שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
12 בס' המאמרים , תרצ"ט : ע' 94 ואילך.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
גמילות חסדים : בלשון תורה – עשיית חסד הן בגופו הן בממונו (ראה מפרשי המשנה פאה בתחלתה. סוכה מט, ב ועוד) והלוואת ממון – גמ"ח בל' בני אדם – בכלל זה.
בין לענים בין לעשירים : סוכה מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
מעלה . . צדקה : טושו"ע יו"ד סרמ"ט – מרמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ז-ח.
(בצדקה) : כ"מ ברמב"ם וטוש"ע שם. ודברי הפרישה (טור שם סק"ז) דהלוואה (וכיו"ב) אין זה בכלל (מעלות) הצדקה – לא זכיתי להבין.
במעות . . לה' : ובפרט אם נהנה מיגיע כפיו – ראה בכ"ז תניא פל"ז (מח, ב).
זהב וכסף : עיין שמו"ר (פל"ג, ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב. תו"א ר"פ וישב.
ע"פ . . הזקן : אגרת התשובה פ"ט.
התשובה (עילאה) : עלי' נאמר להיות כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א)).
לדבקה . . רחום : ראה ג"כ לקו"ת ס"פ פנחס (פ, ג). רש"י עה"ת ראה (יג, ה) הדבק כו'. אבל בסוטה (יד, א) אחרי ה"א תלכו . ועד"ז ברמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה ובסהמ"צ שלו מ"ע ח. וראה כתובות (קיא, ב) וכי אפשר לדבקה כו' אלא כו' כאילו כו'. וכ"ה בספרי עקב (יא, כב) הובא בפרש"י עה"ת שם. ובאגה"ת שזהו – בתכלית הדביקות . וצ"ע. ואכ"מ.
כנודע במ"א : אולי הכוונה לאגה"ק סי"ז דמצות הצדקה היא מצות ה' ממש מה שמחי' העולמות כו'. וראה ג"כ אגה"ק ס"י. תו"א בשלח סג, ב. ובכ"מ.
בשמחה וטוב לבב : ראה שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג. ועיין ד"ה עבדו בס' המאמרים, תרצ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שיז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
הל' דעות פ"א ה"א שציין לר' חנינא בן דוסא שהסתפק בקב חרובין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תנט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
פרום - דעל ידי העשירות בדעת מתבונן כדבעי ובא לאהבה את ה' וליראה אותו, וכמו שמבאר בתניא באריכות, ואז הוא רוצה וחפץ לילך בדרכי השי"ת שביארו רז"ל (רמב"ם הלכות דעות פ"א, הלכה ה-ו):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
48 והלכת בדרכיו: תבוא כח, ט. רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה-ו. סהמ"צ מ"ע ח (ועד"ז במנין המצות שבריש ספרו). — מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. ובסהמ"צ שם: וכבר נכפל זה הציווי ואמר ללכת בכל דרכיו (עקב יא, כב. ספרי (הובא בפרש"י) שם). . וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר אחרי ה' אלקיכם תלכו" (ראה יג, ה. סוטה יד, א). ולהעיר מפרש"י ראה שם. וע"ע מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
18 והיא מצוה בפ"ע להרמב"ם — מצוה ח. וראה הל' דיעות פ"א ה"הז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז בהר בהר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
29 ראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ו. סהמ"צ מ"ע ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
34 שבת קלג, ב. ספרי (ורש"י) עקב יא, כב. רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ו. וראה לקמן ע' 96 הערה 4.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
4 וכ"ה לעיל ח"א פל"ד. ובאור תורה פ' עקב (נג, ד), וכן בלקו"ת פינחס (פ, ג) הדבק במדותיו מה הוא רחום כו'. וראה שבת (קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה כו' (וראה רש"י שם: לדבק בדרכיו). ועד"ז בירושלמי פאה פ"א ה"א (ושם מקדים רחום לחנון). וראה ספרי עקב (פרשתנו) עה"פ (יא, כב) "ללכת בכל דרכיו. . מה המקום נקרא רחום וחנון אף אתה כו'" (ובפרש"י עקב שם: הוא רחום ואתה תהא רחום כו'). ועד"ז ברמב"ם (הל' דיעות פ"א ה"ה) בפי' (תבוא כח, ט) והלכת בדרכיו. וראה לקו"ש ח"ו ע' 344 בהערה. חל"ד ע' 155 ואילך. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תבוא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1 ספר המצות מ"ע ח. הל' דעות פ"א, ה"ה. והוא מסוטה יד, א. הובא בשו"ע אדה"ז הל' משא ומתן סקנ"ו, ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
36 הל' דעות פ"א, ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
10 הולך בדרכיו: תבוא בח, ט. רמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה"ו. שו"ע אדה"ז תאו"ת סקנ"ו, ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
