שיוך להלכה
אגרות קודש כרך א קמט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ומדי דברי בזה אזכיר מה שצע"ק לי ולדכוותי' בדרושים הנ"ל מפרש אליבי' דמ"ד שצ"ל שמינית שבח', והרי הלכה כמ"ד (סוטה ד, א) דלא מינה ולא מקצתי' וכמ"ש הרמב"ם בהל' דעות פ"ב ה"ג וכ"פ רבינו הזקן בשו"ע או"ח סקנ"ה וסקנ"ו ס"ג -
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קס
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
א) מש"כ בישוב הענין מה שבדא"ח מבואר נחיצות שמינית שבשמינית (בתחלת העבודה) אף שפסק הדין (רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג וש"ע אדה"ז סקנ"ו סס"א וסקנ"ז ס"ג) הוא דלא מינה ולא מקצתה - דהא בת"ח והא בשאר כל אדם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קסא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
יעויין בהגמ"י הל' דעות פ"ב ה"ג דכתב בפירוש דרנב"י אכולהו פליג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'ריז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
ועייג"כ ד"ה אני לדודי, ה'תש"ט), כדי שיוכל לעמוד נגד נה"ב דמלך כסיל הבאה תיכף כשננער לצאת ממעי אמו - לכן אין נוגע בזה ענין הגדלות, ואדרבה אהני' לי' שטות דקדושה נגד רוח שטות שע"י עובר עבירה, וע"ד מש"כ הרמב"ם בהל' דעות פ"ב, ה"ב (עייג"כ קונט' ומעין מ' כו-ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
13 ע"ד פרש"י וישב לז, ד. וראה פסחים קיג, ב. ב"מ מט, א. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
22 להעיר מרמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ב. שמונה פרקים שלו פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
55 שו"ע יו"ד סרמ"ו סי"א. (וברמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ה — לרגוז).
ואי"ז סותר למ"ש הרמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ב "יראה עצמו שהוא כועס והוא אינו כועס", כי בהל' דיעות שם, שמדבר אודות בניו וב"ב או ציבור, מספיק רק שיראה. משא"כ בהל' ת"ת שמדבר אודות תלמידים שא"א להטעותם, חייב לכעוס (או לרגוז) ממש.
ומ"ש אדה"ז בסוף הל' ת"ת "חייב להראות עליהם רוגז", אין כוונתו רק להראות ולא לכעוס (כברמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ב) — כי פשוט שרבנו הזקן לא יחלוק (ובלי הבאת שום הוכחה) על הרמב"ם והמחבר, כי אם, שמכיון שהשו"ע של אדה"ז הוא "הלכות בטעמיהן" (הקדמת בני המחבר), כותב להראות, כי הטעם שצריך לרגוז הוא בכדי שהתלמידים יראו שהוא רוגז (והיכא שיכול להטעותם, אסור לו לרגוז), ונקט אדה"ז הטעם והתכלית ד"לרגוז".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
83 ראה שם. קונטרס ומעין מאמר כו־כז רמב"ם הל' דעות פ"ב, ה"ב. הל' תשובה פ"י ה"ג: כאילו חולה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יתרו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
8 פ"ג. ראה גם הל' דיעות פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
35 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ב. שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ג (ועפימ"ש בשו"ע שם יתורץ חלק מקושיות הלח"מ שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
5 הל' דעות פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
31 שם ד, ב. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג. שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
52 ע"ד מ"ש הרמב"ם בשמונה פרקים פ"ד. הל' דיעות פ"ב ה"ב. ולהעיר ממ"ש שם ה"ג בנוגע לענוה ושפלות (ושם: לפיכך נאמר במשה רבינו עניו מאד). וראה לח"מ שם פ"א ה"ד. שו"ע אדה"ז חאו"ח סקנ"ה סוס"א. קנו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
33 כ"ה באגה"ת פ"ז. אגה"ק ר"ס כה. ובקיצורים והערות לתניא ע' לט "ע' שבת קה ע"ב. וע' בר"מ ח"ג קעט ריש ע"א. וע' באור עולם שבספר ראשית חכ' פט"ו, וע' זהר ח"א כז, ב. ובת"ז תנ"ו בתחלתו, ובמד"ר (ובמדר'*) הנעלם מז"ח פ' נח". ועייג"כ זח"ג רלד, ב. פיה"מ אבות פ"ב מ"י**. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
* סנהדרין לט, ב. וראה תניא רפל"א. ולהעיר מרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
17 ראה לקו"ת (בשלח א, א), ביאוה"ז (עו, ד), ביאוה"ז להצ"צ (ע' שסג־ד) ובכ"מ (ע"פ רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ד) – שבמארז"ל זה מדבר על דרך קצרה הכוללת את כל האריכות (כמו לשון המשנה). ומובן שאין זה בסתירה לפירוש הפשוט, כ"א הוספה שביחד עם זה צ"ל קיצור הכולל את כל האריכות. וראה אוה"ת שלח כרך ו' ע' א'תשעט. המשך תרס"ו ע' תא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
26 ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ג. שמונה פרקים פ"ד. וראה מרכבת המשנה ועבודת המלך לרמב"ם כאן. לקמן הערה 31־30.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
54 סוטה ד, ב. רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
64 ראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג "יראה עצמו בפניהם שהוא כועס .. ותהי' דעתו מיושבת .. והוא אינו כועס". ולהעיר מדיוק ל' אדה"ז (הל' ת"ת בסופו): חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם כדי לזרזם ולחדדם (ולא כברמב"ם (הל' ת"ת פ"ד (משיחות ש"פ וארא תשמ"ב, תשמ"ה) ה"ה) "חייב לרגוז עליהן", ובשו"ע יו"ד (סי' רמו סי"א) "חייב לכעוס עליהם"). וראה ליקוט פירושים כו' לאגה"ת (קה"ת תשמ"ו) ע' קנא בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
10 הל' דעות פ"ב ה"ד (וראה לקמן הערה 33).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
2 וראה הל' דעות פ"ב ה"ד: בד"ת . . יהיו דברי האדם מעטים ועניניהם מרובים . . אם היו הדברים מרובין והענין מועט ה"ז סכלות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ בשלח, י"ג שבט** ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1257 ראה שם. קונטרס ומעין מאמר כו-כז. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ב. הל' תשובה פ"י ה"ג: כאילו חולה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1811 קהלת ט, יז. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
848 רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
388 פ"ג. וראה גם הל' דיעות פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
4 ראה סוטה ה, א. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
56 צד, א. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו. טושו"ע חו"מ סרכ"ח ס"ו. שו"ע אדה"ז שם הל' אונאה וגניבת דעת סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
182 פ"ד משמונה פרקים. הל' דיעות פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
53 ע"פ הגירסא (שבכת"י, בדפוס נאפולי, מחזור ויטרי, מדרש שמואל ועוד ) שהביאה אדה"ז בסידורו – "טוב משתיקה"; משא"כ לגירסת הרמב"ם (הל' דעות פ"ב ה"ד) רש"י הרע"ב וד"ח – "טוב אלא שתיקה". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
24 הל' דעות פ"ב ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
285 ראה שבת קה, ב. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
47 ראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"א: "ומה היא תקנת חולי הנפשות, ילכו אצל החכמים שהן רופאי הנפשות וירפאו חליים בדעות שמלמדין אותם כו'". וכמו בחולי הגוף, כדאיתא בגמרא (ב"ב קטז, א) "כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
27 הל' דעות להרמב"ם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
702 ראה סוטה ה, א. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג. שו"ע אדה"ז סי' קנו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1463 ראה יד המלך לרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
917 שו"ע יו"ד סרמ"ו סי"א. (וברמב"ם הל' ת"ת פ"ד ה"ה – "לרגוז").
ואי"ז סותר למ"ש הרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג " יראה עצמו שהוא כועס והוא אינו כועס", כי בהל' דעות שם, שמדבר אודות בניו וב"ב או ציבור, מספיק רק שיראה. משא"כ בהל' ת"ת שמדבר אודות תלמידים שא"א להטעותם, חייב לכעוס (או לרגוז) ממש.
ומ"ש אדה"ז בסוף הל' ת"ת "חייב להראות עליהם רוגז", אין כוונתו רק להראות ולא לכעוס (כברמב"ם הל' דעות שם) – כי פשוט שרבנו הזקן לא יחלוק (ובלי הבאת שום הוכחה) על הרמב"ם והמחבר, כי אם, שמכיון שהשו"ע של אדה"ז הוא "הלכות בטעמיהן" (הקדמת בני המחבר), כותב " להראות ", כי הטעם שצריך לרגוז הוא בכדי שהתלמידים יראו שהוא רוגז (והיכא שיכול להטעותם, אסור לו לרגוז), ונקט אדה"ז ה טעם וה תכלית ד"לרגוז" (משיחת ש"פ פינחס תשכ"ח ס"ח ואילך (תו"מ חנ"ג ע' 322 ואילך. וש"נ)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1985 הל' דעות פ"ב ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
888 צד, א. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו. טושו"ע חו"מ סרכ"ח ס"ו. שו"ע אדה"ז שם הל' אונאה וגניבת דעת סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1289 אין סתירה לזה ממ"ש באגה"ק ס"ט ש"כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה" – כי מ"ש באגה"ק שם הוא בנוגע להקמת "סוכת דוד" שנפלה "עד בחי' רגלים ועקביים בחי' עשי'". אבל בנוגע ל כיבוש העולם (גם קודם לזמן הגאולה), הרי זה נעשה בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמבואר בארוכה בשיחות דלעיל (ע' 146. וש"נ), שאף ש בירור העולם, שיהי' דירה לו ית' [שזה יהי' בביאת המשיח] הוא בעיקר ע"י קיום המצוות – כיבוש העולם הוא בעיקר ע"י לימוד התורה. וכמרז"ל (ראה גיטין סב, סע"א) דמאן מלכי* רבנן דכתיב (משלי ח, טו) " בי מלכים ימלוכו" (ולא קאמר מקיימי מצוות). ובזח"ג (רנג, ב): "מאן דיליף אורייתא דאתקריאת כבוד איקרי מלך ולא תימא בההוא עלמא דאתי ולא יתיר אלא מלך בתרין עלמין בדיוקני' דמארי'".
*) להעיר ממרז"ל (ראה ב"ב ג , ב) אמר מלכא עקר טורא – שההר (יצה"ר שנדמה להר גבוה (סוכה נב , א)) אינו מתבטל ממציאות הר (דלא כענין " עוקר הרי הרים וטוחנן " (סנהדרין כד , א)) , כי אם , שהוא ברשות המלך , עד שע"י אמירתו (בלבד) נעקר ההר ממקומו למקום שהמלך רוצה שיהי' נמצא שם (ראה גם תו"מ חס"ד ע' 396 . וש"נ) . – ולהעיר מענין " ויגבה לבו בדרכי ה' " (דברי הימים-ב יז , ו . נת' בלקו"ת מטות פו , ג) . וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג ובלח"מ וכו' שם . ועיין שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ג (ראה גם לקו"ש ח"ט ע' 7 הערה 35 . חי"ז ע' 7 הערה 52) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
2414 ועי"ז נעשה כלי לקבל את תורתו של הקב"ה הבלתי מוגבלת, וכמ"ש (ישעי' נז, טו) "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח", ולאידך גיסא, "כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם .. דכתיב בי' (משלי טז, ה) תועבת ה' כל גבה לב" (סוטה ה, א), והיינו, שאע"פ שיש לו מעלות כו' שבגללן יש מקום שיהי' "גבה לב" (שהרי בשופטני לא עסקינן), הנה אפילו ת"ח אסור שיהא בו יותר מ"אחד משמונה בשמינית", ולכמה דעות – "לא מינה ולא מקצתה" (סוטה שם. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג), כיון שאין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו ית' (תניא פ"ו), וכמו במשכן, שכדי שתהי' בו השראת השכינה, הוצרכה להיות נדבת המשכן באופן שכל יחיד "מוסרה לציבור יפה יפה" (ראה ר"ה ז, סע"א ואילך), שעי"ז מתבטלת מציאותה של נדבת היחיד, ונעשית ממון הציבור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
287 קהלת ט, יז. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון מ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
ה במקורו כ"ז בהיפוך הסדר : "ביאור ש"ס תא אחוי לך . . . בדאים, דשמעתי ממורי מי שהיה . . . ודפח"ח" וממשיך : "ובזה יובן משה אמת, לכך תורתו שהתיר לאהרן לשנות מפני שלום אמת, משא"כ אנו בדאים לכך גם לעשות שלום אסור לדבר שקר . . ."
----- הערות וציונים -----
תשובתו שלא כו' – ראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ב ושמנה פרקים פ"ד, וכמ"ש כבר המאירי בפירושו לסנהדרין כה, ב.
שהתיר לאהרן כו' – ראה אבדר"נ יב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תלמוד תורה קנה שכל אחד חייב בתלמוד תורה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
כט רמב"ם בשמונה פרקים פ"ד ובהל' דיעות פ"ב ה"ב. הל' נדרים פי"ג הכ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי יט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
רמ רמב"ם שם (לרגוז עליהם). טור ושו"ע שם (לכעוס עליהן). וראה שבת קה, ב (למירמא אימתא). רש"י שם ד"ה שליף (להראותם שהוא כועס). רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג (יראה עצמו בפניהם שהוא כועס). לעיל או"ח סי' קנו ס"ג. לקמן חו"מ הל' שמירת גו"נ סי"ד. תניא אגה"ק סי' כה (קמ, סע"ב. קמא, רע"א). לקו"ש חכ"ו ע' 57 הערה 64. ליקוט פירושים לאגה"ת (קה"ת תשמ"ו) ע' קנא בהערה. שלחן המלך ח"ג ע' ער.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס דיני מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
כב אביי ב"מ שם . רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
קד חולין צד , א. רש"י שם ד"ה במר שחוטה (טרפה שחוטה בחזקת שחוטה). רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו (נבלה), והל' מכירה פי"ח ה"ג (אף על פי שהנבלה אצלו כשחוטה). טור ושו"ע סי' רכח ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
187 בדבר המנגדה : נ"א: בדרך המנגדה. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום שונות סימן ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
אמנם נחזי אנן במה הוא רוב דבורי בני אדם, הלא רוב הדבור הוא הדברים בטלים, כמ"ש הרמב"ם בהל' דעות פ"ב ה"ב וז"ל, וזו היא שיחת רוב כל אדם עכ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תתקפה
מקור מפורש
בפרק זה
הל' דעות פ"ב) וכמו גוף שנחלש ע"י רעב (ובפרט רעב ממושך) – יוקשה עליו ביותר הבנת חכמה ומדע, כולל גם המדע המבאר חשיבות והכרח אכו"ש דמאכלים מסויימים – ובפרט אם לא הורגל בלימוד מדע זה – כן הם כהנ"ל בנוגע לנשמה שנחלשה ע"י חסרון בקיום תומ"צ שהם מזונה וכו' .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'קפט
מקור מפורש
בפרק זה
בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'קצח
מקור מפורש
בפרק זה
מוסג"פ הקונטרס שהו"ל, וכבר כתבתי שבחדש זה שהקלקול בא ע"י אקמצא ובר קמצא שנאת חנם הנה התיקון לזה הוא לאחוז בקצה השני (ע"פ מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב) היינו באהבת ישראל אהבת חנם (חנם ע"פ שכל האנושי כי ע"פ תורה צריך לאהוב את כל אחד מישראל ע"פ המבואר בתניא פל"ב ובספר המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל וכו') ואזי יחננו השי"ת ויוציאנו מהגלות אשר חנם נמכרתם ובמילא ולא בכסף תגאלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שפ
מקור מפורש
בפרק זה
ונשען על מאמר הרמב"ם (ראה הל' דעות פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקס
מקור מפורש
בפרק זה
ויתבונן וישנן לעצמו עד שיזכור היטב תוכן הענינים המבוארים בכ"מ ע"ד הענין דהשגחה פרטית, שהוא כפשוטו ממש, אשר בורא עולם ומנהיגו משגיח על כל אחד ואחת בפרטיות בכל עניניהם שמזה מובן שאין עליו לדאוג ע"ד הענינים אודותם כותב, ופשיטא שאין כל מקום לבקשה, וכלשונו במכתבו לרצון חזק להיפך ח"ו מחיים, ויתבונן בעצמו אשר נשמת כ"א מישראל חצובה מתחת כסא הכבוד וירדה למטה לבשה בגוף גשמי (שזהו ירידה עצומה, שהרי אין כל ערך בין הנשמה כמו שהיא למעלה והגוף כמו שהוא למטה) וכ"ז כדאי בשביל פעולות איש הישראלי עלי אדמות דוקא, היינו לימוד התורה וקיום המצות שמזה מובן שכל פעולה ופעולה (לדוגמא - תפילין) הוא ענין נעלה עד אין באר וכן בכל עניני תורה ומצות (שכל התורה כולה הוקשה לתפילין), והתבוננות בענינים אלו וכיו"ב תעמידו על אמיתית המצב אשר חלק היפה ניתן לו למלאות שליחותו של הקב"ה בעולם זה ע"י אורח חיים מתאים להוראת תורתנו תורת חיים, ויעבוד בענינים אלו בשמחה, וכמבואר ברמב"ם סוף הל' לולב, וראה ג"כ רמב"ם הלכות דיעות ריש פרק ב' בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתסג
מקור מפורש
בפרק זה
להוסיף בכבוד הבריות בכלל ובכבוד חברים בפרט, וכיון שברובא דרובא סיבת הלבנת פני חבירו הוא קשור במדת הכעס או הגאוה גם בזה צריכים להנהגה בקצה האחרון יותר, וכמובן ממ"ש ברמב"ם הלכות דיעות פרק ב'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רג
מקור מפורש
בפרק זה
כיון שע"פ תוכן מכתבו מתעסק כת"ר ברפואת הנפש לבניך אלו התלמידים, הרי מובן ע"פ מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכ"פ ככה שכרו בהנוגע לרפואה לבניך כפשוטו, ועוד זאת אשר ע"פ לשון הרמב"ם יש לנפש בריאות וחולי כמו שיש לגוף (שמונה פרקים להרמב"ם פרק ג' והלכות דיעות פ"ב), הנה רואים ברפואת הגוף שאפשר ע"י סממנים מרים או מתוקים, והחילוק מובן, ובפרט כשהטפול הוא לא חד פעמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אייר אייר
מקור מפורש
בפרק זה
22 פ"ג ואילך. וראה גם הל' דעות פ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות - עניני רפואה ב. רופא מומחה
מקור מפורש
בפרק זה
כיון שע"פ תוכן מכתבו מתעסק כת"ר ברפואת הנפש לבניך אלו התלמידים, הרי מובן ע"פ מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכ"פ ככה שכרו בהנוגע לרפואה לבניך כפשוטו, ועוד זאת אשר ע"פ לשון הרמב"ם יש לנפש בריאות וחולי כמו שיש לגוף (שמונה פרקים להרמב"ם פרק ג' והלכות דיעות פ"ב) הנה רואים ברפואת הגוף שאפשר ע"י סממנים מרים או מתוקים, והחילוק מובן, ובפרט כשהטפול הוא לא חד פעמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
46 ומכיון שאמר "כי אני הכבדתי גו' למען שתי גו'", הרי דיבור זה הוא גזירה שימאן לשלוח (עד שיבואו כל האותות). משא"כ באם לא היתה האמירה, מכיון שחיזוק הלב הוא רק בנוגע ללבו של פרעה [ולא בנוגע לאי שילוחו את בנ"י בפועל, ורק שחיזוק הלב הוא סיבה שימאן לשלוח], אי"ז מכריח כ"כ את הבחירה (וא"צ לזה העבודה ד"דחק"). ובדוגמת "בראת צדיקים בראת רשעים"; "בטרם אצרך בבטן גו'"; "זורו רשעים מרחם גו'", שמכיון שהוא רק חומר מוכן לקבל צורת הטוב והרע [אבל לא נגזר עליו שיהי' צדיק או רשע בפועל – כי "צדיק ורשע לא קאמר"], אי"ז מכריח את הבחירה (ראה שעה"ת – לאדמו"ר האמצעי – ח"א כ, ד ואילך. תו"ח תולדות יג, ג ואילך). ובזה מתורצת הסתירה לכאורה ממש"כ ברמב"ם הל' דעות רפ"ב: בנ"א שנפשותיהם חולות כו' (ועד"ז בח' פרקים פ"ג) למש"כ בהל' תשובה רפ"ה (ובח' פרקים פ"ח) – אף שהל' (בהל' תשובה כו') צע"ק. ואכ"מ. ועפי"ז יש לומר, שמה שאמר ה' למשה "כי אני הכבדתי גו'", הוא לפי שדוקא ע"י האמירה, יהי' הענין ד"התעללתי". ואף שכבר אמר בתחילה "ואני אקשה את לב פרעה", הרי באמירה ההיא לא נתפרש (בדיבור) זמנה, ובמילא אינה גזירה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
ומדי דברי בזה אזכיר מה שצע"ק לי ולדכוותי' שבדרושים הנ"ל מפרש אליבי' דמ"ד שצ"ל שמינית שבח', והרי הלכה כמ"ד (סוטה ה, א) דלא מינה ולא מקצתי' וכמ"ש הרמב"ם בהל' דעות פ"ב ה'ג וכ"פ רבינו הזקן בשו"ע או"ח סקנ"ה וסקנ"ו ס'ג --
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 לשון הכתוב (ישעי' ה, כ). וראה רמב"ם הל' דעות רפ"ב. ח"פ (להרמב"ם) פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
8 *) להעיר ממרזיל (ראה ב"ב ג, ב) אמר מלכא עקר טורא -- שההר (יצה"ר שנדמה להר גבוה (סוכה נב, א)) אינו מתבטל ממציאות הר (דלא כענין עוקר הרי הרים וטוחנן (סנה" כד, א)), כי אם, שהוא ברשות המלך, עד שע"י אמירתו (בלבד) נעקר ההר ממקומו למקוס שהמלך רוצה שיהי" נמצא שם -- ולהעיר מעניץן ויגבה לבו בדרכי ה" (נת' בלקו"ת מטות פו, ג) וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה*ג ובלח*מ וכו" שם. ועיך שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
3 גאוה . . שולל זיין אינגאַנצן: רמביים הל' דעות פ"ב היג. רבנו יונה לאבות פ"ד מ"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה סוס"א. סקניו סייג. נתבאר בארוכה באוה"ת ויקרא (כרך ב) ע' תמא ואילך*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
טז הרב המגיד הובא בלקו"ת ואתחנן ט, ד. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב. ובשמונה פרקים לרמב"ם פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד, תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
3 שמונה פרקים להרמב"ם פ"ג. וראה גם רמב"ם הל' דעות רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה רמב"ם הל' דיעות רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
68 הל' דעות רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1411 בשמונה פרקים שלו פ"ג ואילך. הל' דעות רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
127 הל' דעות רפ"ב. שמונה פרקים פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1763 הל' דעות רפ"ב. שמונה פרקים פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
137 הל' דעות רפ"ב. שמונה פרקים פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2106 הל' דעות רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
טז הרב המגיד הובא בלקו"ת ואתחנן ט, ד. וראה רמב"ם הל' דעות פ"ב. ובשמונה פרקים לרמב"ם פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה רמב"ם הל' דעות פ"ב, שמונה פרקים להרמב"ם פ"ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר