הלכות דעות

הלכה ד הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא …

• ברכות כט ע"ב · טז אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא …
• סוטה ה ע"ב · ג ואמר רבי יהושע בן לוי: כל השם אורחותיו בעולם הזה — זוכה …

הלכה ה ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד …

• סוטה יד ע"א · ד אלא, להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא: מה הוא מלביש ערומים, …

הלכה ו כך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון מה …

• שבת קלג ע"ב · ו אבא שאול אומר: ״ואנוהו״ — הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום …

הלכה ג ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד …

• ברכות כט ע"ב · טז אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח ולא …
• שבת ל ע"ב · יב תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. מעשה …
• שבת קה ע"ב · ח אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במתקן, במקלקל מי שמעת ליה? אמר רבי …
• שבת קה ע"ב · ט לא צריכא, דקא עביד למירמא אימתא אאינשי ביתיה. כי הא דרב יהודה …
• פסחים סו ע"ב · ו אמר רב יהודה אמר רב: כל המתיהר, אם חכם הוא — חכמתו …
• סוטה ד ע"ב · יא ורבי יוחנן דידיה אמר: כאילו כפר בעיקר, שנאמר: ״ורם לבבך ושכחת את …
• סוטה ה ע"א · טז אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו …
• סוטה ה ע"א · יז אמר רב נחמן בר יצחק: לא מינה ולא מקצתה, מי זוטר דכתיב …

הלכה ד לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם …

• פסחים ג ע"ב · ג ובאורייתא מי לא כתיב ״טמא״? אלא: כל היכא דכי הדדי נינהו — …
• יומא יט ע"ב · י רבי אחא אומר: ״ודברת בם״, עשה אותן קבע ואל תעשם עראי. אמר …
• חולין סג ע"ב · י מאי קא משמע לן? כדרב הונא אמר רב, ואמרי לה אמר רב …

הלכה ו אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא …

• בבא מציעא מט ע"א · ו מיתיבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מה תלמוד לומר ״הין צדק״, והלא …
• חולין צד ע"א · ה ואי בעית אימא, משום דקא גניב ליה לדעתיה, דאמר שמואל: אסור לגנוב …
• חולין צד ע"א · ז מאי טעמא איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה. …
• חולין צד ע"א · י תניא, היה רבי מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו, ויודע …
• חולין צד ע"א · יד תנו רבנן: לא ימכור אדם לחבירו סנדל של מתה בכלל של חיה …

הלכה א הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא שהרי אי אפשר שיבין או ידע …

• ברכות סב ע"ב · ב בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי: עד דכפנת — אכול. עד דצחית …
• גיטין ע ע"א · יא תני רבי חייא: הרוצה שלא יבא לידי חולי מעיים, יהא רגיל בטיבול …
• מכות טז ע"ב · יא אמר רב אחאי: המשהה את נקביו עובר משום ״לא תשקצו״. אמר רב …

הלכה ב לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו ולא ישתה מים …

• ברכות כג ע"ב · יד תנו רבנן: הרוצה ליכנס לסעודת קבע, מהלך עשרה פעמים ארבע אמות, או …
• ברכות מ ע"א · ה תנו רבנן: המקפה אכילתו במים, אינו בא לידי חולי מעים. וכמה? אמר …
• שבת מא ע"א · ו בשלמא ״הביאו נתר, הביאו מסרק״ — קמשמע לן דברים של חול מותר …
• שבת פב ע"א · ה הנצרך לפנות ואינו נפנה, רב חסדא ורבינא, חד אמר: רוח רעה שולטת …
• גיטין סז ע"ב · יח רב יוסף איעסק בריחיא. רב ששת איעסק בכשורי, אמר: גדולה מלאכה שמחממת …

הלכה ג לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל ולא יהלך ולא ירכב ולא …

• שבת קכט ע"ב · ב רב ושמואל דאמרי תרוייהו: האי מאן דעביד מילתא — לישהי פורתא והדר …
• גיטין ע ע"א · כ שלשה דברים מתיזין גופו של אדם, ואלו הן: אכל מעומד, ושתה מעומד, …

הלכה ה לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צדו בתחלת הלילה …

• נדה יד ע"א · ג רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד. איני? והאמר רב יוסף: …

הלכה ט יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם כגון הדגים …

• ברכות מ ע"א · ו אמר רב מרי אמר רבי יוחנן: הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע …
• ברכות מ ע"א · ז ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן: הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום — …
• עבודה זרה יא ע"א · ו ״ויאמר ה׳ לה, שני גוים בבטנך״. אמר רב יהודה אמר רב: אל …

הלכה י ויש מאכלות שהם רעים ואינן כמו אלו והם עוף המים ובני יונה הקטנים והתמרים …

• נדה יז ע"א · יח אמר רבא: הני שחקי דכיתנא מעלו לבדיקה. איני? והא תנא דבי מנשה: …

הלכה יד ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע …

• גיטין סז ע"ב · יח רב יוסף איעסק בריחיא. רב ששת איעסק בכשורי, אמר: גדולה מלאכה שמחממת …

הלכה טו וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל או מי שמשהא נקביו או מי שמעיו …

• גיטין סז ע"ב · יח רב יוסף איעסק בריחיא. רב ששת איעסק בכשורי, אמר: גדולה מלאכה שמחממת …
• גיטין ע ע"א · יא תני רבי חייא: הרוצה שלא יבא לידי חולי מעיים, יהא רגיל בטיבול …
• עבודה זרה כט ע"א · ח עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר …
• נדה יז ע"א · כ נוהגין טומאה וטהרה בשלגין. תנן התם: שלג אינו לא אוכל ולא משקה, …

הלכה יז כשיצא אדם מן המרחץ ילבש בגדיו ויכסה ראשו בבית החיצון כדי שלא תשלוט בו …

• שבת קמ ע"א · י אמר רב יוסף: זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני. כי …

הלכה יח לא ירגיל אדם להקיז דם תמיד ולא יקיז אלא אם יהיה צריך לו ביותר …

• שבת קכט ע"ב · ב רב ושמואל דאמרי תרוייהו: האי מאן דעביד מילתא — לישהי פורתא והדר …
• שבת קכט ע"ב · ג אמר שמואל: פורסא דדמא — כל תלתין יומין. ובין הפרקים — ימעט, …
• גיטין ע ע"א · כב ששה, העושה אותן – מיד מת, ואלו הן: הבא בדרך ונתייגע, הקיז …
• גיטין ע ע"א · כד שמונה – רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן: דרך, ודרך ארץ, עושר, …

הלכה יט שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו …

• שבת קכט ע"ב · ב רב ושמואל דאמרי תרוייהו: האי מאן דעביד מילתא — לישהי פורתא והדר …
• שבת קנב ע"א · י אמר רב: ברזילי הגלעדי שקרא הוה. דההיא אמתא דהואי בי רבי בת …
• גיטין ע ע"א · יד תנו רבנן: הקיז דם ושימש מטתו – הוויין לו בנים ויתקין. הקיזו …
• גיטין ע ע"א · טו אמר רבה בר רב הונא: בא מן הדרך ושימש מטתו – הוויין …
• גיטין ע ע"א · טז תנו רבנן: המשמש מטתו מעומד – אוחזתו עוית; מיושב – אוחזתו דלריא; …
• גיטין ע ע"א · כד שמונה – רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן: דרך, ודרך ארץ, עושר, …
• נדה יז ע"א · יב אמר רבא: ואם היה בית אפל — מותר, ותלמיד חכם — מאפיל …

הלכה כא וכל המנהגות הטובים האלו שאמרנו אין ראוי לנהוג בהן אלא הבריא אבל החולה או …

• כתובות קי ע"ב · ה רבן שמעון בן גמליאל אומר כו׳. מאי ״בודק״? כדשמואל. דאמר שמואל: שינוי …
• בבא בתרא קמו ע"א · א ואמר רבי יהושע בן לוי: ״כל ימי עני רעים״?! והא איכא שבתות …

הלכה כג כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה ואלו …

• סנהדרין יז ע"ב · י ותניא: כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי …

הלכה א כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם כך צריך שיהיה ניכר …

• שבת קנא ע"ב · ה וכן הוא אומר: ״וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם״. אמר רב הונא …

הלכה ב כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו ולא יאכל …

• ברכות מג ע"ב · יז ואל יסב בחבורה של עמי הארץ: מאי טעמא? — דילמא אתי לאמשוכי …
• פסחים מט ע"א · יא תניא, רבי שמעון אומר: כל סעודה שאינה של מצוה — אין תלמיד …
• בבא בתרא נז ע"ב · ט בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה: חלוק של תלמיד חכם – כיצד? …
• חולין ז ע"ב · טז אמרו עליו על רבי פנחס בן יאיר: מימיו לא בצע על פרוסה …
• חולין צה ע"ב · ח והאמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול – …

הלכה ד אף על פי שאשתו של אדם מותרת לו תמיד ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג …

• ברכות כב ע"א · יז מאן דתני שנאה, משום בטול תורה ומשום בטול פריה ורביה. ומאן דתני …
• עירובין ק ע"ב · יד ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי: אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר …
• פסחים עב ע"ב · יז והאמר רבא: חייב אדם לשמח אשתו בדבר מצוה! סמוך לווסתה.
• חגיגה ה ע"ב · ז רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא. שמעיה לינוקא דהוה …
• כתובות סב ע"ב · ה עונה של תלמידי חכמים אימת? אמר רב יהודה אמר שמואל: מערב שבת …
• נדרים כ ע"ב · א בניך יפיפין ביותר? אמרה להן: אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה, ולא …

