6

הם לא היו יכולים בכך להסיר רצון כזה אצל שאר בני ישראל, שעלולים היו לחשוב שבני גד ובני ראובן חוששים לצאת למלחמה, שהרי ניתן היה לחשוב שהסכמתם המאוחרת לצאת למלחמה נובעת רק מהכרח עקב הטענה "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה". אך כאשר נקטו בני גד ובני ראובן את ההצעה ההפכית³⁵ – "נחלץ חשים לפני בני ישראל" – הם ביטלו כיוון זה לחלוטין הן אצלם והן אצל אחרים.

וכיון שמרצף הענינים עצמו כבר מובנת הסיבה לרצונם לצאת ראשונים למלחמה, אין רש"י צריך לציין סיבות אחרות לכך. ורש"י מציין "מתוך שגבורים היו", כדלעיל, כי אילו לא היו גבורים, הם לא היו יכולים להציע את עצמם להיות ראשונים. כי אם היוצאים למלחמה ראשונים אינם גבורים, נגרם נזק לנצחון במלחמה. ואדרבה, נזק זה גדול הרבה יותר מהחשש של "ולמה תניאון", על ידי שלא יוכיחו את הקצה ההפכי ל"ואתם תשבו פה", למרות שבפועל כן ייצאו למלחמה.

אך כאשר מגיעים לפרשתנו, שבה נאמר "ואצו אתכם... חלוצים תעברו לפני אחיכם" – שמשה לא הסתפק ברצונם לצאת בראשי הגייסות, למרות שגם על ידי כך הם עוקרים את "ולמה תניאון", אלא הוא הורה להם שכל הפלוגה החלוצה תורכב מהם, אף־על־פי שלפני כן הסכים משה לרצונם לצאת "לפני בני ישראל"³⁶, מתעוררת השאלה: מדוע אין די בהליכתם בראשי הגייסות, ובמיוחד כאשר לפני כן, בפרשת מטות, לא דרש מהם משה יותר?

על כך משיב רש"י "לפי שהיו גבורים" – יציאתם ראשונים אינה רק כדי לעקור את הכיוון של "ולמה תניאון", אלא גם מפני שנצחון המלחמה דורש שהראשונים יהיו גבורים. ולמטרה זו צריכה הפלוגה הראשונה כולה להיות מורכבת מגבורים.