אגרת פ
אגרת פ
לאנ"ש 870 דעיר האדיץ.
היות ידידנו המוכ"ז המופלג נ"י סיפר איך שאין סדר נכון כל כך במחנם הט' נדון התפלה, בהאי גיסא מתפללים ובהאי גיסא זה משיח שיחה בטלה וגם מתהלכים אנה ואנה. והלא במחנם הט' מקום תחנות ארון האלקים כאאזמו"ר נ"ע, אשר כתב בכת"י פסוק מר מאד על המתהלכים 871 וכו', אשר לא ניתן לכתוב ממש, וכמו כן על השח שיחה בטלה. ובס' חרדים כ' בשם האריז"ל והרמ"ק ז"ל שפסקו לאסור הדבור בבית הכנסת לגמרי רק בדברי תורה ויראת ה' וכו', יעו"ש פ"א מצוה י"ט שמנה זה במצוות עשה מפסוק ומקדשי תיראו 872 , ואמר בתורת כהנים לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל מקום דעלייהו כתי' ואהי להם למקדש מעט 873 וכו', וכל שכן בשעת התפלה.
והנה ואשמם בראשיכם 874 כתיב, לכן על הגדולים שבמנין מוטל הדבר חובה של תורה לתקן תקנה קבועה בל תמוט ח"ו, שלא לילך אנה ואנה רק לעמוד במקום אחד מתחלת התפלה עד סופה, ושלא להשיח שום שיחה בטלה משיתחיל הש"ץ התפלה עד גמר קדיש בתרא ערבית ושחרית ומנחה, ושיתחילו כולם כאחד מלה במלה וכו' כמבואר בסוף אגה"ק ד"ה הוכח תוכיח 875 כו'.
עוד זאת נדון חיזוק הלמוד במנין, להתחזק בזה בכל האפשר ממש, כי זהו יסוד ושרש הכל. גם בין מנחה למעריב להיות התחברות היום ולילה על ידי עסק התורה 876 שהיא הנקראת שלום, כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום 877 וכו' המחבר ב' הפכים וכו'.
ועוד זאת נדון תיקון שיהיו מחממים המקוה בכל יום, כנהוג בכל עירות, בכדי שיוכלו לטבול, אשר זהו חובא לדינא לכמה גדולי הפוסקים, ולכו"ע הוא מדת חסידות הקרוב לדין 878 והיא תקנה גדולה. ובזה יתעלו למעלה מעלה מנפש ועד בשר 879 , כנפשם ונפש ידידם דורש שלומם מלב ונפש חפצה המזכירם וכו'
מנחם מענדל
הערות
- 870. נדפסה במאה שערים יז, א. ס' התולדות צמח צדק ע' 217. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כה.
- 871. שיחה בטלה . . המתהלכים: ראה אגרות-קודש שלו אגרות סז. פא. אגרות-קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מח. לקמן אגרות ספק למי אגרות ד-ז.
- 872. ומקדשי תיראו: קדושים יט, ל.
- 873. ואהי . . מעט : יחזקאל יא, טז.
- 874. ואשמם בראשיכם : דברים א, יג. ספרי דברים פי"ג ד"ה דבר אחר. דברים רבה פ"א אות י. רש"י דברים א, יג. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' רנו.
- 875. אגה"ק ד"ה הוכח תוכיח: שבתניא (קסב, ב).
- 876. התחברות היום ולילה ע"י עסק התורה: שו"ע אדמו"ר הזקן (מהדו"ק) סי' א ס"ח.
- 877. כל . . שלום : סנהדרין צט, ב.
- 878. חובא . . לדין : ראה טוש"ע או"ח סי' פח, ובנ"כ שם. מאה שערים מה, א. לקו"ת תבוא מג, סע"ב.
- 879. מנפש ועד בשר: ע"פ ישעי' י, יח.
רש"י על דברים א׳:י״ג - הטקסט מספריא
הבו לכם. הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לַדָּבָר:
אנשים. וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ נָשִׁים, מַה תַּ"לֹ אֲנָשִׁים? צַדִּיקִים, כְּסוּפִים:
חכמים ונבנים. מְבִינִים דָבָר מִתּוֹךְ דָּבָר; זוֹ הִיא שֶׁשָּׁאַל אֲרִיּוֹס אֶת רַבִּי יוֹסֵי מַה בֵּין חֲכָמִים לִנְבוֹנִים? חָכָם דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָשִׁיר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ דִּינָרִין לִרְאוֹת רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ יוֹשֵׁב וְתוֹהֵא, נָבוֹן דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי תַּגָּר, כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ מָעוֹת לִרְאוֹת רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ, הוּא מְחַזֵּר וּמֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ (ספרי):
וידעים לשבטיכם. שֶׁהֵם נִכָּרִים לָכֶם, שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא וּמֵאֵי זֶה שֵׁבֶט הוּא, וְאִם הָגוּן הוּא, אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִין בּוֹ, שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם (ספרי):
בראשיכם. רָאשִׁים וּמְכֻבָּדִים עֲלֵיכֶם – שֶׁתִּהְיוּ נוֹהֲגִין בָּהֶם כָּבוֹד וְיִרְאָה:
ואשמם. חָסֵר יוֹ"ד, לִמֵּד שֶׁאַשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בְּרָאשֵׁי דַּיָּנֵיהֶם, שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת וּלְכַוֵּן אוֹתָם לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה (ספרי):
הבו לכם means GET YOURSELVES READY for the matter (cf. Rashi on Genesis 11:3).
אנשים MEN — But would it enter your mind that he would take women? Why then does it state here men? It means that he should take righteous, desirable men (cf. Sifrei Devarim 13:2).
חכמים ונבנים WISE AND UNDERSTANDING [MEN] — i.e. men who can understand a matter out of (i.e. by comparison with) another matter. — This is what Arius asked R. Jose: what is the difference between wise men and understanding men? A wise man is like a rich money changer: when people bring him dinars to examine (to value) he examines them; and when they do not bring to him, he sits and does nothing (he does not go out to seek any). An understanding man, however, is like a merchant money changer: when they bring him coins to examine, he examines them; and when they do not bring to him, he goes about and brings of his own money (i.e. he himself buys coins) (cf. Sifrei Devarim 13:3).
וידעים לשבטיכם AND [MEN] KNOWN AMONGST YOUR TRIBES — i.e. men who are known to you. For if he were to come before me wrapped in his robe, “I" would not know who he is and of what tribe he is, and whether he is fitted for the office: but you know him for you have been brought up with him. On this account it states: known amongst your tribes (Sifrei Devarim 13:4).
בראשיכם [AND I WILL PLACE THEM] AT YOUR HEADS — as chiefs and persons honoured by you., i.e., that ye should pay them respect and reverence.
ואשמם — This word lacks the letter י (after the ש: our editions, however, have it): this teaches that Israel's transgressions (אשם) are placed upon the heads of their judges, because it is their duty to prevent them from sinning, and to direct them into the right path (Sifrei Devarim 13:6).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.