תפב
עד בחי' הדיבור כנ"ל אז אמר לאדם הן יראת ה' כו'. דהנה ידוע במה שא' אם אין חכ' אין יראה אם אין יראה אין חכ' וא"כ במה יקדים דאם יתחיל ביראה כמ"ש ועתה ישראל85 מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה כו' הרי אם אין חכ' אין יראה ואם יתחיל בחכ' הרי אם אין יראה אין חכ', אלא צ"ל דהחכ' והיראה א' הוא ממש ובאיזה שיתחיל כולל הוא לחבירו אם ביראה יש בה החכ' ואם בחכ' יש בה היראה דשניהם כא' יחשב ממש וא"א לזה בלא זה עד שאין לא' קדימה על זולתו כלל. וזהו שא' הן יראת ה' היא חכ' עצמה, כי הגם שהיראה היא סוף כל המדריגות שאחר בחי' הדיבור והוא בחי' המעשה לקיים דבר ה' במצות בפו"מ כמ"ש סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור בפו"מ, אבל זה כל האדם דחכ' כו' שבתחילת כל ההשתלשלות כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן דוקא, וכמאמר תכלית חכ' תשובה ומע"ט וכמ"ש ראשית חכ'86 יראת ה' שכל טוב לעושיהם דוקא שזהו בחי' התכלית השלימות דחכ' כמו שהיא במקורה בהעלם העצמו' ממש כנ"ל, ואעפ"י שהוא סוף כל המדריגות המסתעפים מן החכ' למטה אבל למעלה היראה ראשית לחכ' (משום דמקור החכ' הוא תלוי בסוף מעשה דוקא ולא בדיבור כמו שאין חכם כבעל הנסיון87 וכמו מי שחכמתו עמדה לו במעשה דוקא כידוע). וזהו שאמר ויאמר לאדם אחר שהביא החכ' דתורה בדיבור כמ"ש וגם חקר"ה בגילוי גמור מן ההעלם כמו חקור דבר כו' אח"ז אמר לאדם שאין זה שלימות החכ' כ"א יראת ה' שבמעשה שאחר הדיבור דוקא הוא תכלית ושלימות דח"ע שראה ויספרה כנ"ל וכמ"ש שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם88 בדיבור כו' וכמ"ש כי זה כל האדם מטעם הנ"ל (ומ"ש וסור מרע, בינה, הוא קול הב' דקול ה' בכח דאני בינה לי גבורה89 להיות סור מרע שנק' ירא חטא, ויראת ה' היא חכ' הוא במעשה טוב דמ"ע שהוא קול הא' קול ה' על המים כנ"ל).
כ) ובכ"ז יובן המאמר דאם משמחו לחתן מה שכרו זוכה לתורה שנתנה בה' קולות דוקא, דהנה ענין קשר וחיבור לזכי' דמ"ת בה' קולות עם מצות השמחה בפו"ר דחו"כ הרי הוא ענין א' ממש לפי כל הנ"ל דכל עיקר ענין שמחת חו"כ הוא כדי שע"י בחי' שמחה העצמיי' יומשך מהעלם העצמו' בבחי' יש מאין ממש להיות כח המוליד ביחודם כנ"ל, ולכך זוכה לה' קולות דמ"ת שהוא ג"כ רק להמשיך מבחי' העלם העצמו' מאין ליש בבחי' ה' קולות הנ"ל בתורה וכמ"ש למעלה בענין לשמ"ה לשם התורה והכל ענין א' הוא ממש וד"ל. וזהו בשביל המשכת התורה עצמה בה' קולות דמשפיע עד שבא בדיבור
הערות
- 85. אם אין חכ' אין יראה. . ועתה ישראל : אבות פ"ג מי"ז. עקב י, יב.
- 86. נעוץ תחילתן. . תכלית חכ'. . ראשית חכ' : ס' יצירה פ"א מ"ז. ברכות יז, א. תהלים קיא, יו"ד.
- 87. שאין חכם כבעל הנסיון : ראה לעיל ח"א ע' פב, ובהמ"מ שם. לעיל ד"ה שמח תשמח (הראשון) סט"ו.
- 88. שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם : ראה ברכות יז, א (הגירסא שהובאה על הגליון שם).
- 89. דאני בינה לי גבורה : משלי ח, יד.
משנה אבות ג׳:י״ז - הטקסט מספריא
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

