155

אלא דכפי שבא בביהמ"ק שלמטה נחלקו לב' מזבחות ומקומות מפני הקדושות השונות].

ז. אמנם ביאור זה — שבביהמ"ק שלמעלה (ובמילא — בזהר) הענינים הם באופן כללי יותר — אינו מיישב את ההפרש בין המשנה והזהר לענין אולם והיכל, דבמשנה נחשבו לקדושה אחת (כנ"ל ס"א) משא"כ בזהר נחשב אולם בפ"ע.

וי"ל בזה — ע"פ הידוע, שבכמה ענינים מצינו שלמעלה הם בריבוי יותר ולמטה במיעוט יותר.

ומה שנת"ל, שלמטה הוא ריבוי ופירוט ולמעלה מיעוט והכללה, המדובר הוא בכמות, שלמטה הכמות הוא בריבוי — ריבוי התחלקות לחלקים רבים; אמנם בנוגע לאיכות, הריבוי הוא למעלה דוקא, והיינו לא ריבוי (פרטים) התחלקות, אלא ריבוי איכות, גודל העילוי דמדריגות אלו⁴⁷.

[וכמובן ג"כ מהמשל הנ"ל, דכאשר ה"דבר קצר" של המשנה בא באריכות ההסברה ושקו"ט בגמרא, ואח"כ בדברי הראשונים עד לספרי האחרונים, הנה כל מה "שיורד" עומק השכל של המשנה הרי השקו"ט והביאורים הם בריבוי יותר, אבל אור השכל הוא בצמצום ומיעוט יותר].

ועד"ז בעניננו, כשמדובר בביהמ"ק שלמעלה הרי במדריגה נעלית ביותר (בקדושה) — היכל — נעשה ריבוי יותר, ובמילא דרגת הגילוי דבחי' היכל היא במדריגה נעלית יותר מהאולם; משא"כ בביהמ"ק שלמטה לא ניכר (בגלוי) ההפרש בין קדושות אלו.

וע"פ כ"ז יומתק זה שבסיום דברי הזהר דייק להביא "דתמן שכינה שריא וכפורת וכרובים וארון"⁴⁸, ולא הסתפק בזה ש"בית קדשי הקדשים" הוא מקום הכי מקודש מעצם היותו "בית קדה"ק" — להדגיש דגודל מעלת קה"ק הוא (לא כ"כ מצד היותו "בית קדש הקדשים", כ"א) מצד גודל מעלתו בריבוי איכות הקדושה והשראת שכינה שבו.

ח. ועל ידי העסק, הדיבור בתורת הבית — ביהמ"ק למטה, והעסק, הדיבור בביהמ"ק שלמעלה, והעסק, הדיבור בשניהם יחד — אומר הקב"ה ש(ע"י העסק בתורתו) אין בנין ביתי בטל⁴⁹, וזה ממהר עוד יותר גילוי ביהמ"ק שלמעלה תוך ביהמ"ק דלמטה⁵⁰, שמשיח יבנה מקדש במקומו⁵¹

ואז יתגלה גם משכן שעשה משה במדבר⁵²,

שכולם נכללים בציווי אחד⁵³: ועשו לי מקדש —

במהרה בימינו ממש.

(משיחת מוצש"ק פ' שלח תשל"ט)