ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג

266

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שהשור לא ראוי "לרדיא" ולמלאכה בכלל, שהרי אם כן, היה מחזיקו או מוכרו לצורך מלאכה⁴², ואם כך אין כאן כלל ביטול מלאכה?

לכן מציין רש"י את שם האומר – רבי מאיר – כי הוא הולך כאן לפי שיטתו ש"חיישינן למיעוטא"⁴³, ולפיכך חוששת התורה למיעוט שוורים ששוחטים אותם, למרות שהם ראויים למלאכה⁴⁴.

טו. ג' פסוקים – הידרדרות הגנב

בדברי רבן יוחנן בן־זכאי ורבי מאיר לגבי "החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן", המובאים לעיל (בסעיף ה') ישנו ענין על־פי פנימיות התורה:

על כך שגנב "כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה..." מצטט רבן יוחנן בן־זכאי שלושה פסוקים: "הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם..."⁴⁵ וכתיב⁴⁶: ויאמרו לא יראה י־ה ולא יבין אלקי יעקב וכתיב⁴⁷: כי אמרו עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה". מתעוררת השאלה: א) לשם מה הוא מצטט פסוקים – הרי החומרה של "עשה עין... " היא הגיון פשוט ביותר^*? ב) ובמיוחד – שלושה פסוקים? ג) מדוע הוא משנה את הסדר ומביא את הפסוק מיחזקאל לאחר הפסוק מתהילים?

הענין בזה הוא: מדובר כאן על אדם המאמין שקיימת "עין" למעלה, אלא הוא "עשה... כאילו..." – כיצד ייתכן אפוא שאדם מאמין יגיע לידי טעות משונה כל כך, ויאמר "עין של מטה כאילו אינה רואה...?

לכך מצטט רבן יוחנן בן־זכאי שלושה פסוקים, המראים את סדר ההידרדרות של הגנב⁴⁸: הפסוק הראשון הוא "הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם...". כלומר, הוא יודע שיש "עין" הרואה, אבל הוא מרמה את עצמו, שהעין רואה רק כאשר אור, ולא במצב של "מחשך" (כיוון שמלמעלה בראו את האור כדי לראות).

כיצד הוא הגיע לשטות זו המבדילה בין אור לבין חושך אצל "עין של מעלה"? – טעות זו נובעת מטעות קודמת המצויינת בפסוק השני "ויאמרו לא יראה י־ה...": הוא סובר שהקדוש־ברוך־הוא אינו רואה למטה. הקדוש־ברוך־הוא נעלה כל כך עד שאין הוא משפיל עצמו להביט בגשמיות⁴⁹. אדם זה

הערות

42. שהרי דמי שור הראוי לרדיא הוא יותר משור לנכסתא (ראה ב"ק מו, א).
43. יבמות סא, ב. וש"נ.
44. אבל פשוט גם שוורים העומדים לטביחה משלם "חמשה" (אף שליכא בהו ביטול מלאכה) – כיון דרוב שוורים לרדיא, וכמ"ש בעיון יעקב לע"י שם (וכנ"ל הערה 8).
45. ישעי' כט, טו.
46. תהלים צד, ז.
47. יחזקאל ט, ט. וראה גם יחזקאל ח, יב.
*. ראה כתובות כב, א. תוד"ה איבעית שבועות כב, סע"ב. וראה שד"ח כללים ס, כלל סג וש"נ.
48. ולהעיר גם מהסדר ביחזקאל ח, יב: עשים בחשך גו' אין ה' רואה גו' עזב ה' את הארץ.
49. כשיטת הפלסופים שהביא במו"נ ח"ג פי"ט (ומביא שם קרא דלא יראה גו') – הובא ונתבאר בד"ה ועתה שמע וד"ה הטה אלקי תרצ"ד (סה"מ קונטרסים ח"ב – רעו, ב ואילך). סה"מ אידיש ע' 15. ס"ע 25 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.