלום כמ"ש רז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי , כל העוסק בתורה משים שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט.
10 כמ"ש רז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי : ישעי' כז, ב. סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
להמתיק גבורות שלו בחסדי' ולהיות אחוז וקשור בחבלי עבותות בצדיק עליון בחי' יוסף ע"י גביע זה של כסף דיוסף, וכידוע בענין וידעת כי שלום אהליך שהוא שלום בית דמקבל בחי' התקשרות המקבל במשפיע ושלום דמשפיע במקבל וז"ש יעשה שלום לי שלום יעשה כו', וזהו תשים בבחי' התקשרות דמשפיע צדיק עליון במקבל צדיק תחתון, והוא בחי' רוחא דשביק בגווה כו' שזהו ע"י בחי' החסדים דדכורא כי אין אשה כורתת כו', וזהו ובנימין בכה על צוואריו כו' כמ"ש במ"א וד"ל.
62 וידעת כי שלום אהליך . . יעשה שלום לי : איוב ה, כד. ישעי' כז, ה. ראה סנהדרין צט, ב. תו"א תרומה פ, ד. מאמרי אדה"ז על כתובים ח"ב ע' קפה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב כתיב כי מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה זהו ענין הנעשה בכל הגוים שמז' אומות, אבל עמלק הוא ראשית גוים שהוא נגד חי' יחידה שבנפש שנמשך אחר גופו בחוצפה וגסות רוח בלי טעם ודעת שאף אם הי' מתבונן בשכלו ורוח בינתו שהוא כאין וכלא ממש אינו נכנע ושב מידיעתו שאין ההתבוננות עושה רושם בגופו כלל להפוך ליבו כי חוצפא מלכותא בלא תגא היא, ולכן נק' עמלק מל' מליקה שהוא ממול ערפו דהיינו שעומד בבחי' עורף ואחוריים כו'.
14 חוצפא מלכותא בלא תגא : ראה סנהדרין צט, ב. קה, א. סה"מ תקס"ג ח"א ס"ע ר. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה מ"ש ותקם את דבריך פי' שיש עלי' ובירור לטוב מן הרע הוא דוקא ענין הנעשה בכל הגוים שמז' אומות לפי ששרשם בזלע"ז דקדושה רק בבחי' בינה ומדות (שהוא בבחי' ס"ג שבו הי' השבירה), אבל עמלק נק' ראשית גוים ששרשו בזלע"ז דקדושה למעלה מכל הגוים לפי שבחי' עמלק הוא בבחי' המנגד לבחי' יחידה שלמעלה מבחי' נר"ן כמבואר למעלה שבחי' יחידה הוא בבחי' ביטול העצמי דכח מה שלמעלה מן הטעם וההשגה לגמרי כך לעו"ז דקליפה הוא בחי' חוצפא דעמלק שנמשך אחר עצמו דוקא להיות בחי' יש וגסה"ר בלי שום טו"ד כלל, כי הנה כמו שיש ב' מיני ביטול א' מצד טעם והשגה, והב' ביטול העצמי בבחי' אין דחכמה כח מ"ה למעלה מן הטעם כנ"ל באריכות, כך הוא במנגד לבחי' הביטול שהוא בחי' יש ודבר, יש ב' סוגים א' הבא מהטעם וההשגה כמו עשיר גדול שיענה עזות וחוצפה יתירה מצד עושרו או חכם גדול שמתגאה מצד חכמתו או גבור מצד גבורתו ומכש"כ מלך שמרומם ומנושא על הכל בעושר וגבורה וחכמה וכה"ג, אבל יש בחי' חוצפה ועזות בבחי' יש וגסה"ר שלמעלה מן הטעם כגון שאינו עשיר ולא חכם כו' והוא בתכלית הפחיתות וגם הוא בעצמו יודע שהוא שפל בכל הדברים וכאין וכלא חשיב בעיני הכל מ"מ לא נכנע לבבו כלל וכלל, כי הגם שמתבונן היטב בשכלו ורוח בינתו בכל הפחיתות שלו אינה מועלת זאת ההתבוננות בנפשו כלל ולא תעשה שום רושם הכנעה בגופו כלל להפוך לבו מן החוצפה אל השפלות והכנעה אפילו כחוט השערה אלא עומד ברום לבבו וגסות רוחו להעיז לכל נכבד כו' וא"כ מזה הוראה גמורה שיש בחי' חוצפה שלמעלה מן הטו"ד ונק' חוצפה זו מלכותא בלא תגא כידוע (כי יש מלך מרומם מצד עצם הרוממות ויש מלך מתרומם מצד ההתנשאות בלא טעם כו'), ולכך אין בחי' התבוננות מועלת לו להכניע א"ע, וזהו בחי' המנגד לבחי' הביטול דחכמה שבבחי' אין שלמעלה מן הטעם כו' והוא ענין קליפת עמלק שנק' ראשית גוים שלמעלה מבחי' בינה דקליפה שהמדות רעות דז' אומות יצאו משם כו', אלא
