190
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ח. דוגמאות לנאמר לעיל
להלן דוגמאות לאמור לעיל – לפחות מעין האמור לעיל – בקצרה:
מכשירי מצוה באותו ענין של המצוה, והם נהפכים למצוה:
סוג של חינוך: קרבנות ועבודות ימי המילואים (החנוך71). מנחת חינוך של כהנים. חינוך האב את בנו לתלמוד תורה, שהוא מן התורה*, ועוד.
קיום המצוות בגלות – לפי הנאמר ב"ספרי"72 על הפסוק "ואבדתם... ושמתם את דברי...": "אף־על־פי שאני מגלה אתכם... היו מצוינים במצוות שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים"73. ועוד.
מעין זדונות נעשו לו כזכויות במצוות עצמן: שעיר המשתלח ופרה אדומה (ועגלה ערופה) – שדוקא העבודה74 בחוץ נעשית עבודה המכפרת (חטאת קריא רחמנא75) בדיוק כקרבנות שעבודתם בפנים, ואף יותר מכך76.
בדומה לכך – פרו של אליהו בהר הכרמל (בהוראת שעה). ועוד.
יותר מכך – מאמר חז"ל: "מיניה וביה אבא לשדי ביה נרגא"*. (=מהיער עצמו נלקח "בית היד" לגרזן לקצוץ את היער).
הכלל הגדול בתורה – פיקוח נפש (אפילו) על־ידי כל77 עבירות שבתורה חוץ הפכו – שלש דיהרג (אף דהמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא*) ואל יעבור, ועוד.
ויש להאריך בכל זה, ואין כאן מקומו.
ט. ההסבר למאמר "הרואה.. ידאג כל השנה"
לפי זה מובן סיום המסכת: "הרואה
הערות
- 71. ראה פרש"י תצוה כח, מא. צו ז, לז.
- *. הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתן. וש"נ.
- 72. לעקב יא, יז. הובא בפרש"י שם.
- 73. וע"פ המבואר בפנים – מתורצת הקושיא המפורסמת שהרי המדובר במצות שאינן תלויות בארץ. וראה רמב"ן אחרי יח, כה.
- 74. להעיר ממרז"ל דחיתו זוהי שחיטתו (יומא סד, א. וראה צפע"נ: הל' תשובה פ"ח ה"ד. הל' כלאים בסופו (כד, ד). שו"ת דווינסק ח"ב סי' לג. לסנהדרין קיא, ב. (רא, א)). ועפ"י המבואר בצפע"נ שם מובן דבשעיר המשתלח בא ענין דזדונות נעשו לו כזכיות בנוגע לכל ישראל – "כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם" (פרשתנו טז, כא).
- 75. ע"ז כג, ב.
- 76. ראה בכ"ז – אגה"ק סכ"ח. סהמ"צ להצ"צ מצות עגלה ערופה. – וסיבת היתרון אשר בזה ראה דרושי ביאור ענין הנסיונות (עה"פ כי מנסה (לקו"ת דברים יט, א ואילך. ועוד), סהמ"צ להצ"צ בסופו (קפה, ב ואילך)).
- *. סנהדרין לט, ב. וראה תניא רפל"א. ולהעיר מרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ב.
- 77. סנהדרין עד, א.
- *. מהרי"ט לכתובות קג, ב. שבט מוסר פ"כ. מלחמות היהודים ג, ח, ה. יוסיפון פע"א. חוה"ל בטחון ד'. פנ"י לב"מ נט, א. יעב"ץ לכתובות קג, ב. תשובה מאהבה ח"ג תט. שו"ת יודא יעלה יו"ד שנה. הגהות נטנזון ליו"ד שמה. שו"ת אבן יקרה יו"ד נו. רמתים צופים לתדב"א רפי"ד ע' 163. שו"ת בשמים ראש שמ"ה. חת"ס יו"ד שכו. ירוש' סנה' פ"י ה"ב ובקה"ע. מדרש תהלים קכ, ד. וראה תו"ש נח (ט, ה סקל"א).
רש"י על שמות כ״ח:מ״א - הטקסט מספריא
והלבשת אתם את אהרן. אוֹתָם הָאֲמוּרִין בְּאַהֲרֹן – חֹשֶׁן, וְאֵפוֹד, וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת, וְאַבְנֵט, וְצִיץ, וּמִכְנָסַיִם הַכְּתוּבִים לְמַטָּה בְּכֻלָּם:
ואת בניו אתו. אוֹתָם הַכְּתוּבִים בָּהֶם:
ומשחת אתם. אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה:
ומלאת את ידם. כָּל מִלּוּי יָדַיִם לְשׁוֹן חִנּוּךְ, כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לְדָבָר לִהְיוֹת מֻחְזָק בּוֹ מֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה הוּא: וּבְלְשׁוֹן לַעַז כְּשֶׁמְּמַנִּין אָדָם עַל פְּקִידַת דָּבָר, נוֹתֵן הַשַּׁלִּיט בְּיָדוֹ בֵּית יָד שֶׁל עוֹר, שֶׁקּוֹרִין גאנ"ט בְּלַעַז, וְעַל יָדוֹ הוּא מַחֲזִיקוֹ בַּדָּבָר, וְקוֹרִין לְאוֹתוֹ מְסִירָה רווישט"יר בְּלַעַז, וְהוּא מִלּוּי יָדַיִם:
והלבשת אתם את אהרן AND THOU SHALT PUT THEM ON AARON — i. e. those which are mentioned in connection with Aaron: the breast-plate, the ephod, the Robe, the inner garment of checker-work, the mitre, the girdle and the Plate, and the breeches which are prescribed later for all of them (for all the priest’s and therefore for Aaron also).
ואת בניו אתו [AND THOU SHALT PUT THEM ON AARON …] AND ON HIS SONS WITH HIM — i. e. put on them those garments which are prescribed for them.
ומשחת אתם AND THOU SHALT ANOINT THEM — viz., Aaron and his sons, with the oil of anointing.
ומלאת את ידם AND THOU SHALT CONSECRATE THEM (more lit., fill their hand) — wherever the term “filling the hand” is used it denotes the installation ceremony performed when one enters for the first time into an office, as a sign that he is entitled to it from that day and henceforth. And in the old French language — when a person is appointed to the charge of a matter, the Prince puts into his hand a leathern glove which they call “gant” in old French and by that means he gives him a right to the matter, and they term that transmission of the glove and the office, revestir in old French This is the connection between the literal and the metaphorical meaning of “filling the hand”.
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:ד׳ - הטקסט מספריא
וכמה שמות נקראו לה דרך משל הר ה' ומקום קדשו ודרך הקדש וחצרות ה' ונועם ה' ואהל ה' והיכל ה' ובית ה' ושער ה' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקורין לה בכל מקום העולם הבא.
משנה תורה, הלכות דעות ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- אגרות קודש כרך ד א'צב יומא סד, א
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ד מאותו ספר יומא סד, א
- תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח יומא סד, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א יומא סד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש מאותו ספר ע"ז כג, ב
- לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א מאותו ספר ע"ז כג, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א ע"ז כג, א
- תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י ע"ז כג, ב
- תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט ע"ז כג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז ע"ז כג, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה ע"ז כג, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צ ע"ז כג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח ע"ז כג, ב

