ב
ב וכן מי שאמר לחבירו שיתן לו מתנה ולא נתן לו הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים במתנה מועטת שהרי סמכה דעתויד של מקבל כשהבטיחוטו אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנהטז שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותם בדברים שהם נקנים בהםיז.
ומחילה אינה צריכה קניןיח. אלא אם כן היתה בטעות שאז אף קנין אינו מועיליט.
ומכל מקום בשעה שאומר לו ליתן לו צריך לומר בדעת גמורהכ ולא יהא בדעתו לשנותכא כי לדבר אחד בפה ואחד בלב אסורכב מן התורהכג שנאמרכד איפת צדק והין צדק יהיה מה תלמוד לומר הין צדק והלא הין בכלל איפהכה אלא שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדקכו:
הערות
- יד. רב פפא ב"מ שם מט, א. טור ושו"ע סי' רד ס"ח.
- טו. רש"י שם ד"ה מודה. רמב"ם הל' מכירה פ"ז ה"ט. שו"ע שם.
- טז. רבי יוחנן שם, כדמפרש ליה רב פפא שם. טור ושו"ע שם.
- יז. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- יח. תוס' סנהדרין ו, א ד"ה צריכה קנין. ב"מ קיב, א ד"ה חוזר. רמב"ם הל' מכירה פ"ה הי"א, והל' זכיה ומתנה פ"ג ה"ב. טור ושו"ע סי' רמא ס"ב.
- יט. תוס' סנהדרין שם. מרדכי סנהדרין פ"א רמז תרפב. מהרי"ק שורש קיא. רמ"א סי' רמא סוף ס"ב.
- כ. ירושלמי סוף שביעית. רי"ף ב"מ (כט, ב). רא"ש שם פ"ד סי' יב.
- כא. רש"י ב"מ שם ד"ה שלא ידבר.
- כב. אביי ב"מ שם . רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ו.
- כג. עיין במלחמות וברא"ש שם (דעיקר קרא אתא להא), ודו"ק .
- כד. ויקרא יט, לו. ברייתא שם.
- כה. שההין י"ב לוגין ואיפה ג' סאין שהן ע"ב לוגין (רש"י שם).
- כו. ברייתא שם . רי"ף ורא"ש שם. וראה לעיל או"ח סי' קנו ס"ב. לקו"ש לב ע' 157 הערה 24.
משנה תורה, הלכות מכירה ז׳:ט׳ - הטקסט מספריא
וכן מי שאמר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה במה דברים אמורים במתנה מועטת שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שקונין בהן.
משנה תורה, הלכות מכירה ה׳:י״א - הטקסט מספריא
יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקניין בהם טעם כגון המשחרר את עבדו והמגרש אשתו או עושה שליח או המוסר מודעה או המבטל מודעה או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו וכל כיוצא בדברים אלו.
משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
מחל לחבירו חוב שיש לו עליו או נתן לו הפקדון שהיה מופקד אצלו הרי זו מתנה הנקנית בדברים בלבד ואין צריך דבר אחר כמו שביארנו.
משנה תורה, הלכות דעות ב׳:ו׳ - הטקסט מספריא
אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי כיצד לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה ולא יסרהב בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל ולא יפתח לו חביות שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח וכן כל כיוצא בו ואפילו מלה אחת של פיתוטי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות.
רש"י על ויקרא י״ט:ל״ו - הטקסט מספריא
אבני צדק. הֵם הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹקְלִין כְּנֶגְדָּן:
איפת. הִיא מִדַּת הַיָּבֵשׁ:
והין. זוֹ הִיא מִדַּת הַלַּח:
אשר הוצאתי אתכם. עַל מְנָת כֵּן; דָּ"אַ אֲנִי הִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, וַאֲנִי הַנֶּאֱמָן לִפָּרַע מִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בַּמֶּלַח לְהוֹנוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין מַכִּירִין בָּהֶם (בבא מציעא ס"א):
אבני צדק are stones used for weights wherewith one weighs.
איפת — The “Epha” is a certain dry measure.
והין — The “Hin” is a certain liquid measure.
אשר הוצאתי אתכם WHO BROUGHT YOU FORTH [FROM EGYPT] for this purpose, that you shall be honest in your actions (Sifra, Kedoshim, Chapter 8 10). Another explanation is: I distinguished in Egypt between those who were firstborn and those who were not firstborn (a matter which is hidden from human cognizance), I am also certain to exact punishment from him who secretly puts his weights in salt in order to take advantage of people who are not aware of it (cf. Bava Metzia 61b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

