59
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. מצוה ראשונה
המצוה "לקדש חדשים ולחשב שנים וחדשים בבית דין בלבד"1 נלמדה מן הפסוק2 "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
על מצוה זו אומר רש"י בפירושו במקום אחר, לפני כן3, ש"לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה4 שנצטוו בה ישראל"5, והוא מסביר "מה טעם פתח בבראשית".
אך מוני המצוה, הרמב"ם ואחרים, במנותם את מנין המצוות לפי סדרן, אין מצוות קידוש החודש "מצוה ראשונה"6 אצלם. ולדוגמא, הרמב"ם אומר7: "מצווה ראשונה8 ממצוות עשה
הערות
- 1. לשון הרמב"ם במנין המצות בריש ספר היד מ"ע קנג. ועד"ז בסהמ"צ לפנינו מ"ע הנ"ל "לקדש חדשים (ס"א ולחשוב חדשים) ושנים וזו היא מצות קידוש החודש כו'". וכ"ה בהוצאת הרב העליר דספהמ"צ (וכגירסת ס"א). אבל בהוצאת קאפח: שצונו יתעלה בחשבון חדשים ושנים וזו היא כו'. ובחינוך ריש מצוה ד "לקדש חדשים ולעבר שנים ולקבוע מועדי השנה ע"פ אותו קידוש". וראה לקמן בפנים ס"ה ואילך.
- 2. פרשתנו יב, ב.
- 3. בראשית א, א. וראה תנחומא באבער בראשית יא. יל"ש עה"פ החודש (רמז קפז). גירסת מדרש לקח טוב ר"פ בראשית.
- 4. ראה גם פרש"י פרשתנו יב, א "מצוה ראשונה". במדרשים הנ"ל ליתא "שהיא מצוה ראשונה כו'", אבל משמע שזוהי כוונת מדרשים הנ"ל, ורש"י הוסיפה, מפרטה לתוספת ביאור.
- 5. "משא"כ מילה וגדה"נ .. שלא היו ציווין אלא ליחיד אינן נחשבות מכלל מצותי' כל זמן שלא נצטוו בם כל ישראל כו'" (רא"ם בפרש"י בראשית שם).
- 6. להעיר מהוריות ח, יב: איזו היא מצוה שהיא נאמרה בתחלה הוי אומר זו עבודת כוכבים (ומקשה "והאמר מר עשר מצות נצטוו ישראל במרה" ואינו מקשה מהמצות שבפרשתנו ושהיא לפנ"ז). ובצפע"נ להריות שם: ועי' בספרי פ' שלח דר"ל במה שנצטווה אדה"ר. ולהעיר מרמב"ם רפ"ט מהל' מלכים על ששה דברים נצטווה אדה"ר על ע"ז כו' ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו. ואינו מפרט מצות קדה"ח.
- 7. ובזוהר (ח"ג רנו, ב) פקודא קדמאה אנכי. ובזח"ב (רע"מ – כה, א) ולקחתם .. וידעתם כי אני ה' אלקיכם וגו' פקודא דא קדמאה דכל פקודין ראשיתא קדמאה דכל פקודין למנדע לי' להקב"ה בכללא. ושם ע"ב: רזא דפקודא קדמאה למנדע לי' בכללא בגין דכתיב אנכי כו'. וראה תקו"ז ת"ל (עד, ב). – וראה "הרעיא מהימנא סהמ"צ" (להר"ר מרגלית) בריש הוצאתו דס' הזהר (ירושלים תש"ד יעוד) עיי"ש. וראה בארוכה לקמן ע' 135.
- 8. כ"ה לשון הרמב"ם במנין המצות בריש ספר היד* (משא"כ בשאר המצות שלא פי' "המצוה
- . ראה רמב"ם ס' המדע (ירושלים תשכ"ד) שגם בכמה דפוסים וכת"י מתחיל "מצוה ראשונה", אף שלפנ"ז נסמן "א" (כמו לפני שאר המצות), כבדפוסים שלפנינו. אלא שברמב"ם דפוס רומא ר"מ (ועוד דפוסים שהובאו שם) ליתא הסימון "א" לפני'. ושם הובאו נוסחאות שבמצוה הא' הוא כשאר השני'" וכו' – ובפשטות כי אז הי' צ"ל כן עד סופן). ולכאורה כוונתו להדגיש לא רק המנין – שהיא מצוה הא', אלא גם חשיבותה (ומרמז בזה ע"ד לשונו בריש ספר היד כדלקמן). ועד"ז כתב בריש מצות ל"ת דמנין המצות שלו. וראה שיחת י"ג ניסן תשמ"ה.
רש"י על שמות י״ב:א׳ - הטקסט מספריא
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן. בִּשְׁבִיל שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה וְטָרַח בַּמּוֹפְתִים כְּמֹשֶׁה, חָלַק לוֹ כָּבוֹד זֶה בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּלָלוֹ עִם מֹשֶׁה בַּדִּבּוּר:
בארץ מצרים. חוּץ לַכְּרַךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? תַּ"לֹ (לעיל ט כט) "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר וְגוֹ'", וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִלּוּלִים:
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן AND THE LORD SPAKE UNTO MOSES AND AARON — Because Aaron had worked and toiled in performing the wonders just the same as Moses He paid him this honour at the first command by including him with Moses in the communication (Tanchuma Yahshan 2:3:8).
בארץ מצרים IN THE LAND OF EGYPT — This must have been outside the city! Or perhaps this is not so, but it was inside the city? Scripture however states, (Exodus 9:29) “When I leave the city [I will spread my hands (pray) unto the Lord]”. Now how was it in regard to prayer which is of light importance in comparison with a communication from God? He did not recite the prayer inside the city! Then, in the case of a divine communication which is of so weighty importance does it not follow all the more that this was also so! — And why, indeed, did He not converse with him inside the city? Because it was full of idols (Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