3 תבוא כח, ט. רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה-ו. סהמ"צ מ"ע ח. שו"ק אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. ובסהמ"צ שם: ,וכבר נכפל זה הציווי ואמר ללכת בכל דרכיו (עקב יא, כב. ספרי (והובא בפירש"י) שם)... וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר אחרי ה' אלקיכם תלכו" (ראה יג, ה. סוטה יד, א ולהעיר מפירש"י ראה שם. אגה"ק סט"ו (קכג, רע"ב). לקו"ת פינחס פ, ג. ועיע מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
4 די הוראה: מ"ע מה"ת (שו"ע אדה"ז חאו"ח סי' קניו סיג בארוכה. רמב"*ם הל' דעות פ"א ה"היו (ובסהמ"צ מ"ע ח' בשינוי הסדר). וראה" גם מו"נ ח'א פנ"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
9 להעיר מרמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד. ח' פרקים פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
8 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה. המשך תער"ב ח"ב פשע"ו (ע' תשעג). וידועה ראיית אדה"ז ממרז"ל (נדה יז, א ותוס' שם) שורפן חסיד אע"פ שמזיק לו – לקו"ד ח"א סח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
12 סוס"ב. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. וראה שו"ע אדה"ז סקנ"ו, ס"ג. ואכ"מ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
25 או י"ל ד"עניו" נכלל במעלות "חכם" שברמב"ם, ועפמ"ש בהל' דעות פ"א ה"ה "ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהי' עניו נקרא חכם וזו היא מדת חכמה". אבל מלשון הרמב"ם כאן בנוגע למעלת חכם – "גדול בחכמה כו'", וכן מהמשך לשונו "בעל דעה רחבה", משמע שכוונתו כאן לחכמה כפשוטה (וראה חסד לאברהם לשמונה פרקים שם). וגם דוחק לומר שסומך כאן על דלקמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
28 בהל' דיעות פ"א ה"ד: שיהא אדם שם דיעותיו תמיד כו' כדי שיהא שלם בגופו כיצד לא יהא בעל חימה כו'. עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
70 ראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
28 ולכאורה י"ל (כמ"ש באחרונים. אבל ראה שאגת ארי' ס"נ) דהרמב"ם ס"ל דאין הלכה כהאי תנא בגמ' דפי' "זה א־לי ואנוהו" – "התנאה לפניו במצות" כ"א כאבא שאול בגמ' שם ד"ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה כו'", שזה הביא הרמב"ם (הל' דעות פ"א ה"ו) – אף שלא מהכתוב ד"ואנוהו" – או כדעת ר"י בן דורמסקית במכילתא בשלח שם דפי' "אעשה לפניו מקדש נאה ואין נוה אלא בית המקדש כו'", שג"ז הביא הרמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"א (אף שגם שם לא הביא הכתוב דואנוהו). ועצ"ע. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
46 ראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה דחסיד הוא כשיתרחק מדעה הבינונית. וראה שו"ע אדה"ז או"ח שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
44 הל' דעות פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
5 צו זיין ענלעך. כביכול, צום אויבערשטן אין די ג*טלעכע מידות פון חסד וכו': ראה ספרי ופרש"י עה"פ עקב יא, כב. רמב"ם בסהמ"צ (ובמנין המצוות שבריש ספר ה,יד") מ"ע ח. הל' דעות פ"א ה"ו. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
595 ספרי עקב עה"פ. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
14 הל' דעות פ"א ה"ד. פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
7 ספרי עקב יא, כב. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
115 ספר המצוות מ"ע ח. הל' דעות פ"א ה"ה. והוא מסוטה יד, א. הובא בשו"ע אדה"ז הל' משא ומתן סקנ"ו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1732 הל' דעות פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1336 הל' דעות פ"א ה"ו. סהמ"צ מ"ע ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
711 ראה ספרי עקב יא, כב. רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1510 רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
259 סהמ"צ להרמב"ם מ"ע הח'. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
9 בסיומו – ע' עז.
*) ומה שפירש רש"י בס"פ עקב (יא , כב) " ללכת בכל דרכיו – הוא רחום ואתה תהא רחום כו' " – יש לומר , כי לפני " ללכת בכל דרכיו " דס"פ עקב כתיב " שמור תשמרון את כל המצוה הזאת גו' ", דמזה מוכח , שב " ללכת בכל דרכיו " מוסיף עוד ענין .