46 מלכותא בלא תגא : ראה סנהדרין צט, ב. קה, א. וראה סה"מ תקס"ג ח"א ע' ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע"פ משא"כ תורה שבע"פ המשנה והתלמוד שהן ההלכות בטעמיהן חייב הוא מן התורה לחזור עליהן כל כך עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כל כך בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד כמ"ש אמור לחכמה אחותי את שתהא בקי בהלכה וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך ולכן גם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא י"ח בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כאחותו שאינו צריך לעיין.
נה ספרי ואתחנן פל"ד (לפי אחת הגירסאות). עירובין נד, ב. תענית ח, רע"א וברש"י שם. רש"י סנהדרין צט, רע"ב. הקדמת הרמב"ם ליד החזקה בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים גם אם דעתו קצרה ללמוד טעמי ההלכות שהרי נאמר בתורה סתם על כל אדם מישראל ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו' ופירשו חכמים לעשותם קבע ועיקר ומלאכתו עראי כשצריך למעשה ידיו אבל דברים בטלים כלל כלל לא ואם שח עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים וזה שקובע עתים לתורה דרשו עליו חכמים שהוא מיפר תורה כמ"ש עת לעשות לה' הפרו תורתיך.
קיג במדרש שוח"ט שמואל בתחילתו, הובא בילקוט תהלים קיט רמז תתעח , ובשל"ה מסכת שבועות (קפא, א). וראה גם ירושלמי ברכות ספ"ט. סנהדרין צט, ב ורש"י שם ד"ה לומד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן ב (ח)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכן כל אותן שמנו חכמי הגמרא בפרק חלק בכלל אפיקורס שאין לו חלק לעולם הבא, כגון מבזה תלמיד חכם או מבזה אחרים בפני תלמיד חכם (ואינו בוש מתלמיד חכם ), או הקורא לרבו בשמו, או כגון הני דאמר [י] מה אהני לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו , או כגון הני דאמר [י] מה אהני לן רבנן מעולם לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה, או כגון דאמרי הני רבנן , פירוש כאדם שאומר אותו תלמיד חכם [ד]לשון ביזוי הוא, כל אלו אינן כנכרים לענין שחיטה, אפילו למאן דאמר שדינם כאפיקורס גמור דגריע מנכרי לענין שמורידים אותו לבור כדלקמן סי' קנ"ח, מכל מקום הם בתורת שחיטה במכל שכן מאפיקורס הכופר בתורה שבעל פה לגמרי.
קסח סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומודעת זאת מה שאמרו רז"ל על העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , פמליא של מעלה הם השרים והמדות הנ"ל, שהן ההיכלות עליונים בעולם הבריאה שבזה"ק, ופמליא של מטה הן ההיכלות התחתונים, ובפרט עולם הזה השפל המעורב טוב ורע מחטא אדם הראשון, והרע שולט על הטוב כמ"ש אשר שלט האדם באדם כו', ולאום מלאום יאמץ.
