245
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מאמר חז"ל25 "אדם לעמל יולד .. איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה .. הוי אומר לעמל תורה נברא" – מזה גופא שבתורת אמת עולה הסברא כי אדם נברא "לעמל שיחה", מובן, שזוהי עבודה נעלית. ויתירה מזו: גם לפי המסקנא אשר "לעמל תורה נברא", אין הדבר שולל לגמרי את הענין של "עמל שיחה", כי אם, ש"עמל שיחה" (לבדו) אינו תכלית בריאת האדם;
ואדרבה – כדי להגיע לתכלית ולעילוי של "עמל תורה", חייבת להיות קודם העבודה של "עמל שיחה"],
ובפרט שעל־ידי זה פועלים את ה"שיחה" למעלה26 – שהקדוש־ברוך־הוא "יאמר" כביכול את עשרה המאמרות שבהן נברא העולם, כפי שמבאר רבינו הזקן בתניא27, שעשרה המאמרות מלובשות תמיד בעולם להתהוותו ולהחיותו ולקיימו (וזהו הפירוש של "מילי דעלמא" – עשרה המאמרות בהן נברא העולם ומלובשות בו, ונקראים28 "מילין דהדיוטא").
ומשמעות הדברים באותיות של "עבודה": "מהרהר במילי דעלמא" ("עמל שיחה"29) היא העבודה של "בירורים" – לברר ולזכך את ענייני העולם (בפרט30) על־ידי העבודה של "כל מעשיך יהיו לשם שמים"31 ו"בכל דרכיך דעהו"32 (בירור וזיכוך ענייני הרשות (של האדם) – "מילי דעלמא"33), שעבודה זו פועלת את קיום העולם34 (על־ידי "שיחה" למעלה).
אך עם כל זאת, אין זה בערך לענין של "עמל תורה" (ובפרט – סודות ורזי תורה), כי הגם שעל־ידי "עמל שיחה" נפעל קיום העולם (– באמצעות עשרה המאמרות)
[ויתירה מזו: הכוונה בירידת הנשמה למטה היא (לא לתקן עצמה, אלא) לתקן את הגוף והנפש הבהמית וחלקו בעולם35, ועל־ידי עבודה זו – עבודת הבירורים – נשלמת בעיקר תכלית36 בריאת העולם אשר "נתאווה
הערות
- 25. סנהדרין צט, ב.
- 26. ראה אוה"ת ח"ש קכט, סע"א ואילך. לקו"ש ח"כ ע' 330 ואילך (ועוד) – בביאור מחז"ל (ב"ר פ"ס, ח. פרש"י ח"ש כד, מב) "יפה שיחתן כו' מתורתן של בנים".
- 27. ח"ב פ"א.
- 28. זח"ג קמט, ב. לקו"ת אחרי כה, ד. ועוד.
- 29. ראה לקו"ש ח"כ ע' 331 הערה 62 התיווך עם המבואר באוה"ת שם ש"שיחה" הו"ע התפלה, וכן עם המבואר בד"ה אר"א כל אדם תרפ"ט (וראה לקו"ש חט"ו שם ע' 103 ואילך ובהנסמן בהערה 25 שם) שקיום העולם ("מלאכה" דלמעלה) נעשה ע"י "עמל מלאכה", ע"ש.
- 30. ראה לקו"ש ח"כ שם ס"כ, סכ"ו.
- 31. אבות פ"ב מי"ב.
- 32. משלי ג, ו.
- 33. עפ"ז י"ל ש"מילי דעלמא" היינו כפשוטו (עניני פרנסה שלו) – כי אצל ר"י הי' זה ענין של עבודת ה' (בירור עניני העולם).
- 34. ע"ד הנ"ל במעלת העוסק בצ"צ מצד תועלת הרבים (עולם).
- 35. תניא פל"ז (מח, ב).
- 36. אין בזה סתירה להנ"ל דאדם "לעמל תורה נברא" – כי הכוונה בזה (לא לענין התורה כמו שהיא בפ"ע, כ"א) כמו שהתורה פועלת בעולם (ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 105 ובהנסמן בהערה 35 שם).
