תתנז
יפה שעה א' הא'
הנחה בס"ד פ' ראה תר"מ ליובאוויץ
פ' ראה
יפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב2. וצ"ל הלא עוה"ב הוא תשלום שכר על עשיות המצות ואיך שייך לומר שעשיות המצוה היא יפה מהתשלום שכר, ובפרט כיון שאמרו מכל חיי עוה"ב הרי כולל גם עולם התחי' כי מהגמ' משמע שעוה"ב הוא ג"ע כמארז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב3 ומביא ראי' מהפסוק ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ4 וארץ הוא געה"ת, וידוע המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן5 בפי' עוה"ב אם הוא נשמות בלא גופים או התלבשות נשמות בגופים שהוא עוה"ת, אך המחלוקת זהו בעוה"ב סתם אבל כאן שאמר מכל חיי עוה"ב משמע מכל מיני חיות עוה"ב הן נשמות בלא גופים והן נשמות שמתלבשות בגופים שגם גוף הגשמי'6 יהי' ניזון מזיו השכינה כי על עוה"ב ארז"ל עולם שאין בו לא אכילה7 ולא שתי' אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה, ולכאורה איך אפשר להיות שהגוף הגשמי' יהי' ניזון מזיו השכינה, אך משום ששם מאיר אוא"ס הסוכ"ע שהוא כל יכול לכן אפשר להיות שגם גוף הגשמי' יהי' ניזון ממנו8 והוא ע"ד מה שאנו רואים גם עכשיו שהגשמי' הוא מקבל חיות מהרוחניות שלכאורה איך מקבל מהרוחניות דבר הגשמי', אך משום שחיותו הוא מאוא"ס הכל יכול מחי' דבר הגשמי' ג"כ. כמו"כ הגוף הגם שהוא גשמי' מ"מ ניזון מזיו השכינה, וצ"ל איך יפה שעה כו' מכל חיי עוה"ב שיפה עשיות המצוה מהתשלום שכר, הלא ארז"ל אין הקב"ה מקפח שכר9 כל ברי' ואיך הוא יפה.
אך להבין זה צ"ל תחילה מה שאי' במד"ר ע"פ ראה11 אנכי נותן לפניכם היום ברכה אי' שם שקאי על מה שסיים בפ' עקב אם שמור תשמרון12 ואי' שם במד"ר ד"א נרי בידך ונרך בידי10 אם אתה משמר את נרי הרי אני משמר את נרכם, נרי בידך קאי על מצות שמצות נק' בש' נר כמ"ש נר מצוה ותורה אור13 ונרך בידי
הערות
- 2. יפה שעה א'. . עוה"ב : אבות פ"ד, מי"ז [ושם: העוה"ב]. ראה גם המשך וככה תרל"ז רפ"ט.
- 3. כל ישראל. . לעוה"ב : סנהדרין ר"פ חלק (צ, א).
- 4. ועמך כולם. . ארץ : ישעי' ס, כא [ושם: יירשו]. ראה לקו"ת ואתחנן ט, א.
- 5. המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים. רמב"ן בסוף שער הגמול. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23.
- 6. הגשמי' : כנצ"ל: הגשמי. וכן בסמוך.
- 7. עולם. . לא אכילה : ראה ברכות יז, א.
- 8. שגם גוף הגשמי יהי' ניזון ממנו : ראה גם תו"ח שמות ח"א מ, ב. המשך אלה תולדות נח תרל"ז פי"ח (לא נדפס לע"ע). המשך וככה תרל"ז פ"ה (ע' ז). סה"מ תרכ"ט ע' כב. וש"נ. תרל"ב ח"א ע' קכא. וש"נ. תשובות וביאורים שם ס"ג ע' 12.
- 9. אין הקב"ה מקפח שכר : ב"ק לח, ב.
- 11. ראה אנכי. . ברכה : פ' ראה יא, כו.
- 12. אם שמור תשמרון : עקב יא, כב.
- 10. במד"ר ע"פ ראה. . נרי בידך ונרך בידי : ראה דב"ר פ"ד, ד.
- 13. נר מצוה ותורה אור : משלי ו, כג.
משנה אבות ד׳:י״ז - הטקסט מספריא
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
דברים רבה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (דברים יא, כב): כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן וגו', מַהוּ אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אָמַר רַבִּי לֵוִי זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע, רַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר בַּר קַפָּרָא, הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בְּנֵר, הַנֶּפֶשׁ, דִּכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְהַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה, נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי, נֵרִי בְיָדְךָ זוֹ הַתּוֹרָה, וְנֵרְךָ בְיָדִי זוֹ הַנֶּפֶשׁ, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְךָ, וְאִם כִּבִּיתָ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד, ט): רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ כֶּרֶם בַּגָּלִיל וְאֶחָד וכו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם תּוֹרָתִי בְּיָדְךָ וְנַפְשְׁךָ בְּיָדִי, אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת שֶׁלְּךָ, אִם אִבַּדְתָּ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְאַבֵּד אֶת שֶׁלְּךָ, הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימָא, אִם שָׁמַרְתָּ מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה וכו' עַד נִשְׁבָּרָה. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם שְׁמַרְתֶּם דִּבְרֵי תוֹרָה, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זְעִירָא, אֵין בֵּית רֹבַע בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ כַּמָּה אֲלָפִים מַזִּיקִין, וְכָל אֶחָד פּוֹרְמָא נְתוּנָה בְּפָנָיו שֶׁלֹא יַבִּיט בְּאָדָם וְיַזִּיק, וּבְשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם גּוֹרְמִין, מַעֲבִיר פּוֹרְמָא מִפָּנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמַזִּיקוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, יט): פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי וגו', אֵימָתַי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, וּמִי הֵם, אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם מְשַׁמְּרִין אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיקוֹנְיָא מְהַלֶּכֶת לִפְנֵי הָאָדָם וְהַכָּרוֹזוֹת כּוֹרְזִין לְפָנָיו, וּמָה הֵן אוֹמְרִים, תְּנוּ מָקוֹם לָאִיקוּנִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רְאֵה כַּמָּה שׁוֹמְרִין מְשַׁמְּרִין אוֹתְךָ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ מְשַׁמֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה. הֲרֵי נָתַתִּי לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי דְרָכִים, בְּרָכָה וּקְלָלָה, בְּרָכָה אִם תִּשְׁמְעוּ לִדְבָרַי, קְלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִדְבָרַי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.