5668 שאמרו רז"ל על: סנהדרין צט, ב. לקו"ת מטות ד"ה החלצו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פה באיזה מקומות אסור לקרות קריאת שמע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א לא ילך אדם במבואות המטונפות ויניח ידיו על פיו ויקרא קריאת שמע , ואפילו אם היה קורא ובא צריך להפסיק כשיגיע למבואות המטונפות, ואם לא פסק, עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'.
2207 עיין הרב רבינו יונה טו, סע"ב (רב אדא בר אהבה אמר כי דבר ה' בזה וכו'. ואם תאמר, ר' יהושע בן לוי למה לא היה סובר כרב אדא, והלא אמרו בפרק חלק [כנראה גורס כן בסנהדרין צט, ב] כל האומר דבר תורה במבואות המטונפות עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה וגו', והתם הוא לדברי הכל. ויש לומר, דרבי יהושע סבירא ליה, דודאי כשמתחיל לקרוא במבואות המטונפות עונשו גדול כל כך, אבל הכא שהתחיל מתחילה במקום שלא היה שם טינוף, אלא שאינו רוצה לפסוק, היה סובר שאין העונש חמור כל כך). ודף יג, ב (אמרינן כי דבר ה' בזה וגו' זה הקורא דברי תורה במבואות המטונפות, והחמירו בזה יותר משאר כריתות, דבכל שאר כריתות, הכרת מכפר, ובזה אינה מכפר, אלא אף על פי שנכרת, עונה בה). הובא בב"י סי' פח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שא' במדרש אדם לעמל יולד א"י אם לעמל תורה אם לעמל מלאכה או לעמל שיחה בשיחה בטילה הרי א' כל עמל אדם לפיהו , דעמל מלאכה זהו מצד התערובות טו"ר דעה"ד שנתקללה הארץ כנ"ל, וכך הוא עמל תורה שהוא שרש לתיקון דעמל מלאכה לברר לפסולת ורע וכמו ותורתך בתוך מעי ונדחה הפסולת לחוץ כו', אז גם בפרנסתו יהי' באמונה אלקי' ויזרוק הרע ופסולת דגסות הטבעיות שבטח בחכמתו והצלח' הטבע כו'.
180 במדרש אדם לעמל יולד : איוב ה, ז. ראה סנהדרין צט, ב. אלפא ביתא דר"ע אות ת בסופו [נוסח א — באוצר המדרשים אייזענשטיין ח"ב ע' 424]. מאמרי אדה"א בראשית ע' קלה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזה הי' שרש פרעה [שר] של מצרים שנק' התנים הגדול כו' שה[י'] שרשו באחורי העורף שלנגד הכת"ר שבמצחא כנ"ל וע"כ הי' בבחי' חוצפא והתנשאות מלכותא בלא תגא למעלה מן הטעם כמ"ש לי יאורי ואני עשיתני כו', כי שרשו באחוריי' דכת"ר [דקדושה] שהוא בבחי' הרוממות והתנשאות העצמי' האלקי' עד שלפ"ע עצם הרוממות נמשך [גם] בחיצוני' בדרך מותרות ונובלות והוא למעלה מן [הטעם] (כמאן דשדי בתר כתפוי כנ"ל מצד העדר תפיסת מקום כמשל השממית בהיכל מלך כנ"ל וד"ל.
676 מלכותא בלא תגא : ראה סנהדרין צט, ב. קה, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו הוי' עוז לעמו יתן שהוא עוז דתורה ה' יברך את עמו בשלום דמבחי' עוז דתורה נמשך בחי' השלום בכנס"י שהוא בחי' יחו"ע דמשפיע במקבל כמ"ש אדברה נא שלום בך וכתי' או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כו' שלום בפמשמ"ע ושלום בפמשמ"ט, וכמו ורב שלום בניך ביחו"ע דאצי' שמשם נמשך שרש חיי הנשמות שהוא עוז לנשמה ובחי' יחו"ת דפמשמ"ט להפריד ולהתיש כח הסט"א שהוא להחליש כח נה"ב כו', והכל ע"י התורה שנק' עוז ותושי' כנ"ל.
