267

סבור שכדי לראות גשמיות יש צורך בעין גשמית, והרי הקדוש־ברוך־הוא "אינו גוף"⁵⁰, ואין הוא יכול, ח"ו, לראות את העולם הזה הגשמי.

וכיצד אפשר להגיע לטעות זו? הרי כנאמר בפסוק שם⁵¹, "הנוטע אוזן הלא ישמע אם יוצר עין הלוא יביט": הקב"ה יכול לברוא עינים גשמיות, ובודאי יכול לראות גשמיות⁵²?! לכך מביא רבן יוחנן בן־זכאי את הפסוק השלישי "עזב ה' את הארץ..."⁵³:הואחושבשהעולםמדישפל כלפי ה' שהוא "רם על כל גויים ה'"⁵⁴, ולכן "עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה".

לכך רומז רבי מאיר גם במשלו, שהגנב הוא כמי ש"לא זימן את בני המלך"⁵⁵: הוא חושב שהוא מתעסק עם "בניהמלך"ולאעםהמלךעצמו,שהקדוש מסר, מפני גדולתו, את הנהגת העולם ל"ממוצעים" שונים⁵⁶ – "בני המלך".

טז. שלושה אופנים לפיתוי המרידה בה'

אלה שלושת הדרכים, זו למטה מזו, שבהן מפתה היצר הרע למרוד בה': האופן הראשון הוא, שמשכנעו ש"עזב ה' את הארץ" – הקדוש ברוך הוא מרומם מן העולם, "על השמים כבודו"⁵⁴, ואיננו נמצא למטה, ולכן יכול אתה לעשות ככל העולה על רוחך,

אך אין היצר הרע מסתפק בכך, כי אין זו מרידה⁵⁷ אמיתית בה'. כי הוא מכיר במציאות ה', לכן הוא ממשיך ומשכנע ש"לא יראה י־ה", הקדוש־ברוך־הוא אמנם נמצא בעולם, אבל "לא יראה" – אין הוא משגיח על מעשי התחתונים, שאינם חשובים לגביו⁵⁸.

אך גם זו עדיין אינה מרידה מושלמת בה', כי הוא מרומם אותו במחשבה זו, הוא טוען, שראייתו, כביכול, נעלית מכדי לרדת לגשמיות. לכן מפתה אותו היצר הרע יותר, שבאמת רואה הקדוש ברוך הוא גם גשמיות, אך יש הבדל בין "אור" לבין "חושך"⁵⁹: הקדוש ברוך הוא "רואה" רק ענינים של אור וקדושה, החשובים לו, אך מדוע יראה ענינים של "חושך" והיפך הקדושה?

ומן ההבדל בין "אור" לבין "חושך" במשמעותם הרוחנית "מסיק" הגנב לגבי