155
אלא דכפי שבא בביהמ"ק שלמטה נחלקו לב' מזבחות ומקומות מפני הקדושות השונות].
ז. אמנם ביאור זה — שבביהמ"ק שלמעלה (ובמילא — בזהר) הענינים הם באופן כללי יותר — אינו מיישב את ההפרש בין המשנה והזהר לענין אולם והיכל, דבמשנה נחשבו לקדושה אחת (כנ"ל ס"א) משא"כ בזהר נחשב אולם בפ"ע.
וי"ל בזה — ע"פ הידוע, שבכמה ענינים מצינו שלמעלה הם בריבוי יותר ולמטה במיעוט יותר.
ומה שנת"ל, שלמטה הוא ריבוי ופירוט ולמעלה מיעוט והכללה, המדובר הוא בכמות, שלמטה הכמות הוא בריבוי — ריבוי התחלקות לחלקים רבים; אמנם בנוגע לאיכות, הריבוי הוא למעלה דוקא, והיינו לא ריבוי (פרטים) התחלקות, אלא ריבוי איכות, גודל העילוי דמדריגות אלו47.
[וכמובן ג"כ מהמשל הנ"ל, דכאשר ה"דבר קצר" של המשנה בא באריכות ההסברה ושקו"ט בגמרא, ואח"כ בדברי הראשונים עד לספרי האחרונים, הנה כל מה "שיורד" עומק השכל של המשנה הרי השקו"ט והביאורים הם בריבוי יותר, אבל אור השכל הוא בצמצום ומיעוט יותר].
ועד"ז בעניננו, כשמדובר בביהמ"ק שלמעלה הרי במדריגה נעלית ביותר (בקדושה) — היכל — נעשה ריבוי יותר, ובמילא דרגת הגילוי דבחי' היכל היא במדריגה נעלית יותר מהאולם; משא"כ בביהמ"ק שלמטה לא ניכר (בגלוי) ההפרש בין קדושות אלו.
וע"פ כ"ז יומתק זה שבסיום דברי הזהר דייק להביא "דתמן שכינה שריא וכפורת וכרובים וארון"48, ולא הסתפק בזה ש"בית קדשי הקדשים" הוא מקום הכי מקודש מעצם היותו "בית קדה"ק" — להדגיש דגודל מעלת קה"ק הוא (לא כ"כ מצד היותו "בית קדש הקדשים", כ"א) מצד גודל מעלתו בריבוי איכות הקדושה והשראת שכינה שבו.
ח. ועל ידי העסק, הדיבור בתורת הבית — ביהמ"ק למטה, והעסק, הדיבור בביהמ"ק שלמעלה, והעסק, הדיבור בשניהם יחד — אומר הקב"ה ש(ע"י העסק בתורתו) אין בנין ביתי בטל49, וזה ממהר עוד יותר גילוי ביהמ"ק שלמעלה תוך ביהמ"ק דלמטה50, שמשיח יבנה מקדש במקומו51
ואז יתגלה גם משכן שעשה משה במדבר52,
שכולם נכללים בציווי אחד53: ועשו לי מקדש —
במהרה בימינו ממש.
(משיחת מוצש"ק פ' שלח תשל"ט)
הערות
- 47. ראה בארוכה בדרושי חסידות (ביאוה"ז ח"ש קלא, ד. תו"ח ח"ש קכו, ב. אוה"ת — ענינים ס"ע קצג ואילך. וראה ס' הליקוטיםדא"ח צ"צ ערך אורות וכלים ס"ה וש"נ) בהחילוק דאורות וכלים, שהאורות כל מה שלמעלה יותר הם בריבוי יותר ולהיפך בכלים. וראה ספר הערכיםחב"ד (כרך ד) ערך אורות דספירות — ביחס לכלים ס"ז. וש"נ. וראה ג"כ לקו"ש ח"כ ע' 87 ואילך.
- 48. דיוק ענינים אלו בזהר — ראה לקוטי לוי"צ הערות לזהר שם.
- 49. תנחומא צו יד. וראה בארוכה לקו"ש חי"ח ע' 412 ואילך.
- 50. ראה לקו"ש שם ע' 418 ואילך. וש"נ.
- 51. רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
- 52. ראה יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב (ובפרש"י).
- 53. פרשתנו כה, ח. רמב"ם ריש הל' בית הבחירה.!›!!!! !
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
מצוטט ב־6 עמודים
תורת מנחם 6
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז. לקו"ש חל"א ע' 155
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. לקו"ש חל"א ע' 155
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. משיחות יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ. לקו"ש חל"א ע' 155
- מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"א ע' 155
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ ר"ד ליל ב' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תש"ל לקו"ש חל"א ע' 155
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל לקו"ש חל"א ע' 155
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

