56

כנ"ל. מתרוממים לדרגה נעלית יותר, כפי שהרבי מבאר במאמר⁸² שהכוונה היא להפוך את השטות "דלעומת־זה" לשטות ד"קדושה" על־ידי הפיכת השטות דלעומת־זה מתרוממים לדרגה נעלית מזו שעל־ידי עבודה שעל־פי טעם ודעת, כי מתעלים לדרגת קדושה עילאית יותר משכל של קדושה⁸³.

(משיחת י"ג שבט, תשי"א)

כה. לגבי הכתוב "ויתן לך" נאמר במדרש, שיעקב נתברך בעשר ברכות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם.

כשהתורה משתמש בביטוי "כנגד", ברור שהענינים משתווים לא רק במספר אלא יש להם גם נגיעה ישירה זה לזה, וכתוצאה מנגיעה זו באה ההשתוות במספרם.

רק משום שאורח השגתנו בדבר השכלה הוא מן המאוחר אל המוקדם, מן ה"מסובב" (תוצאה) אל הסיבה (גורם) ומן הקל אל הכבד – לכן כדי להגיע להכרה, שהענינים בעצמותם (הסיבה והמוקדם) נוגעים זה אל זה – הרי זה על־ידי שאנו רואים, שהם (המסובב והמאוחר) משתווים במספרם – מן הקל אל הכבד.

לשם הבנת הקשר העצמותי שבין הענינים, יש צורך בהכרת מהות הענין, אך ההשתוות המספרית נראית לעיני כל ואין צורך בהתבוננות במהות ואיכות הענינים כדי להיווכח בכך. די רק בספירה קלה ומיד נראה הדמיון שבמספר שני הענינים.

ועל־ידי הדמיון במספר הנראה לעין – מתברר לנו שהדבר הוא כתוצאה מנגיעה עצמית של הענינים.

כו. דוגמא: ידוע שרמ"ח מצות־עשה הן כנגד רמ"ח אברים⁸⁴ ושס"ה לא־תעשה כנגד שס"ה גידים. אין מובנו של דבר שהשייכות ההדדית מתבטאת במספר הדומה בלבד, אלא שהענינים עצמם תלויים זה בזה. תרי"ג המצוות הן אברי הנפש שע"י נמשכת החיות באברי הגוף.

וכפי המבואר⁸⁵ בכתוב "תמים תהיה עם הוי' אלקיך"⁸⁶ – שעל־ידי התמימות והשלימות בתרי"ג המצוות מתהווה התמימות באברי־הנפש ודרכם נוצרת גם התמימות בתרי"ג אברי הגוף, בקבלם מתוך כך את חיותם וחיזוקם.

ומשום שכל אבר מקבל השראתו ממצוה מסוימת – יש הכרח גם בהשתוות המספרית שביניהם.

כז. כן הדבר גם בענין "עשרה עשרה הכף בשקל הקודש"⁸⁷, שבקשר אליו נאמר שעשרה המאמרות הם כנגד עשרת הדברות⁸⁸. אין כוונת הדברים