87
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עם הזמן ורחוקה יותר מהדרגה שמעל לזמן מאשר "שעתא"?
ג. "קיצור" ו"אריכות"
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר תחילה שבשאלה לגבי "קיצור" או "אריכות" בנושא רעיוני מה מהם "נעלה" יותר, יש לכאורה צדדים לכאן ולכאן:
ב"קיצור" יש יתרון על פני "אריכות", כפי שכותב הרמב"ם14 על דברי המשנה שהם מסודרים כ"דבר קצר וכולל ענינים רבים" ואילו הגמרא נכתבת בהרחבה. כך נאמר15 גם לגבי המפרשים האחרונים שלעומת הראשונים דרכם לפרש ולהאריך בדברים. כלומר: כאשר הרעיון השכלי מובע במקורו הוא בקיצור, וההרחבה היא כאשר צריך להורידה ממקורה אל דרגת המקבל – מן המשנה לגמרא, ומן הגמרא ללומדים ולמחברים שלאחר מכן.
מצד שני, אומרים חז"ל16 "לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה". הסיבה הפשוטה לכך היא17, משום שהתלמיד לא יוכל לקבל את ההרחבה של הרעיון. לכן צריך למסור לתלמיד את הדברים רק בקצרה המתאימה להבנתו. כלומר, הקיצור קשור בנחיתותו של התלמיד לעומת הרב.
ד. באותו "עולם" או בשני "עולמות" שונים
ויש לומר, שההסבר לכך הוא, שתלוי באיזה דרגה מדובר:
כאשר מדובר על יחס בין שני "עולמות", שתי דרגות בהבנה שכלית שאחת מהן גבוהה הרבה יותר מהאחרת – כהבדל שבין בעלי המשנה לגמרא, הגמרא לראשונים, הראשונים לאחרונים וכדומה – הרי אז ככל שהדרגה נעלית יותר כך נאמרים שם הדברים בקיצור רב יותר18, כי שם עצם הרעיון הוא בגלוי ורואים מיד את האמת19, וככל שהרעיון יורד יותר
הערות
- 14. הקדמה לפיה"מ ד"ה אחרי כן ראה להסתפק.
- 15. ראה ספרי הכללים (יד מלאכי כללי הרמב"ם אות כד. ועוד) – ע"פ ב"י לטויו"ד סר"א ד"ה ומ"ש ואף אם תטבול: "דבתראה הוא .. הוה לי' לפרש". ובכ"מ. וראה מכתב הנדפס בהקדמה לתוס' הרי"ד למס' שבת (ברוקלין, תשכ"ב).
- 16. פסחים ג, ב. חולין סג, ב.
- 17. ראה לקו"ת (בשלח א, א), ביאוה"ז (עו, ד), ביאוה"ז להצ"צ (ע' שסג־ד) ובכ"מ (ע"פ רמב"ם הל' דיעות פ"ב ה"ד) – שבמארז"ל זה מדבר על דרך קצרה הכוללת את כל האריכות (כמו לשון המשנה). ומובן שאין זה בסתירה לפירוש הפשוט, כ"א הוספה שביחד עם זה צ"ל קיצור הכולל את כל האריכות. וראה אוה"ת שלח כרך ו' ע' א'תשעט. המשך תרס"ו ע' תא.
- 18. ולהעיר וע"ד "מעשה דבעש"ט שצפה והשיג בר"ה מה שהי' אח"כ כידוע .. (כי) היתה עליית נשמתו .. בהיכלות דיצירה .. שם יוכל להיות נכללים ט"ו שנים בסקירה אחת" – דרמ"צ נט, א. וראה בהערות שם (רב, ב ואילך). וראה ביאוה"ז להצ"צ ע' רנח. סה"מ תקס"ה ע' שכא, של (ולהעיר משינויי הנוסחאות בין מקומות אלה). ולהעיר מהמבואר בדרושי חסידות ובפרט בפרשתנו (ביאוה"ז קלא, ד. תו"ח קכו, ד. וראה ספר הערכים חב"ד (כרך ד) ערך אורות דספירות ביחס לכלים ס"ז. וש"נ) – שלמעלה יותר הכלים מועטים יותר.
- 19. ראה גם המכתב דלעיל הערה 15.
משנה תורה, הלכות דעות ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו אמרו על רב תלמיד רבינו הקדוש שלא שח שיחה בטלה כל ימיו וזו היא שיחת רוב כל אדם ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים ועל זה צוו חכמים ואמרו כל המרבה דברים מביא חטא ואמרו לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים ועניניהם מרובים והוא שצוו חכמים ואמרו לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה אבל אם היו הדברים מרובין והענין מועט הרי זו סכלות ועל זה נאמר כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל ברוב דברים.
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך ל ‹ בראשית ‹ שיחה א ‹ 3 לקו"ש ח"כ ע' 87
- כרך לא ‹ יתרו ‹ שיחה א ‹ 95 לקו"ש ח"כ ע' 87
- כרך לא ‹ תרומה ‹ שיחה ג ‹ 155 לקו"ש ח"כ ע' 87
תורת מנחם 1
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ י"ט כסלו, ה'תשל"א לקו"ש ח"כ ע' 87
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ב ‹ בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשל"א לקו"ש ח"כ ע' 87
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

