419
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכיון שעבודת יהודה נעשית במקום " החשוך והתחתון ביותר, היא "מגיעה" לעצמותו יתברך, מעל לדרגה של גילויים. בדומה68 ליתרון של בעלי התשובה על הצדיקים, שכיון שעבודת בעלי התשובה נובעת מהתרחקות, לכן היא "מגיעה" לעצמותו יתברך, למעלה מעבודת הצדיקים.
וזהו ההבדל בין ה"גאולה" שמצד יוסף לבין ה"גאולה" שמצד יהודה69: ב מצד יוסף הגאולה היא באופן של "יגאלך טוב"70 – קשורה לאור וגילוי. אך מצד יהודה – "וגאלתי אנכי"70 – גאולה על־ידי עצמותו יתברך.
טו. השמחה של "בית יהודה" קשורה דוקא לתקופה השניה בימות
המשיח
לפי זה מובן יותר הקשר שבין "צום... יהיה לבית יהודה לששון..." לבין התקופה השניה של ימות המשיח, בנוסף לאמור, שהפיכת הצום עצמו זהו ענין של ביטול מנהגו של עולם:
כידוע71 יש בעולם הבא שתי
עליות": (א) הסעודה72 של הלויתן ושור־הבר – ענין ודוגמא73 לאכילה ושתיה. (ב) עולם־הבא74 אין בו לא אכילה וכו'.
ההבדל ביניהם הוא: המשמעות של אכילה ושתיה בעולם הבא היא תענוג של הבנת טעמי התורה שיתגלו אז, השגה הנגרמת באמצעות עבודה של תורה ומצוות בעולם הזה, ואילו
"עליה" השניה "תתגלה" עצמותו יתברך, שלמעלה מגילויים, ואשר אינה יכולה "להתלבש" ב"אכילה ושתיה" – בחכמה ובהבנה. דרגה זו מושגת באמצעות התשובה, ובאמצעות מסירות נפש לתורה ומצוות, המתעוררת "על ידי לחץ ודוחק השיעבוד"75 של תקופת הגלות.
ויש לומר, שדומה לכך76 ההבדל בין שתי התקופות הנ"ל בימות המשיח: התקופה הראשונה, שבה יהיו "פנויין בתורה וחכמתה"77 (בדומה לאכילה ושתיה שדלעיל), היא בדרגה של גילויים. ואילו התקופה השניה, שבה יהיו תחית המתים וביטול מנהגו של
הערות
- 68. ראה סד"ה ענין הגשת יהודה ליוסף תרכ"ט – שמקשר זה שלעת"ל יהי' יהודה העיקר כי ארץ קדמה במחשבה, עם מעלת התשובה דרחוק שנעשה קרוב.
- 69. ראה בהנסמן בהערה הקודמת.
- 70. לשון הכתוב רות ג, יג. ובאוה"ת ויקרא (כרך ב' – ע' תרנ. תרסט) וד"ה ענין הגשת יהודה ליוסף שם – שהוא החילוק דצדיקים ובע"ת.
- 71. המשך תרס"ו ע' קה ואילך.
- 72. ראה ב"ב עד, ב ואילך. פסחים קיט, ב. ועוד.
- 73. ראה שיטות הרמב"ם והראב"ד בזה – בהל' תשובה פ"ח ה"ד.
- 74. ברכות יז, א.
- 75. המשך תרס"ו ס"ע קו.
- 76. ולא ממש – שהרי ב' התקופות המדוברות בפנים (בדעת הרמב"ם) הן בימוה"מ (ולא בעוה"ב).
- 77. לשון הרמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ד. ועיי"ש ה"ה. הל' תשובה פ"ט.
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:ד׳ - הטקסט מספריא
וכמה שמות נקראו לה דרך משל הר ה' ומקום קדשו ודרך הקדש וחצרות ה' ונועם ה' ואהל ה' והיכל ה' ובית ה' ושער ה' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקורין לה בכל מקום העולם הבא.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״ב:ד׳ - הטקסט מספריא
לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

