10
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אמורה דוקא לגבי קרבנות, בשונה מן הדין של "מבחר נדריכם" הקשור דוקא לקרבנות, כדלעיל – אלא זוהי הלכה לגבי כל דבר הקשור לקדוש־ברוך־הוא באופן כללי, כלשון הרמב"ם "בכל דבר שהוא לשם הא־ל הטוב", וכפי שהוא מפרט דוגמאות שונות לכך, ואם כך, מדוע אומר זאת הרמב"ם רק עתה, בהלכות איסורי מזבח, ואינו אומר זאת לפני כן, בהלכות מתנות עניים21, בהתאם לדוגמא המובאת כאן "האכיל רעב... כסה ערום..."22 – כפי שבשולחן ערוך מובא דין זה של הרמב"ם בהלכות צדקה23, או אפילו לפני כן – בהלכות תפלה, בהתאם לדוגמא הראשונה שמביא הרמב"ם "בנה בית תפלה..."?
יותר מכך: בהלכות תפלה24 מפרט הרמב"ם כמה הלכות אודות אופן בנין בית הכנסת, שצריך להיות "גבוהה מכל חצרות העיר...". ואם כך, מתאים היה לציין שם ש"הרוצה לזכות עצמו" יבנה בית תפלה באופן ש"יהיה נאה מבית ישיבתו", ובהמשך לכך יכול היה הרמב"ם לפרט את ההלכות השונות הנכללות בדין הכללי של "כל חלב לה'".
כן יש להבין את הדוגמאות שמביא הרמב"ם בענין "כל דבר שהוא לשם הא־ל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב" שהן "בנה בית תפלה... האכיל רעב... כסה ערום... הקדיש דבר...". שהרי, לכאורה:
בגמרא מובא25 הדין של "התנאה לפניו במצוות", שנלמד מן הפסוק26 "זה א־לי ואנוהו", ומובאות לכך דוגמאות: "עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה... בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין". ומדוע מציין כאן הרמב"ם27
הערות
- 21. בפ"ז או בפ"י.
- 22. כבפ"ז ה"ו דהל' מתנ"ע.
- 23. יו"ד סו"ס רמח.
- 24. פי"א ה"ב. דוגמאות אחרות28?
- 25. שבת קלג, ב. וש"נ.
- 26. בשלח טו, ב.
- 27. ענינים הנ"ל לא הובאו בס' הרמב"ם (ובכלל לא הביא הדרשה ד"זה א־לי ואנוהו – התנאה לפניו במצות"). אבל בעין משפט נסמן לב' מקומות ברמב"ם – הל' ס"ת פ"ז ה"ד ופ"ז מהל' לולב ה"ו – וצ"ע: בהל' ס"ת שם כתב "כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר", ולכאורה אין זה מיוסד בדרשת הגמ' שם, כדמוכח מזה שלא הביא השאר (גם) בנוגע לס"ת (אבל בכס"מ שם מציין להגמ' ומעתיק גם השאר). ובהל' לולב שם כ' הרמב"ם "מצוה מן המובחר לאגוד לולב והדס וערבה ולעשותן שלשתן אגודה אחת". ולכאורה גם זה אינו הענין ד"לולב נאה" שבגמ' שם שפשטות פירושו – שגוף הלולב עצמו יהי' נאה. אלא שגם על איגוד הלולב אי' בגמ' (סוכה יא, ב) דהמצוה היא משום שנאמר זה א־לי ואנוהו (מובא במ"מ והגהמ"י שם). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הדור מצוה (ע' רעו).
- 28. ולכאורה י"ל (כמ"ש באחרונים. אבל ראה שאגת ארי' ס"נ) דהרמב"ם ס"ל דאין הלכה כהאי תנא בגמ' דפי' "זה א־לי ואנוהו" – "התנאה לפניו במצות" כ"א כאבא שאול בגמ' שם ד"ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה כו'", שזה הביא הרמב"ם (הל' דעות פ"א ה"ו) – אף שלא מהכתוב ד"ואנוהו" – או כדעת ר"י בן דורמסקית במכילתא בשלח שם דפי' "אעשה לפניו מקדש נאה ואין נוה אלא בית המקדש כו'", שג"ז הביא הרמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"א (אף שגם שם לא הביא הכתוב דואנוהו). ועצ"ע. ואכ"מ.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז׳:ד׳ - הטקסט מספריא
ספר תורה שכתבו בלא שרטוט או שכתבו מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף פסול אלא או כולו על הגויל או כולו על הקלף וכיצד כותבין ספר תורה כותב כתיבה מתוקנת נאה ביותר יניח בין כל תיבה ותיבה כמלא אות קטנה ובין אות לאות כמלוא חוט השערה ובין כל שיטה ושיטה כמלוא שיטה ואורך כל שיטה ושיטה שלשים אותיות כדי לכתוב למשפחותיכם למשפחותיכם למשפחותיכם תלתא זימני וזה הוא רוחב כל דף ודף ולא תהא שיטה קצרה מזה כדי שלא יהא הדף כאיגרת ולא אורכה יותר על זה כדי שלא יהו עיניו משוטטות בכתב.
משנה תורה, הלכות דעות א׳:ו׳ - הטקסט מספריא
כך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין ארך אפים ורב חסד צדיק וישר תמים גבור וחזק וכיוצא בהן להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:י״א - הטקסט מספריא
ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור שנאמר ולרומם את בית אלהינו ומפארין אותו ומייפין כפי כחן אם יכולין לטוח אותו בזהב ולהגדיל במעשיו ה"ז מצוה.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ קרח ‹ שיחה ג ‹ 125 לקו"ש חכ"ז ע' 10
- כרך כו ‹ תרומה ‹ שיחה ג ‹ 189 לקו"ש חכ"ז ע' 10
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.