ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב

58

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ה"בליעה", על ידי אהרן, צריכה להיעשות דוקא באמצעות "מטה", ולא "תנין":

אין די בכך שהגורם לפעולה זו הוא אהבת ישראל, מדתו של אהרן, אלא אסור שפעולת הבליעה עצמה – "ירגיז אדם" – תיעשה על ידי "תנין", על ידי כעס וכדומה, כתכונתו וטבעו של התנין להפחיד ולהזיק^* – אלא רק באופן של "מטה": המשפיע צריך לעשות זאת כ"מקל", ללא תחושות של רוגז וכעס ח"ו, או אפילו הרגשה של ישות עצמית, אלא ללא הרגשה של עצמו, כמקל⁶⁴, כדברי חז"ל, כדלעיל, שהמשפיע לא נתעבה על ידי כך.

ואז אכן הופך המושפע ל"בלוע" במטה אהרן למעליותא, הוא נעשה חלק מתלמידו של אהרן המוכיח, ובמיוחד של אהרן הכהן, "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", עד שזוהי מציאותו גם בגלוי, כי התבטל אצלו לחלוטין "היפך הטוב",

ועבודה רוחנית זו מחישה את היציאה מהגלות העכשוית (מצרים), כי אהבת חנם מבטלת את הגורם לגלות – שנאת חנם⁶⁵,

ומיד הן נגאלין, וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות⁶⁶.

הערות

*. אף שגם באופן זה עושהו "לא להנאת עצמו רק לקיים שליחותו ית'", כנחש שאין לו הנאה בנשיכתו (ראה ענף יוסף לע"י יומא כג, א) – אבל מ"מ יש איבה בלבו (ראה רש"י יומא שם).
64. ראה רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג "יראה עצמו בפניהם שהוא כועס .. ותהי' דעתו מיושבת .. והוא אינו כועס". ולהעיר מדיוק ל' אדה"ז (הל' ת"ת בסופו): חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם כדי לזרזם ולחדדם (ולא כברמב"ם (הל' ת"ת פ"ד (משיחות ש"פ וארא תשמ"ב, תשמ"ה) ה"ה) "חייב לרגוז עליהן", ובשו"ע יו"ד (סי' רמו סי"א) "חייב לכעוס עליהם"). וראה ליקוט פירושים כו' לאגה"ת (קה"ת תשמ"ו) ע' קנא בהערה.
65. יומא ט, ב.
66. מיכה ז, טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.