בראשית רבה ס׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וגו' (בראשית כד, לב), הִתִּיר זְמוּמֵיהֶם. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרַבִּי חִיָּא בַּר רַבָּה לֹא הָיוּ גְּמַלָּיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ דּוֹמִים לַחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, חֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר נַסְבּוּהָ לִסְטָאֵי עֲבַדַּת גַּבּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין וְלָא טָעֲמַת כְּלוּם, אָמְרִין סוֹפָהּ מָיְתָה וְתַסְרֵי מְעַרְתָּא עָלֵינוּ, נִמְסָרָהּ לְרִבּוֹנָהּ, שְׁלָחוּהָ וְעָלַת בְּבֵיתָא דְמָרָהּ, כֵּיוָן דְּעָלְתָה נְהַקַת וְחַכִּים קָלָה, אֲמַר פִּתְחוּ לְאוֹתָהּ הָעֲנִיָּה וִיהֲבוּ לָהּ דְּתֵיכוֹל, דְּאִית לָהּ תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טָעֲמָה מִידֵי. יַהֲבִין לָהּ שְׂעוֹרִין לָא טְעַמְתּוֹן, אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי יַהֲבִינָן לָהּ שְׂעָרִין וְלָא טְעַמְתּוֹן. אֲמַר לְהוֹן תִּקַנְתִּיהוּ, אֲמַרוּן לֵיהּ אֵין, אֲפִיקְתּוּן דְּמַאי, אָמְרוּ לָא כֵּן אַלְפִין רַבִּי הַלּוֹקֵחַ זֶרַע לִבְהֵמָה וְקֶמַח לְעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר וְשֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לְהוֹן מַאי נַעֲבֵיד לָהּ וְהִיא מַחְמְרָה עַל גַּרְמָהּ. רַבִּי יִרְמְיָה שְׁלַח לְרַבִּי זְעֵירָא חַד קַרְטֵיל דִּתְאֵנִין, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אֶפְשָׁר רַבִּי זְעֵירָא אָכֵילְהוֹן דְּלָא מְתַקְּנָן. רַבִּי זְעֵירָא אָמַר אֶפְשָׁר לְרַבִּי יִרְמְיָה דְּלָא מְשַׁלַּח לְהוֹן מְתַקְּנָן, בֵּין דֵּין לְדֵין אִתְאַכְלוּן תְּאֵנִים בְּטִבְלַיְהוּ. לְמָחָר קָם רַבִּי יִרְמְיָה עִם רַבִּי זְעֵירָא אֲמַר לֵיהּ תַּקַּנְתְּ אִילֵין תְּאֵנַיָא, אֲמַר לֵיהּ לָא, אֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יְמִינָא לְרַבִּי זְעֵירָא אִין הֲווֹן קַדְמָאִין מַלְאָכִין אֲנַן בְּנֵי נָשׁ, וְאִין הֲווֹן בְּנֵי נָשֵׁי אֲנַן חֲמָרִין, וְלֵית אֲנַן כַּחֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, חֲמָרְתֵיהּ דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר יְהַבוּן לָהּ שְׂעָרֵי דְטִבְלָא לָא אֲכָלַת יַתְהוֹן, וַאֲנַן אַכְלִינַן תְּאֵנַיָא דִּטְבִילִין. (בראשית כד, לב): וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה דַפִּים הוּא אוֹמְרָהּ וְשׁוֹנָהּ, וְשֶׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא (ויקרא יא, כט). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה, וָזֶה (ויקרא יא, כט). (בראשית כד, לב): וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אָמַר רַבִּי אַחָא יָפָה רְחִיצַת רַגְלֵי עַבְדֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁאֲפִלּוּ רְחִיצַת רַגְלַיִם צָרִיךְ לִכְתֹּב, וְהַשֶּׁרֶץ מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵין דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ אֶלָּא מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: טָמֵא, הַטָּמֵא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: זֶה, וְזֶה.
משנה אבות ב׳:י״ב - הטקסט מספריא
רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. וכל מעשיך יהיו לשם שמים:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"א ע' 245
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.