244
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הזמנים) בסוג זה של העוסקין אך ורק בתורה שלא פסקו מללמוד כדי לעסוק באומנות ("מילי דעלמא"), וכפי שהגמרא10 מספרת כי ר' יוסי "שלחא הוה" ("אומן לעבד עורות"11).
כמו כן מצינו שר' יוסי היה עוסק בצרכי ציבור (לדוגמא – התקנות השונות שהנהיג בצפורי12).
על פי זה ניתן לבאר, כי ה"מילי דעלמא" בהם הרהר ר' יוסי, היו עניינים של צרכי ציבור13. ולכן הפסיק עבורם באמצע שמיעת רזי תורה – משום שהעסק בצרכי ציבור דוחה תלמוד תורה14.
בכך ניתן גם לבאר, מדוע בכל זאת נחסרה על־ידי כך אות אחת משמו – כי זה שהעיסוק בצרכי ציבור דוחה תלמוד תורה, הוא15 בשביל תועלת וטובת הרבים, אך בעוסק בצרכי ציבור עצמו יכולה להיווצר – כתוצאה מהתעסקות זו – ירידה (עד שחז"ל אומרים16 "הטל עליהן צרכי ציבור והן כלין מאיליהן")17.
[וכפי שמצינו18 לגבי מרדכי – כמדובר פעם בארוכה19 – שנשאר משנה למלך, כי היותו "בטל מדברי תורה ונכנס לשררה"20 היה לטובת כלל ישראל (דבר הדוחה תלמוד תורה), ועם זאת, פעל הדבר ירידה אצלו ("ירד מחשיבותו אצל חכמים"21), משום שנחסר אצלו העילוי והגדלות של תלמוד תורה22].
ג. המעלות של "עמל שיחה" ו"עמל תורה"
הסבר זה לקוח גם מביאורו של אבי מורי (בהערותיו על ספר הזהר23) על סיפור זה – שזה שר' יוסי הרהר "במילי דעלמא" אין משמעו הרהור של "דברים בטלים חס ושלום", כי אם, היה זה ענין של "עמל שיחה", שהוא "דבר גדול" –
[וכמדובר פעם בארוכה24 בביאור
הערות
- 10. שבת מט, ריש ע"ב.
- 11. רש"י שם.
- 12. סנהדרין יט, א. ועוד.
- 13. אבל אין לומר שהיו בעניני פרנסה שלו (ופטור אז מת"ת) – כי לא מסתבר כלל שיפסיק משמיעת ד"ת מרשב"י בשביל ענין של פרנסה. וראה לקמן הערה 33.
- 14. שהרי תורתו אמונתו מפסיק לק"ש (שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס קו) ועוסק בצ"צ לא מפסיק (שם ס"ע ס"ד). וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 405 הערה 47. לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 274 הערה 40.
- 15. ראה בכ"ז לקו"ש חט"ז שם.
- 16. סנהדרין יז, א. פרש"י בהעלותך יא, כח. וראה תנחומא וארא ה. שמו"ר פ"ו, ב.
- 17. להעיר גם מזח"ג (קפו, א) שהריח "בריחא דלבושייכו" שלא קרו ק"ש, מפני שהיו עסוקים בהכנסת כלה (נת' בסה"מ תקס"ב ס"ע נו ואילך. ועוד).
- 18. להעיר ג"כ מענין חיי עולם וחיי שעה ואעפ"כ זמן תפלה לחוד וכו' (שבת י, א).
- 19. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 403 ואילך.
- 20. רש"י מגילה טז, ב. פרש"י מג"א בסופה – שלכן "פירשו ממנו מקצת סנהדרין".
- 21. רש"י מגילה שם (ולכן, "מעיקרא חשיב לי' למרדכי בתר ד' ולבסוף בתר חמשה" – מגילה שם).
- 22. ראה לקו"ש שם. וראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 82 ואילך. ח"ד [המתורגם] ע' 141 ואילך (במעלת הלולב על האתרוג).
- 23. לקוטי לוי"צ כאן (ע' קנח ואילך).
- 24. לקו"ש[המתורגם]חט"וע'101ואילך.וש"נ.
רש"י על במדבר י״א:כ״ח - הטקסט מספריא
כלאם. הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם; דָּ"אַ, תְּנֵם אֶל בֵּית הַכֶּלֶא, לְפִי שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ (עי' ספרי):
כלאם — (This is taken as the equivalent of כַּלֵּם, “destroy them”, “make an end of them”; cf. Rashi on Exodus 17:9) — He meant: cast upon them the responsibility for public affairs and they will of themselves soon come to an end (through the worry and anxiety this entails). — Another explanation is: that the word means put them into prison (כלא). He said this because they were prophesying, “Moses will die and Joshua will bring Israel into the Land” (cf. Sifrei Bamidbar 96; Sanhedrin 17a).
מדרש תנחומא, וארא ה׳ - הטקסט מספריא
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה (קהלת ז, ז). כְּשֶׁהֶחָכָם מִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַרְבֵּה, מְעַרְבְּבִין אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה. וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מַתָּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם. חָכָם הַמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, מְשַׁכְּחִין תַּלְמוּדוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁשִּׁים הֲלָכוֹת לִמְּדַנִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָא בַּחֲרִישַׁת הַקֶּבֶר, וְכֻלָּן נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר. הֱוֵי, כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם. כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, עֵסֶק שֶׁנִּתְעַסֵּק שְׁלֹמֹה בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הִטְעוּהוּ, וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים (מלכים א יא, ד)
אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: נוֹחַ לוֹ לִשְׁלֹמֹה אִלּוּ הָיָה גּוֹרֵף בִּיבִין, וְאַל יִכָּתֵב עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה. וּמִי גָּרַם לוֹ? שֶׁנִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ בָּהֶן. וּמַה הֵן דְּבָרִים? דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָּל (משלי ל, א). לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָגוּר? שֶׁאָגַר אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַחָכְמָה. בִּן יָקֶה, שֶׁהֱקִיאָהּ. נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, שֶׁהָיָה אוֹמֵר, אִתִּי אֵל וְאוּכָל. הִכְתִּיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים פֶּן יָשִׁיב (דברים יז, טז-יז).
אִיתִיאֵל וְאֻכָּל, אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסִיר לְבָבִי, אֲנִי אַרְבֶּה סוּסִים וְלֹא אָשִׁיב אֶת הָעָם.
תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עָלָה סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עֲקָרַנִי שְׁלֹמֹה, עֲשָׂאַנִי פְּלַסְתֵּר. כָּתַבְתָּ בִּי, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ. וּכְתִיב וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים (מלכים א ה, ו) וְנָשִׁים הִרְבָּה, וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִילַגְשִׁים שְׁלֹש מֵאוֹת (מלכים א יא, ג). וְרִבָּה כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים (מלכים א י, כז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ אוֹבְדִין מִן הָעוֹלָם, וְאוֹת אַחַת מִמְּךָ אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. מִי גָּרַם לוֹ? עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ בָּהֶן. הֱוֵי, כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.
וְאַל תֹּאמַר שְׁלֹמֹה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עֵסֶק שֶׁנִּתְעַסֵּק טִלְטֵל אוֹתוֹ. אֵימָתַי? כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל פַּרְעֹה מַה כְּתִיב שָׁם? וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: יוֹם פְּרוּזְבֻּטְיָא שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וְהָיוּ כָּל הַמְּלָכִים בָּאִין וּמְעַטְּרִין אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה קוֹזְמוֹקְרָטוֹר עַל כָּל הַמְּלָכִים. מִשֶּׁעִטְּרוּ אוֹתוֹ, הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל פֶּתַח פַּלְטֵרִין שֶׁל פַּרְעֹה. נִכְנְסוּ מְשָׁרְתָיו אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: שְׁנֵי זְקֵנִים עוֹמְדִין בַּפֶּתַח. אָמַר לָהֶן: יֵשׁ בְּיָדָם עֲטָרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: לָאו. אָמַר לָהֶם: בָּאַחֲרוֹנָה יִכָּנְסוּ. נִמְצְאוּ עוֹמְדִין לִפְנֵי פַּרְעֹה. אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין? אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. אָמַר לָהֶם: מִי ה' אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִשְׁלֹחַ לִי עֲטָרָה, אֶלָּא בִּדְבָרִים אַתֶּם בָּאִים, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא דִּפְתְּרָא שֶׁל אֱלֹהוֹת, הִתְחִיל קוֹרֵא, אֱלֹהֵי אֱדוֹם, אֱלֹהֵי מוֹאָב, אֱלֹהֵי צִידוֹן, וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי קָרָאתִי כָּל כְּתָבַי וְאֵין שָׁם שְׁמוֹ שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם. אָמַר רַבִּי לֵוִי: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְכֹהֵן שֶׁהָיָה לוֹ עֶבֶד שׁוֹטֶה. יָצָא הַכֹּהֵן חוּץ לַמְּדִינָה, הָלַךְ הָעֶבֶד לְבַקֵּשׁ אֶת רַבּוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. הִתְחִיל צוֹוֵחַ לִבְנֵי אָדָם שֶׁעוֹמְדִין שָׁם, לֹא רְאִיתֶם בְּכָאן רַבִּי. אָמְרוּ לוֹ: רַבְּךָ לֹא כֹּהֵן הוּא? אָמַר לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹטֶה, וּמִי רָאָה כֹּהֵן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. כָּךְ אָמְרוּ לוֹ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְפַרְעֹה: שׁוֹטֶה, אֱלֹהוֹת אֵלּוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, מֵתִים הֵן, אֲבָל ה' אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: בָּחוּר הוּא, זָקֵן הוּא, כַּמָּה שְׁנוֹתָיו, כַּמָּה עֲיָרוֹת לָכַד, כַּמָּה מְדִינוֹת כָּבַשׁ, כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לוֹ מִיּוֹם שֶׁעָלָה לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהֵינוּ כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם, הוּא הָיָה עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהוּא יִהְיֶה בְּסוֹף כָּל הָעוֹלָמִים, וְהוּא יְצָרְךָ וְנָתַן בְּךָ רוּחַ חַיִּים. אָמַר לָהֶן: וּמַה מַּעֲשָׂיו? אָמְרוּ לוֹ: נוֹטֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְקוֹלוֹ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, קַשְׁתּוֹ אֵשׁ, חִצָּיו שַׁלְהָבוֹת, רָחְמוֹ לַפִּיד, מְגִנּוֹ עֲנָנִים, חַרְבּוֹ בָּרָק, יוֹצֵר הָרִים וּגְבָעוֹת, מְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, מוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, מַפְרִיחַ דְּשָׁאִים וּמְדַשֵּׁן פֵּרוֹת, וְעוֹנֶה חַיּוֹת, צָר אֶת הָעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ וּמוֹצִיאוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין. אָמַר לָהֶם: מִתְּחִלָּה שֶׁקֶר אַתֶּם מְדַבְּרִין, שֶׁאֲנִי הוּא אֲדוֹן הָעוֹלָם, וַאֲנִי בָּרָאתִי עַצְמִי וְאֶת נִילוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי (יחזקאל כט, ג). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִבֵּץ אֶת כָּל חַכְמֵי מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא שְׁמַעְתֶּם שִׁמְעוֹ שֶׁל אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ. אָמְרוּ לוֹ: שָׁמַעְנוּ שֶׁבֶּן חֲכָמִים הוּא בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְעַצְמְכֶם קְרָאתֶם חֲכָמִים וְלִי בֶּן חֲכָמִים. חַיֵּיכֶם, אֲנִי מְאַבֵּד חָכְמַתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם (ישעיה יט, יא). רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶן: וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר (ישעיה כט, יד). הֱשִׁיבָם: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתֶּם אוֹמְרִים: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע, מִי ה' אָמַרְתָּ, מִי אַתָּה לוֹקֶה. מִ״י עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא חֲמִישִׁים, אֵלּוּ חֲמִישִׁים מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם. בְּמִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר? וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְעַל הַיָּם מַהוּ אוֹמֵר וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה (שמות יד, לא). כַּמָּה לָקוּ בְּאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. חֲשֹׁב חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁבְּיָד הַגְּדוֹלָה, לְכָל אַחַת וְאַחַת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, הֲרֵי חֲמִישִׁים. דָּבָר אַחֵר, מִי סָרֵס מִי? יַם סוּף עָתִיד לְהוֹדִיעֲךָ מִי ה'. חַיֶּיךָ, מִפִּיךָ תֹּאמַר ה' הַצַּדִּיק (שמות ט, כ). אַתָּה אָמַרְתָּ לֹא אֲשַׁלֵּחַ (שמות ה, ב), מָחָר בְּיָדְךָ תֶּאֱחֹז כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְתֹאמַר לְכוּ בְּשָׁלוֹם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְקַרְכֶם קְחוּ. וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם וְגוֹ' (שמות יב, לג). לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם.
שמות רבה ו׳:ב׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ז, ז): כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, כְּשֶׁחָכָם מִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַרְבֵּה מְעַרְבְּבִין אוֹתוֹ מִן הַחָכְמָה, וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מַתָּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר, כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, הַמִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שִׁשִּׁים הֲלָכוֹת לִמְדַנִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פְּדָיָה בַּחֲרִישַׁת הַקֶּבֶר, וְכֻלָּן נִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנִּי בִּשְׁבִיל שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם, זֶה משֶׁה. עוֹשֶׁק שֶׁעָשְׁקוּ אוֹתוֹ דָתָן וַאֲבִירָם, יְהוֹלֵל חָכָם, עִרְבְּבוּ אוֹתוֹ. וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהָיָה משֶׁה מִתְאַבֵּד, אֶלָּא הֵם שֶׁהִקְנִיטוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ (שמות ה, כא): יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט, וְאַף הוּא מַקְפִּיד וְאוֹמֵר (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הִכְתַּבְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עָנָו וְאַתָּה מַקְפִּיד עַל דְּבָרַי, חַיֶּיךָ יֵשׁ לְךָ לֵידַע, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז, ח): טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, טוֹבָה אַחֲרִיתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵרֵאשִׁית שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עַתָּה תִרְאֶה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשָׁה מִדַּת הַדִּין לִפְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי בָּשָׂר וָדָם אֲנִי בְּמִדּוֹתַי שֶׁאֵינִי מְרַחֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אֱלֹהִים עַל הַמִּצְרִיִּים, אֲנִי ה', עַל יִשְׂרָאֵל.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט מאותו ספר סנהדרין יז, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ב שלח שיחה א מאותו ספר סנהדרין יז, א
- לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג מאותו ספר סנהדרין יז, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יז, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יז, ב
- לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א מאותו ספר סנהדרין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו סנהדרין יז, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז סנהדרין יז, סע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב סנהדרין יז, סע"א ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו סנהדרין יז, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו זהר בלק פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה סנהדרין יז, סע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד סנהדרין יז, סע"א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א סנהדרין יז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א סנהדרין יז, א