ועד"ז י"ל במ"ש הרמב"ם (הל' דיעות פ"א ה"ה) " ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים . . שנאמר (תבוא כח , ט) והלכת בדרכיו " – כי לפני " והלכת בדרכיו " כתיב " כי תשמור את מצוות ה' אלקיך ". והא שלא פירש רש"י בפ' תבוא – יש לומר שסומך על מה שפירש כבר לפנ"ז בס"פ עקב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין שנים אוחזין בטלית
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
ועייג"כ בזה יד הל' דעות פ"א ה"ז ופ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
ועייג"כ יד הל' דעות פ"א ה"א ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל כו' ויש שהוא שפל רוח ביותר כו' ויש שהוא לב טהור מאד ולא יתאווה כו' יש מהן דעות שהן לאדם מתחלת בריתו לפי טבע גופו ויש מהן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
62 ע"פ ולדבקה בו וכי אפשר. . חנון : עקב יא, כב. ספרי עקב עה"פ. וראה רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו, ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
8 הדבק במצותיו מה הוא רחום : ספרי עקב עה"פ (עקב יא, כב). וראה רמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ח. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו, ס"ג. וראה ג"כ מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
נו רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד. פ"ה הי"ב. הל' ערכין וחרמין פ"ח הי"ג. רמ"א יו"ד סי' רמט ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2251 בפירוש המשנה : אבות ג, טו. ובקיצור – הדין – הל' דעות פ"א ה"ז. לקמן [אגה"ק] סי' ל [אגרת פד].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר כו' קדושים תהיו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
14 וברמב"ם : הל' דיעות פ"א, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך ב קעט
מקור מפורש
בפרק זה
כי הרבה כינוים לנשמה, וע"ש מעשי' נקראת ומעקרי תכלית ירידתה הוא לחבר התחתון ביותר בעליון ביותר (שלכן נשתנה יצירת גוף האדם כו' וכמ"ש בדרושי דא"ח ד"ה זה - בתו"א ועוד) וזהו פעולת מחט שהוא התופר ומחבר שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה (עיין לקו"ת סד"ה ויקח קרח) ואיך תבוא לידי מדריגה זו, שהיא גבוהה יותר מקודם שירדה לעוה"ז, הוא ע"י הטבילה במים רבים שהם בפרט הטרדות דזמן הגלות (נת' בארוכה בד"ה מים רבים תו"א פ' נח, בלקו"ת לג"פ שם ועוד) ואף שירידה גדולה היא - בירא עמיקתא, מערה, בכ"ז הוא צורך עלי', מעלת המערה, ואופן הטבילה הוא מוליך ומביא , רצו"ש ולא בקיומא דחד סמכא הן בעבודת התומ"צ והן בעניני עוה"ז, שאז הוא הוכחה שאינו משועבד לטבעיות גופו (עדמ"ש בתו"א ביאור מים רבים דפ' תולדות פ"ד, ועייג"כ רמב"ם הל' דעות פ"א-ב ובנ"כ) כיון שעבר עלי' הגל (מל' כל משבריך וגליך עלי עברו, ועייג"כ יבמות קכא, א) טהורה - ועדמשנ"ת גודל ערך מדרי' הטהרה בלקו"ת ד"ה ד' לי בעוזרי ס"ה, "וגם כי בהנשמה שייך ג"כ בחי' זו כו'" עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'ריח
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' דעות פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקס
מקור מפורש
בפרק זה
- צריך להיות בזה, בכלל, הנהגת האדם כמבואר ברמב"ם הלכות דיעות פרק א'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
14 דדוחק לומר דהכוונה "בדרכיו" בפרש"י כאן היא לדרכי ה' "מה הוא נק' חנון. . רחום כו'", כמ"ש הרמב"ם בהל' דיעות ספ"א. וכדמוכח גם מזה שלהלן בפ' עקב (יא, כב) הוצרך רש"י לפרש "ללכת בכל דרכיו" — "הוא רחום ואתה תהא רחום כו'", וכן בפ' ראה (יג, ה) ד"ה ובו תדבקון (וראה לקו"ש שם ע' 53 ואילך). ולהעיר שיש גי' בפרש"י כאן "מדבק בדבריו" (ולכאורה ט"ס הוא, ובפרט שלא נמצא בדפוסים ישנים וכת"י רש"י (שתח"י)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
12 כן הוא בנדפס, ולכאורה צ"ל: מדרכי עבודת השם. ובהמשך להלכה שלפני'. ודוחק גדול לומר שהוא ע"ד מש"כ בהל' דעות ספ"א: נקראת דרך זו דרך ה' – כי שם המדובר ע"ד הנהגה בינונית (או רחום, חנון כו') – משא"כ כאן ע"ד בריאות. וע"ד משנ"ת במו"נ ח"א פמ"ז ש"לא הושאלו לו (להקב"ה) הטעם והמישוש".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
3 שאמחזיל: תענית (כט, סע"א), מגיא סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס האו"ה סקייס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי ייל שהרמב"ם לשטתו שצ"ל ,שמח כל ימיו" (הל' דעות פ"א היד ועדייז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מיה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה ישל מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים) : וטוב לב משתה תמיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
1 מרז"ל והלכת כו: רמב"ם הל' דעות פ"א. זח"ב קסא, א ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
5 והלכח בדרכיו: תבוא כח, ט. רמב"ס הל' דיעות פ"א ה*ה-ו. סהמ"צ מ*ע ח (ועד*ז במניו המצות שבריש ספרו). -- מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו. שו"ע אדה"ז או*ח סקנ"ו ס'*ג. ובסהמ"צ שם: וכבר נכפל זה הציווי ואמר ללכת בכל דרכיו (עקב יא, כב. ספרי (הובא בפרש"י) שם) . . וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר אחרי ה' אלקיכם תלכו* (ראה יג, ה. סוטה יד, א). ולהעיר מפרש"י ראה שם. וע"ע מכילתא עה*פ בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
המערה, ואופן הטבילה הוא מוליך ומביא, רצו"ש ולא בקיומא דחד סמכא הן בעבודת התומ"צ והן בעניני עוה"ז, שאז הוא הוכחה שאינו משועבד לטבעיות גופו (עדמ"ש בתו"א ביאור מים רבים דפ' תולדות פ"ד, ועייג"כ רמב"ם הל' דעות פ"א-ב ובנ"כ) כיוז שעבר עלי הגל (מל' כל משבריך וגליך עלי עברו, ועייג"כ יבמות קכא, א) טהורה -- ועדמשנ"ת גודל ערך מדרי' הטהרה בלקו"ת דיה ד' לי בעוזרי ס"ה, ,וגם כי בהנשמה שייך ג"כ בחי' זו כו'" עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 כן הוא בהנדפס, ולכאורה צ"ל: מדרכי עבודת השם. ובהמשך להלכה שלפני'. ודוחק גדול לומר שהוא ע"ד מש"כ בהל' דעות ספ"א: נקראת דרך זו דרך ה' – כי שם המדובר ע"ד הנהגה בינונית (או רחום, חנון כו') – משא"כ כאן ע"ד בריאות. וע"ד משנ"ת במו"נ ח"א פמ"ז ש"לא הושאלו לו (להקב"ה) הטעם והמישוש" (וראה אגרות- קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חט"ז ע' סב-ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה סנהדרין פ"ה. רמב"ם הל' דעות פ"א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו
מקור מפורש
בפרק זה
וגם עוד זאת, שיראה בעצמו תמיד בתנועות הגוף תנועות המשמחות, כי לפי הפעולות נמשכות הלבבות, כמבואר בדוכתי טובא בספרי הראשונים, ובפרט בספר החינוך מצוה ש"ז ובדוכתי טובא, וברמב"ם הל' דיעות ספ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות [ו' אדר תש"ט]
מקור מפורש
בפרק זה
1 הועתק ממכתב ז' אדר תש"ט להר"י כ"ץ — אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ע' פא ואילך. וממשיך באגרות-קודש שם:
(גרף אין אידיש ברוסלאַנד — איז אַן עהרען טיטול וואָס מיינט לערך אין ענגליש).
ניט זייענדיק זיכער, אַז איר האָט פאַנאַנדערגעקליבען די אויבענדערמאָנטע ווערטער בין איך עס דאָ מעתיק. און בטח וועט איר זיך משתדל זיין צו זיין אַ כלי צו דער ברכה.
.. . אולי אפשר לבאר הסדר בהברכה:
גוט — עבודת הצדקה, וזהו הקדמה והכנה להברכה. . .
רייך — וכמאמר רז"ל (תענית ט, א) עשר תעשר בשביל שתתעשר. והן בגשמיות עשיר כפשוטו והן בפנימיות דאין עשיר אלא בדעת וכמרז"ל (נדרים מא, א) דדא (דעת) בי' כולא בי'. וזהו הקדמה והכנה להברכה. . .
פרום — דעל ידי העשירות בדעת מתבונן כדבעי ובא לאהבה את ה' וליראה אותו, וכמו שמבאר בתניא באריכות, ואז הוא רוצה חפץ לילך בדרכי השי"ת שביארו רז"ל (רמב"ם הלכות דעות פ"א, הלכה הו): והלכת בדרכיו כך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה הי' חנון כו'. ועל ידי העשירות כפשוטו, הוא גם יכול לקיים בפועל חפצו ורצונו זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר