815

הקשר המיוחד בינו לבין ישראל: "להראות חבתם של ישראל", שהוא למעלה מהגבלות השכל.

וכיון שנס פך השמן מורה על הקשר בין ישראל להקב"ה באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה ("חבתן של ישראל"), לכן תקנו חכמים את עיקר המצוה של חנוכה בהדלקת נרות²⁷ כזכר לנס פך השמן (ולא את ענין ההלל וההודאה על נס הנצחון במלחמת היוונים), להראות את הקשר בין ישראל להקב"ה, שהוא למעלה מכל מדידה והגבלה²⁸.

על פי זה יובן מה שאורם של נרות חנוכה אינם אמצעי לשם איזה דבר, אלא תכליתם היא בהם עצמם, משום שהם מורים על הקשר עם הקב"ה, על עצמות, במילא אי אפשר לומר שהם לשם דבר אחר, חס ושלום.

ז. כאמור לעיל, נרות שבת, נרות המקדש ונרות חנוכה ענינם הוא – אור.

בגמרא נאמר²⁹: ואין אור אלא תורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור. נמצא מזה, שהאור של כל שלושת סוגי הנרות הנזכרים לעיל, הם תורה. אלא שבתורה עצמה ישנן כמה מדריגות, שבכללותם הם נרמזים בשלושה סוגי נרות אלו:

לימוד התורה על מנת לדעת כיצד לקיים מצוות, לדעת את המעשה אשר יעשון, שזהו – בכללות ובפנימיות – ענין התורה שעושה שלום בעולם³⁰ – נרות שבת, שהם לשלום בית.

לימוד התורה שעל ידו מתקשרים ישראל עם הקב"ה³¹ – נרות המקדש, שהם עדות שהשכינה שורה בישראל.

לימוד התורה "לשמה", לשם התורה עצמה, ללא מטרות צדדיות, שזוהי התורה כפי שהיא מאוחדת עם עצמותו ית'³²; שבעצמות – ובמילא גם בתורה כפי שהיא מאוחדת עמו – אין שייך לומר איזו שהיא תכלית אחרת ח"ו מלבד הוא עצמו – נרות חנוכה³³.