הלכה ו צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן ואפילו …

• ברכות כג ע"ב · ז ותסברא?! אי בקטנים, לאחריו טפח למה לי? אלא אידי ואידי בגדולים, ולא …
• ברכות סב ע"א · א תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא, …
• ברכות סב ע"א · י אמר עולא: אחורי הגדר — נפנה מיד. ובבקעה, כל זמן שמתעטש ואין …
• ברכות סב ע"א · יד רב אשי אמר: מאי ״כל זמן שאין חברו רואה״ דקאמר איסי בר …
• ברכות סב ע"א · יח איני?! והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית …
• קידושין לא ע"א · ג אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, …
• עבודה זרה מז ע"ב · ו והא אמר מר: איזהו צנוע? הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום, ואף על …

הלכה ז תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דבורו כבהמות וחיות ולא יגביה קולו ביותר …

• ברכות ז ע"א · ה ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת …
• ברכות יז ע"א · ט מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה. ״מענה רך משיב חמה״. …
• ברכות מג ע"ב · טז ואל יספר עם אשה בשוק: אמר רב חסדא: ואפילו היא אשתו. תניא …
• שבת קכז ע"א · יד אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה …
• קידושין ע ע"ב · א אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה: הכי אמר שמואל: …

הלכה ח לא ילך תלמיד חכם בקומה זקופה וגרון נטוי כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון ומשקרות …

• ברכות מג ע"ב · יט ויש אומרים, אף לא יפסיע פסיעה גסה: דאמר מר, פסיעה גסה נוטלת …
• ברכות מג ע"ב · כ ואל יהלך בקומה זקופה: דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות, …
• קידושין לא ע"א · ג אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, …

הלכה ט מלבוש תלמיד חכם מלבוש נאה ונקי ואסור לו שימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא …

• ברכות מג ע"ב · יב תנו רבנן: ששה דברים גנאי לו לתלמיד חכם: אל יצא כשהוא מבושם …
• ברכות מג ע"ב · יג אל יצא כשהוא מבושם לשוק: אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר …
• ברכות מג ע"ב · יד ואל יצא יחידי בלילה: משום חשדא. ולא אמרן אלא דלא קביע ליה …
• ברכות מג ע"ב · טו ואל יצא במנעלים המטולאים: מסייע ליה לרבי חייא בר אבא. דאמר רבי …
• שבת קיג ע"א · יג תנא: של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהן, מפני …
• שבת קיד ע"א · ב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גנאי הוא לתלמיד חכם …
• שבת קיד ע"א · ג ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא …
• בבא בתרא נז ע"ב · ט בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה: חלוק של תלמיד חכם – כיצד? …
• חולין צא ע"א · כג ״ויאבק איש עמו עד עלות השחר״, אמר רבי יצחק: מכאן לתלמיד חכם …

הלכה י תלמיד חכם מכלכל דבריו במשפט אוכל ושותה וזן את אנשי ביתו כפי ממונו והצלחתו …

• יבמות סג ע"א · ח רב על לביני שיבלי, חזנהו דקא נייפן, אמר להו: אי נייפת — …
• חולין פד ע"א · יט תנו רבנן: ״כי ירחיב ה׳ אלהיך את גבלך״ – למדה תורה דרך …
• חולין פד ע"א · כא מכאן אמר רבי אלעזר בן עזריה: מי שיש לו מנה – יקח …
• חולין פד ע"ב · ד דרש רב עוירא, זימנין אמר לה משמיה דרבי אמי, וזימנין אמר לה …

הלכה יא דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואח"כ יקנה בית דירה …

• סוטה מד ע"א · ו תנו רבנן: ״אשר בנה״, ״אשר נטע״, ״אשר ארש״, לימדה תורה דרך ארץ: …

הלכה יג משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה אומר על לאו לאו ועל הן הן …

• שבת פח ע"ב · ב אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״לבבתני אחותי …
• יומא פו ע"א · יב אביי אמר, כדתניא: ״ואהבת את ה׳ אלהיך״, שיהא שם שמים מתאהב על …
• גיטין לו ע"ב · יג תנו רבנן: הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין …
• בבא קמא צג ע"א · ו אמר רבי אבהו: לעולם יהא אדם מן הנרדפין, ולא מן הרודפין. שאין …
• בבא מציעא מט ע"א · ו מיתיבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מה תלמוד לומר ״הין צדק״, והלא …
• סנהדרין פא ע"א · י ״ואת אשת רעהו לא טמא״ – שלא ירד לאומנות חבירו, ״ואל אשה …

הלכה א דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי …

• שבת סג ע"א · כז אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: אם תלמיד חכם נוקם …
• כתובות יז ע"א · א כלה כמות שהיא. ובית הלל אומרים: ״כלה נאה וחסודה״. אמרו להן בית …

הלכה ב מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק וכי אפשר …

• ברכות לד ע"ב · יח אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא …
• שבת סג ע"א · כז אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: אם תלמיד חכם נוקם …

הלכה ד אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצות עשה אחת מפני שהוא בכלל …

• בבא מציעא נט ע"ב · יד תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, …

הלכה ה כל השונא אחד מישראל בלבו עובר בלא תעשה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך …

• פסחים קיג ע"ב · ה אלא פשיטא, שונא ישראל. ומי שריא למסניה? והכתיב: ״לא תשנא את אחיך …

הלכה ו כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון …

• בבא קמא צב ע"א · ד מתני׳ אף על פי שהוא נותן לו, אין נמחל לו עד שיבקש …
• ערכין טז ע"ב · ד תנו רבנן: ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ — יכול לא יכנו, לא …

הלכה ז הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא …

• ברכות לא ע"ב · א דבר שאינו הגון, צריך להוכיחו. ״ותען חנה ותאמר לא אדוני״. אמר עולא …
• שבת נד ע"ב · כ רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו: בכוליה דסדר מועד כל …
• בבא מציעא לא ע"א · יח אמר ליה: ״הוכח״ – אפילו מאה פעמים משמע. ״תוכיח״ – אין לי …
• ערכין טז ע"ב · י עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד קללה, ורבי …

הלכה ח המוכיח את חבירו תחלה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו שנאמר ולא תשא עליו …

• ברכות מג ע"ב · ח ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא …
• יומא פו ע"ב · יז מפרסמין את החנפין מפני חילול השם, שנאמר: ״ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול …
• סוטה י ע"ב · ו ״והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה״. ותימא …
• בבא מציעא נח ע"ב · יב תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים, …
• בבא מציעא נח ע"ב · יג הכל סלקא דעתך? אלא אימא: כל היורדין לגיהנם עולים, חוץ משלשה שיורדין …
• ערכין טז ע"ב · ה מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו? שנאמר: ״הוכח תוכיח״. הוכיחו ולא …

הלכה ב אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך …

• ערכין טו ע"ב · יז רבי אחא ברבי חנינא אומר: סיפר אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד …

הלכה ג אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא …

• ערכין טו ע"ב · ו אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע …
• ערכין טו ע"ב · יח תנא דבי רבי ישמעאל: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש …
• ערכין טו ע"ב · כא במערבא אמרי: לשון תליתאי קטיל תליתאי, הורג למספרו, ולמקבלו, ולאומרין עליו.
• ערכין טו ע"ב · כז אמר רבה: כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה, לית בה משום לישנא בישא. …

הלכה ד ויש דברים שהן אבק לשון הרע כיצד מי יאמר לפלוני שיהיה כמות שהוא עתה …

• ערכין טז ע"א · ג תני רב דימי אחוה דרב ספרא: לעולם אל יספר אדם בטובתו של …

הלכה ה אחד המספר בלשון הרע בפני חבירו או שלא בפניו והמספר דברים שגורמים אם נשמעו …

• שבת לג ע"ב · ה ואמאי קרו ליה ״ראש המדברים בכל מקום״? דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי …
• בבא בתרא לט ע"א · ח לימא בדרבה בר רב הונא קא מיפלגי – דאמר רבה בר רב …
• ערכין טו ע"ב · יח תנא דבי רבי ישמעאל: כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש …
• ערכין טו ע"ב · כא במערבא אמרי: לשון תליתאי קטיל תליתאי, הורג למספרו, ולמקבלו, ולאומרין עליו.
• ערכין טו ע"ב · כז אמר רבה: כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה, לית בה משום לישנא בישא. …
• ערכין טז ע"א · א רבה בר רב הונא: כל מילתא דמיתאמרא באפי תלתא, לית בה משום …

הלכה ז הנוקם מחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תקום ואע"פ שאינו לוקה עליו דעה רעה …

• יומא כג ע"א · א שאינו נוקם ונוטר כנחש — אינו תלמיד חכם. והכתיב: ״לא תקום ולא …
• יומא כג ע"א · ד לעולם דנקיט ליה בליביה. והאמר רבא: כל המעביר על מדותיו — מעבירין …

הלכה ח וכן כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר ולא תטור את בני עמיך …

• יומא כג ע"א · א שאינו נוקם ונוטר כנחש — אינו תלמיד חכם. והכתיב: ״לא תקום ולא …