168 או יחזיק במעוזי : ישעי' כז, ה. סנהדרין צט, ב. ראה לקמן רצ, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן מ"ש או יחזק במעוזי שהוא עוז דתורה כידוע יעשה שלום לי שלום יעשה לי [כו'] ב' של[ו]מות שלום בפמשמ"ע ושלום בפמשמ"ט דענין השלום הוא בחי' [ה]התחברות וההתקשרות דמשפיע [ו]מקבל או ב' הפכים יחד כמו עושה השלום במרומיו כו', ויש בזה ב' מדרגות א' בחי' התחברות דמשפיע במקבל כמו הנני נותן לו את בריתי שלום בפמשמ"ע שע"ז א' יעשה שלום לי מלמעלה למטה כנ"ל ע"י עסק התורה וכנ"ל בהילוך העליון לתחתון, ושלום יעשה לי בפמשמ"ט שזהו התחברות דמקבל במשפיע כנ"ל בהילוך שמלמטה למעלה בהתקשרות דנש"י באותיות התורה וז"ש ורב שלום בניך כו' כמשי"ת.
208 שלום בפמשמ"ע ושלום בפמשמ"ט : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו הקים עולה דתו"מ בפנימי' העונג העליון דמל' דאצי' שלמעלה מעונג העצמי מצד יתרון האור דעונג הבא מהיפוך חשך לאור כנ"ל בענין עמל תורה (וכמ"ש במ"א בענין אדם לעמל יולד א"י אם לעמל תורה כו' וד"ל).
746 אדם לעמל יולד : איוב ה, ז. ראה סנהדרין צט, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קלה. וש"נ. לעיל פ' שמות ד, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר החקירה הוספה ג שרשים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועוד טעם שנק' התורה כפך כי עמל תורה פירשו רז"ל בסנהדרין דף צ"ט ע"ב שהוא ענין כי אכף עליו פיהו וגם הטעם שנק' התורה כף עפמ"ש במד"ר פ' בראשית ספ"א בענין מנצפ"ך שיש ב' כפי"ן ע"ש שנתנה התורה מכף לכף מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה ועוד עפמ"ש בגמרא בשבת ס"פ הבונה דף ק"ד ע"א הוסיף לך כפיפה על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש ופרש"י ברתת וענוה יתירה כו' ועמ"ש מענין כפייה ע"פ קח את המטה ודברתם אל הסלע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קלט תקכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועוד טעם שנק' התורה כפך כי עמל תורה פירשו רז"ל בסנהדרין דף צ"ט ע"ב שהוא ענין כי אכף עליו פיהו וגם הטעם שנק' התורה כף עפמ"ש במד"ר פ' בראשית ספ"א בענין מנצפ"ך שיש ב' כפי"ן ע"ש שנתנה התורה מכף לכף מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה ועוד עפמ"ש בגמרא בשבת ס"פ הבונה דף ק"ד ע"א הוסיף לך כפיפה על כפיפתו מכאן שנתנה התורה במנוד ראש ופרש"י ברתת וענוה יתירה כו' ועמ"ש מענין כפייה ע"פ קח את המטה ודברתם אל הסלע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
גם בין מנחה למעריב להיות התחברות היום ולילה על ידי עסק התורה שהיא הנקראת שלום , כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום וכו' המחבר ב' הפכים וכו'.
877 כל . . שלום : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
חיות אריה אבא שור אימא כו', והיינו מאחר דכתיב ומשם יפרד בהכרח לומר שהכוונה הוא על או"א וזו"נ דבריאה כו', או י"ל שכוונתו על או"א זו"נ דאצי', וכ"מ בי"נ שם מהת"ז תיקון נ"ד דצ"א ע"א שהם ד' אותיות הוי', והענין הוא דהנה לגבי אוא"ס שלמעלה מאצי', הנה גם ע"ס דאצי' נק' ומשם יפרד, כי גם באצי' הנה המדות נק' ענפין מתפרדין בזח"א פ' חיי דקך"ג א', שהרי הם כמו אש ומים , ולכן צ"ל עושה שלום במרומיו, כו', וכן אפי' או"א שהם תרדל"מ ה"ה עכ"פ דו"נ שהם ב' בחי', וגם נק' אין ויש, וחכ' מקור החסדים ובינה מקור הגבורה, ולכן צ"ל עושה שלום במרומיו היינו בפמלי' של מעלה שהם חו"ב כמ"ש בד"ה החלצו, וזהו דכתי' הא לכם זרע כו' והי' בתבואות ונתתם החמישי' לפרעה וארבע הידות כו', וצ"ל מהו הא לכם זרע, וגם יש ה' במילוי יוד ובמילוי ה' ובמילוי א', וכאן אמר במילוי אלף דוקא, אך הענין הוא שזה הי' בז' שני הרעב, רק בשביל יעקב בא להם הברכה על שנה הג' שנצטרכו לזרע, וזהו שא' הא לכם היינו בחי' ה' שרומז על המל' כמו שהיא באלף הוא בחי' הכתר מקור הברכה כנ"ל, אשר משם יומשך הזרע שתזרע ותוציא צמחה ברכת יעקב כו', והי' בתבואות ונתתם החמישי' לפרעה, וארבע הידות יהי' לכם, שד' הידות זהו כלל,
671 שלום . . בפמלי' של מעלה : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דכתי' וירד ה' על ה"ס, ומשה עלה אל האלקי', הוי כל אשר חפץ ה' עשה בשוב"א, והיינו כי שמים הוא בחי' רוחניות בחי' שמים קדמו בחי' ממכ"ע וארץ גשמית שהתהוותן הוא מבחי' סוכ"ע ומתחלה היו כ"א בפ"ע, וע"י מ"ת נתחברו שמים וארץ שע"י חפץ הוי' הוא בחי' פנימיות הרצון שנק' חפץ וכן תורה היא ג"כ בח' פנימיות אבא שהוא בחי' פנימיות עתיק עי"ז מתחברין שמים וארץ שהתהוותם הוא מחיצוניות החכ' וחיצוניות הרצון כנ"ל וע"י הפנימיות מתחברים כו', וע"כ הם מחברים בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברים גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ וכן כל הדברים רוחניי' שהם מחיצוני' חכ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברים ושיהי' התלבשות החכ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם, אף גם כי יש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה לחם לאכול ובגד ללבוש ועי"ז יהי' כח לומר אחד ואהבת שבזה יש לו חפץ וחפץ זה מכריח וגורם התלבשות הרצון וחכ' בכל הדברים השייכי' לזה, וזהו ענין שלום בפמשמ"ט, וכמו"כ יש בחי' שלום בפמשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.
68 שלום בפמשמ"ט. . בפמשמ"ע. . העוסק בתורה : סנהדרין צט, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המשך מצה זו הערה 939.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כתי' בקש שלום ורדפהו בקש שלום הוא בחי' תורה וכמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי , שלום יעשה לי , שע"י התורה נעשה שלום בפמליא שמ"ע ובפשמ"ט, דהנה כי אל דעות הוי' ד"ע הוא שלמעלה היש ולמטה הוא אין, וד"ת הוא להיפך שלמעלה הוא האין ולמטה הוא היש, וע"י התורה נמשך שיהי' גילוי בחי' ד"ע בד"ת שלמטה יהי' ג"כ הגילוי שלמעלה הוא היש ולמטה הוא האין שכולו קמי' כל"ח כו'.
66 שלום בפמליא שמ"ע ובפמשמ"ט : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לאחר הבירור, שכשהיצה"ר נהפך לטוב אזי הוא טוב מאד כו', וזהו ע"י התורה , וכמשארז"ל שהתורה עושה שלום בפמשמ"ע ובפשמ"ט, והיינו כי פשמ"ע היינו שהתורה מחבר ש' הוי' וש' אלקים שהם שרש של שני היצרים, ובפשמ"ט היינו כמו שנמשכו למטה התורה מחבר ג"כ שגם היצה"ר נהפך לטוב ממש, לפי ששרש המחבר מה שהוא יכול לחבר שני הפכים שרשו גבוה מאד כו' ולכן ש' הוי' הוא בת"ת דוקא היינו גם בכלי הת"ת לפי שהת"ת מחבר חו"ג, ומה שיש בכחו לחבר זהו מצד ששרשו גבוה מאד כנ"ל לכן יכול לחבר חו"ג, וכך התורה מפני ששרשה גבוה מאד לכן היא עושה שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט שהתורה עושה שלום בין היצ"ט ויצה"ר שגם היצה"ר יהפך לטוב, ויהי' היצה"ר כמו שהוא בשרשו שנק' שניהם שני המאורות הגדולים, וזהו והסירותי מחלה הוא היצה"ר שעכשיו הוא מחלה שמונע ומעכב, אבל ע"י התורה יסור המחלה, ואומרו והסירותי לשון נוכח שזה קאי על המספר התורה והיינו כמ"ש הרמב"ן ז"ל כשלישי המדבר שזהו בחי' אני ראשון כו', וכנ"ל בענין אני הוי' כו', והיינו שענין ובירך כו' זהו בחי' ש' הוי' שממשיך הברכה מא"א, אבל להיות והסירותי מחלה מכל וכל שהיצה"ר יהי' כמו קודם החטא וכמו שהוא בשרשו בשני המאורות הגדולים זהו ע"י בחי' אני אוא"ס בחי' אני ראשון כו'.
96 שלום בפמשמ"ע ובפמשמ"ט : סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד"ז יובן ג"כ ענין שיחות חולין של ת"ח, כי הע"מ נק' עמל שיחה להיותם בבחי' ירידה והשפלה בבחי' יש נפרד ונק' מילין דהדיוטא כנ"ל, אך ת"ח הוא בחי' איתן (ששורש נשמתו הוא באצי' כנז' במאמר ויקח המן כו' ע"ש) הוא מעלה בחי' שיחה זאת לשרשה בבחי' השערות שלמעלה מן החכ' אשר שם הם
97 עמל שיחה : סנהדרין צט, ב. ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע תק ואילך. תו"ח בראשית א, ד ואילך. ח"ש קלג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב [כי יש אדם שעמלו בחכ'] (ב) ואחור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לעשות מלאכה שזהו רק בחי' ביטול היש לבד, ותורתן אימתי נעשית, וכמו שהקשה רשב"י, אפשר שיהא חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה, תורתן אימתי נעשית, אלא כשעושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים, והנה בחי' זו שיהי' תורתן קבע אומנתן ממש זהו בחי' עמלא דאורייתא דהוא לעילא מן שמשא, יש אדם שעמלו בחכמה, וזהו משארז"ל נפש עמל עמלה לו כו'.
24 וזהו משארז"ל נפש עמל עמלה לו כו' : בסנהדרין צט, ב: שנאמר נפש עמל עמלה לו כו' הוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר . ובאוה"ת נ"ך שם ע' תריא: וזהו הפי' שתורתו עומלת לו כי חכמת אדם קאי על התורה והיינו מ"ש רש"י שעומלת לו שיתגלו לו רזי תורה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה , פמשמ"ט בחי' ממכ"ע ופמשמ"ע בחי' סוכ"ע, והתורה מחברת בחי' סוכ"ע בבחי' ממכ"ע.
68 סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה בכל הנ"ל יובן מש"א ברע"מ דתנופת העומר הוא בדיקו דאשת חיל היינו שעי"ז נבדל מכנ"י שנק' אשת חיל דקות הרע, כי ע"י ביטול רצון דנה"ט לה' (שזהו"ע תנופת העומר כנ"ל) נעשים קלות דומות עליו כחמורות כמו הכועס כאילו עובד ע"ז כו' והמלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים, וכן משארז"ל נואף אשה חסר לב זה הלומד תורה לפרקים כו', וע"פ פשוט כי התורה צ"ל כמו אשתו שדר עמה בקביעות, משא"כ הנואף שאינו דר בקביעות, לכן כאשר לומד התורה לפרקים נק' נואף אשה כו' (...
115 נואף אשה חסר לב : משלי ו, לב . סנהדרין צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת הקודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והי' מעשה הצדקה מובא מארז"ל כל העוסק בתו' כו' משים שלום כו' סנהדרין צט,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר