268
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הבדל בין "אור" לבין "חושך" במובן הגשמי – שהקדוש ברוך הוא אינו רואה, ח"ו, דברים הנעשים "במחשך".
יז. "משתה" – הפיכת הרע לטוב
במשל מדמה רבי מאיר את ענין הגניבה ל"משתה". ההסבר לכך הוא:
רבי מאיר מדבר לאחר שכבר נתפס הגנב והובא לבית־דין, ואז הוא כבר מתחרט על הגניבה, וזהו ענין של "אתכפיא סטרא אחרא", כאשר הענין הופך ל"מטעמים" ("משתה"), כביכול, לקב"ה, כדברי אדמו"ר הזקן בתניא60, ודוקא באמצעות אופן זה, של "מטעמים", כאשר "וגם רשע ליום רעה61... שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה"62, נגרם "גודל נחת רוח לפניו יתברך"63.
ובאמצעות ה"משתה" שמכינים עתה לה', באמצעות העבודה של "אתכפיא סטרא אחרא"64, זוכים ל"סעודתו של לויתן"65 לעתיד לבוא, בקרוב ממש.
הערות
- 60. פכ"ז (לד, רע"ב). (משיחת ש"פ משפטים תשל"א, תשל"ה)
- 61. ל' הכתוב משלי טז, ד.
- 62. תניא שם.
- 63. תניא שם (שם, א).
- 64. ראה יהל אור לתהלים קד, כו (ע' תו): "יש לויתן דקליפה .. ולשחק בו י"ל ע"ד טוב מאד זה יצה"ר שבו וע"י נמשך הצחוק והתענוג כו'". וראה שם (סוף הע'): והמשכה זו נמשך ע"י ביטול היש. ובלקו"ת שמיני (יח, ב) מקשר זה שהקב"ה משחק עם לויתן (ע"ז ג, ב) עם צחוק עשה לי אלקים דיצחק, עיי"ש.
- 65. ראהב"ב עד,ב. תנחומא ראה ו.פדר"אפ"י. ועוד.
מדרש תנחומא, ראה ו׳ - הטקסט מספריא
וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם לוֹקֵחַ לִיטְרָא בָּשָׂר, עַד שֶׁיְּהֵא נִמְלָךְ בְּבֵיתוֹ. רְאֵה מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. יִשְׂרָאֵל אִם אֵין שׁוֹחֲטִין, אֵין אוֹכְלִין. אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, נוֹחֲרִין וְאוֹכְלִין. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, חַיֵּיכֶם, לָעוֹלָם הַבָּא אַתֶּם אֹכְלִים מֵאוֹתָן שֶׁאֵין נִשְׁחֲטִין, מִבְּהֵמוֹת וְלִוְיָתָן, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, אֶחָד בְּאֶחָד יִגָּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבֹא בֵינֵיהֶם (איוב מא, ח).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.